לקט שאלות ממבחנים - קהילת יהודי קרקוב

Question 1

קיץ תשע”ט

הקשר בין המחתרת היהודית בקרקוב ובין המחתרת הפולנית

Answer 1

— ההבטחה של המחתרת הפולנית לעזור להגיע ליער גרמה לאנשי החלוץ הלוחם לפנות לאופציית היער כאופציה
ראשונה.
— ההבטחה של המחתרת הפולנית לעזור באספקת נשק השפיעה על ההחלטה לבצע פעולה בעיר.

Question 2

דרך הפעולה של חברי “החלוץ הלוחם”
מה היו המטרות שקיוו חברי “החלוץ הלוחם” להשיג באמצעות הפעולות שהם נקטו

Answer 2

— הגנה על המשפחות שלהם ועל הגטו בכלל.
— לעודד את האוכלוסייה הפולנית למרוד בגרמנים.
— בתוך הגטו היה קשה לפעול כי לא הייתה להם תמיכה מבפנים.
— למות בכבוד, לא ללכת כצאן לטבח.

מטרות שהושגו
— עידוד האוכלוסייה הפולנית למרוד. כיוון שלא פעלו כיהודים במוצהר, הפולנים לא ידעו כלל שמדובר בפעולה של
מחתרת יהודית. הפעולה כוונה גם להרמת הכבוד הלאומי הפולני.
— פגיעה בגרמנים — אמנם הפעולה לא הייתה גדולה, אך בלב הגנרל גוברנמן.
מטרות שלא הושגו
— השבת הכבוד היהודי. הם לא פעלו במוצהר כיהודים.
— סיוע לתושבי הגטו — הפעולה הייתה מחוץ לו.
— הרמת המורל של היהודים בגטו, כיון שהפעולה התבצעה מחוץ לגטו, כמעט לא שמעו עליה בתוך הגטו.

Question 3

מבצע “ציגנריה”

Answer 3

בתאריך 22/12/1942 ביצעו חברי המחתרת שיצאו מן הגטו בלי סימני ההיכר היהודיים פעולות שונות ברחבי העיר.
חלק מן הפעולות נועדו לעורר את הכבוד והלאומיות הפולנית, וחלקן לפגוע בגרמנים.
קבוצה אחת, של נערות, תלתה את הדגל הפולני על עמוד ליד הויסלה, ושבה לגטו.
בשוק של קרקוב הניחה קבוצה אחרת זר פרחים ליד הריסות פסלו של מיצ’קביץ’.
פוזרו כרוזים לא חתומים הקוראים לפולנים למרוד.
רימוני יד הושלכו לבית הקפה “ציגנריה” שבו ישבו גרמנים. במבצע נהרגו ונפצעו עשרות גרמנים.

Question 4

אירועים שונים שגרמו להתדרדרות במצב היהודים בקרקוב בשנים ,1941-1939

Answer 4

— כיבוש קרקוב על ידי הגרמנים )ספטמבר 1939(. התחילו מעשי טרור נגד יהודים. בעיקר נגד יהודים בעלי חזות
חרדית. יהודים נלקחו לעבודות דחק. הוטלו גזרות כלכליות. עבודות כפייה )אוקטובר 1939(. החובה לשאת סימן
היכר יהודי )דצמבר 1939(. איסור על קיום חיי דת יהודיים, חינוך ותרבות יהודית.
— גירוש יהודי קרקוב )1941-1940(. הנס פרנק פרסם צו גירוש ליהודי קרקוב, בירת הגנרלגוברנמן. קצב ההגירה
היה איטי, פורסם צו על פיו מי שלא יעזוב עד 15/8/1940 לא יוכל לקחת את רכושו. בנובמבר החל גירוש בכוח.
יהודים הוצאו מבתיהם. לרובם לא היה מקום מגורים חלופי. צעירים גורשו למחנות עבודה.
— הקמת הגטו )1941(. צמצום שטח המחיה. תנאי תברואה ירודים. בידוד. שליטה גרמנית.

Question 5

הגורמים למ ְפֶנה ביחס של הגרמנים כלפי היהודים בגטו קרקוב במהלך שנת .1942

Answer 5

ועידת ואנזה — ממשלת הרייך דנה ב”פתרון הסופי” והפעולות הכרוכות בו תואמו. העניינים הקשורים לעבודת
היהודים הועברו לידי האס־אס בלבד. נוצר בסיס “חוקי” להשמדה.
— שינוי במצב הצבאי והמדיני לקראת המתקפה המתוכננת בסטלינגרד — הגרמנים רצו לשמר על הסדר ולמנוע כל
הפרעה למתקפה הצפויה.

Question 6

שינויים שהתרחשו בגטו בעקבות גירוש יוני .1942

Answer 6

גירוש יוני .1942 כאלפיים איש בלי תעודת עבודה נאספו באלימות אל כיכר ז’גודה. על פי הצו אוכלוסיית הגטו
הייתה צריכה להצטמצם בשליש. היודנראט לא שיתף פעולה ורשם הרבה יהודים בתור עובדים חיוניים, על כן
גורש וגם רוזנצוויג, ראש היודנראט, ומשפחתו. רבים הומתו בכיכר. האקציה נמשכה חמישה ימים.[
— בעקבות גירושו של רוזנצוויג מונה דוד גוטר לקומיסר הגטו. היודנראט פורק והיהודים הפכו להיות כפופים
לשלטון משטרת הביטחון והאס־אס. דוד גוטר סייע ככל יכולתו לוילהלם קונדה.
— הקטנת שטח הגטו. מאות תושבים נאלצו לעזוב את דירותיהם ולחפש מקום מגורים חדש. הצפיפות גברה.
— בוטלו היתרי היציאה האישיים לעבודה, מעתה יצאו רק בקבוצות.
— רוב החנויות בגטו נסגרו, כולם חיפשו מקום עבודה בטוח במפעלים הגרמניים.
— ההחלטה של תנועות הנוער למרוד. הצעירים הבינו שגורלם נגזר ואין תקווה, ולכן אין מה להפסיד ממרד

Question 7

פעולות שנקטו אנשים לא־יהודים כדי לסייע ליהודים בתקופת הכיבוש הגרמני בקרקוב, ופעולות של פולנים שפגעו ביהודים בתקופה זו.

Answer 7

הצג שלוש פעולות שנקטו אנשים לא־יהודים כדי לסייע ליהודים בתקופת הכיבוש הגרמני בקרקוב
— אימוץ ילדים
— עזרה להגיע לצד הארי ולהתחבא
— בית המרקחת
— מקומות עבודה — שינדלר / מדריטש
— אחרי האריזציה של הרכוש היו פולנים שהסתירו רכוש של יהודים / הסתירו רכוש / רשמו על שמם רכוש של יהודים
— עזרה במרד / הסתתרו בדירות של פולנים. לדוגמה — פוטוצקי / שאטין.
הצג שתי פעולות של פולנים שפגעו ביהודים בתקופה זו
— השפלה של יהודים בעבודות כפייה
— הלשנה
— קניית הרכוש במחירים מופקעים
— מחירים מופקעים במכירת אוכל לגטו
— חוסר שיתוף הפעולה של המחתרת הפולנית. לא סופק ליהודים נשק, לא סייעו להם להצטרף לפרטיזנים ביער, דרישה
של הפה־פה־אר להפסיק לפעול, כי פעילים שלהם נעצרו בעקבות פעולות של היהודים.