MDA Youth Course Flashcards
1
Q
עזרה ראשונה
A
סיוע רפואי הניתן לשם הצלת חיים ומניעת נזק בריאותי נוסף כדי לעצור את הידרדרות מצבו של המטופל, להטיב את מצבו ולדאוג לפינוי רפואי מתקדם יותר
2
Q
דרגי טיפול
A
דרג ראשוני- אמבולנסים, מתנדבים, כוננים
דרג שניוני- בדיקת רופא
דרג שלישוני- ניתוח
3
Q
תפקידי המער:
A
1.הרחקת נפגעים ממקור הסכנה
2.סריקת זירת האירוע והסקת מסקנות(מס נפגעים, תנוחה, סכנה)
3.הזעקת אמבולנס
4.נתינת טיפול ראשוני
צבע הפסים- אדום אפור
4
Q
סמכויות המער וצבע הפסים בחולצתו:
A
סמכויותיו מוגבלות ביותר לפעולות דחופות ומצילות חיים כולל חמצן ללא כל שימוש בתרופות/משחות או פעולה חודרנית.
צבע הפסים- אדום אפור
5
Q
מה אסור למער לעשות?
A
1.לקבוע מוות
2.לסטור/להכות מטופל
- לשפוך מים על מטופל
4.לתת משחות/ תרופות
5.לשחרר מטופל ללא המשך טיפול
- לחרוג מסמכויות ביצוע
6
Q
תפקידי חובש רפואת חירום וצבע הפסים בחולצתו:
A
סמכויותיו מוגבלות וכוללות סמכות לביצוע פעולות מצילות חיים, דפיברילציה חצי אוטומטית, הזרקות מסוימות בהתאם לפרוטוקול, מתן איספרין וחמצן.
צבע הפסים- אפור
7
Q
תפקידי חובש בכיר וצבע הפסים בחולצתו:
A
סמכויותיו מוגבלות וכוללות דפיברילציה ידנית, שאיבת תרופות בפיקוח, הזרקות בהתאם לפרוטוקול ועוד.
צבע הפסים- כחול אפור
8
Q
תפקידי פרמדיק וצבע הפסים בחולצתו:
A
סמכויותיו מוגבלות בביצוע פעולות חודרניות ומתן תרופות בנוכחות/אישור טלפוני של רופא, הוא הסמכות הבכירה ביותר באמבולנס ולרוב מפקד על אירועים.
צבע הפסים- כתום אפור
9
Q
מאפייני החיים:
A
- ייצור אנרגיה
- ייצור פסולת
- גדילה
- תגובה
- רבייה
- צריכת מזון
- תנועה
- צריכת חמצן
- הומיאוסטזיס
- מוות
10
Q
דיפוזיה/פעפוע:
A
מעבר חומר (דרך ממברנה חדירה) מסביבה שבה הוא נמצא בריכוז גבוה לסביבה בה ריכוזו נמוך, עד להשוואת ריכוזים
11
Q
אוסמוזה:
A
מעבר נוזלים (דרך ממברנה חדירה למחצה) מסביבה בה קיים ריכוז נמוך של חומר לסביבה עם ריכוז גבוה, עד להשוואת ריכוזים
12
Q
מטבוליזם:
A
חילוף חומרים
13
Q
נשימה איהרובית:
A
נשימה בנוכחות חמצן
14
Q
נשימה אנההירובית:
A
נשימה ללא נוכחות חמצן
15
Q
היפוקסיה:
A
חוסר חמצן ברקמות הגוף
16
Q
היפוקסמיה:
A
חוסר חמצן בדם
17
Q
משולש החיים:
A
מערכת העצבים, מערכת הנשימה, מערכת הדם
18
Q
פגיעה במשולש החיים תגרום ל:
A
קריסת מערכות ומוות
19
Q
קריסת מערכות ומוות
A
- הובלת גזים, פדח וחמצן
- הובלת הורמונים
- ויסות חום הגוף
- סילוק חומרי פסולת
- העברת חומרים חיוניים לתאים, לדוגמא גלוקוז
- תפקיד חיסוני- כדוריות דם לבנות
20
Q
מרכיבי הדם:
A
פלסמה- הנוזל (55% מנפח הדם)
החלק התאי-תאי הדם (45% מנפח הדם)
21
Q
פלסמה:
A
החלק הנוזלי של הדם, מורכבת מ90% מים, שאר מרכיבי הפלסמה הינם בעיקר חלבונים ובנוסף חומצות אמינו, ליפידים, גלוקוז, הורמונים, פקטורי קרישה ועוד
22
Q
תפקידי הפלסמה:
A
1.שמירה על טמפרטורה ומאזן חומצה-בסיס תקינים
2.הובלת גורמי קרישה
3.הובלת נוגדנים, הורמונים, מלחים ופחמן דו חמצני
4.מאפשרת את תנועת מרכיבי הדם
23
Q
החלק התאי/גופפי הדם:
A
1.כדוריות דם אדומות-אריטרוציטים
2.כדוריות דם לבנות- לויקוציטים
3.טסיות הדם- טרומבוציטים
24
Q
כדוריות הדם האדומות-אריטרוציטים:
A
תפקיד עיקרי-הובלת חמצן מהריאות אל התאים והחזרת פחמן דו חמצני מהתאים לריאות.
מכילות הומוגלובין- חלבון שנושא חמצן אל תאי הגוף ונמצא בכדוריות האדומות
המצב תקין החמצן נקשר להומוגלובין באמצעות ברזל.
