שאלות Flashcards
באמצעות מה הדין הפרצודורלי בעצם מונע את מימוש הדין המהותי?
- דיני התיישנות
- דיני ראיות
- רף הוכחה
- הטלת נטל השכנוע על צד מסוים
- הטלת צווים זמניים
- הוצאות
- דיני ראיות: לעתים תיפסל ראיה שבמהותה היא נכונה אך לא ניתנת להצגה בבית המשפט, באופן שימנע את הוכחת הזכות.
- רף הוכחה: יתכן שהמציאות אחרת ממה שניתן להוכיח.
- הטלת נטל השכנוע/הוכחה על צד מסוים, גם אם זה הצד שמהותית הזכות שלו.
- הטלת צווים זמניים, שיכולים להפוך את נטל התביעה ללא סביר עבור אחד הצדדים.
הוצאות: ישנן שתי דרכים עיקריות לפסיקת הוצאות:
מה הם שני הדרכים העיקריות לפסיקת הוצאות?
- הכלל הבריטי - הצד שהפסיד הוא שאחראי לשלם את ההוצאות תמיד
- הכלל האמריקאי - אין פסיקת תוצאות לא משנה מה.
מה החסרונות של שני הדרכים העיקריות לפסיקת הוצאות?
- בריטי - כלל כזה מאפשר לצד חזק כלכלית, שאדיש להוצאות זמניות (שהוא צופה שיוחזרו) להגדיל את ההוצאות של הצד החלש. הוא יכול להזמין כמות גדולה של מומחים, להאריך זמנים וכו’. לצד החלש כלכלית הופך לא משתלם לנהל תביעה/הגנה, גם אם סיכוייו לזכות גבוהים -
- אמריקאי - כלל זה מביא לתוצאה שבה גם הצד המנצח תמיד יוצא מופסד במידה מסוימת, ופעמים רבות הוא מהווה מחסום מפני ניהול משפט. זה מחסום לא רק לתובע אלא גם להגנה, כך שלעתים הנתבעים כלל לא מגיעים לדיון ומתקבל פס”ד במעמד צד אחד לטובת התובעים באופן אוטומטי.
איזה כלל פסיקת הוצאות חל בישראל? האם זה פותר את הבעיה?
כלל בריטי (המפסיד משלם הוצאות) מרוכך - כל צד נושא בהוצאותיו והמפסיד משלם את הוצאות בית המשפט. זה יוצר בעיה דומה לבעיה עם הכלל האמריקאי
מה הן שלושת המטרות של זכות הגישה לערכאות?
- הגנה על הפרט/יכולת מימוש זכויות מהותיות - אם אין זכות גישה לערכאות אין כל משמעות לזכויות מהותיות. יהיה קשה מאד לקבל נגיד תרופה בשל הפרת חוזה ללא בית משפט
- הפעלת הרשות השופטת - על מנת שהרשות השופטת תתחיל לעבוד נדרש פניה אליה בשונה משני הרשויות האחרות
- הגבלת השלטון
מה הן שלושת הבעיות שעולות כאשר יש אנו נותנים גישה מרחיבה להגיש תביעות?
מבחינת עלות - על מי הן מושתתות?
- עלויות גבוהות על הציבור
- עלויות גבוהות על הצד שכנגד שמחויב להתגונן (עלויות ישירות ועלויות זמן)
- נזק שנגרם ממתן צווים זמניים
זכות הגישה לערכאות
איך מתבצעת האיזון, בעניין זכות הגישה לערכאות, בין הצדדים החיוביים והשליליים של הזכות?
כלומר איך מוגבלת זכות הגישה לערכאות במידה סבירה?
- הגבלות קשות כמו זכות העמידה והיתיישנות
- הגבלות רכות - עלויות ניהול משפט (אגרת, שכ”ט), כללי פרוצדורה שמחייבים הוצאות, פסיקת הוצאות שמרתיעה תביעות סתמיות, הגבלת היקף הטענות
- הגבלת זכות הגישה ביחס לפגיעות ספציפיות (כמו תאונות דרכים, תביעות נגד שופטים, חוק הנזיקים האזרחיים, )
כיצד זכות התביעה של נפגע מוגבל?
- חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים - קובע תקרת פיצוי, אם נכנסים תחת ההעילות של החוק לא ניתן להגיש תביעה נזיקית, המומחה מתמנה ע”י בית המשפט, קביעת נכות על פי כל דין ולא על ידי מומחים
- חוק הנזיקים האזרחיים - מגביל תביעות נזקיות של אלו שמתעסקים בטרור
- חסינות נושאי משרה שיפוטית
איך יכולה זכות הגישה לערכאות של הנתבע להיפגע?
- סדר דין מקוצר - בעל הדין שכנגד צריל לבקש רשות להתגונן (דבר שלא תמיד מאושר). בתקנות החדשות אין אפשרות לסדר שדין מקוצר.
- תביעה ייצוגית (תביעות מצחיקות כמו נגד מקדונלדס על קפה חם מדי ונגד שיעור יוגה שלא לימד סטודנט לעוף)
לגבי תביעות ייצוגיות אין זה ברור אם זה אכן קורה. נגיד במקרה של קפה החם של מקדונלדס - קריאה מעמיקה מגלה שהתביעה הייתה מוצדקת
מה הם שני הקשיים כלפי קבוצת התובעים בתביעות ייצוגיות?
- חברי הקבוצה הנפגעת בעצם לא בוחרת בעורך הדין שמייצג אותם (השתקים)
- בעיית הנציג בהסכמי פשרה - נציג התובעים יכול לקבל סכום כסף גדול מאד מהנתבע על מנת שימשוך את התביעה
איך מתמודד חוק תובענות הייצוגיות עם בעיות הנציג?
- כדי להגיש תביעה ייצוגית נדרש קודם לבקש מבית המשפט לאשר את התובענה ולאשר את ייצוג התובעים
- הסדר פשרה דורש אישור מבית המשפט
מבחינת עובדות בתיק - כיצד כללי הפרוצדורה יכולים לפגוע בהגעה לחקר האמת?
הכללים פגעין מצד אחד בזכות הגישה לערכאות ובחקר האמת
- סוג העובדות - מוגבלת סוג העובדות והראיות שיכולות לבוא בפני בית המשפט (התנהגות רגילה)
- דרך איסוף העובדות (ניסיון אישי של שופט, חדשות וכתבות, אי הגדרת כמות העובדות הנדרשת)
- דדרך ההכרעה - אם לא ניתן להגיע למסקנה משפטית, השופט לא יוכל להכניס אינדקציות נוספות שהושמטו לחשיבה וכן הוא לא יכול להביא מומחה
אם כללי הפרוצדורה מגבילים את גילוי האמת, למה הם בכל מקרה חשובים?
- מניעת שרירותיות - חובה להיות מסודר ואחיד בין השופטים
- יצירת ודאות - שהציבור יוכל לסמוך על ההליך
- ייעול ההליך - מערכת בתי המשפט עמוסה, ולכן יש צורך “לקצץ” את הצדק על מנת שיגיע מספיק צדק לכולם. לא ייצכן שניתן לכל בעל דין להזמין 31 עדים
- אנונימיות (?)
- אמון הציבור במערכת המשפט על ידי שקיפות
לא ברור שכללי הפרוצדורה תמיד עוזרים לנו – הרבה פעמים נראה שהם תוקעים “מקל בגלגלים” למערכת. הדבר מוביל ליחס אמביוולנטי כלפי כללי הפרוצדורה – כולם יודעים שהם חשובים אך הרבה פעמים הם מאוד מפריעים.
מה הם שלושת המתחים בעניין יישום כללי הפרוצדורה?
