המדיניות הנאצית כלפי יהודי קרקוב עד הקמת הגטו Flashcards
הסכם ריבנטרוב מולוטוב
הסכם שלום בערך בין גרמניה לברהמ. זה לא הגיוני כי הנאציזם שולל את הקומוניזם וגם רואה בסלבים גזע נחות שעליו לשרת את הגזע הארי.
להסכם שני חלקים: הסכם שלום, ואם יש מדינה שנלחמת נגד אחת, הן לא ייסיעו לה.
היטלרמנחש שאם יפלוש לפולין צרפת ואנגליה יפתחו מלחמה והוא מונע את המלחמה הזאת.
ובנוסף מונע מלחמה במזרח מול ברהמ
ברית המועצות מונעת מלחמה מול יפן וגם מול גרמניה.
סעיף סודי שאומר ששטחי פולין יחולקו בין גרמניה לרוסיה במקרה של מלחמה.
פרוץ המלחמה והבריחה למזרח
שבוע אחרי חתימה על ההסכם.
הצבא הגרמני פולש לפולין בשיטת בליצקריג - שיטת מתקפה מהירה תתוך שילוב כוחות של יבשה ים ואוויר.
הצבא הגרמני גם הפתיע וגם תקף בחוזקה את הצבא הפולני החלש. אליו הצטרף גם הצבא הרוסי.
בריטניה וצרפת מכריזות מלחמה על גרמניה אבל זאת הייתה מלחמה מדומה כי בפועל לא שלחו כוחות.
הופצצה גם העיר קרקוב. האם לעזוב או להישאר?
לא היה להם לאן לברוח כי בלובקיה משתפת פעולה, צכיה נכבשה, לגרמניה ולרוסיה אי אפשר לברוח. האם להישאר תחת כיבוש גרמני או תחת כיבוש סובייטי.
מה הייו השיקולים להישאר בקרקוב
הזיכרון של הגרמנים מימ מלחמת העולם הראשונה. והיחס ליהודים היה סבלני
גרמניה מדינה עם תרבות מפותחת ועשירה, השכלה ומדענים, יהודים משכילים שהכירו שפות ותרבויות לא העלו על הדעת שכזה עם יכול לבצע כאלה זוועות אנושיות. הם ידעו על התעמולה בגרמניה אבל חשבו שזה בר חלוף.
היהודים בקרקוב היו בין הפטיש לסדן.
האם לברוח לפולין המזרחית הקומיניסטית - פחדו מפגיעה בחירות, בדת, בכלכלה שלהם.
או להישאר בקרקוב תחת המשטר הנאצי האנטישמי.
250 אלף יהודים ברחו למזרח פולין בו גרו כמיליון יהודים.
אלו חזרו במהרה כי היה דם עוני גדול
פליטים רבים הגיעו והתייקר יוקר המחייה, מחסור בעבודה.
דוגמאות לשלטון הגרמני הנאצי בקרקוב עוד לפני הגטאות, אחרי הכיבוש
היהודים החרדים בפולין היו שונים מהחילונים בגרמניה
הסטריוטיפ של מפיץ המחלות המרושע.
היה קל לזהות חרדים ובכל מקרה טלאי צהוב וכאלה
גוזזים את הפאות והזקנים
עבודות כפייה משפילות ברחובות
לצלצח נעליים
לנקות בתי שימוש
גיזרות כלכליות:
סימון בתי עסק במגן דוד
החרמת רכוש יהודי ובזיזה
לא מדיניות רשמית אלא החלטות של החיילים בשטח
הקמת הגנרל גוברנמן
מערב פולין - ורטלנד (שטחים של גרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה בהם חיים כמיליוןגרמנים, אין מקום ליהודים וסלאבים בפולק הגרמני. אדמות עסקים ורכוש עברו לידיים אריות. אוכלוסייה הועברה בצורה כפויה לגנרל גוברנמן)
300 אלף יהודים גורשו לשם.
הצפיפות בגטאות היו גדולה כי הביאו לשם הרבה חיצוניים
תרגום מילולי - שטחי המנהל הכללי. מרכז פולין. כדי להשפיל את הפולנים קבעו שעיר הבירה של הגנרל גוברנמן תהיה קרקוב
לא מסופח ישירות לגרמניה ולא חיים שם גרמנים. חיים שם כשני מיליון יהודים פלוס השלוש מאות אלף מורטלנד.
