פסיכופרמקלוגיה Flashcards
על אלו תנאים עונה כל חומר הנחשב לסם?
- לא נוצר בגוף באופן טבעי אלא מוכנס אליו מבחוץ.
- לא הכרחי עבור התפקוד הרגיל של הגוף (פוסל בין השאר חלבונים, ויטמינים ומינרלים שונים).
- משנה את הפונקציה ואת הפעילות של נוירונים שונים.
- אפקטיבי במינונים נמוכים, כלומר לא צריך הרבה ממנו כדי שישפיע (נמדד ב-mg/kg, כלומר כמה מ”ג פר ק”ג של האדם או החיה אליהם מחדירים את הסם).
אילו גורמים מעצבים את השפעת הסם?
הדרך שבה הסם נכנס לגוף ומה שקורה לו בגוף ברגע שהוא בפנים
הגדר פרמקוקינטיקה של הסם
התהליך שבמסגרתו הוא נכנס לגוף, מתפשט בו, נספג ומפורק ו/או מוצא מהגוף
הגדר Intravenous Injection
הזרקה של הסם ישירות אל תוך הווריד. זוהי הדרך המהירה ביותר להביא את הסם לאזור המוח, לכן יכולה להיות יעילה מאוד אבל גם דורשת זהירות יתרה.
הגדר Intraperitoneal Injection
הזרקה של הסם לחלל הבטן, שם יש המון כלי דם ולכן הספיגה יעילה (משמש בעיקר עם חיות מעבדה).
הגדר Intramuscular Injection
הזרקה מקומית של הסם ישירות לשריר (משמש בעיקר בספורט).
הגדר Subcutaneous Injection
הזרקה תת-עורית של הסם, בעיקר אפקט מקומי.
הגדר Oral Administration
הסם נכנס דרך הפה, הקיבה מפרקת את התרופה ומכניסה אותה למחזור הדם.
הגדר Sublingual Administration
כניסת הסם מתחת ללשון, גם שם יש המון כלי דם .
הגדר Intrarectal Administration
כניסת הסם דרך פי הטבעת, עוד אזור שבורך בכלי דם רבים.
הגדר Inhalation
שאיפה, הריאות עושות פה את העבודה ומכניסות את הסם למחזור הדם.
הגדר Topical Administration
ספיגה דרך העור (נניח, מדבקות ניקוטין). כולל גם הסנפה, שמביאה את הסם מהר מאוד למוח (כי האף קרוב אליו).
הגדר Intracerebral / Intracerebroventricular Administration
הזרקה של הסם ישירות למוח. זוהי כמובן האפשרות הקיצונית ביותר, ומשתמשים בה בעיקר בניתוחים שונים.
מהו אחד הדברים שעוזר לסמים לעבור את מחסום הדם מוח מהר יותר?
חלבון בשם אלבומין.
הסם נקשר לאלבומין שעושה את דרכו לאורך מחזור הדם, וככל שהקישור אליו חזק יותר הוא מחזיק מעמד יותר זמן. ואז, כאשר האלבומין מגיע לאזור המוח, הוא פורק את הסם אל תוך המוח (מבלי לעבור בעצמו).
אילו סמים מתקשים לעבור את מחסום הדם מוח?
סמים מסיסים במים
לאילו סמים יש גישה יחסית חופשית למוח (עוברים את מחסום הדם מוח בקלות יחסית)?
סמים מסיסים בשומן
במה תלויה ההשפעה של כל סם?
במינון שלו.
במינונים נמוכים מאוד אין לסם השפעה של ממש, ככל שהמינון עולה כך ההשפעה גדלה עד שבשלב מסוים מתחילה רוויה, כך שהעלאת המינון לא משנה דבר וההשפעה נשארת קבועה.
איך קוראים לעקומה המודדת את יעילות הסם?
Dose-Response Curve
מהו מרווח הבטיחות בנוגע למינון של סם?
טווח מינונים מסוים שבו התרופה יעילה מספיק אך לא מזיקה מדי.
