שיעור 1 חלק 2 + שיעור 2 Flashcards
מהי פרמקוקינטיקה
״תנועת התרופה״ / מה הגוף עושה לתרופה - תהליך העברת התרופה והמטבוליטים שלה בגוף. ריכוז התרופה בגוף מרגע מתן התרופה ועד פירוק והרחקה שלה.
נשים לב שבפרמקוקינטיקה מדברים על תנועת התרופה ללא האפקט שלה
שלבים: Absorption Distribution Metabolism Excretion
איפה תרופה עוברת מטבוליזם ראשוני
בכבד
כמה פלסמה יש ביחס לדם
פלסמה מהווה כמחצית מנפח הדם
מהי פרמקודינמיקה
״כוח התרופה״, הפעילות הפרמקולוגית שלה, מה היא עושה לגוף שלנו.
שם של מה שהתרופה עושה לגוף שלנו
פרמקודינמיקה
שם של מה שהגוף שלנו עושה לתרופה
פרמקוקינטיקה
מה מסלול התרופה במתן אוראלי
ספיגה במעי, הגעה לכבד, ואז הגעה לפלסמה
מה קורה לתרופה שמגיעה לכבד
חלקה משתחררת כתרופה חופשית (זה החלק החשוב), וחלקה עוברת מטבוליזם
למי נקשרת תרופה בפלסמה
חלבון, כגון אלבומין. אם היא קשורה היא לא פעילה (לא מצליחה להגיע לאתר הפעולה ולרצפטור שלה)
אילו צורות של התרופה ניתן למצוא בפלסמה
תרופה חופשית, תרופה קשורה לאלבומין, מטבוליטים של התרופה
מהדם התרופה יכולה להיות מופרשת דרך
הכליה יכולה להפריש את התרופה / המטבוליטים שלה
מה ההבדל בקינטיקה של התרופה במתן אוראלי / לוריד / לשריר
במתן אוראלי היא נספגת במעי ומגיעה לכבד, במתן לוריד / לשריר התרופה לא עוברת דרך הכבד
במתן לוריד היא מגיעה ישירות לדם
במתן לשריר היא נספגת לרקמות ואז מגיעה לדם
מה המחסום התאי שתרופה צריכה לעבור כדי להגיע לאתר פעולה
הממברנה הביולוגית של התא היא בעלת איזורים הידרופוביים / ליפופיליים, כך שאם התרופה אינה ליפופילית היא לא תצליח לעבור אותם
תרופה __ לא תצליח לעבור ממברנה ביולוגית
מיוננת, הידרופילית
בכהל, איזו קבוצה מוסיפה להידרופוביות שלו
CH2 - ככל שיש יותר קבוצות שלו, כך החומר יותר ליפופילי
חומר עם הרבה קבוצות לא צריך ריכוז גבוה שלו כדי להשפיע
Partition coefficient
קבוע החלוקה- איזה חלק מהתרופה יהיה בפאזה שומנית, לחלק לאיזה חלק מהתרופה יהיה בפאזה מימית
בכהל ככל שיש יותר קבוצות הידרופוביות
CH2
ככה המשתנה הזה יותר גבוה
Partition coefficient גבוה =
תרופה יותר ליפופילית, עוברת יותר טוב את הממברנה הביולוגית
באילו דרכים תרופה יכולה לעבור ולהגיע לרצפטור שלה
דיפוזיה פסיבית - תלות במפל הריכוזים, לא דורש אנרגיה, תלוי ברמת היינון של התרופה. מיוננת לא תעבור
דיפוזיה מואצת - תלות במפל הריכוזים, לא דורשת אנרגיה, אבל נעשית ע״י נשא
טרנספורט אקטיבי - בניגוד למפל הריכוזים, דורש אנרגיה
מהם הפקטורים שמשפיעים על ספיגת תרופה
דרך המתן
מינון - ריכוז גבוה יותר = תרופה תעבוד טוב יותר, כי יש בדיפוזיה פסיבית מעבר מריכוז גבוה לנמוך דרך הממברנה הביולוגית
תכונות התרופה - ליפופילית תיספג טוב יותר
דרגת היינון - מיוננת לא תעבור
בהקשר חומצה/בסיס, מרבית התרופות הן
חומצות אורגניות חלשות או בסיסים אורגניים חלשים
להרבה מהתרופות הבסיסיות תהיה
קבוצה אמינית
בהקשר חומצה בסיס, איך מתבצע היינון של התרופה
תרופה שהיא חומצה חלשה - אם היא תשחרר מימן היא תהפוך למיוננת
תרופה שהיא בסיס חלש - אם היא תקבל יון מימן היא תהפוך למיוננת
אם ניתן תרופה שהיא חומצה חלשה, איזה שינויים בחומציות יגרמו למה
