לקראת מועד ג Flashcards
1
Q
במובן הבסיסי ביותר - מהו תכליתו של הפרוצדורה האזרחית?
A
הפרוצדורה האזרחית היא המנגנון שבאמצעותו מוציאים מן הכוח אל הפועל את הזכויות המהותיות. ככלל, בלא הגשת תביעה - אין התערבות משפטית.
2
Q
ממה נובע הפער בין הדין המהותי לתוצאה בפועל כנגזרת של הדגין הפרוצדורלי?
A
- דיני ראיות שמגבילות אילו סוגי ראיות ניתן להביע במשפט
- רך הוכחה מסוים
- צווים זמניים
- חיובי הוצאות
3
Q
הכלל האמריקני והכלל הבריטי בעניין פסיקת הוצאות:
A
- אמריקאי - כל צד נושא בהוצאותיו
- בריטי - הצד המפסיד נושא בהוצאות הצד הזוכה
4
Q
מה החסרונות בכלל האמריקאי לפסיקת הוצאות?
A
- הזוכה תמיד יוצא מופסד (כי הוא מבזבז כסף על מומחים וכו)
- לא ישתלם לנהל את ההליך במקרים רבבים
5
Q
מה החסרונות בכלל הבריטי לעניין פסיקת הוצאות?
A
מאפשר לצד החזק כלכלית להגדיל את ההוצאות של הצד החלש. והצד החלש יירתע מלנהל את ההליך
6
Q
כיצד ישראל פתרה את בעיית החסרונות של שני כללי פסיקת הוצאות?
A
המשפט הישראלי מעניק שיקול דעת לבית המשפט בעת פסיקת הוצאות. אולם זה יוצר בעיה דומה לזו האמריקאי
7
Q
מה החשיבות של זכות הגישה לערכאות?
A
- באמצעותו ממשים את הזכויות המהותיות
- באמצעותו מגנים את האזרח מפני שרירות שילטונית
- “הפעלה” של הרשות השופטת
8
Q
מה החסרונות של זכות הגישה לערכאות?
A
- עלות מושתת על כלל הציבור - מצד אחד אפשר להכריח את המתדיינים לכסות את העלות. אולם זה יגביל מאד את הזכות.
- עלויות המושתת על הנתבע - בהן עלויות ישירות של הוצאות לקראת המשפט וכן עלויות זמן של הכנה למשפט.
- נזק הנגרם כתוצאה מצווים זמניים -
9
Q
באמצעות מה מוגבל זכות הגישה לערכאות?
A
- זכות העמידה
- התיישנות
- אגרה בית משפט
- שכר טרחה - עקיף כי הדין לא מחייב אותך לקחת עורך דין
- פסיקת הוצאות
- כללי פרוצדורה
10
Q
מה הם שלושה מקרים בהם הדין מגביל באופן מפורש את זכות הגישה לערכאות?
A
- חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים
- חוק הנזקים האזרחיין
- חסינות נושאי משרה שיפוטית
11
Q
איך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים מגביל את זכות הגישה לערכאות?
A
בגלל שיש המון נזקים שקשורים לנהיגה - הייתה נוצרת עומס על בתי המשפט מרוב התביעות (הן כדי לבדוק את שאלת הרשלנות והן גרירת הזמן). המחוקק קבע שברגע שנפגע אדם בתאונת דרכים, עלות הנזק ישר עובר למבטח ונחסמת בפני הנפגע אפשרות לתבוע נזיקית את הפוגע.
החוק גם קובע:
1. תקרת פיצויים (כדי שהפוגע לא יוציא יוצר מדי כסף) הוא שילוש השכר הממוצע במשק.
2. ייחוד עילה - לא ניתן לתבוע נזיקית בנוסף לחוק
3. מינוי מומחה - פגיעה בשיטה האדוורסרית שכל צד ממנה את המומחה שלו. ובנוסף, בית המשפט ימנה מומחה רק כאשר הוא משוכנע שאכן קיים בעיה.
4. קביעה דרגות ניכוי “על פי כל דין” - בית המשפט מסתכל על הנכות שנקבעה לך בביטוח לאומי ולא מאפשר לנפגע להוכיח שבעצם הנפגע יותר פגוע
12
Q
איך חוק הנזקים האזרחיים מגביל את זכות הגישה לערכאות?
A
פרשת דיראני - מחבל לבנוני נחטף לישראל. בישראל הוא עבר עינויים בחקירתו.
דיראני הגיש תובענה לבית המשפט ושם דחו את התובענה משום החוק שקובע שהמדינה אינה אחראית על נזקים למחבלים.
13
Q
איך ס’ 8 לפקודת הנזיקין מגביל את זכות הגישה לערכאות?
A
הסעיף נותן חסינות לגורמים שיפוטיים מפני תובענות נזקיות.
זה משום שחוששים שזה יפגע בשיקול דעתם של השופטים
14
Q
כלפי מי מוטה המערכת בהקשר של זכות הגישה לערכאות?
A
הגבלת זכות הגישה מיטיבה עם הנתבעים החזקים
15
Q
איך, לכאורה, נםגעים גם הנתבעים מהגבלת זכות הגישה לערכאות של התובעים?
A
- התביעות המוגזמות (לכאורה אולם נראה שיש נואנסים)
- סדר דין מקוצר - ששם אין לנתבע רשות אוטומטית להתגונן וגם היה אפשר לבקש היקול נגד הנתבע בע”פ (במקום בכתב) וגם הנתבע היה צריך להפקיד כסף בקופת ביהמ”ש לפני ההגנה. סדר דין מקוצר אינו מופיע בתקסד”א החדשות אולם נשאר בתביעות הוצל”פ.