טווח זה נקבע בהתאם למרחק שבין שתי עקומת תופעת הלוואי ועקומת היעילות, והשאיפה היא להרחיק ביניהן כמה שיותר כך שטווח הבטיחות יהיה גדול יותר.
מהו אחד המדדים המרכזיים לבטיחות התרופה?
המדד התרפיוטי.
מוצאים את המינון שמביא לפעולה אפקטיבית אצל חצי מהנבדקים, ואת המינון שמביא לתופעות לוואי אצל חצי מהנבדקים. היחס ביניהם הוא המדד.
ככל שהמדד התרפיוטי נמוך יותר כך הסיכון למנת יתר קטלנית גדל.
הגדר tolerance
בהקשר של שימוש חוזר בסם
התאים מפתחים עמידות לסם, כלומר אותו מינון משיג אפקט מופחת לאורך כמה שימושים כך שכדי להשיג את אותו האפקט יש להעלות את המינון.
מה מביא ל- withdrawal?
כאשר הגוף מפתח עמידות ויש הפסקה של נטילת הסם
מה קורה לגוף במהלך withdrawal?
במסגרתה התסמינים הפיזיולוגיים ועל כן גם ההתנהגותיים הפוכים לאלו תחת השפעת הסם (למשל, הרואין מביאה לאופוריה, נסיגה מהרואין כרוכה בחתיכת דיספוריה). זאת, תודות לאותם מנגנוני פיצוי של הגוף, שעוד לא מספיקים להתאפס על עצמם ולהבין שהסם כבר לא באזור, ולכן מפצים ביתר.
יש מצבים בהם הגוף מפתח עמידות לסם מסוים בהקשר של אפקט אחד שלו, אבל לא בהקשר של אפקט אחר.
נכון או לא נכון?
נכון
הגדר sensitization
בהקשר של שימוש חוזר בסם
שימוש חוזר תחת אותו מינון מביא לאפקטים חזקים יותר ויותר, ואם רוצים את אותו האפקט יש להקטין את המינון.
זו תופעה די נדירה (עקיצת דבורה היא דוגמה בולטת), מנגנוני הפיצוי של הגוף לא נותנים לזה לקרות יותר מדי.
אפקטים שונים של אותו הסם לא יכולים ללכת בכיוונים מנוגדים.
אם יש tolerance
עבור אפקט אחד זה תקף עבור כולם.
נכון או לא נכון?
לא נכון.
חשוב להדגיש שאפקטים שונים של אותו הסם יכולים ללכת בכיוונים מנוגדים – אפקט אחד יעבור תהליך של tolerance בעוד שאפקט אחר יעבור תהליך של sensitization.
הגדר אגוניסט
▪ סם שמגביר את הפעילות של הנוירוטרנסמיטר
הגדר אנטגוניסט
▪ סם שמדכא את הפעילות של הנוירוטרנסמיטר
על פי מה נקבע אם סם אגוניסט או אנטגוניסט?
בהתאם לאתרי הפעולה השונים אליהם הוא יכול להגיע ולפעולה שלו באותם אתרים.
– ככל שהאפיניות חזקה יותר, כן האפקט של הסם בהקשר הספציפי של אותו אתר פעולה חזק יותר (כאשר המינון קבוע).
נכון או לא נכון?
נכון
איך עובד ייצור הנוירוטרנסמיטר עבור אגוניסט בתא הפרה סינפטי?
סם שמתפקד בתור precursor של הנוירוטרנסמיטר ובכך מגביר את הייצור שלו
למשל, L-DOPA עבור דופמין ועבור נוראפינפרין.
איך עובד ייצור הנוירוטרנסמיטר עבור אנטגוניסט בתא הפרה סינפטי?
סם שפוגע באנזים שאחראי על הסינתזה של הנוירוטרנסמיטר מה-precursor שלו,
ובכך מגביל את הייצור שלו.
PCPA עבור סרוטונין
איך עובדת אריזת הנוירוטנסמיטר בווזיקולות עבור אגוניסט בתא הפרה סינפטי?
