תגובת מערכת החיסון לזיהום

Question 1

תגובת מערכת החיסון לזיהומים חיידקיים

Answer 1

מערכת החיסון המולדת תזהה חיידק ראשונה באמצעות PAMPS ומולקולות נוספות המכירות מבנים ומולקולות של פתוגנים. הפגוציטים שיודעים לבלוע ולהרוג (מונוציטים מקרופאגים) יכנסו לפעולה. תהיה יצירת ציטוקינים על ידי המקרופאגים והדנדריטים- תיווצר תגובה של דלקת.
תגובת מערכת המשלים- תחזק את הדלקת, תהיה תגובת שלב חריפה- מונעת קרישה והרחבת כלי דם, מפרישה חומרים הגורמים לליזיס ומזמנת תאים נוספים למקום הדלקת.
לאחר מכן-תגובת המערכת הנרכשת- הבשלה של תאים דנדריטיים ותאי TH שגורמים לתאי B להפריש נוגדנים. תהיה עזרה לדנדריטים להפוך לבוגרים. תאים דנדריטים בוגרים יפסיקו לבצע פגוציטוזה וייצרו ציטוקינים בקשרי הלימפה. תאי הTH יצטרכו להחליט לאיזה סוג הם יתמיינו TH1\TH2. יתמיינו בעיקר לתאי TH2.

Question 2

חשיבות הנוגדנים בתגובת מערכת החיסון לזיהום

Answer 2

יגבירו את הפגוציטוזה, יגרמו לליזיס של החיידקים, מערכת המשלים בתיווך נוגדנים תגרום לתגובה דלקתית. הנוגדנים יגרמו גם לנטרול החיידקים

Question 3

תגובת מערכת החיסון לזיהומים ויראליים

Answer 3

תגובת המערכת המולדת- NK יודעים לזהות תאים מודבקים בוירוס ולחסל אותם, הם יופעלו על ידי מולקולות הנקראות אינטרפרונים (שאלו סוג של ציטוקינים). גם המקרופאגים יודעים לחסל וירוסים.
תגובת המערכת הנרכשת- תאים דנדריטים צעירים בולעים את הוירוסים, מייצרים ציטוקינים ונעים לקשרי הלימפה, כשיתבגרו ילכו לתאי T ויציגו את הוירוסים (כמו בחיידקים), כאן הם יתמיינו בעיקר לתאי TH1.

Question 4

אינטרפרונים

Answer 4

סוג של ציטוקינים המפעילים את הNK בתגובת מערכת החיסון לזיהום ויראלי

Question 5

אימונופתיולוגיות

Answer 5

מצב בו מערכת החיסון לא מתפקדת כמו שצריך. כשתפעל יותר מידי, תהיה תגובת אלרגיה או תגובה אוטואימונית (בו הגוף יתקוף את עצמו). כשתפעל מעט מידי\ בכלל לא תפעל, יהיה כשל חיסוני מולד ונרכש

Question 6

רגישות יתר

Answer 6

כשהמערכת פועלת לא בשביל להגן עלינו מפני מחלה או פולש, אלא נגד גורמים שלא מזיקים לנו. המערכת לא אמורה לפעול חזק נגדם כמו שהיא פועלת. לפעמים המערכת יודעת להפעיל את עצמה אך לא יודעת לכבות את עצמה. תגובות של רגישות יתר אחראיות לסימפטומים רבים המופיעים במחלות זיהומיות.

Question 7

תגובות של רגישות יתר

Answer 7

יש 4 סוגי רגישויות יתר. מדובר במצב בו התגובה של המערכת החיסון נגד פתוגנים חזקה מידי עד כדי כך שהיא פוגעת בנו\ הורגת אותנו יחד עם הפתוגן. היא עלולה להוביל לנזק רקמתי חמור יותר ממה שהמערכת אמורה לעשות.

Question 8

אלרגן

Answer 8

אנטיגן שלא אמור ליצור תגובה חיסונית, אבל הוא יוצר תגובה חיסונית.

