וירוסים Flashcards
מחזור החיים של הוירוס
היצמדות לקולטן בתא-> חדירה-> השלת המעטפת-> סינתזה (הכפלה, תעתוק, תרגום)-> בניית וירוס חדש-> שחרור
וירוס לטנטי
וירוס שנכנס לתא ונמצא במצב של תרדמת. הוא לא משתכפל ולא פעיל, ייצור הוירוס מועט\נפסק.
במצב סטרס- וירוס לטנטייהיה עם נטייה לצאת מהתא,גורם לתא לשכפל את עצמו ואז הוא ייצא החוצה
איך הדבקה ויראלית גורמת לנזק?
נזק ישיר- הגוף עצמו עושה נזק לתא. הוירוס עצמו תוקף את התאים ועושה נזק לתאים.
נזק עקיף- נזק שמערכת החיסון גורמת לנו בעקבות הימצאות הנגיף. סימפטומים למחלה ויראלית- דלקת, בצקת…
טרופיזם
זיקה של נגיף לקולטן הספציפי. לכל וירוס מסלול מוגדר בגופו של המאכסן. לרוב הוירוסים תא מטרה אחד. הזיקה נקראת טרופיזם. נגיף עם זיקה למערכת העצבים נקרא נגיף נוירוטרופי.
שלבים בהתפתחות מחלה ויראלית
תקופת הדגירה- הוירוס קיים בגוף, אך עדיין אין סימפטומים, היות ואין מספיק וירוסים\הוירוס לא הספיק להגיע לתאים. עדיין לא נגרם נזק ברקמה. תקופת הדגירה תהיה קצרה יותר אם הוירוס שיחדור יהיה אחראי לסימפטומים איפה שהוא חודר. שלב הדגירה- מהרגע שנדבקתי עד הרגע שיופיעו הסימפטומים.
פרודרום- יהיו מעט סימפטומים. הסימפטומים שנחווה הם בגלל שמערכת החיסון מתחילה לעבוד.
הופעה של סימפטומים ספציפיים- מופיעים כשנראה הרס על פני רקמות.
התגובה החיסונית במחלות ויראליות
יכולת ומהירות התגובה של מערכת החיסון לשלוט ולחסל את הנגיפים ייקבע במקרים רבים- כמה המערכת יודעת להתמודד עם הוירוס, האם הוא מחסל את התא, האם הוא עושה זאת מהר או לאט. זה מה שיקבע אם אדם יהיה סימפטומטי או א סימפטומטי, מה תהיה חומרת הסימפטומים והאם המחלה תהיה חריפה או כרונית.
זיהום אסימפטומטי
זיהום שיכול לנבוע ממספר תהליכים. זהו זיהום יחסית נמוך שהמערכת מצליחה להתגבר עליו. זיהומים אסימפטומטיים הם מקור להדבקה. למשל מחלות מין- הנפוצות ביניהן בגלל שנשאים מעבירים הלאה מבלי לדעת שהם נשאים.
התפרצות, אפידמיה ופנדמיה
התפרצות- הגעת נגיף למקום חדש. מוגבלת למקום מסויים (מסעדה, מעון), נובעת ממקור משותף לנדבקים, כמו אוכל או קרבה פיזית לגורם הזיהום.
אפידמיה\מגפה- באזור גאוגרפי גדול. נובע מהגעת זן חדש לאוכלוסייה לא מחוסנת.
פנדמיה\מגפה עולמית- זן חדש של וירוס שהופיע פתאום, לא מוכר למערכת החיסונית ולא עבר אדפטציה. עקב הופעת מין חדש של הנגיף.
תרופות אנטי ויראליות
לוירוסים המון דרכים לגרום לתא להכניס אותם אליו. כל וירוס פועל אחרת- ולכן אין תרופות גנריות (אין אנטיביוטיקה לוירוסים). לירוס אין מטבוליזם ולכן לא נוכל לפגוע בו. כל תרופה היא ספציפית לאנזימים הייחודיים של הוירוס.
הנדסת תרופה נגד וירוס- מאוד מושקעת ורצינית.
