המשך מצגת 5- הדוגמה המרכזית Flashcards

1
Q

הדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית

A
  • חלבון לא הופך לרנא ולא לדנא
  • רנא יכול לעתים להפוך לדנא
  • דנא יכול לשפכת את עצמו, ואז יווצר עותק של דנא שנקרא רנא
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

פרנסיס קריר

A

גילה את הדוגמה ב1970

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

שכפול דנא תקציר

A
  • שכפול דנא הוא תהליך של יצירת העתק של מולקולת דנא בתאים של יצורים חיים.
  • מלקולה חדשה של דנא מסונטזת מנוקליאוטידים חופשיים הנמצאים בתא.
  • השכפול מתבצע בעזרת האנזים דנא פולימראז.
  • מולקולת הדנא משמשת כתבנית ליצירת מולקולה חדשה
  • אחד מהתליכים הקודמים לחלוקת התא.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מה זה אומר תליך סמי קונסרבטיבי

A

כל אחת ממולקולות ה

DNA

החדשות מכילה גדיל אחד שמקורו במולקולת ה

DNA

המקורית וגדיל אחד אשר נוצר בתהליך השכפול.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מה התרומה של הליגאז בשלה השכפול

A

אנזים אשר שובר את קשרי המימן בין הבסיסים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מה מטרת חלבונים קושרי הגדיל

A

לנוע משני הגדילים שהופרדו בתהליך של שכפול לחזור זה לזה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מה התפקיד של הדנא פולימראז

A

מזהה את האיזור שאליו הוא אמור להקש בעזרת פריימר, נקשר אליו ומתחיל לסנטז גדיל כפול מחד הגדיל תוך כדי שהוא מסיר את החלבונים הקושרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מגבלות ביוכימיות בתהליך השכפול

A
  • סינטזת גדיל דנא אפשרית רק בכיוון אחד. מקצה 5 לקצה 3. נוקליאוטידים מוספים רק לקצה 3.
  • סינטזת דנא חייבת להתחיל מקצה פחמן 3 חשוף של נוקליאוטיד כלשהו.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

שלבי השכפול:

A
  • אתחול: בתחילת תהליך מספר חלבוני מפתח נקשרים לאיזור מקור השכפול וגורמים לפתיחה חלקית של סליל הדנא. נוצרת בועת שכפול. במרכזו של כל בועת שכפול נמצאת קבוצת אנזימים וחלבונים אחרים
  • שלב ההתארכות: בשלב זה מזלגות השכפול “מתקדמים” לשני הכיוונים על ידי אנזים ההליקאז שמפרק את קשרי המימן, מזלגות השכפול מתרחקים ממקור השכפול. בשטח של כל מזלג מצוי
    DNA
    פולימראז המאריך את הגדילים המתהווים על גבי שתי תבניות מקוריות.
    כיוון שהגדיל צריך להיות דנא, ובשלב הזה הוא מורכב גם מפריימרים, שהם חלקים של רנא, צריך להפטר מהם.
  • שלב הסיום: ההליקאזים ייפגשו בשני קצוות המזלגות שנוצרו, ואז השכפול יפסיק.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

דנא פרימאז-

A

יוצר רנא ראשוני, פריימר, אליו מתחברים לאחר מכן בסיסי הדנא. מסנתז גם מפחמן 3 לפחמן 5 ובקצה החשוף יש קבוצה כהלית השייכת לפחמן מספר 3. בין קצה חשוף להתחלה של סנטוז דנא יש מרווח. נקרא גם ניק

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

דנא פולימראז סוג 3-

A

אנזים אשר מבצע סנטוז של הגדיל החדש על ידי יצירת קשרים פוספודיאסטריים בין הנוקליאוטידים אשר נקשרים לגדיל התבנית. זה הפולימראז העיקרי וקצבו מהיר. (מבצע טרום קריאה מ3 ל5, אחכ סנטוז מ5 ל3, ואז מוודא מ3 ל5 ומתקן במידת הצורך)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

אקסונוקלאז-

A

אנזים אשר מסלק את הפריימר רנא.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

