שאלות Flashcards
1
Q
באמצעות מה הדין הפרצודורלי בעצם מונע את מימוש הדין המהותי?
A
- דיני התיישנות
- דיני ראיות
- רף הוכחה
- הטלת נטל השכנוע על צד מסוים
- הטלת צווים זמניים
- הוצאות
- דיני ראיות: לעתים תיפסל ראיה שבמהותה היא נכונה אך לא ניתנת להצגה בבית המשפט, באופן שימנע את הוכחת הזכות.
- רף הוכחה: יתכן שהמציאות אחרת ממה שניתן להוכיח.
- הטלת נטל השכנוע/הוכחה על צד מסוים, גם אם זה הצד שמהותית הזכות שלו.
- הטלת צווים זמניים, שיכולים להפוך את נטל התביעה ללא סביר עבור אחד הצדדים.
הוצאות: ישנן שתי דרכים עיקריות לפסיקת הוצאות:
2
Q
מה הם שני הדרכים העיקריות לפסיקת הוצאות?
A
- הכלל הבריטי - הצד שהפסיד הוא שאחראי לשלם את ההוצאות תמיד
- הכלל האמריקאי - אין פסיקת תוצאות לא משנה מה.
3
Q
מה החסרונות של שני הדרכים העיקריות לפסיקת הוצאות?
A
- בריטי - כלל כזה מאפשר לצד חזק כלכלית, שאדיש להוצאות זמניות (שהוא צופה שיוחזרו) להגדיל את ההוצאות של הצד החלש. הוא יכול להזמין כמות גדולה של מומחים, להאריך זמנים וכו’. לצד החלש כלכלית הופך לא משתלם לנהל תביעה/הגנה, גם אם סיכוייו לזכות גבוהים -
- אמריקאי - כלל זה מביא לתוצאה שבה גם הצד המנצח תמיד יוצא מופסד במידה מסוימת, ופעמים רבות הוא מהווה מחסום מפני ניהול משפט. זה מחסום לא רק לתובע אלא גם להגנה, כך שלעתים הנתבעים כלל לא מגיעים לדיון ומתקבל פס”ד במעמד צד אחד לטובת התובעים באופן אוטומטי.
4
Q
איזה כלל פסיקת הוצאות חל בישראל? האם זה פותר את הבעיה?
A
כלל בריטי (המפסיד משלם הוצאות) מרוכך - כל צד נושא בהוצאותיו והמפסיד משלם את הוצאות בית המשפט. זה יוצר בעיה דומה לבעיה עם הכלל האמריקאי
5
Q
מה הן שלושת המטרות של זכות הגישה לערכאות?
A
- הגנה על הפרט/יכולת מימוש זכויות מהותיות - אם אין זכות גישה לערכאות אין כל משמעות לזכויות מהותיות. יהיה קשה מאד לקבל נגיד תרופה בשל הפרת חוזה ללא בית משפט
- הפעלת הרשות השופטת - על מנת שהרשות השופטת תתחיל לעבוד נדרש פניה אליה בשונה משני הרשויות האחרות
- הגבלת השלטון
6
Q
מה הן שלושת הבעיות שעולות כאשר יש אנו נותנים גישה מרחיבה להגיש תביעות?
מבחינת עלות - על מי הן מושתתות?
A
- עלויות גבוהות על הציבור
- עלויות גבוהות על הצד שכנגד שמחויב להתגונן (עלויות ישירות ועלויות זמן)
- נזק שנגרם ממתן צווים זמניים
7
Q
זכות הגישה לערכאות
איך מתבצעת האיזון, בעניין זכות הגישה לערכאות, בין הצדדים החיוביים והשליליים של הזכות?
כלומר איך מוגבלת זכות הגישה לערכאות במידה סבירה?
A
- הגבלות קשות כמו זכות העמידה והיתיישנות
- הגבלות רכות - עלויות ניהול משפט (אגרת, שכ”ט), כללי פרוצדורה שמחייבים הוצאות, פסיקת הוצאות שמרתיעה תביעות סתמיות, הגבלת היקף הטענות
- הגבלת זכות הגישה ביחס לפגיעות ספציפיות (כמו תאונות דרכים, תביעות נגד שופטים, חוק הנזיקים האזרחיים, )
8
Q
כיצד זכות התביעה של נפגע מוגבל?
A
- חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים - קובע תקרת פיצוי, אם נכנסים תחת ההעילות של החוק לא ניתן להגיש תביעה נזיקית, המומחה מתמנה ע”י בית המשפט, קביעת נכות על פי כל דין ולא על ידי מומחים
- חוק הנזיקים האזרחיים - מגביל תביעות נזקיות של אלו שמתעסקים בטרור
- חסינות נושאי משרה שיפוטית
9
Q
איך יכולה זכות הגישה לערכאות של הנתבע להיפגע?
A
- סדר דין מקוצר - בעל הדין שכנגד צריל לבקש רשות להתגונן (דבר שלא תמיד מאושר). בתקנות החדשות אין אפשרות לסדר שדין מקוצר.
- תביעה ייצוגית (תביעות מצחיקות כמו נגד מקדונלדס על קפה חם מדי ונגד שיעור יוגה שלא לימד סטודנט לעוף)
לגבי תביעות ייצוגיות אין זה ברור אם זה אכן קורה. נגיד במקרה של קפה החם של מקדונלדס - קריאה מעמיקה מגלה שהתביעה הייתה מוצדקת
10
Q
מה הם שני הקשיים כלפי קבוצת התובעים בתביעות ייצוגיות?
A
- חברי הקבוצה הנפגעת בעצם לא בוחרת בעורך הדין שמייצג אותם (השתקים)
- בעיית הנציג בהסכמי פשרה - נציג התובעים יכול לקבל סכום כסף גדול מאד מהנתבע על מנת שימשוך את התביעה
11
Q
איך מתמודד חוק תובענות הייצוגיות עם בעיות הנציג?
A
- כדי להגיש תביעה ייצוגית נדרש קודם לבקש מבית המשפט לאשר את התובענה ולאשר את ייצוג התובעים
- הסדר פשרה דורש אישור מבית המשפט
12
Q
מבחינת עובדות בתיק - כיצד כללי הפרוצדורה יכולים לפגוע בהגעה לחקר האמת?
הכללים פגעין מצד אחד בזכות הגישה לערכאות ובחקר האמת
A
- סוג העובדות - מוגבלת סוג העובדות והראיות שיכולות לבוא בפני בית המשפט (התנהגות רגילה)
- דרך איסוף העובדות (ניסיון אישי של שופט, חדשות וכתבות, אי הגדרת כמות העובדות הנדרשת)
- דדרך ההכרעה - אם לא ניתן להגיע למסקנה משפטית, השופט לא יוכל להכניס אינדקציות נוספות שהושמטו לחשיבה וכן הוא לא יכול להביא מומחה
13
Q
אם כללי הפרוצדורה מגבילים את גילוי האמת, למה הם בכל מקרה חשובים?
A
- מניעת שרירותיות - חובה להיות מסודר ואחיד בין השופטים
- יצירת ודאות - שהציבור יוכל לסמוך על ההליך
- ייעול ההליך - מערכת בתי המשפט עמוסה, ולכן יש צורך “לקצץ” את הצדק על מנת שיגיע מספיק צדק לכולם. לא ייצכן שניתן לכל בעל דין להזמין 31 עדים
- אנונימיות (?)
