עקרונות הדמוקרטיה + הרעיון גישות כלכליות עמ 21-31

Question 1

כמה עקרונות יש? מהם?

Answer 1

7
שלטון העם
פלורליזם
סובלנות
ההסכמיות
הגכרעת הרוב
הגבלת השלטון
שלטון החוק

(הספה השש לקיצור לפי המצאה שלי)

Question 2

מהו עקרון שלטון העם

Answer 2

כלל האזרחים הם הריבון במדינה. האזרחים מנהלים את המדינה ע”י הנציגים אותם בחרו בבחירות למוסדות הנבחרים של המדינה לפרק זמן קצוב המוגדר בחוק. הנציגים חייבים לדאוג למימוש הרצונות של האזרחים במדינה.

Question 3

מהם שני סוגי הדמוקריטיה?
הרחיבי על כל אחת מהם

Answer 3

דמוקרטיה ישירה – דמוקרטיה שבה האזרחים שולטים באופן ישיר )בלתי-אמצעי( בשלטון, ללא מתווכים. כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות באופן ישיר בענייני המדינה.
לדוגמא: בקבלת ההחלטות, באישור תקציב ובמילוי תפקידים ציבוריים. דוגמה מובהקת שהייתה נהוגה היא אתונה ביוון הקלאסית. האמצעי של משאל עם בדמוקרטיה מודרנית מהווה סוג של מימוש הדמוקרטיה הישירה.

דמוקרטיה עקיפה )ייצוגית( – כלל האזרחים שולטים במדינה באופן עקיף, ע”י בחירת נציגים לשלטון, המקבלים עבורם החלטות בענייני המדינה. לנבחרים יש ייפוי כוח לפעול בשם הבוחרים, כדי לקדם מדיניות מסוימת למען הבוחרים.

Question 4

מהן הסיבות להנהגת דמוקרטיה עקיפה (ייצוגית)?

Answer 4

גודל האוכלוסייה במדינות המודרניות כיום אינו מאפשר לכנס את כל העם כדי לקבל החלטות, לא ניתן להביא מיליוני בני אדם להצביע בכל יום ויום. ולכן יש צורך במספר נציגים מצומצם שינהלו את ענייני המדינה.
- רובו הגדול של ציבור האזרחים אינו יכול לרכוש את כל הידע הדרוש לקבלת החלטות ולכן יש צורך בנציגים בעלי ידע מתאים לקבלת החלטות.
- לרובו הגדול של ציבור האזרחים אין את הכישורים הדרושים לניהול מדינה, שכן ריבוי הנושאים שיש לעסוק בהם וההחלטות שיש לקבל מצריך אנשים בעלי כישורים. ולכן קיים הצורך בנציגים בעלי כישורים מתאימים, שיעסקו רק בכך.

Question 5

מהן בחירות דמוקרטיות?

מהם התנאים ההכרחיים לבחירות?

Answer 5

הליך באמצעותו מחליפים את השלטון במדינה דמוקרטית

לבחירות דמוקרטיות חמישה תנאים הכרחיים: כלליות,חשאיות,מחזוריות, שוות
והתמודדות חופשית.

Question 6

מהם התנאים ההכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות?
מה הקיצור שנלמד?

Answer 6

כח משה

כלליות
חשאיות
מחזוריות
שוויוניות
התמודדות חופשית

Question 7

כלליות בכח משה הרחיבי

Answer 7

כל האזרחים זכאים להשתתף בבחירות )לבחור ולהיבחר( למוסדות הנבחרים
במדינה במגבלות הכתובות בחוק. )לבחור מגיל 18 ולהיבחר מגיל 21(.

Question 8

חשאיות כח משה תרחיבי

Answer 8

– איש מלבד הבוחר אינו ראשי לדעת מה הוא בוחר, המטרה למנוע הפעלת לחץ
על הבוחרים.

Question 9

מחזוריות כח משה תרחיבי

Answer 9

הבחירות מתקיימות כל פרק זמן קבוע בחוק, על מנת למנוע עריצות שלטונית.

