קטבוליזם של חומצות שומן Flashcards
מהם שני המסלולים האפשריים לליפוגנזה?
סינתזה מחודשת של ח.שומן נקראת ליפוגנזה היא כוללת שני טיפוסי מסלולים:
- ליפוגנזה מחדש de novo- בציטוזול
2. מסלול מודיפיקציות.ב ER או במיטוכונדריה
מה מהבאים לא נכון
א. ליפטין פועל כחיישן של נפח תא שומן
ב. בזמן ליפוגנזה אינסולים גבוהה
ג. ליפוגנזה מצריכה נשא אנבולי NADH
ד. אחד מהמרכיבים הדרושים לסינטזת חומצות שומן הוא CO2
ג.
NADH הוא נשא קטבולי
ליפוגנזה זה תהליך אנבולי ולכן צריך NADPH
כדאי לדעת:
תהליכים קטבולים : NADH,UTP
תהליכים אנבולים: NADPH,UDP
הקומפלקס
FAS
Fatty acid synthase
פועל במנגנון של תיעול סובסטרט
substrate channeling
מה זה?
במנגנון תיעול סובסטרט אין תוצרי ביינים - חלה התכדררות בתוך 7 תת היחידות השונות של הקומפלקס עד לקבלת התוצר המוגבר הלא הוא- חומצה פלמטית 16 פחמנית
מהו המבנה של
Fatty acid synthase
כמה אתרים פעילים יש בו?
כמה סוגים כאלה קיימים בטבע?
מה יקרה אם משרים מוטציה על תת יחידה אחת של FAS 1?
FAS 1
מצוי ביונקים ופטריות- בנוי משני פוליפפטידים זהים-הוא הומו_דימר_
בתת יחידה אלפא- 3 אתרים פעילים ובתת יחידה בטא- 4 אתרים פעילים
FAS 2
מצוי בצמחים ופרוקריוטים-מונומר
הספר מגדיר את, FAS 2 : single multifunctioanl polypeptide chain
בשינהם קיימים 7 אתרים פעילים.
השריית מוטציה על יחידה אחת מתוך השתיים של
FAS1-משפיעה במידה מועטה על פעילות הסינטזה
במהלך כל השלבים התוצרים קשורים קוולנטית לקומפלקס. רק כשהגענו לחומצה פלמטית (16 פחמנים) היא משתחררת מהקומפלקס
איפה מתרחשת הליפוליזה?
מתי מתרחשת?
מה התוצרים?
מהו שלב קובע קצב?
איפה מתרחשת הליפוליזה?
תהליכי הליפוגנזה DE NOVO
מתרחשים בציטוזול בעיקר של תאי כבד ורקמות שומן, בעוד שהמודיפיקציות מרתחשות ב ER או במיטוכונדריה
מתי מתרחשת?
ליפוגנזה מחדש מתרחשת כאשר יש בתא רמות גבוהות של ATP
כמו לאחר אכילת פחמימות. מכיוון שלבע”ח יש יכולת מוגבלת לאגירת פחמימות וכמעט שאין הם אוגרים חלבונים מצתבר בגופם עודף פחמימות וחלבונים אשר הופך ברובו לחומצות שומן.
לרוב הם נאגרים כטריגליצרולים בתאי שומן.
מה התוצרים?
רק, ואך ורק חומצה פלמטית 16 פחמנית- היא תוכל להיות מסונטזת לחומצות שומן אחרות במסלול מודיפיקציות
בER או במיטוכונדריה.
מהו שלב קובע קצב?
הריאקציה להפיכת אצטיל קו איי למלוניל קו איי היא ריאקציה בלתי הפיכה המזורזת ע”י *אצטיל* *קו איי* *קרבוקסילאז*,
בה נצרך ATP.
זהו גם שלב קובע מהירות – יצירת המלוניל מאצטיל COA
תת יחידה אלפא של
FAS1
מכילה שלוש יחידות פונקציונליות שמטרתן היא יצירת מלוניל קו איי- קרי חומר המוצא לליפוליזה.