- אמון הציבור במערכת המשפט על ידי שקיפות
14
Q
לא ברור שכללי הפרוצדורה תמיד עוזרים לנו – הרבה פעמים נראה שהם תוקעים “מקל בגלגלים” למערכת. הדבר מוביל ליחס אמביוולנטי כלפי כללי הפרוצדורה – כולם יודעים שהם חשובים אך הרבה פעמים הם מאוד מפריעים.
מה הם שלושת המתחים בעניין יישום כללי הפרוצדורה?
A
- בין מיטת סדום למזרן (כללים נוקשים למול כללים מכווינים)
- תפיסת תפקידו של בית המשפט (אינקוויזטורי/אקטיבית למול אדוורסרית/פסיבית)
- תפקידו של עורך הדין (שלוחה של הלקוח למול המתווך של ביהמ”ש כלפי הלקוח)
15
Q
מה הן השלבים העיקריים של הליך אזרחי?
A
- הגשת כתבי טענות - מה שבעצם תוחם את גדר המחלוקת. בית המשפט יכול לדון רק על מה שמופיע בכתבי הטענות
- שלב ההקפאה (שלושה חודשים בהם בית המשפט אינו נוגע בתיק על מנת שהצדדים יבואו מוכנים להתדיין)
- קדם משפט בה בית המשפט דן בסכסוכים בין בצדדים שלא היה יכול להעלות בתקופת ההקפאה
- ניהול התיק לגופו
- סעדים זמניים יכולים להיות מוגשים בכל שלב
16
Q
מה הם סוגי כתבי טענות? ומה התוכן של כל כתב?
A
- כתב תביעה - התובע צריך לציין מה הסעד המבוקש ולמה זה מגיע לו. בנוי מכותרת, רקע עובדתי ופירוט העובדות תוך מגבלת מקום שנקבעה בתקנות.
- כתב הגנה - גרסת הנתבע לעובדות תוך נימוק למה לדעתו לא מגיע לתובע את הסעד המבוקש (כגון חוסר סמכות, הדבר התדיין בעבר, הסכם בוררות וכו)
- כתב תשובה - התובע רשאי להגיש כתב תשובה על ההגנה אבל לא לטעון טענות חדשות
- כתב תביעה שכנגד וכתב הגנה שכנגד
17
Q
מה הם שלשות סוגי הסמכות בהם יש להתחשב לפני שמגישים כתב תביעה?
A
- סמכות בינלאומית - האם יש סמכות לבית המשפט הישראלי לדון בתביעה
- סמכות עניינית - אם בית המשפט הישראלי רשאי לדון בתביעה, איזו ערכאה במערכת בתי המשפט מוסמכת לדון בתביעה?
- סמכות מקומית - איזה אזור מוסמך לדון בתביעה
18
Q
מה התכלית של כתב תשובה?
A
ממילא לא ניתן בכתב התשובה לתקן את כתב התביעה ובכל מקרה, ברירת המחדל היא שהטענות בבכתב ההגנה מוכחשות. פלדור טוען שברוב המקרים כתב תשובה מיותר לגמרי ורק מוסיף עלויות. אבל כתב תשובה יכול לאותת לנתבע שהתובע רציני ויגרום לנתבע לפחד משלב ההוכחות וגם כתב התשובה יכול להגביר את מיהמנות כתב התביעה.
19
Q
מה ההבדל בין כתב בי-דין לבין כתב טענות?
A
כתב טענות הוא אחד מאלו - כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה.
כתב בי-דין הוא כל מסמך אחר שמוגש לבית המשפט
20
Q
איך שלב ההקפאה מקדם את התיק על מנת שהצדדים יגיעו לדיון בבית המשפט כאשר מסגרת הדיון ברורה לכולם?
A
- דיון מקדמי בין בעלי הדין - דיון שצריכה להתרחש בשקיפות מירבית בו הצדדים חייבים להיפגש ולהסכים על הבסיס העובדתי לדיון
- הליכים מקדמיים - גילוי מסמכים, עיון במסמכים והגשת שאלונים
- פגישת מהו”ת או גישור - פגישת חובה כאשר ההליך אינו מוסכם (כשיש סכסוך וכשאין רק צורך בקביעה משפטית או תביעה אזרחית נגררת פלילית). מהות הפגישה היא לנסות למצוא דרך לפתור את הסכסוך שלא על ידי בית המשפט
21
Q
אלו בקשות ניתן להגיש בשלב ההקפאה?
A
בעיקרון חל איזור להגיש בקשות ממועד הגשת כתב הטענות האחרון עד דיון קדם המשפט אולם ניתן להגיש שלשת סוגי בקשות:
1. בקשות בעניינים דחופים (סעד סמני או עדות מוקדמת)
2. בקשות למניעת הליכים מיותרים (עיכוב הליכים או תיקון כתבי טענות)
3. בקשות להסרת חסמים להתקדמות ההליך (בדיקת מומחה, ציקוף צד להליך, איחוד דיון)
4. פניות בעניינים טכניים (כמו דחיית קדם המשפט)
22
Q
מי פטור מפגישת מהו”ת?
A
- תאגיד
- המדינה
- בעל דין התגורר בחול
- כאשר ההליך הוא מוסכם
- תביעה נגררת פלילים
- כאשר יש היתר מיוחד
23
Q
מה קורה בדיון קדם המשפט?
A
בקדם המשפט כל צד מגיש בקשות ביניים לבית המשפט. בעצם מטרת קדם המשפט היא להחליט איך ייראה הדיון המרכזי (עדויות בכתב או בעל פה לדוגמה).
בית המשפט בשלב זה גם מציע דרכים חלופיות לפתירון הסכסוך
בית המשפט יכול גם לנסות לצמצם מחלוקות על עובדות המקרה על ידי הזמנת מומחים שינסו להסביר.
בית המשפט מאד אקטיבי בשלב זה
24
Q
מה הם שני השלבים בניהול התיק לגופו?
A
- שלב ההוכחות (הגשת ראיות וחקירת עדים) וראיות מפריכות
- סיכומים (לסייע באיחוד ההוכחות לכדי נרטיב אחד יכול להיות בכתב או בעפ וצמוד או לא צמוד לראיות)
25
מה הן שלושת השלבים בחקירת עדים?
הן בעל פה והן בתצהיר
כאשר כל ההעדות נעשת בעל פה, כל עד עובר את שלשות השלבים ואז עוברים לעד הבא שגם הוא עובר את שלושת השלבים
1. חקירה ראשית בידי הצד שהזמין את העד
2. חקירה נגדית על ידי הצד השני
3. חקירה חוזרת על ידי מזמין העד
כאשר העדות נגבת על ידי תצהירים - מגישים את תכל התצהירים ביחד ואז בבית המשפט ישר מתחילים עם החקירה הנגדית
26
מה המטרות של חקירה נגדית וחוזרת?
החקירה הנגדית:
* קבלת עובדות נוספות שיכולות לשרת את הצד שכנגד ושהושמטו מהחקירה הראשית
* לתת לעד לחזור בו מגרסתו
* שכנוע בית המשפט שיש לדחות את גרסת העד (על ידי הטלת ספק באמינותו)
החקירה החוזרת:
1. נועדה למזער נזקים שעלו מהחקירה הנגדית
2. מוגבלת לסוגיות שעלו בחקירה הנגדית
27
מה הוא סדר החקירה?
קודם מעידים את עדי התביעה ואז את עדי הנתבע.
כאשר העדות הראשית בעל פה - מזמינים עד אחר עד להעיד כאשר כל עדות מתבצעת באופן של חקירה ראשית, נגדית וחוזרת.
