הרשויות בישראל עמ' 50-56

Question 1

הרשות המחוקקת (הכנסת)
הרחיבי ממש ממש בקצרה

Answer 1

בית הנבחרים/ הפרלמנט/הכנסת בישראל מונה 120 חברים. ולה 6 תפקידים.
1. לחקוק חוקים
2. מייצגת את אזרחי המדינה
3. כינון ממשלה
4. פיקוח וביקורת פורמאלי על הממשלה
5. רשות מכוננת
6. בוחרת וממנה בכירים כמו נשיא מדינה ומבקר המדינה בבחירות חשאיות

Question 2

הרחיבי “מייצג את אזרחי המדינה”ה
בתפקידי הכנסת

Answer 2

הכנסת מהווה את בית הנבחרים של המדינה והיא מייצגת את
ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה, חברי הכנסת הם נציגי הציבור, כל מפלגה מייצגת מגזר שונה בחברה )עקרון שלטון העם(.

Question 3

הרחיבי “כינון ממשלה “ מ
בתפקידי הכנסת

Answer 3

הכנסת מכוננת את הממשלה. היא מוסמכת להצביע אי אמון בממשלה, להפיל
אותה ולהביא לבחירות חדשות

Question 4

הרחיבי “ פיקוח וביקורת פורמאלי על הממשלה” צ
בתפקידי הכנסת

Answer 4

הסיעות שאינן תומכות בממשלה )האופוזיציה( תפקידן
לפקח ולבקר את מדיניות הרשות המבצעת -הממשלה, הן עושות זאת ע”י מנגנוני פיקוח וביקורת פורמאליים שונים כמו: הצבעת אי אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום. )יש לפרט על אחד מן המנגנונים בהתאם לשאלה(.

Question 5

הרחיבי “רשות מכוננת” ה
בתפקידי הכנסת

Answer 5

הכנסת מופקדת על הכנת חוקה, כבר בהכרזת העצמאות מ”י התחייבה לכונן חוקה בישראל. )לכשתיכתב החוקה חוקי היסוד יהוו חלק ממנה, וזאת בשל מעמדם העליון.(

Question 6

הרחיבי לחוקק חוקים
בתפקידי הכנסת

Answer 6

הכנסת היא הרשות המחוקקת בישראל וזה תפקידה העיקרי. הכנסת מורכבת מ 120 חברים. חקיקה של הכנסת נקראת חקיקה ראשית. החוקים עוברים בשלוש קריאות. החוקים הם הדבק שמאחד את החברה. החוקים הם עליונים, כולם שווים בפני החוק, כולם חייבים לציית לחוק. תוכן החוק צריך להיות ראוי ולהגן על זכויות אדם, אזרח ומיעוט.) עקרון שלטון החוק(.

Question 7

מהם הכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה?

Answer 7

• שאילתא
• אישור / חוק התקציב
• הבעת אימון או אי אימון בממשלה
• הצעות לסדר יום

Question 8

הרחיבי “הבעת אימון או אי אימון בממשלה” מ
בכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה

Answer 8

כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטאריים )הממשלה תלויה באמון הפרלמנט(. הפרלמנט יכול להציע אי אמון כלומר חוסר תמיכה בממשלה ובכך להביא לסיום כהונתו. הצבעת אי אמון בממשלה מתקבלת ברוב של 61 ח”כ שמביעים תמיכה
במועמד חלופי לכהן ראש ממשלה או לפזר את הכנסת ולהביא לבחירות חדשות. יש כאן ביקורת על הממשלה ועל אחריותה הקולקטיבית

Question 9

הרחיבי “אישור/חוק התקציב” מ
בכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה

Answer 9

חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת, ובמקרים חריגים לשנתיים. הכנסת צריכה לאשר את התקציב שהממשלה מבקשת על מנת למלא את תפקידיה. זהו כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מ”י. אם הכנסת לא מאשרת את תקציב הממשלה, היא נחשבת כמו הצבעת אי אימון והממשלה נופלת. אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ לממשלה.

Question 10

הרחיבי “הצעות לסדר יום” מ
בכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה

Answer 10

חבר כנסת רשאי להציע ליו״ר הכנסת לכלול בסדר יומה דיון בעניין מסוים, לרבות עניין הנוגע למדיניות הממשלה או לתפקודה. הבקשה זקוקה לאישור יו״ר הכנסת. תקנון הכנסת מבחין בין הצעה רגילה לסדר היום לבין הצעה דחופה ההצעה לסדר היום היא אמצעי פיקוח המאפשר לחברי כנסת לעורר תשומת לב ציבורית למדיניותה ולפעילותה של הממשלה בנושאים מסוימים.