מה עושה כל תת יחידה, איזה ויטמין קריטי לתהליך?
הנשא ביוטין משתמש בבבב ניחוש פרוע- ביוטין
ויטמין B7 - אחראי לעשות קרבוקסילציה
תת היחידה אלפא של FAS
מכילה 3 אתר סינטזה שלוקחים חלק ביצירת מלוניל קו איי בסדר הבא:
תחילה ביוטין קרבוסילאז מצמיד מולקולת HCO3-
לנשא ביוטין - ריאקציה זו היא תלויית
ATP ו-HCO3-
בשלב השני טרנס קרבוקסילאז נוטל אצטיל קו איי מהציטוזול (נדבר אחכ איך הוא הגיע לשם, לכאורה זוהי מולקולה מטריקסית)
ובריאקצית דחיסה יוצר מלוניל קו איי.
זהו שלב קובע קצב
כדי לייצר את חומר המוצא לליפוליזה, מלוניל קו איי חייבים אצטיל קו איי- זה למעשה פחמן דו חמצני שדחסו עם אצטיל קו איי.
אצטיל קו איי היא מולקולה של המטריקס באופן מובהק.
איך היא מגיע לציטוזול????
איזה נשא ואנזים מזרזים את התהליך ובמה הוא תלוי?
מקורות של אצטיל קו איי הם: התפרקות של ציטרט לאוקסלואצטט לאצטיל קו איי
מחמצון בטא- נוצר מלא
בעת ליפוליזה לא סביר שזה מגיע מחמצון בטא כי התהליך לא מועדף אנרגטית
לכן נשארנו עם קרבס.
הוצאת אצטיל קו איי מהמיטוכנדריה מתרחשת כאשר ציטרט מצוי בשפע, הוא נישא עי נשא ציטרט (שהוא תלוי אינסולין) ותיווך האנזים ציטרט ליאז הוא מתפרק בציטוזול לאוקסלואצטט ואצטיל קו איי ציטוזולי.
נצין שנשא הציטרט פעיל רק בריכוזי ציטרט גבוהים כי יש לו אפיניות נמוכה אליו ומאוקטב גם עי אינסולין.
אילו היינו מסמנים רדיואקטיבית את
HCO3-
כמה אחוז ממנו ימצא בחומצה פלמיטית לאחר שיצרנו את מלוניל COA?
א. 25%
ב.50%
ג. 0%
ד. 75%
ג -0
אף בי קרבונאט שמסופח בריאקצית הארכת השרשרת לא מגיע מביקרבונט!!
הביקרבונט היחיד שכן נכנס לתוצר הסופי הוא זה שהכניס ביוטיק קרבוקסילאז כדי ליצור את המלוניל קו איי.
אילו היינו מסמנים רדיואקטיבית את
HCO3-
כמה פחמנים שלו היו נמצאים בחומצה פלמטית?
א. 8
ב.1
ג. 2
ד. 4
1
על אף שבכל מחזור מסופח עוד ביקרבונט הוא נפלט כ CO2
רק הHCO3
הראשון ישאר במולקולה הסופית ומהווה את חומר המוצא למלוניל ביחד עם אצטיל קו איי
בקומפלקס
FAS
יש שני אתרים קטליטים חשובים המכילים קבוצת גופרית
מי הם? מה המטרה שלהם?
ACP- acyl carrier protien
שבקצה שלו קשורה קבוצת SH (תיול)
וזרוע שמכילה שייר ציסטאין
המטרה שלהם: להחזיק את הנר. זרוע האיי סי פי תופסת אצטיל קו איי מהתמיסה ומוסרת אותה לזקוע הציסטאין כדי שהיא תוכל לקחת מלוניל קו איי מהתמסיה
ככה הן מתכדררות בינהן כאשר בכל סיפוח זרוע הציסטאין מחזירה האצטיל מהתמיסה שמותקף נוקלאופילית עי המלוניל וככה בעצם מתרחש הסיפוח.