כאשר העדות הראשית מתבצעת בכתב - מגישים את כל התצהירים ביחד ואז מזמינים כל עד לחקירה נגדית ואז חוזרת.
28
מה היתרון ומה החסרונות בלהעיד על ידי תצהירים ולא בעל פה?
* יתרון - יותר יעיל מהעדת בעל פה. כל הראיות ידועות מראש
* חסרון - בדרך כלל העדים הבאים יעידו על דברים שנשמטו על ידי העד הראשון אך אם מגישים את הכל במקביל אנחנו בעצם מאבדים את היכולת לתקן בדרך
* חסרון - בעדות בעל פה הנתבע יכול לטעון שאין לו מה להביא עדים לחקירה ראשית כח אולי הוא הצליח לסתור את כל העדות של התובע. כאשר העדות היא בתצהירים אין אפשרות כזאת לנתבע משום שמגישים באותו הזמן את כל התצהירים ביחד.
29
על פי התקנות החדשות - בית המשפט יעדיף איזה סוג עדות?
בתקנות הישנות בית המשפט היה יכול לבחור את צורת העדות על פי רצונו וזה בלבד. בתקנות החדשות - ברירת המחדל היא עדות בעל פה. אולם לבית המשפט יש מרחב תמרון אם עדות על ידי תצהירים תעזור לחקר האמת (בעיקר בתיקים מסובכים) ובתביעות שסכומן מעל 2.5 מיליון ש"ח ברירת המחדל הוא בכתב
30
מה הם שלושת סוגי הסמכות?
1. סמכות בינלאומית
2. סמכות עניינית
3. סמכות מקומית
31
מה הוא סמכות מקבילה
כאשר לפחות שני בתי משפט מוסמכים לדון בתביעה. לדוגמה גירושים (בתי דין רבניין ובית הדין למשפחה. או שני בתי משפט לשלום באותו מחוז)
32
למה יש עניין להסדיר סמכות מקומית?
* נוחות של הנתבעת - יש העדפה שהדיון יתקיים ליד מקום מגורי הנתבע על מנת להקל על ההליך. למקות שהשופט רבלין טען שמשום שמדינת ישראל כה קטנה ספק אם מישהו יירתע מלהגן על התביעה בגלל מרחק
* התמחות מקומית - בתי המשפט באותו מחוז מתמחים לכללים הרלוונטיים לאותו המחוז
* ויסות עומס - כל מחוז מקבלת מספר תקני שיפוט על פי האוכלוסייה הגרה בה. ככל שהאוכלוסיה תהה יותר גדולה כך תגדל מספר השופטים
33
מה הם הפרמטרים לקבוע את הסמכות המקומית?
1. מקום מגורי או עיסוקי הנתבע
2. מקום המעשה או המחדל
3. אם התביעה עוסקת במקרקעין - אז במחוז בו נמצא הקרקע
4. אם קיים תניית שיפוט מקבילה/ייחודית - אז התביעה תדון במקום בו הוסכם על בעלי הדין
אם מדובר בתביעה על מעשה או מחדל שהתקיים באינטרנט:
1. ניתן להגיש את התביעה במקום מגורי או עסקיי התובע או הנתבע
2. אם התובע הוא עסק אז ניתן להגיש רק במקום מגורי או עסקי הנתבע
34
למי מגישים תובענה כאשר אין סמכות מקומית מתאימה? האם התקנות החדשות הוסיפו או הפחיתו מקרים כאלו?
מגישים לבתי המשפט בירושלים.
בתקנות הישנות היו הרבה פחות מקרים בהם לא היה סמכות מקומית
35
מה הסמכות המקומית כאשר מגישים תביעה כנגד מספר נתבעים הגרים במחוזות שונים?
ניתן להגיש תביעה בכל מחוז בו נמצא לפחות אחד מהנתבעים
36
מה הסמכות המקומית כאשר יש מספר נתבעים במחוזות שונים אבל רק לאחד יש הסכם תניית שיפוט ייחודית?
* לדעת פלדור לא אמורה להיות הבדל מהדין במקרה שיש כמה נתבעים אבל אין הסכם תניית שיפוט ייחודית
* הפסיקה קבעה אחרת. יש להפריד את התביעות - להגיש תביעה אחת במחוז בו נמצא אחד מהנתבעים בלי תניית ישפוט ייחודית ותביעה שנייה במחוז בו יש תניית שיפוט ייחודית
37
האם בית משפט יכול להגיד בעצמו שאין לו סמכות מקומית?
לא. התקנות החדשות קובעות שניתן להתנות מלכתחילה על מקום הדיון ובית משפט לא יוכל בעצמו להעלות את הטענה שאין לו סמכות מקומית.
בנוסף - על הצדדים להעלות את הטענה לחוסר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה שיש להם - אי אפשר להעלות את הטענה בשלב מאוחר
38
איך ניתן להעביר תיקים בתוך מחוז או בין מחוזות?
נשיא בית משפט השלום רשאי להעביר תיקים מבתי משפט בתוך המחוז. נשיא בית המשפט העליון רשאי להעביר תיקים בין מחוזות
39
איך אפשר להגיע למצב בו אין סמכות מקומית לאף בית משפט? מה עושים במקרה זה?
מצב זה יכול להתעורר כאשר תובעים אדם זר שלא תושב ישראל. אפשר להגיש נגדו תביעה כאשר הוא נתפס בישראל או כאשר ניתן היתר המצאה לתביעה בחו"ל.
במקרים כאלו - יש להגיש את התביעה לבית המשפט בירושלים
40
מה הם שלושת השאלות שיש לשאול על מנת לקבוע איפה הסמכות העניינית?
1. האם יש ערכאה יחודית המוסמכת לעניין התביעה? (מבחן העילה)
2. אם לא, האם יש הסכמה המסודרת בחיקוק ספציפי?
3. אם לא - יש לבדוק את כללי הסמכות האזרחיים הרגליים - מבחן הסעד או סמכות במקרקעין
41
מה הם הערכאות הייחודיות עם סמכות עניינית ייחודית?
1. בית הדין לעבודה - ערכאה אזורי ראשונה, ערכאת ערעור ארצי - עילות על בסיס עבודה ומשא ומתן עבודה.
2. בתי המשפט לענייני משפחה - עיות הנוגעות גם ליחסי אישות גם לצוואות וירושות וכו
3. בתי המשפט לעניינים מנהליים - פעם כל ריב עם השלטון הייתה מתדיינת בבגץ אולם החוק הקים בתי משפט לעניינים אזרחיים שהם בעצם בתי משפט מחוזיים. תובענות מנהליות הן בעיקר מכרזים וחוק לתובענות ייצוגיות
4. בית הדין הרבני
5. בית הדין לשכירות
6. בית המשפט לימאות
7. בית הדין לחוזים אחדים
8. בית הדין לתחרות
9. בית דין גבוה לצדק
10. המפקח על המקרקעין
42
מה הם הסעדים שבית משפט השלום מוסמך לדון בהם?
* תביעות אזרחיות שסכום התביעה עד 2.5 מיליון שקלים
* יש חריגה לכלל כאשר יש תביעה נגד שהיא מעל 2.5 מיליון שח אם היא קשורה לתביעה המקורית (כרוכה. היא לא מקנה סמכות אם תביעת הנגד אינה כרוכה)
* אישומים פלילים של עד 7 שנים
* תביעות חזקהף שימוש וחלוקה במקרקעין ומטלטלין. בעלות וחכירה שייך למחוזי
43
האם בית המשפט השלום רשאי לדון בתביעה שכנגד תביעה שנמצאת בסמכותו כאשר התביעה שכנגד לא נמצא בסמכותו?
