שאלות שיטות מחקר

Question 1

?מהן 4 הגישות לרכישת ידע על פי צ’ארלס פירס

Answer 1

גישת הדבקות- האדם דבק בדעותיו בלי להטיל בהן ספק ובלי לבחון מידע נוסף. הוא חושב שכל המידע שהוא צריך כבר נמצא בידיו.
גישת הסמכות- מקבלים את הידע מאנשים המוגדרים פוליטית או חברתית כיצרני ידע.
הגישה האינטואיטיבית- בני אדם דבקים באמיתות שלהם (תשובות לשאלות) אם הן נראות להן מתקבלות על הדעת או מתאימות לשכל הישר.
הגישה המדעית- היא מורכבת מאובייקטיביות, כלומר היא משוחררת משיפוטים ערכיים והעדפות סובייקטיביות של החוקר. ומאמפיריות- הגישה צריכה לתת תשובות על המציאות ולכן עליה להשתמש בנתונים.

Question 2

?מהם 4 שלבי החשיבה על פי ג’ון דיואי (הגישה המדעית)

Answer 2

?תהיה וניסוחה: מדוע
השערה וניסוחה: חוק כללי המקשר בין שני משתנים או יותר
היקש וניסוחו: אם X אז Y
בדיקה ומסקנה

Question 3

?מהי דרישת הרלוונטיות

Answer 3

כדי שטענה תהיה הסבר מדעי, יש לנסח כחוק כללי המצהיר שיש קשר בין שני המשתנים.

Question 4

?מהי דרישת הבחינות

Answer 4

טענה שאי אפשר להעמידה במבחן הניסיון אינה יכולה להיות הסבר מדעי.

Question 5

?מהו משתנה תלוי ובלתי תלוי

Answer 5

משתנה בלתי תלוי- מתייחס לגורם המסביר
משתנה תלוי- מתייחס לגורם המוסבר
לדוגמא:
פערי השכר המגדריים.
שכר- משתנה תלוי
מגדר- משתנה בלתי תלוי

Question 6

?מהי הגדרה נומינלית

Answer 6

משתמשים במונחים אחרים כדי להגדיר מושג מסוים, כפי שהדבר נעשה במילון. המושג מוגדר בצורה יחסית מופשטת- סטונדט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה

Question 7

?מהי הגדרה אופרציונלית

Answer 7

הפעולות השיש לבצע כדי להפוך את המונח ממונח תיאורטי למונח תצפיתי. לדוגמא, יכולת מתמטית זאת הגדרה נומינלית. מבחנים פסיכומטריים הם אמצעי אופרציונלי שנועד למדוד את ההגדרה הזאת.

Question 8

?מהי הגדרה אופרציונלית ניסויית

Answer 8

מפרטת את המניפולציה שהחוקר מבצע בניסוי- כלומר את האופן שבו הוא קובע את ערכי המשתנה התלוי והבלתי תלוי של הנחקרים.
למשל, חוקרים מגדירים תסכול כ”תחושה שיש לילדים כשהם נמצאים בחדר מלא צעצועים ולא יכולים לשחק בהם”

Question 9

?מהו מונח תצפיתי

Answer 9

מונח המתקבל לאחר ההגדרה האופרציונלית

Question 10

?מהם הקריטריונים בבעיית המחקר

Answer 10

א. חייבת לבטא יחס בין שני משתנים או יותר
ב. הבעיה חייבת להיות מנוסחת בבהירות
ג. הבעיה חייבת להינתן לבחינה אמפירית
ד. מובילה לניסוח חוק כללי
ה. מבוססת על פרדיגמה קיימת/ספרות מחקרית רלוונטית

Question 11

?מהי השערת המחקר

Answer 11

המעבר מבעיית מחקר המנוסחת בצורת שאלה להשערת מחקר המנוסחת בצורת קביעה

Question 12

?אילו סוגי מחקר יש

Answer 12

א. מחקר גישוש- מחקר שנועד להכיר תופעה באופן כללי כדי לנסח בעיות או השערות למחקרים נוספים שייערכו בשלב השני. הוא אינו מחקר מדעי במלוא מובן המילה כי הוא אינו בוחן השערות אלא מאתר אותן.
ב. מחקר תיאורי- נועד לתאר בדייקנות תכונות של יחיד מצב או קבוצה, להגדיר את שכיחותה של תופעה כלשהי או לקבוע את עוצמתו של קשר בין שני משתנים. הדגש הוא על תיאור מהימן של התופעות.
ג. מחקר הבוחן השערות על סיבתיות- מחקרים המנסים לבחון השערות על קשרים סיבתיים בין משתנים. לדוגמא האם תסכול גורם לתוקפנות? מטרת המחקר הסיבתי היא לנבא ולהסביר תופעה.

