השכלה

Question 1

תיאוריות לניתוח השכלה

Answer 1

1. תיאוריה פונקציונליסטית
2. תיאוריית הקונפליקט
   בשתי הגישות מעוניינים לבדוק מה עושה ההשכלה לשוויון חברתי וצדק
   השכלה היא היבט אחד של סוציאליזציה, במסגרתה רוכשים ידע ולומדים מיומנויות, מעוצבים אמונות וערכים מוסריים.

Question 2

נקודת מבט פונקציונליסטית להשכלה

Answer 2

השכלה כמחברת בין היחיד לחברה
:שתי שאלות פונקציונליסטיות נשאלות בהקשר של מערכת ההשכלה
-מהן הפונקציות של מערכת ההשכלה לחברה כמכלול? איך היא תורמת, מה מבטיח את ההמשכיות של החברה?
?מה תרומתה לשמירת הקונסנזוס הערכי והסולידריות החברתית-

Question 3

איך אמיל דורקהיים רואה את ההשכלה

Answer 3

מכניזם של סולידריות חברתית והעברת ערכים ונורמות -
- בית הספר מלמד להתמודד עם אנשים שאינם בני משפחה וחברים וכך הוא מהווה מיקרו קוסמוס של החברה כולה.
- הילדים לומדים להתנהג לפי מערכת כללים ברורה, מה שמכין אותם לבגרות
- מכניזם של חלוקת עבודה, מכשיר אנשים לתעסוקה

Question 4

מהם היחסים הפונקציונליים בין השכלה לבין חלקים אחרים של המערכת החברתית?

Answer 4

מערכת החינוך נתפסת כמבטלת פערים, עיוורת מינים וצבעים. כלומר – מבוססת על מריטוקרטיה ושוק חופשי עם אפשרות למוביליות אנכית. מערכת החינוך היא המנגנון המרכזי לשוויון הזדמנויות.

Question 5

כיצד דיוויס ומור ראו את מערכת החינוך

Answer 5

אמצעי מרכזי המקצה פרטים לתפקידים מסוימים. מערכת החינוך מהווה את הבסיס העובדתי ליכולות של הפרט, ולכן הינה מכשיר סלקטיבי הממקם אנשים בעמדות שונות בהתאם לכישוריהם. ההשכלה היא מרכיב במערכת הריבוד החברתי, כל אחד מקבל תפקיד לפי כישוריו.

Question 6

נקודת מבטה של תיאוריית הקונפליקט על ההשכלה

Answer 6

ההשכלה היא גורם המשעתק ומצדיק את אי השוויון.

Question 7

באוולס וגינטיס - חינוך וקפיטליזם תעשייתי
עקרונות מרכזיים

Answer 7

כותבים מפרספקטיבה מרקסיסטית על מערכת החינוך. טענתם היא שההשכלה המודרנית היא תגובה לצרכים הכלכליים של הקפיטליזם - ייצור מחדש או שעתוק של כח העבודה. כדי שהקפיטליזם יצליח הוא דרוש לכח עבודה צייתן, ממושמע, חרוץ ומספיק מפולג כדי לא לאתגר את המנהלים ולדרוש זכויות. אין לתלמידים שליטה וזה מכין אותם למערכת היחסים שלהם עם המעסיק. בנוסף הם לומדים להיות מונעים ממניעים חיצוניים של כסף ואין מקום לרעיונות ויצירתיות

Question 8

תוכנית הלימודים הסמויה

Answer 8

מושג שהגו באוולס וגינטיס. הטענה היא שמה שחשוב בבית הספר זה האופן שבו מחנכים את התלמידים, ייצור כח עבודה כנוע, ולא התוכן עצמו שמועבר.

Question 9

איך תוכנית הלימודים הסמויה מעצבת את כח העבודה העתידי?

Answer 9

1. ייצור כח עבודה כנוע - לא ביקורתי, פסיבי וצייתן
2. מעודדת קבלת היררכיה - אין לתלמיד שליטה על נושא ואופן הלימוד
3. הנעה לפי תגמול חיצוני - לומדים להעריך את עצמם לפי ציונים, כמו בשוק העבודה הקפיטליסטי שמקדש כסף
4. הפרדה בין נושאי הלימוד - אין למידה אינטגרטיבית. מתאים להפרדות הקיימות במקום העבודה - תפקידים ומיומנויות נפרדים לא מאפשרים לעובדים לראות את מכלול התמונה ומונעים תחרות עם המעסיק. בנוסף, קל יותר לשלוט בכח עבודה מפורר

Question 10

הרווחים ממערכת ההשכלה עבור הקפיטליזם

Answer 10

1. מייצר כח עבודה מיומן - שומר על רמה גבוהה של אבטלה ומבטיח תחרות בין העובדים.
2. מאפשר למעסיקים לשלם שכר נמוך - מעלה את ההיצע, תמיד קיימים עובדים מיומנים.
3. מייצרת עובדים מעל רמת המיומנות הדרושה - טוב למעסיק
4. מעניקה לגיטימציה לאי השוויון החברתי - החברה נתפסת כצודקת והוגנת (“כולם מקבלים הזדמנות במערכת החינוך השוויונית”)

Question 11

מערכת ההשכלה מעניקה לגיטימציה לאי השוויון באמצעות המיתוסים:

Answer 11

1. כולנו מתחרים על בסיס שוויוני
2. השגת השכלה מבוססת על יכולות - הכישרון לא מתפלג בין המעמדות בצורה כל כך בוטה.
3. תגמולים תעסוקתיים מבוססים על יכולות
4. השכלה היא הנתיב להצלחה בעולם העבודה
5. מי שהגיע למעלה הוא הכי טוב וראוי, מי שנכשל זה באשמתו

Question 12

פייר בורדייה: שעתוק תרבותי והון תרבותי

Answer 12

הון תרבותי הוא מונח קונפליקטואלי המתייחס להון תרבותי בהמשך לובר. עולם התוכן והידע שבעלות עליו מקנה עליונות חברתית. הבעלות על ההון התרבותי מקנה שייכות לשכבות חברתיות שנהנות מדומיננטיות. ההון מתקבל מהבית ומהמעמד.
סגנון חיים, מגורים, שפה, מקומות בילוי…

Question 13

מה הקשר בין הון תרבותי להצלחה בבית הספר לפי בורדייה?

Answer 13

מערכת החינוך מלבינה את ההון התרבותי שקיבלו הילדים בבית והופכת אותו לציונים ולתעודות. מערכת החינוך מבצעת המרה של אי שוויון לא לגיטימי לאי שוויון לגיטימי. הקודים החברתיים בבית הספר אופייניים לתרבות הדומיננטית.
בית הספר ממיר כישורים מעמדיים לכישורים מריטוקרטיים

Question 14

קופסא שחורה ואלכימיה חברתית (בורדייה)

Answer 14

בית הספר מדומה לקופסה שחורה, אליה נכנסים ילדים עם הון תרבותי שונה, והם יוצאים ממנה כחכמים/טיפשים, מוצלחים/כישלונות.
לתהליך של הקופסה השחורה בורדייה קרא “אלכימיה חברתית” - ירושה תרבותית שהופכת “לכישרון טבעי”. המעמד העליון מוריש באופן ישיר כסף ובאופן משני את ההון התרבותי.

Question 15

?מה התפקיד המרכזי של מערכת החינוך לפי בורדייה

Answer 15

שעתוק התרבות של המעמדות והקבוצות הדומיננטיים.
המערכת מציגה את עצמה כגוף ניטרלי ומריטוקרטי המקדם שוויון הזדמנויות, אך למעשה היא מספקת לגיטימציה לאי השוויון.

Question 16

מטרת המאמר תיאוריות פונקציונליות וקונפליקט של ריבוד חינוכי - רנדל קולינס

Answer 16

להתעמת עם שתי גישות שונות שמסבירות ריבוד במערכת החינוך, קונפליקט ופונקציונליזם, והקשר ביניהן בחברה המודרנית.

Question 17

טענת המאמר תיאוריות פונקציונליות וקונפליקט של ריבוד חינוכי - רנדל קולינס

Answer 17

כדי להתייחס באופן מלא לתופעת הריבוד במערכת החינוך חשוב להסתכל על השפעות של שינויים טכנולוגיים על דרישות ההשכלה בתוך הקונטקסט של תיאוריית הקונפליקט לריבוד.

Question 18

תיאוריות פונקציונליות וקונפליקט של ריבוד חינוכי - רנדל קולינס
הנחות יסוד בגישה הפונקציונלית בחינוך:

Answer 18

1. ההתפתחות התמידית של הטכנולוגיה היא הגורם לעליית דרישות ההשכלה בתחום העבודה בכל תרבות מתועשת
2. החינוך הפורמלי מלמד את העבודות המורכבות
3. דרישות ההשכלה בתחום התעסוקה עולות בצורה מתמדת. צריך לבלות שנים רבות יותר בלימודים

Question 19

כיצד קולינס מפריך את הנחות היסוד הפונקציונליסטיות בחינוך

Answer 19

1. ברוב המקרים השינוי הסטטיסטי לא כזה גדול ולא מצדיק את העלייה בהשכלה
2. מראה שעובדים משכילים הם פרודוקטיביים פחות
3. הכישורים שנלמדים במקום לא קשורים לכישורים המקצועיים שהם צריכים לרכוש. את רוב הידע רוכשים תוך כדי עבודה, גם במקרה של כישורים טכניים כמו הנדסה.

Question 20

למה קולינס טוען שהגישה הפונקציונלית לא מספיקה?

Answer 20

הגישה מתעלמת מכך שלייצוג חברתי יש השפעה ישירה על התעסוקה. הגישה תצדיק את הקיים, שהכל תפקודי לחברה ולכן הוא לא מסתפק בזה

Question 21

תיאוריות פונקציונליות וקונפליקט של ריבוד חינוכי - רנדל קולינס
הנחות יסוד בגישת הקונפליקט:

Answer 21

1.קיימות קבוצות סטטוס. קבוצה שחולקת אופי תרבותי מסויים. מבדלת את עצמה אחת מהשנייה.
2. יש מאבק על יתרון. יש כל הזמן מאבק על משאבים בחברה בין קבוצות סטטוס.
3. חינוך כסטטוס תרבותי. המטרה העיקרית של מערכת החינוך היא להעביר את החברים בה תהליך של סוציאליזציה. קבוצות סטטוס דומיננטיות הן אלה ששולטות במערכת החינוך והן ממשות את הסוציאלזציה. זה קורה עם לגיטימציה וסוציאליזציה.

החינוך הוא אמצעי לסינון חברתי. הסינון בשוק התעסוקה לא מבטא את ההכשרה האיכותית ביותר, אלא מבטא את הקבוצה הכי יוקרתית.