כן אם התביעה שכנגד נובעת מאותן נסיבות אולם רשאי להעביר את התביעה למחלקה המשפטי למחוזי אם העניין הכלכלי משמעותי
44
מה הסמכות העניינית של בית משפט מחוזי?
* סמכות שיורית - עילות גדולות מדי לבית משפט שלום וכל עניין שלא נופל תחת סמכותו של בית משפט אחר
* עניינים מנהלים
* ערעורים על השלום
* עניין אזרחי שנקבע בחוק החברות
* ישנה חריכה במבחן הסעד בעניינים כלכליים - אמורה להיות בכל בית משפט מחוזי מחלקת כלכלית שתדון בעניינים כלכליים מסובכים. אולם יש מחלקה כלכלית רק בשניים מבתי המשפט המחוזיים ואין לזה משמעות
45
מה הם שני הדרכים לקבוע את שווי הסעד המבוקש?
1. כאשר התביעה היא כספית - סכום התביעה
2. כאשר התביענ אינה ממונית - שווי הנושא
שווי הנושא הוא במקרים פשוטים שוויו הכולל של העניין העומד לדיון
במקרים אחרים - כמו אם יש מחלוקת בשווי של פחות מ2.5 מיליון למרות שבנושא הכללי מדובר בסכום של יותר מ2.5 מיליון - הפסיקה השתנתה. בעבר השופט הנדל פסק שיש להסתכל על השווי המהותי (החוב של של באבא גוי לרשות המיסים) ולא על הערך של הסעד (שחרור באבא ג'וי).
השופט גקוסקופף קבע ההפך - שצריכים לבדוק מה האינטרס הכלכלי שעומד מאחורי התביעה
46
מה היתרונות ומה החסרונות במבחן הסעד על מנת לקבוע סמכות עניינית?
יתרונות:
* מבחן פשטות (יש חריכים)
* יעיל -אין צורך לבחון את טענות לפני רביעת הירכאה
* הסכום אמור לייצג את מורכבות התביעה
חסרונות
* מתאם לא מוחלט בין שווי לבין מורכבות התביעה
* תמרוץ לניפוח סכומים כדי שהתביעה תישמע בפני שופטיים מחוזיים "מקצועיים" יותר
* ייתכן כפל סעדים (תביעת נגד בערכאה אחרת)
47
מה היא סמכות דינמית?
סמכות בו התיק התחיל בסמכות עניינית של ערכאה אחת ובמהלך התביעה השתנתה הסמכות
* כאשר השינוי נעשתה משום ריבית או הצמדה - בית המשפט שהתחיל את הדיון ימשיך אותה
* כאשר הסמכות השתנתה עקב תיקון כתב התביעה - אם השתנה משלון למחוזי יועבר למחוזי. אם השתנה מהמחוזי להשלום - ישאר במחוזי
48
מה היא סמכות נגררת?
בית משפט רשאי לדון בתביעה אם השאלה העיקרית בה היא בסמכותה העניינית גם אם השאלה המשנית לא בסמכותה העניינית. אולם הדיון בשאלה הנגררת אינה יוצרת מעשה בית דין.
סמכות נגררת יכולה להתרחש רק בבית משפט "רגיל" ולא בבית משפט ייחודי. במקרה השני יש לפצל את התביעה
49
האם בעבר היה אפשר להתנות על הסמכות העניינית?
בעבר היה נהוג שפסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית בטל מעיקרא. ולכן שופטים היו צריכים להעלות את הנושא מיוזמתם. בנוסף היה אפשר ךהעלות את טענת חוסר הסמכות העניינית בכל שלב בתביעה גם בערעור.
פותחו כמה חריגים לכלל:
* אם בית משפט מחוזי קובע עובדה סמכותית
* אם הטענה הועלתה בחוסר תום לב
50
מה הדין כיום בנוגע להתניית סמכות עניינית?
**תקנה 29 לתקנות החדשות** קובעת: “בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור רשאי ביהמ”ש לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה”.
לכאורה הרישא של התקנה קובעת כלל פשוט מאוד, המונע העלאת טענה בשלבים שאינם תחילת ההליך. אך יש בכך כמה קשיים: ראשית, הסמכות העניינית נקבעת בחקיקה ראשית, ואילו פה מדובר בחקיקה משנית. שנית, הסיפא של התקנה מעלה שהסנקציה היחידה היא בפסיקת הוצאות, ולא במניעות מהעלאה של הטענה בהמשך.
לא ברור אם כן כיצד משליכה התקנה על המועד האחרון להעלאת הטענה, על חובת ביהמ”ש להעלות את הטענה מיוזמתו או על האפשרות לטענת חתו”ל, שכן לכאורה טענה זו נפתרת בפסיקת הוצאות.
הפסיקה עדיין מתמודדת עם חוסר הוודאות הזה שמעלה התקנה.
51
מה היא המצאה?
המצאה היא הדרך שבה אנו מוסרים כתבי טענות ומסמכים אחד לשני. היא מסירת המסמך לידי הנמען או לידי בית המשפט
52
איך ממציאים מסמך לבית המשפט?
דרך מערכת נט המשפט. ויש לוודא שמגישים לפני השעה 17 אחרת זה יכול להיחשב כאיחור בהגשה
53
מתי אי אפשר להמציא מסמך בדרך אלקטרונית לצד שכנגד?
1. המסמך הראשון המוצג בתיק לא ניתן לשלוח במייל
2. כאשר בעל הדין לא מיוצג - לא ניתן להמציא לו מסמך בדרך אלקטרונית אלא אם נתן את הסכמתו
3. מסמך שבשל טיבו לא ניתן להמציאו בדואר אלקטרוני
54
מתי אי אפשר להמציא מסמך בפקס?
1. אם המסמך יותר מ15 עמודים
2. אי אפשר להמציא כתבי טענות דרך פקס
3. כל מסמך ראשון אי אפשר להמציא בפקס
אפשר כמובן להתנאות
55
למי ניתן להמציא מסמך אם לא ניתן להמציא ישירות לבעל דין שכנגד?
1. לעורך דינו
2. לקרוב משפחה (1) שגר עימו (2) ושנראה שמלאו לו 18 שנה (3)
3. מורשה שמונה על ידי הצד שכנגד לקבל מסמכים
4. נציג המנהל את ענייניו של נמען שנמצא בחול באופן קבוע (כמו מנהל חנות אם בעל החנות גר בחול ואם התביעה עוסקת בחנות)
56
מתי בית המשפט יכול לקוע שיש תחליף להמצאה?
1. באתי 3 פעמים לביתו
2. אין לצד השני כתובת במשרד הפנים
3. לא מצליחים למצוא אותו
57
מה הדרך הישנה ומה הדרך החדשה לעשות תחליף המצאה?
* בתקנות הישנות היה אפשר להדביר את כתב הטענות על בית המשפט
* בתקנות החדשות יש מרחב תמרון לשופט לקבוע מה הדרך הסבירה
58
מה הם שתי מטרות ההמצאה?
1. להביא לידיעת הנמען את תוכן המסמך שנדרש שיהיה בידיעתו
2. לגבי כתב תביעה - להחיל את מרות בית המשפט על הצדדים
59
מה הן שתי הבעיות שיוצרת כלל התפיסה? איך הדין מטפל בבעיות אלו?