25
אנמיה:
1.ירידה בכמות הכדוריות האדומות
2.ירידה בריכוז ההמוגלובין בכדוריות האדומות
3.שילוב של השניים
26
כדוריות דם לבנות-לויקוציטים:
תפקיד- מערכת החיסון של גופנו.
יכולות לצאת מכלי הדם, לנוע נגד כיוון הזרימה ולשנות צורה.
27
טסיות דם-טרומבוציטים:
תפקיד- קרישת דם
כאשר ישנה פציעה, הטרומבוציטים נצמדים זה לזה ואל כלי הדם הפגוע ואוטמות אותו.
28
כלי דם:
עורק- כלי דם בעל 3 שכבות, האמצעית היא שכבת שריר, העורק יוצא מהלב.
וריד- כלי דם בעל 3 שכבות, האמצעית שכבת שריר קטנה מהעורק, בוורידים יש מסתמים.
נימים- כלי הדם הקטן ביותר המורכב משכבה אחת של תאי אנדותל.
אנדותל- רקמת תא אלסטית, גמישה וחלקה.
29
עורקים עיקריים:
1.אבי העורקים- האורטה- העורק הראשני היוצא ישירות מהלב וממנו מתפצלים שאר העורקים.
2.קרוטידים- 2 עורקים היוצאים מקשת אבי העורקים ומובילות דם למוח(נמצאים בצוואר).
3.רדיאלי, אולנרי וברכיאלי- שלושה עורקים העוברים לאורך היד.
4.פורמלי- עורק הירך(גדול מאוד)
30
ורידים עיקריים:
1.וריד נבוב עליון/ תחתון: וורידים המתחברים לעליה ימין, כל הוורידים בגוף מתנקזים אליהם.
2.ג'וגוליריס- וורידי הצוואר המנקזים את הדם מהראש לוריד נבוב עליון.
31
הלב:
איבר שריר המשמש כמשאבת דם
גודלו כגודל אגרוף
במהלך חיינו הלב פועם בממוצע 3,363,840,000 פעמיים
שוקל בין 300-400 גרם
32
מיקום הלב:
במרכז בית החזה, מאחורי עצם החזה עם נטייה רלה שמאלה, בין צלעות 2 ל-6.
33
שכבות הלב:
פריקרד- שק/קרום הלב
אפיקרד- השכבה החיצונית
מיוקרד- שכבת שריר
אנדוקרד- השכבה הפנימית
34
מבנה הלב:
החלוקה לאורך-
לב ימין- עשיר בפד"ח
לב שמאל- עשיר בחמצן
35
החלוקה לרוחב-
עליות- החלק הקטן יותר של הלב
חדרים- החלק הגדול יותר של הלב(חדר שמאל בעל שכבת שריר עבה יותר)
36
דרכי פעולה של הלב:
מכנית-כיוון והרפיה
חשמלית- פעילות חשמלית הנוצרת באמצעות קוצבי לב בתאי שריר בלבד.
37
הפעולה המכנית, כיווץ:
כיווץ- סיסטולה:
בכל כיווץ נדחף דם החוצה מהלב, אורכת כשליש מזמן הפעימה
38
הפעולה המכנית. הרפיה:
הרפיה- דיאסטולה:
בזמן ההרפיה נשאב דם ללב, נמשכת כשני שליש מזמן הפעימה וכלי הדם הכליליים מתמלאים בזמן הזה.
39
הפעולה החשמלית:
הפעולה החשמלית מפעילה את פעולה המכנית
*אין פעולה מכנית בלי פעולה חשמלית אך יש פעולה חשמלית בלי פעולה מכנית
40
מסתמים:
תפקידם הוא לאפשר זרימת דם חד כיוונית
ישנם שני סוגים: מסתמים בין עליות לחדרים ומסתמים בין חדרים לעורקים(לאורטה ולקרוטידים)
41
מחזור הדם:
מערכת הדם הינה מערכת סגורה, המחזור תמיד יתחיל בחדר ויסתיים בעליה.
הדם זורם בשני מסלולים המשולבים זה בזה:
מחזור הדם הגדול- בין הלב לשאר הגוף(מתחיל מחדר שמאל מגיע אל כל הגוף וחוזר אל עליה ימין)
ומחזור הדם הקטן-בין הלב לריאות(מתחיל מחדר ימין מגיע לריאות וחוזר אל עליה שמאל)
42
תפוקת לב:
כמות הדם הנדחף מהלב במשך דקה
נפח פעימה X מספר פעימות בדקה=תפוקת לב
התפוקת משתנה בהתאם לצרכי הגוף, לדוגמא: בזמן מאמץ קצב הלב עולה.
43
קצב הלב:
מספר הפעמים בו הלב פועם בדקה
הקצב משתנה בהתאם לתפוקת הלב הנדרשת(איטי או מהיר)
קצב יכול להיות סדיר או לא סדיר
44
דופק:
מספר פעימות הלב בדקה
ניתן להתרשם מהעוצמה(חזק/חלש) המושפעת מל"ד ומסדירות
45
כלי דם קורונריים/כליליים-
העורקים הקורונריים עוטפים את הלב וכך מספקים דם לכל נקודה בשריר הלב, מוצאם מאבי העורקים, הם מתנקזים לעליה ימין והם מתמלאים בזמן הדיאסטולה.