- תביעות ייצוגיות - אפשר להגיש תביעה על כמעט הכל והתאגידים יוגררו להליך
16
Q
מה הבעיות, מבחינת הנפגעים, בתביעות ייצוגיות?
A
- בעיית הנציג - לא בוחרים אקטיבית את עורך הדין הכי טוב.
- עורך הדין לא חייב דין וחשבון כלפי הנפגעים משום שלא הם השכירו אותו.
17
Q
כיצד חוק תובענות הייצוגיות פתרה את שתי הבעיות?
A
- עורך דין שמבקש לתבוע חייב לקבל אישור מבית המשפט שתאשר לה לייצג את הנפגעים
- אחרי זה אותו עו”ד מחוייב לייצד את כולם ואין לנפגעים אפשרות לשנות זאת.
- משום שהאגרה משולמת על סכום התביעה, וכל אחד בדרך כלל מבקש רק כמה שקלות בודדות, היה פטור מאגרה בעבר
- הסדר פשרה תוכל לקרות רק בהסכמת בית המשפט. וזאת כדי למנוע מקרים בהם עורך הדין יוכל לקחת פשרה גרועה כדי שרק הוא ייצא מושכר
18
Q
מה הבעייה בהסתקלות מתוגמלת?
A
הסתקלות מתוגמלת אינה יוצרת מעשי בי דיןץ כלומר כל אחד (חוץ מהתובע המקורי) יכולי לבוא ולתבוע שוב פעם
19
Q
מה הן שתי הבעיות המרכזיות שעולות בכללי הפרצדורה?
A
- הם מגבילים את זכות הגישה לערכאות
- מגבילית את הדרך האינטואיטיבית לחקר האמת
20
Q
איך כללי הפרוצדורה מגבילית את חקר האמת?
A
- הגבלת סוג העובדות שקבילות בדיון (הביא את “ההתנהלות הרגילה” בתור דוגמא לא קבילה)
- הגבלת דרך איסוף הראיות
- דרך ההכרעה
21
Q
על אף הבעיות עם כללי הפרוצדורה, למה הן חשובות?
A
- מונעים שרירותיות (ציבורית)
- מכיוונות התנהגות (ציבורית)
- המערכת עמוסה וזה מייעל את ההליך
- המערכת אנונימית - המתדיינים לא מכירים את הדיינים
5.
22
Q
מה הן שתי הגישות ביחס לנוקשיות הכללים הפרצדורלים?
A
- הם אינם מיטת סדום (יעני לא קשיחים וצריכים לאפשר הגעה לחקר)
- לא מזרן סתם שאפשר לקפל ולזרוק
23
Q
מתי ניתן לתקן כתב טענות?
A
- בעבר - ניתן להורות על תיקון בכל עת
- רק בתקופה מסוימת ניתן לתקן את כתב התביעה. ולכן ניתן לומר שלאחרונה אנחנו יותר קשוחים עם הכללים
24
Q
ביחס לתקנות החדשות, איף החדשות משנות את היחס כלפי תפקידו של בית המשפט?
A
אברסרי למול אינקטטיזטורי.
לרוב אנחנו שיטת משפט אדוורסרית אולם התקנות החדשות הוסיפו סממנים אינקוויזטורים:
1. הוא צריל לקחת בחשבון את האינטרסים של בעלי הדין האחרים שלא קשורים לתיק אבל כן מחכים להתדיין
2. בשלב קדם המשפט, בית המשפט מאד אקטיבי
3.
25
ביחס לתקנות החדשות, איף החדשות משנות את היחס כלפי תפקידו של התדיינים?
או מה בעלי הדין חייבים לבית המשפט:
* חובות כלליות
26
מה צריך להכלל בכתב טענה?
1. מה רוצה בעל הדין
2. למה מכיע או לא מגיע לבעל הדין לקבל את מבוקשו
3. סיפור כללי בקווים כלליים
4. צוחמים את גדא המחלוקת - על מה הצדדים חלוקים ועל מה לא חלוקים. לא ניתן להעלות טענה משפטית אחר ממה שמופיע בכתב
27
מה הם שלושת סוגי הסמכות?
1. סמכות בינל (איזו מדינה)
2. סמכות עניינית (איזו ערכאה בארץ)
3. סמכות מקומית (איזה בית משפט באיזה אזור)
28
מה קורה אם הנתבע לא מגיש כתב הגנה?
יינתן פסק דין בהעדגרו
29
אם כתב תשובה היא רשות ואם לא ניתן להעלות טענות חדשות ואם ממילא נראה שכל הטענות שעלו בכתב ההגנה מוכחשות, למה בכל מקרה תובע ירצה להגיש כתב תשובה?
1. מראה רצינות לבית המשפט שכבר עכשיו אפשר לענות על כל השאלות
30
מה הם שלושת סוגי כתבי הטענות?
1. כתב תביעה
2. כתב הגנה
3. כתב תשובה
31
מה המקסימום של מספר כתבי הטענות שניתן להגיש?
1. כתב תביעה
2. כתב הגנה
3. כתב תביעה שכנגד
4. כתב הגנה שכנגד
32
מהו שלב ההקפאה?
השלב שאחרי הגשת כתבי הטענות בו אומרים בעצם לצדדים שהם צריכים לנהל את ההליך בעצמם עד הקדם משפט:
1. הליכים מקדמיים
2. דיון מקדמי - תיחום המחלוקת, אפשרות להעביר את הסכסוך לגורם אחר, צעדים שאפשר לנקוט להוריד עלויות
3. פגישת מהות - מחויבים להגיע לפגישת מהות אולם לא חייבים לקבל את ההצעה
היינו שממועד הגשת כתב הטענות האחרונות (יכול לבוא לטובת התובע שיכול להגיש או לא להגיש כתב תשובה) עד קדם המשפט אין הגשת בקשות
33
מה קורה בהליכים המקדמיים?