1. בעייה מלאכותית של חוסר פורום נאות - התביעה יכולה להתעסק במקרקעין שנמצאים בלונדון אבל התביעה תדון בישראל משום שהצלחנו להמציא לנתבע כתב תביעה בעת שהותו בארץ
2. בעייה מלאכותית הפוכה - כאשר הפורום הנאות הוא כן בארץ (נגיד אם נחתן חוזה בארץ ודיני חוזים ישראליים חלים עליו) לא יהיה ניתן לתבוע את הנתבע שעבר לחול משום שאי אפשר לתפוס אותו
הדין פותר את שתי הבעיות:
1. בית המשפט לא ידון בתביעות שמערכת בתי המשפט הישראלים אינו הפורות הנאות
2. היתר המצאה לחול
60
מה הם שלושת המבחנים לקבוע אם ישראל היא הפורום הנאות?
1. מירב הזיקות לסכסוך (מקום המעשה או המחדל, הדין החל על העניין, הגישה למקור הראיות(איפה רוב העדים), מקום מגורם של הצדדים, מקום ניהול חייהם או עסקיהם של הצדדים, האפשרות לחייב את העדים להעיד (סמכות השופט), הוצאות הכרוכות בהבאת העדים, מיקום הנכס, זיקות נוספות)
2. ציפיותיהם הסבירה של הצדדים - איפה הצדדים יכולים לצפות שתדון תביעתם?
3. מבחן השיקולים המערכתיים - האם ראוי להשקיע את המשאבים הישראליים בסכסוך הזה? האם הסכסוך יכול להשפיע על ישראל בצורה שלילית?
61
מה היחס בין המבחן הראשון למבחן השני בדוקטרינת פורום נאות?
כאמור המבחן הראשון בודק איפה מירב הזיקות והמבחן השני בודק את ציפיותיהם הסבירה של הצדדים. נראה שהמבחן השני מיותר שכן הוא תמיד יילך אחר מירב הזיקות
62
מה גבולות דוקטרינת פורום הלא נאות? כמה קל להפעיל את הדוקטרינה?
בעבר היה צריך להראות באופן ברור שיש פורום יותר רלוונטי לדון בתביעה.
כיום הדוקטרינה עוברת כרסום - כבר ב98 נקבע שמשום שיותר קל לתקשר במדינות זרות יש להיענות פחות לדוקטרינה.
63
מה הביקורת של פלדור על כרסום בדוקטרינת הפורום הלא נאות?
1. גם כיום יש עלויות גבוהות - עולה המון כסף להביא עדים מחול להארץ
2. קושי פורמלי - לבית המשפט יהיה קושי להטיל צווים כאשר העדים והצדדים נמצאים בחול משום שאין לבית המשפט סמכות בחול
3. בעדות באמצעים חזותיים ישנם קשיים ענייניים ופורמליים נוספים: לא ניתן להזהיר את העד מעדות שקר; בימ”ש לא רואה אותו ולא יכול להסיק על מהימנותו (ככל שהדבר אפשרי בצפיה ישירה בעד). לא ניתן לראות אם מסייעים לו וכן הלאה.
4. הרבה פעמים לבית המשפט גם אין את הידע על הדין הזר כדי לנהל את ההליך על פיו
64
מתי נתבע יכול לתת הודעה לצד שלישי?
1. מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף לנושא התביעה ומן הראוי לבררה במשותף
2. הנתבע זכאי מהצד השלישי להשתתפות, שיפוי או ביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו
65
מה הם השיקולים לאפשר השתתפות של צד שלישי במקום לפצל את ההליך לשניים?
1. מניעת כפל התדיינות (יעילות והחלטות סותרות)
2. צמצום פערי הזמן בין פסקי הדין (הנתבע צריך את הכסף על מנת שהוא יוכל לתבוע) וגם צד ג יכול להיכנס לחדלות פירעון עד אז
3. הגדלת הסתברות לפשרה
66
מה שתי הטענות שהנתבע יכול להעלות כאשר הוא מבקש לצרף צד ג?
מה היה היחס של התקנות הישנות והחדשות לטענות סותרות?
1. דחיית טענות התובע
2. הצטרפות לטענת התובע ומשליך אותה לצד ג
**תקנה 72 לתקנות הישנות** קבעה שטענות עובדתיות חלופיות אסורה רק כנגד אותו בעל דין; בכך היא הבחינה בין צדדים שונים בסכסוך ואפשרה לטעון טענות סותרות כנגד התובע וכנגד צד ג’.
בתקנות החדשות הנוסח שונה, ו**תקנה 27** קובעת שכדי לטעון טענות סותרות יש להגיש תצהיר שאומר שהעובדות לא ידועות. בפועל לרוב בימ”ש לא דורש זאת, בעיקר כיוון שהטענות הסותרות הן מותנות: לא נכון ש-X; אם בימ”ש יקבע שנכון ש-X, אז האחריות לכך מוטלת (רק/גם) על צד ג’.
כדי שלא ידרש תצהיר הנתבע צריך להיזהר בניסוח ההודעה לצד ג, כך שלא יווצרו טענות סותרות ממש.
67
מתי מוגש הודעה צד שלישי? מה צריכה להיות התגובה של הצד השלישי?
.ההודעה מוגשת עם כתב ההגנה והצד השלישי חייב גם הוא להגיש כתב הגנה. אם לא יגיש יינתן פסק דין נגדו בהיעדרו
68
האם מותר לצד שלישי להגיש הודעה לצד רביעי?
העניין הוסדר בתקנות הישנות שקבעו שאפשר. בתקנות החדשות לא מופיעה הסוגיה אבל אפשר להניח שהדבר עדיין אפשרי
69
מה הן שלושת החלופות (הרלוונטיות) בגינן ניתון היתר המצאה לנתבע זר?
1. התובענה מבוססת על מעשה או מחדל שבוצע בארץ או שבוצע בחו"ל אבל ניתן היה לצפות שיגרום נזק בארץ
2. תובענה שאחת מעילותיה יש זיקה לישראל
3. בעל דין זר בתביעה רבת נתבעים שהוגשה כהלכה כנגד אדם אחד
70
איזו בעיה יכולה לעלות כאשר אנו ניתן היתר המצאה לחול במסגרת התקנה שקובעת שניתן לתת היתר המצאה גם אם רק לאחת מעילות התובענה יש זיקה לישראל?
נגיד אם חתמנו על חוזה בארץ וגם פגעת ברכב שלי כשהייתי בחול - לכאורה רק עילה אחת יכולה להתדיין בארץ. למה לא לפצל את התביעה?
הדין מעלה שתי פתרונות:
1. קביעה שישראל אינה הפורום הנאות לדון בתביעה משום שעיקר התביעה עוסקת במשהו שלא קשור לישראל
2. יש פס"ד שקובע שמותר להביא אישור המצאה רק לחלק מהעילות
71
אילו מצבים יכולים לעלות במסגרת התקנה שקובעת שניתן להמציא לבעל דין זר (שאחרת לא היה ניתן היתר להמציא לו) בתביעה רבת נתבעים כאשר יש נתבע נוסף שהומצא לו כדין?
* כאשר יש נתבע אחד ישראלי ונתבע אחד זר
1. השאלה היא למה הנתבע הזר חייב לסבול רק כי יש נתבע ישראלי? למה שלא יגישו את התביעה בחול?
2. הפסיקה הביאה מבחן לא יעיל - אילו הנתבע הזר היהי ישראלי היה לבית המשפט הישראלי סמכות לדון בו? האם ראוי לברר את התביעה באותה תביעה עם הנתבע הראשון?