הדבקה דרך רקמות שונות- אתרי פלישה
עור- חתכים, נשיכות, עקיצות… הפרשת בלוטות החלב ובלוטות הזעה מכילות חומרים שאינם אנטי ויראליים. אלו וירוסים שמועברים דרך הדם ולא דרך העור. כשיתוש עוקץ אותנו, הוירוס עובר מבלוטות הרוק אל הדם.
קרנית העין- גורמים לדלקת הקרנית ולדלקת הלחמית. אופן ההדבקה- שפשוף עין עם יד נגועה, התזת חומר מזוהם שפוגע בעין, רחצה במים מזוהמים, הדבקת ילוד בלידה. אמצעי הגנה- דמעות המכילות ליזוזום, תאי דם לבנים שנמצאים בעין.
דרכי הנשימה- בדיבור, שיעול, התעטשות. יציבות הנגיף שתרסיס הרוק תלויה בתכונות שלו ובתנאי הסביבה. מנגנוני הגנה- אותם הנוגדנים נגד החיידקים, תאי דם לבנים בקשרי הלימפה בגרון, ריריות- מוקוזה. נגיפים שחודרים למערכת הנשימה, לתאי הסימפונות או לריאות, מתרבים שם וגורמים לדלקת סימפונות או ריאות. משם חלק מהנגיפים יעברו לדם ולאיברים אחרים.
מערכת העיכול- מזון מזוהם- צואה-פה. רוב הוירוסים שחודרים בצורה כזו- הם וירוסים עם מעטפת שיכולים להתקיים גם מחוץ לפונדקאי. אמצעי הגנה של מערכת העיכול- אנזימים, חומציות הקיבה, מלחי מרה. בדרך כלל הוירוסים עמידים בפני חומציות הקיבה.
דרכי הרבייה והשתן- שכבת האפיתל שמכסה את ריריות המין עשויה להיפצע כתוצאה מפעילות מינית. נגיפים וחיידקים חודרים את הפצע.
Rhinoviruses
פוגע באף, בפה, בעיניים וגורמים לזיהום דרכי הנשימה העליונות. הם לא עוברים למערכת הנשימה- נשארים באזור האף. אלו וירוסים שעושים לנו הצטננות. אוהבים אזורים קרים- 32 מעלות, רגישים לחום ולחומציות גבוהה. מאוד יציבים ביובש. הנגיף מועבר דרך ארוזול ומגע ישיר. קורה גם בגרון וגם באף. מעודדים נזלת ומוקוס. הזיכרון החיסוני מאוד קצר- יכול להיות שנהיה חולים כל כמה חודשים גם כי יש 100 זנים שונים (מה הסיכוי שנפגוש אותו וירוס?)
הסימפטומים הם נזלת, אף אדום, לפעמים כאבי גרון. אין חיסון, אין טיפול, רק טיפול סימפטומטי. יחלוף לאחר מספר ימים ללא סיבוכים.
Orthomyxoviruses
נגיפי השפעת בעלי מעטפת. מה שמיוחד בנגיף השפעת- הגנום מאוד לא יציב ומשתנה מאוד בקלות ואחראי ליצירת זנים חדשים, שמידי פעם יגרמו למגפות עולמיות (מתרחש אחת ל10-20 שנים).
למשל השפעת הספרדית- גרמה ליותר מ20 מיליון מתים ב1918 עד 1919.
בדיקה אם מדובר בשפעת חזירים או אחרת- על ידי PCR
שפעת Influenza A
הזן הנפוץ ביותר של השפעת.
לשפעת שני חלבונים גליקופרוטאינים- חשובים לתהליך ההדבקה וגרימת הנזק.
Ha- חשוב לתחילת הדבקת התא, כולל היצמדות לתאי האפיתל ואיחוי המעטפת עם קרום התא.
Na- חשוב ליצירת וירוסים חדשים וליציאת הוירוסים החדשים מהתא.
קצב המוטציה של השפעת גבוה מאוד, הגנום שלה מתחלף עם שפעות אחרות.
ההדבקה היא טיפתית-באמצעות ארוזול.
השפעת הורסת את התאים של תאי האפיתל וברגע שהיא הורסת אותם- השכבה התחתונה של הריאות נחשפת והם מאוד רגישים. כשזה קורה- הסיבוך העיקרי הוא הדבקה משנית של וירוסים\חיידקים נוספים.
