ראייה Flashcards

1
Q

מה זה התמרה?

A

התמרה (טרנסדוקציה)- חלק שמאפיין מערכות סנסוריות.
בעולם החיצון ישנם אלמנטים פיזיקליים שונים שחשובים מאוד להישרדות בטבע. יש לנו, אבולוציונית, מנגנונים ייחודיים לזיהוי גירויים ספציפיים. התמרה= המעבר מהגירוי לתחושה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מהם שלושת המאפיינים של מערכות סנסוריות

A

מידת רגישות המערכת- יכולה להשתנות תחת תנאים שונים.
חדות- היכולת להבדיל חלק מסוים מכל השאר, להבחין בין גירויים דומים.
אדפטציה (התאמה)- ירידה ברגישות בהתאם לסיטואציה. ניתן להיכנס או לצאת ממנה. זוהי תכונה בסיסית לכל המערכות הסנסוריות- התאים מפסיקים להיות רגישים לגירוי כלשהו. ברגע שנפסיק להציג את הגירוי האדפטציה תלך ותיעלם 🡨 לאחר מכן נחזור להיות רגישים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מהם גלים אלקטרומגנטים? ומהי אמפליטודה?

A

גלים אלקטרומגנטיים- האור שמגיע אלינו הוא חלק מצומצם מהספקטרום של גלים אלקטרומגנטיים.
הספקטרום כולו מתחיל בתדרי גמא ומסתיים בתדרי רדיו, כשבאמצע יש הרבה סוגים של קרינות אחרות- אולטרה סגול, רדיואקטיבי, x-ray (רנטגן), מיקרו-גל ועוד. אמפליטודה: כמה עוצמת השינוי- חזק/חלש.
זוהי תכונה “עצמאית” של הגל. גל יכול להיות בעל אמפליטודה שונה בכל תדירות. המשמעות היא העוצמה של הגל – עוצמה גבוהה= אמפליטודה גדולה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

שלושת המאפיינים של אור הם?

A

מאפיינים נוספים של האור:
1. צבע (Hue)- מוגדר על ידי אורך הגל ועל ידי תדירות הגל.
בהירות (Brightness)- עוצמת האור. ניתן להגדירה במונחים של כמות הפוטונים.
רוויה- מדד הבוחן עד כמה הצבע “טהור”.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מהי העדשה? ומהי הרשתית (ממה היא מורכבת?)

A

עדשה Lens- החלק הקדמי של העין
יש לנו שליטה עליה ע”י שרירים שמכווצים ומרחיבים אותה- מקמרים ומקערים את העדשה ע”מ ליצור פוקוס על אובייקטים במרחקים שונים. - במידה והשליטה בשרירים לא טובה במיוחד, האור נופל לא במדויק על הרטינה, זהו למעשה קוצר ראייה.
הרשתית- מכילה את הרצפטורים שקולטים ומעבדים את הפוטונים ויוצרים פעילות חשמלית ותגובה. הרשתית ממוקמת בחלק האחורי של העין, קרני האור עוברות את כל גלגל העין עד שפוגעות ברשתית. גם הפוטורצפטורים נמצאים בחלק האחורי של גלגל העין.
הכתם העיוור – Blind Spot- קיים בכל אחת מהעיניים באופן שונה. ממנו יוצא עצב הראייה, אליו מגיעים כל שלוחות האקסונים שלו. בנקודה זו בשדה הראייה אין פוטורצפטורים. המוח משלים את הכתם העיוור.
הפוביאה- אזור ברשתית שבו העיבוד הראייתי הוא אופטימלי. קרני האור נקלטות בו כאשר אנו ממקדים את המבט על אובייקט.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

אילו סוגים של פוטורצפטורים קיימים?

A

Cones - מדוכים- מכילים מולקולת אופסין
1. יש בו שלושה סוגי מולקולות אופסין, כל אחת רגישה לגלי אור בטווחים שונים – מה שמאפשר לנו לראות צבעים. כל אחד מהסוגים של ה-Cones רגיש לצבע אור אחר.
Rods - קנים- לא רגישים לצבע, רגישים לאור חלש.
מכילים מולקולת אופסין מסוג ROD –
2. סף התגובה threshold של הרודס והקונס נמצא ביחס הפוך לרגישות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

כיצד הפוטורצפטורים מעבירים את הסיגנל שלהם?

