יסודות חוקתיים

Question 1

חוקי היסוד ופשרת הררי

Answer 1

בהכרזת העצמאות נקבע כי הכנסת הראשונה תשמש גם כאסיפה מכוננת, כלומר- תכונן חוקה לישראל.
חוקה- מגדירה את רשויות המדינה, מגדירה את אופי המדינה, שומרת על זכויות האדם הטבעיות.
חוקה דמוקרטית- מגדירה את סמכות השלטון ואת מערכת היחסים בין הרשויות, מגדירה את אופי המדינה ואת הערכים המרכזיים בה, שומרת על זכויות האדם והאזרח.
כיוון שזה לא קרה ולא הגיעו להסכמה על נוסח מקובל לחוקה- הציע חבר הכנסת הררי בשנה 1950 פשרה שזכתה לשם “פשרת הררי”.י
הצעתו של חבר הכנסת הררי (שהתקבלה), הובילה לכך שהרשות המחוקקת תחוקק חוקים מיוחדים בנושאים חוקתיים (חוקי היסוד). לאחר שיקיפו את כלל הנושאים הנדרשים לחוקה- ייאגדו אותם למסמך אחד- חוקה.

Question 2

חוק יסוד vs חוק רגיל

Answer 2

חוק רגיל שונה מחוק יסוד ב: צורה, תוכן, ומעמד

צורה:
בחוק רגיל לאחר שמו, תופיע שנת החקיקה. לעומת זאת, חוקי יסוד תמיד יפתחו בצמד המילים “חוק יסוד:” ולא תצוין שנת חקיקתם כיוון שאין ‘חידוש גרסה’.

תוכן:
חוקי היסוד עוסקים בתכנים בהם עוסקת חוקה (רשויות השלטון וסמכויותיהן, ערכי ואופי המדינה, זכויות אדם ואזרח)

מעמד:
חוקי היסוד עומדים מעל החקיקה הרגילה (כמו בחוקה). כיוון שאינם חוקה, יש להם מעמד שונה שמובטח על ידי:

שריון= הגנה על חוק היסוד מפני שינויים קיצוניים, וחיזוק מעמדו של חוק היסוד. שינוי של חוק משוריין יכול להתבצע רק בתמיכת רוב מוחלט/מיוחס (ולא רוב רגיל כמו בחקיקה רגילה)

פסקת הגבלה= פסקה המופיעה בחוק היסוד עצמו שנועדה להגביל את המחוקק (הכנסת) מלחוקק חוק רגיל שיסתור את חוק היסוד.

אם בכל זאת המחוקק מתעקש לחוקק חוק שכזה, עליו לעמוד בשלושה תנאים:
* הפגיעה בתוכן חוק היסוד תהיה מידתית
* החוק החדש יהלום את ערכי המדינה
* תכליתו תהיה ראויה

Question 3

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

Answer 3

החוק מעגן את ההגנה על שלל זכויות האדם הטבעיות (כבוד, פרטיות, קניין…). בחוק זה ישנה פסקת הגבלה (סעיף 5) שמטרתה להקשות על הכנסת לחוקק חוק שסותר את חוק היסוד.
חוק יסוד זה מדגיש את אופייה הדמוקרטי של ישראל

Question 4

חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי

Answer 4

החוק מעגן את אופייה היהודי של ישראל, ואת היותה מדינתו של העם היהודי. לדוגמה- מעגן את השפה העברית כשפה הרשמית במדינה (ולשפה הערבית-מעמד מיוחד), מגדיר את ירושלים השלמה והמאוחדת כבירתה של המדינה, וקובע את השבת כיום המנוחה הרשמי ליהודים.
חוק זה משוריין (סעיף 11). כלומר, על מנת לשנותו יש צורך ברוב מוחלט (61 ומעלה חברי כנסת) שיתמכו בשינוי ובחוק חדש שיחליף את חוק יסוד זה.

Question 5

חוק השבות

Answer 5

כל יהודי זכאי לעלות לארץ, להביא עמו את בן/בת זוגו, ילדיו+ בני/בנות זוגם, ואת נכדיו+ בני/בנות זוגם.
הרעיון מאחורי החוק: עידוד עליה יהודית במטרה להבטיח רוב יהודי במדינה החדשה שהוקמה.

Question 6

עתירות שהובילו לשינוי ניסוח החוק

Answer 6

בג”ץ רופאייזן 1958
אוסוולד רופאייזן (האח דניאל) יהודי ניצול שואה שהמיר את דתו במלחמה והתנצר, נשלח לישראל כשליח רשמי של הכנסייה ותבע ממשרד הפנים להכיר בו כיהודי מתוקף חוק השבות. הוא העלה 2 נימוקים- נולד לאמא יהודייה, וחש הזדהות עם המדינה.
בג”ץ דחה את עתירתו בטענה שמי שמשתייך ומייצג דת אחרת, אינו יכול להיחשב כיהודי.

בג”ץ שליט 1968
רב סרן בנימין שליט פנה למדינה בדרישה שלא לרשום את ילדיו (שנולדו לאמא לא יהודייה) כלא יהודים בתעודת הזהות. בג”ץ מקבל את עתירתו ומגלגל לפתחה של הכנסת את הצורך בתיקון נוסף בנוסח חוק השבות.

Question 7

ניסוח חוק השבות

Answer 7

כל יהודי, מי שאימו יהודייה, מי שהתגייר, ומי שאינו בן דת אחרת (ו-3 דורות קדימה+ בני/בנות זוגם) רשאי לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה. י

Question 8

סוגיית מיהו יהודי?

Answer 8

גם בתיקון נוסח החוק המקורי ישנה סוגיה לא פתורה- סוגית הגיור. מי הגורם בעל זכות הגיור? האם רק הזרם האורתודוקסי או גם זרמים אחרים ביהדות?