רשויות השלטון Flashcards
מבצעת מחוקקת ושופטת
חוק יסוד: הכנסת
מגדיר את מהותה כ-“בית הנבחרים של המדינה”. בהגדרה זו משתקף עקרון שלטון העם- כאשר הח”כים אחראים על אינטרס וטובת הציבור (נבחרו למען האזרחים)
תפקידי הכנסת
חקיקה ראשית- תפקידה העיקרי- חקיקת חוקי המדינה
ייצוג האזרחים- מייצגת את ריבונות העם- מייצגת את העמדות השונות והקבוצות בעם
כינון הממשלה- הכנסת מכוננת את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון. הממשלה מכהנת מתוקף אמון הכנסת
רשות מכוננת- בהתאם להכרזת העצמאות, בה נקבע כי הכנסת תכהן כאסיפה מכוננת
מינוי בעלי תפקידים- הכנסת ממנה את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה (ל7 שנים)
מנגנון פיקוח וביקורת- הכנסת מנגנון פיקוח פורמלי לפיקוח ובקרה על רשויות השלטון. הרשויות האחרות מצייתות לחוקים שמחוקקת ובנוסף יכולה להשתמש בהבעת אי אמון, שאילתה, עבודת האופוזיציה ועוד…
הרכבת הממשלה (הרשות המבצעת)
כאשר צריך להרכיב ממשלה, מטיל הנשיא את המשימה על חבר כנסת (לרוב ראש הסיעה הגדולה ביותר). במידה ולא הצליח להקים ממשלה תוך 28 ימים, רשאי הנשיא להאריך את תקופה זו ב14 יום או להטיל את המשימה על ח”כ אחר.
עם השלמת הרכבת הממשלה (הקואליציה), ראש הממשלה המיועד מציג את שרי ממשלתו ואת קווי היסוד של הממשלה בפני הכנסת ומבקש אמונה (הצבעת אמון). מכאן, הממשלה מכהנת מתוקף אמון הכנסת.
תפקידי הממשלה
קביעת מדיניות ויישומה- הממשלה מקבלת החלטות וקובעת קווי פעולה בתחומים שונים ודואגת לביצועם
חקיקת משנה- חקיקה מעשית על ידי תקנות/חוקים/צווים שנועדו לאפשר את ביצוע החוק הראשי וקידום מטרותיו. (חקיקת משנה לא יכולה לסתור חקיקה ראשית)
תקנות לשעת חירום- הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לטובת הגנת הציבור, ביטחון המדינה, וקיום אספקה ושירותים חיוניים בשעת חירום (שמתחדשת מידי שנה). הייחודיות של תקנות אלה- יכולות לסתור חקיקה ראשית (לא חוקי יסוד) לכן הן מוגבלות ל-3 חודשים.
סמכות שיורית- הממשלה מוסמכת לקבל החלטות ולעשות פעולות בשם המדינה דשאינן קבועות בחוק כסמכות של רשות אחרת.
*אין לפגוע בזכויות אדם מתוקף סמכות שיורית
לדוגמה- החזרת שבויים, הוצאת משלחות סיוע ועוד…
סוגי אחריות של הממשלה
אחריות מיניסטריאלית: אחריות של כל שר על משרדו. לכל שר בממשלה יש אחריות כלפי הכנסת והממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות עובדיו, גם אם נעשו ללא ידיעתו. חובה על השר לדווח לכנסת על פעולות משרדו, להשית על שאילתות ועל הצעות לסדר היום, ולתקן בעיות בתחום משרדו. האחריות היא ציבורית ולא משפטית.
אחריות ממשלתית משותפת: כל חברי הממשלה נושאים באחריות על כל החלטות הממשלה, גם אם התנגדו להן ונותרו בדעת מיעוט. מתוקף אחריות זו, מנוע שר מלמתוח ביקורת/להצביע בכנסת בניגוד להחלטת הממשלה/לצאת נגד ההחלטה בתקשורת.
אי התלות של הרשות השופטת
מרות החוק- השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו
תנאי העסקת שופטים- שכר השופטים גבוה ונקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת. כהונת שופט היא עד גיל 70. אסור לשופט לעסוק במקצוע נוסף/לכהן בתפקיד פוליטי
חסינות השופטים- חסינות מפני הליכים פליליים- שניתנת להסרה רק על ידי היוע”מש
תפקידי בית המשפט העליון
בית המשפט לערעורים- משמש כערכאה שנייה על פסיקות המחוזי, וכערכאה שלישית ואחרונה על פסיקות השלום.
בג”צ- בית דין גבוה לצדק. מאפשר לכל אזרח לעתור בקשר להחלטות של רשויות המשינה אשר לדעתו גורמות לו לעוול/פוגעות בזכויותיו. בג”צ משמש כערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות אדם מול מדינה, והוא פועל באמצעות צווים:
* צו על תנאי- צו שמורה לרשות הנתבעת להופיע מול בג”צ ולהציג את עמדתה לגבי המקרה
* צו ביניים- צו של בג”צ שמקפיא את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה
* צו החלטי- קבלת העתיקה וביטול/חיוב המדינה לפעול
סוגי צווים בשימוש בג”צ (אקסטרה)
צו על תנאי- צו שמורה לרשות הנתבעת להופיע מול בג”צ ולהציג את עמדתה לגבי המקרה
צו ביניים- צו של בג”צ שמקפיא את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה
צו החלטי- קבלת העתירה וביטול/חיוב המדינה לפעול