תגובת מערכת החיסון לזיהום Flashcards
תגובת מערכת החיסון לזיהומים חיידקיים
מערכת החיסון המולדת תזהה חיידק ראשונה באמצעות PAMPS ומולקולות נוספות המכירות מבנים ומולקולות של פתוגנים. הפגוציטים שיודעים לבלוע ולהרוג (מונוציטים מקרופאגים) יכנסו לפעולה. תהיה יצירת ציטוקינים על ידי המקרופאגים והדנדריטים- תיווצר תגובה של דלקת.
תגובת מערכת המשלים- תחזק את הדלקת, תהיה תגובת שלב חריפה- מונעת קרישה והרחבת כלי דם, מפרישה חומרים הגורמים לליזיס ומזמנת תאים נוספים למקום הדלקת.
לאחר מכן-תגובת המערכת הנרכשת- הבשלה של תאים דנדריטיים ותאי TH שגורמים לתאי B להפריש נוגדנים. תהיה עזרה לדנדריטים להפוך לבוגרים. תאים דנדריטים בוגרים יפסיקו לבצע פגוציטוזה וייצרו ציטוקינים בקשרי הלימפה. תאי הTH יצטרכו להחליט לאיזה סוג הם יתמיינו TH1\TH2. יתמיינו בעיקר לתאי TH2.
חשיבות הנוגדנים בתגובת מערכת החיסון לזיהום
יגבירו את הפגוציטוזה, יגרמו לליזיס של החיידקים, מערכת המשלים בתיווך נוגדנים תגרום לתגובה דלקתית. הנוגדנים יגרמו גם לנטרול החיידקים
תגובת מערכת החיסון לזיהומים ויראליים
תגובת המערכת המולדת- NK יודעים לזהות תאים מודבקים בוירוס ולחסל אותם, הם יופעלו על ידי מולקולות הנקראות אינטרפרונים (שאלו סוג של ציטוקינים). גם המקרופאגים יודעים לחסל וירוסים.
תגובת המערכת הנרכשת- תאים דנדריטים צעירים בולעים את הוירוסים, מייצרים ציטוקינים ונעים לקשרי הלימפה, כשיתבגרו ילכו לתאי T ויציגו את הוירוסים (כמו בחיידקים), כאן הם יתמיינו בעיקר לתאי TH1.
אינטרפרונים
סוג של ציטוקינים המפעילים את הNK בתגובת מערכת החיסון לזיהום ויראלי
אימונופתיולוגיות
מצב בו מערכת החיסון לא מתפקדת כמו שצריך. כשתפעל יותר מידי, תהיה תגובת אלרגיה או תגובה אוטואימונית (בו הגוף יתקוף את עצמו). כשתפעל מעט מידי\ בכלל לא תפעל, יהיה כשל חיסוני מולד ונרכש
רגישות יתר
כשהמערכת פועלת לא בשביל להגן עלינו מפני מחלה או פולש, אלא נגד גורמים שלא מזיקים לנו. המערכת לא אמורה לפעול חזק נגדם כמו שהיא פועלת. לפעמים המערכת יודעת להפעיל את עצמה אך לא יודעת לכבות את עצמה. תגובות של רגישות יתר אחראיות לסימפטומים רבים המופיעים במחלות זיהומיות.
תגובות של רגישות יתר
יש 4 סוגי רגישויות יתר. מדובר במצב בו התגובה של המערכת החיסון נגד פתוגנים חזקה מידי עד כדי כך שהיא פוגעת בנו\ הורגת אותנו יחד עם הפתוגן. היא עלולה להוביל לנזק רקמתי חמור יותר ממה שהמערכת אמורה לעשות.
אלרגן
אנטיגן שלא אמור ליצור תגובה חיסונית, אבל הוא יוצר תגובה חיסונית.