- בין מיטת סדום למזרן (כללים נוקשים למול כללים מכווינים)
- תפיסת תפקידו של בית המשפט (אינקוויזטורי/אקטיבית למול אדוורסרית/פסיבית)
- תפקידו של עורך הדין (שלוחה של הלקוח למול המתווך של ביהמ”ש כלפי הלקוח)
מה הן השלבים העיקריים של הליך אזרחי?
- הגשת כתבי טענות - מה שבעצם תוחם את גדר המחלוקת. בית המשפט יכול לדון רק על מה שמופיע בכתבי הטענות
- שלב ההקפאה (שלושה חודשים בהם בית המשפט אינו נוגע בתיק על מנת שהצדדים יבואו מוכנים להתדיין)
- קדם משפט בה בית המשפט דן בסכסוכים בין בצדדים שלא היה יכול להעלות בתקופת ההקפאה
- ניהול התיק לגופו
- סעדים זמניים יכולים להיות מוגשים בכל שלב
מה הם סוגי כתבי טענות? ומה התוכן של כל כתב?
- כתב תביעה - התובע צריך לציין מה הסעד המבוקש ולמה זה מגיע לו. בנוי מכותרת, רקע עובדתי ופירוט העובדות תוך מגבלת מקום שנקבעה בתקנות.
- כתב הגנה - גרסת הנתבע לעובדות תוך נימוק למה לדעתו לא מגיע לתובע את הסעד המבוקש (כגון חוסר סמכות, הדבר התדיין בעבר, הסכם בוררות וכו)
- כתב תשובה - התובע רשאי להגיש כתב תשובה על ההגנה אבל לא לטעון טענות חדשות
- כתב תביעה שכנגד וכתב הגנה שכנגד
מה הם שלשות סוגי הסמכות בהם יש להתחשב לפני שמגישים כתב תביעה?
- סמכות בינלאומית - האם יש סמכות לבית המשפט הישראלי לדון בתביעה
- סמכות עניינית - אם בית המשפט הישראלי רשאי לדון בתביעה, איזו ערכאה במערכת בתי המשפט מוסמכת לדון בתביעה?
- סמכות מקומית - איזה אזור מוסמך לדון בתביעה
מה התכלית של כתב תשובה?
ממילא לא ניתן בכתב התשובה לתקן את כתב התביעה ובכל מקרה, ברירת המחדל היא שהטענות בבכתב ההגנה מוכחשות. פלדור טוען שברוב המקרים כתב תשובה מיותר לגמרי ורק מוסיף עלויות. אבל כתב תשובה יכול לאותת לנתבע שהתובע רציני ויגרום לנתבע לפחד משלב ההוכחות וגם כתב התשובה יכול להגביר את מיהמנות כתב התביעה.
מה ההבדל בין כתב בי-דין לבין כתב טענות?
כתב טענות הוא אחד מאלו - כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה.
כתב בי-דין הוא כל מסמך אחר שמוגש לבית המשפט
איך שלב ההקפאה מקדם את התיק על מנת שהצדדים יגיעו לדיון בבית המשפט כאשר מסגרת הדיון ברורה לכולם?
- דיון מקדמי בין בעלי הדין - דיון שצריכה להתרחש בשקיפות מירבית בו הצדדים חייבים להיפגש ולהסכים על הבסיס העובדתי לדיון
- הליכים מקדמיים - גילוי מסמכים, עיון במסמכים והגשת שאלונים
- פגישת מהו”ת או גישור - פגישת חובה כאשר ההליך אינו מוסכם (כשיש סכסוך וכשאין רק צורך בקביעה משפטית או תביעה אזרחית נגררת פלילית). מהות הפגישה היא לנסות למצוא דרך לפתור את הסכסוך שלא על ידי בית המשפט
אלו בקשות ניתן להגיש בשלב ההקפאה?
