cardiac physiology - Flashcards
- צנתור הלב הימני:
נעשה באמצעות Swan-Ganz catheter.
זה קטטר שבקצה שלו יש בלון שניתן לנפח ולהוריד את הנפח.
הבלון מאפשר לקטטר להתקדם בהתאם לזרימת הדם בתוך הלב )עם שיקוף או ללא שיקוף(. בעל 4 מרכיבים:
o בלון.
o מקור שניתן לחבר ולמדוד חום.
o פתח דיסטאלי. נמצא בעורק הריאה. .right atrium-פתח פרוקסימלי. נמצא ב o
שלבי התהליך: צנתור הלב הימני:
נכנסים לתוך וריד מרכזי )subclavian vein ,jugular vein ,femoral vein(. מכניסים את הקטטר פנימה כשהבלון נפוח )יכול להתקדם עם זרימת הדם(. ברגע שהוא ב-right atrium רושמים את הלחצים. ממשיכים לדחוף את הקטטר עם כיוון הזרימה. הקטטר עובר את המסתם הטריקוספידלי. נכנס ל-right ventricle רושמים את הלחצים. ממשיכים לדחוף את הקטטר עם כיוון הזרימה. בהתאם לזרימה, הוא יעשה מעין loop, ואז יכנס ל-main pulmonary artery. משם נכנס לאחד מעורקי הריאה )לא משנה לאן( רושמים את הלחצים. ממשיכים לדחוף, עד שהוא נתקע באחד העורקיקים. נקרא שלב wedge
רושמים את הלחצים. לערך זה משמעות כאחד הסמנים של הלחץ בלב שמאל.
- צנתור הלב השמאלי:
נכנסים לעורק )לדוגמא: femoral artery(. מקדמים את הקטטר בצורה הפוכה לזרימת הדם. מגיעים אל האאורטה היורדתקשת האאורטההאאורטה העולהleft ventricle. ב-left ventricle רושמים את הלחצים. מוצאים את הקטטר לאאורטה רושמים את הלחצים. נקרא catheter pullback.
בנוגע לעלייה שמאלית:
לרוב, בקליניקה, לא נכנסים ישירות לתוך ה-left atrium.
הדרך להיכנס ישירות: על ידי קטטר שנכנס מה-femoral vein לתוך ה-right atrium.
עם הקטטר עושים חור קטן במחיצה הבין-עלייתית, וכך מכניסים את הקטטר ישירות ל-left atrium.
היום בהתערבויות שונות חוצים את המחיצה הבין-עלייתית, אולם נדיר לעשות זאת לשם בדיקת לחצים.
כדי להעריך את הלחץ ב-left atrium:
מנצלים את לחץ היתד )wedge(, הלחץ באחד מעורקיקי הראיה, בעל קוטר זהה לקוטר הבלון.
כשהבלון נפוח, הוא מונע את העברת הלחצים מהחלקים לפני הבלון אל החלקים אחרי הבלון.
את הלחץ בקטטר בודקים מיד אחרי הבלון, כלומר דיסטאלית לבלון.
לחצים אלו משקפים בקרבה די טובה את הלחצים ב-left atrium.
כך באופן בלתי ישיר, על ידי מדידת לחץ היתד, להעריך את הלחץ ב-left atrium. .pulmonary capillary wadge pressure :PCWP
הלחץ שנמדד לא זהה במדויק לעלייה שמאלית: ישנו איחור פאזה, ואמפליטודה מעט יותר נמוכה. הלחץ הממוצע יהיה מאוד דומה, ויכול לשמש ברוב המקרים לצרכים קליניים.
לחצים נורמאליים במדורי הלב השונים:
חשוב לזכור את הערכים בטבלה. בעליות מסתכלים על לחץ ממוצע.
o לחץ ממוצע גבוה ב-RA יגרום לגודש ורידי )לחץ גבוה בוורידים הסיסטמיים, יגרום לבצקת(.
o לחץ ממוצע גבוה ב-LA יגרום לגודש ריאתי )דרך .(pulmonary capillaries-מגיע ל ,pulmonary veins
בשאר המדורים מדברים על לחץ סיסטולי, לחץ מקסימלי. ולחץ end-diastolic.
