עקרון שלטון העם Flashcards
משאל עם
כל בעלי זכות הבחירה יכולים להצביע על שאלה מסוימת, ברוב המקרים התשובה היא כן או לא.
הסיבות לדמוקרטיה עקיפה
המדינות המודרניות הן רבות אוכלוסייה וגדולות מאוד בשטחן בכדי לקבל החלטות ולחוקק חוקים צריך ידע רב שאין אותו לרוב האזרחים במדינה מודרנית צריך גם ניסיון פוליטי הקשור במפלגות וב”משחק פוליטי”. גם בזה אין לאזרחים ניסיון רוב האזרחים עסוקים בפרנסה ובניהול חייהם הפרטיים ואין להם זמן לענייני המדינה
ממשל פרלמנטרי
יש מערכת בחירות אחת שבה נבחר הפרלמנט של המדינה. הממשלה נבחרת מתוך הפרלמנט והיא צריכה לקבל את אמון הפרלמנט. בראש המדינה כדמות סמלית עומד הנשיא או המלך שהוא נטול סמכויות כמעט.
עקרון שלטון העם
העם הוא הריבון, השליט ומקור הסמכות. העם מוסר את סמכויותיו לנציגים והם מחויבים לפעול למענו ולשמור על זכויותיו.
השתתפות פוליטית
פעילות בה מנסים פרטים להשפיע על פעילות השלטון. זה יכול להיות בניסיון להיבחר לכנסת או לראשויות המקומיות, חברי מפלגות, עשיית חוגי בית ועוד.
חסרונות במשאל עם
קיום משאל עם הוא כמו הבעת אי אמון בנבחרי העם. קיימת טענה שממשלה שמבקשת לעשות משאל עם בנושא מסויים חושפת את החולשה שלה וחוסר הביטחון שלה לגבי היכולת להחליט העלות של משאל עם היא גבוהה כמו בחירות..
יתרונות במשאל עם
משאל עם הוא ביטוי אמיתי לעקרון שלטון העם. העם מחליט באופן ישיר בנושאים חשובים של המדינה. ממשלה שבוטחת בעצמה מרגישה צורך לחזק את עמדתה באמצעות משאל עם. משאל עם עשוי לחזק את עמדת הממשלה ולהפוך אותה לאמיתית יותר. משאל עם עשוי לחזק את הקשר והאמון בין האזרחים והנציגים שלהם מאחר והנציגים משתפים את העם בהחלטה.
דמוקרטיה ישירה
כלל האזרחים מחליט על כל ההחלטות במדינה.
תנאי יסוד להשתתפות פוליטית - כלליות
כל אזרחי המדינה זכאים להשתתף בבחירות למוסדות הנבחרים במדינה.
תנאי יסוד להשתתפות פוליטית - חשאיות
איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת כיצד הוא בוחר
תנאי יסוד להשתתפות פוליטית - שוויוניות
לכל אזרח קול אחד ולכל קול יש משקל שווה
תנאי יסוד להשתתפות פוליטית - מחזוריות
הבחירות מתקיימות במרווחי זמן סדירים הקבועים בחוק
;תנאי יסוד להשתתפות פוליטית - התמודדות חופשית
קיומה של תחרות הוגנת בין שני מתמודדים או יותר, ובין שתי מפלגות לפחות.
שיטת הבחירות בישראל - יחסית
כל המדינה היא אזור בחירות אחד. כל מפלגה שמתמודדת מקבלת מקומות בכנסת לפי הכוח היחסי שלה בכל המדינה.
שיטת הבחירות בישראל - רשימתית
כחודש וחצי לפני הבחירות כל מפלגה שמתמודדת מגישה רשימה של 120 מועמדים שלה. רשימה זו היא ללא שינוי עד הבחירות שלאחר מכן. משמעות הדבר שהאזרח לא בוחר איש מסוים אלא רשימה של אנשים.