Question 10

שוויוניות כח משה תרחיבי

Answer 10

– לכל אזרח קול אחד בלבד ולכל קול יש משקל זהה.

Question 11

התמודדות חופשית בכח משה תרחיבי

Answer 11

קיומה של תחרות הוגנת בין שני מועמדים או יותר, ובין שתי
מפלגות לפחות, אשר מאפשרת למעשה, ביטוי לחירויות יסוד כמו: חופש הביטוי
והתאגדות. וזכויות פוליטיות .

Question 12

מהם המאפיינים של שיטת הבחירות בישארל?

Answer 12

ארצית - כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב התוצאות.
- רשימתיות- בוחרים רשימה של מועמדים. הרשימה נקבעת ע”י בחירות
מקדימות)פריימריס(, ועדה מסדרת או שראש הרשימה קובע.
- יחסיות- כל מפלגה מיוצגת בכנסת, באופן יחסי לכוחה בציבור. )מפלגה
שקיבלה 10% מן קולות הבוחרים תכניס 10% מן המושבים בכנסת (ז”א
יש קשר ישיר בין כמות המצביעים לרשימת המועמדים לבין כמות
המושבים בכנסת. החישוב נעשה לפי מספר הקולות הכשרים בתנאי
שמפלגה עברה את אחוז החסימה.
*אחוז חסימה – 3.25% רק מפלגה שעברה את אחוז החסימה נכנסת
לכנסת.
*פריימריס- בחירות מקדימות, שבהן משתתפים כל מי שהתפקדו
למפלגה או אפילו כלל הבוחרים. הפריימריס היא שיטת בחירות שמטרתה
לקבוע את הסדר של רשימה המועמדים לכנסת.

Question 13

מהו עקרון פלורליזם?

Answer 13

הכרה בערך של מגוון דעות והשקפות שונות. והכרה בזכות קיומן של הקבוצות השונות ובאפשרותן לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות, תוך תמיכה ועידוד מצד המדינה.

Question 14

באיךלו תחומיעם הפלורליזם קיים?

Answer 14

פלורליזם בדת: זרמים שונים בדת: אורתודוכסים, קונסרבטיבים, רפורמים.
פלורליזם מוסדי: קיום רשויות שלטון נפרדות ופיזור העוצמה השלטונית ביניהן:מחוקקת מבצעת שופטת.
פלורליזם פוליטי: ריבוי מפלגות, השאיפה להגיע לשלטון ולממש את הרעיונות.

Question 15

מהו עקרון הסובלנות?

Answer 15

נכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפיו, הנכונות לסבול דעות שונות ומנוגדות למרות אי הנוחות ואי ההסכמה. )מתוך ידיעה שאין אמת אחת( הימנעות מתגובות אלימות מילוליות או פיזיות בעת מחלוקת, והימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות.

Question 16

מהו עקרון ההסכמיות?

Answer 16

הסכמה לאומית רחבה בין הקבוצות השונות במדינה על כללי משחק דמוקרטיים )לדוג’ קביעת אופי המדינה, בחירות וכו’ ( )מכנה משותף( כדי שיוכלו לחיות יחד למרות חילוקי הדעות ביניהן. מחזק ומקדם יציבות חברתית ושלטונית.

Question 17

מהו עקרון הכרעת הרוב?

Answer 17

זוהי הדרך בה מתקבלות החלטות בחברה הדמוקרטית הפלורליסטית. בהכרעת הרוב מתקבלת החלטה מתוך מספר אפשרויות שרוב האוכלוסייה הצביעה לה ותומכת בה.

אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט

Question 18

מה זה עריצות הרוב?

Answer 18

– רוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות המיעוט ללא סיבה ) הרוב מקבל החלטות שלא יאפשרו למיעוט לצבור עוצמה ולהפוך לרוב.(

Question 19

מהו עקרון הגבלת השלטון

Answer 19

השלטון מרכז בידיו כוח רב סמכויות רבות, עצמה רבה )משאבים כלכלים, אמצעי
אכיפה, ידע(. לכן יש להגבילו על מנת שלא ישתמש בכוחו לרעה, שלא ינהג בשרירותיות
ובעריצות שלא יפגע במשטר הדמוקרטי, ובזכויות האדם האזרח והמיעוט. בדמוקרטיה ישנם
מספר אמצעים להגבלת השלטון כמו הפרדת רשויות, חוקה, מנגנוני פיקוח וביקורת מוסדיים
ולא מוסדיים שנועדו למנוע עריצות שלטונית.