46
גורמים המשפיעים על ל"ד:
תפוקת הלב
קוטר כלי הדם
נפח הדם
47
מוות קליני:
אין דופק, אין נשימה-מצב הפיך
48
מוות מוחי:
אין דופק, אין נשימה-מצב בלתי הפיך
49
הזמן בין מוות קליני למוחי הינו:
4-6 דקות
50
הגדרת גילאים:
מבוגר- מהופעת סימני בגרות
ילד- גיל שנה עד להופעת סימני בגרות
תינוק- מ28 יום עד שנה
יילוד- עד 28 יום
51
מהם הסדר של החייאת מבוגרים(של האותיות A,B,C)
C-A-B
52
שרשרת הישרדות:
1. זיהוי מהיר וקריאה לעזרה
2.החייאה בסיסית בדגש על עיסויים
3.דפיברילציה מהירה
4.החייאה מתקדמת ע"י צוות מדא
5. טיפול מתקדם וטיפול לאחד דום לב
6. התאוששות לאחר דום לב
53
safety:
בטרם מתן כל טיפול רפואי חייב לבדוק את בטיחות המטופל, המטפל והצוות, יש לפעול לנטרול סיכונים בזירת האירוע ולהרחיק את המטופל מגורמים מסכנים.
54
1.התרשמות מהירה מסימני חיים:
בדיקת הכרה, נשימה ודופק
55
בדיקת הכרה במבוגרים וילדים:
מילולית- אדוני אדוני...
פיזית- צביטה בשרירי הטרפז
56
2.התרשמות מהירה ממצב נשימה:
יש להסיר את הבגדים מבית החזה ולהביט בו
אם המטופל נושם, יש להטות אותו לצד ולשמור על נתיב אוויר
אם המטופל לא נושם או נושם בצורה לא תקינה, הזעק עזרה ובדוק דופק.
57
3.בדיקת דופק:
יש לבצע בדיקת דופק בעורק הקרוטיד(עד 10 שניות)
אם המטפל אינו בטוח אם יש או אין דופק מתייחסים למטופל כבלי דופק, אם יש דופק בצע הנשמה כל 5-6 שניות.
58
עיסויי חזה- circulation
כאשר לא זוהו סימני חיים ולאחר הזעקת עזרה יש לבצע עיסויים
השכב את המטופל על משטח קשיח
התמקם לצידו של המטופל
הנח את שתי כפות הידיים במרכז בית החזה של המטופל
החל בביצוע של 30 עיסויי חזה
לחץ כך שהעיסויים יהיו בעומק של לפחות שליש בית החזה.
59
דגשים לביצוע עיסויי חזה:
מיקום: במרכז בית החזה
עומק: כשליש מבית החזה
קצב: בין 100-120 עיסויים בדקה
הקפד על חזרה מלאה של בית החזה בין עיסוי לעיסוי
הימנע מהפרעות מיותרות לביצוע עיסויים
בצע החלפה בין המעסים כל 2 דק או כאשר העיסויים אינם אפקטיבים.
60
נתיב אוויר - Airway:
במידה וישנן הפרשות, יש לפתוח את הפה ולסלקן(עד 10 שניות)
יש לפתוח נתיב אוויר בשיטת מצח סטר
בחשד לטראומה לפתוח נתיב אוויר בשיטת דחיקת לסת
61
נשימה - Breathing
יש לספק 2 הנשמות בעזרת מפוח להנשמה
ההנשמה תיהיה עד להתרוממות בית החזה של המטופל
יש להימנע מהנשמת יתר(מספיקה עליה מינימלית)
62
דפיברילטור:
מכשיר הנמצא במקמות ציבוריים, אוטומטי ופשוט לשימוש, ישנה חשיבות רבה לשימושו בהחייאה, המכשיר נותן שוק במטרה לאפשר חזרת קצת לב יעיל שיוביל לחזרת פעילות לבבית ספונטנית, יש לחברו בהקדם האפשרי, יש להקשיב להוראותיו ולהניח מדבקה אחת בקדמת בית החזה ואת השניה על צידו השמאלי של הגוף, במידת הצורך- גלח את האיזור, לאחר מתן שוק המשך בביצוע עיסויים, אין לחבר דפי לחולה עם דופק.
63
פרפור חדרים (VF)
פעילות חשמלית בלב ללא פעילות מכנית, המטופל יהיה ללא סימני חיים כלל, יכול להיגרם ממכות חשמל, דום לב על רקעים שונים, אירוע לבבי ועוד הרבה, VF תמיד יבוא יחד עם דום לב, דום לב לא תמיד יבוא יחד עם VF, כל דקה שבה המטופל בVF ולא מקבל שוק סיכויי ההישרדות שלו פוחתים ב7%-10%
64
סבב החייאה:
מורכב מ30 עיסויים ו-2 הנשמות
על המטפל לבצע הערכה מחודשת כל 5 סבבים/2 דק
65
אם המטופל עם נתיב אוויר מתקדם...:
הנשם בקצב של 10 הנשמות בדקה(הנשמה כל 6 שניות) ללא צורך בסינכרון עם העיסויים.