A

הפוטורצפטורים עצמם לא מייצרים פוטנציאל פעולה, אלא שינויים בפוטנציאל החשמלי שיגרמו לשחרור נוירוטרנסמיטור אבל לא ליצירת פוטנציאל פעולה בתאים עצמם. האור משנה את תכונות מולקולת האופסין וכך גורם לשינוי הפוטנציאל החשמלי בקצה הסינפטי של הפוטו רצפטור, ובהתאמה ליותר/ פחות שחרור נוירוטרנסמיטור.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

אילו שני סוגים של תאים ביפולארים קיימים?

A

מגיבים באופן הדרגתי למסרים שהפוטורצפטורים שולחים.
שני סוגים:
On Cells
במידה ופגע אור בנקודה שאליה הפוטורצפטור רגיש, התא הזה יגיב. כשהפוטורצפטור מפסיק לשחרר גלוטמט, התא הבי-פולרי חווה דה-פולריזציה. הוא “מתעורר” ומשחרר גלוטמט בעצמו לתא הגנגליון שנמצא אחריו. למעשה, קורה היפוך של הסיגנל.
Off Cells- תאים שתגובתם אל האור היא שלילית – ההפך מהOn Cells.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

כיצד מתבצעת ההתמרה

A

סיכום תהליך ההתמרה בקצרה:
התא היחידי שרגיש לאור הוא הפוטורצפטורים. כשהפוטורצפטור, עקב אנרגיית האור, מביא לשינוי בשחרור הגלוטמט🡨 המסר עובר כאות עצבי.
קידוד של עוצמת האור- בשלב הראשון ע”י מידת ההיפר פולריזציה של הפוטורצפטור🡨 ע”פ מידת הדה-פולריזציה של התא הבי-פולרי🡨 ע”פ קצב הירי של הגנגליון (במידה והוא ON CELL).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

כיצד באה לידי ביטוי רגישות הפוטורצפטורים

A
  • בעין יש צורך בתאים בעלי רגישות שונה– ראייה בתנאי תאורה חלשים (לילה) וביום.
  • רגישות: כמות הפוטונים של אור שנדרשים על מנת ליצור שינוי בפעילות של פוטורצפטורים.
  • *אם נדרשת כמות קטנה – הרגישות היא גבוהה.
    *כמות גדולה- רגישות נמוכה.
  • הרגישות אינה סטטית- הרגישות משתנה בהתאם לאורכי גל שונים ובתנאי תאורה שונים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

כיצד באה לידי ביטוי בעין החדות והרזולוציה?

A

הגדרה-היכולת של המערכת להבדיל בין נקודות סמוכות. ככל שיש רזולוציה יותר גבוהה, היכולת הזו מתחזקת. אפשר לחשוב על זה במובן של פיקסלים- כל פיקסל רגיש לנקודה אחרת במרחב ו”מקליט” את עוצמת האור והצבע. הרזולוציה תלויה בכמה דברים- מספר הפוטורצפטורים בכל נקודה, צפיפות הפוטורצפטורים ובדרך שבה המידע המגיע מהם מנוהל.
ב-fovea,
מספר קטן של תאי חרוט שולט בתגובות של תאי גנגליון בודדים. אם נרצה רזולוציה גבוהה- נרצה מינימום רצפטורים שיעבירו את המידע לגנגליון.
ככל שמתרחקים מהפוביאה, ככל שיותר תאים שולחים מידע לתא אחד- התא הזה עושה אינטגרציה על מרחב גדול יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

receptive field? מה זה

A

עיבוד המידע ברשתית, מבוסס על קיומם של “שדות קלט” (receptive fields) .
פועל ברשתית מנגנון סינון, המסלק חלק ניכר מהמידע המגיע לעין.
השדה הרצפטיבי של תאי הגנגליון ב-fovea קטן. לעומת זאת, בפריפריה יש הרבה אינטגרציה של מידע, ועל כן- השדה הרצפטיבי גבוה יותר ככל שמתקרבים לפריפריה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