Question 20

כמה אמצעים להגבלת השלטון יש ומהם?

Answer 20

יש 4
עקרון הפרדת רשויות
חוקה
מנגנוני פיקוח וביקורת פורמאליים
מנגנוני פיקוח וביקורתבלתי פורמאליים

Question 21

הרחיבי עקרון הפרדת רשויות

Answer 21

במשטר דמוקרטי יש לפצל את הכוח השלטוני ל 3 רשויות נפרדות
רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת )כנסת, ממשלה ובתי המשפט( שכוחן וסמכויותיהן מוגבלים והן
מאזנות מרסנות ובולמות האחת את השנייה. לכל רשות סמכות ייחודית בתחומה, אך הסמכות
איננה מוחלטת.
המטרה היא: הגבלת השלטון ומניעת ריכוזיות יתר בידי שליט יחיד, על מנת למנוע עריצות,
ולהבטיח את חירותו של הפרט .

Question 22

דוגמאות מנגנוני הפיקוח הפורמאללים

Answer 22

א. הפרלמנט: באמצעות חקיקה המחייבת את רשויות השלטון לפעול על פי החוק ובכך מגבילה
את פעולותיהן. באמצעות הצבעת אי אימון, )במשטר פרלמנטארי( חברי הפרלמנט יכולים לגרום
לסיום כהונת הממשלה, וזה גורם לריסון.
באמצעות שאילתא, הצעת לסדר יום החושפים את מדיניות הממשלה ופעולותיה ויוצרים דעת
קהל. באמצעות האופוזיציה המבקרת את פעולות הממשלה ומעוררת את מודעות הציבור
למדיניות הממשלה ולפעולותיה.
ב. מוסד ביקורת המדינה: תפקידו המרכזי של המוסד הוא לבקר ולפקח על הרשות המבצעת על
כל זרועותיה. הוא נבחר ע”י הכנסת בהצבעה חשאית לתקופה של 5 שנים, הכנסת יכולה להעבירו
מתפקידו וקובעת את שכרו. מבקר המדינה מפרסם דו”ח בכל שנה בכלי התקשורת ובו ממצאי
הביקורת, ובכך מרתיע את רשויות השלטון מפני חריגה מפעילות תקינה או מהחוק, טוהר המידות,
וניהול תקין של הרשויות השונות.
ג. נציב תלונות הציבור- אחד מתפקידיו של מבקר המדינה, גוף העוסק בפניות של אזרחים, פניות
שעניינן פגיעה באזרחים ע”י רשויות השלטון או אישים המכהנים בהם. )הפגיעה באזרח נובעת
מאי צדק בולטת, חריגה מסמכות או אי תקינות.( כל אזרח ראשי להגיש לנציב תלונה אם סבור
שנפגע ישירות ממעשה או מחדל של אחת מזרועות הרשות המבצעת. קביעת החלטת הנציב הינה
המלצה בלבד ואיננה מחייבת את רשויות השלטון.
ד. מערכת המשפט: מופקדת על עשיית משפט צדק, ומהווה חלק ממערכת אכיפת החוק, בוחנת
האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשים בהתאם לחוק, מגינה על זכויות האדם
והאזרח מפני רשויות השלטון ומיישבת סכסוכים בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין רשויות
השלטון. מפקחת על הרשות המחוקקת ע”י פרשנות חוקים.