66
כשל נשימתי בילדים:
איספיקציה
67
בעיקרון החייאת מבוגרים לא כלכך שונה משל ילדים תינוקות אז אני כותבת רק את מה ששונה
הsafety, ההתרשמות ממצב הנשימה,הזעקת עזרה והנשימה-breathing אותו דבר:)
68
שרשרת הישרדות בילדים:
1. מניעה
2. זיהוי מהיר וקריאה לעזרה
3. החייאה בסיסית בדגש על עיסויים
4. החייאה מתקדמת ע"י צוות מדא
5. טיפול מתקדם וטיפול לאחר דום לב
6. התאוששות לאחר דום לב
69
בדיקת דופק:
ילדים- בעורק הקרוטיד או בפורמלי(עד 10 שניות)
תינוקות- בעורק הברכיאלי(עד 10 שניות)
אם יש דופק בצע הנשמה כל 3-5 שניות
אם אין דופק או הדופק מתחת ל60 פעימות בדקה יש לבצע עיסויים.
70
בדיקת הכרה בתינוקות:
מילולית- מחיאת כף
פיזית- צביטה בכפות רגליים
71
עיסויי חזה- Circulation:
בילדים: לעסות באמצעות יד או שתיים(בהתאם לגודל) ובעומק של לפחות שליש מבית החזה
בתינוקות: לעסות באמצעות שני אגודלים בעומק שליש.
72
דגשים בביצוע עיסויים:
כאשר מדובר בשני מטפלים יש לבצע 15 עיסויים
כאשר מדובר במטפל יחיד יש לבצע 30 עיסויים
מיקום: במרכז בית החזה
עומק: כשליש מבית החזה
קצב: בין 100-120 עיסויים בדקה
הקפד על חזרה מלאה של בית החזה בין עיסוי לעיסוי
אין להישען על בית החזה של המטופל
הימנע מהפרעות מיותרות לביצוע עיסויים
יש לבצע הערכה מחודשת כל 5 סבבים/2 דק
73
נתיב אוויר - Airway:
במידה וישנן הפרשות, יש לפתוח את הפה ולסלקן(עד 10 שניות)
בילדים: כאשר אין חשד לטראומה יש להטות את המטופל הצידה
בתינוקות: להפוך את המטופל על ידו של המטפל
יש לפתוח נתיב אוויר בשיטת מצח סנטר
74
דפיברילטור:
יש לחברו בהקדם האפשרי לבית החזה של המטופל
בילדים קטניםובתינוקות יש להניח מדבקה אחת בקדמת בית החזה ומדבקה שניה על הגב של המטופל ולפעול בהתאם להנחיות המכשיר.
75
סיבוכים בהחייאה:
1. אי כניסת אוויר לבית החזה
2. שבירה\ פריקה של צלע
3. הקאות מרובות ואספרציה(כשל נשימתי בילדים)
4. חזה אוויר
76
הפסקות החייאה:
1.סכנה לצוות המטפל
2. אובדן צלם אנוש
3. צפידת מוח(קשיון שרירים)
4. ריקבון מפושט
5. כתמי מוות מפושטים
6. חזרה של דופק ספונטני
7. קביעת מוות ע"י רופא או הכרזה ע"י פרמדיק
*חייב לקבל אישור מרופא ורק אז לא להתחיל בהחייאה.
77
תהליך הבליעה התקין:
כאשר אדם נושם, אווטיר יכול להיכנס בחופשיות לקנה הנשימה
כאשר אדם בולע, מכסה הגרון-אפיגלוטיס מגן על קנה הנשימה מכניסת מזון, נוזלים וגופים זרים לקנה הנשימה.
ישנם שני מנגנונים עיקריים המגנים על דרכי הנשימה העליונות: רפלקס השיעול ורפלקס ההקאה.
78
גורמים להשתנקות:
1. אכילה מהירה
2. שיחה בזמן האוכל
3. חוסר יכוללת ללעוס טוב
4. מחסור בשיניים בילדים קטנים ובמבוגרים
5. אלכוהל וסמים
79
סימנים להשתנקות:
1. מאמץ נשימתי מוגבר
2. שיעור שקט/ לא יעיל
3. כיחלון- חוסר חמצן בדם שגורם לעור להכחיל
4. חוסר יכולת לדבר/לבכות/לנשום
5. אחיזה בצוואר- סימן חנק בינלאומי
6. ירידה ברמת ההכרה עד אובדן
7. דום לב ודום נשימה
80
חסימת נתיב אוויר קלה:
חסימה חלקית של קנה הנשימה עם מעבר מספק של אוויר לכן המטופל יכול לנשום/לדבר/להשתעל
81
טיפול בחסימה קלה:
הושב את המטופל, שמור על נתיב אוויר ועודד אותו להשתעל.
אין לטפוח על גבו של המטופל!
82
חסימת נתיב אוויר חמודה:
קנה הנשימה של המטופל חסום לחלוטין ולכן המטופל לא ימליח לדבר/לבכות.
83
טיפול בחסימה חמודה:
וודא שמדובר בחסימת נתיב אוויר חמורה, בדוק את הסימנים ושאל את הנפגע, במבוגרים וילדים: בצע לחיצות ברום הבטן עד יציאת הגוף הזר או אובדן הכרה, בתינוקות: בצע 5 לחיצות חזה ו-5 לחיצות בין השכמות, המשך לבצע עד יציאת הגוף הזר או אובדן הכרה.
84
טיפול באוכלוסיות מיוחדות:
לנשים בהריון, נכים המרותקים למיטה/כיסא גלגלים, לאנשים שמנים מאוד ולילדים מתחת לגיל שנה עושים לחיצות חזה במקום לחיצות ברום הבטן.