בעיקרון חל איזור להגיש בקשות ממועד הגשת כתב הטענות האחרון עד דיון קדם המשפט אולם ניתן להגיש שלשת סוגי בקשות:
1. בקשות בעניינים דחופים (סעד סמני או עדות מוקדמת)
2. בקשות למניעת הליכים מיותרים (עיכוב הליכים או תיקון כתבי טענות)
3. בקשות להסרת חסמים להתקדמות ההליך (בדיקת מומחה, ציקוף צד להליך, איחוד דיון)
4. פניות בעניינים טכניים (כמו דחיית קדם המשפט)
מי פטור מפגישת מהו”ת?
- תאגיד
- המדינה
- בעל דין התגורר בחול
- כאשר ההליך הוא מוסכם
- תביעה נגררת פלילים
- כאשר יש היתר מיוחד
מה קורה בדיון קדם המשפט?
בקדם המשפט כל צד מגיש בקשות ביניים לבית המשפט. בעצם מטרת קדם המשפט היא להחליט איך ייראה הדיון המרכזי (עדויות בכתב או בעל פה לדוגמה).
בית המשפט בשלב זה גם מציע דרכים חלופיות לפתירון הסכסוך
בית המשפט יכול גם לנסות לצמצם מחלוקות על עובדות המקרה על ידי הזמנת מומחים שינסו להסביר.
בית המשפט מאד אקטיבי בשלב זה
מה הם שני השלבים בניהול התיק לגופו?
- שלב ההוכחות (הגשת ראיות וחקירת עדים) וראיות מפריכות
- סיכומים (לסייע באיחוד ההוכחות לכדי נרטיב אחד יכול להיות בכתב או בעפ וצמוד או לא צמוד לראיות)
מה הן שלושת השלבים בחקירת עדים?
הן בעל פה והן בתצהיר
כאשר כל ההעדות נעשת בעל פה, כל עד עובר את שלשות השלבים ואז עוברים לעד הבא שגם הוא עובר את שלושת השלבים
1. חקירה ראשית בידי הצד שהזמין את העד
2. חקירה נגדית על ידי הצד השני
3. חקירה חוזרת על ידי מזמין העד
כאשר העדות נגבת על ידי תצהירים - מגישים את תכל התצהירים ביחד ואז בבית המשפט ישר מתחילים עם החקירה הנגדית
מה המטרות של חקירה נגדית וחוזרת?
החקירה הנגדית:
* קבלת עובדות נוספות שיכולות לשרת את הצד שכנגד ושהושמטו מהחקירה הראשית
* לתת לעד לחזור בו מגרסתו
* שכנוע בית המשפט שיש לדחות את גרסת העד (על ידי הטלת ספק באמינותו)
החקירה החוזרת:
1. נועדה למזער נזקים שעלו מהחקירה הנגדית
2. מוגבלת לסוגיות שעלו בחקירה הנגדית
מה הוא סדר החקירה?
קודם מעידים את עדי התביעה ואז את עדי הנתבע.
כאשר העדות הראשית בעל פה - מזמינים עד אחר עד להעיד כאשר כל עדות מתבצעת באופן של חקירה ראשית, נגדית וחוזרת.
כאשר העדות הראשית מתבצעת בכתב - מגישים את כל התצהירים ביחד ואז מזמינים כל עד לחקירה נגדית ואז חוזרת.
מה היתרון ומה החסרונות בלהעיד על ידי תצהירים ולא בעל פה?
- יתרון - יותר יעיל מהעדת בעל פה. כל הראיות ידועות מראש
- חסרון - בדרך כלל העדים הבאים יעידו על דברים שנשמטו על ידי העד הראשון אך אם מגישים את הכל במקביל אנחנו בעצם מאבדים את היכולת לתקן בדרך
- חסרון - בעדות בעל פה הנתבע יכול לטעון שאין לו מה להביא עדים לחקירה ראשית כח אולי הוא הצליח לסתור את כל העדות של התובע. כאשר העדות היא בתצהירים אין אפשרות כזאת לנתבע משום שמגישים באותו הזמן את כל התצהירים ביחד.
על פי התקנות החדשות - בית המשפט יעדיף איזה סוג עדות?
