מושגים כלליים Flashcards
נסמכות
תכונות המוסריות נסמכות על הלא-מוסריות. לא נוכל לצפות בשינוי בתכונות המוסריות ללא שינוי בתכונות הנטורליסטיות עליהן המוסר נסמך. עם זאת, כאמור, שני הדברים לא שקולים באופן מוחלט.
הכרחיות מושגית
יש שקילות בין תכונות נטורליסטיות לתכונות מוסריות. לדוגמה ניתן להחליף את התכונה המוסרית “רע” ב”כאב סבל או עצב
אינטרנליזם
כאני קובע שיפוט מוסרי אני מונע לפעול בהתאם
אקסטרנליזם
אין קשר בין מניע לשיפוט. אני יכול לקבוע משהו לא מוסרי אבל לא יהיה לי מניע לפעול לפי זה
בעיית פרגה-גיץ
המשמעות של משפטים משתנה בין הקשרים שאינם נטענים לכאלו שנטענים ולכן יש לדחות נון קוגניטיביזם
ריאליזם מוסרי
עובדות מוסריות קיימות בלי קשר לשיפוטו של האדם
קוגניטיביזם
טענה או שיפוט מוסרי הם ביטוי של האמנה אודות העולם ויש להם ערך אמת
נון-קוגניטיביזם
הבעה של טענה מוסרית נובעת מרגש ולא מהאמנה ולכן אין לה ערך אמת
Mind Independence
לעובדות מוסריות קיים ערך אמת נפרד מתחושותינו או מחשבותינו כלפיהן
מוסר רליטיביסטי/סובייקטיבי
כל אחד יכול לעשות שיפוט מוסרי שונהבהתאם לאילוצים או האמנות שונות שיש לו
cornell Realism
אסור לדרוש רדוקציה מאתיקה כפי שלא דורשים רדוקציה מאסטרונומיה או מתמטיקה
חירות חיובית
החופש ל… כשאני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות והמדינה מאפשרת לי.
שיווי משקל רפלקטיבי
אחרי שנבחרו עקרונות הצדק מאחורי מסך הבערות, אם העקרונות לא סותרים את האינטואיציה לגבי צדק אז הם טובים
טובין דומיננטי
טובין ששליטה בו מובילה לשליטה על טובין אחרים, דוגמה: כסף
מונופול
קבוצה מחזיקה בכל או כמעט כל הכמות של טובין מסוים, מה שסותר את עקרונות החלוקה
רעיון השוויון ברווחה
מיוחס לדבורקין. בני אדם שונים ביכולת להמיר משאבים לרווחה (נכות) לכן המטרה היא חלוקת רווחה שווה ולא משאבים.
אמוטיביזם
גישה נון-קוגניטיבסטית לפיה שיפוט מוסרי מביע רגש מוסרי של
האדם. אין לו ערך אמת ולא ניתן לסתור אותו
סובייקטיביזם
טענות מביעות עובדות לגבי רגשות הדובר. לכן יש להן ערך אמת וניתן לסתור אותן
מוסר רדוקטיבי
ניתן לתאר את המוסר במונחים נטורליסטיים בלי לאבד כוח הסברי
מוסר נון-רדוקטיבי
אי אפשר לתאר תופעה גבוהה בעזרת מושגים מתופעה נמוכה בלי לפספס את ההסבר
הסכמה משתמעת
הסכמה שלא במפורש אפשר לפרש אותה מדברים שעשיתי או לא עשיתי
אינדיבידואליזם ליברלי
מאפיין את הפילוסופים הקלאסיים- כל הסדר פוליטי צודק אם הוא מיטיב עם הפרט. האינטרס של הפרט קודם לחברה. אפשר להגביל פרט רק תחת הסכמה. מסגרת צודקת מאפשרת לפרט לקדם את הטוב של עצמו. “האני בגישה זו מופשט מהקשר חברתי
קהילתנות (סנדל)
בניגוד לאינדיבידואליזם, במרכז נמצא אדם אמיתי עם רצונות, מטרות והקשר חברתי
חירותנות
- הסתייגות ממשלה ריכוזית וכפייה
- השוק מחוץ לשאלות על צדק
- זכויות קניין הכי חשובות