* כאשר יש שני נתבעים זרים ורק לאחד מהם הומצא היתר המצאה
1. בתקנות הישנות נדרש שלנתבע השני הומצאה הזמנה כדין בתחום המדינה. כיום התקנות לא דורשות זאת; די שהתביעה “הוגשה כהלכה”. ניתן אם כן לגרור לכאן נתבע זר במידה של צדק, באמצעות עילה אחרת, ואז להשתמש בו כ”נתבע עוגן” להבאת נתבעים זרים אחרים.
הפתרון שניתן כיום להרחבה מוגזמת של השימוש בעילה הוא טענת הפורום הלא נאות.
* הודעה לצד ג' זר על ידי התבע הזר
1. האם ניתן לומר שצד ג’ הוא “בעל דין דרוש ונכון”, כך שגם הנתבע רשאי לזמן גורם נוסף זר למשפט? אמנם הדבר יכול להועיל לנתבע, למנוע הכרעות סותרות וכפל התדיינות, אך פוגע בצד ג’ ולרוב גם בתובע, שנדרש לנהל דיון עם גורם זר שאין לו קשר אליו.
במובן הפורמלי, למעשה השאלה היא האם מדובר באותה תובענה כדרישת הסעיף.
ב**הלכת ביילס** נקבע שצד ג’ יכול להיות בעל דין דרוש ונכון.
72
מה הדרישות בהם יש לעמוד על מנת שבכלל יהיה את האפשרות להביא היתר המצאה לחול על בסיס אחד מהחלופות בתקנה?
1. עילת ההמצאה - צריכה להתקיים אחת מהחלופות המנויות בתקנה. רף של תביעה הראויה לדיון
2. עילת התביעה - בניגוד לתביעה רגילה בארץ, שסיכוייה לא נבדקים בעת הגשתה ודרישת המענה מהנתבע, בבקשת היתר מחוץ לתחום ביהמ”ש יבחן את העילה לתביעה ושלא מדובר בתביעת סרק. הרף הנדרש הוא “שאלה רצינית שיש לדון בה”. גם רף זה לא ברור, אך נאמר שהוא נמוך יותר מרף התביעה הראויה לטיעון הנדרש לעיל.
3. שיקול בית משפט - יש לבית המשפט שיקול בנוגע לאפשרות להביא אישור המצאה
73
מה הפרוצדורה של המצאת כתב טענות לחול?
בעבר היה צורך לבקש מביהמ”ש היתר המצאה מחוץ לתחום והנתבע יכול היה להגיש בקשה לביטול ההיתר אם ניתן. כיום תקנה 167 קובעת שהתובע מגיש בקשה לביהמ”ש שרק יקבע את דרך ההמצאה (ס”ק (א)); כסייג נאמר שהוא יכול להפעיל שיקול דעת ולאסור את ההגשה אם הדבר לא נראה לו מתאים (ס”ק (ב)). בכך אמנם נשאר בידי ביהמ”ש שיקול דעת מסוים, אך נראה שברירת המחדל הפכה להיות שלתובע הזכות להמציא מחוץ לתחום, ורק במקרים מסוימים הדבר יאסר עליו. ביהמ”ש אמור לפקח במידה מסוימת, אך לא הדוקה, על בקשת ההמצאה.
74
על מי נטל השכנוע בעניין ההמצאה לחול?
נטל השכנוע על ביטול ההיתר (בעבר) או לכפירה בסמכות ביהמ”ש (כיום), מוטל על התובע, שהוא המבקש המקורי של ההמצאה. זאת למרות שהמבקש הוא הנתבע, כיוון שזו הפעם הראשונה שיש לו אפשרות להציג את עמדתו.
75
מה הם שתי הבעיות המרכזיות שעולות לנתבע לאחר ההמצאה שנעשתה לו בחו"ל? איך התקנות פתרו את הבעיות?
1. הם צריכים למנות עורך דין שינהל בשמם את ההתנגדות לבקשת הסמכות. זה יוצר בעיה כי ניתן לעשות המצאה לעורך דין במקום לנתבע עצמו. ניתן לפתור את הבעיה על ידי מתן ייפוי כוח מוגבל לעורך הדין
2. על נתבע לפעמים להגיש תצהיר. כנגד תצהיר יכול התובע לתחקר את הנתבע בדיון בארץ. היה אפשר בעבר להמציא כתבי טענות לנתבע ברגע שהוא נחת בארץ - מה שמונע מהנתבעים מלהגיע לארץ. סעיף בתקנות החדשות קבעה שלא ניתן לבצע המצאה לנתבע אם הדיע לארץ על מנת להביא תצהיר לכפירה בסמכות. וכן אי אפשר להמציא לעורך דינו אלא אם הנתבע הביא את אישורו לכך
76
מה הוא תקופת ההקפאה ומה שלושת השלבים בה?
1. דיון מקדמי
2. ישיבת מהו"ת
3. הליכים מקדמיים
77
מה המטרות של דיון מקדמי?
1. אחרי שכל צד ראו את כתבי הטענות של הצד השני - הם יכולים לשים את כל הקלפים על השולחן. דבר שיכול למנוע התדיינות מיותרת והלעאת טענות חסרות סיכוי
2. שקילת האפשרות להעברת הסכסוך למנגנון חלופי
3. בחינת אפשרות של הפחתת עלויות המשפט - כמו להזמין עד מומחה מוסכם
4. עיון במסמכים והעלת שאלות
78
מה קורה בפגישת מהו"ת?
למעשה, המטרה של פגישת מהו"ת הוא ללחוץ על הצדדים ללכת לגישור
79
אילו שלבים של תקופת ההקפאה הם חובה
1. הדיון המקדמי חובה לכל מי שמיוצג על ידי עורך דין
2. פגישת מהות היא חובה חוץ מהמקרים שהתביעה היא הליך מוסכם, היתר מיוחד או תביעה אזרחית נגררת לפלילים
3. ההליכים המיקדמיים חובה לכולם
80
מה הם שלושת ההליכים בהליכים מקדמיים?
1. גילוי מסמכים (גילוי כללי וספציפי)
2. שאלונים
3. בתקנות הישנות היה גם הליך של הדיות וגילוי מסמכי םספציפי
81
על מה לא חל חובת גילוי כללי?
1. מסמכים שלא קיימים ושקשה להכינם
2. מסמכים שדורשים פנייה לצד ג אלא אם למגלה יש שליטה עליו
82
מהו חובת גילוי ספציפי? מה נכלל בו?
חובת גילוי ספציפי הוא החובה לגלות מסמכים ספציפיים במשגרת ההליך. זה יכול לכול מסמכים אחדים או קבוצת מסמכים או סוגי מסמכים ספציפיים
על מנת לגרום לצד השני לגלות את המסמך הספציפי יש להגיש בקשה במסגרת רשימת הבקשות
83
מה כולל שלב עיון במסמכים? מה החריגים לכלל?
בעיקרון העיון במסמכים קורה בד בבד עם גילוי המסמכים אולם יש כמה חריגים:
1. טענות חסיון
2. דחיית מועד העיון
84
מה כולל שלב עיון במסמכים? מה החריגים לכלל?
בעיקרון העיון במסמכים קורה בד בבד עם גילוי המסמכים אולם יש כמה חריגים:
1. טענות חסיון
2. דחיית מועד העיון
85
מה בסמכות לעשות בית המשפט על מנת להשיג את מטרות קדם המשפט?
