פארמאקולוגיה Flashcards
מה זה אגוניסט ומה זה אנטגוניסט( ישיר/לא ישיר)
אגוניסט- חומר הנקשר לרצפטור ומפעיל אותו
ומאפשר את רצף הפעולות שמחקות את פעולת הנוירוטרנסמיטר הטבעית.
- ישיר נקשר לאותו האתר של הנוירוטרנסמיטר ומזרז את פעילותו . עקיף נקשר לאתר אחר.
- אנטגוניסט- חומר הנקשר לרצפטור וחוסם את פעולתו.
ישיר ועקיף אותו דבר כמו האגוניסט
מהי השפעת אנטגוניסטים ואגוניסטים על אוטו רצפטור?
אגוניסט מפעיל את האוטורצפטור ומאט את פעילות הנ’‘ט. האנגוניסט חוסם אצ האוטורצפטור ומחיש את פעולת הנ’‘ט. כאן הפעולה היא הפוכה- כי אוטורצפטורים מפסיקים ייצור נוירוטרנסמיטור אז אגוניסט שיקשר אליהם מעודד את הפסקת הייצור ואנטגוניסט הפוך.
מהי השפעת האגוניסט/אנטגוניסט בתהליך הריאפטייק
- אגוניסט- עיכוב האנזים המפרק את הנוירוטרנסמיטר (אצטילכולין), מאריך ומחיש את פעולת הנ”ט. אגוניסט יעכב את פעולת האנזים שמפרק אצטילכולין לאצטט וכולין.
- אגוניסט- חסימת הטרנספורטר שאחראי על הספיגה מחדש
- אנטגוניסט- חומר המחקה את פעולת האנזים המפרק את הנוירוטרנסמיטר
- אנטגוניסט- עידוד הספיגה מחדש של הנוירוטרנסמיטר. כלומר- לתת חומר שישפיע על קצב הספיגה מחדש. שיעודד את הספיגה מחדש.
מהם הגורמים המשפיעים על התפשטות הסם בגוף?
- מסיסות- חומר ליפופילי (Lipophilic) שמסיס בשומן יעבור בקלות את המחסום דם מוח.
. - קשירת מחסן (Depot binding)- מולקולות אלבומין “טעונות” במולקולות סם. אלבומין הינו חלבון בדם המיועד להעברת מולקולות. הוא מסוגל לקשור מולקולת של סם לזמן מה ולהשהות את הגעתם לרצפטורים במוח (או לכל מקום אחר). כתוצאה, השפעת הסם יכולה להיות מושהית וממושכת. גם שומן יכול לקשור סמים.
- זיקה/אפיניות (affinity)- עד כמה הסם יכול להיקשר לקולטנים השונים. תכונה המבטאת את הקשר בין הסם לבין היכולת שלו להיקשר לקולטנים השונים.
אפיניות גבוהה: נדרש מינון נמוך יחסית.
אפיניות נמוכה: נדרש מינון גבוה.
משך השפעת הסם- קצב פירוק התרופה ישפיע על משך פעילותה. לעיתים התרופה מפורקת לחומר שגם הוא פעיל במערכת העצבים, דבר שמאריך את משך פעולתה.
בנושא התרופות והסמים- מהו סף לתגובה ומהי רוויה
סף לתגובה- המינון שמתחילה להיות בו השפעה. בשלב מסוים לא משנה כמה חומר נוסיף ההשפעה לא תגבר
רוויה- הנקודה שבה יש מקסימום השפעה
אילו שינויים מובילים להיווצרות סבילות לתרופה
- שינוי מטבולי– מספר האנזימים המפרקים את החומר גדל. דוגמא: כמות האנזים המפרק אלכוהול גדלה (עד שהכבד נפגע). השינוי ייצור את הסבילות אשר גורמת לצרוך יותר אלכוהול למשל.
- שינוי ברמת התא– התאים במוח מתאימים עצמם לתפקוד תחת החומר. דוגמא: קולטנים, שליחים משניים וכו’ נעשים פחות רגישים. שימוש חוזר יכול לגרום לקולטן להיעלם זמנית מקרום התא ולהיספג לתוך הציטופלזמה.
- שינוי נלמד– דוגמא: אדם למד לתפקד תחת השפעת סם (למשל, לשמור על שיווי משקל תחת השפעת אלכוהול).
מה זה סנסיטיזציה וממה היא כנראה נובעת?
- עליה ברגישות לסם: צריכה חוזרת של אותו מינון גורמת לתגובתיות גדלה והולכת – נדרש מינון נמוך יותר לקבל אותה השפעה.
- יכולה להיות קשורה לרגישות הקולטנים, לקשר בין הקולטן למתווך המשני או לתהליכים אחרים. כלומר יכולה להיות סנסיטיזציה להיבטים מסוימים של השפעת החומר, ולהיבטים אחרים באותו החומר יכולה להיות סבילות. זה קשור למורכבות של הקולטנים שדרכם תרופות/סמים וכולי יוצרים את השפעתם על מערכת העצבים.
- צריכה חוזרת של אותו מינון גורמת לתגובתיות הולכת וגדלה. זה רלוונטי לתגובות הפחות רצויות, לא לתגובות שלשמן לקחנו את הסם. למשל, קוקאין (שמונע reuptake של דופאמין: ככל שלוקחים לאורך זמן (את אותה כמות) תתפתח סנסיטיזציה ואנו עלולים לסבול מתופעות לוואי שלו, כמו פרכוסים.
