2

Question 1

Micronutrients –

Macronutrients

Answer 1

– כוללים ויט מינים ומינרלים מסוימים. אלו חומרים הכרחיים לגוף לתהליכים כמו ייצור אנרגיה וסינתזת DNA .יש גם
מאקרו-מינרלים- נמדדים בכמויות גדולות יותר.

Macronutrients
– אבות המזון: פחמימות, שומנים, חלבונים.

Question 2

RDA

TUL

Answer 2

(Allowance Daily recommended (RDA – 2 סטיות תקן מעל הכמות המומלצת , כלומר מכסה עבור %5.97 מהאוכלוסייה .
(limit upper tolerable (TUL – לעתים מעל רמה מסוימת של צריכה מתחילה רעילות.

Question 3

• > איפה נספגים ויטמינים ומינרלים

- >ניתוח מעקף קיבה

Answer 3

← רוב הויטמינים והמינרלים נספגים באופן פשוט בתחילת המעי הדק )בין התריסריון לג’ג’ונום(, ע”י תעלות או נשאים ייעודיים.
← בניתוח מעקף קיבה, עוקפים את האזור הפרוקסימלי של המעי הדק ולכן יש פגיעה בספיגת נוטריינטים.
← הויטמינים נחלקים למסיסי מים ולמסיסי שומן.

Question 4

ויטמינים מסיסים במים בניגוד למסיסי שומן:

Answer 4

לא ניתנים לאגירה בגוף, בניגוד לויטמינים מסיסי שומן.

Question 5

ויטמינים מסיסים במים

Answer 5

ויטמין.1: Ascorbate - C
2 .חומצה פולית )Folate -)ויטמין B
ויטמין. 3 :Cobalamin - B12
ויטמין.4: Niacin – B3
5.Biotin – B7 ויטמין. 
6.Pantothenic Acid – B5 ויטמ
7.Pyridoxine - B6 ויטמ
8.Riboflavin – B2 ויטמין. 
9.Thiamine – B1 ויט

Question 6

ויטמינים מסיסים בשומן

Answer 6

1. ויטמין a
2. d
3. e
4. k

Question 7

מינרלים

Answer 7

1 .ברזל – חסר בברזל יכול לשקף דימום, או אנמיה. בנוסף, דימום יכול לשקף סרטן.
ספיגה ואגירה- יש מאגרי ברזל בכבד, נספג במעי הדק הפרוקסימלי. יש מיחזור של
הברזל- מאגר בכדוריות הדם, ולאחר הריסתן הברזל ממוחזר ליצירת כדוריות חדשות.
2 .אבץ - נפוץ בתזונה, חסר בו נדיר. מצוי באנזימים רבים.
3 .נחושת – נפוץ בתזונה, חסר בו נדיר מאד, לרוב המצב הפתולוגי המערב נחושת יכלול
עודף.

Question 8

A ויטמין.

בעל 2 צורות שונות כימית

Answer 8

• Carotenoids - מגיעה מהצומח. למשל בטא קרוטן )נמצא בירקות כתומים כמו גזר(- עדיף לאכול ירקות ולא לשתות מיץ.
• Retinol - מגיעה מהחי. היכולת לספוג ויטמין A גבוהה יותר מהחי מאשר מהצומח.
ספיגה – 2 הצורות נספגות בעזרת חומר שומני, דרך מיצלות. עדיף תזונה משולבת ב2 המקורות- חי וצומח.
אגירה - במקרה הזה, כן יש אחסון ואגירה של הויטמין, בתאי הכבד.

Question 9

A ויטמין.
תפקידים 
TUL 
חסר בויטמינים
חסר בויטמין A

Answer 9

• רטינול – ראייה, מערכת חיסון, שלמות ריריות.
• קרטנואיד- פרקוסרים לויטמין A ,pigment macula( מהמצגת, לא הזכירה(.
צריכה יומית – 900-700 מיקרוגרמים מהחי, מהצומח 4-2 מיליגרמים )כלומר יותר לעומת החי, עקב הספיגה הפחותה(.
TUL – עבור הרטינולים הlimit upper חשוב במקרה הזה, שכן יכול להיות קטלני. אכילת כבד מספקת כמות גדולה של הויטמין, אכילה
מוגזמת יכולה להיות טוקסית. לכן ממליצים לנשים בהיריון לא לאכול כבד בגלל ריכוז גבוה של ויטמין A .עודף של ויטמין A יכול לעבור
לעובר ולגרום לנזק )במידה ויאכלו יותר מדי(. עבור carotenoids אין טוקסיות ידועה, אך כן מוכר כי יש צביעה של העור בכתום.
חסר בויטמין A – לרוב יש חסר בויטמינים מסיסי שומן באופן נרחב, ולא ספציפי שלו. בהתחלה נפגעת הראייה בלילה, בהמשך גם ראיית
יום, עד עיוורון מלא. בנוסף, תופיע פגיעה במערכת החיסון.

Question 10

D ויטמין
מסלול
תפקידים 
צריכה מומלצת 
חסר

Answer 10

ספיגה – קרני UVB שולח סיגנלים לעור, ויש מעבר מהפרקוסר לויטמין D3 ← עובר
לכבד← הופך ל D hydroxyvitamin 25 ←וההפעלה מתרחשת בכליה. מסלול עקיף:
תזונה משמן דגי ים/ מרגרינה )מועשרת(, אל הכבד. )לא צריך לזכור את השמות, אלא את
האיברים של השפעול(.
תפקידים –
• בניית עצם
• מערכת החיסון
• אנטי דלקתי – גם תסמונת מטבולית כוללת תהליכי דלקת, שוויטמין D
חשוב נגדם.
צריכה יומית מומלצת ) RDA - )חשיפה של רבע שעה באור שמש מספקת כמות מומלצת ליום.
חסר – יכול להוביל לרככת )מחלה בעצמות(. נפוץ אצל אנשים שעובדים במשרד מהבוקר עד הלילה ולא נחשפים לאור השמש

Question 11

E ויטמי
תפקיד
צריכה מומלצת
חסר

Answer 11

תפקידים – אנטי אוקסידנט )תופס רדיקלים חופשיים(, קיים במוצרי קוסמטיקה ואנטי אייג’ינג, חשוב לתיווך חיסון ודלקת. לעתים ניתן
כטיפול במצבים כמו כבד שומני, מחלות אונקולוגיות.
קיים ב2 צורות – מהחי ומהצומח. מקורות : אגוזים, שקדים, שמנים צמחיים.
ספיגה תלוית שומן ומיצלות. אגירה – בכבד.
צריכה יומית מומלצת – 15 מ”ג ליום.
חסר – נדיר למצוא חסר ספציפי בויטמין E ,אלא כחסר גלובלי. יכול להוביל לפגיעה קוגנטיבית, פגיעה חיסונית, אנמיה.

Question 12

K ויטמי
תפקידים
2 צורות
tul
חסר 
inr

Answer 12

תפקידים – מעורב בהפעלה של פקטורי קרישה מסוימים- S, C, X, IX, VII, II .התרופה קומדין מתערבת באנזים -co reducing K vitamin
factor ובכך מפחיתה את קרישת הדם- מובילה ל”דילול דם”.
2 הצורות של ויטמין K :
• K1 – מהתזונה: ירקות ירוקים. אבוקדו טוב יותר מברוקולי לספיגה, מכיוון שהוא מכיל שומן.
• K2 – מיוצר ע”י חיידקי המעי, יכול גם להגיע בתזונה- חמאה, בשר.
TUL – limit upper .לא ידועה טוקסיות, ולכן אין מניעה לתת תוסף ויטמין K .
חסר – חסר בו יוביל לפגיעה בקרישה. חוששים יותר מחסר בויטמין מאשר מעודף, ולכן ילודים מקבלים זריקת ויטמין K במטרה למנוע
דימום מוחי לאחר לידה טראומתית. מקרי סיכון- בעיה במעבר בשליה או בעיה בספיגה אצל העובר או האם. טיפול: נותנים גם בשתייה, אך
כשהבעיה בספיגה נותנים בזריקה.
INR – בדיקת דם שמשקפת תהליכי קרישה, ומאתרת האם יש דילול מספק של הדם ע”י קומדין. בודקת כמה זמן לוקח לדם להיקרש )ולא
תגובות ספציפיות בתהליך הקרישה(. נעזרים בה מכיוון שלא ניתן כיום לבדוק ישירות את רמת הויטמין K בדם.

