שינויים ביולוגיים Flashcards
איזה הנחות יסוד שגויות קיימות לגבי העובר?
- העובר גדל בסביבה מוגנת ולא יכול להינזק מהסביבה. הוא ניזוק אם האם מעשנת.
- אין לעובר אישיות, כי עדיין לא חווה חוויות. עוברים הבועטים או רגועים.
- העובר איננו רואה או שומע עד הלידה. העובר שומע ואף רוקד לקראת סוף השליש האחרון.
- לעובר עדיין אין רגשות, העדפות וכו’. אם האם תאכל אוכל חריף ולא יאהב הוא יסבול, יהיו לו גיהוקים.
- רק בעקבות תמונות האולטרסאונד ניתן להניח כי אולי אימהות מאמינות שאוהבות את עובריהן. גם לפני תמונות האולטרסאונד, האם אוהבת ודואגת לעוברה. האם יודעת על קיומו ומפתחת את האהבה לילד כשהוא עובר.
מהן עקרונות העוברות?
ההתפתחות כרוכה בהתמיינות (דפרניאציה)- תהליך בו חלקים לובשים צורות ותפקודים ייחודיים יותר ויותר (תא- תאים דומים- צורות ותיפקודים ייחודיים).
כוון של שכלול, מורכבות וייחודיות.
התמיינות- התארגנות מחדש (תאים- רקמות- איברים).
מבנים חדשים ויכולות חדשות נובעים בדרך סדירה מאלה שהיו קיימים לפניהם. למשל, עיניים מתחילות למצמץ. זוחלים ולאחר מכן הולכים.
התפתחות האדם בכל מקום במעגל החיים נתפסת כסדירה, מצטברת ובעלת כוון.
מהו קוד גנטי?
התפתחות צפלוקודלית, קדמית-אחורית, ראש-רגליים.
פרוקסימודיסטלית, ממרכז הגוף להיקפו. מרכזית-היקפית, מתעגל.
כיצד מתפתחים חושים ותגובות בתקופת העוברות?
שבוע חמישי- מגיב לגירויים שונים.
שמיעה: 8 שבועות- מנגנון קליטת צלילים באוזן.
25 שבועות- תנועות עפ”י מוזיקה.
26-28 שבועות- רגישות לקול (דווח תזוזה אחר רעש חזק, עלייה בפעימות הלב- הוא פחד מזה).
לידה: הבדלי עוצמה (גבוה ב-10-20 דציבל מסף המבוגר).
18 חודשים-כמבוגר באיתור כוון קול.
מהו המחקר של פייפר?
מחקר ללמידת עוברים.
המחקר של PEIPER 1925
ניסוי צופרים-פייפר השמיע קולות צופרים לבטן האם בהיריון. העובר שמע ונבהל. לאחר זמן מה בו התינוק שומע את רעש הצופר, הוא לומד אותו וזוכר ומפסיק להיבהל. זה נקרא הביטואציה.
מהו המחקר של סאלק?
מחקר ללמידת עוברים.
שלושה תנאים: יילודים שמעו דפיקות לב בקצב 120 פעימות לדקה (שלהם), 80 פעימות לדקה (של האמא), שום פעימות.
יילודים ששמעו 80 פעימות לדקה עלו יותר במשקל ובכו פחות. הוא זכר את קצב הפעימות של האם וזה הזכיר לו את האם והרגיע אותו. מוכר=טוב.
מסקנה: למידה ברחם.
מהו המחקר של קאלאטה?
מחקר הבודק את חווית השמיעה בעוברות.
הוא נתן לשתי נשים עם קול זהה לקרוא לתינוק את הסיפור, אחת האם ואחת אישה זרה. הוא מצא כי הוא זוכר את קול האם ולאו דווקא את הסיפור בלבד.
חתול וכובע בקול האם עדיף על פני סיפור אחר בקול האם.
מושפעים מחוויות שחוו כעוברים.
לוקחים מוצץ מיוחד המחובר לחיישן ועוקב אחר קצב המציצה של הילד. כשהוא מוצץ בקצב איטי הוא רגוע, אבל בקצב מהר הוא עצבני.
חלק מהאימהות הקריאו שוב ושוב חלק מ”חתול תעלול” בחודש וחצי האחרונים של ההיריון.
בדיקת מוצץ 3 ימים לאחר הלידה הראתה כי יש שינוי במציצה ובקצב הלב בסיפור זה לעומת סיפור אחר.
מסקנה: הם זיהו את הסיפור ולאו דווקא את קולה של האם.