חלק משלב ההקפאה
1. גילוי מסמכים
2. עיון במסכמים
3. שאלונים - כל צד יכול לשאול שאלות לצד השני והצד השני מחויב לענות בתצהיר. משמע ששקר בתצהיר היא עדות שקר
34
מה ההבדל בין תוצאת פגישת גישור לבין מתן פסק דין?
התכלית של גישור הוא להביא את הצדדים להסכמה. היינו שאין החלטה של בית הדין וההחלטה הסופית אינה יוצרת מעשה בית דין
35
מי אינו מחוייב להצתייב לפגישת מהות
כולם חייבים להגיע לפגישת מהות שהוא ללא עלות למעט:
1. תאגיד
2. המדינה
3. בעל דין המתגורר בחול
4. הליך מוסכם - שאין מחלוקת אבל נדרש אישור בימש
5. תביעה אזרחית נגררת פלילים (זה יוצר מצב מיוחד שכאשר בו זמנית מוגש תביעה פלילית ותביעה אזרחית על אותה מעשה הצדדים יתחייבו להתייצב למהות)
6. היתר מיוחד
36
מה הסנקציות על צד שאינו מתייצב לאחד מהפגישות מתקופת ההקפאה?
היינו אם לא התייצב לפגישת מהות או שלא התייצב להליכים מקדמיים:
1. הוראה לקיים
2. אם התובע הוא המפר בית המשפט רשאי להתלות את ההליך או למחוק את התובענה
3. לפסוק הוצאות לצד
37
?איזה בקשות ניתן להגיש בתקופת ההקפאה
היינו שממועד הגשת כתב הטענות האחרונות (יכול לבוא לטובת התובע שיכול להגיש או לא להגיש כתב תשובה) עד קדם המשפט אין הגשת בקשות
1. בקשה לסעד זמני או עדות מוקדמת
2. בקשה לתיקון כתב טענה או עיכוב הליכים (בקשה להעביר את הסמכות למשפט זר או בוררות)
3. בקשות אחרות להסרת חסמים (בדיקה על ידי מומחה, הודעה לצד ג, איחוד דיון)
בפועל יש כל כך הרבה חריגים שניתן כמעט להגיש בקשה על הכל.
מותר להגיש פניות
38
מה החלקים של שלב ההוכחות?
1. שלב הראיות (הגשת ראיות וחקירת עדים)
2. שלב הסיכומים
39
מה השלבים של חקירת עדים? מה הצפקיד של כל שלב?
1. חקירה ראשית
* העדה בע"פ או בתצהיר
2. חקירה נגדית
* קבלת עובדות נוספות שהעד לא חשב שחשובות או שהסתיר במכוון
* להחזיר את העד מגרסתו בגלל בעיות זכרון או חוסר דיון במכוון או לא
* שכנוע בית המשפט לדחות את גרסת העד על ידי להטיל ספק במהימות העד (העד ירוויח משהו) או הטלת ספק בזיכרון העד
3. חקירה חוזרת
* צמצום נזקים
* מוגבל למה שעלה בחקירה הנגדית
40
מה היתרון ומה החסרון בהעדה בע"פ?
יתרון - בית המשפט יכול להתרשם מהעד
חסרון - גוזל זמן יקר של בית המשפט
41
מה הטעמים לקבוע סמכות מקומית שונה?
1. נוחות לנתבע: מניעה הכבדה שלא לצורך על בנתבע על ידי הגשת התביעה במקום מרוחק ממנו
2. התמחות מקומית: יש מקום לומר שהשופטים באותו מחוז בעלי ידע נרחב על תנאי הקרקע ודינים מקומיים באותו מחוז. אולם משום שישראל כה קטנה יש מקום לדחות את טענה זו
3. ויסות עומס: חלוקה מסוימת של הדיונים בין הערכאות, תוך התאמה בין מספר האזרחים הכפופים לערכאה מסוימת למספר השופטים. טעם זה אינו ברור עד הסוף, שכן ניתן לטעון שהשוק היה יכול לווסת את העומס בצורה יעילה יותר ובאופן דינמי יותר, כשהחלטה קבועה מראש של הסמכות המקומית יכולה לקבע חלוקה לא מדויקת.
בית המשפט נוטה להתייחס לסמכות המקומית בזלזוז
42
מה הדרכים לקבוע סמכות מקומית?
1. תניית שיפוט - שני צדדים יכולים להסכים בינהם על תניית שיפוט ייחודית. היינו הסכימו שמחוז מסוים או בית משפט מסוים בטוח המחוז הוא זה שידון בתיק.
2. מקרקעין - אם התביעה עוסקת במקרקעין הולכים על פי מיקום המקרקעין
אם אחד מאלו לא מתקיימים נעבור ל:
1. מקום מגורי או עסקי הנתבע
2. מקום המעשה או המחדל
3. אם מדובר על עסקה אינטרנטית יש לבחור את מקום מגורי או עסקי הנתבע **או** אם התובע אינו עסק רשאי להגיש את התביעה על בסיס מקום מגורי או עסקי התובע
43
מה קורה אם יש כמה בתי משפט שיכולים לקנות סמכות מקומית?
1. אם יש כמה נתבעים בתביעה וכל נתבע גר/עובד במקום אחר - אפשר להגיש בכל אחד מהמחוזות
2. אם יש התניית שיפוט ייחודית עם נתבע אחד ושאר הנתבעים שייכים למחוזות אחרים - העליון קבע שצריך לפצל את התביעה
44
מה הסמכות המקומית לעניין נתבע זר?
