תרגול: סדר דין פלילי 1 - מקבץ ב' (רשות) Flashcards
א. תטען שאין להשיב על האשמה.
תשובה מפורטת:
הנאשם זכאי לטעון “no case” (“אין להשיב לאשמה”), דהיינו, כי אין הוא חייב כלל להשיב לאשמה וראוי לזכותו לאלתר, הואיל ואין בראיות התביעה אפילו הוכחה לכאורה לאשמה המיוחסת לו בכתב האישום.
§265, סעיף 158 לחסד”פ
ג. כן, ובלבד שתנתן לכך רשות בית המשפט.
תשובה מפורטת:
* ככלל, טענה מקדמית רשאי הנאשם להעלות בכל שלב של המשפט.
* לכלל זה נקבע חריג, לפיו את הטענות הבאות יוכל הנאשם להעלות בשלב מאוחר יותר של המשפט רק ברשות בית המשפט: (1) חוסר סמכות מקומית; (2) פגם ופסול בכתב האישום.
§195, סעיפים 149 ו-151 לחסד”פ.
א. כן, ובלבד שניתנה לראובן הזדמנות סבירה להתגונן.
תשובה מפורטת:
בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, גם אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.
§320, סעיף 184 לחסד”פ
ב. בית המשפט יזכה את צביה מהאישום.
תשובה מפורטת:
אם חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום - יבטל בית המשפט את האישום; ואם חזר בו לאחר תשובת הנאשם לאישום - יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
§70, סעיף 94 לחסד”פ.
א. ברוך יכול לבקש לחזור בו מההודיה, הן לפני והן אחרי שהורשע, אך עליו להצביע על נימוקים מיוחדים, כדי שיותר לו לחזור בו.
תשובה מפורטת:
* הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
* התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו לאחר הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.
ב. בית המשפט יכול לגזור את דינם של הנאשמים שהודו, בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט.
תשובה מפורטת:
נאשמו כמה נאשמים בכתב האישום אחד וחלקם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים משפטם של הנאשמים שלא הודו, ואולם: (1) נאשמים שהודו ונקראו לעדות יעידו רק לאחר שייגזר דינם; (2) בנסיבות מיוחדות שתירשמנה, רשאי בית המשפט לגזור את דינם של הנאשמים שהודו לפני סיום משפטם של הנאשמים האחרים.
§255, סעיף 155 לחסד”פ
ב. בית המשפט יבטל את האישום
תשובה מפורטת:
כאשר בית המשפט קיבל טענת התיישנות, עליו לבטל את כתב האישום.
§200, סעיף 150 לחסד”פ.
א. בית המשפט יזכה את חנה
תשובה מפורטת:
אם חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; ואם חזר בו לאחר תשובת הנאשם לאישום - יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
§70, סעיף 94 לחסד”פ.
ד. כן. התביעה רשאית לחזור בה בכל עת שלאחר תחילת המשפט מכתב האישום נגד ראובן כל עוד לא הודה ראובן בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו.
תשובה מפורטת:
תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום בסייגים הבאים: (1) השיב הנאשם לאישום בין בתשובתו לאחר הקראת כתב האישום ובין בהודיה בכתב ויש בתשובתו הודאה בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום מן האישומים, אין התובע רשאי לחזור בו מן האישום; (2) לא היה בעובדות שהודה בהן כדי להרשיעו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט.
§70, סעיף 93 לחסד”פ.
ב. המועד הצפוי הוא עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, אלא אם כן בעל הסמכות החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למסור את ההחלטה במועד מאוחר יותר.
תשובה מפורטת:
החלטה בערר בעניין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תימסר למתלונן עד תום 6 חודשים מיום הגשת הערר, אך בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למסור את החלטתו במועד מאוחר יותר.
§35, סעיף 65א לחסד”פ.
ד. אין חיקוק הקובע זכות כזו.
תשובה מפורטת:
* עם הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע או עוון, רשאים הנאשם וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התביעה ולהעתיקו.
* בחוק סדר הדין הפלילי מעוגנת זכותו של הנאשם לעיין בחומר החקירה שנאסף נגדו בשל חשד לביצוע עבירה מסוג פשע או עוון, אך לא מסוג חטא.
§120, סעיף 74 לחסד”פ.
ב. כן, כיוון שיערה הציגה לעד התביעה שאלות הנוגעות לאופיה הטוב.
תשובה מפורטת:
נאשם שבחר להעיד, לא יישאל בחקירה נגדית שאלות בעניין הנוגע להרשעותיו הקודמות, אלא אם כן העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך. כלומר, נאשם שהעלה במהלך שלב הבאת הראיות את אופיו הטוב, בין בחקירה נגדית ובין בדרך אחרת, יכול שיישאל בחקירה נגדית שאלות בנוגע להרשעותיו הקודמות.
§270, סעיף 163 לחסד”פ
א. על יהודה להגיש, תוך 30 יום, ערעור לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים.
