אינטרקציה סימבולית Flashcards
מהי אינטרקציה סימבולית
גישה הבנייתית ופרשנית. בני האדם לא קולטים את המציאות רק בעזרת החושים, אלא יש להם גם תודעה והם יצורים חברתיים שמתקשרים באמצעות מערכת שלמה של סמלים. התרבות היא מערכת מורכבת של סמלים.
הגישה מנסה להבין את החברה, את המציאות החברתית, דרך הבנה של אינטרקציות יומיומיות פשוטות
מהו סמל
כל דבר המייצג משמעות מסוימת המוכרת לאנשים הנמנים עם אותה התרבות.
חנוכייה, כיפה, לבוש, טבעת נישואים…
הסמל הוא דבר שרירותי
מהי שפה (אינטרקציה סימבולית)
מערכת הסמלים המורכבת ביותר. השפה לא מייצרת מציאות אלא משעתקת אותה. עושה העברה בין דורית של הסדר החברתי. בנוסף השפה היא פוליטית.
איך שמשתמשים בשפה מייצר משמעות - מהגר/מסתנן, מתנחל/מתיישב
הפיכה משפטית/רפורמה חוקתית
מהי השאלה של הכח (אינטרקציה סימבולית)
השאלה היא מי מכנה את מי? למי יש את הכח לתייג ולהגדיר מישהו אחר.
אינטרקציה חברתית בחיי היום-יום
כל מבנה חברתי מתבסס על סטטוסים. העמדה החברתית שלי, הסטטוס, הוא אחד המרכיבים העיקריים עליהם מושתת המבנה החברתי. הסטטוס כרוך בשורה של חובות, זכויות וציפיות חברתיות.
לכל אדם יש מערך סטטוסים - סטטוסים הישגיים (נרכשים) ושיוכיים (מולדים).
מהו סטטוס הישגי
סטטוס לא מולד, נרכש במהלך החיים. השכלה
מהו סטטוס שיוכי
סטטוס שהאדם נולד איתו
*באמצע - להשיג סטטוס שיוכי במהלך החיים, לדוגמה להתחתן עם הנסיך הארי
קונפליקט תפקידי
מתרחש כתוצאה מאי התאמה בין תפקידים הנובעים משני סטטוסים ויותר.
אמא ומרצה צריכה לעבוד ולהיות הורה באותו המרחב תחת הקורונה
הגדרה לתפקיד - ההתנהגות המצופה מאדם בעל סטטוס מסוים
הנחות היסוד של תיאוריית האינטרקציה הסימבולית
- יחידת בחינה
בוחנים את האינטרקציה, יחסי הגומלין בין אנשים - דימוי האדם: האדם מקנה משמעות
האדם הוא יצור תבוני שבוחן ומפרש את המציאות - אין מציאות ואין אדם סטטי. האדם והמציאות משתנים תמידית
- החברה היא זירה של מו”מ על הגדרת מצב
- האדם והמציאות מובנים חברתית
המציאות משתנה כל הזמן, אין מציאות קבועה ואובייקטיבית. המשתתפים רואים את האירועים באור שונה עקב היותם בעלי אינטרסים שונים וכוונות שונות. זה לא אומר שאיך שאנחנו מגדירים את המציאות זה לא משמעותי.
המציאות היא אינטר-סובייקטיבית
מונח הגדרת המצב של תומס
המציאות אינה תולדה של מצב אובייקטיבי כלשהו, אלא תוצר של הגדרת המצב של המשתתפים בסיטואציה. המציאות היא בתהליך של הבניה מתמדת. כל הזמן מתנהל מו”מ על הגדרת המצב, בניסיון להגיע להגדרת מצב משותפת.
כל אחד מעוניין להשליט את הגדרת המצב הרצויה לו.
על פי גופמן, כיצד הסדר החברתי נשמר
על ידי האינטרקציות בין הפרטים, מתקיים כל הזמן דרך מאבק על הגדרת מצב.
הזהות שלנו היא דינמית ומובנית באמצעות אינטרקציות עם אחרים.