סם שפוגע באנזימים שמפרקים את הנוירוטרנסמיטר בתוך התא הפרה-סינפטי עצמו, בכך מגדיל את הכמות שלו ובהתאם מגביר את האריזה שלו.
איך עובדת אריזת הנוירוטנסמיטר בווזיקולות עבור אנטגוניסט בתא הפרה סינפטי?
סם שפוגע בנשאים שסוחבים את הנוירוטרנסמיטר אל תוך הווזיקולה .
איך עובד שחרור הווזיקולות עבור אגוניסט בתא הפרה סינפטי?
סם שגורם ליותר וזיקולות להשתחרר, למשל באמצעות היקשרות לחלבונים שמאפשרים להן להתאחות עם הממברנה, כשכך מקבלים יותר מהנוירוטרנסמיטר במרווח הסינפטי (4). למשל, ארס האלמנה השחורה עבור אצטילכולין.
איך עובד שחרור הווזיקולות עבור אנטגוניסט בתא הפרה סינפטי?
סם שגורם לפחות וזיקולות להשתחרר, למשל באמצעות פגיעה באותם חלבונים שמאפשרים להן להתאחות עם הממברנה, פחות נוירוטרנסמיטר במרווח הסינפטי (5). למשל בוטוקס
כיצד פועל אגוניסט ישיר בתא הפוסט סינפטי?
הסם נקשר לרצפטור הפוסט-סינפטי באתר הקישור של הנוירוטרנסמיטר, קישור תחרותי (מתחרה עם הנוירוטרנסמיטר על אותו המקום), וגורם לתעלה להיפתח. הרצפטור אמנם תפוס אבל לא “חסום”, הסם פשוט עושה בדיוק את מה שהנוירוטרנסמיטר עושה. כלומר, זה לא באמת בא ע”ח הנוירוטרנסמיטר, כי הוא פשוט מטייל לרצפטור הבא. כך, עבור אותה כמות של נוירוטרנסמיטר, מולקולה אחת של הסם פשוט גורמת לקולטן אחד יותר להיפתח, ופעילות הנוירוטרנסמיטר מוגברת.
תנו דוגמאות לאגוניסט ישיר
▪ ניקוטין (רצפטור ניקוטיני) עבור אצטילכולין.
▪ אפומורפין בכמויות גדולות עבור דופמין
דרך רצפטור D2
▪ הרואין עבור endogenous opioids, בפרט enkephalins.
כיצד פועל אנטגוניסט ישיר בתא הפוסט סינפטי?
הסם נקשר לרצפטור הפוסט-סינפטי באתר הקישור של הנוירוטרנסמיטר, קישור תחרותי, ולא גורם לתעלה להיפתח. כלומר, הרצפטור לא רק תפוס אלא גם חסום, הנוירוטרנסמיטר נאלץ להמשיך לקולטן הבא ויש קולטן אחד פחות שנפתח.
תנו דוגמאות לאנטגוניסט ישיר
אטרופין (רצפטור מוסקריני) וקוררה (רצפטור ניקוטיני) עבור אצטילכולין.
כיצד פועל אגוניסט עקיף בתא הפוסט סינפטי?
הסם לא נקשר לאתר הקישור המסוים של הנוירוטרנסמיטר על הרצפטור אלא לאתר קישור אחר (על הרצפטור), קישור לא תחרותי, ועדיין גורם לתעלה להיפתח כאילו הנוירוטרנסמיטר עצמו נקשר לרצפטור באתר הקישור שלו.
מה יותר יעיל: אגוניסט ישיר או עקיף?
אגוניסט עקיף.
כיוון שאנחנו מקבלים שתי מולקולות שונות שנקשרות לאתרים שונים ברצפטור וגורמים לתעלה להיפתח.
כיצד פועל אנטגוניסט עקיף בתא הפוסט סינפטי?