ד’נא פולימראז סוג 1

A

תפקידו לסנטז חלקי דנא חדש במקום הפריימר. הדנא החדש שנוצר לבין הדנא שנוצר על ידי פולימראז 3 אין התכה מושלמת

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

דנא ליגאז-

A

לאחר סילוק הפריימר ובבניית הגדיל של דנא, יש צורך לקשר מחדש את הנוקליאוטיד שהיה צמוד לפריימר רנא. תפקידו לרתך

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

leading strand

A

הגדיל שעליו מתבצע סנטוז רציף

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

lagging stand

A

הסנטוז על הגדיל ההפוך , הפריימר מצדו השני מכיל קצה של פחמן 5’, ולא יכול להתארך לכיוון הצד השני. ולכן, כאשר ההליקאז ממשיך לפתוח עוד ועוד את השרשרת הדו גדילית, כל פעם נצרים עוד פריימרים על מנת שאל הפריימרים האלה יוכלו להתחבר הפולימראז סוג 3 כדי לסנתז עוד מקטע של גדיל

DNA.
מקטעי אוקזקי- על כמה מאות בסיסים מוטבע פריימר על התבנית, מסונת קטע DNA קצר בכיוון הנכון ואז הפריימר מסולק.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

תהליך השכפול בתא פרוקריוטי

A

הפרוקריוטיים עוברים תהליך זה בצורה פשוטה ומהירה יותר:

  • בתא פרוקריוטי יש פחות דנא
  • מולקולת הדנא קצרה יותר

אין גרעין, הדנא נמצא באיזור מסויים בתא. הדנא מכפיל את עצמו, התא גדל ואז כל מולקולת הדנא הולכת לקצה אחר של התא. נוצרות שתי מגרעות בתוך המברנה של התא הגדול, וכשהן נפגשות, נוצרים שני תאים הפרדים עם אותה מולקולת דנא כמו שהייתה לתא המקורי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

תהליך השעתוק

A

התהליך בו מולקולת
m rna
נוצרת על פני ה
DNA,
שהיא בעצם התעתיק של ה
DNA.
השעתוק מתרחש בתוך הגרעין, אך תוצר השעתוק יוצא אל מחוץ לגרעין-אל הציטופלסמה של התא.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

הגדיל המקודד, sense-

A

עליו נמצא הגן

הוא סנס, הוא מרגיש את הגן עליו (סתם שיעזור לי לזכור)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

גדיל התבנית, antisense-

A

הגדיל הנגדי, עליו לא נמצא הגן. הוא זה שיתבצע עליו תהליך השעתוק. משמש כגדיל התבנית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

רנא פולימראז

A
  • בנוי ממספר יחידות
    • שתי תתי יחידות אלפא
    • תת יחידה בתא
    • תת יחידה בתא תג
  • וגורם נוסף שהוא גורם סיגמה
  • הליבה יכולה לסנטז לבדה גדיל רנא, אך גורם הסיגמה חיוני לשעתוק מוצלח, שכן הוא מסייע לאנזים להיקשר דנאבתחילתם של גנים. הודות לכך לא מתבצעים שעתוקים אקראיים לכל אורך הגנום אלא רק מתחילתם של גנים ועד סופם.
22
Q

שלב ההתחלה בתהליך השעתוק

A
  • יש רצפים של בסיסים שנקראים
    recognition sequences,
    דוגמה לרצף כזה הוא ה
    TATA BOX
    רצף ארוך של
    T A T A.
    רצפים אלה נקראים פרומוטור.
  • על רצפים אלה מתחברים פקטורי שעתוק. מתיישבים עליהם. והם “מושכים” את
    RNA
    פולימראז שאחראי על השעתוק.
  • מגיע אנזים שנקרא
    RNA
    פולימראז ומתיישב לפני גדיל המטרה על רצפים רגולטורים-
    promotor,
    על שני גדילי ה
    DNA.
  • כל פעם שהאנזים מזהה רצף כזה- שם הוא מתיישב.
  • האנזים הזה מתיישב ויוצר את “בועת השעתוק”. ורק אחרי יכול להתחיל השלב הבא, של ההתארכות.
23
Q