מדובר על מקרים בהם יש זמכות בינלאומית אבל אין סמכות מקומית מוגדרת - התביעה תוגשנה לבית המשפט בירושלים. אולם בית המשפט בירושלים רשאי להעבירו למקום אחר שיותר נוח לצדדים להתדיין בו
45
האם בתקנות החדשות או הישנות יש יותר מקרים בהם יש נתבע זר בלי מקום שיפוט מתאים?
בעבר היו פחות מקרים בהם לא היה מקום שיפוט מתאים. כיום יש יותר אפשרויות להמציא תביעה מחוץ לישראל
46
מתי יינתן היתר המצאה מחוץ לישראל?
1. כאשר יש לסכסוך או לנתבע זיקה לישראל (לדוגמה הם גרים בארת או המעשה או המחדל התרחשו בארץ)
47
מה הם דוגמאות למקרים בהם יש ממציאים תביעה לנתבע זר אבל יש קושי בסמכות המקומית?
מדובר על מקרים בהם יש לנתבע זיקה לארץ:
1. חוזה שנערך בישראל או שחלים עליו דיני ישראל
2. הסכסוך על נכס שנמצא בישראל
3. התובענה מובססת על נזק שנגרם לתובע בישראל
48
האם ניתן להתנות על סמכות מקומית?
1. כן מלכתחילה
2. מדיעבד גם כן. הכוונה היא שעל הנתבע להעלות את עניין חוסר המסכות המקומית בהזדמנות הראשונה שעולה לאחר הגשת כתב התביעה. אחרת ייראה כאילו הוא מסכים ובית המשפט לא יעלה את הטענה מיוזמתו
49
מי רשאי להורות על העברת תביעה בין בתי משפט השלום באותו מחוז? מי רשאי להורות על העברת תיק בין מחוזות?
1. נשיא בית המשפט השלום במחוז מסוים רשאי להעביר את התיק בין בתי המשפט באותו מחוז
2. נשיא העליון רשאי לאחד תובענות שעוסקות באותה נושא אבל הוגשו במחוזות שונים ולהחליט איזה בית משפט יהיה הסמכות הבלעדית לדון בתביעה. הוא גם רשאי להעביר תיקים בין מחוזות (כל עוד הוא נשאר באותה דרגה)
50
כמה פעמים ניתן להעביר תיק בין בתי משפט שונים?
1. תיק שהועבר בין בתי משפט לא יעברו עוד אחרי ההעברה הראשונה.
51
מהו סמכות עניינית?
הסמכות של בית משפט או בית דין מסויים לדון בתיק על פי התוכן של התביעה. היינו סכסוכי עבודה ידונו רק בבית הדין לעבודה, סכסוכי משפחה ידונו רק בבית המשפט לענייני משפחה.
52
מה הסמכות העניינית של בית המשפט לשלום?
1. תביעות של עד 2.5 מיליון שקלים (גם אם לאחר הגשת כתב התביעה ערך התביעה עלתה מפאת אינפלציה)
2. תביעות העוסקות בחזקה או שימוש במקרקעין **אבל לא חכירה לדורות או בעלות** (וגם תביעות הכרוכות בהם חזקה או שימוש במטלילין)
3. תביעות פליליות שהעונש שלהם עד 7 שנות מאסר
53
מה הסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי?
1. כל עניין אזרחי או פלילי שאינו בסמכותו של בית המשפט לשלום (מעל 2.5 מיליון או מעל 7 שנות מאסר)
2. תביעות מקרקעין שלא עוסקות בחזקה או שימוש (היינו חכירה לדורות או בעלות)
3. ערעורים על השלום
4. עניינים מכוח חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים
5. עניין אזרחי לפי חוק החברות
6. עניין כלכלי - חריג למבחן הסעד
54
על פי מה קובעים את שווי התביעה?
1. מבחן הסעד - מה הסעד המבוקש
2. שווי הנושא
כאשר ניתן לכמת את השווי - אז זה פשוט
אפ השווי לא ניתן לכימות, אומדים את הערך הכלכלי של הזכות שעומד בשאלה. לפי העליון זה הסכום שמופיע בכתב התביעה (כמה כסף באבא חייב לממשלה) ולפי פלדור זה שווי הנכס שמוחרם. עוד העליון קבע שהשופט יכול להסתכל לתוך כתב התביעה וממה לשקול שיקול דעת על מה הנושא
55
מה היתרונות ומה החסרונות של מבחן הסעד?
יתרונות:
1. פשוט
2. יעיל - לא בודקים מה הנתבע אומר, אין הוכחות
3. הסעד אמור להביא לידי ביטוי את מורכבות התביעה
חסרונות
1. מתאם לא מוחלט בין המורכבות לבין הסעד
2. מתמרץ לניפוח סכומים
3. ייתכן כפל סעדים - אם לדוגמה יש סכסוך מסוים ותובעים סכום כסף מעל 2.5 מיליון שח וגם זה עוסק בשכירות. יש חובה לפצל את התביעה למחוזי ולשלום.
56
האם זכות אובליגטורית היא זכות במקרקעין?
לא. יש נפקא מינא לעניין הדיון בסמכות עניינית. בעוד שחזקה חלוקה ושימוש במקרקעין תמיד מתדיינים בשלום ובעלות וחכירה לדוקות מתדיינים במחוזי - את הזכות האובליגטורית במקרקעין מחלקים על פי שווי הסעד במבחן הרגיל.
57
לאן מגישים תביעות בענייני קנ"ר? מה הבעיות שקנר מעלה לעניין הסמכות העניינית?
לרוב תביעות קנר מוגשות למחוזי.
הבעיה עולה כשמבקשים שני סעדים (כמו מקרקעין).
