גטו קרקוב עד תחילת ביצוע הפתרון הסופי

Question 1

מטרות מוצהרות של הגרמנים בהקמת הגטו (רובע מגורים ליהודים)

Answer 1

1. פוליטי - מציגים את היהודים כמי שמורד בשלטון הגרמני על ידי לוחמת גרילה. הגטו כדי לפקח על היהודים ולבודד אותם מהאוכלוסייה הפולנית.
   אך לא ייתכן שהמיעוט הוא מי שידרד את הרוב.
2. כלכלי - מחסור בסחורות ואספקה. כדי לייצב את המשק יש להיפטר מהיהודים רודפי הבצע. הם מעלים מחירים ומנצלים את המלחמה.
   פניה לפולנים שהגטאות הן לטובתם. ניסו להציג את היהודים כספסריי מזון.
3. בריאותי - היהודים מפיצי מחלות ויש לבודד אום משאר האוכלוסייה כדי שלא יתפרטו המגפות.

מסר כפול כלפי האוכלוסייה הפולנית - גורלכם יהיה כשל היהודים אם לא תשתפו פעולה. הכיבוש הגרמני בא לטובתם ואנחנו מגינים עליכם מפני היהודים.

Question 2

המטרות הלא מוצהרות בהקמת הגטאות.

Answer 2

1. בידוד היהודים והפרדה מהקהילה הפולנית. -מקל ביישום ופיקוח של גזרות.
2. הפעלת טרור שיטתי להשפלת היהודים. להחליש אותם ולגרום להם לריב אחד עם השני.
3. להגדיל את מימדי התמותה בעזרת רעב צפיפות ותברואה ירודה (ההשמדה כאן לא שיטתית כמו בפתרון הסופי אלא עקיפה)
4. לגרום לשבר בתוך החברה היהודית. בעזרת היודנראט.
5. לשבור את רוח. בעיקר של הנוער עקב איסור על חינוך, תרבות ודת. אין מזון לנפש.
6. ניצול כלכלי - כוח עבודה זול, מיסים ושוחד. אריזציה, בזיזה, עיכול חשבונות.
7. תמרור אזהרה כלפי האוכלוסייה הפולנית.

Question 3

איך דיכאו הגרמנים את האוכלוסייה היהודית

Answer 3

הכניסו את היהודים לגטו…

Question 4

מתי הוקם הגטו, איפה ומי הייתה האוכלוסייה בו

Answer 4

מרץ 1941
יהודי קרקוב קיבלו את הגזירה בפחד.
רובע פדגוז’ה. מרוחק ממרכז העיר, בשטח הדרומי של העיר. בגדה הימנית של נהר הויסלה.
תנאים קשים עם מחסור במזון וציוד רפואי. השלטונות בחרו במקום מרוחק. בשל המחלות והצפיפות.
זה היה רובע יהודי.

הפולנים - כעסו מאוד. הם היו גרים שם ודרשו מהם להתפנות. היו שם מפעלים וכנסייה. הפולנים קיבלו דירות אחרות.
להיודים אמרו שהם יכולים לקחת את הציוד הנחוץ ביותר בלבד. הם היו צריכים למכור מהר את מה שיש להם וההיצע הגדול הוביל לירידת מחירים. רבים הפסידו כסף או השאירו פשוט את הרהיטים מאחור וחלק נמסרו למשרד הנאמנות הגרמני.

נועד להכיל 15,000 יהודים אבל בפועל היו 17,000 - צפוף!
חומה מסביב לגטו ואיפה שלא הושלמה החומה, שמו גדרות תיל.
ארבעה שערים ומעל לשער הראשי כתוב ביידיש “רובע מגורים יהודי” עם מגן דוד מעל העמוד האמצעי.
בתוך הגטו היה היודנראט אבל ליד השערים הייתה המשטרה הגרמנית.