בעיקרון, בשונה מההליך לגופו, בית המשפט תופס מקום מאד מרכזי בקדם המשפט והוא מאד אינקוויזטורי עם סמכויות נרחבות
* * להורות על דרך הדיון בתביעות שכנגד והודעות לצד שלישי כדי לראות אם יש צורך לפצל אותם
* הוראה על דרך הגשת העדויות הראשיות
* קביעת דרך לדיון בבקשות שונות
* לשמוע עדויות של הנוכחים באולם מבלי שהם יוכנו לעדות על ידי עורכי דינם
* להציע פשרות
86
מה נדרשים הצדדים להגיש בטרם קדם המשפט?
1. רשימת עדים הכוללת את שמם ואת הצורך בעדותם
2. כלל המסמכים שהוצגו בדיון המקדמי עד 20 יום לפני קדם המשפט
3. רשימת הבקשות של בעלי הדין
87
מה הוא בקשה?
כל דבר במסגרת ההליך שאינו הסעד הסופי
88
מה היה הדין של הבקשות בתקנות הישנות?
בתקנות הישנות המקוריות היה צריל רק להודיע לצד השני שהולכים לבקש משהו מבית המשפט ואז הבקשה הייתה מתדיינת בבית המשפט. ברפורמה של התקנות הישנות - היו מגישים את הבקשה ישירות לצד השני ומחכים לתגובה ואז השופט היהי מחליט. אולם הרפורמה דרם לעלייה במספר הבקשות וכן במחלוקות העובדתיות מה שגרם לעומב יתר על המערכת
89
איך מגישים בקשות על פי התקנות החדשות?
בתקנות החדשות יש להגיש רשימת בקשות שמופיעות בהם רק את כותרת הבקשה ואז בית המשפט יחליט אם לשמוע את הבקשה בעל פה או בכתב.
90
מתי צריכים להגיש את רשימת הבקשות? כמה זמן יש לצד השני להגיב?
ניתן להגיש את רשימת הבקשות עד 20 יום לפני קדם המשפט הראשון. ניתן להשיב לרשימת הבקשות עד 14 יום לאחר ההמצאה של הבקשה
91
מה הוא בקשה מאוחרת? מתי בית המשפט רשאי לבעל דין להגיש בקשה מאוחרת?
בקשה מאוחרת הוא בקשה שלא הוגשה במשגרת רשימת הבקשות (20 יום לפני קדם המשפט הראשון). בית המשפט רשאי להתיר בקשה כזו אם היה צדק סביר למחדל ואם לא היה אפשרות לצרף את הבקשה לרשימת הבקשות?
92
מתי **לא** צריכים ליידע את הצד השני על הכוונה להגיש בקשה?
בעיקרון תנאי להגשת הבקשה היא שתוגש לבעל הדין שכנגד הודעה מוקדמה.
אין צורך לשלוח הודעה אם הבקשה היא לסעד זמני או שהבקשה היא בקשה מאוחרת
93
מה צריך לכלול בקשה בכתב? מה קורה אחרי הגשת הבקשה שבכתב?
1. טיעונים שבכתב + אסמכתאות + תצהיר
2. בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה בלי תגובה. אם לא דחה אזי על המשיב להשיב תוך 20 יום
3. לאחר הגשת הבקשה והתגובה בעל הדין שכנגד אינו יכול להשיב
4. הבקשה והתגובה צריכות להיות עד 5 עמודים
5. בית המשפט אז רשאי לאפשר לצדדים לקיים חקירה על הבקשה
94
האם בית המשפט חייב לקבוע דיון בשביל לחקור את העד שנתן תצהיר בבקשה?
יש התנגשות בין התקנות לבין פקודת הראיות. בסוף מה שקובע זה פקודת הראיות ובית המשפט חייב לקבוע דיון לחקירת התצהרים אם בעל דין ביקש זאת
95
האם מותר להעיד על פי השמועה בקדם המשפט?
על פי התקנות הישנות היה מותר לכתוב בתצהיר בכתב הטענות ובכתבי הבקשה דברים שנשמעו על פי השמועה.
על פי קריאה פשטנית של התקנות החדשות נראה שמותר להעיד רק על פי השמוע בכתבי הטענות ולא בכתבי הבקשות. אולם פלדור וסית המשפט המחוזי הבינו שזה לא פרקטי
96
על מי נטל השכנוע בדיוני בקשות?
תמיד נטל השכנוע על מבקש הבקשה המקורית ולא על המתגונן
97
האם ניתן להסתמך על ראייה שהובאה בהליך ביניים?
משום שבהליך הביניים ניתן להביא ראייות ולהשמיע עדויות לא קבילות שדיון הרגיל - נראה שלא תמיד יהיה אפשר להשתמש בראיות שמובאות בהליך ביניים. אולם קבעה הפסיקה שהדבר מותר אם הצד שרוצה להשתמש בראיית הביניים תיידע את הצד השני לפני הסיכומים
98
מה הוא סעד זמני? ןמה צריך לעשות על מנת לקבל סעד כזה?
סעד זמני הוא סוג של בקשת ביניים שאינה הסעד העיקרי ונועדה לשרת את ההליך או את הסעד הסופי
על מהת לקבל סעד זמני יש לשכנע את בית השמפט שמשהו רע יקרה אם לא יינתן הסעד (יתייתר ההליך)
99
מה המטרות של הסעד הזמני?
1. קיומו התקין של ההליך
2. ביצועו הראוי של פסק הדין
3. הבטחת זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי
100
האם צריך דיון במעמד שני הצדדים כדי לאשר את הבקשה לסעד זמני?
ברירת המחדל הוא שייתקיים דיון במעמד שני הצדדים. אלא אם מדובר בצו ארעי המחייב פעולה מהירה וצו עיקול
אם ניתן צו במעמד צד אחד יש חובה לקיים דיון במעמד הצד השני תוך 14 יום
101
מה השיקולים העומדים לפני בית המשפט לפני מתן סעד זמני?
1. זכות לכאורה - כמה רציני התיק ומה סיכויי התביעה להתקבל?
2. מאזן הנוחות (הנזקים) - איזה נזק ייגרם לכל צד ולצדדים שלישים אם יינתן או לא יינתן הסעד? באם יש סעד אחר שאיתו ניתן להשיג את המטרה אם פגיעה פחותה?
בנוסף יש שני שיקולים שעוטפים את השיקולים הראשוניים:
1. שיקולים שביושר (תום ליבו של המבקש) - כמה המבקש התשהה במתן הבקשה? האם המבקש גילה את כל הדברים הרלוונטים (גם מה שיירע לו)?
2. קיון ראיות מספקות לכאורה
102
האם ניתן להגיש בקשה לסעד זמני לפני הגשת התביעה?
בדרך כלל הגשת בקשה לסעד זמני מותנת בקיום הליך מרכזי. אולם במקרים דחופים ניתן להביא סעד זמני לפני הגשת כתבי תביעה בתנאי שבתוך שבוע ימים תוגש כתב תביעה.
בנוסף גם לקראת סוף ההליך יש מוטיבציה לצד המפסיד לכאורה להבריח נכסים אז גם לאחר מתן פס"ד ניתן להוציא סעד
103
מה ההשלכות של מתן סעד זמני?
תאורטית לא אמורה להיות השלכות על הסעד הסופי שכן מתן סעד ביניים היא לכאורית בלבד.
אולם פרקטית זה לא כך:
1. מתן סעד זמני יוצר רושם אל שופט כנגד ני שמופעל עליו הסעד
2. משום שסעד זמני עולה כסף - זה יוצר לחץ להתפשר בתיק
104
מתי ניתן לעיין מחדש בסעד הזמני שניתן?