תשובה מפורטת:
* קביעה אם אדם הוא בר הסגרה תיעשה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
* החלטת בית המשפט המחוזי בעתירה לגבי הכרזתו של מבוקש כבר הסגרה ניתנת לערעור בזכות הן על-ידי המבוקש והן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה; הערעור יוגש לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, תוך 30 יום מיום ההחלטה.
§205, סעיף 13 לחוק ההסגרה
ג. בית המשפט רשאי להתלות את ההליכים, שכן טרם ניתן גזר הדין.
תשובה מפורטת:
בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
§75, סעיף 94א לחסד”פ
א. ניתן לערור על ההחלטה, שכן המדובר בהחלטה הנוגעת לעיון בחומר החקירה.תשובה מפורטת:
* ככלל, אין ערעור על החלטות ביניים בהליך פלילי, למעט החלטה לגבי פסלות שופט, החלטה לגבי עיכוב ביצוע עונש, החלטה לגבי עיון בחומר חקירה וכן החלטה שלא לשחרר סניגור מייצוג.
* על החלטת בית המשפט בבקשת נאשם לעיין בחומר חקירה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור, אשר ידון בערר בשופט אחד.
§130, סעיף 74 לחסד”פ.
ב. כן, בכפוף לקבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה.
תשובה מפורטת:
אין להעמיד לדין קטין יחד עם אדם שאינו קטין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
§460, סעיף 4 לחוק הנוער
א. לפי בקשת פרקליט מפרקליטות המדינה, ואם בית המשפט סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם.
תשובה מפורטת:
לבקשת פרקליט מפרקליטות המדינה, רשאי בית המשפט לצוות על תפיסת נכסי הנאשם, על רישום עיקול עליהם או על מינוי כונס נכסים לגביהם, אם הוא סבור שהדבר יביא להתייצבותו של הנאשם.
§145, סעיף 104 לחסד”פ
ב. כן, ובלבד שניתנה לרונית הזדמנות סבירה להתגונן.
תשובה מפורטת:
בית המשפט שלערעור רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל על הנאשם עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות שנטענו בכתב האישום.
§385, סעיף 216 לחסד”פ.
ג. לנשיא בית המשפט המחוזי יש סמכות להאריך את המועד למתן הכרעת הדין, מן הטעמים המפורטים.
תשובה מפורטת:
בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין; המועד יהיה בתוך 30 יום מיום שמיעת הסיכומים לעניין האשמה או מיום הגשתם; ברם, נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מעבר ל-30 יום מטעמים מיוחדים שיירשמו (למשל, בשל מורכבות התיק או מחלת השופט); על הארכה כאמור ידווח נשיא בית המשפט או סגנו לנשיא בית המשפט העליון.
§315, סעיף 181א לחסד”פ
ד. 6.9.03.
תשובה מפורטת:
* התקופה להגשת הערעור היא 45 ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים -מיום מתן הנימוקים (10.6).
* פגרת הקיץ חלה מיום 21 ביולי ועד יום 5 בספטמבר. מכיוון שהיום האחרון להגשת הערעור נופל בתוך תקופת הפגרה (25.7), יידחה מועד הגשת הערעור עד למחרת תום תקופת הפגרה (6.9).
* יודגש: בחוק סדר הדין הפלילי לא נקבע כי תקופת הפגרה אינה באה במניין הימים לעשיית פעולה. אשר על-כן, כאשר המועד להגשת ערעור פלילי נופל בתוך תקופת הפגרה, יידחה מועד הגשתו עד למחרת תום תקופת הפגרה (בש”פ 544/88 חזקי נ’ פנחסי, פ”ד מב(3) 795).
§375, סעיף 199 לחסד”פ, סעיף 10 לחוק הפרשנות.
ג. בקשתו של גיא שלא לחקור, לא תתקבל אלא אם כן התקבלה החלטה של חוקר בדרגת פקד ומעלה, שאושרה על ידי קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי.
תשובה מפורטת:
בקשת מתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, ויחולו הוראות אלה: (1) החלטת הקצין (בדרגת פקד ומעלה) שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה בכיר (קצין חקירות מרחבי); (2) בטרם קבלת ההחלטה ואישורה ניתן להפנות את המתלונן, את בן זוגו או את שניהם למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, בהסכמת כל אחד מהם, לפי העניין; (3) המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה יעביר לקצין המשטרה דיווח בדבר מסוכנות בן זוגו של המתלונן וקצין המשטרה יסתייע בו לצורך ההחלטה אם לפתוח בחקירה.
§10, סעיף 59א לחסד”פ
ד. לא ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית בשל גילו של רונן.
תשובה מפורטת:
אין להגיש קובלנה נגד קטין בשל עבירה שבעת ביצועה טרם מלאו לו 14 שנה.
§40, סעיף 15 לחוק הנוער
א. על פסק הדין בעניין מרשך יש להגיש ערעור עד יום 16.12.02 ועל פסק הדין בעניינם של הנאשמים הנוספים יש להגיש ערעור עד יום 15.2.03
תשובה מפורטת:
*המועד להגשת ערעור בזכות בהליך פלילי הוא 45 יום מיום מתן פסק הדין.