Question 23

מנגנוני פיקוח פורמאליים הגדרה

Answer 23

מוסדות שלטוניים מפקחים המבקרים
ומגבילים את כוחו של השלטון על פי סמכות המוקנית להם בחוק. הדרך: פרסום דוחות חוקים
ועוד.)פרלמנט, מבקר המדינה, יועץ, בג”צ(

Question 24

מנגנוני פיקוח בלתי פורמאליים הגרה

Answer 24

• כוללים גופים/ארגונים /
  קבוצות / אזרחים שהחוק לא הסמיך אותם, אלא פועלים מתוקף יוזמה פרטית במטרה להגביל את השלטון לפקח עליו ועל חוקיות פעולותיו באמצעות הפעלת לחץ על השלטון בכדי שישנה
  מדיניותו. )תקשורת, דעת קהל, אומנות(.

Question 25

דוגמאות למנגנוני פיקוח בלתי פורמאליים

Answer 25

א. התקשורת:חושפת ומספקת מידע, ומביעה עמדות בנוגע לפעילות השלטון, יוצרת דעת קהל ומאלצת את השלטון להתחשב בפרסומיה ב. דעת קהל, הפגנות, שביתות, עצרות: לחץ ציבורי על השלטון לשנות מדיניות, מאלץ את השלטון התלוי בתמיכת הציבור, לשקול התחשבות בדעת קהל. ג. אומנות )ספרות תיאטרון ואומנות פלסטית(: מותחת ביקורת פוליטית וחברתית. יוצרת דעת קהל, ויכולה לאלץ את השלטון להתחשב בביקורת שלה.

Question 26

ההרחיבי עקרון שלטון החוק

Answer 26

עקרון הקובע את כללי ההתנהגות באמצעות חוקים אשר מחייבים הן את האזרחים והן את השלטון החוקים נחקקים ע"י הרשות המחוקקת אשר מבטאת את ריבונות העם. - החוקים צריכים להיות שוויוניים מבחינת תוכנם ואכיפתם. החוק צריך לשלוט ולא אנשים. - החוק מבהיר לאזרחים ולשלטון את המותר והאסור. - החוק חייב להיות כללי- לחול על כלל האזרחים כדי להבטיח את השוויון לאזרחים. )לאזרח הכל מותר כל עוד החוק לא אסר זאת. על השלטון הכל אסור כל עוד החוק לא הסמיך אותו לפעול(. - החוק חייב להיות בהיר )אדם לא צריך עו"ד כדי להבין את הכתוב בו( ופומבי )להיות מפורסם(.

Question 27

מהם סוגי העבריינות?

Answer 27

עבריינות פלילית רגילה עבריינות אידיאולוגית עבריינות שלטונית

Question 28

הרחיבי עבריינות שלטונית

Answer 28

שלטונית אישית - שחיתות שלטונית: נושא משרה ציבורית )נבחר או ממונה( הפועל מתוך מניע אישי. עבריין זה אינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו. עבריינות זו מסוכנת בגלל החשש של אובדן אמון הציבור ברשויות השלטון שפועלות לא לטובת כלל הציבור. שלטונית ציבורית: נושא משרה ציבורית )נבחר או ממונה( אינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו. עבריינות זו נועדה להטיב עם ציבור מסוים או טובת הכלל מנקודת מבטו של מפר החוק. עבריינות זו מסוכנת בגלל החשש באובדן אמון הציבור ברשויות השלטון שפועלות לא לטובת כלל הציבור ובשל האפליה הנוצרת בין קבוצות בחברה. יש קבוצות שיגלו סלחנות לגבי הפרת החוק כי הפרת החוק מטיבה איתן.

Question 29

הרחיבי עבריינות פלילית רגילה

Answer 29

הפרת החוק מתוך מניע אישי. אדם הפועל בדרך אקטיבית ופעילה בדרך כלל אלימה ואינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו. לדוגמא: גניבה, אונס, רצח, שוחד, תקיפה וקבלת דבר במרמה. הפוגעות בתחושת הביטחון הבסיסית של היחידים בחברה. וחובת המדינה להילחם בהפרות החוק הללו על ידי חינוך, אכיפה וענישה

Question 30

הרחיבי עבריינות אידיאולוגית

Answer 30

אדם או קבוצה שפועלים בדרך אקטיבית פעילה לרוב אלימה. מבצע העבירה מוכן לשאת בתוצאות מעשיו. העבריין עובר על החוק בגלל רצונו לשנות מדיניות רוצה להשפיע על החוקים עבריינות זו מסוכנת בגלל הפגיעה בסדר הציבורי, פגיעה בשלטון החוק חלק יתמכו בשלטון החוק בגלל ההזדהות עם האידאולוגיה שלו. לדוג': רצח רבין.