85
איך יודעים שהגוף הזר יצא במחוסר הכרה:
1. מרגישים כניסת אוויר ורואים את בית החזה מתרומם בכל נשימה.
2. הגוף הזר יצא מהלוע של המטופל.
*בכל מקרה יש לפנות לטיפול רפואי והמשך בירור.
86
מה החייאה חצי מתקדמת דורשת?
1.הכרה וידע בתפעול מכשירי החייאה
2. מיומנות גבוהה
3. שני אנשי צוות לפחות
87
לוקאס:
מכשיר המבצע בעצמו עיסויי לב, נמצא בנרנים וביהח, אגרסיבי ויקר
88
מנתב אוויר:
אמצעי פלסטי המסייע לנתב את האוויר לחלל הלוע של המטופל לכיוון קנה הנשימה במטופלים עם סכנה לנתיב אוויר.
מייסע להנשמה באמצעות מפוח, קיימים גדלים: 00-4, אין להשתמש בו במטופלים בהכרה או עם רפלקסים, יש לקבע את הראש בשיטת מצח סנטר, חשוב לבצע התאמה לגודל ואין להחדיר למטופל יותר מפעמיים.
89
מנתב אוויר גדול מידי:
1. חוסם את נתיב האוויר
2. גורם לדימומים ופציעות
3. מאט את הדופק
90
מנתב אוויר קטן מידי:
1. חוסם את נתיב האוויר
2. מהווה גורם זר
3. אינו משיג את המטרה
91
שאיבת הפרשות:
מרכיב חיוני בניהול גרכי האוויר של המטופל, שואב הפרשות נוזליות בלבד, זמן השאיבה לא יעלה על 10 שניות, יש להוציא את מנתב האוויר בעת שימוש בסקשן, אין לדחוף את הקטטר מעבר לחלל הפה הנראה לעין, בילדים קטנים ותינוקות להוריד את לחץ השאיבה.
92
מפוח להנשמה:
מיומנות בסיסית בניהול נתיב האוויר של המטופל.
למבוגרים- 1000CC לילדים ותינוקות-250-350CC (ישנם נפחים נוספים), ישנם גדלים 0,2,5, חובה להשתמש במנתב אוויר ובמסנן ויראלי בשימוש באמבו, השימוש הוא עד עליית בית החזה.
בתינוקות יש להתחיל להנשים בנפחי הנשמה קטנים(2 אצבעות), יש לסחוט את המפוח בצורה איטית ויציבה(הנשמה מהירה ובלחץ גבוה תגרום להתנפחות הקיבה)
93
מה צריך לעשות עם האמבו:
1. החדר מנתב אוויר לפיו של המטופל
2. וודא שהמסכה מכסה את הפה והאף של המטופל
3. קבע את המסכה לפניו של המטופל בצורת C
4. בצע הטיה של הראש בשיטת מצח סנטר תוך קיבוע בצורת E
5. הנשם את המטופל באמצעות המפוח
94
יתרונות של אמבו:
1.בטיחותי למטפל
2.הנשמה לפה ולאף ביחד
3.העשרה מרבית בחמצן
4.אפשרות לסיוע נשימתי בלבד
5. המטפל יכול לתקשר עם הסביבה תוך כדי הנשמה.
95
חסרונות של האמבו:
1. מחייב שימוש במנתב אוויר
2. דורש מיומנות
3. מחייב שני מטפלים לפחות.
96
חמצן:
ניתן לספק חמצן באמצעותמפוח להנשמה או מסכת העשרה ע"י ההתויות הקיימות.
אם יש ספק- ספּק
חייב לבדוק את כמות החמצן במיכל בכל תחילת משמרת ולאחר כל שימוש.
97
חיבור חמצן למפוח:
יעשה בהקדם האפשרי מבלי לפגוע ברצף הטיפול
בעת ביצוע הנשמה יש לפתוח אותו על LBM 10
98
מיכל H:
נפח- 20 ליטר, נמצא באמבולנסים ואנטים
99
מיכל D:
נפח- 2.4 ליטר, נמצא באמבולנסים ואטנים
100
נוסחא לחישוב חמצן:
הלחף ב-ATM= PSI:15 ואז את התוצאה להכפיל בנפח המיכל ולחלק בקצב הזרימה(LPM)
101
התוויות למתן חמצן:
1. מצבי חירום נשימתיים
2. מצבי חירום לבביים
3. מצבי חוסר הכרה
4. תת לחץ דם, פרפוזיה לקויה
5. טראומה, דימומים
6. דופ נשימה
7. דום לב
102
הוראות בטיחות עם חמצן:
1. אין לקרב לאש או לחום
2. יש להרחיק משמן
3. אין להשאיר מיכלים נייחים, לא קשורים ללא קיבוע
4.יש להשכיב מיכל נייד
5. אין לרכון מעל למיכל החמצן
6. בהחייאה יש להרחיק מדפי
7. יש לפתוח ולסגור את ברז הראש ראשון
8.כל מיכל חמצן חייב לעבור בדיקה הידרוסטאטית אחת ל-5 שנים. תאריך תפוגה- תאריך מוטבע + 5 שנים
9. מיכל פג תוקף יועבר מידית לאגף אפסנאות
10. אין לצייר או להדביק מדבקות על המיכל ועל הברז.
11.לפני כל מילוי חמצן יש לוודא שהמיכל בתוקף, ללא חבלות חיצוניות, ושברז המיכל תקין ונקי.