הסם לא נקשר לאתר הקישור המסוים של הנוירוטרנסמיטר על הרצפטור אלא לאתר קישור אחר (על הרצפטור), קישור לא תחרותי, ומונע מהתעלה להיפתח גם כאשר הנוירוטרנסמיטר עצמו נקשר לרצפטור באתר הקישור שלו. אם הנוירוטרנסמיטר הגיע לרצפטור לפני האנטגוניסט כך שהתעלה כבר פתוחה, האנטגוניסט יכול להביא לסגירה מהירה יותר של התעלה.
אילו אתרי פעולה קשורים למנגנוני הסילוק והבקרה?
- אוטורצפטורים
- reuptake
- enzymatic deactivation
- presynaptic facilitation/inhibition
כיצד פועל אגוניסט באוטורצפטור?
סם שנקשר לאוטורצפטור ומעכב את פעולתו, כך שעודף נוירוטרנסמיטר במרווח הסינפטי לא יפעיל את האוטורצפטור ופעילותו של הנוירוטרנסמיטר תגבר
כיצד פועל אנטגוניסט באוטורצפטור
סם שנקשר לאוטורצפטור שמזהה אותו כאילו היה הנוירוטרנסמיטר, וכך האוטורצפטור מתחיל לאסוף בחזרה מולקולות של נוירוטרנסמיטר אפילו שהכמות שלו במרווח הסינפטי לא הגיעה לסף הרגיל שלה
איזדוקסן הוא אנטגוניסט עבור נוראפינפרין. נכון או לא נכון?
לא נכון.
איזדוקסן אגוניסט עבור נוראפינפרין
כיצד משפיע אגוניסט על reuptake?
סם שמעכב את מנגנון ה-reuptake, למשל באמצעות פגיעה במולקולות שסוחבות את הנוירוטרנסמיטר לכיוון המשאבות
כיצד משפיע אנטגוניסט על reuptake?
סם שמגביר את פעילות מנגנון ה-reuptake.
כיצד משפיע אגוניסט על enzymatic deactivation?
סם שנקשר לאנזימים שמפרקים את הנוירוטרנסמיטר ומונע מהם לעשות זאת
כיצד משפיע אנטגוניסט על enzymatic deactivation?
סם שמאיץ את פירוק הנוירוטרנסמיטר ע”י האנזימים.
כיצד משפיע אגוניסט על presynaptic facilitation/inhibition?
סם שמפעיל הטרורצפטור שמקבל מסר מעורר או סם שחוסם הטרורצפטור שמקבל מסר מעכב, במה שמגדיל את היקף שחרור של הנוירוטרנסמיטר.
כיצד משפיע אנטגוניסט על presynaptic facilitation/inhibition?
סם שחוסם הטרורצפטור שמקבל מסר מעורר או סם שמפעיל הטרורצפטור שמקבל מסר מעכב, במה שמקטין את היקף שחרור של הנוירוטרנסמיטר.
סם מסוים יכול לפעול הן כאגוניסט והן כאנטגוניסט עבור אותו נוירוטרנסמיטר כתלות במינון שבו הסם ניתן.
נכון או לא נכון?
נכון
אפשר לקחת כדוגמה את האפומורפין והיחסים שלו עם דופמין
מה יש יותר בדרך כלל: אוטורצפטורים או רצפטורים פוסט סינפטיים?
רצפטורים פוסט סינפטיים
הגדר אנזים MAO
An enzyme called monoamine oxidase is involved in removing the neurotransmitters norepinephrine, serotonin and dopamine from the brain.
לאיזו תרופה יהיה את האפקט המהיר ביותר?
א. אגוניסטית ישירה, שפועלת על רצפטורים פוסט סינפטים יונוטרופים
ב. אנטגוניסטית, שפועלת על אנזים שמסנתז נוירוטרנסמיטר
ג. אנטגוניסטית בלתי ישירה שפועל על רצפטורים פוסט סינפטים יונוטרופים
ד. אנטגוניסטית בלתי ישירה שפועלת על רצפטורים פוסט סינפטים מטבוטרופים
ה. תשובות א + ג
ו. תשובות ב + ד
ה. תשובות א + ג