Question 13

Ascorbate - C ויטמ

Answer 13

תפקידים –
• בעיקר נלחם ברדיקלים חופשיים. מציע אטום חסר, ובכך מונע את הפגיעה של הרדיקלים החופשיים.
• קו פקטור בתהליכים מטבוליים רבים כמו סינתזת קולגן.
• מהווה גם חומר משמר – נקרא E300 .דוגמה לכך שלא כל החומרים המשמרים )מסומנים ב-E ומספר כלשהו( הם לא בריאים.
מקורות – חיצוני בלבד, לא ניתן לסנתוז בגוף בניגוד לרוב הויטמינים. מצוי בצומח- בעיקר בגמבה, גם, אבל פחות בתפוזים. חשוב שהמקור
יהיה טרי, לא מבושל. לא ניתן לאגירה בגוף, ולכן כשהרמה שלו תקינה, אין סיבה לצרוך יותר ויטמין C ,שכן העודף יופרש דרך השתן.
RDA – כמות יומית מומלצת )אין צורך לזכור בע”פ( – 120-90 מ”ג ליום.
TUL – limit upper ,צריכה של פי 5 מהכמות המומלצת ביום עלולה להוביל לבחילות ושלשולים.
חסר בויטמין C – כיום נדיר. אצל מעשנים יש נזק חמצוני גבוה, ולכן צריכים יותר ויטמין C .יופיע בשילוב הפרעות ספיגה קשות+ הפרעות
בצריכת )Intake )של ויטמין C .למשל- מטופלים בריאטרים )השמנת יתר( – המעקף המבוצע בניתוח פוגע בספיגה, ותזונתם מוגבלת.
צפדיניה ) Scurvy – )חסר בויטמין C – פגיעה בסינתזת הקולגן המובילה לדימום מהריריות, איבוד שיער ושיניים ופגיעה ברקמות חיבור.

Question 14

Thiamine – B1 ויטמי
תפקידים
מקורות

Answer 14

תפקידים –
• חשוב לייצור ATP
.Anti-oxidant •
מקורות – חי וצומח, בעיקר מהצומח.
חסר- לרוב נדיר. יכול להופיע אצל אנשים שהיו ללא תזונה/ תזונה של פחות מ %60-50 לאורך זמן. בפרשת רמדיה – היה חסר ב-B1
בפורמולה הצמחית של התינוקות.
syndrome Refeeding – אצל אנשים שלא אכלו הרבה זמן וקיבלו פתאום אוכל, הגוף נכנס לבנייה מואצת )בהשפעת אינסולין(, וצריך
פתאומית ויטמין B1 בכמות גבוהה לצורך ATP – ועלול להיווצר חסר אקוטי בB1 .סימנים: שינוי במצב הכרתי, קומה.

Question 15

Riboflavin – B2 ויטמין

מקורות

Answer 15

מקורות – מהחי והצומח. רגיש לאור, צריך להיארז באריזות כהות. נמצא בקורנפלקס.
חסר- נדיר למצוא חסר ספציפי.

Question 16

Pyridoxine - B6 ויטמ
מקור
תפקידים
חסר

Answer 16

מקור - בעיקר מהחי, גם בצומח.
תפקידים - חשוב לוויסות מטבוליזם של חומצות אמינו ושל הורמונים סטרואידליים
חסר – תסמינים עוריים, פגיעות נוירולוגיות, אנמיה. בעיקר משולב בחסר עם ויטמינים נוספים.

Question 17

Pantothenic Acid – B5 ויטמין

Answer 17

חשוב לתיווך של מסלולים מטבוליים. המקור מהתזונה או בייצור על ידי חיידקי מעיים.