Question 11

הרחיבי שאילתא
בכלים הפרלמנטרים לפיקוח וביקורת על הממשלה

Answer 11

כל ח”כ רשאי להפנות שאלה לשר בעניין שנעשה או לא נעשה בתחום משרדו מדיניותו ופעולותיו של השר, והשר צריך לתת תשובה במליאת הכנסת תוך 42 יום. יש כאן ביקורת נקודתית על עבודת השר במשרדו, ועל אחריותו המיניסטריאלית

Question 12

קואליציה הרחיבי

Answer 12

סך הסיעות בכנסת השותפות בממשלה והתומכות בה, המהוות את רוב חברי הכנסת 61 ח”כ ומעלה. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה.

Question 13

הרחיבי אופוזיציה

Answer 13

זהו שם כולל לסיעות המתנגדות לממשלה ואינן שותפות לה, מספר החברים באופוזיציה קטן ממספר חברי הקואליציה.

Question 14

מהם תפקידי האופוזיציה?

Answer 14

1. להוות חלופה לשלטון ע”י הפלת הממשלה ובחירות חדשות, לפקח לבקר את השלטון בדרכים שונות למשל: הצבעת אי אמון, ע” שאילתות. )האופוזיציה מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי / מוסדי להגבלת השלטון(.
2. האופוזיציה פועלת להגן על מיעוטים, לייצג אינטרסים שונים מאלה המיוצגים בקואליציה ולקיים דיון פוליטי רב דעות.

Question 15

ועדות הכנסת הרחיבי

Answer 15

חלק עיקרי מעבודת הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת.ישנן 12 וועדות קבועות הדנות בתחומים מוגדרים, חינוך, מעמד האישה. )וועדת הכספים, וועדת חוץ ביטחון,
וועדת החינוך ועוד.( וועדות מתחלפות. בוועדות דנים בנושאים שונים לדוגמא: הצעות חוק ואישור חקיקת משנה. תפקיד הועדה ייעול העבודה הפרלמנטארית, בירור פרטים, היועצות במומחים ושיתוף הציבור. הרכב הועדה: הייצוג בועדות נקבע ע”פ היחס של ייצוג הסיעות בכנסת, כאשר לסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות.

Question 16

מליאת הכנסת הרחיבי

Answer 16

הגוף המרכזי בו נעשת עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות. חברים בגוף זה כל 120 חברי הכנסת. דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה והחלטות מתקבלות ברוב
קולות של חברי הכנסת הנוכחים בדיון. הנושאים העיקריים הנדונים במליאה: הצעת חוק, שאילתא, הצבעת אי אמון.

Question 17

מהם תפקידי הממשלה?

Answer 17

1. סמכות שיורית
2. קבית מדיניות וביצועה
3. חקיקת משנה : קביעת תקנות
4. תקנות לשעת חירום (תקש”ח)

Question 18

הרחיבי “ חקיקת משנה : קביעת תקנות” כ
בתפקידי הממשלה

Answer 18

חקיקת משנה: חקיקה שלא מתבצעת בכנסת אלא על ידי הרשות המבצעת )הממשלה וזרועותיה( כדי להקל את העומס הרב המוטל עליה. חקיקה נועדה לפרט כדי לאפשר את ביצוע החוק, שנקבע במסגרת החקיקה הראשית באמצעות: תקנות,צווים,חוקי עזר עירוניים, תקדימים.
על חקיקת משנה מוטלת הגבלה- אבל אסור לחקיקת משנה לסתור את החקיקה הראשית שחוקקה הכנסת. נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת. וחייבת להתפרסם ברבים.

Question 19

הרחיבי “ סמכות שיורית
בתפקידי הממשלה

Answer 19

הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת על פי חוק על רשות אחרת. אין לממשלה סמכות לפגוע בזכויות אדם מכוח סמכות שיורית אלא אם יש לכך הסמכה מפורשת בחוק. בידי הממשלה סמכויות רחבות לפעול בשם המדינה ,אך לא כולן מפורטות בחוק. הן כוללות, בין השאר, את ניהול יחסי החוץ של המדינה, כגון חתימה על אמנות ועל הסכמים בינלאומיים.

