בגרות באזרחות Flashcards
5 חלקים של מגילת העצמאות - היסטורי
חלק זה עוסק בהצדקות או בסיבות להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל
5 חלקים של מגילת העצמאות - מעשי
בחלק זה הכרזה על הקמת מדינה זמנית וממשלה זמנית. זהו החלק המשפטי המחייב
5 חלקים של מגילת העצמאות - הצהרתי
חלק זה מבטא את החזון של מייסדי המדינה לגבי אופי המדינה שתקום
5 חלקים של מגילת העצמאות - פניות
קריאות אל גופים ומדינות שונות במטרה לבסס את ההכרה בקיומה של המדינה שעתה נולדה, להבטיח את קבלתה ע”י מדינות וגופים ולחזק את ריבונותה
5 חלקים של מגילת העצמאות - חתימות
חלק זה מבטא את ההסכמה הרחבה בין כל נציגי היישוב היהודי על הקמת המדינה.
ההצדקות להקמת מדינת לאום יהודית בא”י - טבעית
הקמתה של מדינה ליהודים מוצדקת כזכות טבעית, בהיות היהודים עם ככל העמים. התנועות הלאומיות תבעו את זכות ההגדרה העצמית לעמים השונים כך מגיע גם לעם היהודי להיות עצמאי במדינתו. “זוהי זכותו הטבעית של כל עם לעמוד ברשות עצמו במדינתו הריבונית”
ההצדקות להקמת מדינת לאום יהודית בא”י - היסטורית
המגילה מציינת מס אירועים מהעבר של היהודים הקושר אותו לא”י. “בארץ ישראל קם העם היהודי בה עוצבה דמותו הרוחנית”
ההצדקות להקמת מדינת לאום יהודית בא”י - ציונית
הפעילות המעשית של התנועה הציונית לבניין הארץ כמו העלאת יהודים, רכישת קרקעות, החייאת השפה העברית. כל אלה יצרו מציאות בלתי הפיכה המצדיקה את מיסודה במדינת לאום.
ההצדקות להקמת מדינת לאום יהודית בא”י - הזכות להימנע מרדיפות
השואה שפקדה את העם היהודי במהלכה של מלחמת העולם ה-2 היא הצדקה לצורך החיוני בהקמת מדינה שבה יוכלו היהודים לחיות בבטחה. “ השואה שנתחוללה על העם היהודי… הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי, מחוסר המולדת והעצמאות ע”י חידוש המדינה היהודית בא”י”
ההצדקות להקמת מדינת לאום יהודית בא”י - פוליטית
היישוב התגייס למאבק עם בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית, ולכן מגיע לו לקבל תמורה פוליטית בדמות הכרה בזכות היהודים להקים מדינה בא”י לאחר הניצחון. “במלחמת העולם ה-2 תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתיי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות”
ההצדקות להקמת מדינת לאום יהודית בא”י - בינלאומית
הצהרות ומסמכים בינלאומיים שהכירו בלגיטימציה של העם היהודי להקים מדינה בא”י כמו: הצהרת בלפור, טופס המנדט והחלטת האו”ם. “זכות זו הוכרה בהכרת בלפור מיום ב’ בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים…”
אופייה של המדינה שתקום עפי המגילה - יהודי
“אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל” “תהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל”. משפטים אלו מעידים על כוונתה ומחויבותה של המדינה לשמירה על אופייה וערכיה היהודיים.
אופייה של המדינה שתקום עפי המגילה - דמוקרטי
המונח מדינה דמוקרטית אינו מופיע בהכרזה אך אנו מסיקים על מחויבותה של המדינה וכוונתה לקיומו של משטר דמוקרטי לפי העקרונות והערכים המוזכרים: בחלק המעשי משפטי שבהכרזה: מחויבות לכתיבת חוקה, מחויבות להפרדת רשויות “מועצת העם תפעל כמועצת מדינה זמנית ומוסד הביצוע שלה יהווה את הממשלה הזמנית”. מחויבות לקיום בחירות דמוקרטיות “ועד להקמת השלטונות הנבחרים הסדירים של המדינה”. הצהרת עקרונות של המדינה לקיום אופיה הדמוקרטי ולמימוש זכויות אדם באה לידי ביטוי “…תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין”.
מה מעמדם של האזרחים הערבים עפי המגילה
הבטחה לשמור על זכויות כמו: שוויון זכויות, חופש דת ומצפון, חופש לשון לכלל האזרחים מתייחסת גם לאזרחים היהודים וגם לאזרחים ערבים. “אנו קוראים… לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום, וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה על יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים”
אל מי פונה המגילה ומה מטרת פנייתה?
הפנייה הינה ישירה אל עמים ומדינות כדי להודיע על הקמת המדינה היהודית וכדי לזכות בהכרה ובשיתוף פעולה: 1. אל האומות המאוחדות - בקשה להשתלב במשפחת העמים ולממש את החלטת האום מכט בנובמבר 1947. 2. אל הערביםתושבי מדינת ישראל - קריאה לשיתוף פעולה בהקמת המדינה תוך הבטחה לממש זכויות אזרח שוות וייצוג בכל מוסדות המדינה. 3 אל מדינות ערב - קריאה לשלום ולפעול למען פיתוח משותף של המזרח התיכון. 4 אל היהודים בתפוצות- קריאה לעלייה למדינת ישראל בכדי לסייע בהקמת המדינה.
צור ישראל
בקרב חברי המועצה הזמנית היו דתיים וחילוניים ולא שררה תמימות דעים באשר לתוכנה היהודי במובן הדתי. ההכרעה להשתמש במונח צור ישראל מאפיינת מגמות פשרה בין החילוניים לדתיים, הדתיים יכלו לראות את המונח כמתייחס לאל וכבעל משמעות דתית והחילוניים יכלו לראותו כמונח המתייחס לעם וכבעל משמעות לאומית.
5 תנאים לקיום מדינה ריבונית - טריטוריה
שטח מוגדר בעל גבולות ברורים בתחומי יבשה, אויר, מים ותת קרקעי
5 תנאים לקיום מדינה ריבונית - אוכלוסייה
כלל האנשים החיים במדינה ומקיימים שגרת חיים. האוכלוסייה מורכבת מרוב תושבי קבע ומתושבים זמניים
5 תנאים לקיום מדינה ריבונית - שלטון
הגוף המנהל את ענייני המדינה, בעל סמכות לכפות את מרותו על השטח ועל האוכלוסייה באמצעות חקיקה, קביעת מדיניות, ביצוע ושיפוט
5 תנאים לקיום מדינה ריבונית - ריבונות
עצמאות המדינה, יכולתה של מדינה לנהל את ענייני הפנים והחוץ ללא התערבות של גורם זר או תלות בגורמים חיצוניים. היכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות תלויה גם במידת ההכרה לה זוכה המדינה ממדינות העולם.