קצב מציצת המוצץ לקול האם היה איטי, ולקול אישה זרה היה מהיר.
מהם ההסברים האלטרנטיביים למחקרו של קאלאטה?
קל יותר.
נעים יותר.
האם הניסוי של קאלאטה היה מהימן?
הוא חזר על הניסוי בדרכים שונות כדיי לבסס את הממצאים, ומצא כי תמיד השפעת האם גבוהה מהשפעת אישה זרה.
מהו הניסוי השני שערך קאלאטה?
מחקר נוסף בחווית השמיעה בעוברות.
האם התינוק מזהה את אבא שלו:
האם התינוק יעדיף את אביו על פני גבר זר?
האם התינוק מבחין בין קול האב לקול גבר זר?
עד יומיים לאחר הלידה התינוק הבחין וזיהה את הקול של האבא, אך הוא לא הראה עדיפות לקול האבא לקול גבר אחר עם קול דומה.
מסקנת הביניים- תינוק לומד וזוכר אבל ייתכן שהלמידה צריכה להיות משמעותית (אולי חודש וחצי לפני הלידה). יכול להיות שהלמידה חזקה בהרבה כשהתינוק שומע את הקול באופן פנימי וחיצוני. לכן אנו לא יודעים את גבולות הלמידה של העובר.
מהו הניסוי השלישי של קאלאטה?
מה יותר טוב? קול האב או קול פעימות לב האם?
העדפות שמיעתיות אחרי הלידה נראות קשורות במה ששמעו לפני הלידה.
חוויה שמיעתיות קדם- לידתיות משפיעות על העדפות שמיעתיות אחרי הלידה.
מצבה הנפשי של האם ובריאות העובר:
אנו מניחים כי רוגע, אושר, וסטרס מופחת בקרב נשים בהיריון תורמים לעובר.
בין הגורמים הקשורים ללידה בריאה- בן זוג ומשפחה תומכים, עבודה סדירה, משאבים כלכליים.
DAVID (1981)- השווה בין תינוקות שאימם היו בעלות עמדות שליליות לגביהם לעומת קבוצת ביקורת.
תינוקות שהיו פחות רצויים שקלו פחות בזמן הלידה.
סטרס- גורם להפרשה של הורמונים העוברים לתינוק. קשור בלידה מוקדמת ובמשקל נמוך.
אוכל- בין 2000-2800 קלוריות ליום, עלייה ממוצעת של 15 ק”ג בהיריון. השפעת מצבי הרעבה.
מהם הגורמים לפגיעה בעובר?
טרטוגנים- חומר מזהם או רעיל שיכול לפגוע בנו:
כימיים- תרופות, מתכות כבדות (כספית), חומרים ממכרים (אלכוהול, סמים, קפאין).
תזונתיים- עודף ויטמין A.
גורמים זיהומיים- אדמת.
פיזיקליים- קרינה, היפותרמיה.
מכניים- מיעוט מי שפיר- נוצר לחץ מכני על העובר שיכול לגרום למומים שונים.
מהם שכיחותם של מומים מולדים?
שכיחות מומים מולדים קשים:
כ-1-3% מהיילודים ועד פי שניים מכך בגיל 5 שנים (הפער נובע מהאבחנה מאוחרת יותר ולא מהעדר אותם מומים בתקופת היילוד). יכול להיות גנטי ולא גנטי.
מהו מקורם של מומים מולדים?
הפרעות כרומוזומלית (גנטי).
גורמים סיבתיים.
שילוב.
לא ידוע.
הפרעות כרומוזומליות, מוטציות חדשות, מחלות תורשתיות גנטיות ב-25-30%. סביבה קדם לידתית כ-5-10% (זיהומים תוך רחמיים 1%, מחלות אימהיות 1-2%, קרינה ממיינת פחות מ-1%, תרופות וגורצים כימיים 2%).
שילוב- כ-25%
יתר- לא ידוע.
טרטוגן- גורם בסביבה אשר ע“י פעולה על העובר המתפתח יכול לגרום אנומליה מבנית, נזק מבני (יד קטועה).
מהי טרטולוגיה?
גורמים, מנגנונים וביטויים של התפתחות לא תקינה מסיבות שונות היכולה להתבטא במוות של העובר, מום, הפרעה בגדילה או בעיה תפקודית.
טרטולוגיה קלינית עוסקת בעיקר במומים מולדים אשר נגרמים כתוצאה מהשפעה סביבתית.