שלב ההתארכות של השעתוק

A
  • ה
    RNA
    פולימראז “ירוץ” על גבי הגדיל לכיוון של 3’ ל5’, אבל ייצור את הגדיל המשועתק לכיוון הנגדי, זהה לגדיל שאותו מקודדים- 5’ ל3’.
  • בתהליך זה מגיעים אוקסינוקליאוטידים של מולקולת רנא ומתיישבים על אחד הגדילים, על ידי זיווג בסיסים.
  • הרנא פולימראז קושר בין האוקסינוקליאוטידים באמצעת קשרים פוספודיסאטריים.
24
Q

שלב הסיום של השעתוק

A
  • כאשר הרנא פולימראז מגיע לרצף מסוים, שנקרא רצף טרמינציה, הוא מסיים את התהליך. מתנתק מהדנא והדנא נסגר חזרה.
  • הגדיל שנוצר משתחרר מהגרעין ויוצא אל הציטופלסמה.
  • אם מדובר בתאים פרוקריוטיים- הגדיל הזה משתחרר מהדנא ונשאר בציטופלזמה
25
Q

מהי

אפיגנטיקה

A

תחום חקר הביטוי של גנים באורניזמים שונים, במהלך חייו ובמהלך ההתפתחות העוברית. המשמעות היא “מעל הרצף הגנומי” של הדנא

בתחום האפיגנטיקה נחקר גם תחום הבקרה על תהליכי השעתוק, שהם מקור ביטוי הגנים.

  • כיצד הפנוטייפ בא לידי ביטוי?
  • כיצד פעילות של גנים משתנה במהלך חיי האורגניזם?
  • כיצד הגנים של אותו אורגניזם שונים בתאים שונים?
  • מה גורם לגן מסויים לבוא לידי ביטוי ולאחר ל?
26
Q

אפיגנום

A

סך כל השינויים הכימיים של ה
DNA
ושל ההסטונים הקשורים, של בקרה של גנים שנמצאים בגנום.

27
Q

בקרה על תהליכי השעתוק

A

כל התאים מתחילים מביצית מופרית אז חל תהליך ההתמיינות.

יש בקרות שוות ברמות שונות ל שעתוק ותרגום. אבל בגלל שאותו דנא נמצא בכל התאים בגוף, צריך לגרום למצב שהוא חלקים מסויימים לא יתבטאו על מנת שיוצצרו חלבונים שונים.

28
Q

התמיינות, דיפרנציאציה

A

התהליך שבו מ”גוש” תאים לא ממויינים, נוצר אורגניזם בעל תאים שיכולים לבצע פונקציות שונות. התאים שונים זה מה מבחינת גודל, צורה, פונקציה, חלבונים ופעילות מטבולית. ההתמיינות באורגניזם רב תאי היא פעולת מפתח.

29
Q

מתי התאים מתמיינים?

A
  • בהתפתחות העוברית
  • כל הזמן כאדם בוגר במח העצם.
30
Q

מהם פקטורי השעתוק?

A
  • מדובר בחלבונים המסייעים בתהליך השעתוק ומסוגלים באמצעות מנגנונים שונים “להדליק ולכבות” גנים.
  • בקרה על תהליכי השעתוק
  • פקטורי השעתוק משפיעים באמצעות פעולה הקשורה באופן הדוק לרנא פולימראז.
  • בשעתוק, הרנא פולימראז צריך להקשר קצת לפני הגן שאותו משעתקים. הם משפיעים על הקישור של רנא פולימראז לגן- חלקן מדכאות את תהליך הקישור ובכך “משתיקים” את הגן. ובדרכים אחרות מעודדים את הקישור לדנא ובכך “מפעילים” את הגן.
31
Q