ב-pulmonary artery לעיתים מדברים גם על לחץ ממוצע.
נקודות לשים לב:
הלחץ ב-LA קצת יותר גדול מהלחץ ב-RA )בניגוד למה שכתוב בטבלה, הלחץ גבוה ב-mmHg 2-3(.
הלחצים הסיסטולים מצד שמאל, הרבה יותר גבוהים מצד ימין.
הלחצים ה-end-diastolic מצד שמאל, הרבה יותר גבוהים מצד ימין בהפרשים יותר קטנים )הערכים נמוכים יותר(.
שוויון בלחצים מסוים במהלך ה-cardiac cycle:
הלחץ הממוצע ב-RA דומה מאוד מספרית ללחץ הממוצע בדיאסטולה ב-RV.
בזמן דיאסטולה המסתם הטריקוספידלי פתוח, שני המדורים מבחינת לחצים מאוד דומים, כמעט מדור אחד. הלחץ ב-RV בזמן סיסטולה דומה מאוד מספרית ללחץ ב-pulmonary artery בסיסטולה. ה-wedge pressure )הלחץ שמייצג את ה-LA( מאוד דומה ל-end diastolic pressure ב-pulmonary artery.
לפעמים זה עוזר, משום שבמקרים רבים הבלון בקצה הקטטר מתפוצץ, וזה לא מאפשר למדוד wedge. הלחץ הממוצע ב-LA דומה מאוד מספרית ללחץ הממוצע בדיאסטולה ב-LV.
בזמן דיאסטולה, המסתם המיטרלי פתוח, והמדורים האלו הם כמעט מדור אחד. הלחץ ב-LV בזמן סיסטולה דומה מאוד מספרית ללחץ ב-aorta בסיסטולה.
הדרך להבחין בעקומת לחצים בחדר או ב-great vessel:
חדר שמאל לעומת האאורטה. חדר ימין לעומת pulmonary artery.
מסתכלים על דיאסטולה. המסתם סגור, אין השוואת לחצים, וצורת הלחצים שונה.
o בעורק הגדול ישנה ירידת לחצים במהלך הדיאסטולה, כי יש runoff של דם
מהעורק אל הסעיפים שלו.
o החדר בדיאסטולה מתמלא.
בסיסטולה: הלחצים אמורים להיות יחסית זהים, משום שהמסתם בין החדר לעורק הגדול פתוח, לכן הלחצים כמעט משתווים.
פירוט על העקומה:
הפינה הימנית התחתונה מייצגת את הנפח הגבוה ביותר של החדר, בלחץ הנמוך ביותר )באותו נפח(. זה תחילת ה-cardiac cycle. החדר מתחיל להתכווץ. עם תחילת ההתכווצות המסתם המיטרלי נסגר. ישנה עליית לחץ מהירה, זה שלב ה-isovolumic contraction, עדין אין שינוי בנפח, כי שני המסתמים סגורים. בהמשך, הלחץ בחדר השמאלי עולה, מגיע ללחץ באאורטה, ישנה פתיחה של המסתם האאורטלי. מתחיל שלב ה-ejection, ישנה ירידת נפח מהנפח המקסימלי עד לנפח המינימלי. שלב זה נגמר בשלב בו לחץ חדר שמאל יורד מעט מתחת הלחץ באאורטה. מקבלים את סגירת המסתם האאורטלי. בהמשך מגיע שלב ה-isovolumic relaxation, ירידת לחץ מאוד מהירה ללא שינוי בנפח. בסיום, הלחץ מאוד נמוך, יורד מתחת הלחץ בעלייה השמאלית, המסתם המיטרלי נפתח. אז נקבל את שלב המילוי של החדר, LV filling. לא נראה את ההבדל בין המילוי המוקדם וה-atrial contraction.
ערך ה-Stroke Volume: מתקבל מההפרש בין הנפח המקסימלי של החדר לפני תחילת ה-ejection, לבין הנפח המינימלי בסוף ה-ejection. זה מדד חשוב לביצועים של החדר.