חומצה חלשה ב
pH
גבוה, כלומר סביבה בסיסית, תהפוך למיוננת
איפה נספגת חומצה חלשה ואיפה נספג בסיס חלש
חומצה חלשה נספגת בסביבה חומצית (קיבה), ובסיס חלש נספג בסביבה בסיסית (מעי גס)
דרכי מתן תרופות בחלוקה לקטגוריות ללא פירוט
Enteral administration (per os, sublingual, rectal) Parenteral administration (IV, IM, SC)
PER OS - יתרונות וחסרונות
יתרונות - זול, נוח (90% מהתרופות ניתנות כך), פחות מסוכן ולא כואב
חסרונות
זמן ספיגה ארוך, ולכן לא מתאים אם צריך תגובה מיידית
לא יודעים בדיוק כמה תרופה נספגת, מכיוון שתרופות שניתנות דרך הפה עוברות מטבוליזם בכבד, כך שחלק מתפרק
נדרש שיתוף פעולה (חולה מורדם לא יוכל לבלוע תרופה)
MEC
Minimal Effective Concentration -MEC
ריכוז מינימלי בו מתחיל להתקבל אפקט. קודם לכן לא היה אפקט.
MTC
Minimal Toxic Concentration -MTC
ריכוז שמעליו מתקבלת רעילות.
כשאנחנו נותנים תרופה אנחנו רוצים שהריכוז יהיה בין ___ לבין ____, כדי שהיא תהיה אפקטיבית ולא רעילה
MEC < C < MTC
בגרף ריכוז/זמן, תרופה שהגרף שלה עולה מהר וגבוה ויורד מהר, יתאים ל
תרופה שניתנת דרך הוריד
בגרף ריכוז/זמן, תרופה שהגרף שלה עולה לאט ומעט ויורד לאט, יתאים ל
תרופה שניתנת דרך הפה
מהי זמינות ביולוגית כהגדרה (לא חישוב), ומה קובע את הזמינות הביולוגית של תרופה שניתנת
PER OS
זמינות ביולוגית - פרקציה של התרופה החופשית בדם מבלי שהיא עברה שינוי כימי במעבד הראשון בכבד.
מה שקובע אותה זה הספיגה והמטבוליזם הראשוני בכבד
מטבוליזם של תרופה - הפיך?
שינוי בלתי הפיך במבנה של התרופה
מטבוליזם של תרופה ברוב המקרים הופך אותה ליותר או פחות פעילה?
ברוב המקרים היא הופכת הידרופילית / טעונה, ולכן פחות פעילה, מה שגורם להרחקתה.
במקרים נדירים התרופה הופכת במטבוליזם לפעילה
מה זה
ER
בהקשר של פרמקולוגיה
EXTRACTION RATIO = (Cin-Cout)/Cin
משוואה שמתארת את מטבוליזם התרופה בכבד. ככל שהערך גבוה יותר = כך יותר תרופה עוברת מטבוליזם בכבד
Cin - ריכוז התרופה לפני שהיא נכנסת לכבד
Cout - ריכוז התרופה לאחר מעבר בכבד. יהיה 0 אם כל התרופה עבר מטבוליזם
איך מחשבים זמינות ביולוגית
בעקום ריכוז/זמן, שמציג גרף של מתן אוראלי וגרף של מתן בעירוי, הזמינות הביולוגית היא
(AUC(PEROS) / AUC(IV))*100 = %
עוד דרך חישוב -
%תרופה שנספגה במערכת העיכול * (1-ER)
הסבר את משוואת חישוב הזמינות הביולוגית שמכילה רכיב של ספיגת התרופה
כדי שתרופה תהיה זמינה היא צריכה קודם כל להיספג, ודבר שני לעבור את הכבד מבלי שהיא תעבור פירוק. לכן, לוקחים את אחוז התרופה שנספגת במערכת העיכול, ומכפילים את זה ב
1-ER
שכן אחוז האקסטרקציה מייצג את המטבוליזם של התרופה בכבד, ומה שאנחנו צריכים זה את אחוז התרופה שלא עברה מטבוליזם
זמינות ביולוגית נקבעת לפי
תכונות התרופה - ליפופילית תיספג טוב יותר, הזמינות שלה תהיה גבוהה יותר
דרך מתן התרופה - בעירוי הספיגה מיידי, דרך הפה איטית יותר
מה מאפיין את דרך מתן התרופה ב
sublingual
מתן מתחת ללשון. מתחת ללשון יש אספקת דם עשירה, כך שיש ספיגה מהירה אל
הדם ואין מעבר בכבד
מתי נותנים תרופה באופן רקטלי? מה מהירות הספיגה? האם יהיה מטבוליזם בכבד?