כיצד מתאפשרת ראיית הצבעים

A

יש לאדם שלושה סוגים של Cones–
לכל אחד יש פוטופיגמנט אחר (מולקולת אופסין). כל אחד מסוגי הקונס רגיש לסוגי אור שונים – כחול, ירוק, אדום.
משמעות הרגישות: אם “נופל” על ה-cones המסוים אורך גל אליו הוא רגיש, הוא יפסיק לשחרר גלוטמט.
1. רגישות לאור כחול- טווח תדרים גבוה, אורך גל קצר.
2. רגישות לאור ירוק- אורך גל ארוך.
3. רגישות לאור אדום- אורך גל ארוך. משנה את התגובה רק כשמגיע אליו אדום.
. על ידי הקרנה של שלושת הצבעים הבסיסיים הללו, ניתן לייצר את כל סוגי האור שהעין האנושית רגישה אליהם. על סמך התגובות המשותפות של הקונס נוצרים הצבעים שאנו רואים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

כיצד עובר מידע בגנגליונים?

A

העברת המידע מהעין אל המוח מתבצעת ע”י ירי של תאי גנגליון. כמות פוטנציאל פעולה בשנייה/קצב הירי מעידים על השינויים בפעילות של תאי גנגליון. הירי מהווה “איתות” על שינוי בפעילות הרטינה. איתות שמגיע למוח.
העברת המידע בין התאים ברטינה –המידע לא עובר באופן “סתמי”. העברת המידע היא בעצם סדרת “החלטות” שמהותן זיהוי הבדלים בין גירויים (=קונטרסטים). כלומר מה שחשוב הוא הרגישות לשינויים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

אילו שני סוגי תאי גנגליון יש, מה תפקידם וכיצד הם תורמים לקונטרסט?

A
  1. On Cells-
  2. כשהאור מוקרן למרכז השדה הרצפטיבי שלהם – מתעוררים, מגבירים קצב ירי. כשהאור מוקרן לסביבה שמקיפה אותם – קצב הירי הפוך.
  3. Off Cells-
  4. כשהאור מוקרן למרכז השדה הרצפטיבי שלהם- הם מפחיתים את קצב הירי.
    On \ Off-
    מה שגורם לתא להיות און או אוף הוא התכונות של התאים הבי-פולריים שהם מחוברים אליהם. הקשרים ביניהם הם קשרים הוריזונטליים- חשוב מאוד לעיבוד המידע במוח.איך זה עובד: אינטגרציה-של המידע שמגיע לתאי הגנגליון מהפוטורצפטורים.
    האינטגרציה => זה מה שיוצר אצלנו קונטרסט- תאי הגנגליון מנסים למצוא הבדלים בין התאורה שבמרכז ובין התאורה מסביב.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מהי ההיררכייה במערכת הראיה? מהם התפקידים של המסלולים בהיררכיה?

A

עיקרון מנחה- יש לחשוב על מערכת הראייה כעל היררכיה- כיוון העברת המידע. רמות נמוכות בהיררכיה מספקות מידע לרמות הגבוהות.
- מידע עובר מנוירונים באזור חזותי אחד לאחר
- שדות קליטה הופכים גדולים יותר
- נוירונים מגיבים לגירויים מורכבים יותר
אינטגרציה במרחב- ה-receptive fields הופכים גדולים יותר.
תפקידם של המסלולים בהיררכיה:
- מסלול דורסלי- עוסק בשאלה היכן דבר נמצא בשדה הראייה. מחשבים תנועה ומיקום של אובייקטים. כלומר, היבט חשוב במסלול זה הוא איפה האובייקט עומד באופן יחסי אלי, מהי מהירות התנועה שלו.
- מסלול ונטרלי- עוסק בזיהוי, בעיבוד של מהות האובייקט. אזורים חשובים לזיהוי אובייקטים, עצמים, חלקי גוף וכו’.

17
Q

מהי הכיאזמה האופטית

A

נקודה שנמצאת “בדרך” ל-LGN
שדה הראייה מפוצל לשני חצאים ומועבר להמיספרות מנוגדות .יש לנו בעצם עצבוב של שדה הראייה המנוגד- זה מתרחש בכיאזמה האופטית! כלומר, הכיאזמה האופטית היא הנקודה בה מתבצעת חלוקת המידע הזו בין שדה הראייה לאונה. עצב הראייה מכל עין מתפצל לשניים כאשר האקסונים הרלוונטיים חוצים את הצדדים בכיאזמה האופטית.
חשוב:

החלקים המרכזיים של שדה הראייה נלכדים על ידי שתי העיניים (כלומר, שתי הרשתיות). חלקים מהפריפריה נלכדים רק על ידי עין אחת.