Question 13

?מהו מתאם

Answer 13

מתאם- מעיד על רק על כך שיש אולי קשר סיבתי בין שני משתנים אך הוא לא מובהק (לדוגמא אכילת גלידה וטביעה)

Question 14

?אילו 4 סוגי יחסים סיבתיים בין משתנים ישנם

Answer 14

א. יחסים ישירים- או שמשתנה א’ משפיע על משתנה ב’ או שמשתנה ב’ משפיע על משתנה א’ ההבדל הוא בסדר ההתחרשות של האירועים. חייבים לקבוע באופן אמפירי איזה משתני המשתנים קודם ברצף הזמנים למשנהו
ב. קשר עקיף- גורם שלישי הוא זה שגורם לקשר בין משתנה א’ לב’.
ג. יחסים מותנים- קיים קשר סיבתי בין א’ לב’ אבל הוא מותנה בקיומו של גורם ג’.
ד. יחסים מתווכים-משתנה המתרחש בין שני המשתנים שנמצא ביניהם מתאם מבחינת סדר הזמנים.

Question 15

מה הבדיקות שצריך לעשות כדי להבין האם יש יחס סיבתי בין שני משתנים?

Answer 15

א. קביעת סדר אירועים: מה קדם למה? (קשר ישיר)
ב. הפרכת השערות חילופיות (קשר עקיף)
ג. איתור תנאים לקשר סיבתי (קשר מותנה)
ד. איתור משתנים מתווכים ( משתנה מתווך)

Question 16

?מהו מתאם מזויף

Answer 16

הקשר בין משתנה א’ למשתנה ב’ קשור בכלל משתנה ג’ ואין קשר אמיתי בין שני המשתנים.

Question 17

?מהו מערך מחקר

Answer 17

מערך מחקר כולל בתוכו את התנאים לאיסוף הנתונים ולניתוחם, במטרה לקבל מידע רלוונטי להשערה בדרך החסכונית ביותר.

Question 18

?אילו מערכי מחקר יש

Answer 18

מחקר ניסויי(משתנה מופעל) מפעיל משתנה בלתי תלוי ובכך משנה את תנאי הניסוי וצופה בתוצאות השינוי. א.תפעול של המשתנים הבלתי תלויים על ידי החוקרים
ב.השוואה בין ממוצעי שתי (או יותר) קבוצות
ג. השאיפה להבדלים גדולים בין הקבוצות ומינימליים בתוך הקבוצות - כך שניתן יהיה לייחס את ההבדלים לתפעול.

ומחקר מתאמי (משתנה ייחוס) החוקר מתבונן במתאמים בין המשתנים כפי שהם קיימים במציאות
נשתמש כאשר 1. מניפולציה על המשתנה הבלתי תלוי אינה אפשרית 2 .כאשר מניפולציה על המשתנה הבלתי תלוי אינה אתית 3 .כאשר רוצים למתן את המלאכותיות של המחקר

Question 19

?מהו משתנה מופעל

Answer 19

משתנה בלתי תלוי שמופעלת עליו מניפולציה. לדוגמא, להקריא מידע בקצב איטי כדי לבחון זיכרון של נבדקים

Question 20

?מהו משתנה ייחוס

Answer 20

החוקר מקבל נתונים ואינו מנסה או יכול להשפיע על הערכים שלהם. לדוגמא, משתני אישיות וחברה כגון מין, אינטלגנציה, מעמד כלכלי חברתי ומוצא. המשתנה אליו אתייחס (צבע שיער, מקום מגורים) אולי זה ישפיע על התוצאה (כי בלונדיניות טיפשות (נגיד!!!) אבל אני לא אשנה להם את המשתנה הזה

Question 21

?מהו מדגם

Answer 21

בדיקה רק של חלק מהאוכלוסייה אותה אנו רוצים לחקור

Question 22

?מהו מדגם לא מייצג

Answer 22

מדגם שלא מייצג כראוי את האוכלוסייה אליה הוא .משתייך לדוגמא, עושים מדגם בחירות רק על שכונה אחת בתל אביב וממנה מסיקים על כלל האוכלוסייה

Question 23

מהי דגימה הסתברותית ומה הם שלושת התנאים להתקיימותה?

