הרשויות בישראל עמ' 50-56 Flashcards
הרשות המחוקקת (הכנסת)
הרחיבי ממש ממש בקצרה
בית הנבחרים/ הפרלמנט/הכנסת בישראל מונה 120 חברים. ולה 6 תפקידים.
1. לחקוק חוקים
2. מייצגת את אזרחי המדינה
3. כינון ממשלה
4. פיקוח וביקורת פורמאלי על הממשלה
5. רשות מכוננת
6. בוחרת וממנה בכירים כמו נשיא מדינה ומבקר המדינה בבחירות חשאיות
הרחיבי “מייצג את אזרחי המדינה”ה
בתפקידי הכנסת
הכנסת מהווה את בית הנבחרים של המדינה והיא מייצגת את
ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה, חברי הכנסת הם נציגי הציבור, כל מפלגה מייצגת מגזר שונה בחברה )עקרון שלטון העם(.
הרחיבי “כינון ממשלה “ מ
בתפקידי הכנסת
הכנסת מכוננת את הממשלה. היא מוסמכת להצביע אי אמון בממשלה, להפיל
אותה ולהביא לבחירות חדשות
הרחיבי “ פיקוח וביקורת פורמאלי על הממשלה” צ
בתפקידי הכנסת
הסיעות שאינן תומכות בממשלה )האופוזיציה( תפקידן
לפקח ולבקר את מדיניות הרשות המבצעת -הממשלה, הן עושות זאת ע”י מנגנוני פיקוח וביקורת פורמאליים שונים כמו: הצבעת אי אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום. )יש לפרט על אחד מן המנגנונים בהתאם לשאלה(.
הרחיבי “רשות מכוננת” ה
בתפקידי הכנסת
הכנסת מופקדת על הכנת חוקה, כבר בהכרזת העצמאות מ”י התחייבה לכונן חוקה בישראל. )לכשתיכתב החוקה חוקי היסוד יהוו חלק ממנה, וזאת בשל מעמדם העליון.(
הרחיבי לחוקק חוקים
בתפקידי הכנסת
הכנסת היא הרשות המחוקקת בישראל וזה תפקידה העיקרי. הכנסת מורכבת מ 120 חברים. חקיקה של הכנסת נקראת חקיקה ראשית. החוקים עוברים בשלוש קריאות. החוקים הם הדבק שמאחד את החברה. החוקים הם עליונים, כולם שווים בפני החוק, כולם חייבים לציית לחוק. תוכן החוק צריך להיות ראוי ולהגן על זכויות אדם, אזרח ומיעוט.) עקרון שלטון החוק(.
מהם הכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה?
- שאילתא
- אישור / חוק התקציב
- הבעת אימון או אי אימון בממשלה
- הצעות לסדר יום
הרחיבי “הבעת אימון או אי אימון בממשלה” מ
בכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה
כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטאריים )הממשלה תלויה באמון הפרלמנט(. הפרלמנט יכול להציע אי אמון כלומר חוסר תמיכה בממשלה ובכך להביא לסיום כהונתו. הצבעת אי אמון בממשלה מתקבלת ברוב של 61 ח”כ שמביעים תמיכה
במועמד חלופי לכהן ראש ממשלה או לפזר את הכנסת ולהביא לבחירות חדשות. יש כאן ביקורת על הממשלה ועל אחריותה הקולקטיבית
הרחיבי “אישור/חוק התקציב” מ
בכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה
חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת, ובמקרים חריגים לשנתיים. הכנסת צריכה לאשר את התקציב שהממשלה מבקשת על מנת למלא את תפקידיה. זהו כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מ”י. אם הכנסת לא מאשרת את תקציב הממשלה, היא נחשבת כמו הצבעת אי אימון והממשלה נופלת. אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ לממשלה.
הרחיבי “הצעות לסדר יום” מ
בכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה
חבר כנסת רשאי להציע ליו״ר הכנסת לכלול בסדר יומה דיון בעניין מסוים, לרבות עניין הנוגע למדיניות הממשלה או לתפקודה. הבקשה זקוקה לאישור יו״ר הכנסת. תקנון הכנסת מבחין בין הצעה רגילה לסדר היום לבין הצעה דחופה ההצעה לסדר היום היא אמצעי פיקוח המאפשר לחברי כנסת לעורר תשומת לב ציבורית למדיניותה ולפעילותה של הממשלה בנושאים מסוימים.
הרחיבי שאילתא
בכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה
כל ח”כ רשאי להפנות שאלה לשר בעניין שנעשה או לא נעשה בתחום משרדו מדיניותו ופעולותיו של השר, והשר צריך לתת תשובה במליאת הכנסת תוך 42 יום. יש כאן ביקורת נקודתית על עבודת השר במשרדו, ועל אחריותו המיניסטריאלית
קואליציה הרחיבי
סך הסיעות בכנסת השותפות בממשלה והתומכות בה, המהוות את רוב חברי הכנסת 61 ח”כ ומעלה. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה.
הרחיבי אופוזיציה
זהו שם כולל לסיעות המתנגדות לממשלה ואינן שותפות לה, מספר החברים באופוזיציה קטן ממספר חברי הקואליציה.
מהם תפקידי האופוזיציה?
- להוות חלופה לשלטון ע”י הפלת הממשלה ובחירות חדשות, לפקח לבקר את השלטון בדרכים שונות למשל: הצבעת אי אמון, ע” שאילתות. )האופוזיציה מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי / מוסדי להגבלת השלטון(.