18
Q

LGN מה זה

A

Lateral Geniculate Nucleus
- הוא חלק מהתלמוס - מעין מרכזייה לכמעט כל המידע החושי.- צבר תאים שהוא חלק מהתלמוס.
**התלמוס – תחנת ממסר חושית. מגיעים אליו אקסונים ממערכות סנסוריות ומוטוריות. התלמוס מקבל קלט כמעט מכל מידע חושי ומוטורי. לכל חוש יש את הגרעין שלו בתלמוס. המידע עובר מהעין באמצעות סיב אקסונים, לאחר הצטלבות המידע באופן קונטרלטרלי, המידע מגיע לתאים ב-LGN. תאי ה-LGN הללו יוצרים סינפסות.
תאי עצב ב-LGN מקבלים מסרים משלושה סוגי תאים: תאי גנגליון במסלול הפרווצלולרי, תאי גנגליון במסלול המגנוצלולרי ותאים מה-Primary Visual Cortex

19
Q

LGN מהו המבנה של ה

A

מורכב מ-6 שכבות נוירונים:
שכבות 3,4,5,6 העליונות – תאים קטנים- מקבלים מידע
P מתאי גננגליון .
יהיו מקושרים לקונס, ויאפיינו קישוריות של אחד לאחד / מעט לאחד -> יאפשרו רלוזולציה גדולה יותר.
שכבות 1,2 – תאים יותר גדולים מקבלים מידע מתאי M.הגנגליון
יהיו יותר קשורים לרודס -> עיבוד פריפאלי, גס וכולי.

20
Q

ומדוע LGN כיצד המידע עובר בסינפסות ב

A

אחוז גבוה (80%) מהסינפסות על תאים ב-LGN מגיעות מהקורטקס ונכנסות ל-LGN ולא ההפך.

  • המשמעות- רוב התקשורת שמגיעה ל-LGN מגיעה מהאזורים הגבוהים.
  • Feed forward-
  • העברת מידע קדימה, מאזורים נמוכים בהיררכיה לגבוהים.
  • Feed back-
  • העברת מידע באופן הפוך- מהאזורים הגבוהים לאזורים הנמוכים.
  • למה זה קורה? אנחנו מסתמכים על הציפייה שלנו לגבי מה אנחנו עתידים לראות, יותר מאשר הסתמכות על מערכת הראייה עצמה. מערכות גבוהות מערערות תאים שקשורים בזיהוי אובייקטים ספציפיים.
21
Q

Primary Visual Cortex V1 מה זה

A
  • מתרחשת בו אינטגרציה של מידע.
  • המידע מגיע אליו מה-LGN דרך סיבים אופטיים
    רגישות התאים בנקודות מסוימות בקורטקס הוויזואלי תהיה כתלות באזור ממנו המידע מגיע בשדה הראייה. כלומר,
    נשמר בו המיפוי הרטינוטופי- הקשר בין המיקום בשדה הראייה למיקום התאים שנמצאים בתוך המוח- התאים שנמצאים למטה רגישים לאזורים עליונים יותר בשדה הראייה.
22
Q

מהי החלוקה לעמודות קורטיקליות?

A
  • המידע מגיע משתי העיניים באופן מסודר לאזורים שנקראים עמודות- צברים של תאים. כל עמודה מכילה עשרות או מאות תאים ומעבדת מידע בצורה מסוימת.
  • נוירונים סמוכים באותה עמודה, יימצאו כצבר של נוירונים, יהיו מחוברים בחוזקה זה לזה, יותר מאשר לעמודות אחרות.
  • לכל עמודה מאפייני עיבוד ספציפיים.
  • נוירונים סמוכים הנמצאים באותה עמודה הם בעלי תפקוד דומה (מעבדים יחדיו היבט מסוים של מידע- למשל עיניות- מאיזה עין מגיע כל מידע).