בתקנות הישנות בית המשפט היה יכול לבחור את צורת העדות על פי רצונו וזה בלבד. בתקנות החדשות - ברירת המחדל היא עדות בעל פה. אולם לבית המשפט יש מרחב תמרון אם עדות על ידי תצהירים תעזור לחקר האמת (בעיקר בתיקים מסובכים) ובתביעות שסכומן מעל 2.5 מיליון ש”ח ברירת המחדל הוא בכתב
מה הם שלושת סוגי הסמכות?
- סמכות בינלאומית
- סמכות עניינית
- סמכות מקומית
מה הוא סמכות מקבילה
כאשר לפחות שני בתי משפט מוסמכים לדון בתביעה. לדוגמה גירושים (בתי דין רבניין ובית הדין למשפחה. או שני בתי משפט לשלום באותו מחוז)
למה יש עניין להסדיר סמכות מקומית?
- נוחות של הנתבעת - יש העדפה שהדיון יתקיים ליד מקום מגורי הנתבע על מנת להקל על ההליך. למקות שהשופט רבלין טען שמשום שמדינת ישראל כה קטנה ספק אם מישהו יירתע מלהגן על התביעה בגלל מרחק
- התמחות מקומית - בתי המשפט באותו מחוז מתמחים לכללים הרלוונטיים לאותו המחוז
- ויסות עומס - כל מחוז מקבלת מספר תקני שיפוט על פי האוכלוסייה הגרה בה. ככל שהאוכלוסיה תהה יותר גדולה כך תגדל מספר השופטים
מה הם הפרמטרים לקבוע את הסמכות המקומית?
- מקום מגורי או עיסוקי הנתבע
- מקום המעשה או המחדל
- אם התביעה עוסקת במקרקעין - אז במחוז בו נמצא הקרקע
- אם קיים תניית שיפוט מקבילה/ייחודית - אז התביעה תדון במקום בו הוסכם על בעלי הדין
אם מדובר בתביעה על מעשה או מחדל שהתקיים באינטרנט:
1. ניתן להגיש את התביעה במקום מגורי או עסקיי התובע או הנתבע
2. אם התובע הוא עסק אז ניתן להגיש רק במקום מגורי או עסקי הנתבע
למי מגישים תובענה כאשר אין סמכות מקומית מתאימה? האם התקנות החדשות הוסיפו או הפחיתו מקרים כאלו?
מגישים לבתי המשפט בירושלים.
בתקנות הישנות היו הרבה פחות מקרים בהם לא היה סמכות מקומית
מה הסמכות המקומית כאשר מגישים תביעה כנגד מספר נתבעים הגרים במחוזות שונים?
ניתן להגיש תביעה בכל מחוז בו נמצא לפחות אחד מהנתבעים
מה הסמכות המקומית כאשר יש מספר נתבעים במחוזות שונים אבל רק לאחד יש הסכם תניית שיפוט ייחודית?
- לדעת פלדור לא אמורה להיות הבדל מהדין במקרה שיש כמה נתבעים אבל אין הסכם תניית שיפוט ייחודית
- הפסיקה קבעה אחרת. יש להפריד את התביעות - להגיש תביעה אחת במחוז בו נמצא אחד מהנתבעים בלי תניית ישפוט ייחודית ותביעה שנייה במחוז בו יש תניית שיפוט ייחודית
האם בית משפט יכול להגיד בעצמו שאין לו סמכות מקומית?
לא. התקנות החדשות קובעות שניתן להתנות מלכתחילה על מקום הדיון ובית משפט לא יוכל בעצמו להעלות את הטענה שאין לו סמכות מקומית.
בנוסף - על הצדדים להעלות את הטענה לחוסר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה שיש להם - אי אפשר להעלות את הטענה בשלב מאוחר
איך ניתן להעביר תיקים בתוך מחוז או בין מחוזות?