הריאקציה הראשון בליפוגנזה כוללת בנייה של פריימר אליו מסופחות מולקולות מלוניל קו אי בזו אחר זו להארכת השרשרת.
מה נכון
א. רק אצטיל קו איי יכול להוות פריימר ראשוני מאחר וזאת ריאקציה מאוד סטריאוספציפית
ב. אפשר גם להשתמש בפרופנול קו איי
ג. מלוניל טרנפראז יכול לעבוד עם כל מולקולה בתנאי שהיא עד שני פחמנים
ד. אין מערבות של NADPH בתהליך
תשובה ב
הפריימר יכול להיות פרופנול קו איי, זה לא שלב מאוד ספציפי.
לעומת זאת מלוניל טרנספראז הוא מאוד סטריאוספציפי
למעשה הוא נקרא בשמו המלא
malonyl/acetyl-CoA–ACP transferase
ולכן ניתן להאריך את השרשרת רק עם אצטיל קו איי כפריימר, אחרת התהליך יתקע
השלם
חומצה פלמטית היא התוצר__ וה__ של הליפוגנזה.
השרשרת מתחילה עי הוספת פריימר מ___ ומתארכת עי סיפוח של ___ בכ-__ מחזורים.
לבסוף מולקולת האצטיל תהיה פחמן ה___ כלומר תהווה את הפחמן ה ___ בשרשרת .
השלם
חומצה פלמטית היא התוצרהסופי והיחידי של הליפוגנזה.
השרשרת מתחילה עי הוספת פריימר מ אצטיל קו איי** ומתארכת עי סיפוח של **מלוניל קו איי בכ-שמונה מחזורים.
לבסוף מולקולת האצטיל תהיה פחמן האומגה כלומר תהווה את הפחמן האחרון בשרשרת .
מה מהבאים לא נכון
א. בצמחים הליפוגנזה לא מתרחשת בציטזול אלא בסטרומה של הכלורופלסט- הגיוני כי שם מתרחש מעגל קלווין וריאקצית האור שמייצרות NADPH
ב. ביונקים התהליך מתרחש בציטוזול כי צריך אספקת NADPH
ממעגל הפנטוזות שמתרחש שם
ג. הריקציה לסינטזת ח.ש נדחפת קדימה בגלל שבירת קשר תיואסטרי
ד. ליונקים אין FAS 2
ד
תודו שהפתעתי
יש לנו כזה במיטוכנדריה , אם מישהו היה צריך עוד הוכחה שזה חיידק עתיק שעדיין מחזיק את היכולת לסנטז חומצות שומן OLD FASHION
אגב- שם אין תיעול סובסטרט יש יצירה של חומרי ביינים
מי מהחומרים הבאים מגביל את סינטזת חומצות שומן
א. ציטרט
ב. plamitol coa
ג. PFK1
ד. ב+א
ב
plamitol coa - זה דוגמה לנגטיב פידבק אינהבישן, אם יש יותר מדי חומצה פלמטית הוא מגביל את התהליך
שימי לב לא לסמן ציטרט!!!
הוא דווקא אקטיבטור של התהליך - ציטרט מעכב את PFK1
בשביל להפחית זרימת הפחמנים לנשימה התאית
הרי ה-ציטרט מעכב את פי.אף קיי 1 ובכך מעכב את הגליקוליזה – אם יש הרבה ציטרט, זה אומר שמעגל קרבס לא משתמש בו. אם מעגל קרבס לא עובד במשרה מלאה אז אנחנו יודעים שיש כרגע מספיק אנרגיה. אם יש מספיק אנרגיה אז נרצה לעצור את הגליקוליזה
כיצד
PPAR α
מבקר את הליפוגנזה? איזה עוד תהליך מבוקר על ידו?
PPAR α
הוא רצפטור גרעיני שמווסת את רמות האנזימים גם בחמצון בטא וגם בליפוליזה לדוגמא: אכלנו ארוחה עתירת שומן אז
PPAR
יגביר את פעילות הגנים הרלוונטי לפירוק חומצות שומן