103
חמצן- דגשים:
1. יש לבדוק את כמות החמצן במיכל בכל תחילת משמרת
2. חמצן הוא תרופה
3. בהעשרה בחמצן (מסכה) יש לנפח קודם את השקית ורק כשהתמלאה להניח על פני המטופל
3. אף חולה לא מת מעודף חמצן אך מחוסר חמצן כן
104
תפקידי מערכת השלד:
עיצוב / צורה
תנועה בעזרת שרירי השלד
הגנה על איברים פנימיים וכלי דם
אחסון מלחים, שומנים וחומרים אחרים למטבוליזם
ייצור תאי דם
105
השלד מורכב מ?
מכיל 206 עצמות שמתחלקות ל:
1.ארוכות גליליות: הגפיים
2.שטוחות: צלעות, עצם האגן וכו'
3.לא מוגדרות: חוליות עמוד השדרה, כף יד / רגל.
106
פרטו על סחוס, מפרק וגיד:
סחוס: רקמת חיבור גמישה, חזקה, בולמת זעזועים ושחיקה, משמשת כרקמת חיבור בין הצלעות לעצם החזה.
מפרק: עצמות הגפיים מחוברות בעזרת מפרקים, אחראים על יצירת תנועה.
גיד: רקמת חיבור מיוחדת חזקה שאינה מתכווצת ומאפשרת תנועה ויציבות, מתחיל את תנועת השריר ומתחברת עצם לשריר.
107
עמוד השדרה:
מורכב מ-34-32 חוליות(לתינוקות 34 ולמבוגרים 32)
מגן על מוח השדרה
מאפשר תנועה של הראש וחלק הגוף העליון
108
עמוד השדרה נחלק לחמישה אזורים, מהם וכמה חוליות בכל אזור:
צווארי: 7 חוליות (Cervical).
חזי: 12 חוליות (Thoracic).
מותני: 5 חוליות (Lumber) החוליות הגדולות ביותר בעמ"ש.
עצתי - 5 חוליות (Sacrum).
זנבי - 3-5 חוליות קטנות שהתאחו ל- 1-2 עצמות (Coccyx).
109
כלוב בית החזה:
עצם החזה: סטרנום
צלעות:
12 זוגות של צלעות, 7 זוגות שמחוברים לסטרנום, 3 זוגות שמחוברים לסחוס שמתחבר לסטרנום, 2 הזוגות התחתונות אינן מחוברות לעצם החזה כלל.
תפקידים:
1.הגנה על איברי החזה והבטן
2.השתתפות בתהליך הנשימה
110
שרירים:
ישנם שלושה סוגי שרירים:
1.שרירי שלד-משורטטים: ידיים, רגליים - שריר חזק קצר טווח.
2.שרירים חלקים: כלי דם, סמפונות, מערכת העיכול - שריר חלש ארוך טווח.
3.שרירי הלב: שריר חזק וארוך טווח.
*סוגי השרירים משתנים בין איבר לאיבר.
*לכל סוג שריר תכונות שונות ואילו שריר הלב משלב את התכונות של שריר השלד והשריר החלק.
111
תפקידי מערכת הנשימה:
1.אספקת חמצן- חמצון (O2)
2.הוצאת פד"ח (CO2) מהגוף- אוורור
3.איזון רמת החומציות(הומיאוסטזיס)
4.תפקידים נוספים (דיבור)
112
ישנם 3 סוגים של נשימות, מהי נשימה חיצונית?
נשימה חיצונית-שחלוף הגזים בין הריאות לבין הדם
113
מהי נשימה פנימית?
נשימה פנימית-שחלוף הגזים בין הדם לרקמות/תאים
114
מהי נשימה תאית?
נשימה תאית-תהליך תוך תאי בו נוצרת אנרגיה (ATP) מחמצון של גלוקוז (חד-סוכר)
115
בית החזה Chest:
גבולות:
עליון: עצמות בריח
תחתון: סרעפת
קדמי: צלעות, עצם החזה (Sternum)
אחורי: עמוד שדרה, צלעות
ציידי: צלעות
איברים חיוניים בבית החזה: לב, ריאות, כלי דם ועצבים, קנה הנשימה, ושט.
116
מבנה מערכת הנשימה:
מערכת הנשימה בנויה מכמה איברים המשתפים פעולה לשם אורוור, חמצון הגוף והוצאת גורמים מסכנים ולא רלוונטים מהגוף ע"י נשימה כגון פד"ח.
117
דרכי הנשימה מחולקות ל2, מהם דרכי הנשימה העליונות?
דרכי הנשימה כוללות את האף, חלל הפה, הלוע ותחילת קנה הנשימה.
תפקידי דרכי הנשימה העליונות:
1.סינון האוויר באמצעות שערות ה-Cilia
2.לחלוח(לגרום ללחות) האוויר באמצעות ריריות האף
3.חימום האוויר באמצעות כלי דם.
118
מכסה הגרון-אפיגלוטיס:
מכסה הגרון סוגר את קנה הנשימה בזמן הבליעה ובכך מונע כניסת מזון/נוזלים/גופים זרים לקנה הנשימה, בשאר הזמן הינו פתוח וכך אוויר יכול להיכנס לקנה הנשימה בחופשיות.
119
דרכי הנשימה התחתונות:
דרכי הנשימה התחתונות כוללות את קנה הנשימה, הסימפונות והריאות.