Answer 23

דגימה הסתברותית- דגימה שבה האוכלוסייה אמורה :להיות מיוצגת כראוי. יש שלושה תנאים לדגימה כזאת
א. לכל הפריטים באוכלוסייה יש הסתברות ידועה להיבחר למדגם
ב. לשום פריט אין סיכוי ודאי להבחר
ג. שום פריט אינו יוצא מכלל האפשרות להבחר

Question 24

?מהי דגימה לא הסתברותית

Answer 24

דגימה שבה אחד משלושת התנאים הללו לא קורה:
א. ייתכן שהסתברות הבחירה אינה ידועה
ב. יש פריטים שיבחרו בודאות
ג. יש פריטים שבטוח לא יבחרו

Question 25

?אילו 4 סוגי דגימה לא הסתברותית יש

Answer 25

א. דגימת נוחות- דגימה של אוכלוסייה שקרובה אליי וקל לי לגשת אליה. לדוגמא, ללכת ברחוב ולשאול אנשים רנדומליים. ב. דגימת מתנדבים- לדגום אנשים שמתנדבים מראש למחקר (הם כנראה סוג מסוים של אנשים ולכן הוא לא מייצג) ג. דגימת כדור שלג- על מנת להגיע לאוכלוסייה שקשה להגיע אליה, אתה מגיע למישהו אחד מתוך אותה אוכלוסייה ומעודד אותו להביא חברים מאותה קבוצת אוכלוסייה אותה אתה רוצה לדגום ד. דגימת מכסות- דוגמים חלקים באוכלוסייה לפי הייצוג שלהם (לדוגמא בעירייה מסוימת יש 2% שגרים בשכונה מסוימת. אם המדגם שלי הוא 100, אראיין משם רק שני אנשים וכן הלאה.) הבעיה היא שהמראיין יכול להחליט את מי הוא מראיין

Question 26

?מהי מסגרת דגימה

Answer 26

= רשימה או כל ריכוז אחר השואף לכלול את כל הפרטים באוכלוסייה הנחקרת. כל האנשים שחקרתי. לפעמים מסגרת הדגימה קצת 'מפספסת', למשל אם היו סטודנטים שפרשו במהלך הלימודים הם יופיעו ברשימה אבל לא באמת נבדקו.

Question 27

?מהן 4 סוגי הדגימה ההסתברותית

Answer 27

א. דגימה מקרית פשוטה- יש לכל הפריטים באוכלוסייה הסתברות להבחר במדגם. ב. דגימה שיטתית- בדרך כלל שהמדגם גדול מאוד. לוקחים מסגרת דגימה ובוחרים רנדמולית בסדר שיטתי(ספר טלפונים, כל אדם חמישי אני לוקח למסגרת דגימה) ג. דגימת שכבות- דוגמים באופן מקרי ממסגרת הדגימה מספר אנשים לפי הייצוג שלהם באוכלוסייה (נתונה אוכלוסייה של 12 אנשים, שמונה גברים וארבע נשים. אם אנחנו צריכים לבחור שישה אנשים, נבחר ארבעה גברים מתוך השמונה ו2 נשים מתוך הארבע.) ד. דגימת אשכולות- לחלק את האוכלוסייה לתת קבוצות ולקרוא להם אשכולות. לדגום מקרית כמה אשכולות ולכלול במדגם את כל הפריטים המשתייכים לאשכולות שנדגמו.

Question 28

?אילו דרכים יש להשגת נתונים

Answer 28

א. תצפית (התבוננות) מחקר שדה אנתרופולוגי "מסורתי" / מחקר אתנוגראפי: - שהייה ממושכת במסגרת הקבוצה הנחקרת (24 שעות ביממה). - שותפות ומעורבות בחיי הקבוצה הנחקרת. - תצפית בסביבה הטבעית. - עניין בכלל ההיבטים. מחקר שדה רגיל: שהייה לסירוגין. עניין בהיבטים מסוימים בלבד. תצפית בסביבה הטבעית. ב. סקר\ראיון (שאלות) שאלון: יתרונות/ חסרונות +קל יותר לעיבוד סטטיסטי. +זול יחסית ומהיר )ניתן להעביר באופן קבוצתי(. -פחות מעמיק. -מספר תשובות מוגבל ונוסח אחיד )למעט שאלות פתוחות(. ראיון: יתרונות/ חסרונות +מעמיק. +חופש בתשובות ובניסוחן. -קשה לעיבוד סטטיסטי. -יקר (העברה פרטנית). -הטיות חוקר. ג. שימוש חוזר (ליקוט, נתונים שכבר נאספו כמו הלמ"ס) נתוני מחקר קודם נתונים מנהלתיים (נתוני רשויות מוסמכות) רשמיים, עבור תהליכי בקרה. נאספים כתוצאה מכורך שאינו קשור ישירות למחקר. - נתונים תפעוליים (נתונים ארגוניים) נאספים כתוצאה מכורך ואינטרסים שאינם קשורים ישירות למחקר ד. הפעלת מניפולציה (ניסוי) במהלך הניסוי החוקר מנהל תצפיות על מושאי המחקר ו/או שואל שאלות. - הניסוי מתנהל בסביבה מבוקרת (לרוב אינה הסביבה הטבעית) - נטרול משתנים מתערבים והתמקדות בהיבטים ספציפיים