ההקמה הייתה מיידית עם הכיבוש של פולין על ידי צו מהיטלר.
ארבעה מחוזות - קרקוב, ורשה, רדום ולובלין.
המושל הכללי ואנס פראנק 16 מיליון אנשים שם.
הנס פרנק
פרסם שני צווים בנוגע לאוכלוסייה היהודית
1. עבודות כפייה ממוסדות שמגיעות בפקודה וצו רשמי מהשלטון.
יהודים בגילאי 12 עד 60 לכבוד ללא שכר או זכויות סוציאליות. האכיפה באמצעות האס האס
- צו חובת העבודה. אוכלוסייה 12 עד 60 לעבוד בעבודות שהטילו עליהם הגרמנים אבל להם מבטיחים משכורת ועבודות סוציאליות.
מתחילה תחרות בין הגופים הגרמנים שרוצים לנצל את היהודים כדי לקדם את הצרכים. שהיה זול וזמין.
פקודת ההפרדה בין פולנים ויהודים. 3.
יהיודי חייב ללכת עם סרט לבן ומגן דוד כחול - ולא, קנס.
הגבלת תנועת היהודים בשעות הערב והלילה - בהתחלה רק לשבת על ספסלים מסויימים אבל בהמשך איסור על נסיעה ברכת החשמלית.
המשיך לתיטרון, בתי קולנוע, בתי קפה וכו.
התגובות - כאלה ששמחו (כנראה היו אנטישמים). עמדו מנגד או שיתפו פעולה. גם דתי יכול להיות מניע.
אחרים גילו אמפתיה, הרי גם הם סבלו מהמשטר הנאצי. פעלו מתוך טוב לב, היכרות מלפני התקופה הנאצית אולי זכו לטובות הנאה, אולי ראו בזה כמרד נגד הנאצים. גם סיבות דתיות יכולות להוביל ליחס טוב.
הגופים החמושים של המפלגה הנאצי
האס אה - הצבא
האס האס - יחידת העילית ושומרי הראש של היטלר
ובנוסף הצבא הגרמני.
הסכם הנס פרנק ווילהם גריגק מפקד האס האס
1940
האס האס אחארי לרישום וגיוס היהודים אבל מקומות התעסוקה הם באחריות מחלקת העבודה של המנהל הכללי.
ניצול מיטבי של כוח העבודה היהודי.
מדיניות הנאצים כלפי הפולנים
לפי האידאולוגיה הנאצית, הגזע הסלאבי נחות.
נשא תרבות / חקיין תרבות. אינו מסוגל ליצור תרבות בעצמו אלא רק לשאת את התרבות שיוצר הגזע העליון הארי.
הגזע הארי ניחן בכל התכונות העליונות בעולם, כושר ההמצאה והיופי.
הגזע הסלאבי דומה בתכונות הגופניות אבל לא בשכליות.
מקומו של הגזע הסלאבי בסדר החדש הוא לשרת את גזע האדונים העליון.
אחד הצעדים הראשונים - חיסול האינטיליגנציה.
1939 - חלק נרצחו וחלק הובלו למחנות ריכוז. כ-50,000 אנשי אקדמיה ומניהיגים שיכולים להוביל למרד, חוסלו.
כל התנגדות (מחתרת פרטיזנים עבריינוץ) נידונה לעונש מוות או מחנות ריכוז.
גילו אפס סובלנות ורצו לדכא את האוכלוסייה הפולנית. כדי לגרום שלא להעז להתנגד לשלטון הנאצי.
האכזריות כנגד היהודים הייתה תמרור אזהרה לאוכלוסייה הפולנית.
חלוקת מזון מוקצב בתלושים. כמויות קטנות ולא מספיקות. כדי למנוע ריבוי טבעי של האוכלוסייה הפולנית - לא יביאו ילדים.
להגביל את ההשכלה הפולנית ל4 שנים בלבד. מוסדות גבוהים ותיכונים נסגרו. נותרו בתי ספר יסודיים ומקצועיים בלבד. כדי להכשיר את הפולנים לעבודות שמשרתות את הגזע הארי.
אריזציה של אומנות ותרבות מכנסיות, מוזיאונים וארמונות.