Question 5

קשיי החיים בגטו

Answer 5

• רעב. מדיניות הרעבה וסיפוק מעט מזון. באיכות ירודה. קליפות ומזון רקוב. בבמוצע, קיבל כל יהודי 250-300 קלוריות. הוביל לתת תזונה, מחלות ומוות, גניבה וקבצנות.
  כל אדם קיבל מאה גרם לחם ופעם בחודש 200 גרם סוכר ו-200 גרם שומן
  לפולנים הוקצבו 620-840 קלוריות ליום בממוצע ובאיכות גבוהה יותר.
• קור. מחסור בהסקה ובגדים חמים. לא היו עצים לחימום. אנשים מכרו את הציוד החם שלהם כדי להשיג עוד מזון.
  יוני 1941 מבצע ברברוסה - הפלישה של גרמניה לברית המועצות. הלחימה התארכה והחיילים הגרמנים קיבלו את המעילים של היודים.
  היהודים שרפו את המעילים שלהם במקום.
• מחלות. רמת תברואה נמוכה, מחסור במים ומזון, אשפה ברחובות. מזול דל. הובילו כולם למחלות. זה תרם לתעמולה הגרמנית שכן דגלה בכך שהיהודים הם מפיצי מחלות. מחסור בציוד ותרופות. היודנראט לא עמד בקצב פינוי האשפה.
  בתוך גטו קרקוב היה בית מרקחת. הגרמנים התירו את המשך הפעילות. הפעיל אותו פולני בשם תדאוש פאנקייוויץ’ והוא חסיד אומות עולם. הוא זייף מסמכים ועזר ליהודים. הפך למקום מפלט.
• אין חופש תנועה. שעות הלילה בעוצר. כובו האורות. יהודי שנתפס ללא אישור היה חשוף לעונש מוות.
• צפיפות. שוכנו כמה משפחות בתוך דירה אחת. 320 בתים ל-17,000 יהודים. בתים ישים, חובות צרים, דירות קטנות ומתקנים סניטריים פרימיטיבים.
• עבודות כפייה. עבודות פרך ללא תמורה או פרוסת לחם. יחס מזלזל, מקללים ומכים אותם. עבודה פיזית מאומצת לאורך זמן רב ביום.
• מוות. בעקבות כל דברים אלו. ככל שנערמו הגופות בגטו (עוד לא רצח שיטתי) עולה השאלה, איך קוברים את כולם? התפרקות תאים משפחתיים ונוצרות משפחות אלטרנטיביות. חבורות רחוב.
• עוני. מחסור במקומות עבודה, פרנסה ומזון, מוביל את האנשים למכור את הרכוש שלהם. מקבצי נדבות והומלסים. פושטים גופות בשביל בגדיהם.

Question 6

דרכי ההתמודדות עם הקשיים בגטו

Answer 6

המאבק על הלחם.
רעב - בתי תמחוי, עזרה הדדית, הברחת מזון על ידי ילדים.
היודנראט קיבל את הקצבת המזון מהגרמנים, חילק בין החנויות בגטו והיה אחראי על חלוקת תלושים לאוכלוסייה. היו עניינים של שוחד ושחיתות. היו בגטו גם אנשים לא חוקיים וזה יצר בעיית רעב.
מרבית האוכל בגטו הגיע מהברחות. הרשויות העלימו עין בתמורה לשוחד נאה שקיבלו. גם שוטרים פולנים וגם יהודים.
לפעמים מזון היה מוברח דרך משאיות האשפה. או דרך חשמלית שעברה בתוך העיר (ליהודים היה אסור לנסוע עליה והעונשים היו חמורים אך בכל זאת עשו זאת, משתפי פעולה מבחוץ היו זורקים את המזון מהחשמלית בשטח הגטו)

המאבק על העבודה
היודנראט שלח יהודים לעבודות בדרישה. בהמשך הנושא הועבר למשרד התעסוקה הגרמני.
רק יהודים עם אישור שהייה בגטו ואישור עבודה, יכלו לעבוד ולקבל הקצבת מזון. את האישורים העניק משרד התעסוקה הגרמני.
מעבר לעבודה הקבועה היו עבודות כפייה והשכר נתקבל מהיודראט. היודנראט פעל בצורה סוציאליסטית. חילק את הגטו לבלוקים וכל בלוק היה נשלח פעם בשבוע לעבודות כפייה.
העשירים בגטו היו משלמים לאנשים במקומם שיעבדו בעבודת הכפייה אבל אלו היו זוכים לפחות במנת לחם נוספת.
היה צריך ידיים עובדות בגטווהוקם ארגון בעלי המלאכה היהודי. הוקצו מהיודראט שני בניינים והם נקראו אופטימה. ישבו שם חייטים, סנדלרים פרוונים ובעלי מלכאה אחרים.

פעולות הסעד של היודנראט.
על אף הקשיים

ועדת הבריאות - בודקת את תנאי התברואה, עושה ביקורות, מקימה תחנות חיטוי, בתי מרחץ ואף הוקמו ארבעה בתי חולים. האם צריך לבזבז כסף על מתן שירותים רפואיים בגטו? בלאו הכי כנראה שהם לא ישרדו. הסיבה - מתן ערך לחיים. אל מול הקושי לתת תקווה.
נמשכה פעילות הצנטוס - בית יתומים ומסגרת. גדל מספר התאומים.