תפקידי דרכי הנשימה התחתונות:
1.ניתוב האוויר מהסביבה החיצונית אל הסביבה הפנימית של הגוף.
2.חילוף גזים המתבצע בנאדיות הריאה.
120
כמה אונות יש בכל ריאה?
הריאה מחולקת לאונות, ריאה ימין בנויה מ-3 אונות וריאה שמאל מ-2 אונות בלבד כי הלב נוטה לצד שמאל.
121
קנה הנשימה-Trachea:
*צינור טבעתי
*טבעות סחוס
*תאים עם ריסים והפרשה צמיגית (כיח/ליחה)
*מסתיים בפיצול ל-2 סמפונות
*גוף זר ייכנס לרוב לסמפון הימני כי סימפון ימין פונה כלפי מטה.
122
סימפונות-Bronchi:
צינורות דרכי האוויר התחתונות.
בתהליך השאיפה עובר האוויר מקנה הנשימה ל2 הסימפונות הראשיים ומשם לסימפונות הקטנים יותר עד הגעתו לנאדיות הריאה.
הסימפונות בנויים מטבעות סחוס, שרירים חלקים וריסים.
123
נאדיות הריאה-Alveolus:
היחידה התפקודית של הריאה, אחראית לשחלוף הגזים.
בנאדיות קיים חומר מיוחד השומר על נפח מינימאלי של הנאדיות בזמן נשיפה ומונע קריסה שלה.
כל נאדית עטופה במערכת מסורעפת של נימים אשר מטרתה היא חילוף הגדים מהנאדיות למערכת הדם והתאים.
124
אברי עזר למערכת הנשימה:
עצמות הבריח, צלעות, שרירים בין צלעיים, סרעפת וקרומי הפלואורה
125
צלעות-Ribs:
12 זוגות של צלעות שרובן מחוברות לעצם בית החזה.
צלעות 11-12 צפות/מרחפות כיוון והן מחוברות רק לעמ"ש.
*מתחת לכל צלע יש וריד, עורק ועצב.
*בין כל צלע ישנם שרירים בין צלעיים.
*הצלעות התחתונות מכסות חלק מחלל הבטן.
126
שרירים בין צלעיים והסרעפת-Diaphragm:
מתחת לריאות קיים שריר הסרעפת, השריר מפריד בין בית החזה לחלל הבטן וגם הוא משתתף בתהליך הנשימה.
בילדים זהו השריר העיקרי שפועל בתהליך הנשימה בעוד אצל מבוגרים השרירים העיקריים הם השרירים הבין צלעיים אשר מצויים בין הצלעות.
127
הפלאורה-Pleora:
בין שני קרומי הפלאורה ישנו נוזל, המסייע ביצירת תת-לחץ בין שני הקרומים בזמן שאיפה, תת-הלחץ גורם להיצמדות שני הקרומים(וואקום) והוא חיוני תהליך הנשימה (שאיפה/נשיפה)
128
פעולת הנשימה, שאיפה:
גירוי מרכז הנשימה במוח ע"י רמות גבוהות של CO₂ ---> הגדלת נפח בית החזה -אקטיבית באמצעות שרירי הנשימה ירידת לחץ
-->כניסת אוויר.
התהליך:
התכווצות שרירי הנשימה---> התרחבות של בית החזה---> הגדלת החלל הפלאורלי--->הקטנת הלחץ--->הגדלת נפח הריאה
--->הקטנת הלחץ בריאה--->כניסת אוויר מהחוץ לתוך הריאה
129
פעולת הנשימה, נשיפה:
מדובר בתהליך פסיבי שאינו דורש השקעת אנרגיה---> הרפיית השרירים וחזרה למצב מנוחה בשל גרביטציה ואלסטיות של רקמת הריאה הקטנת נפח בית החזה---> עליית לחץ--->יציאת אוויר.
התהליך:
הוצאת אוויר מהריאה החוצה--->הגדלת הלחץ החיובי בריאה
--->הקטנת נפח הריאה--->חזרת הלחץ--->הקטנת החלל הפלאורלי--->התכווצות פסיבית של בית החזה--->הרפיה של שריר הנשימה.
130
פיקוח והפעלת מערכת הנשימה:
מרכז הבקרה על מערכת הנשימה נמצא בגזע המוח.
גירויים המשפיעים על מרכז הנשימה:
רמת ה CO₂ בדם
רמת חומציות בדם (PH)
רמת ה O₂ בדם
אצל אדם בריא הדחף העיקרי המשפיע על מרכז הנשימה הוא עלית ברמת הפחמן הדו חמצני- CO₂
131
ערכי נשימה תקינים:
40-60 ילוד
24-40/20-30 תינוק
22-34/20-30 גיל 3
18-30/12-25 גיל 8
12-20 מבוגר
ילוד צריך לנשום יותר ממבוגר כיוון וריאותיו קטנות ולא מפותחות כמו של מבוגרים.
132
טכיפניאה:
נשימה מהירה
133
ברדיפניאה:
נשימה איטית
134
דיספניאה:
קושי בנשימה
135
אפניאה:
דום נשימה
136
ציאנוזיס:
כיחלון
137
פריפוזיה:
זילוח דם אל רקמות הגוף
138
סטורציה:
ריווי חמצן בדם באחוזים(נורמלי מעל 95%)
139
מערכת העצבים:
מערכת העצבים הינה "רשת תקשורת" בגופנו שמטרתה להעביר מידע ולפקח על תהליכים מודעים ולא מודעים הקורים בגופנו בכל רגע נתון, מערכת העצבים על כל מרכיביה מאפשרת לנו לתפקד כיחידה אחת מבוקרת ומתואמת.