רגישות יתר מסוג 1
יכנס לגוף אלרגן כלשהו (נפוצים היום- ארס, פניצלין, לטקס). בתגובה הזו, שלא כמו במצב תקין- תאי פלסמה יפרישו IgE בצורה לא תקינה, כשלא יהיה צריך. הם יקשרו לתאי פיטום (MAST) וכשהאלרגן יגיע יהיה שחרור גרנולות. הנזק יהיה הרחבת כלי דם, בצקות, התכווצויות והתפתחות דלקת. האלרגיה יכולה להיות נקודתית או מערכתית.
התגובה קיימת היות ופעם תאי הפיטום הגנו מפני פרזיטים ונטרלו טוקסינים, היום הם כבר לא יעילים.
תבחין עור לרגישות יתר מסוג 1
יזריקו אלרגנים ויבחנו את התגובה באזור (בדרך כלל בזרוע או בגב). אם אדם יתגלה כאלרגי למשהו- תהיה דגרנולציה (שחרור גרנולות) מקומית ושחרור היסטמין, תהיה נפיחות ואודם על ידי גורמים מתווכים אחרים
טיפול ברגישות יתר מסוג 1
- תרופות או סטרואידים שעוצרים את תהליך הדגרנולציה.
- טיפול בניסיון לרפא את הרגישות- פיתוח נוגדנים IgG שינסו לנטרל אותם- נוגדן כנגד נוגדן.
- דה סנסתיזציה (טיפול ברגישות)- נזריק את האלרגן בכמויות הולכות וגדלות- זה יגרום לגוף לייצר נוגדני IgG כנגד הIgE אשר פחות מזיקות לנו בגוף לעומת הIgE.
תגובת רגישות יתר מסוג 2
תגובה בה הדם תוקף את הדם אותו הוא מקבל בעירוי (לפי סוג הדם). כשנקבל עירוי לא מתאים, נוגדנים ייקשרו למולקולות, לאנטיגנים על גבי כדוריות הדם, יופעלו אחד משני המנגנונים- מערכת המשלים או תאי T ציטוטוקסי. התגובה תגרום לדחיית שתלים, הרס תאים ורקמות. התאים העוברים ליזיס או תאי T ציטוטוקסי שמחסלים תאים, יעשו זאת אם יראו תאים מודבקים
מחלה המוליטית של היילוד
כאשר האמא היא סוג דם RH- והתינוק RH+, ההיריון הראשון עובר בסדר כי לאישה עדיין אין נוגדנים לסוג הדם של העובר. במהלך הלידה האמא נחשפת לסוג הדם של התינוק ובפעם הבאה שיהיה לה תינוק עם RH+, הנוגדנים שנוצרו אצלה יתקפו את התינוק. זה יגרום להרס התאים שלו ולמוות.
תגובת רגישות יתר מסוג 3
יצירה של קומפלקסים בלתי מסיסים של נוגדן-אנטיגן השוקעים בנימים ומפעילים את מערכת המשלים. נוצרים בכל מיני מחלות כי הנוגדנים תופסים את מה שהם צריכים לתפוס ולא מסולקים על ידי מערכת המשלים. מערכת המשלים גוררת התפתחות דלקת חריפה ברקמה הגורמת לנזק. אם הדלקת כרונית- היא תגרום לבעיות רבות. למשל- הפטיטיס B יגרום להרס בכבד לאחר יצירת הדלקת.
תגובת רגישות יתר מסוג 4
זו תגובה שונה משאר התגובות. היא לא מערבת בה נוגדנים, התגובה הזו איטית (מתפתחת כיומיים-שלושה) בעוד ששאר התגובות כחצי שעה עד כמה שעות. זו תגובה הנוצרת מהצגת אנטיגן לתאי TH1 המייצרים ציטוקינים המפעילים מקרופאגים. הנזק יכול להיות חריף לדוגמא במצב בו ניגע בצמח ותהיה דלקת בעור\כשתהיה דחיית שתל.
למשל שחפת, נוצרת ממקרופאגים שיוצרים מבנים והצטלקויות בריאות. החיידק יישאר בפנים לאחר שימות. הסימפטומים לא נגרמים בגלל השחפת, אלא בגלל התגובה שתוביל להצטלקות הרקמה