המאפיינים היהודים של המדינה

Question 1

היבט המרחב הציבורי

Answer 1

• מעמד השפה העברית (שפת התנ”ך) שנבחרה כשפה הרשמית של מדינת ישראל בחוק יסוד
• לוח השנה העברי- לוח השנה הרשמי של ישראל. ימי השבתון הרשמיים של המדינה הם חגים יהודיים ובנוסף התאריך העברי חייב על פי חוק להופיע על כל מסמך רשמי של המדינה.
• סמלי המדינה-
  דגל המדינה מורכב ממגן דוד (סמל תנ”כי)
  סמל המדינה מנורה בעלת 7 קנים, עלי זית, והמילה “ישראל”
  ההמנון “התקווה” מבטא את השאיפה של העם היהודי לחזור לארץ ולחדש בה את חירותו.

Question 2

היבט משפטי נורמטיבי: חוק חג המצות

Answer 2

תוכן: החוק אוסר על בעלי עסקים להציג ולמכור חמץ ברבים באזורים יהודים במהלך חג הפסח.
מטרה: ביטוי למסורת ומנהגי הדת היהודית.

Question 3

היבט משפטי נורמטיבי: חוק השבות

Answer 3

תוכן: מאפשר לכל יהודי (ומשפחתו) לעלות לארץ ולהשתקע בה.
מטרה: ליצור רוב יהודי בישראל כדי להבטיח את היותה מדינה יהודית.

Question 4

היבט משפטי נורמטיבי: חוק שעות עבודה ומנוחה

Answer 4

תוכן: קובע את השבת כיום המנוחה הרשמי ליהודים (ללא יהודים משאיר בחירה בין שישי/שבת/ראשון).
מטרה: קיום מצוות שמירת השבת.

Question 5

היבט משפטי נורמטיבי: חוק יסודות המשפט

Answer 5

תוכן: במקרים בהם השופטים לא מוצאים פתרונות, החוק שולח אותם אל המשפט העברי והמקורות היהודים.
מטרה: לחזק את המורשת היהודית.

Question 6

היבט משפטי נורמטיבי: חוק בתי דין רבניים

Answer 6

תוכן: החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של דתם. נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה.
המטרה: שמירת המורשת והמסורת היהודית, ושמירה על רוב יהודי.

Question 7

היבט משפטי נורמטיבי: חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי

Answer 7

תוכן: מעגן את אופיה היהודי של ישראל וכולל בתוכו את סמלי המדינה, מעמד השפה העברית, ירושלם השלמה והמאוחדת כעיר הבירה…
מטרה: יסוד חוקתי- ביטוי לאופי היהודי של המדינה בצורה רשמית.

Question 8

הסדר הסטטוס קוו

Answer 8

בלטינית- שימור המצב הקיים. הסדר להכרעה במחלוקות של נושאי דת ומדינה שמקורו המכתב הצהרת כוונות ששלח בן גוריון למפלגת אגודת ישראל בשנת ‘47. מטרת המכתב הייתה מניעת העמקת המחלוקת בין דתיים וחילונים לגבי אופייה של המדינה העתידה לקום. ההסדר עוסק ב4 סוגיות מרכזיות של דת ומדינה (ובעצם העניק לרבנות את כוחה)
1. סוגיית השבת במרחב הציבורי
2. כשרות במוסדות המדינה
3. דיני אישות (נישואין גירושין וקבורה)
4. אוטונומיה לחינוך החרדי

רוב ההסדר עוגן (בדיעבד) בחקיקה.