עקרונות דמוקרטיים וזכויות

Question 1

עקרון שלטון העם

Answer 1

העם הוא הריבון, השליט ומקור הסמכות.

Question 2

הסיבות לדמוקרטיה עקיפה

Answer 2

המדינות המודרניות הן רבות אוכלוסייה וגדולות מאוד בשטחן בכדי לקבל החלטות ולחוקק חוקים צריך ידע רב שאין אותו לרוב האזרחים במדינה מודרנית צריך גם ניסיון פוליטי הקשור במפלגות וב”משחק פוליטי”. גם בזה אין לאזרחים ניסיון רוב האזרחים עסוקים בפרנסה ובניהול חייהם הפרטיים ואין להם זמן לענייני המדינה

Question 3

ממשל פרלמנטרי

Answer 3

יש מערכת בחירות אחת שבה נבחר הפרלמנט של המדינה. הממשלה נבחרת מתוך הפרלמנט והיא צריכה לקבל את אמון הפרלמנט. בראש המדינה כדמות סמלית עומד הנשיא או המלך שהוא נטול סמכויות כמעט.

Question 4

משאל עם

Answer 4

כל בעלי זכות הבחירה יכולים להצביע על שאלה מסוימת, ברוב המקרים התשובה היא כן או לא.

Question 5

השתתפות פוליטית

Answer 5

פעילות בה מנסים פרטים להשפיע על פעילות השלטון. זה יכול להיות בניסיון להיבחר לכנסת או לראשויות המקומיות, חברי מפלגות, עשיית חוגי בית ועוד.

Question 6

עקרון הכרעת הרוב

Answer 6

במדינה דמוקרטית החלטות מתקבלות על פי רוב.

Question 7

הסיבות מדוע יש לקבל את עיקרון הכרעת הרוב

Answer 7

אם לרוב יש דעה מסוימת בנושא מסוים זה אומר שעקרון שלטון העם מתקיים בצורה הטובה ביותר. אם הרוב מחליט בנושא מסויים יש סיבה טובה להאמין שזו העמדה הנכונה. בדמוקרטיה קיים עקרון שנקרא פלורליזם משמעותו ריבוי דעות וריבוי קבוצות. כאשר יש ויכוח בין דעות שונות הכרעת הרוב פותרת את הויכוח וגורמת לקבלת החלטה סופית אם לא נקבל את עקרון הכרעת הרוב, משמעות הדבר שתהיה עריצות של המיעוט. קשה לקבל מצב כזה שמיעוט יקבע לרוב.

Question 8

סוגי רוב רוב רגיל

Answer 8

קבלת הכרעה במספר הקולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בהצבעה.

Question 9

סוגי רוב רוב מוחלט

Answer 9

לפחות חמישים אחוז מאלו שיש להם זכות בחירה

Question 10

סוגי רוב רוב מיוחס\מיוחד

Answer 10

רוב של 75, 80 או 90 אחוזים מאלה שיש להם זכות בחירה.

Question 11

באילו מקרים לא יתפוס עיקרון הכרעת הרוב

Answer 11

שהוא יפגע בזכויות המיעוטים והקבוצות אם הרוב יתכחש לעובדה שיש למיעוט אפשרות להפוך לרוב, באמצעות ביטול הבחירות או ביטול החירויות השונות כאשר הרוב לא שומר על כללי המשחק הדמוקרטיים המיעוט לא מסכים למלא אחר הכרעת הרוב

Question 12

עקרון ההסכמיות

Answer 12

כדי לשמור על היציבות של משטר דמוקרטי ועל קיום המדינה צריכה להיות הסכמה רחבה ככל האפשר בין הפרטים והקבוצות

Question 13

עקרון ההסכמיות - ההסכמות צריכות להיות בנוגע למספר רמות:

Answer 13

הסכמה על המסגרת של המדינה – הסכמה ומתן לגיטימציה לקיומה של המדינה בגבולות קבועים (לא רק גבולות פיזיים אלא גם גבולות חוקתיים, מבניים, פדרליים ועוד). הסכמה על צורת המשטר ותמיכה במשטר. קבלת השלטון שנבחר בבחירות כשלטון לגיטימי.

Question 14

עקרון הפלורליזם

Answer 14

הכרה בריבוי של קבוצות, בריבוי של דעות ובאפשרות של אנשים להיות שונים זה מזה.

Question 15

הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים התחום הכלכלי

Answer 15

התחום הכלכלי – ריבוי ארגוני עובדים ואיגודים מקצועיים הוא בסיס לקיום אינטרסים משותפים, כמו ארגון המורים, ארגון האחיות וכו’

Question 16

הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים התחום החברתי

Answer 16

התחום החברתי – ריבוי ארגונים חברתיים, כשלכל אחד מהם מטרות משלו בתחום העשייה החברתית, כמו ויצ”ו, נעמ”ת וכו’

Question 17

הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים התחום התרבותי-חינוכי

Answer 17

מתבטא במסלולי למידה שונים בבתי ספר לצד לימודי החובה.