Question 18

Biotin – B7 ויטמין.
תפקידים
מקור

Answer 18

בעל תפקיד ביצירת קרטין – נפוץ בתכשירים קוסמטיים.
מקור - מיוצר ע”י חיידקים במעי הגס, נצרך גם בתזונה )שקדים, פטריות, סויה, אבוקדו ועוד(. לרוב לא מגיעים לlimit upper שלו.
*אם נצרך כתוסף לשיפור עור/ שיער – כמויות גדולות מדי יכולות להפריע לבדיקת תפקודי בלוטת התריס )אין השפעה פיזיולוגית, רק על
קריאת תוצאות המעבדה של ההורמונים T3 ו-T4 – ייראה כאילו יש חסר(.
חסר- חסר ספציפי בו הוא מאד נדיר, לרוב כחלק מבעיית ספיגה כוללת.

Question 19

Niacin – B3 ויטמי
תפקידים
מקור
tul

Answer 19

תפקידים - חשוב למטבוליזם של אנרגיה וחומצות שומן. כשנותנים ניאצין - מעלה HDL ומוריד LDL .יש לו אפקט מגן עבור אלצהיימר.
מקורות - נוצר מבסיס של טריפטופן- הופך בגוף לניאצין. חסר בטריפטופן יוביל לחסר בB3 .נוצר גם ע”י חיידקים במעי הגס, וגם נצרך
מבשר, עוף, דגים, טחינה, תירס.
TUL – limit upper ,כמות גבוהה שלו מובילה לתופעות לוואי. למשל: הסמקה משמעותית, תופעות גסטרואינטסטינליות. מחקרים שנתנו
B3 לטיפול ברמת יתר של כולסטרול הביאו לתופעות אלו, אך בצריכה היומית לא מגיעים לרמה גבוהה כזו.
Pellagra -חסר בB3 , מתאפיין ב-s’4D :
• Dermatitis – פגיעה עורית נרחבת.
Diarrhea •
Dementia •
Death •
חסר כזה הופיע בארה”ב כשמהגרים לא הצליחו להפיק קמח תירס עשיר בטריפטופן ← תמותה גבוהה עקב חסר בניאצין. לרוב חסר
גלובלי על רקע של הפרעות ספיגה, ולא חסר ספציפי.

Question 20

Cobalamin - B12 ויטמין. 
תפקידים 
מקורות 
כמות מומלצת
ספיגה
חסר

Answer 20

תפקידים –
• משמש כאנטידוט, כלומר סותר את ההשפעה של ציאניד.
• מסלולים מטבוליים- חומצות אמינו, חומצות שומן.
• קו פקטור בסינתזת DNA ,מיאלין )עוטף נוירונים(
• הבשלת כדוריות דם והייצור שלהן במח העצם.
מקורות – מהחי )בשר, דגים, חלב, ביצים(. עבור טבעונים יש הכרח
לקבל תוסף B12 .
הכמות המומלצת )RDA - )הכרחי לתזונה, 5.2 מיקרוגרם ליום.
ספיגה – מסובכת ויוצאת דופן ביחס לשאר הויטמינים. מערבת כמה
חלקים ממערכת העיכול: בזמן לעיסה מופרש רוק הכולל Haptocorrin ,
שמגיע עם הB12 לקיבה. בדרך לקיבה שניהם מתחברים. הפטוקורין מגן
על B12 מפני חומציות הקיבה. כשהם בקיבה- התאים הפריאטליים )מפרישי החומצה( מפרישים גם Factor Intrinsic( IF ,)אשר מתחבר
לB12 רק במעי הדק. שם, אנזימי הלבלב מפרקים את המזון, ו הפרוטאזות מפרקות את הקשר בין הB12 להפטוקורין, ובשלב זה IF נקשר
לויטמין ומגן עליו מפירוק. בסוף המעי הדק, באיליום הטרמינלי, נספג B12 – הוא כמעט היחידי )מלבד חומצות מרה( שנספג שם. B12
נכנס לתאי המעי, נפרד מה- IF ומתחבר לטרנספורטר Transcobalamin ,ומגיע משם לכבד.
חסר בויטמין B12 – נגרם מפגיעה באחד מכל השלבים: בעיה ברוק או חסר בהפטוקורין, בתאים הפריאטליים בהפרשת החומצה )גידול,
מעקף קיבה(, פגיעה בהפרשת אנזימי לבלב, הסרה ניתוחית של האיליום הטרמינלי עקב Crohn .הפרעה יכולה להיות ממספר גורמים.
• אנמיה מגלובלסטית קשה – בחסר בB12 בשילוב עם חסר בחומצה פולית, טיפול באחד מהחסרים יכול למסך את השני.
• בעיות קוגנטיביות – חולשה, זיכרון . חלק מהחסרים הנוירולוגיים בלתי הפיכים.
טיפול – מתן תת לשוני )עוקף את המסלול( או זריקה לשריר בחסר משמעותי. גם לB12 יש מגבלה של ספיגה, בשלב כלשהו יופרש בשתן.