Question 9

רגישות יתר מסוג 1

Answer 9

יכנס לגוף אלרגן כלשהו (נפוצים היום- ארס, פניצלין, לטקס). בתגובה הזו, שלא כמו במצב תקין- תאי פלסמה יפרישו IgE בצורה לא תקינה, כשלא יהיה צריך. הם יקשרו לתאי פיטום (MAST) וכשהאלרגן יגיע יהיה שחרור גרנולות. הנזק יהיה הרחבת כלי דם, בצקות, התכווצויות והתפתחות דלקת. האלרגיה יכולה להיות נקודתית או מערכתית.
התגובה קיימת היות ופעם תאי הפיטום הגנו מפני פרזיטים ונטרלו טוקסינים, היום הם כבר לא יעילים.

Question 10

תבחין עור לרגישות יתר מסוג 1

Answer 10

יזריקו אלרגנים ויבחנו את התגובה באזור (בדרך כלל בזרוע או בגב). אם אדם יתגלה כאלרגי למשהו- תהיה דגרנולציה (שחרור גרנולות) מקומית ושחרור היסטמין, תהיה נפיחות ואודם על ידי גורמים מתווכים אחרים

Question 11

טיפול ברגישות יתר מסוג 1

Answer 11

1. תרופות או סטרואידים שעוצרים את תהליך הדגרנולציה.
2. טיפול בניסיון לרפא את הרגישות- פיתוח נוגדנים IgG שינסו לנטרל אותם- נוגדן כנגד נוגדן.
3. דה סנסתיזציה (טיפול ברגישות)- נזריק את האלרגן בכמויות הולכות וגדלות- זה יגרום לגוף לייצר נוגדני IgG כנגד הIgE אשר פחות מזיקות לנו בגוף לעומת הIgE.

Question 12

תגובת רגישות יתר מסוג 2

Answer 12

תגובה בה הדם תוקף את הדם אותו הוא מקבל בעירוי (לפי סוג הדם). כשנקבל עירוי לא מתאים, נוגדנים ייקשרו למולקולות, לאנטיגנים על גבי כדוריות הדם, יופעלו אחד משני המנגנונים- מערכת המשלים או תאי T ציטוטוקסי. התגובה תגרום לדחיית שתלים, הרס תאים ורקמות. התאים העוברים ליזיס או תאי T ציטוטוקסי שמחסלים תאים, יעשו זאת אם יראו תאים מודבקים

Question 13

מחלה המוליטית של היילוד

Answer 13

כאשר האמא היא סוג דם RH- והתינוק RH+, ההיריון הראשון עובר בסדר כי לאישה עדיין אין נוגדנים לסוג הדם של העובר. במהלך הלידה האמא נחשפת לסוג הדם של התינוק ובפעם הבאה שיהיה לה תינוק עם RH+, הנוגדנים שנוצרו אצלה יתקפו את התינוק. זה יגרום להרס התאים שלו ולמוות.

Question 14

תגובת רגישות יתר מסוג 3

Answer 14

יצירה של קומפלקסים בלתי מסיסים של נוגדן-אנטיגן השוקעים בנימים ומפעילים את מערכת המשלים. נוצרים בכל מיני מחלות כי הנוגדנים תופסים את מה שהם צריכים לתפוס ולא מסולקים על ידי מערכת המשלים. מערכת המשלים גוררת התפתחות דלקת חריפה ברקמה הגורמת לנזק. אם הדלקת כרונית- היא תגרום לבעיות רבות. למשל- הפטיטיס B יגרום להרס בכבד לאחר יצירת הדלקת.

Question 15

תגובת רגישות יתר מסוג 4

Answer 15

זו תגובה שונה משאר התגובות. היא לא מערבת בה נוגדנים, התגובה הזו איטית (מתפתחת כיומיים-שלושה) בעוד ששאר התגובות כחצי שעה עד כמה שעות. זו תגובה הנוצרת מהצגת אנטיגן לתאי TH1 המייצרים ציטוקינים המפעילים מקרופאגים. הנזק יכול להיות חריף לדוגמא במצב בו ניגע בצמח ותהיה דלקת בעור\כשתהיה דחיית שתל.
למשל שחפת, נוצרת ממקרופאגים שיוצרים מבנים והצטלקויות בריאות. החיידק יישאר בפנים לאחר שימות. הסימפטומים לא נגרמים בגלל השחפת, אלא בגלל התגובה שתוביל להצטלקות הרקמה