* בעבר היה צורך לפצל את הסעדים
* כיום תיקנו את החוק כך שאם המחוזי קונה סמכות בסעד אחד, הוא ידון גם בסעד השני
58
לסיכום לעניין הסמכות העניינית באילו מהמקירם הבאים יש צורך לפצל את התביעות ומתי לא?
* שני סעדים במקרקעים כשאחד עוסק בשימוש/חלוקה/חזקה והשני בבעלות (טאבו)
* תביעת בעלות מקרקעין וכספית של מיליון שח
* תביעה של 3 מיליון ותביעה שימוש מקרקעין
* שני סעדים שונים בקנ"ר
* סעד בקנר וסעד ששיך לשלום
1. הולכים לפי העיקר - בדרך כלל בעלות ולכן זה למחוזי שניהם
2. חייבים לפצל במקה כזה - המקרקעין למחוזי והכספי לשלום
3. חייבים לפצל - המקרקעין לשלום והכספי למחוזי
4. אם המחוזי תפס סמכות באחת מהעילות, אין צורך לפצל
5. בעבר הי ה צריך לפצל כיום כבר לא
59
מתי עניין כלכלי לא ידון במחלקה הכלכלית? מה החריג?
כאשר התביעה מוגש למחוז אשר אין בו מחלקה כלכלית, המחוזי הרגיל ידון בו.
החריג הוא עניים ייעוץ השקעות שתמיד יתדיין במחלקה משפטית (חייב)
60
מה הסמכות העניינית כאשר יש תביעה ותביעה נגדית כאשר אחד מהתביעות משויכות למחוזי והשני לשלום?
1. אם התביעה הראשית שייכת לשלום והנגדית למחוזי - **השלום** קנה את הסמכות לדון בשניהם. **ורק הם עוסקים באותו נושא**
2. אם התביעה הראשית שייכת לשלום והנגדית שייכת למחקלה המשפטית - השלום רשאי לדון בו אולם רשאי גם חהעבירו למחוזי אם הכלכלי משמעותי
3. אם התביעעה הראשית שייכת למחוזי והשנייה לשלום - המחוזי קנה לשתי התביעות
4. אם הראשית שייכת למחוזי הרגיל והנגדית שייכת לכלכלית - המחוזי הרגיל רשאי לדון גם בעניין הכלכלי
61
מהו סמכות דינאמית?
כאשר הסמכות העניינית קודם משויכת לערכאה אחת ואז היא עוברת לסמכות העניינית של סמכות אחרת.
1. אם השינוי היא בגלל אינפלציה/הצמדה וכו - לא מעבירים
2. אם התיק התחיל בשלום ואז תוקן סכום התביעה על ידי התובע - בית המשפט מעביר אותו למחוזי
3. אם התיק התחיל במחוזי ואז תוקן לשלום - המחוזי ימשיך לדון בו
62
מהו סמכות נגררת?
כאשר בית משפט מסוים נדרש להכריע עניין שאינו בסמכותו
נגיד אם אגב הדיון השלום צריך להכריע אם היה יחסי עובד מעביד. אולם ההכרענ אינה יוצרת מעשה בית דין
63
מה הדין של פסק דין שניתנה בחוסר סמכות עניינית?
בטל מעיקרא
64
האם בית המשפט יכול להעלות את העניין של סמכות עניינית? בעבר, מתי צד יכול להעלות את בעניין של חוסר סמכות עניינית?
הדין כאן שונה מהדין מהדין לעניין סמכות מקומית.
בית המשפט מחויב להעלות את העניין של חוסר סמכות עניינית
כל צד רשאי להעלות את הטענה לחוסר סמכות עניינית בכל שלב גם בערכאת הערעור **בכפוף לתום לב**
65
בעבר, מתי בית המשפט ידון בכל מקרה בתיק שאינו בסמכותו העניינית?
1. קביעה עובדה סמכותית
2. הטענה הועלתה מאוחק מדי (חוסר תול)
3. התיק הועברה כבר מערכאה אחרצ דומהלסמכות המקומית
66
מה הדין כיום לגבי התדיינות בחוסר סמכות עניינית? מה הבעיות שעולות?
כיום הדין הוא שבעל דין מחויה להעלות את הטענה באפשרות הראשונה. אם לא העלה, בית המשפט ימשיך לדון גם אם אין לו סמכות עניינית.
הבעיות:
1. סמכות עניינית מוסדרת בחקיקה ראשית
2. לא ידוע מה הוא האפשרות הראשונה
3. התקנות לא מדרות מה הנפקא מינא של העלה מאוחרת של הטענה
67
איך ממציאים מסמך לבית המשפט?
דרך מערכת ממוחשת. אולם בקשות שמוגשות אחרי 5 בצהריים נחשבות שהוגשו יום למחרת
68
איך ממציאים לצד שכנגד?
1. המצאה אלטקונית (חוץ מכתב תביעה אלא אם יש הסכמהשל הצד השני. אסור גם אם הצד השני אינו מיוצג)
2. המצאה בפקס -
3. דואר רגיל
4. המצמאה במסירה אישית - מסירה עם אישור מסירה, להניח במקום הנראה לעין, ולפעול בתול)
69
למי ניתן להמציא מסמכים במקום בעל הדין עצמו?
1. לעורך דינו (אלא אם אין לט אישור)
2. אם יש מורשה אז אליו (בעיקר לתאגידים)
3. לבן משפחת הנמען אם נראה שהוא מעל 18 שנים
4. תחליף לנמצאה בדרך הנראת לבית המשפט
70
מהו כלל הידיעה?
מקרים בהם לא הומצאו כראוי את כתב התביעה לעניין ספירת הימים להגנה.
71
מה שתי המטרות של המצאה?