Question 20

הרחיבי “קביעת מדיניות וביצועה” מ
בתפקידי הממשלה

Answer 20

הממשלה, כרשות המבצעת, היא הקובעת מדיניות ומקבלת החלטות בענייני פנים ובענייני חוץ, ומוציאה את ההחלטות לפועל. כך, למשל, הממשלה היא זו שמחליטה אם לצאת למלחמה, לחתום על הסכם שלום, לפעול לקידום תוכניות רווחה, חינוך, בריאות, קליטה וביטחון פנים.

Question 21

הרחיבי “תקנות לשעת חירום: )תקש”ח(“ מ
בתפקידי הממשלה

Answer 21

עם קום המדינה העניקה הכנסת לממשלה את הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום,) משנת 1996 הכנסת מכריזה כל שנה על מצב חירום. במידה ואין כנסת, רשאית הממשלה להכריז ( שיבטיחו את התנהלותה התקינה של המדינה גם בשעת משבר. תקנות אלו הן חלק מחקיקת המשנה עליה אמונה הממשלה. בשונה מתקנות רגילות של חקיקת המשנה, בכוחן של תקנות לשעת חירום לשנות כל חוק, לקבוע בו תנאים. תקנות חירום יכולות להיות גם בניגוד לחוקים קיימים, כלומר סותר חקיקה ראשית. אם קבעה הממשלה שהן דרושות לשם הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים

Question 22

מהן סוגי האחראיויות של הממשלה?

Answer 22

1. אחריות קולקטיבית: )אחריות משותפת(
   2.אחריות מיניסטריאלית:

Question 23

הרחיבי אחריות קולקטיבית: )אחריות משותפת( באחראיויות של הממשלה

Answer 23

הממשלה כולה, כל שר ושר, נושא באחריות על כל החלטות הממשלה בפני הכנסת והציבור, גם אם חבר ממשלה מתנגד להחלטה מסוימת בישיבת הממשלה ונותר בדעת מיעוט חייב הוא להצביע במליאת הכנסת על פי החלטת הרוב בממשלה. אסור לשר להצביע בכנסת נגד החלטת ממשלה וכן הוא מנוע ולמתוח ביקורת על החלטת הממשלה בפומבי. ואם עשה כן ראש הממשלה יכול לפטרו

Question 24

הרחיבי אחריות מיניסטריאלית: בתפקידי הממשלה

Answer 24

השר אחראי לתת דין וחשבון לכנסת ולממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו. חובתו של שר לדווח לכנסת על פעולות משרדו להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היות הקשורות לתחום משרדו ולקן בעיות שבתחום משרדו. לכל שר בממשלה אחריות למעשיו ולמחדליו ביחס לנושאים הנמצאים בסמכותו. לכל שר אחריות למעשים ולמחדלים של הכפופים לו בתחום משרדו, גם אם נעשו ללא ידיעתו / הסכמתו. האחריות הינה ציבורית או פוליטית בלבד ואיננה משפטית.

Question 25

הרחיבי הרשות השופטת - בתי משפט

Answer 25

• מערכת בית משפט)כ מחוזי ועליון( המעריכה בסכסוכים בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין רשויות שלטון. הרשות השופטת בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק, היא מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת. היא פקחת על הרשות המחוקקת ע”י ביקורת שיפוטית בהתאם לחוקי היסוד.

Question 26

הרחיבי על אי התלות של הרשות השופטת

Answer 26

הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות במטרה להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן, עקרון שלטו החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת למשפט.

Question 27

מהם הכללים / אמצעים לאי תלותה של הרשות השופטת

Answer 27

• מרות החוק
• ריסון הרשות המחוקקת בנושא ביטול פסקי דיו
• עיקרון הסוביודיצה
• מינוי השופטים
• תנאי העסקתם של השופטים

Question 28

הרחיבי על “מרות החוק” מ
בכללים / אמצעים לאי תלותה של הרשות השופטת

Answer 28

השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו, במקרה של לקונה בחוק השופטים פוסקים לפי עקרונות החירות הצדק והשלום של מורשת ישראל ככתוב בחוק יסודות המשפט

Question 29

הרחיבי על “ריסון הרשות המחוקקת בנושא ביטול פסקי דין” מ
בכללים / אמצעים לאי תלותה של הרשות השופטת

Answer 29

הרשות המחוקקת אינה יכולה לבטל פסק דין של הרשות השופטת, ובמידה והיא מעוניינת בכך, הדבר ייעשה בחקיקה, והחקיקה לא יכולה לחול רטרואקטיבית על הפסיקה.