Question 21

Ascorbate - C ויטמי

Answer 21

תפקידים –
• בעיקר נלחם ברדיקלים חופשיים. מציע אטום חסר, ובכך מונע את הפגיעה של הרדיקלים החופשיים.
• קו פקטור בתהליכים מטבוליים רבים כמו סינתזת קולגן.
• מהווה גם חומר משמר – נקרא E300 .דוגמה לכך שלא כל החומרים המשמרים )מסומנים ב-E ומספר כלשהו( הם לא בריאים.
מקורות – חיצוני בלבד, לא ניתן לסנתוז בגוף בניגוד לרוב הויטמינים. מצוי בצומח- בעיקר בגמבה, גם, אבל פחות בתפוזים. חשוב שהמקור
יהיה טרי, לא מבושל. לא ניתן לאגירה בגוף, ולכן כשהרמה שלו תקינה, אין סיבה לצרוך יותר ויטמין C ,שכן העודף יופרש דרך השתן.
RDA – כמות יומית מומלצת )אין צורך לזכור בע”פ( – 120-90 מ”ג ליום.
TUL – limit upper ,צריכה של פי 5 מהכמות המומלצת ביום עלולה להוביל לבחילות ושלשולים.
חסר בויטמין C – כיום נדיר. אצל מעשנים יש נזק חמצוני גבוה, ולכן צריכים יותר ויטמין C .יופיע בשילוב הפרעות ספיגה קשות+ הפרעות
בצריכת )Intake )של ויטמין C .למשל- מטופלים בריאטרים )השמנת יתר( – המעקף המבוצע בניתוח פוגע בספיגה, ותזונתם מוגבלת.
צפדיניה ) Scurvy – )חסר בויטמין C – פגיעה בסינתזת הקולגן המובילה לדימום מהריריות, איבוד שיער ושיניים ופגיעה ברקמות חיבור.

Question 22

חומצה פולית )Folate -)ויטמין B

Answer 22

תפקידים -
• קשורה לסינתזת נוקלאוטידים )פירימידינים ופורינים( ← סינתזת DNA .
• סינתזת חומצות אמינו מסוימות.
מקורות – ניתן לצרוך אותה מהתזונה, אך גם מיוצרת על ידי חיידקים במעי הגס. נמצאת במאכלים ירוקים )תרד, ברוקולי, אספרגוס(,
מקורות מהחי )כבד(. מאז 1998 הוסיפו חומצה פולית לדגני הבוקר. דגני הבוקר לא הכילו את החומצה הפולית מלכתחילה, הם מועשרים
בה, ולכן מומלץ דווקא לצרוך ממקורות אחרים, בהם החומצה נמצאת באופן טבעי.
הכמות המומלצת )RDA – )400 מיקרוגרם ליום )גם לנשים בהיריון( . אצל אנשים עם חסר מאובחן – הטיפול במינונים גבוהים יותר.
חסר בB9 – נדיר יחסית כיום, נמצא בתזונה היומיומית של רוב האנשים. יש מצבים עם סיכון לחסרים גלובליים של ויטמינים- צליאק,
קרוהן )פוגעות ברירית המעיים(, תרופות הפוגעות בספיגה, שימוש באלכוהול )מלווה באי-בתזונה בריאה, בנוסף לפגיעה בספיגה(.
• ירידה בהמוגלובין← אנמיה מגלובלסטית )כדוריות דם גדולות, מעטות, לא אפקטיביות(
• אצל ילדים- פיגור בגדילה.
• תסמינים קוגנטיביים – פגיעה בזיכרון.
• defect tube Neural – פגם בסגירת צינור העצבים בעובר. לשם מניעת פגם זה יש המלצה לכל הנשים בגיל הפריון לקחת
חומצה פולית – כמות מספקת שלה מונעת את התופעה.