1. להביא לידעת הנמען תטכןו המסמך
2. במקרה של כתב הטענות הראשון להחיל את מרות בית המשפט על הנתבע
72
מהו הכלל הבסיס היותר שמחיל את מרות בית המשפט על נתבע זר?
כלל התפיסה - נתבע זר שנתפס בגבולות ישראל - כשמגישים לו כתב תביעה מוחל באותו רגע את מרותו של בית המשפט
73
מה החריגים לכלל הבסיס לכלל התפיסה?
1. כאשר הנצבע נתפס בשדה התעופה בעת **מעבר** בישראל
2. הבאת הנתבע לארץ בדרכי רמייה כמו הזמנה להעדה בתיק שלא קיים
74
מה הבעיה שעולה מכלל התפיסה? מה הפתרון?
הבעיה שעולה היא שבתי המשפט בישראל יכולים למצוא את עצמם דנים במקרים שלא קשורין בכלל לארץ. נגיד עוול שהתרחש באיסלנד לאיזה ישראליץ והישראלי מחכה שהאיסלנדי יגיע לחופשה באילת כדי להגיש את התביעה. מה לבית המשפט הישראלי ולסכסוך?
הפתרון הוא שבית המשפט הישראלי יכול לקבוע שהוא לא הפורום הנאות על אף שהוא קנה סמכות
75
מה בוחנים במסגרצ הפורום הנאות?
1. מהו הפורום הנאות? איפה בעלת מירב הזיקות?
2. מה הציפיות הסבירות של הצדדים? (דומה למדי למבחן הקודם אולם ההבדל עולה כאשר יש תניית שיפוט ייחודית)
3. שיקולים מערכתיים וציבוריים
76
מה הם הזיקות שבוחנים במסגרת השיקולים בפורום הלא נאות?
1. מקום מושב
2. מקום העסקה
3. הגישה לראיות
4. האפשרות לחייב עדים להגיע להעיד
5. הדין שחל בעניין (בימש ישראלי יכול לדון על פי דין זר אבל זה מסובך)
6. מקום הנכס
77
למה פורום נאות עובר כרסום?
אחת מהטעמים ךפורום הנאות היא גישה לעדים. בעקבות התפתחות טכנולוגיות, אפשר להעיד אנשים דרך זום
78
מה הבעיות בכרסום בפורום הלא נאות?
1. להביא עדים מחול עולה מלא כסף
2. עולה עוד יותר כסף להביא עדין מומחים
3. תרגום מסמכים
4. על אף שיותר זול משהיה. עדיין לא זול
5. הרשויות והבנקים בחול לא חייבים לכבדצווים ישראלים
6. קשה יותר לשופט להתרשם מהעדים
7.
79
?מה ההצדקות לפורום הלא נאות
1. להלחם נגד המלאכותיות של כלל התפסה
2. למנוע פורום שופינג
80
מהו פורום שופינג? מה הבעיה בו?
מצב בו התובע מעדיף דין של מדינה מסוימת על פני דין במדינה אחרת ןלכן גורר את הנתבע להתדיין בפורום הזר.
הבעיות:
1. מונע ודאות משפטית - הצדדים לא יידעו לפי איזה דין יתדיינו
2. קשיי תחבורה וכלכליים
3. שיקולי צדק של הנתבע - התנאה בדיכבד של התובע על הדין המהותי
81
האם כיום ייתכן יותר או פחות מקרים של פורום שופינג?
יותר כי יותר אנשים נוסעים וטסים ולכן יכול להיות יותר מקרים בתפיסה מלאכותית
82
איזה קשיים יכולים להעלות אם הדין הישראלי יישלח את התובע לפורום הנאות? מה הפתרון?
1. התיישנות בפורום הזר ולא ישראלי
2. כללים פרוצדורלי מכביד
3. עלויות
בעבר לא היו שמים בכלל על טענות כאלו כי היה על התובע שלא להתרשל. מאוחר יותא הדין הוא שבית המשפט יכול לקבוע שהוא הפורום הלא נאות ולחייב את הצדדים שלא להעלות את טענת ההתיישנות בפורום הזר. כיום היה מקרה בו צד סירב להתחייב שלא להעלות את טענת ההתיישנות - התוצאה הייתה פסק דין על תנאי שהצד השני לא יעלה את טענת ההתיישנות.
83
מהו המצאה מחוץ לתחום? מה התנאי הבסיסי להחלת הכלל?
זנ עוד דרך לנחיל את מרות בית המשפט הישראלע על נתבע זר. שונה מכלל התפיסה כי הנתבע לא צריל להיות בארץ באותו זמן ואפשר להמציא לו מחוץ לתחומי ישראל.
התנאי הוא שהסכסוך תהיה בעלת זיקה לארץ
84
מהו הודעת צד ג?
מצב בו הנתבע מצרף לתביעה צד שלשית - אם הנתבע אחראי כלפי התובע, צד ג אחראי לנתבע
85
מה הסיטוציאות השכיחות לתת הודעת צד ג?
1. סןגיה משותפת (ביטוח, ריבוי מעוולים)
2. דרישה מהצד השלישי שיפוי על הביצוע
86
למה הודעות צד ג חשובות? (במקום נגעד שהנתבע יתבע ישירות את הצד השלישי)
למנוע כפל התדיינות
1. טעמי יעילות
2. למנוע מצב שיהיו תוצאות שונות
3. צמצום הזמן בין פסקי דין - גם לעניין כלכול וגן לעניין חדלת ]רעון
4. מגדיל סיכויים לפשרה
87
מה הנתבע יכול לטעון במסגרת מתן הודעת לצד ג?
1. דחיית טענות התובע ובמקרה שהתובע צודק אז להטיל אחריות על צד ג
2. הצטרפות לטענות התובע (באמת המוצר היה פגום אבל הצד השלישי אחראי)
88
האם בעל דין יכול להעלות טענות סותרות?