Question 16

תגובת רגישות יתר מסוג 4

Answer 16

זו תגובה שונה משאר התגובות. היא לא מערבת בה נוגדנים, התגובה הזו איטית (מתפתחת כיומיים-שלושה) בעוד ששאר התגובות כחצי שעה עד כמה שעות. זו תגובה הנוצרת מהצגת אנטיגן לתאי TH1 המייצרים ציטוקינים המפעילים מקרופאגים. הנזק יכול להיות חריף לדוגמא במצב בו ניגע בצמח ותהיה דלקת בעור\כשתהיה דחיית שתל.
למשל שחפת, נוצרת ממקרופאגים שיוצרים מבנים והצטלקויות בריאות. החיידק יישאר בפנים לאחר שימות. הסימפטומים לא נגרמים בגלל השחפת, אלא בגלל התגובה שתוביל להצטלקות הרקמה

Question 17

מחלות אוטואימוניות

Answer 17

תגובה חיסונית כנגד משהו עצמי, זו תגובת נוגדנים. כשלא תהיה מחלה אוטואימונית תהיה סבילות עצמית- אשר מתפתחת מהלידה ותיהרס כשיהיו תאי T ציטוטוקסי

Question 18

סיבות למחלות אוטואימוניות

Answer 18

פוטנציאל גנטי וגורמים סביבתיים (תזונה, לחץ נפשי כרוני, חשיפה לפתוגנים מסויימים- נייצר יותר מידי נוגדנים). יכול לקרות גם עקב פציעה חמורה- רכיבים עצמיים יגיעו לדם והגוף ייצר נגדם נוגדנים.
משפחה מסויימת הקשורה לפוטנציאל הגנטי- MHC- רגישות גנטית אליהם. אנשים עם MHC מסוגים שונים יהיו בעלי רגישות גבוהה יותר ללקות במחלות אוטואימוניות.

Question 19

סוגי מחלות אוטואימוניות

Answer 19

מתחלק לאיברים ולסיסטמי.
איבר מסוים- למשל בסוכרת 1 יהרסו תאי לבלב ולא ייצרו יותר אינסולין.
סיסטמיות- פוגעות באופן כללי בהרבה דברים בגוף- למשל זאבת\לופוס- יהיה ייצור נוגדנים נגד הרבה מרכיבים עצמיים כמו DNA והיסטונים, שישפיע על הרבה איברים בגוף.

Question 20

טיפול במחלות אוטואימוניות

Answer 20

דיכוי המערכת החיסונית שפועלת בצורה לא תקינה. בעבר היו משתמשים בסטרואידים והיום משתמשים בתרופות שמעכבות מסלולים ספציפיים

Question 21

כשל חיסוני

Answer 21

מצב בו מערכת החיסון לא עובדת\ עובדת באופן חלקי. מתחלק ל2 סוגים- מולד ונרכש

Question 22

כשל חיסוני נרכש

Answer 22

ייגרם מסיבות שונות- רכב ממושך שיגרום לחסכים תזונתיים, נטילת תרופות סטרואידיות, תרופות שפוגעות במערכת החיסון, טיפולי כימותרפיה או מחלות זיהומיות

Question 23

כשל חיסוני מולד

Answer 23

יתפתח כתוצאה מהורשת גנים פגומים המעורבים בהתפתחות ובפעילות של מערכת החיסון. ככל שהפגם יהיה גבוה יותר- כך הפגיעה תהיה חמורה יותר. הפגיעה תהיה במערכת המשלים, בפגוציטוזה, בהרס התוך תאי ועוד. הם יהיו רגישים יותר למחלות זיהומיות ולזיהומים חיידקיים היות וגם תהיה פגיעה בתאי הT.

Question 24

מחלת הSCID

Answer 24

מחלה מולדת. אין תאי T מיום הלידה, ילדים החולים במחלה זו יהיו ילדי בועה היות ואין להם נוגדנים. אם ייחשפו לאנשים ולזיהומים- יקבלו וירוסים שונים. הטיפול- השתלת מח עצם עם אנטיגן שאין לחולים.

