המערכת המוטורית Flashcards
אילו שתי מוטוריקות קיימות
מוטוריקה עדינה (פעילות מדויקת ועדינה. דורשת פחות כוח, יותר דיוק. מגיע בשלבי התפתחות יחסית מאוחרים.
מוטוריקה גסה - מתייחסת לפעילויות כמו הליכה, קפיצה, ריצה- פעולות הדורשות כוח והפעלת שרירים יותר גדולים ומהירים. פעילות אלו פחות מדויקות ויותר מהירות.
כיצד מתרחש המסלול הונטראלי של העברת מידע לשריר
ואיזה חלק בשריר מקבל את העצבוב וממה הוא מורכב בגדול
- שרירים באזורי גוף שונים מעוצבבים על ידי אקסונים (ששייכים לנוירונים מוטוריים) שיוצאים מחוליות ספציפיות בעמוד השדרה:
גוף התא נמצא בחומר האפור של עמוד השדרה.
הוא שולח אקסון דרך השורש הוונטרלי אל השריר
נוצרת סינפסה על השריר וכך השריר מעוצבב. - כל נוירון מוטורי מעצבב יחידת שריר (Muscle Unit):
יכולות להיות כמה יחידות שריר בתוך שריר אחד.
בתוך כל יחידת שריר יש הרבה
Muscle Fibers.
בסיבים הללו הכיווץ של השריר מתבצע.
מהו השוני בין המערכת המוטורית למערכת הכאב
המידע במערכת הכאב נכנס אל החוליה ועובר באופן מיידי לקונטרלטרלי. לעומת זאת, במערכת המוטורית – המידע יורד בקונטרלטרלי ועובר לצד של השריר בתוך החוליה.
כלומר, ההבדל הוא בחציית הקו האמצעי במערכת המוטורית. לכן- כשיש קטיעה של חוט השדרה האובדן של השליטה המוטורית הולך יד ביד עם אובדן תחושת הכאב.
מה זה סרקומרים ומאילו שני חלבונים הם מורכבים
- sarcomeres
גודלן 1.5-3.5 מיקרומטר, והן מסודרות אחת ליד השנייה ברצף- במקביל ובטורים. יחידות אלו הן יחידות הכיווץ הבסיסיות של השריר. הסקרומרים מתכווצים בצורה מסונכרת ויוצרים את הכיווץ בשריר. מרכיבי הסקרומרים- מורכבים מיחידות רבות של שני חלבונים המחוברים זה לזה. שני חלבונים אלו שמבצעים את פעולת הכיווץ:
1. מיוזין - חלבון שיודע לכופף את הרגליים שלו ובכך ליצור מתח (כוח) של תנועה אל מול החלבון השני.
2. אקטין - חלבון מקובע, חזק מאוד, אותו המיוזין “מושך” או “דוחף” אותו.
כלומר, המיוזין נקשר לסיבי אקטין בנקודה מסוימת => עובר שינוי צורה שגורם לתנועה => משתחרר ומתחבר לאקטין וגורם לתנועתו.
כך, ה-Myosin מוקף בסיבי Actin ומושך אותן
כיצד תנועת המיוזין והאקטין משפיעה על ייצור הכוח של השריר
לכל כיווץ כזה יש טווח- מצבים בהם יחידת הכיווץ חסרת כוחות
מולקולות ה-מיוזין מגיעות למצב מכווץ לגמרי ולא יכולות לזוז יותר מכך.השריר יכול להרפות- ולהגיע למצב רפוי יתר על המידה בו יש ניתוק של המיוסין מהאקטין. הכוח הוא פונקציה של מיקום של החלבונים- כאשר ה-מיוזין נמצא במיקום אמצעי מול האקטין יש לו הכי הרבה כוח משיכה לאקטינים- נקודת האופטימום מבחינת אורך הסקרומר, בה עוצמת הכיווץ היא מקסימלית.
וכיצד מתבצע בו התהליך של העצבוב לשריר NMG מה זה
(Neuromuscular junction (NMJ-
הסינפסה- בין שלוחת האקסון שגוף התא שלו נמצא ב-CNS, לבין השריר PNS.
איך זה קורה?
1. פוטנציאלי פעולה שנעים בנוירון מביאים לשחרור של הנ.ט. אצטילכולין
2. הוא יוצא אל הסינפסה ומפעיל רצפטורים של אצטילכולין.
3. ההפעלה של הרצפטורים גורמת לערעור של ממברנת תא השריר.
4. בממברנה יש תעלות Voltage Gated – ברגע שהנ.ט. אצטילכולין מגיע ויוצר דה-פולריזציה, יש תעלות נוספות שיוצרות מעין פוטנציאל פעולה – דה פולריזציה בכל הסיב של השריר.
5. הדה פולריזציה מתרחשת במהירות – השריר מגיב מהר, באופן חשמלי.
6. כתוצאה מכך משתחרר סידן ממאגרים פנימיים בשריר- מה שמאפשר את הקישור בין האקטין למיוזין.
כמה מאסל פייברס יכול כל נוירון לעצבב ומה המשמעות של הכמות אותה הוא מעצבב?