* בתקנות הישנות היה אסור להעלות כלפי בעל דין מסוים טענות סותרות אולם היה אפשר נגד צד שלישי
* כיום אסור להעלות טענות סותרות. אולם במקרים בהן העובדות לא ידועות, מותר
89
מתי מגישים הודעה לצד ג? האם הצד ג רשאי לתבוע שכנגד?
1. עם הגשת כתב ההגנה
2. אסור
90
מה התגובה צריכה היות של הצד ג להודעה?
הגשת כתב הגנה
91
האם צד ג יכול לצרף צד ד?
בתקנות הישנות נקבע שכן. כיום לא מפורט אולם נהוג לומר שכן
92
מהן החלופות הרלוונטיות להמצאה מחות לתחום?
1. נזק שנגרם בישראל בתנאי שהספק מתעסק בדרך קבע בייבוא לישראל (בעבר היה שאם הספק היה בחו"ל לא היה ניתן לתבוע אותו בארץ)
2. בעל דין דורש ונכון כאשר הנתבע האחר בעל זיקה לארץ
3. תובענה שלאחת מעילותיה יש זיקה לישראל
93
מה הכוונה, לעניין המצאה מחוץ לתחום, "תובענה שלאחת מעילותיה יש זיקה לישראל"? האם זה ראוי?
1. כאשר מדובר בשתי עילות שונות נוסעות מאותה מסכת עובדתית - אחת לדוגמה עוסקת במקרקעין בישראל והשניה היא תביעה פיצויים בגין העלבה כי בעל המקרקעין בישאל בייש את התובע - נאפשר איחוד הסעדים לומרות שלעילה השנייה אים זיקה לארץ
2. כאשר יש שתי עילות שעולות משתי מסכות עובדיות שונות - אולי זה פחות ראוי (לדוגמה אם בעלת דירה פגעה ברכבה של השוכרת בבוסטון, לא ראוי לתבוע גם על הדירה הלקויה וגם על התאונה בישראל)
94
מה הפתרונות לבעיות שעולות מתובענה שאחת מעילותיה זיקה לישראל?
1. אם שני העילות נוסעות ממסכות עובדיות שונות - ניתן לקבוע שישראל אינה הפורום הנאות לדון בכלל התובענה (הבעיה עם זה שהפורום הנאות עבר כרסום)
2. מתן היתר המצאה רק לחלק מהעילות (למרות שזה לא עולה ישירות מלשון התקנה, בית המשפט עשה זאת כבר)
95
מה הכוונה "בעל דין דורש ונכון"? אילו דוגמאות יש?
1. נתבע מקומי ונתבע זר (המבחן הוא שאם שני הנתבעים היו בארץ, האם בית המשפט היה יכול לדון בתביעה? מבחן די גרוע כי הוא תמיד מתקיים)
2. שני נתבעים זרים - בעבר התקנה קבעה שהיה צורך להמציא לנתבע הראשון את התביעה בתוך תחומי מדינת ישראל. כיום אין את הצורך ויש יותר מקרים שיכולים להביא נתבע זר שאינו קשור
96
האם צד ג הוא בעל דין דורש ונכון? במקרים בהם התובע והנתבע ישראלים (או הנתבע בעל זיקה לארץ) והנתבע רוצה לתת הודעה לצד ג זר לחלוטין
1. בעבר ההלכה היתה שהודעה לצד גימל אינו חלק מאותה תובענה ולכן אינו יכול לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום
2. כיום ההלכה היא שאפשר
97
מה התנאים המקדמיים למתן היתר להמצאה מחוץ לתחום?
1. קיום אחת מהחלופות המנויות בתקנה
2. יש סיכויי ממשי לקבלת התביעה (שאלה רצינית שיש לדון בה)
3. שיקול דעת לבית המשפט לקבוע האם ישראל היא הפורום הנאות
98
מה הפרוצדורה של המצאה מחוץ לתחום?
בעבר:
1. דיון במעמד צד אחד לבדוק אם כל התנאים מתקיימים
2. המצאה לחול
3. דיון במעמד הצד השני האם ישראל הפורום הנאות/אם ההמצאה נעשתה כדין
כיום:
1. הגשת בקשה לדרך המצאת התביעה (התובע עושה דין לעצמו)
2. ואז בית המשפט רשאי לומר שאין לתובע רשות להמציא מחוץ לתחום
3. הנתבע רשאי להגיש בקשה לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי
לא בטוח אם זה משנה את הדין
99
על מי נטל השכנוע בבקשה בדיון במעמד צד אחד?
1. בדיון הראשון - רק בנוכחות התובע - התובע בעל נטל התובע
2. בדיון השני במעמד שני הצדדים או הנתבע - הנטל נשאר על התובע
100
למה צריך ישיבה מקדמית שמוסדרת בתקנות? הרי אין דבר שמונע את הצדדים מלשבת ביחד ואין חובה לשתף פעולה בזמן הישיבה המקדמית
פלדור לא יודע למה זה עובד, אבל הישיבה המקדמית והדיווח שלאחר מכן עובד
101
מה התכליות של גילוי מסמכים?
1. שמים את כל הקלפים על השולחן
2. הופך את הדיון ליעיל יותר ומונע דחיות של המשפט
102
מה ההיקף של חובת הגילוי הכללי?
1. מסמכים מועילים לנו
2. מסמכים שאינם מועילים לנו
3. גם מסמכים שלא נראים לנו רלוונטים לתיק אבל קשורים לתיק
103
האם ניתן לחקור את המצהיר בגילוי מסמכים כללי?