הרס תרבות פולני. תקופות של מאבק פולני נגד הגרמנים. כדי למנוע רעיונות של מרידה וגם כי הסלאבים הם רק חקייני תרבות.
תעמולה שמפארת את גרמניה לעומת העם הפולני.
התירו את פעילות הכנסייה ואפשרו בידור כמו קולנוע אך תחת פיקוח של סרטים תעמולה.
פולנים החרימו את זה והקימו במחתרת מוסדות חינוך ואירוע תרבות. היה כרוך בסיכון גבוהה.
תזכיר הימלר 1940 - תכניות בנוגע לעמים הסלאביים
חשבון פשוט עד 500
כתיבת השם
תורה האומרת כי יש לציית לגרמנים.
אוכלוסייה זאת תספק את צריכה של גרמניה.
הקמת היודנראט עוד לפני הגטאות
רבים ממנהגיי הקהילה עזבו את קרקוב והיה משבר וצורך בהנהגה חדשה.
זקוקים בהנהגה בתקופות משבר.
היהודים ניסו ליצורהנהגה מסודרת שתארגן את פעולות הסעד בקהילה אבל השלטונות הגרמנים התנגדו.
הגרמנים רצו את השלטון בידיהים.
פקודת היידריך - דיברה בין היתר על ריכוז היהודים - מה שהוביל לגטאו, יודנראט ואריזציה.
להקמת היודראט שיקולים אסטרטגיים ופוליטיים.
להקמת היודראט שיקולים אסטרטגיים ופוליטיים.
לשלוט ולפקח על היהודים מבפנים.
לא רצו אבל להתערבב עם האוכלוסייה היהודית.
מקשיבים יותר לאלו שקרובים אליך. כאשר יש מועצה יהודית שמעבירה את הנחיות הגרמנים יש יותר סיכוי להשיג שיתוף פעולה בלי לעורר מהומות ומרד.
ההנהגה היהודית הזאת היא בובה של השלטון הגרמני.
אפשר לסכסך את היהודים בינם לבין עצמם.
למנות את מארק ליברשטיין לראש היודנראט הראשון.
הצעה שאי אפשר לסרב לה - מילולית, כי ימות אם יסרב.
מבטא את חוסר האונים של היודנראט.
לא עשה זאת למען הכסף או הכבוד אלא רצה להקים רשימה של אנשים נקיי כפיים שישמרו על האינטרס של הקהילה היהודית ולא רק יוציאו לפועל את הרואות הגרמנים.
חוסך במשאבים גרמניים.
פליציה קראי מתארת את היודנראט
“מעולם לא היה מוסד דומה שהיה בו צירוף של שלטון מוחלט עם חוסר אונים מוחלט”
תפקידי היודנראט
למלא אחר כל הפקודות של השלטון הגרמני
העברת הפקודות לאוכלוסייה
פיקוח על ביצוע הפקודות
אם לא היה מקיים - היה מוחלף ביודנראט אחר והיו מוצאים את מותם. חוסר אונים.
מצד שני - סמכויות היודראט היו בלתי מוגבלות כלפי היהודים.
להיות הנציגים בפני השלטונות
דאגה לכל צרכי הקהילה - בריאות כלכלה, מיסים, סעד
פעל רבות לטובת הקהילה היהודית הן בקרב הקהילה היהודית והן מול השלטונות.
17 מחלקות
לשכת העבודה - טיפול בנושא עבודות הכפייה. חלוקת האנשים לפי דרישות הגרמנים.
מחלקת מגורשים - מצאה מקומות מגורים בגטו לאחר גירוש מקרקוב
עזרה סוציאלית - בתי תמחוי.
ביטויים לחוסר האונים של היודראט
הצעה שאי אפשר לסרב לה - מילולית, כי ימות אם יסרב.
מבטא את חוסר האונים של היודנראט.
אם לא היה מקיים את הפקודות - היה מוחלף ביודנראט אחר והיו מוצאים את מותם. חוסר אונים.
בביקור הראשון של קצין האס האס ליודנראט הוא השפיל את היהודים וסטר ליושב ראש היודנראט
הוא הורה להם לעמוד צמוד לקיר ולערוך תרגילי התעמלות משפילים.
הוא מסר להם כך: היהודים לא יקבלו כל סיוע מגרמניה ויושב קרש היודנראט יעבוד בכפוף למשטרת הביטחון בלבד ולא שום גורם גרמני אחר.