המאבק על התקווה
חיפשו מקור לחיזוק הנפש ורוח החיים.
דת - שמרו על האמונה גם בתוך הגטו. היו בגטו שלושה בתי כנסת. אנשים שמרו שבת, קיימו שיעורי תורה. כי זה מזון לנפש ומקנה מסגרת, ערכים. לא מאבדים את צלם האנוש בגטו הקשה.
חינוך - בתי ספר וחוגים במחתרת.
הצנטוס - אכול, מסגרת, חינוך, סעודות שבת, מופעי בידור.
ניסו לתת לילדים שגרת חיים שתשכיח ממנו את המציאות שהוא עובד, שתישאר בליבו התקווה.
בית המרקחת של תדאוש פנקייויץ’ - מתאספים איטלקטואלים, הבוהמייה. תדאוש היה מביא עיתונים וחדשות מבחוץ. אנשים היו מתאספים שם ושותים גם. זה מילא אותם בכוחות ובתקווה בלבם. פוגשים אנשים ושוכחים מהמציאות הקשה.
תרבות ופנאי - בית קפה פולוניה בתוך הגטו עם פסנתר והופעות מוזיקה. שתו קפה, רקדו, שרו, ניגנו. מזכיר את החיים לפני המלחמה ונותן תקווה ליום המחר.
הגרמנים אפשרו לפעילות להתקיים אבל קבעו שניתן לנגן אך ורק יצירות יהודיות.
כספים שנאסו מהופעות בצנטוס הלכו לתרומה.
נכתבו שירים, יומנים, הוחלפו ספרים. השירים דיברו על החיים מחוץ לגטו, טבע ואהבה.
מסיבות נוער. נוצרו חברויות וקשרים אינטימיים.

תנועות נוער (לפני הפתרון הסופי) - מדברות על ערכים, ציונוץ, עושות טקסים.

Question 7

מהפך בתפקידים המשפחתיים בתקופת הגטו או הכיבוש הנאצי בכלל

Answer 7

הילדים נשלחו להבריח מזון.
ההורים שדאגו בעבר להביא את האוכל הביתה, ההורים כעת בעבודות כפייה ולא מצליחים להביא כסף ומזון הביתה.

Question 8

“מעולם בתולדות החברה האנושית לא היה מוסד דומה שהיה בו צירוף של שלטון מוחלט עם חוסר אונים מוחלט”

Answer 8

היודנראט בין הפטיש לסדן.
הוטל עליו לבצע את הוראות הגרמנים
אי אפשר לסרב להצעה כי תמצא את מותך
אם לא תציית לגרמנים תמצא את מותך

בתוך הגטו קבעו ושלטו על המשאבים, החוקים, עבודות הכפייה - היודנראט. ומכאן שהם היו שליטים. אבל הדבר מתעתע כי אין ביכולתם לשנות גזירה שקבעו הגרמנים.

היודנראט פעל באמצעות מיסים, תרומות ושליחת יהודים לעבודות אצל הגרמנים.
היודנראט לפני הקמת הגטו גם קיבל מענקים מהשלטונות הגרמנים כדי לעודד פינוי העיר קרקוב.
דילמות איך להשתמש בכספים, איך לגבות את המיסים, ממי לקחת אותם, האם לתת הטבות לתורמים, האם לקבל שוחד, האם להעדיף את המקורבים, האם לדאוג לחלשים או לחזקים שסביר שישרדו?

Question 9

תגובות היהודים לפעילות היודנראט

Answer 9

אמביוולנטיות.
חלק שנאו והמשטרה היהודית לעיתים השתמשה בכוח לרעה ולעתים לטובה.
אחרים, העריכו את פעילותם. פעל בצורה הוגנת בתוך המגבלות וניסה להגן על האוכלוסייה ולהקל עליה.

Question 10

איך קראו לבעל בית המרקחת בגטו קרקוב

Answer 10

תדאוש פאנקייוויץ’

Question 11

תנועות הנוער

Answer 11

תנועות עקיבא - לא תנועה דתית אלא לציונים הכלליים. זרם מרכזי וליברלי שמנסה להנות מכל העולמות. איזון בין סוציאליזם לקפטילזם. בין הווי וחברה לציונות.
משבר ב-1937 בגלל הבדלים בגישה למסורת והדת היהודיים.
התפצלה לעקיבא ולעקיבא ב’. הגדולה קרובה יותר לדת.
התנועה הגדולה ביותר. המנהיגות הצעירה שהובילה את התנועה:
דולק (אהרון) לינסקינד וסימק (שמשון) דרנגר.