יחד עם גילוי המסמכים, על כל צד להגיש תצהיר שזה כל המסמכים שיש לו בתיק. בדרך כלל ניתן לחקור על תצהירים אולם בגילוי מסמכים כללי לא ניתן.
החריגים שניתן לחקור:
1. גילוי מסמכים ספציפי
2. חקירה במהלך הדיון עצמו
3. שק"ד המשפט - כשברור שיש להם את המסך
104
מה בין גילוי לעיון?
שלב הגילוי הוא פשוט הגשת רשימה של מסמכים שיש כל צד. שלב העיון הוא הגשת המסמכים עצמם.
סדרך כלל עושים זאת צמוד, אבל יש להם עד 30 יום
105
מה החריגים לכלל העיון? מתי נאפשר ליותר מ30 יום לעבור בין הגילוי לבין העיון?
1. טענת החיסיון - **כולל מסמכים שהוכנו לקראת המשפט** כלומר התייעצות עם מומחים, מסמכים בין עו"ד ללקוח
2. דחיית מועד העיון - אומרים בעצם שאין טענת חיסיון והצד השני רשאי לעיין בה. עד לאחר מתן העדויות/תצהירים ראשוניים
חובה לגלות מסמכים חסויים. אין חובה לתת לעיין בהם
106
על ידי מי ובאלו תיקים מופעל לרוב הלכת סוויסה (דחיית העיון)?
תיקי נזיקין על ידי נתבעים בכלל תובעים לא יכולים להשתמש בסוויסה
107
מה הסנקציות לאי-שיתוף פעולה בהליכים המקדמיים?
1. הוצאות
2. מחיקת כתבי טענות
3. איסור על הגשת מסמך
108
מה המטרה העיקרית של קדם המשפט?
לוודא שהכל מוכן לקראת שלב ההוכחות
109
מה צריכים להגעש לקראת קדם המשפט?
1. רשימת עדים עם פירוט השם ומה הוא הולך להעיד
2. המסמכים שהוגשו בדיון המקדמי
3. רישמת בקשות
110
מה היו השלבים לבקשה בתקנות הישנות?
1. בתקנו הישנות מאד היו מגישים את הבקשות בדרל של המרצה (הודעה לצד שכנגד על הכוונה להגיש בקשה ואז התדיינות בבקשה במעמד שני הצדדים בבית משפט)
2. בתקנות הישנות חדשות כל הבקשות היו מוגשות בכתב ואז היה תשובה ואז תגובה. זה נתן תמרוץ לאנשים להגיש יותר בקשות
111
מה השלבים של הגשת הבקשות בתקנות החדשות?
1. הגשת רשימת בקשות בכותרות ועד עמוד אחד
2. בית המשפט מנתב את הבקשות לדיון בכתב או בע"פ
3. תגובת הצד השני לרשימת הבקשות
112
מה התנאי המקדמי להכללת בקשה ברשימת הבקשות? מה החריג?
הכלל הוא שהמבקש פנה לצד שכנגד 7 ימים לפני
נחריג הוא סעד זמני ארעי
113
מה השלבים בהגשת בקשה בכתב?
1. הגשת הבקשה (טיעונים+אסמכתאות+תצהיר)
2. השופטת יכול לדחות את הבקשה מיידית
3. תשובה של הצד השני ב20 יום
4. אין תגטבה לתשובה (היה בעבר)
5. חקירת המצהירים לבקשת הצדדים
114
על מה לא חל חובת הגילוי?
1. מסמכים שלא נוצרו
2. מסמכים שצריכים לפנות לצד שלישי על מנת לקבלם
115
האם חובה לקיים דיון במעמד שני הצדדים על מנת לחקור מצהירים בבקשות בכתב?
1. לגבי סעדים זמניים חובה לקיים דיון אם בעל דין ביקש זאת
2. לא ברור אם זה חל על בקשות רגילות
3. בבקשות רגילות אין חובה לקבוע דיון אם אף אחד מהצדדים לא ביקש זאת
116
האם מותר להעיד מתוך השמועה?
1. בעבר היה אפשר היה לעשות זאת בבקשות ביניים
2. כיום ניתן לעשות זאת בכתב הטענות והפסיקה הרחיבה את זה גם לבקשות ביניים
117
האם אפשר להתסמך על ראיות שהובאו בהליך ביניים?
הבעיה היא שאפשר להגיש ראיות מפי השמוע בהליכי ביניים. כן אפשר להשתמש בראיות כאלו אבל חייב להודיע לצד שכנגד קודם על מנת שהוא יחקור יותר באריכות את המצהיא וכדי שיוכל להתנגד
118
מה המטרות של הסעד הזמני?
1. קיומו התקין והיעיל של ההליך
2. ביצועו הראוי של פסק הדין
3. הבטחת זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי
119
מה שני התנאים למתן סעד זמני?
1. סיכויי התביעה להתקבל
2. מאזן הנוחות (השבת המצב לקדמותו + האם ניתן לתת סעד כספי)
3. שיקולים שביושר (אם השתהה, לא יכול לבקש +גילוי לבימש את הכל)
4. כמה ראיןת
120
מה הטחונות שחייב התובע להפקדי לפני מתן סעד זמני?
1. התחייבות עצמית לפצות את הנתבע אם נפגע
2. ערובה - רשאי ךפטור
121
האם מותר להגיש סעד זמני לפני הגשת התביעה?
כן אבל בתנאי שמגישים את התביעה תוך 7 ימים או במועד אחר שנקבע
122
למה ובאילו מקרים נגיש בקשה לסעד זמני לאחר מתן פסק דין?
במקרה שחוששים מערעור
123
מה ההבדל בין מחיקה לבים סילוק על הסף?
מחיקה מהווה מעשה בית דין וסילוק לא
124