140
תפקידי מערכת העצבים:
1.חישה- הרגשה
2.למידה, אגירת מידע
3.הפעלת מערכות הגוף
4.הומיאוסטזיס, לדוגמא: סוכר
141
תא העצב-Neuron:
נוירון-תא עצב: היחידה הבסיסית ביותר של מערכת העצבים. אברוני הנוירון:
דנדריט:מערכת הקליטה
סומה:גוף התא
אקסון:סיב הנוירון אחראי על מעבר המסר החשמלי
טרמינל:מערכת העברה
142
מערכת העצבים מתחלקת ל-2 חלקים עיקריים, מהי מערכת העצבים המרכזית- CNS?
המוח הגדול: בנוי מ2 המיספרות(חצי כדור) כל המיספרה שולטת על הצד השני של הגוף בהצלבה, לדוגמא מיספרה ימין שולטת על צד שמאל של הגוף ולהפך.
המוח הגדול אחראי על א.א.ל.ח.ז: אישיות, אינטליגנציה, למידה, חשיבה, זיכרון.
המוח הקטן אחראי על ש.ק.ט ועידון תנועות:שיווי משקל קואורדינציה וטונוס שרירים(לא לשכוח את העידון תנועות!)
143
גזע המוח:
אחראי על משולש החיים, נשימה, דופק, ל"ד והכרה
144
חוט השדרה:
המשכו של גזע המוח, מקשר בין מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית.
145
מערכת העצבים מתחלקת ל-2 חלקים עיקריים, מהי מערכת העצבים ההיקפית- PNS?
מערכת העצבים ההיקפית נשלטת ע"י 2 סוגי עצבים:
1.עצבים קרניאליים: 12 זוגות עצבים שיוצאים מהגולגולת ומשפיעים בעיקר על הפנים, העצב המוכר ביותר הינו עצב הואגוס - העצב המרכזי המעצבב את המערכת הפראסימפטטית.
2.עצבים ספינאליים: 31 זוגות עצבים היוצאים מעמוד השדרה האחראים על תחושה ותנועה.
146
מערכת העצבים ההיקפית מתחלקת ל2 חלקים עיקריים, מהי מערכת העצבים האוטונומית?
אחראי על פעולות לא רצוניות כגון: נשימה ובליעה.
147
מערכת העצבים ההיקפית מתחלקת ל2 חלקים עיקריים, מהי מערכת העצבים הסומטית?
פעולות רצוניות כגון: דיבור.
148
מערכת העצבים האוטונומית מתחלקת ל:
1.סימפטטית:מצבי לחץ- מופרש אדרנלין
2.פראסימפטטית: מצבי רגיעה- מופרש אציטיל-כולין
149
מה קורה בפראסימפטטית?
לב-האטת דופק, ריאות-היצרות סימפונות, מערכת העיכול-האצת הפעילות, שלפוחית השתן-ריקון שתן(צריך),אישונים-כיווץ, בלוטות רוק-הפרשת רוק.
150
מה קורה בסימפטטית?
לב-האצת דופק, ריאות-הרחבת סימפונות, מערכת העיכול-האטת הפעילות, שלפוחית השתן-עצירת שתן ,אישונים-הרחבה, בלוטות רוק-עצירת רוק. בדיוק הפוך מפראסימפטטית
151
סיכום:
מערכת העצבים המרכזית- CNS:
מוח גדול, מוח קטן, גזע המוח, חוט השדרה
מערכת העצבים ההיקפית-PNS:
סומטית(רצונית)
אוטונומית(בלתי רצונית) מתוך זה:
סימפטטית: מצבי לחץ- מופרש אדרנלין
פאראסימפטטית: מצבי רגיעה- מופרש אציטיל כולין.
152
היפו:
פחות מידי
153
היפר:
יותר מידי
154
היפוגליקמיה:
פחות מידי סוכר בדם
155
היפרגליקמיה:
יותר מידי סוכם בדם
156
הומיאוסטזיס:
מבטא את כושרו של יצור חי לשמור על סביבה פנימית יציבה בגבולות מוגדרים השונה מהסביבה החיצונית
157
אנוטומיה:
תורה החוקרת את מבנה הגוף ואיבריו
158
פיזיולוגיה:
תורה החוקרת את התהליכים הכימיים המתרחשים בגוף
159
פתולוגיה:
תורה החוקרת באופן כללי את דרכי פעולתן של המחלות
160
פתופיזיולוגיה:
ענף משנה של הפתולוגיה - החוקרת את השתלשלות האירועים המביאה להופעת תסמיני המחלה, ואת הדרכים בהן משפיעים גורמי מחלה שונים על תפקוד הגוף.
161
סוכר תקין:
60-110
162
חום גוף תקין:
36-37.5
163
דופק תקין:
עד 3 חודשים: 85-205
3 חודשים- שנתיים: 100-190
2-10: 60-140
+10: 60-100
164
ל"ד תקין:
יילוד: סיסטולי- 60-95, דיאסטולי- 30-55
תינוק: סיסטולי- 70-105, דיאסטולי- 35-60
ילד: סיסטולי- 70-130, דיאסטולי- 25-85
מבוגר: סיסטולי- 90-140, דיאסטולי- 60-90