1. יש שינוי בנסיבות
2. עובדת חדשות התגלו
3. עצם חלוף הזמן
4. יש מקום לשנות את התנאים נגיד אם מאזן הנוחות השתנה
105
מה הבטחונות שמבקש הסעד צריך לשים על מנת לקבל את הסעד הזמני?
1. התחייבות לפצות את המשיב על כל נזק שייגרם לו בעקבות מתן הסעד הזמני
2. ערובה
106
האם ניתן לערער על סעד זמני?
מעיקר הדין ניתן לערער על סעד זמני לערכאת ערערור אבל העליון קבע שיש לעשות זאת במשורה. קביעה זו חלה למרות היתרונות בערעור על סעד זמני
107
=למי יש לפנות על מנת לקבל סעד זמני אם יש הסכם בוררות?
משום שלרוס לא יהיה לבורר סמכות להביא סעדים זמניים (כמו עיקולים) המבקש יכול לפנות לבית המשפט על מנת לקבל את הסעד הזמני
108
מה הם סוגי הסעדים הזמניים?
1. צו עשה
2. צו לא תעשה
3. עיקול
4. עיכוב יציאה מהארץ
5. הגבלת שימוש בנכס
6. צו תפיסת נכסים
7. כינוס נכסים זמני
109
מה התנאים לקיומה של צו תפיסת נכסים?
1. שכנוע בית המשפט שקיים חשש ממש שבעל הדין שכנגד עלול לשנות או להלעים את הראיות
2. הדבר יגביד באופן ממשי על קיום ההליך
110
מה ההבדל בין מחיקה לבין דחיה על הסף?
מחיקה על הסף אינה מהווה מעשה בי דין בעוד שדחיה כן מהווה מעשה בי דין
111
מתי בית המשפט רשאי למחוק תביעה על הסף?
1. כתב התביעה אינה מגלה עילת תביעה - גם אם התובע יצליח להוכיח את טענותיו הוא לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש
2. מכתב התביעה היא טרדנית או קנטרית - זוטי דברים או תובעים סדרתיים
3. התובע נמנע מלקיים את הוראות התקסד"א
4. כל נימוק אחר שבית המשפט סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה
5. שימוש לרעה בהליכי המשפט
112
מתי בית המשפט יכול לדחות תביעה על הסף?
1. קיים מעשה בית דין
2. התיישנות
3. כל נימוק אחר (שימוש לרעה)
113
מה הם שלושת סוגי ההשתקים שקשורים למעשה בית דין?
1. השתק עילה - אי אפשר לחזור ולתבוע על אותה כתב תביעה
2. השתק פלוגתא - בהליך נוסף אסור לצד אחד להעלות טענות שכבר הוכרעו בהליך אחר
3. השתק שיפוטי - השתק שיפוטי הוא מקרה פרטי של השתק הקובע שאדם מנוע מלטעון טענה בבית המשפט לאחר שטען טענה מנוגדת לה בהליך משפטי קודם
114
מה הם 4 התנאים לקיומה של השתק פלוגתא?
1. הפלוגתא העובדית בשני הדיונים זההים
2. הנושא נידון כבר בהליך הראשון
3. הכרעה פוזיטיבית של בית המשפט בפלוגתא
4. ההכרעה הייתה חיונית לפסק הדין בהליך הראשון
115
מה 3 הטעמים לקיומו של השתק עילה?
1. מניעת הטרחתו של בעל דין
2. עומס על בתי המשפט
3. מניעת אי צדק
116
מה הוא השתק משפטי?
בעל דין דטען טענה אחת בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק להתכחש לטענה זו בהליך אחר.
117
מהו כלל התפיסה? מה החריג לכלל התפסה?
כלל התפיסה הוא הדרך בה ניתן לתבוע נתבע זר. צריכים "לתפוס" אותו תבחומי המדינה.
לא יוכר כלל התפיסה אם הביאו את הנתבע לארץ בדרך של רמייה
118
מה הקושי של פורום שופינג?
* שיקול מערכתי
* שיקולי צדק של הנתבע - התנאה בדיעבד של התובע על הדין שהצדדים התכוונו להחיל
119
על פי קרייני, בעקבות מה התפתחה דוקטרינת פורום הלא נאות?
1. נמלאכתיות של כלל התפיסה
2. ירידת קרנה של התפיה לפיה חובה על בית משפט לדון בכל עניין שבסמכותו
3. כיבוד הריבונות של מדינות זרות
4. פורום שופינג (שימוש לרעה)
120
מה התכליות של השתק שיפוטי?
1. למנוע פגיעה בטוהר ההליך המשפטי
2. למנוע פגיעה באמון הציבור
3. להניא מפני נינצולם לרעה של בתי המשפט
121
מתי **לא** צריכים ליידע את הצד השני על הכוונה להגיש בקשה?
בעיקרון תנאי להגשת הבקשה היא שתוגש לבעל הדין שכנגד הודעה מוקדמה.
אין צורך לשלוח הודעה אם הבקשה היא לסעד זמני או שהבקשה היא בקשה מאוחרת
122
מה ההבדל בין התקנות החדשות לישנות בעניין תיקון כתב תביעה?
בתקנות הישנות הייתה נהוגה גישה גמישה יותר מאשר התקנות החדשות ששם דגש רב יותר על שיקולים מערכתיים. ובכלל זה ייאשר בקשה תיקון כתב התביעה בתוך 45 ימים מהגשת עתב הטענה האחרונה
123
מה הוא עילה בקשר להשתק עילה?
האם, על-פי מהות הדברים, מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לעניין זהה והאם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים
124
מה השאלות שעולות ביחס לנחיצות הישיבה המקדמית?
שתי שאלות:
1. מה המונע בעלי דין לשבת ולהיפגש לפני הדיון בלי הסדרה בתקנות?
2. מה מתמרץ אץ הצדדים להגיע להסכמות בישיבה המקדמית? הרי אין חובה לשתף פעולה בישביה
פלדור לא יודע להסביר למה זה עובד, אבל פרקטית זה עובד
125
האם חובה לשתף פעולה בפגישת מהו"ת?
לא, חובה רק להתייצב לפגישה
126
מה השלבים של הליכים מקדמיים?
1. גילוי מסמכים (כללי וספצי)
2. שאלונים
127
מה קורה בגילוי כללי? מה התכליות?
פתיחת הקלפים של הצדדים על מנת שהיה לצדדים גישה מלאה לראיות ולחומרים. זה יעזור להגיע לגילוי האמת וגם מזרזר את ההתדיינות על מנת שלא יצטרכו להפסיק רצף של דיונים באמצע כדי שבעל דין יצליח לחשוב על תשובה.
128
איך מבצעים גילוי כללי?
על ידי תצהיר בעלי דין שכל צד מתחייב שאלו המסמכים שרלוונטיים לדיון
129
אלו מסמכים צריכים להגיש?
.את כל המסמכים, גם את אלו שטובים לי וגם שלא. כלומר גם מסמכים שכל צד ישתמש בהם וגם מה שלא יתכוונו להשתמש וגם מסמכים שלא קבילים
130
האם ניתן לחקור בעל דין על התצהיר שהגיש בעת גילוי המסמכמים?
לא מטעמים של ייעול ההליך.
אבל ניתן לחקור את הצד השני במהחל הדיון העיקרי.
או כאשר יש גילוי מסמכים ספציפי