Question 25

HIV

Answer 25

זהו כשל חיסוני נרכש. תוקף את תאי T ומנטרל אותם כך שמשתמש בהם כדי לשכפל אותו. ללא תאי T לא תהיה מערכת חיסון ואדם החולה בHIV יהיה רגיש יותר לזיהומים.

Question 26

חיסונים

Answer 26

מטרת החיסון היא לחסוך לגוף את הפעם הראשונה שיראה פתוגן. החשיפההראשונה לפתוגן לא תביא לתגובה חיסונית חזקה או מהירה מספיק. יהיו המון מקרים בהם נוכל להרשות לעצמנו לחלות כדי להיות מחוסנים- ויהיו מקרים שעדיף לא לחלות בפעם הראשונה למשל כשהמחלה קטלנית (פוליו למשל) או כשהיא תוביל למוות וודאי (כלבת\טטנוס). לפעמים נחסן גם נגד מחלות לא נעימות כדי לא להפיץ אותן הלאה.

Question 27

חיסון פעיל

Answer 27

נלמד את הגוף על הפתוגן בפעם הראשונה- כדי שבפעם הבאה הוא יגיב בצורה חזקה ומהירה. ישנם 3 סוגי חיסון פעיל- חי-מוחלש, מומת וסינתטי. החיסון הפעיל נוצר כשהתגובה החיסונית והזיכרון החיסוני מתפתחים כתגובה לחדירה של גורם מזהם\אנטיגנים

Question 28

חיסון חי

Answer 28

הפתוגן יהיה חי אך מוחלש (כדי שנוכל להכניס אותו לגוף שלנו). ניתן להחליש חיסון במעבדה. השפעת והפוליו למשל הם חיסונים מוחלשים. היתרון בחיסון חי- הוא הרבה יותר חזק ומחסן את הסביבה כשהוא יוצא החוצה בהפרשות

Question 29

חיסון מומת

Answer 29

התגוב החיסונית של החיסון המומת היא פחות טובה- אך יהיו לחיסון פחות תופעות לוואי מאשר בחיסון המוחלש ולכן החיסון המומת יינתן כשיהיה מדובר בחיידק או נגיף מאוד אלים. יהיו מקרים בהם מדובר על מחלות קשות מאוד- שיינתן גם חיסון חי וגם חיסון מומת

Question 30

חיסון סינתטי

Answer 30

לא משתמשים בפתוגן- אלא לוקחים ממנו מרכיבים-חלבון נפוץ שמעורר תגובה חיסונית. החלבון יווצר על ידי הפקה מהפתוגן וייצור בכלים של ביולוגיה מולקולרית. למשל הקורונה היא חיסון סינתטי

Question 31

חיסון סביל

Answer 31

נכנס לגוף נוגדנים. הגוף שלנו לא יפעל- לא יצטרך לייצר תגובה חיסונית. יינתן בדרך כלל כשלא יהיה מספיק זמן לתת חיסון פעיל אמיתי\במערכת חיסוןנית מוחלשת מאוד\אנשים עם כשל חיסוני שלא מייצרים נוגדנים. בעוברות האם מעבירה לנו נוגדנים לתקופה מסויימת (זה חיסון סביל טבעי), ניתן להזריק נוגדנים נגד פתוגנים או נגד הטוק

Question 31

חיסון סביל

Answer 31

נכנס לגוף נוגדנים. הגוף שלנו לא יפעל- לא יצטרך לייצר תגובה חיסונית. יינתן בדרך כלל כשלא יהיה מספיק זמן לתת חיסון פעיל אמיתי\במערכת חיסוןנית מוחלשת מאוד\אנשים עם כשל חיסוני שלא מייצרים נוגדנים. בעוברות האם מעבירה לנו נוגדנים לתקופה מסויימת (זה חיסון סביל טבעי), ניתן להזריק נוגדנים נגד פתוגנים או נגד הטוקסינים שלהם (וזה חיסון סביל מלאכותי)