פקטורי שעתוק מתחלקים לשני סוגים

A
  • Basal TF
  • Regulatory TF
32
Q

basal TF

A
  • עובדים תמיד ותמיד צריך אותם
  • בלעדיהם הרנא פולימראז לא יכול להקשר לדנא לאתחול השעתק
  • הם חלבונים שמאפשרים את הקישור בין הרנא פולימראז לדנא
  • פרומוטור- רצף של דנא שנמצא במעלה זרם הגןומהווה איזור רגולטור אליו נקשרים פקטורי השעתוק . מכיל רצפי הכרה מסויימים. כמו טאטא בוקס
33
Q

Regulatory TF

A

מתחלקים לשני סוגים:

  • Activator- גורמים לביטוי של הגן
  • Receptor- מדכאים את הביטוי של הגן
34
Q

Activator

A

גורמים לביטוי של הגן. הם עוזרים לרנא פולימראז היקשר לדנא. איך ם עושים את זה?- הם מחלישים את הקשר בין הדנא לבין ההיסטונים בעזרת קבוצה כימית שנקראת אצטיל בתהליך אצטילציה, וגורמים לדנא להיות פחות הדוק. כתוצאה מכך הדנא שתחרר מההיסטונים והוא יותר חשוף לרנא פולימראז.

35
Q

Receptor

A
  • הפרעות פיזיות:יכולים להקשר לפקטורים הבאזלים, ובכך למנוע מפקטורים אלה להקשר לדנא, וככה הרנא פולימראז לא יכול להקשר לדנא
  • הפרעות ביוכימיות: הם גורמים לתהליך של דה-אצטילציה. ובכך הקשר בין הדנא להיסטונים חוזר להיות הדוק ומקשה על הרנא פולימראז להקשר לדנא.
36
Q

תרגום RNA

A
  • בתהליך התרגום, מולקולת חלבון מסונתזת לפי מידע המצוי במולקולת רנא שליח, על פי חוקי הקוד הגנטי.
  • בשונה מתהליך השעתוק שבו קוד הדנא עובר לקוד הרנא עם שינוי קל באחד הבסיסים, בתהליך התרגום המידע מצוי במולקולת הרנא, המקודד באמצעות ארבעת סוגי הנוקליאוטידים.- מתורגם לתוכן שרשרת חומצות האמינו המרכיבה את החלבון.
  • הקוד הגנטי מקודד ל20 סוגים שונים של חומצות אמינו בתוספת סימוני תחילת תרגום ועצירת תרגום.
  • בתהליך התרגום, סוג של חומצת אמינו בחלבון המסונתז נקבע על פי רצף של שלושה נוקליאוטידים סמוכים הנמצאים על גבי מולקולת
    M RNA-
    שלשה הנקראת קודון.
37
Q

שלב האתחול של התרגום

A

התהליך מתחיל כאשר תת יחידה קטנה של הריבוזום נקשרת למולקולת רנא שליח. קישור זה מתבצע לרוב בקודון
A-U-G
המקודד לחומצת אמינו מתיונין.

38
Q

שלב ההתארכות של התרגום

A
  • לאחר קישור תת היחידה הקטנה של הריבוזום לרצף, תת היחידה הגדולה מצטרפת לקומפלקס. בתוך הקומפלקס הריבוזומלי הנוצר, קיימים שלושה אתרים סמוכים זה לזה, המותאמים למולקולת ה
    t RNA

A P וE

  • באתר הראשון- מתבצע זיווג בסיסים בין הקודון הנוכחי של הרנא שליח, לאנטיקודון של הרנא מוביל מתאים לו.
  • האתר הבא, הרנא מוביל הקודם מחזיק את השרשרת הפוליפפטידית שסונטזה עד לאותו הרגע. כאשר שני האתרים הראשונים מאוכלסים, נוצרת קרבה בין שתי חומצות האמינו, קשר זה מחליף את הקשר בין חומצת האמינו החדשה לרנא מוביל שבאתר השני. בשלב זה אנזים מסויים יוצר קשר פפטידי בין ומצת האמינו החדשה לחלבון הקיים.
  • בשלב הזה מתבצעת תזוזה של הריבוזום. רנא שבאתר השני עובר לאתר השלישי ועוזב את הריבוזום.
39
Q

סיום שלב התרגום

A

התהליך יימשך עד אשר הריבוזום יגיע לאחד מקודוני הסיום. כאשר הוא מגיע לקודון זה, תהליך התרגום מופסק מכיוון שלאתר
A
נקשרים “פקטורי סיום” הדומים ל
RNA
מוביל, אל ללא חומצות אמינו. כך שאינם יכולים להקשר לשרשרת החלבונית.