Question 18

הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים במבנה החברתי - מוסדי

Answer 18

מחולק השלטון לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת.

Question 19

הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים בתחום הפוליטי

Answer 19

פלורליזם פוליטי – ריבוי מפלגות, אשר מטרתן להגיע לשלטון, בניגוד לארגונים ולהתאגדויות השונות.

Question 20

עקרון הסובלנות

Answer 20

קבלת זכותו של הזולת להיות שונה. הנכונות לקבל את השונה ולנהוג בו בכבוד גם שאינך מסכים איתו לחלוטין

Question 21

חירות המחשבה והדעת

Answer 21

לכל אדם החופש לגבש דעה משל עצמו בכל עניין שירצה גם אם היא נתפסת בידי האחראים כמזיקה וכמסוכנת. חופש המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת כל עוד אין האדם מבטא את מחשבותיו או עושה מעשים אסורים בהתאם למחשבותיו. חופש זה הוא תנאי הכרחי לכך שהפרט יהיה אוטונומי, חושב וביקורתי.

Question 22

חופש הביטוי :

Answer 22

לכל אדם יש את החירות והחופש להביע את עצמו, לבטא את עצמו ולהציג את דעותיו בכתב, בעל פה, בתקשורת, באומנות, בספרות ובשירה

Question 23

זכות הציבור לדעת -

Answer 23

הפרט במשטר הדמוקרטי אמור לקבל החלטות מתוך חשיבה ביקורתית ותוך כדי הפעלת שיקול דעת. לשם כך חייבת להיות לו נגישות למידע על אודות הנבחרים ברשויות השלטון. את המידע מספקת התקשורת המבקרת את השלטון ועל כן צריכה להיות בלתי תלויה ברשויות השלטון.

Question 24

חופש דת

Answer 24

זכותו של הפרט לבחור בדת מסוימת,להאמין בה,ולקיים את הפולחן, הטקסים, התפילות והמנהגים המתחייבים מהדת.

Question 25

חופש מדת

Answer 25

החופש שלא להאמין, לא לקיים פולחן של דת מסוימת ולא לקבל את התוקף המחייב של הדת; ולא להיות נתון לכפייה דתית

Question 26

חופש התנועה

Answer 26

זכותו של הפרט לנוע בחופשיות ממקום למקום, לרבות מארץ לארץ. ניתן להגביל או לצמצם את חופש התנועה של הפרט רק ע”י צו של בית המשפט.

Question 27

חופש העיסוק

Answer 27

זאת היא הזכות של כל אדם להתפרנס ממקצועו או לעסוק בתחביבו.

Question 28

חופש הנישואין

Answer 28

כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואים ולהקים משפחה ללא הגבלה של גזע, אזרחות, מעמד או דת.

Question 29

חופש ממאסר שרירותי

Answer 29

הזכות שלא להיות עצור ללא סיבה ושלא לפי החוק

Question 30

חופש המידע

Answer 30

הממשלה צריכה להתנהל באופן שקוף (כאשר לא מדובר בחומר מסווג) בכדי שלאזרחים תהיה נגישות ויכולת להביע את דעתם על התנהלותה.

Question 31

חסרונות במשאל עם

Answer 31

קיום משאל עם הוא כמו הבעת אי אמון בנבחרי העם. קיימת טענה שממשלה שמבקשת לעשות משאל עם בנושא מסויים חושפת את החולשה שלה וחוסר הביטחון שלה לגבי היכולת להחליט העלות של משאל עם היא גבוהה כמו בחירות..

Question 32

היתרונות במשאל עם

Answer 32

משאל עם הוא ביטוי אמיתי לעקרון שלטון העם. העם מחליט באופן ישיר בנושאים חשובים של המדינה. ממשלה שבוטחת בעצמה מרגישה צורך לחזק את עמדתה באמצעות משאל עם. משאל עם עשוי לחזק את עמדת הממשלה ולהפוך אותה לאמיתית יותר. משאל עם עשוי לחזק את הקשר והאמון בין האזרחים והנציגים שלהם מאחר והנציגים משתפים את העם בהחלטה.

Question 33

הלגיטימיות של הכרעת הרוב

Answer 33

כאשר הרוב מקבל החלטות הפוגעות בזכויות האדם הטבעיות או פוגעות בזכויות האזרח הכרעת הרוב לא לגיטימית ולא צודקת. כאשר הכרעת הרוב מונעת את האפשרות של המיעוט להפוך לרוב כמו פגיעה בחופש ההתארגנות, חופש הביטוי וחופש העיתונות זו פגיעה לא מוצדקת של הכרעת הרוב.