השומר הצעיר - הציונות הסוציאליסטית. שוויון וסולידריות בין הפועלים בכל העולם

עוד - הדרור, השומר הדתי והצופה.

עם פלישת גרמניה לפולין, התמקדו התנועות בהצלה ובריחה מהכיבוש הנאצי.

חברי עקיבא שהפעילו חוות הכשרה לקראת עבודה חקלאית בארץ ישראל, קיבלו הוראה לברוח לשטחי ברית המועצות עם החניכים. חלק התגייסו לצבא האדום וחלק עלו לישראל. רק מעטים הצליחו.
השאר בחרו לחזור לקרקוב לחדש את פעילות הקן.

הגורמים להחלטת תנועות הנוער לחזור לקרקוב
1. דאגה לאלו שנשארו מאחור בגטו. רצו להפיח בהם תקווה.
2. מחשבה של תבוסה של הגרמנים ולאחר התבוסה חידוש ההכשרה והחלוציות והגשמת עלייה לישראל והציונות.

Question 12

שליטי הגטו

Answer 12

השליטים האמיתיים
ראשי שלטונות המנהל הכללי, הגנרל גוברמנן - ממשלת הנס פרנק (המדור לענייני יהודים ותפקידי רישום, הקמת היודנראט, חקיקה)
שלטונות האס.האס בראשות וילהלם קריגר (הקמת מחנות עבודה) מתנגש עם גופים אחרים שרוצים לנצל את כוח העבודה היהודי.
משטרת הביטחון (סיפ”ו) ושירות הביטחון (אס.דה) - כפוף לאס.אס משטרה חשאית הגסטאפו.
התייקמו מאבקים גלויים וסמויים על ענייני השליטה ביהודים.

היהודים סבלו הכי הרבה ממוסדות המנהל הכללי.
- הורו על הקמת הגטו
- הפרדה בין האוכלוסייה הפולנית ליהודית
- עבודות כפייה
- אסרו על שימוש בחשמלית
- מגבלות כלכליות
- גזר דין מוות ליהודים מחוץ לגטו
- גזירת הגירוש הראשון
- סגירת סניף הדואר
- הטלת הקודה על מסירת ציוד החורף לידי הצבא הגרמני.

השליטים המדומים בגטו
היודנראט והמשטרה היהודית.
עוד לפני הקמת הגטו התבצע הגירוש של 1940 במסגרו נאסר מארק ביברשטיין. הסיבה: האשמה בקבלת שוחד אבל למעשה סגירת חשבונות עמו כי לא בצע את פקודות הגרמנים במדוייק. הם הורו על הישארות 15,000 יהודים בלבד בקרקוב ונותרו שם 21,000 גרמנים.
מונה עו”ד ד”ר ארתור רוזנצווייג.

המשטרה היהודית - לפקח ולאכוף.
בהתחלה התגייסו אנשים הגונים. אבל האחראי על הגטו (גרמני, וילהם קונדה) מינה את שמחה שפירא, שהיה אכזרי, נודע לשמצה בגטו וניצל את כוחו לרעה. גייס שוטרים קשוחים, צייתנים, שלא פועלים במידת הרחמים. המשטרה הפכה נפרדת מהיודנראט והפכה כפופה לשלטונות הגרמנים.
שירתו כ-100/130 גברים וכונו אודמנים.
מצויידים באלות, מדים וכובעים.
נהנו מהטבות במסגרת התפקיד. קיבלו יותר אוכל, נהנו מהכוח, קיוו שהקרבה לשלטונות הגרמנים תציל אותם, קיבלו שוחד או סחטו אנשים.
לא כולם היו אכזרים. היו גם כאלו הגונים שסיכנו חייהם כדי לעזור לזולת.

Question 13

הלשנות

Answer 13

לאור המגבלות היה קשה לא לעבור על החוק.
חלק מהמלשינים הסתובבו בלי סרט לבן עם מגן דוד כחול והיו מחפשים יהודים שמסתובבים בגטו ללא אישור.
שמעון שפיץ היה מלשין ידוע ובשלב שהחלו גירושים מהגטו, יחד עם שמחה שפירא, הם הרכיבו את רשימות המגורשים מהגטו.

מי היו המלשינים?
- קיוו להצליל את עצמם
- בעוני והרעב הם קיוו להתעשר ולשרוד
- הכריחו אותם להלשין (הגסטאפו)