40
Q

מולקולת

t-rna

A
  • מורכבת משרשרת של חומת גרעין רנא
  • לקצה 3 יכולת להקשר לחומצת אמינו בקשר קוולנטי
  • קצה 5 הוא חופשי
  • מורכבת משלושה לופים כאשר הלופ המרכזי מכיל רצף של בסיסים שנקרא נטיקודון
41
Q

נירינברג

A

חתן פרס נובל, הוא זה שפענח את הקוד הגנטי. הוא הצליח לשייך איזו שלשה שייכת לאיזו חומצת אמינו.

42
Q

הקוד הגנטי

A

שיוך שלשות בסיסי רנא לחומצות אמינו מסוימות.

43
Q

האם הקוד הגנטי אוניברסלי?

A
  • הוא אוניברסלי ומשותף לכלהאורגניזמים. יש כמה יוצאים מן הכלל- יש אברונים מסויימים בתוך צמחים שיש להם וריאציה מסוימת ש הקוד הגנטי הידוע- קוד גנטי דומה לאוד לקוד הידוע, אך לא זהה לו.
44
Q

ממצאי נירנברג

A
  • שלשות מסויימות נותנות את אותה חומצת אמינו.
  • יש 64 קודונים אפשריים (צירופים), ורק 20 חומצות מינו אפשריות
45
Q

יתירות

A

מספר קודונים המקודדים את אותה חומצת אמינו. היתירות מאפשרת סבילות מסויימת למוטציות.

46
Q

Silent mutation

A

כאשר שינוי באחד מהבסיסים לא משפיע על החלבון. בגלל היתירות

47
Q

Missense mutation

A

סוג של מוטציה נקודתית שבה שינוי בנוקלאוטיד יחיד מוביל לשינוי קודון ולכן גם בזהות החומצה האמינית. לא כל מוטציה כז תביא בהכרח לשינוי משמעותי של החלבון. למוטציות הממוקמות באתר הפעיל של החלבון או כאלו הפוגעות במבנה המרחבי שלו יש פוטנציאל הרסני יותר.

48
Q

Nonsense mutation

A

מוטציית פסק

כאשר שינוי באחר מהבסיסים מהיא ליצירת קודון סיום, ולפיכך מקצר את החלבון

49
Q

frameshift mutation

A

נוצרת כתוצאה מהוספה או מחיקה של נוקלאוטידים ברצף הדנא, מה שיגרום לשינוי במסגרת הקריאה ושינוי מוחלט של התרגום.

קודון הסיום ישתנה.

50
Q

המוטציה שגורמת לאנמיה חרמישית

A

נוקלאוטיד מספר 20 בגן של שרשרת בטא של חלבון המוגלובין משתנה עקב החלפה של אדנוזין בתריאונין, כך שרצף ה
DNA
משתנה מ
GAG
ל
GTG
, ולכן התרגום לחומצה מינית משתנה מחומצה גלוטמית בעמדה 6, לולין.

51
Q

תהליכי עיבוד לאחר תרגום

A
  • אחרי שהחלבון יותא מהריבוזום, הוא עדיין לא מתפקד. צריכים להתרחש תהליכים שונים בגרעין כמו חיתוך הוא הוספה של עוד קבוצות כימיות כדי שהוא יוכל לתפקד (פוספט, סוכרים, וכו)
  • יש הרבה מאוד תהליכים שהחלבונים יכולים לעבור כדי שיהיו פעילים.
  • רק לאחר שהחלבון מתפקד הוא ייא מהריבוזום.
  • אם הוא חלבון תך תאי, הוא יישאר בתא, אם הוא חוץ תאי, הוא יופרש מהתא.