Question 30

הרחיבי על “עיקרון הסוביודיצה” מ
בכללים / אמצעים לאי תלותה של הרשות השופטת

Answer 30

אסור לפרסם או לעסוק בנושא הנדון בבית המשפט, על מנת למנוע השפעה ולחצים מצד התקשורת ודעת הקהל על השופטים בבית המשפט. הכנסת קבעה שכלי התקשורת רשאים לפרסם מידע עובדתי על הנושאים המובאים לבתי המשפט ועל מהלך הדיונים בהם, בתנאי שהפרסום הוא בתום לב, ללא נקיטת עמדה, ואין חשש שישפיע על ההליך המשפטי.

Question 31

הרחיבי על “מינוי השופטים” מ
בכללים / אמצעים לאי תלותה של הרשות השופטת

Answer 31

על מנת למנוע הפעלת לחצים פוליטיים על הרשות השופטת, בחירת השופטים נעשית ע”י וועדה המונה תשעה חברים, 2 ח”כ, 2 שרים, 2 עורכי דין ושלושה שופטים עליונים. כאשר יחסי הכוחות הם: 5 נציגים של הרשות השופטת מול 4 של הרשות המבצעת והמחוקקת-. למנוע השפעה פוליטית, ולחצים פוליטיים.

Question 32

הרחיבי על “תנאי העסקתם של השופטים” מ
בכללים / אמצעים לאי תלותה של הרשות השופטת

Answer 32

שכר השופטים נקבע ע”י וועדת הכנסת, שכרם גבוה יחסית,
אסור להם לעבוד בעבודה נוספת , השופטים יכולים לכהן עד לגיל ,70 לא ניתן להעביר שופט ממקום כהונתו למקום אחר, אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית
הדין המשמעתי, לשופטים יש חסינות ולא ניתן לפתוח נגדם בחקירה פלילית אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. תנאים אלו נועדו למנוע לחץ , והשפעה על השופטים, והטית
המשפט.

Question 33

הרחיבי בג”צ

Answer 33

בית המשפט העליון כבג”צ דן כערכאה ראשונה ואחרונה בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון. בג”צ אינו פועל ביוזמתו, אלא רק לאחר שפנו אליו. הפניה לבג”ץ היא באמצעות עתירה )פניה( בכתב. הפונה נקרא – עותר, והרשות כלפיה מופנית העתירה נקראת – משיבה.
בג”צ מאפשר לכל אדם או ארגון לעתור בקשר להחלטות של רשויות המדינה אשר לדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו. ובכך ממש את תפקידו כמגן על זכויות האדם האזרח ושלטון החוק בישראל.
הבג”צ פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או פעולות של רשויות המדינה

Question 34

מהם הצווים שלפיהם בג”צ פועל?

Answer 34

צו על תנאי - צו של בג”צ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני בג”צ ולהציג את עמדתה לגבי העתירה תוך 30 יום

צו ביניים - צו של בג”צ למשיבה בעתירה להקפיא את מצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה.

צו החלטי - צו הניתן בסיום הדיון בעתירה ומשמעו קבלת העתירה ע”י בג”צ, ביטול החלטת הרשות
והנחיה כיצד לפעול.

Question 35

הרחיבי אקטיביזם שיפוטי

Answer 35

מדיניות מרחיבה של ביהמ”ש העליון )ליטול לעצמו תפקידים רבים יותר מאלה שמטיל עליו החוק במפורש( בהתערבותו בפעולות הרשות המבצעת והמחוקקת.
באה לידי ביטוי בבחינת סבירות שיקול הדעת של הממשלה במינויים ובהחלטות שונות )עד שנות השמונים בג”צ לא התערב בנושאים פוליטיים שמצויים במחלוקת חריפה בחברה הישראלית ובנושאים חברתיים כלכליים כמו: מתווה הגז, החלטות הנושא מלחמה, זכות העמידה לבג”צ ועוד. ובמהפכה החוקתית )תכלית החוק האם ראוי האם דמוקרטי(. נתונה בויכוח ציבורי-ערכי במדינת ישראל

Question 36

הרחיבי על ביקורת שיפוטי

Answer 36

ביקורת של מערכת המשפט )בד”כ ע”י בג”צ ( על חוקיות פעולות הרשות המחוקקת והמבצעת.
מתבטאת מאז המהפכה החוקתית בפסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. “חוק המסתננים” “חוק ההסדרה”. סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית