גניקולוגיה Flashcards
abnormal uterine bleeding
אפשר להיעזר בחלוקה לסיבות מבניות וסיבות לא מבניות: PALM - structural Polyp Adenomyosis Leiomyoma Malignancy
COEIN - non-structural Coagulopathy Ovulatory Endometrial Iatrogenic Not yes classifies
בעת בירור של דימום רחמי אבנורמלי, מעבר לאנמנזה ובדיקה גופנית, בדיקות העזר צריכות לכלול:
CBC, TSH, PAP/HPV typing, STI (chlamydia)
סרטן אנדומטריום - הסתמנות, גורמי סיכון
לרוב מופיע בכיל מבוגר, סביב 60.
יש סוג 1 (אנדומטרואיד) שמסתמן בגיל מעט יותר צעיר, וסוג 2 (לא אנדומטרואיד) שמסתמן בגיל טיפה יותר מאוחר.
זה סרטן עם שכיחות של 1-2%
ההסתמנות היא של דימום פוסט מנופוזאלי. מעטות הנשים שמגיעות רק עם הסתמנות של תהליך תופס מקום ללא דימום.
יכולה להיות הסתמנות של VTE
גורמי סיכון:
- חשיפה לאסטרוגן: מנרך מוקדם, מנופאוזה מאוחרת, טיפול הורמנלי חליפי, היעדר לידות, שימוש בטמוקסיפן, קרינה לאגן בילדות
- גורמי סיכון מטבוליים - רלוונטי עבור סרטן אנדומטריאלי מסוג 1 - השמנה, שחלות פוליציסטיות, סכרת.
- בסוג 2 הסיכון עולה עם הגיל.
עישון גורם מגן!
גנטיקה - לינץ’ - יופיע בגיל צעיר יותר ובאסוציאציה עם סרטן קולון ושחלה.
סרטן אנדומטריום - הערכה, סטייג’נג, טיפול
הערכה ראשונית:
פיפל לקבלת רקמה. פיפל הוא בגדול מספיק טוב ולא צריך לעשות גרידה אבל אפשר כי בעד 30% מהמקרים יש אפסטייג’ינג
CT - יאפשר לנו לזהות את היקף המחלה הכללי וגרורות.
MRI - אם אנחנו חושבים שמדובר בשלב מאוד מוקדם ורוצים לשקול טיפול משמר פוריות - נעשה כדי להעריך עומק חדירה.
הסטייג’נג הוא בשורה התחתונה כירורגי.
מרקרים -
Ca125 - יהיה גבוה אם יש גרורות לפריטונאום או בגידול מסוג סרוס. פחות לאבחנה - יותר למעקב במידה והיה גבוה בהתחלה.
הטיפול - ניתוח וטיפול אדג’ובנטי
הניתוח שעושים הוא
total hysterectomy + BSO + LN assesment - SLNB w/ ICG.
הטיפול האדג’ובנטי כולל קרינה חיצונית או ברכיתרפיה. אם המחלה סיסטמית - כימו או טיפול הורמונלי. בלינץ’ יש טיפול ביולוגי anti PDL, anti VEGF
ההחלטה על הצורך בטיפול משלים הוא לפי הסטייג’ינג.
שימור פוריות -
בסרטן אנדומטריום מסוג 1, גרייד 1, שמוגבל רק לאנדומטריום - ניתן לתת פרוגסטרון במינון גבוה - כמו למשל בהתקן תוך רחמי, מבלי לכרות את הרחם. אחרי 3 חודשים מוציאים את ההתקן ועושים עוד פיפל. אם יש נסיגה אפשר להיכנס להריון ולעשות כריתה אחרי סיום תכנית ילודה. אם התגובה חלקית אפשר לעשות עוד ניסיון עם העלאת מינון.
סרטן צוואר הרחם - הסתמנות, גורמי סיכון
הופעה בי מודאלית - נשים צעירות סביב גיל 35-40, ולאחר מכן סביב גיל 60.
שכיח יותר במדינות עולם שלישי ופחות בעולם מערבי. בישראל 4:100,000
הסתמנות:
דימום לרוב פוסט קויטלי ולא כואב. יכול להיות גם דימום בין מחזורים.
נשים שלא מקיימות יחסים יסתמנו בשלב מאוחר יותר - כאבים של תהליך תופס מקום באגן כמו סכיאטיקה.
יכולה להיות הסתמנות של VTE
גורמי סיכון לרכישת הווירוס: - ריבוי פרטנרים - קיום יחסים בגיל מוקדם - מחלות מין - היעדר שימוש באמצעי מניעה חוצצים גורמי סיכון הקשורים לקושי בהתמודדות עם הוירוס: - דיכוי חיסוני - עישון
אין קשר ידוע לגנטיקה
סרטן צוואר הרחם - הערכה, סטייג’נג, טיפול
ההערכה והסטייג'נג הוא קליני! MRI - לזיהוי התפשטות מקומית PET-CT - לזיהוי גרורות נקודות ציון חשובות בסטייג'ינג: 1a - נגעים שנראים במיקרוסקופ בלבד, ממקומים לצוואר בלבד עד חדירה של 7 ממ
1b - נגעים מוגבלים לצוואר הנראים לעין
2 - חדירה מחוץ לרחם אבל לא מגיע לקירות האגן או לחלק התחתון של הוגינה
3- חדירה עד לקירות האגן או מערב את החלק התחתון של הוגינה או חוסם את היורטרים וגורם הידרונפרוזיס
4- חדירה מחוץ לאגן או מעורבות של מוקוזת כיס השתן או הרקטום.
אין מרקרים רלוונטים.
טיפול דפיניטיבי:
radical hysterectomy + chemoradiation
חשוב לזכור שדבר ראשון בניתוח לפני הכריתה עצמה עושים פרוזן של בלוטת זקיף - אם יש בלוטה חיובית סוגרים את הבטן ולא כורתים את הרחם - עוברים לטיפול בכימורדיאציה, וזה בגלל שהסכנה בהקרנה אחרי ניתוח היא גדולה ליצירת פיסטולות.
כריתת רחם רדיקלית שמתבצעת אם הבלוטות שליליות כולל כריתה של רחם, פרמטריום, רצועות אוטרוסקרליות, ושליש עליון של הוגינה.
הכמורדיאציה כוללת קרינה חיצונית, ברכיתרפיה וציספלטין
טיפול משמר פוריות עד סטייג’
1b1 - נגע מוגבל לצוואר בגודל עד 2 ס”מ - אפשר לעשות
trachelectomy + cerclage
סרטן שחלה אפיתלאלי - התסמנות, גורמי סיכון
גיל הופעה:
סביב גיל 60.
(בנשים צעירות -הכי נפוץ דיסג’רמינומה).
שכיחות - 1:70
הסתמנות:
נפיחות, שובע מוקדם, עלייה במשקל בגלל מיימת, עצירות אם הגוש אגני.
יותר בסוגים הלא אפיתליאלים - תסביב.
יכולה להיות הסתמנות של VTE
גורמי סיכון:
בעבר חשבון שריבוי ביוצים אבל זה כבר פחות מקובל.
היום ההבנה היא שהגידול מגיע מהחצוצרה על סמך תצפיות בניתוחים מניעתיים של נשאיות
BRCA.
מבחינה גנטית -
BRACA, לינץ’
סרטן שחלה אפיתליאלי - הערכה, סטייג’ינג, טיפול
ההערכה של היקף המחלה היא עם סיטי חזה בטן אגן עם חומר ניגוד.
בגדול הסטייג’ינג הוא כירורגי רבל לעיתים עושים סטייג’ינג קליני כי חלק מהמטופלים הולכים קודם לטיפול ניאואדג’ובנטי.
מרקרים: epithelial - Ca125 germ cell - LDH, AFP, HCG sex cord - inhibin בדרך כלל לוקחים גם CEA ca19-9
הטיפול הוא דבלקינג, יכול להיות
אחרי או לפני כימותרפיה. כתלות במראה בסיטי.
אם הכיוון הוא לאינטרוול דיבלקינג אז כן צריך לעשות ביופסיה מונחת אולטראסאונד כדי שתהיה אבחנה היסטולוגית לפני תחילת כימותרפיה.
אופטימל דיבלקינג - ניתוח בו מסירים כל גידול נראה לעין שאפשר להסיר ולא נשארת שארית של יותר מ1ס”מ. השאיפה היא כמובן ל0 מחלה מאקרוסקופית. בניתוח הזה לא מסירים בלוטות לצורך אבחנה אלא אם יש בהן מחלה באלקי.
בניתוח סטייג’ינג נכנסים, כורתים שחלה ושולחים לפרוזן. אם זה אכן סרטן שחלה עושים ניתוח שכולל אומנטקטומי, נוזל באגן. בלוטות פרה-אורטליות ואגניות.
מיינטננס - אחרי כימו וניתוח - מעכבי פארפ או אווסטין.
מעכבי פארפ בגדול מיועד רק לנשאיות ברקא אבל הראו כמטיבות גם בנשים לא נשאיות.
סרטן וולבה - הסתמנות, גורמי סיכון
גיל הופעה סביב 70. נדיר.
ההסתמנות היא של נגע מדמם, מכוייב, מגרד ולא מחלים.
יכולה להיות הסתמנות של VTE
סרטן וולבה יכול להיות קשור לוירוס הפפילומה או לליכן סקלרוזיס - פפילומהיותר שכיח.
יכול להיות סרטן סקוומוס או אדנוקרצינומה.
עוד נגעים שיכולים להיות בוולבה הם מלנומות.
אין קשר ידוע לגנטיקה.
סרטן וולבה - הערכה, סטייג’נג, טיפול
הערכה לפני הניתוח עם סיטי-פט.
אין מרקרים רלוונטים.
הטיפול הוא ניתוח לגידול עצמו והערכה למפשעות.
עושים כריתה של הוולבה עם סנטינל או דיסקציית בלוטות.
גידול עד חדירה של 1 סמ לא צריך לקחת בלוטות. אם יותר ניקח זקיף - אם רחוק מ2 ס”מ מקו האמצע אפשר לקחת בלוטות חד צדדי.
אם הנגע גדול מ4 ס”מ עושים
דיסקציית בלוטות ולא סנטינל.
טיפול משלים במידה הצורך בקרינה או כימותרפיה.
אנדומטריוזיס - שכיחות והסתמנות
ההערכה היא ש7-10% מהנשים באוכלוסייה הכללית סובלות מאנדומטריוזיס. מתרחש בדרך כלל בנשים בגיל הפוריות, ויותר בנשים נוליפרות.
הרבה נשים הן אסימפטומטיות ומאובחנות רק בניתוח לאינדיקציה אחרת.
ההסתמנות מאוד וריאבלית ולא בהכרח קשורה לחומרת המחלה.
הסימפטומים הקלאסיים הם דיסמנוריאה פרוגרסיבית, ודיספראוניה. חלק מהמטופלות סובלות מאי נוחות אגנית כרונית.
אנדומטריאוזיס צריכה להיות באבחנה מבדלת לנשים עם NASAIDSדיסמנוריאה כרונית שלא מגיבה לטיפול ב
אי פוריות יותר נפוצה בנשים עם אנדומטריוזיס אם כי קשר סיבה ותוצאה לא הוכח.
סימנים אחרים - דיסכזיה, דיסאוריה.
בבדיקה פיזיקלית סימן קלאסי הוא נודולאריות של של הליגמנט האוטרוסקרלי. תיתכן ירידה בניידות של איברי האגן.
תאוריות לפתוגנזה של אנדומטריוזיס
- retrograde mensturation
- vascular dissemination
- coelomic metaplasia
יש עדויות שיש קשר גנטי - נשים עם קרובות מדרגה ראשונות עם אנדומטריוזיס בעלות סיכון גבוה פי 7-10 לפתח אנדומטריוזיס. ככל הנראה מדובר במכניזם הורשה פוליגני ומולטיפקטוריאלי
אבחנה וסוגי נגעים של אנדומטריוזיס
אבחנה רשמית היא באמצעות ביופסיה בלפרוסקופיה. היום בגיידליינס החדשים נאמר שהאבחנה יכולה להתבסס על
MRI אולטראסאונד ו
סוגי נגעים: clear lesions white lesions - לרוב נגעים שהתנוונו אחרי גיל הפוריות powder burn lesions endometrioma
יש מספר סוגי קלסיפקציות של אנדומטריוזיס לפי גודל, מיקום, עומק וסוג הנגעים לאחר הניתוח.
טיפול באנדומטריוזיס
מטרות הטיפול כוללות -
- הפחתת כאב
- שמירה למינימום של התערבות ניתוחית
- שימור פוריות
טיפול תרופתי: קו ראשון: - OCT טיפול מתמשך ללא הפסקה - NSAIDS קו שני: - daily medroxyprogestrone יכול לגרום לירידה בצפיפות העצם ונטען שמתאים למי שרוצה להיכנס להריון כי לא מונע הריון באופן יעיל (אבל אומרים שזה שטויות). קווים נוספים GnRH antagonists GnRH agonists בעלי תופעות לוואי רבות
טיפול ניתוחי:
- ניתוח שמרני בו מוסרים נגעים
- ניתוח נרחב בו מוסרים הרחם והשחלות, הליגמנטים שלהם
לשליש מהנשים שטופלו שמרנית יהיה צורך בניתוח נרחב תוך 5 שנים.
הריון אקטופי
יכול להיות מאובחן ע”י רמות בטא ללא הריון ברחם - כשלאחר מכן מיקום ההריון מזוהה באולטראסאונד, או להתייצג כמצב חרום.
גורמי סיכון: סלפינגיטיס PID ניתוחים בחצוצרות בעבר IVF הריון אקטופי קודם
ההערכה כוללת בטא ואולטראסאונד.
בטא - אמור לעלות בתחילת ההריון בהכפלות כל 48 שעות. אם העליה לא תקינה זה מחשיד להריון מחוץ לרחם.
אולטראסאונד - בהריון תרין באולטראסאונד וגינלי ניתן לראות שק הריון בשבוע 5, שק חלמון בשבוע 6, ודופק ראשוני בשבוע 6.
אולטראסאונד צריך להיות מסוגל לזהיות הריון ברחם כשרמות הבטא הן סביב 5000-6000
המיקום הכי נפוץ להריון אקטופי הוא החצוצרה. זה נכון גם לטיפולי פוריות אבל בהם השכיחות מעט יותר נמוכה ויש קצת יותר הריונות בשחלה או אבדומינליים. מבחינת החלוקה בתוך החצוצרה, הרוב באמפולה, אז איסתמוס ואז אינטרסטיציאלים.
הדרך הכי מדויקת לזיהוי הריון אקטופי היא לפרוסקופיה. הגישה הזאת עשויה לפספס בעיקר מקרים מאוד מוקדמים.
טיפול -
יכל להיות תרופתי או כירורגי, תלוי במספר גורמים
–מתותרקסט
אנטגוניסט לחומצה פולית
מתאים לרמות בטא נמוכות - נגיד עד 5000 זה 92% הצלחה, מעל 15000 זה 68%.
גם הגודל משנה - 93% עד 3.5 ס”מ.
הגודל ונוכחות דופק הן קונטרהאינדיקציות יחסיות.
תופעות הלוואי הנפוצות הן תופעות גסטרו אינטרסטינליות.
הכי נפוץ - מנה אחת. צריך לזכור שרמות הבטא יכולות להמשיך לעלות עד יום 4, אבל חשוב לראות ירידה של 15% לפחות בין יום 4 ליום 7.
–טיפול כירורגי
בנשים יציבות המודינמית עם היקף קטן של ההריון, ללא פעילות קרדיאלית של ההריון ובטא מתחת ל5000, יש תוצאות דומות במתותרקסט וניתוח.
הניתוחים יכולים להיות חתך לינארי והוצאה של ההריון, חתך של סגמנט מהחצוצרה, או כריתת חצוצרה.
Rh negative
צריכות לקבל אנטי די כדי למנוע סנסיטיזציה.
הריון אינטרסטיציאלי בדרך כלל הופך לסימפטומטי רק בשלב מאוחר - יכול להגיע לשבוע 16 בגלל שיש לו יחסית הרבה מקום.
הריון הטרוטופי - נדיר, מצב בו יש הריון גם ברחם וגם מחוץ לרחם. לא משתמשים במתותרקטס כדי לשמר את ההריון ברחם. אפשר ללכת על טיפול כירורגי או הזרקת אלשגן כלוריד להריון החוץ רחמי.
אטיולוגיות להפלות
זיהומי:
גורם נדיר. קלמידיה וליסטריה נמצאו מקושרת.
סביבתי:
הסיכון להפלה עולה באופן לינארי יחד עם מספר הסיגריות ליום. גם אלכוהול יכול לגרום להפלות בתחילת ההריון. קרינה יכולה גם להעלות את הסיכון
אימוני:
APLA
היחידה שהוכחה באופן קונסיסטנטי כמקושרת להפלות חוזרות.
גורמים רחמיים:
שרירנים מרובים וגדולים, בייחוד שרירנים סבמוקוזאליים.
סינדרום אשרמן
ספטום רחמי