- האופוזיציה פועלת להגן על מיעוטים, לייצג אינטרסים שונים מאלה המיוצגים בקואליציה ולקיים דיון פוליטי רב דעות.
ועדות הכנסת הרחיבי
חלק עיקרי מעבודת הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת.ישנן 12 וועדות קבועות הדנות בתחומים מוגדרים, חינוך, מעמד האישה. )וועדת הכספים, וועדת חוץ ביטחון,
וועדת החינוך ועוד.( וועדות מתחלפות. בוועדות דנים בנושאים שונים לדוגמא: הצעות חוק ואישור חקיקת משנה. תפקיד הועדה ייעול העבודה הפרלמנטארית, בירור פרטים, היועצות במומחים ושיתוף הציבור. הרכב הועדה: הייצוג בועדות נקבע ע”פ היחס של ייצוג הסיעות בכנסת, כאשר לסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות.
מליאת הכנסת הרחיבי
הגוף המרכזי בו נעשת עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות. חברים בגוף זה כל 120 חברי הכנסת. דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה והחלטות מתקבלות ברוב
קולות של חברי הכנסת הנוכחים בדיון. הנושאים העיקריים הנדונים במליאה: הצעת חוק, שאילתא, הצבעת אי אמון.
מהם תפקידי הממשלה?
- סמכות שיורית
- קבית מדיניות וביצועה
- חקיקת משנה : קביעת תקנות
- תקנות לשעת חירום (תקש”ח)
הרחיבי “ חקיקת משנה : קביעת תקנות” כ
בתפקידי הממשלה
חקיקת משנה: חקיקה שלא מתבצעת בכנסת אלא על ידי הרשות המבצעת )הממשלה וזרועותיה( כדי להקל את העומס הרב המוטל עליה. חקיקה נועדה לפרט כדי לאפשר את ביצוע החוק, שנקבע במסגרת החקיקה הראשית באמצעות: תקנות,צווים,חוקי עזר עירוניים, תקדימים.
על חקיקת משנה מוטלת הגבלה- אבל אסור לחקיקת משנה לסתור את החקיקה הראשית שחוקקה הכנסת. נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת. וחייבת להתפרסם ברבים.
הרחיבי “ סמכות שיורית
בתפקידי הממשלה
הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת על פי חוק על רשות אחרת. אין לממשלה סמכות לפגוע בזכויות אדם מכוח סמכות שיורית אלא אם יש לכך הסמכה מפורשת בחוק. בידי הממשלה סמכויות רחבות לפעול בשם המדינה ,אך לא כולן מפורטות בחוק. הן כוללות, בין השאר, את ניהול יחסי החוץ של המדינה, כגון חתימה על אמנות ועל הסכמים בינלאומיים.
הרחיבי “קביעת מדיניות וביצועה” מ
בתפקידי הממשלה
הממשלה, כרשות המבצעת, היא הקובעת מדיניות ומקבלת החלטות בענייני פנים ובענייני חוץ, ומוציאה את ההחלטות לפועל. כך, למשל, הממשלה היא זו שמחליטה אם לצאת למלחמה, לחתום על הסכם שלום, לפעול לקידום תוכניות רווחה, חינוך, בריאות, קליטה וביטחון פנים.
הרחיבי “תקנות לשעת חירום: )תקש”ח(“ מ
בתפקידי הממשלה
עם קום המדינה העניקה הכנסת לממשלה את הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום,) משנת 1996 הכנסת מכריזה כל שנה על מצב חירום. במידה ואין כנסת, רשאית הממשלה להכריז ( שיבטיחו את התנהלותה התקינה של המדינה גם בשעת משבר. תקנות אלו הן חלק מחקיקת המשנה עליה אמונה הממשלה. בשונה מתקנות רגילות של חקיקת המשנה, בכוחן של תקנות לשעת חירום לשנות כל חוק, לקבוע בו תנאים. תקנות חירום יכולות להיות גם בניגוד לחוקים קיימים, כלומר סותר חקיקה ראשית. אם קבעה הממשלה שהן דרושות לשם הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים
מהן סוגי האחראיויות של הממשלה?
- אחריות קולקטיבית: )אחריות משותפת(
2.אחריות מיניסטריאלית:
הרחיבי אחריות קולקטיבית: )אחריות משותפת( באחראיויות של הממשלה
הממשלה כולה, כל שר ושר, נושא באחריות על כל החלטות הממשלה בפני הכנסת והציבור, גם אם חבר ממשלה מתנגד להחלטה מסוימת בישיבת הממשלה ונותר בדעת מיעוט חייב הוא להצביע במליאת הכנסת על פי החלטת הרוב בממשלה. אסור לשר להצביע בכנסת נגד החלטת ממשלה וכן הוא מנוע ולמתוח ביקורת על החלטת הממשלה בפומבי. ואם עשה כן ראש הממשלה יכול לפטרו
הרחיבי אחריות מיניסטריאלית: בתפקידי הממשלה
השר אחראי לתת דין וחשבון לכנסת ולממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו. חובתו של שר לדווח לכנסת על פעולות משרדו להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היות הקשורות לתחום משרדו ולקן בעיות שבתחום משרדו. לכל שר בממשלה אחריות למעשיו ולמחדליו ביחס לנושאים הנמצאים בסמכותו. לכל שר אחריות למעשים ולמחדלים של הכפופים לו בתחום משרדו, גם אם נעשו ללא ידיעתו / הסכמתו. האחריות הינה ציבורית או פוליטית בלבד ואיננה משפטית.