כאשר מדובר בתרופה שמגרה את הקיבה או גורמת להקאה
הספיגה איטית וחלק מהתרופה תעבור מטבוליזם בכבד.
מתן תרופה בעירוי - מה היתרונות והחסרונות
יתרונות - מהיר, אין מטבוליזם ראשוני בכבד
חסרונות - כואב, יקר, לא נוח, יכול להיות מסוכן יותר
מה מאפיין את דרך מתן התרופה ב
SC
Subcutaneous
ספיגה מאוד איטית, ניתן לתת בצורה של משקע או אמולסיה מתחת לעור, ואז תהיה ספיגה איטית יותר של התרופה. אפשר לעסות או לחמם את המקום כדי להגביר את הספיגה. מוגבל לנפח קטן של 0.5 מ”ל
מה היתרון של מתן תרופה דרך השריר לעומת דרך העור
אפשר לתת נפח גדול יותר - 2 מ״ל שרירית, 0.5 מ״ל תת עורית
מהם נפחי הנוזלים בגופנו
נוזלים מהווים כ-60% ממשקל הגוף
אדם ששוקל 70 ק״ג, יש לו 42 ליטרים של נוזלים. כ-11 ליטר נוזל חוץ תאי, מתוכו כ-5-6 ליטר דם, מתוכו כ-3 ליטר פלסמה
Vd?
נפח פיזור
Ab (כמות התרופה בגוף לאחר הספיגה) / C (הריכוז בפלסמה)
הריכוז בפלסמה נמדד בדם - מודדים גם את התרופה החופשית וגם את התרופה הקשורה.
נפח פיזור יינתן כנתון, הוא מספר שכתוב בספרים ועוזר לנו לקבוע איזה מינון של תרופה יש לתת ע״מ להגיע לריכוז מסוים שלה בדם
איפה תרופה יכולה להימצא בגוף
רק בפלסמה, או שהיא יכולה לעזוב את הדם, להגיע לנוזל החוץ תאי ולתפוס עוד 11-12 ליטר, או שהיא גם יכולה להיכנס אל תאים ואז היא תימצא בכל נפח הגוף שלנו
נפח הפיזור מושפע מ
נפח הפיזור מושפע מקשירת התרופה לחלבוני הפלסמה, מקשירת התרופה אל הרקמות, ומזרימת הדם אל הרקמות.
מתי נפח הפיזור יהיה קטן?
תרופה שאינה ליפופילית מספיק תתקשה לעבור את הממברנה הביולוגית ותישאר בעיקר בדם, כך שתהיה מעט תרופה בנפח האקסטרה וסקולרי.
כמו כן, כאשר תרופה נקשרת לאלבומין היא לא יכולה לעבור בין מדורים.
ב-2 המקרים התרופה נמצאת בעיקר בפלסמה, ומכיוון שנפח פיזור זה כמות התרופה בגוף לאחר הספיגה חלקי הריכוז בפלסמה, והמכנה של השבר גדול, נפח הפיזור יהיה קטן
מתי נפח הפיזור יהיה גדול?