בשרירים שונים נוירון מוטורי אחד יכול לעצבב בין בין 5-800 מאסל פייברס (כל מאל פייבר מעוצבב על ידי נוירון אחד .ככל שנוירון יעצבב פחות סיבי שריר- השליטה המוטורית תהיה עדינה יותר. ולהפך- אם נוירון אחד יעצבב המון סיבי שריר, היכולת של הפעלה בלעדית של מספר סיבי שריר תהיה קטנה יותר, וכך פעולותינו יהפכו לפחות רגישות ועדינות.
Muscle Unit מה זה
Muscle Unit- יחידה המורכבת מעצב מוטורי אחד ומכל ה-מאסל פייברס שעליו עצב זה שולט. יחידה זו יכולה להיות קטנה (כמו בעין) או גדולה (כמו ברגל). ככל שהיוניט יותר חזקה, כך היא יותר מהירה. זה קורה בגלל גודל התא שמעצבב.
איזה תא יופעל ראשון ולמה (במהלך הפעלת השריר)
נוירונים קטנים- גוף תא קטן ואקסון צר- הם בעלי יכולת גבוהה יותר לחצות את הסף של פוטנציאל פעולה (יותר אקסיטביליים). לכן, כאשר יהיו לי יחסית מעט פוטנציאלי פעולה במערכת, הנוירונים הראשונים שיגויסו יהיו הנוירונים הקטנים ביותר. נוירונים גדולים- גף תא גדול ואקסון רחב- יגויסו רק מאוחר יותר. זה הגיוני ברמה המטבולית- אין היגיון בגיוס כל סיבי השריר בבת אחת. כך מתאפשר חיסכון באנרגיה. יש הדרגתיות בגיוס של היחידות המוטוריות להפעלת השריר- לא כל היחידות מגויסות בבת אחת. גם הפסקת הפעילות מתרחשת בהדרגתיות- מהגדול לקטן.
בזכות ההדרגתיות יש לנו שימוש במוטוריקה עדינה- פעולות מוטוריות עדינות מתאפשרות תודות לאסטרטגיה ההיררכית הזו.
?MUSSLE UNITSכיצב מסודרים ה
ה-Muscle Units יכולות להיות מסודרות בצורות שונות מבחינת מבנה השריר ומבחינת החיבור של השריר. לרוב, שרירים מחוברים לגידים. הגידים מחוברים למיקומים אסטרטגיים בשלד על מנת ליצור תנועה על מפרק מסוים.
שרירים שונים מחוברים לגידים ולעצמות שונות, זאת כיוון שכיווצים שונים של הגוף נועדו ליצור ייצובים שונים לחלקים שונים בגוף.
מהי ביומכניקה?
“דרגות החופש” שיש לנו מבחינת התנועה. אנחנו נוכל לנוע בהתאם לכיוון שהמפרק מאפשר ועל פי החיבור של השרירים. ישנן תנועות שנוכל להפעיל בהן כוח רב וכיווני תנועה כאלו, לעומת כיוונים אחרים בהם נהיה חלשות יותר. כל מפרק נשלט לפחות על ידי שני שרירים- ששולטים בתנועה שלו. ככל שהתנועות הופכות מורכבות יותר ישנם שרירים נוספים המעורבים בשליטה בדרגות החופש של התנועה. חלק מהפקודות הללו מגיעות מגזע המוח והקורטקס, וחלק מגיעות ישירות מחוט השדרה.
וכיצד הוא מתבצע Withdrawal reflex מה זה.
אילו סוגים של הרפלקס הזה קיימים?
משיכה של איבר מגירוי כואב, המערכת הסומטוסנסורית חווה גירוי בעזרת הסנסורים, נוצר שדר עצבי שעובר התמרה והמסר מגיע לעמוד השדרה דך המסלול הדורסלי. רפלקס המשיכה מתחלק לפשוט ומורכב. בפשוט- נוצרת סינפסה אקיטטורית בין העצב הסנסורי לנוירון המוטורי שיוצא מהקרן הונטרלית, מכווץ את השריר ויוצר את המשיכה. המורכב (לדוגמה לדרוך על זכוכית, רגל אחת זזה והשנייה מייצבת) מתאפשר בזזכות חיווט של הספינאל קורד שיחצה לצד הקונטרלטארלי ויפעיל את הרגל שלא נפגעה.
Stretch Reflex מה זה
כאשר הרופא נותן עם פטיש בברך (חיבור בין הגיד לשריר)
ה Muscle Spindleנמתח ושולח מסר עצבי חזק שמגיע לעמוד השדרה שמפעיל נוירונים שמובילים לכיווץ.
רפלקס זה תלוי באינפוט מה-muscle spindle. אם מנתקים את ה-Dorsal Root הוא נעלם.
על כן צריך בסנכרון לכווץ ולהרפות את השרירים המנוגדים.
*רפלקסים אלו יכולים להתקיים גם ללא מעורבות הקורטקס.
Spasticity מה זה
מצב של רגישות קיצונית. נובע לרוב מפציעה במסלולי הובלת מידע מהמוח לשרירים פריפריאליים.
במצב זה רפלקסים קיצוניים מופיעים בהינתן גירוי חלש יחסית. יכול להתבטא בשני אופנים: מצב בו השרירים מתכווצים גם בתגובה לגירויים חלשים יחסית.
. מצב בו שרירים רבים מופעלים באופן תמידי.
עקב אובדן של עצבוב מה-CNS- המנגנונים המקומיים בעמוד השדרה מסוגלים “להשתלט” על המערך כולו ולהפעילו יתר על המידה ובאופן לא מאורגן.