**יש צורך במינון נמוך יותר כדי לקבל את אותה השפעה.
מי גילה את האצטילכולין וכיצד
הנוירוטרנסמיטר הראשון שהתגלה (1921, Loewi Otto)
*אחראי על תנועת שרירים במערכת העצבים הפריפריאלית
הניסוי שעשה אוטו: הניח לב של צפרדע בתמיסה של מי מלח. ללב היה מחובר עצב הוואגוס (קרניאלי). אוטו גירה את העצב הקרניאלי וגילה שזה יוצר כיווץ של הלב. הוא חשב שעצם הגירוי שיוצר את כיווץ הלב כנראה גורם לשחרור מסוים של חומר מהוואגוס. הוא לקח את התמיסה לאחר מתן הגירוי והעביר אותה לאמבט בו הלב היה מנותק מעצב הואגוס ובדק את ההשפעה של שחרור חומר על מה שקורה בלב. מכאן הוא הבין שיש חומר שהופרש וגורם להשפעה בקצב הלב.
מהניסוי הוא גילה שאצטיכולין מאט את קצב הלב.
- איזה אפקט יש לאצטילכולין? חוץ מנ’‘ט כמה הוא עוד יכול לשמש? והיכן הוא מיוצר?
אפקט אקסיטטורי, יכול באזורים מסוימים לשמש גם כנ’‘מ. מיוצר על ידי נוירונים כולינרגים שמפרישים אצטילכולין בעיקר במוח הקדמי ובפונס.
מהם הקולטנים הניקוטנים ואיזה סמים משפיעים עליהם
- קולטנים יונוטרופים לאצטילכולין.
- רובם נמצאים על השרירים ובגנגליונים של המערכת האוטונומית.
- הם מקבלים אצטילכולין שמשתחרר מהאקסון שיוצא מחוט השדרה אל השריר.
סמים המשפיעים על הרצפטורים הניקוטינים: - אגוניסט- ניקוטין. מפעיל רצפטורים ניקוטיניים
אנטגוניסט- קורארה (curare), חוסם רצפטור. מונע התכווצות שריר (משתק שרירים). בציד היו שמים קורארה על קצה החץ כדי לשתק
את החיה שירו בה.
מהי מחלת מחלת המיאסתניה גרביס
.
- מחלת מיאסתניה גרביס (myasthenia gravis) נובעת מניוון חלק מהקולטנים הניקוטינים בשריר. האצטילכולין עדין משתחרר, אבל הוא מוצא פחות קולטנים בשריר, וכך פעולת השריר מוחלשת. *תרופות למחלה מאריכות את משך שהותו של הנ”ט במרווח בין העצב לשרי
מהם קולטנים מוסקרינים ואיזה סמים משפיעים עליהם
קולטנים מטבוטרופים לאצטילכולין.
נמצאים בעיקר במערכת העצבים המרכזית (במוח) וכן במערכת האוטונומית – קשורים לקשב, למידה וגם רגש.
סמים המשפיעים על הרצפטורים המוסקרינים:
- אגוניסט- מוסקרין. מפעיל רצפטורים מוסקרינים.
פועל ע”י עיכוב של האנזים המפרק (AChE), וכך נשאר יותר אצטילכולין במרווח הסינפטי. הוא משמש כתרופה לאלצהיימר, אך יכול להיות גם רעיל - משתמשים בו בגז עצבים ובחומרי הדברה.
- אנטגוניסט- אטרופין (atropine) אנטגוניסט מוסקריני (חוסם רצפטור). נמצא בטיפות עיניים: מונע פעילות פרה-סימפתטית של אצטילכולין בשריר האישון, לכן שריר האישון לא יתכווץ, והאישון יתרחב. כמו כן, משמש לטיפול מונע בגז עצבים (מלחמת המפרץ).
מהו גלוטומט? מה תפקידו ומתי הוא נהיה מסוכן?
- הנ”ט המעורר העיקרי במח ובחוט השדרה.
- בעל תפקיד אקססיסטורי- גורם לעלייה בסיכוי ליצור פוטנציאל פעולה (EPSP).
- יש לו רצפטורים יונטורפים ומטבוטרופים.
- במינונים גבוהים הוא רעיל וגורם למוות של תאים: אחרי חבלה מוחית יש מוות של תאים כתוצאה מעודף גלוטמט.
AMPA מה זה
AMPA
קולטנים יונוטרופיים לגלוטומט
הנפוצים ביותר.
קישור של הגלוטמט (ליגנד) לקולטן AMPA משנה את תצורת הקולטן למצב פתוח - Na+
יונים מתחילים לזרום לתוך הדנדריט.
ברגע שניורוטרנסמיטור נקלט, מתאפשר שינוי מרחבי של קולטן זה ומאפשר את מעבר יוני הנתרן אל התא.
NMDA מה זה
קולטנים יונוטרופיים: NMDA
קושרים גלוטמט + מולקולות איתות מרובות אחרות. זה מאפשר אמפליטודות שונות של תגובות (כלומר, תעלת היונים יכולה להיפתח בגדלים שונים).
- בתוך התעלה של הרצפטור NMDA לגלוטמט, יושב יון מגנזיום אשר חוסם את התעלה ומונע ממנה להגיב לגלוטמט. רק לאחר שינוי מבני ויציאת המגנזיום התעלה תגיב לגלוטמט. הדפולריזציה גורם לתהליך זה.