נשיא בית משפט השלום רשאי להעביר תיקים מבתי משפט בתוך המחוז. נשיא בית המשפט העליון רשאי להעביר תיקים בין מחוזות
איך אפשר להגיע למצב בו אין סמכות מקומית לאף בית משפט? מה עושים במקרה זה?
מצב זה יכול להתעורר כאשר תובעים אדם זר שלא תושב ישראל. אפשר להגיש נגדו תביעה כאשר הוא נתפס בישראל או כאשר ניתן היתר המצאה לתביעה בחו”ל.
במקרים כאלו - יש להגיש את התביעה לבית המשפט בירושלים
מה הם שלושת השאלות שיש לשאול על מנת לקבוע איפה הסמכות העניינית?
- האם יש ערכאה יחודית המוסמכת לעניין התביעה? (מבחן העילה)
- אם לא, האם יש הסכמה המסודרת בחיקוק ספציפי?
- אם לא - יש לבדוק את כללי הסמכות האזרחיים הרגליים - מבחן הסעד או סמכות במקרקעין
מה הם הערכאות הייחודיות עם סמכות עניינית ייחודית?
- בית הדין לעבודה - ערכאה אזורי ראשונה, ערכאת ערעור ארצי - עילות על בסיס עבודה ומשא ומתן עבודה.
- בתי המשפט לענייני משפחה - עיות הנוגעות גם ליחסי אישות גם לצוואות וירושות וכו
- בתי המשפט לעניינים מנהליים - פעם כל ריב עם השלטון הייתה מתדיינת בבגץ אולם החוק הקים בתי משפט לעניינים אזרחיים שהם בעצם בתי משפט מחוזיים. תובענות מנהליות הן בעיקר מכרזים וחוק לתובענות ייצוגיות
- בית הדין הרבני
- בית הדין לשכירות
- בית המשפט לימאות
- בית הדין לחוזים אחדים
- בית הדין לתחרות
- בית דין גבוה לצדק
- המפקח על המקרקעין
מה הם הסעדים שבית משפט השלום מוסמך לדון בהם?
- תביעות אזרחיות שסכום התביעה עד 2.5 מיליון שקלים
- יש חריגה לכלל כאשר יש תביעה נגד שהיא מעל 2.5 מיליון שח אם היא קשורה לתביעה המקורית (כרוכה. היא לא מקנה סמכות אם תביעת הנגד אינה כרוכה)
- אישומים פלילים של עד 7 שנים
- תביעות חזקהף שימוש וחלוקה במקרקעין ומטלטלין. בעלות וחכירה שייך למחוזי
האם בית המשפט השלום רשאי לדון בתביעה שכנגד תביעה שנמצאת בסמכותו כאשר התביעה שכנגד לא נמצא בסמכותו?
כן אם התביעה שכנגד נובעת מאותן נסיבות אולם רשאי להעביר את התביעה למחלקה המשפטי למחוזי אם העניין הכלכלי משמעותי
מה הסמכות העניינית של בית משפט מחוזי?
- סמכות שיורית - עילות גדולות מדי לבית משפט שלום וכל עניין שלא נופל תחת סמכותו של בית משפט אחר
- עניינים מנהלים
- ערעורים על השלום
- עניין אזרחי שנקבע בחוק החברות
- ישנה חריכה במבחן הסעד בעניינים כלכליים - אמורה להיות בכל בית משפט מחוזי מחלקת כלכלית שתדון בעניינים כלכליים מסובכים. אולם יש מחלקה כלכלית רק בשניים מבתי המשפט המחוזיים ואין לזה משמעות
מה הם שני הדרכים לקבוע את שווי הסעד המבוקש?
- כאשר התביעה היא כספית - סכום התביעה
- כאשר התביענ אינה ממונית - שווי הנושא
שווי הנושא הוא במקרים פשוטים שוויו הכולל של העניין העומד לדיון
במקרים אחרים - כמו אם יש מחלוקת בשווי של פחות מ2.5 מיליון למרות שבנושא הכללי מדובר בסכום של יותר מ2.5 מיליון - הפסיקה השתנתה. בעבר השופט הנדל פסק שיש להסתכל על השווי המהותי (החוב של של באבא גוי לרשות המיסים) ולא על הערך של הסעד (שחרור באבא ג’וי).