Question 31

הרחיבי סרבנות אידיאולוגית פוליטית

Answer 31

סרבנות אידיאולוגית פוליטית- אי ציות לחוק. סרבנות זו היא בדרך כלל קבוצתית, שואפת להביא לשינוי דעת הקהל כדי שתשפיע על המדיניות.)אקטיבי( מוכנים לקחת אחריות ומוכנים לעמוד לדין על מעשיהם ומוכנים לשלם את מחיר אמונתם.

Question 32

הרחיבי סרבנות המצפון

Answer 32

אי ציות לחוק. סרבנות זו היא פרטית ואישית, הסירוב המצפוני אינו לצורך שינוי סדרי המדינה )פסיבי( אלא שמירה על טוהר אמונתו ושלמותו המוסרית של הפרט סרבן זה מוכן לקחת אחריות ולעמוד לדין על מעשיו ולשלם את מחיר אמונתו

Question 33

מהם סוגי הפקודות?

Answer 33

1פקודה חוקית- פקודה הניתנת ע"פ החוק, ע"י מפקד או סמכות אחרת. החייל חייב לציית ולבצע את הפקודה, אי ציות לפקודה גורר עונש. .2פקודה בלתי חוקית- פקודה שאינה חוקית מבחינה משפטית, הניתנת ע"י בעל סמכות בצבא או במשטרה. החייל חייב לציית ולבצע את הפקודה, בגלל חשיבות המשמעת הצבאית, אם החייל לא יבצע את הפקודה יועמד לדין. החייל יכול להתלונן על מפקדו רק לאחר ביצוע הפקודה. .3פקודה בלתי חוקית בעליל – פקודה המנוגדת לחוק באופן מהותי, פקודה הניתנת ע"י בעל סמכות בצבא או במשטרה. פקודה הנוגדת את המוסר האנושי של כל אדם. לפקודה זו אסור לציית, חובה לסרב, חייל המציית לפקודה זו יועמד לדין ביחד עם נותן הפקודה.

Question 34

הרחיבי הגישה הכלכלית הליברלית

Answer 34

- הערך המרכזי: הגישה הליברלית מדגישה את ערך החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי כלכלי. - תפקיד המדינה: המדינה תתערב מעט בכלכלה אלא לספק צרכים בססים לאזרחים,בכדי שיוכלו לחיות ברמת חיים בסיסית, האדם אחראי לעצמו. - הדרך: הגישה הליברלית מעודדת יוזמה פרטית, כלכלת שוק חופשי ותחרות חופשית בין הפרטים בחברה. לדוגמא: הפרטה, צמצום מעורבות ע"י קיצוץ תקציבים תמיכה בצמצום המיסוי למינימום.

Question 35

הרחיבי על הגישה הכלכלית הלסוציאל דמוקרטית

Answer 35

- הערך המרכזי: גישה זו מדגישה את השוויון הכלכלי על פני החירות הכלכלית. - מי במרכז: המדינה אחראית לדאוג לרווחתם החברתית של כל החלשים בחברה. מחויבת לצמצם פערים, לקדם סולידריות ולקדם שוויון הזדמנויות חברתי כלכלי בין שכבות האוכלוסייה. - תפקיד המדינה: אחריות זו באה לידי ביטוי בהתערבות רבה של המדינה בעניינים הכלכליים והחברתיים, בכדי לצמצם את הפערים החברתיים הכלכליים. - הדרך: המדינה מעורבת במידה רבה בתחום החברתי כלכלי ע"י סבסוד שירותים חקיקה חברתית זכויות חברתיות נרחבות. מיסוי גבוה על העשירונים העליונים.