מילות מפתח מהקליניקה

Question 1

אריתרופואזיס Erythropoiesis

Answer 1

בתהליך זה נוצרים תאי דם אדומים )אריתרוציטים( מתאי גזע בתהליך רב-שלבי שבו הם מאבדים את האברונים שבהם ומתמלאים בהמוגלובין. על התהליך מפקח ההורמון אריתרופויאטין.

Question 2

פקטור פנימי (אינטרינזי)

Answer 2

נוצר בתאי הקיבה, נקשר לוויטמין בי 12 בתריסריון ומשפיע על ספיגתו לדם.

Question 3

המטופויזיס Hematopoiesis

Answer 3

תהליך יצירת תאי הדם לסוגיהם במח העצם. בתהליך זה נוצרים תאי הדם לסוגיהם, מתאי גזע
בתהליך רב-שלבי.

Question 4

ציטוקינים Cytokines

Answer 4

תאי מערכת החיסון מפרישים חלבונים הנקראים ציטוקונים. הציטוקונים משפיעים על תפקוד רקמות הגוף. ליקוי בהפרשה או בקליטה של הציטוקינים עלול לגרום למחלות.

Question 5

אריתרופויאטין Erythropoietin

Answer 5

הורמון הנוצר בכליה ואחראי על ויסות כמות תאי הדם האדומים בדם במנגנון משוב שלילי:
.א כאשר מורגשת ירידה בריכוז החמצן ברקמות מוגברת יצירת ההורמון בכליה. ההורמון מופרש
אל הדם ומגיע למח העצם.
.ב ההורמון מעודד התמיינות של תאי דם אדומים במח העצם. הובלת החמצן מוגברת וריכוז
החמצן ברקמות עולה.
.ג העלייה בריכוז החמצן ברקמות מורגשת בכליה.
.ד הכליה מעכבת את יצירת ההורמון, ובכך מעוכבת יצירת תאי הדם האדומים.

Question 6

בילירובין Bilirubin

Answer 6

בילירובין הוא תוצר פירוק של ההמוגלובין. לאחר שתאי הדם האדומים “מזדקנים”, מפרקים אותםֶ תאים בלעניים: מולקולת ההמוגלובין מתפרקת לשני חלקים – הם וגלובין. ֶ ההם הופך לבילירובין הנישא אל הכבד ומופרש משם דרך המרה לאחר עיבודו. בתאי הכבד הבילירובין עובר מספר שלבים של תהליכי עיבוד: הוא נקשר לחומר בשם גלוקורוניד, אך כשקצב הפירוק של ההמוגלובין גבוה במיוחד, לא תמיד הכבד מצליח להשתלט על כמויות הבילירובין שיש להפריש וכתוצאה מכך הוא שוקע ברקמות. בילירובין שאינו מצומד לגלוקורוניד מכונה בילירובין לא ישיר )טרם עבר עיבוד בכבד(; בילירובין שנקשר לחומר זה מכונה בילירובין ישיר )עבר עיבוד בכבד(. הבילירובין מופרש מהכבד לכיס המרה ומשם למעי. במעי, באמצעות חיידקים, הוא הופך לסטרקובילינוגן – החומר הנותן לצואה את צבעה החום. חלק קטן מהבילירובין נספג ומופרש בשתן כאורובילינוגן.

Question 7

היפוקסיה Hypoxia

Answer 7

חוסר חמצן ברקמות. נגרם בדרך כלל מהמוגלובין נמוך במצבי אנמיה או בחוסר בתאי דם אדומים.היפוקסיה מתבטאת בכיחלון פריפרי שיכול להיות סימן לפגיעה בזרימת הדם )פרפוזיה( לרקמה מסוימת. ייתכן כיחלון מרכזי שמופיע במצבים של לחץ חמצן נמוך בדם העורקי, כמו באירוע מוחיאיסכמי.

Question 8

המוגלובין Hemoglobin

Answer 8

חלבון המהווה מרכיב מרכזי בתאי הדם האדומים ותפקידו לקשור ולשאת חמצן אל הרקמות.ֶ ההמוגלובין מורכב מארבע שרשראות חלבוניות, שכל אחת מכילה טבעת הם )Heme )ואטומי ברזל שקושרים את החמצן בקשר כימי. ערכים תקינים: נשים – 12 עד 16 גרם לדציליטר. גברים – 14 עד 18 גרם לדציליטר.

Question 9

המטוקריט Hematocrit

Answer 9

מדד ליחס שבין נפח תאי הדם האדומים לכלל נפח הדם שנדגם, מבוטא באחוזים. במצב תקין ערכו סביב %45 .טווח תקין בגברים: %37%-54 .טווח תקין בנשים: %33%-47 .ערך נמוך מצביע
על אנמיה, חוסר בתאי דם אדומים, וערך גבוה מצביע על פוליציטמיה, עודף תאי דם אדומים וצמיגות יתר של הדם.

Question 10

טרנספרין Transferrin

Answer 10

חלבון המיוצר בכבד ומשמש כנשא העיקרי של ברזל בדם. הוא קושר את הברזל אליו ומעבירו לתאים בגוף. רמת הטרנספרין בדם מושפעת מגורמים שונים, לרבות רמת הברזל בדם, תפקוד הכבד, תפקוד הכליות והמצב התזונתי. כשיורדת רמת הברזל בדם, עולה כמות הטרנספרין. בדיקת רמת הטרנספרין בדם מסייעת למשל להבחין בין אנמיה שמקורה בחוסר ברזל בשל אובדן דם או בשל תזונה לקויה לאנמיה שמקורה במחלה כרונית. אף שבשני המצבים רמת הברזל בדם נמוכה, כאשר האנמיה נגרמת מחוסר ברזל תימדד רמה גבוהה של טרנספרין בדם, ואילו כאשר האנמיה נגרמת ממחלה כרונית, כמות הטרנספרין בדם תהיה נמוכה.

Question 11

פריטין Ferritin

Answer 11

חלבון תוך-תאי המהווה את המאחסן העיקרי של הברזל לשימוש עתידי בשעת הצורך )הברזל משוחרר בצורה מבוקרת במצבי חסר או נאגר כשיש עודף(. מטרת הבדיקה היא ללמוד על יכולתו
של הגוף לאגור ברזל לשימוש עתידי. ערך נמוך )שאינו תקין( ייתכן באנמיה מחוסר ברזל. בעת היריון יש דרישה גדולה יותר של הגוף ושל העובר לברזל ולפיכך מאגרי הברזל עלולים להידלדל.
מסיבה זו יש לקחת תוספת ברזל בהיריון. ערך גבוה )שאינו תקין( ייתכן במצבי דלקת, עודף ברזל בדם, מחלות כרוניות, מחלות ממאירות, מחלות כבד, מחלות כליה, יתר פעילות של בלוטת התריס ואלכוהוליזם.

Question 12

רטיקולוציטים

Answer 12

תאי דם אדומים צעירים שרק השתחררו ממח העצם אל זרם הדם. לאחר יום שבו שהו בזרםהדם הם מסיימים את תהליך התבגרותם והופכים לכדוריות דם אדומות רגילות. כאשר יש דרישהמוגברת לכדוריות דם אדומות, למשל במצב של המוליזה )הרס של תאי דם אדומים( או במצב של איבוד דם )דימום אקוטי או כרוני(, וכדי לשמור על רמת המוגלובין תקינה, גובר הייצור של תאי הדם האדומים במח העצם ושחרורם לדם מוגבר.