*אם הנאשם זוכה - יחל מניין הימים להגשת ערעור מיום הזיכוי (הזיכוי כשלעצמו מהווה פסק דין); ואם נמצא אשם ונגזר דינו - יחל מניין הימים מיום מתן גזר הדין (פסק דין = הכרעת דין + גזר דין).
לעניין חלופות ג’ ו-ד’: אין להגיש ערעור מאוחד על-ידי כל הנאשמים רק משום שהועמדו לדין יחד.פסק דין המזכה נאשם הוא עבורו “פסק דין” לכל דבר ועניין מבחינת מועדי הערעור.
§375, §315 סעיף 199 לחסד”פ.
ג. לא. קטין אינו זכאי למינוי סניגור ציבורי בבית משפט לתעבורה, בעבירה שאינה פשע.
תשובה מפורטת:
* קטין (מתחת לגיל 18) שהינו עצור או שהוגש נגדו כתב אישום (למעט אישום לפני שופט תעבורה בעבירה שאינה פשע), או שהוא חשוד בעבירה שהוחלט לגבות בה עדות מוקדמת - זכאי כי ימונה לו סניגור.
* לעניין חלופה ב’: העובדה שניר מחוסר אמצעים אינה מקנה לו זכאות אוטומטית שימונה לו סניגור. נאשם מחוסר אמצעים זכאי לייצוג סניגור רק אם הוא עומד לדין על עבירה שדינה מעל 5 שנות מאסר, ואם הוא עומד באמות המידה שנקבעו בחוק לעניין זה.
§100, תקנות זכאות לייצוג לקטינים נוספים
ד. לא, אלא אם כן תינתן רשות בית המשפט.
תשובה מפורטת:
משלא טען הנאשם מיד בתשובה לאישום טענת “במקום אחר הייתי” או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות כדי להוכיח טענה כאמור, אלא ברשות בית המשפט.
§245, סעיף 152 לחסד”פ
ד. לא ניתן להגיש כתב אישום כנגד יצחק, שכן בית המשפט זיכה אותו.
תשובה מפורטת:
ככלל, אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו. ברם, אם גרם המעשה למותו של אדם, אך בעת העמדתו של הנאשם לדין לראשונה הקורבן טרם מת - ניתן להביא את הנאשם לדין פעם נוספת בשל אותו מעשה, בתנאי שבדיון הראשון נמצא אשם.
§235, סעיף 5 לחסד”פ
ד. כן. גל יכול לטעון את טענת ההתיישנות בכל עת.
תשובה מפורטת:
* לא טען הנאשם טענה מקדמית בתחילת המשפט, אין בכך כדי למנוע ממנו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט. לכלל זה נקבע חריג, לפיו הנאשם יוכל לטעון את הטענות הבאות בשלב מאוחר יותר של המשפט רק ברשות בית המשפט: (1) חוסר סמכות מקומית; (2) פגם ופסול בכתב האישום.
* לעניין חלופה א’: אין להתבלבל עם הכלל החל במשפט אזרחי, לפיו נתבע שלא טען טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה, לא יוכל לטעון אותה בהמשך.
ד. התביעה רשאית לעתור לתיקון כתב האישום, ובית המשפט רשאי להתיר זאת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
תשובה מפורטת:
* לאחר תחילת המשפט (=הקראת כתב האישום) רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן את כתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
* יודגש: עד לתחילת המשפט, רשאית התביעה לתקן את כתב האישום לפי שיקול דעתה במסירת הודעה לבית המשפט, בעוד שלאחר תחילת המשפט נדרש אישור בית המשפט לתיקון, וזה יינתן רק אם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
§65, סעיף 92 לחסד”פ.
ג. לבית משפט השלום, אם החליט כך פרקליט המדינה או פרקליט המחוז, ובלבד שלא יוטל מאסר לתקופה העולה על שבע שנים. בית המשפט ידון בו בדן יחי ד.
תשובה מפורטת:
* בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, על-פי החלטת פרקליט המחוז או פרקליט המדינה, גם אם עונש המאסר בגינן עולה על 7 שנים - ובלבד שלא יוטל מאסר של מעל 7 שנים.
* ככלל, בית משפט שלום ידון בשופט אחד (אף על-פי שנשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהדיון יהיה לפני 3 שופטים) (ראו בפרק “מערכת בתי המשפט”).
§210, סעיפים 47 ו-51 לחוק בתי המשפט
ג. כתב האישום יוגש לבית המשפט המחוזי, וידון בו שופט אח ד.
תשובה מפורטת:
* סמכות עניינית. הערכאה המוסמכת לדון בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון שעונשה 10 שנות מאסר היא בית המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית (מדובר בעבירה שעונשה עולה על 7 שנות מאסר).
* המותב: בית המשפט המחוזי ידון בדן יחיד בעבירות המנויות בחלק א’ לתוספת הראשונה (למשל, המתה בקלות דעת, חבלה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד ציבור, שוד; וכן עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, חוק מאבק בארגוני פשיעה, חוק איסור הלבנת הון ועוד) (ראו בפרק “מערכת בתי המשפט”).
§210, סעיף 37 לחוק בתי המשפט