זיהום דרכי הנשימה העליונות פוגע בייצור המוקוס בתאי האפיתל, כשהשפעת תפגע בתאי הריאה היא תהרוס תאים עם ריסים-> כך היא פוגעת במערכת ההגנה.
אם הוירוס יגיע למערכת הנשימה התחתונה, גם שם ייחשפו תאי האפיתל (אלו הנזקים הישירים).
נזקים עקיפים- דלקת, בצקת…
נזק השפעת גדול מהצטננות על ידי סיבוכים- הקאות, שלשולים, נזלת, כאבי גרון, כאבי ראש, חום, כאבי שרירים, עייפות, כאבי מפרקים… כשתהיה דלקת ריאות שתיגרם על ידי שפעת- נראה מוות ספציפי של תאים.
הדגירה של השפעת היא קצרה- בין יום לארבעה ימים.
הסיבוכים- דלקת ריאות (על ידי הנגיף\חיידקים שמתיישבים על הריאות), דלקת שרירים, דלקת מוח, דלקת אוזניים.
מניעה וטיפול- חיסון מומת ומוחלש אשר מומלץ לאוכלוסיות בסיכון. ישנן תרופות אנטי ויראליות, הניתנות בתחילת המחלה או למניעה.
RSV
מאוד מסוכן לפגים - יש חיסון שניתן אך הוא יקר מאוד כי הוא פאסיבי. קטלני במערכות נשימה שלא בשלות עד הסוף. לא מסוכן לילדים בוגרים או למבוגרים. הוא מדביק יילודים עד גיל 4. גורם ליצירת סינציטיום (איחוי תאים) בתאי האפיתל במערכת הנשימה ולליזיס של התאים, אשר מוחמר על ידי התגובה החיסונית התאית. ישנם אזורים בריאות שעוברים נמק- עושה פקקים בריאות. כשילדים קטנים- גורם לברונכיוליטיס (מחלה חמורה)- דלקת ריאות יחד עם הוירוס, קצת דומה לשפעת- יגרום לירידה ביכולת הפג לנשום היות והכל נסתם אצלו.
סימפטומים- קשיי נשימה, קצב לב מהיר…
טיפול- ינתנו נוגדנים של RSV לפגים שנולדו תחת שבוע מסויים (26\28). החיסון יקר, הילדים מקבלים אותו עד שיגדלו. הטיפול תומך, החיסון פאסיבי.
ההדבקה- ארוזול, ידיים מזוהמות (צוות רפואי).
קורונה
וירוס של RNA. זה האח של הסארס. הסארס גרם לתפרצויות רבות במזרח. מדביק בצורה טיפתית. מוגבל בדרך כלל לדרכי הנשימה העליונות, רוב המקרים של הסארס- הצטננות, דלקת ריאות… דלקת הריאות לא רגילה- חום גבוה, רעד, כאבי ראש ושרירים, שיעול וקשיי נשימה. אחוז התמותה של אנשים עם סימפטומים מהסארס הוא לפחות 10% (הרבה יותר גבוה מהקורונה). ניתן לאבחן בPCR. הסארס פחות מדבק מהקורונה- בגלל זה אפשר לבודד את האנשים. כך ניתן היה להשתלט על המוקדים לסארס. היות והסארס לא הגיע לעולם המערבי- לא הייתה חשיבות בפיתוח חיסון.
הקורונה- ב2019 נוצר תת זן של הסארס. הקורונה היא חלק ממשפחת הסארס, מדבק הרבה יותר אבל הסימפטומים שלו קלים הרבה יותר. הוירוס התחיל בסין. מבודדים לשבוע כי תקופת הדגירה היא בין יומיים לשבעה. הבידודים לא עזרו להפצת המחלה. כשהורידו את הסגר- הייתה התפרצות נוספת. מסכות עוזרות מפני הדבקה. סיבוכי המחלה- אשפוז ממושך, התמותה הבישראל 0.5%. אוכלוסיות בסיכון- חולים עם מחלות רקע, גם אנשים מבוגרים בסיכון רב.