השופט גקוסקופף קבע ההפך - שצריכים לבדוק מה האינטרס הכלכלי שעומד מאחורי התביעה
מה היתרונות ומה החסרונות במבחן הסעד על מנת לקבוע סמכות עניינית?
יתרונות:
* מבחן פשטות (יש חריכים)
* יעיל -אין צורך לבחון את טענות לפני רביעת הירכאה
* הסכום אמור לייצג את מורכבות התביעה
חסרונות
* מתאם לא מוחלט בין שווי לבין מורכבות התביעה
* תמרוץ לניפוח סכומים כדי שהתביעה תישמע בפני שופטיים מחוזיים “מקצועיים” יותר
* ייתכן כפל סעדים (תביעת נגד בערכאה אחרת)
מה היא סמכות דינמית?
סמכות בו התיק התחיל בסמכות עניינית של ערכאה אחת ובמהלך התביעה השתנתה הסמכות
* כאשר השינוי נעשתה משום ריבית או הצמדה - בית המשפט שהתחיל את הדיון ימשיך אותה
* כאשר הסמכות השתנתה עקב תיקון כתב התביעה - אם השתנה משלון למחוזי יועבר למחוזי. אם השתנה מהמחוזי להשלום - ישאר במחוזי
מה היא סמכות נגררת?
בית משפט רשאי לדון בתביעה אם השאלה העיקרית בה היא בסמכותה העניינית גם אם השאלה המשנית לא בסמכותה העניינית. אולם הדיון בשאלה הנגררת אינה יוצרת מעשה בית דין.
סמכות נגררת יכולה להתרחש רק בבית משפט “רגיל” ולא בבית משפט ייחודי. במקרה השני יש לפצל את התביעה
האם בעבר היה אפשר להתנות על הסמכות העניינית?
בעבר היה נהוג שפסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית בטל מעיקרא. ולכן שופטים היו צריכים להעלות את הנושא מיוזמתם. בנוסף היה אפשר ךהעלות את טענת חוסר הסמכות העניינית בכל שלב בתביעה גם בערעור.
פותחו כמה חריגים לכלל:
* אם בית משפט מחוזי קובע עובדה סמכותית
* אם הטענה הועלתה בחוסר תום לב
מה הדין כיום בנוגע להתניית סמכות עניינית?
תקנה 29 לתקנות החדשות קובעת: “בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור רשאי ביהמ”ש לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה”.
לכאורה הרישא של התקנה קובעת כלל פשוט מאוד, המונע העלאת טענה בשלבים שאינם תחילת ההליך. אך יש בכך כמה קשיים: ראשית, הסמכות העניינית נקבעת בחקיקה ראשית, ואילו פה מדובר בחקיקה משנית. שנית, הסיפא של התקנה מעלה שהסנקציה היחידה היא בפסיקת הוצאות, ולא במניעות מהעלאה של הטענה בהמשך.
לא ברור אם כן כיצד משליכה התקנה על המועד האחרון להעלאת הטענה, על חובת ביהמ”ש להעלות את הטענה מיוזמתו או על האפשרות לטענת חתו”ל, שכן לכאורה טענה זו נפתרת בפסיקת הוצאות.
הפסיקה עדיין מתמודדת עם חוסר הוודאות הזה שמעלה התקנה.
מה היא המצאה?
המצאה היא הדרך שבה אנו מוסרים כתבי טענות ומסמכים אחד לשני. היא מסירת המסמך לידי הנמען או לידי בית המשפט
איך ממציאים מסמך לבית המשפט?
דרך מערכת נט המשפט. ויש לוודא שמגישים לפני השעה 17 אחרת זה יכול להיחשב כאיחור בהגשה