הגדרת המצב על פי גופמן
כל הזמן מעורערת ודינמית (משתנה). בכל סיטואציה אנחנו צריכים להבנות מחדש את הגדרת המצב. כל אינטראקציה מחדש מבנה את המציאות, אנשים מנסים לשמר את הגדרת המצב ולהימנע מקונפליקטים ועימותים, מתוך רצון לשמור על המציאות ברורה ומוכרת.
מה שהשחקן מציג ומה שהקהל קולט ממנו.
שני סוגי התקשורת שגופמן מדבר עליהם
- הרושם שהפרט מייצר באופן אקטיבי
סמלים מילוליים שהאדם משתמש בהם כדי לעשות רושם מסוים. בסוג זה של הרושם יש אפשרות לרמות, לנסות לייצר רושם טוב יותר או מוטעה. - הרושם שנוצר
כולל תקשורת לא מילולית, לפרט יש פחות שליטה עליה (שפת גוף, צורת הליכה)
אי סימטריה במיקוח (הצגת האני בחיי היום יום -גופמן)
מתרחש כאשר יש אי סימטריה בהגדרת המצב. כאשר הקהל קולט שהרושם שהשחקן מנסה ייצר לא אמיתי.
גם הקהל מנסה לשמור על הגדרת מצב אחידה - הקהל לא אוהב שהגדרת המצב נשברת, ולכן גם לא ננסה לשבור הגדרות מצב כי כיצורים חברתיים המצבים האלה לא נעימים לנו.
גופמן יגיד שלקהל יש יותר כוח, הקהל נחשף לדברים שהשחקן לא מודע עליהם ולא שולט בהם.
אחדות דעים לצורכי עבודה (לפי גופמן)
כאשר אנו מסכימים על איזשהי הגדרת מצב, גם כשאנחנו לא באמת מסכימים. כדי לשמור על הגדרות מצב אחידות, השחקן והקהל יגיעו להסכמה כללית ללא מילים שמבטאת את איך שהם הולכים לקבל ולהתייחס לסיטואציה.
שיבוש בהגדרת המצב / שיבוש ניהול רושם
כאשר מישהו/משהו סותר את הגדרת המצב שאמורה להיות. כולם מרגישים לא נוח בסיטואציה. מצב שבו אני מנסה לנהל רושם אבל זה מתפקשש לי
טכניקות שימור רושם
מבחינת השחקן, יש נוהגים מגננים. יש שימוש בכל מיני טכניקות כדי לשמור על המצב הקיים. לדוגמה- החלקתי על בננה ואני אצחק מהמצב ולא אעשה מזה דרמה.
מבחינת הקהל, יש נוהגים מגנים. בגדול מדובר פשוט בלנהוג בטקט. לדוגמה- אם אני עכשיו אחליק על בננה, אז הקהל לא יצביע עלי ויצחק אלא יתעלם מהסיטואציה וימשיך כרגיל.
איך העצמי נתפס בעיני גופמן
העצמאיות שלנו תלויה לחלוטין בהגדרת מצב מסוימת והיא לא קבועה. אין לנו אישיות אמיתית שאנחנו משדרים החוצה, האישיות שלנו היא מההתחלה חיצונית וקולקטיבית.
שלוש רמות שניתן לנתח באמצעות שיבושים באינטרקציה (הצגת האני בחיי היום יום - גופמן)
הרמה האישית - איך האדם ירגיש
רמת האינטרקציה - איך השיבוש ישפיע על האינטרקציה בין האנשים
רמת המוסד והמבנה - איך השיבוש משפיע על המוסד והמבנה
מודגם בטקסט באמצעות החולה שנופל משולחן ומת בבית החולים. איך זה משפיע על הרופא והאחות ועל בית החולים
ניהול רושם
כל הפעולות שאני עושה כדי ליצור סיטואציה מסוימת, כשהמטרה שלי היא לשמור על הגדרת המצב. אני כל הזמן אנהל את הרושם שלי בהתאם להגדרת המצב.
שאלת המאמר “הצגת העצמי בחיי היום-יום” גופמן
איך נוצר סדר חברתי דרך אינטראקציות בין אנשים? איך דרך האינטראקציות ביניהם הם משמרים את הסדר החברתי.
הטענה המרכזית היא שאנשים מנסים לשמור על הגדרת המצב אחידה דרך ניהול הרושם