תרופה מאוד ליפופילית שכמעט כולה עברה ממברנה לחלק האקסטרה וסקולרי ונקשרת לתאי שומן / שריר / חלבונים נשאים
ב-2 המקרים התרופה נמצאת בעיקר באיזור האקסטרה וסקולרי ולא בפלסמה, ומכיוון שנפל פיזור זה כמות התרופה בגוף לאחר הספיגה חלקי הריכוז בפלסמה, והמכנה של השבר קטן, נפח הפיזור יהיה גדול. נפח הפיזור במקרה כזה יכול להגיע לערך שגדול מנפח הנוזלים הכללי בגוף, מכיוון שהוא לא משקף נפח אמיתי
מתי נפח הפיזור יהיה דומה לנפח הנוזלים בגוף
במקרה שבו לתרופה אין מקום מועדף והיא מתפזרת באופן דומה בפלזמה ובאיזור האקסטרא וסקולרי
אפקט של תרופה הוא פונקציה של
ריכוז התרופה בדם. תרופה שמצטברת במקום מסוים (נקשרת לשומן/שריר/אלבומין) לא תשיג את מטרתה
אם נפח הפיזור גבוה, זה אומר שריכוז התרופה בדם הוא נמוך, כלומר התרופה פחות אפקטיבית
אם נשווה 2 כוסות באותו הנפח וגם אותה כמות של תרופה, כשבאחת יש פחם שסופג את התרופה ובשנייה לא, למי יהיה נפח פיזור יותר גדול
הכוס עם הפחם תהיה בעלת נפח פיזור יותר גדול, שכן הריכוז של התרופה הוא לכאורה יותר קטן (המכנה של השבר)
כמה אתרי קישור יש לאלבומין
לכל מולק׳ אלבומין יש 1.2 מילימולר של אתרים לא ספציפיים היכולים לקשור תרופות
מהי תרופה משחלפת
לאלבומין יש אתרי קישור לא ספציפיים, כך שתרופות שונות יכולות להיקשר לאותו האתר. תרופה משחלפת גורמת לכך שחלק מהתרופה המקורית תשתחרר, כך שאם נותנים אותה במקביל לתרופה שנקשרת לאלבומין ברמה גבוהה, ריכוז התרופה יכול לעלות משמעותית
יש לשים לב לרעילות
מה יכול להאריך את משך הפעולה של תרופה
קישור התרופה לאלבומין. היא צריכה להיות משוחררת די לעבור אלימינציה
מה מאפיין את ריכוז התרופה החופשית בריכוזים מיקרומולריים לעומת בריכוזים גבוהים
בריכוזים מיקרו-מולריים ריכוז התרופה החופשית קבוע,
מכיוון שיש 1.2 מילי-מולר אתרי קישור לאלבומין – פי 1000 מריכוז התרופה, ולכן אין רוויה של אתרי אלבומין.
בריכוזים גבוהים של תרופה אתרי הקישור של אלבומין יהיו ברוויה, וכל תוספת של תרופה תלך לכיוון התרופה החופשית - למשל באספירין או אלכוהול
נפח הפיזור של ואליום
140
פי 3 מנפח הנוזלים בגוף
נפח פיזור של
Chloroquine
13,000
כשיש
Excretion
איך נראה הגרף של התרופה (ריכוז/זמן)
ללא הפרשה הגרף עולה לריכוז מסוים ונשאר בריכוז קבוע, גם ביותר ממדור אחד
כשיש הפרשה יש הגעה לריכוז מסוים ואז ירידה אקספוננציאלית בריכוז
מהי אלימינציה באופן כללי
הרחקה של התרופה - מטבוליזם + אקסקריציה שלה
מהם שלבי האלימינציה
ב-2 הפאזות יש הוספה של מרכז/י קוניוגציה לתרופה ע״י אנזימים. רוב התרופות הופכות בפאזה הראשונה להידרופיליות ומורחקות, ובפאזה השנייה עוד יותר. יש מקרים של מטבוליזם ראשוני שלא משנה את פעילות התרופה / שהופך אותה לפעילה, במקרה של
Pro-drug -> Drug
בפאזה 1 (לא סינתטית) -
SH ,OH ,NH2 ,COOH
בפאזה 2 (סינתטית) -
קוניוגציה עם מרכיב אנדוגני כגון - חומצה אמינית, סולפורית, גלוקורונית, אצטית
פאזה 2 לא תמיד מתרחשת, ומצד שני יש מקרים שבהם לתרופה יהיה מרכז קוניוגציה מלכתחילה ובתנאים מתאימים הן יוכלו להיכנס ישירות לפאזה 2
איפה המטבוליזם של תרופות מתבצע
בכבד, אך גם במקומות אחרים בגוף כגון המעיים
מהי פרקציה מיקרוזומלית
פרקציה של אקסטרקט כבד שמכילה
SER / RER
איך מקבלים אותה - טוחנים כבד, עושים צנטריפוגה שלו, הגרעינים הכבדים שוקעים במהירות מוגברת המיטוכונדריות שוקעות, ובמהירות עוד יותר גבוהה הפרקציה המיקרוזומלית שוקעת
SER - מה יש בו
RER - כנל
SER - אנזימים שעושים מטבוליזם של התרופה בכבד
RER - סינתזת חלבונים / ריבוזומים