Question 29

?אילו סוגי סולמות מדידה יש

Answer 29

א. שמי- אין משמעות למספרים הם רק צריכים להיות שונים אחד מהשני כדי שניתן יהיה להפריד בין יחידים\ קבוצות. לדוגמא: מספר חולצה בספורט או שאלון שנשאל על מצב משפחתי ש1- זה רווק, 2- גרוש וכו' ב. סולם סדר- מייצג לא רק את זהות הערכים אלא גם את הסדר שלהם, אך הוא לא מייצג את ההפרשים ביניהם (לדוגמא אם דירגו מעמדות חברתיים ש1- זה נמוך ו-6 זה הכי גבוה, מי שנמצא ב6 לא גבוה פי שתיים במעמד ממי שנמצא במעמד בינוני של 3) ג. סולם רווח- בנוסף על זהות וסדר הערכים אפשר גם להסיק על ההפרשים בין ערכים. לדוגמא טמפרטורה: אם ביום אחד יש 30 מעלות וביום אחרי יש 20 מעלות, ההפרש הוא 10 מעלות. נוכל להסיק את היחס אבל לא נוכל להגיד שביום שיש 20 מעלות הטמפרטורה גבוהה פי שניים מיום שיש בו 10 מעלות. זה קורה כי נקודת האפס היא שרירותית (מייצגת ערך מסוים, אם לדוגמא הטמפרטורה היא 0 זה לא אומר שאין טמפרטורה) . ד. סולם מנה- סולם רווחים שנקודת האפס היא קבועה ומוחלטת (כמו משקל- 0 ק"ג אומר שזה לא שוקל כלום) פה ניתן להסיק גם את היחסים בין הערכים (אם אני שוקל 40 ק"ג אני שוקל חצי ממי ששוקל 80 ק"ג)

Question 30

?מהי מהימנות

Answer 30

מהימנות כלי המחקר, כלומר שהוא בודק כמה שיותר מדויק את מה שאנחנו רוצים לבדוק. כאשר המהימנות מושלמת, ערכי המשתנה המתקבלים במדידה זהים לערכים האמיתיים של הערך. מהימנות מסמלת את המידה שבה כלי המדידה מודד את הידע או הכישורים באופן עיקבי. מדד הוא מהימן, ככל שהוא משקף את הערכים האמיתיים שהוא אמור למדוד. כלומר, ככל שיש בו פחות טעויות מדידה. משתנה טעות – הפער בין הערך הנצפה בתופעה לבין הערך האמיתי של התופעה. ככל שמשתנה הטעות קטן יותר, כך המהימנות גבוהה יותר.

Question 31

?אילו טעויות מהימנות יש

Answer 31

א. טעות קבועה- נקח לדוגמא משקל מדידה. אני יודע שאני שוקל 50, אבל המחוג במקום להיות מכויל על 0 מתחיל מחמש והמשקל שלי יוצא 55 ק"ג. אני יודע 5 זוהי הטעות הקבועה ואני יודע להוריד אותה כדי לקבל את הערך האמיתי. טעות ששונות המשתנה המייצג אותה שווה לאפס ב. טעות מקרית- נחזור למשקל, במקום להראות לי 50 הוא מראה לי 58 בבדיקה אחת ובבדיקה לאחר מכן 51 ואז 56 וכו'. הטעות לא קבועה והיא משתנה שערכיו שונים. ככל השהטעות המקרית קטנה יותר, ככה המהימנות גבוה יותר

Question 32

?אילו טעויות יכולות להשפיע על מהימנות

Answer 32

א. טעויות הקשורות במועד העברת המבחן או השאלון: לדוגמא אם יש רעש או צפיפות או שהנבדק מרגיש לא טוב. ב. גורמי טעות הקשורים לתוכן המבחן או השאלון- מאפיינים מסוימים של קבוצת השאלות שנבחרה למדידת המשתנה המשפיעה על הציונים של הנבדקים. מאפיינים שלא רלוונטים למשתנה הנבדק ג. גורמי טעות הקשורים במאבחן, במעריך או בשופט: השפעת הבדלים בין מעריכים על הציון הנצפה (לדוגמא המאבחן לא היה מרוכז ופספס דברים).

Question 33

?מהו תוקף

Answer 33

תוקפה של מדידה הוא עד כמה היא מודדת את מה שהיא אמורה למדוד. אינדיקציה לכך שכלי המדידה בודק את שהוא נועד לבדוק במסגרת המחקר, וכן המידה שבה המסקנות והפעולות הננקטות על סמך ההערכה אכן מתאימות ומדויקות. כלומר עד כמה ההגדרה הנומינאלית תואמת להגדרה האופרציונלית . תוקף פנימי: מה שקורה בתוך המחקר- היכולת להכליל על קבוצת המחקר את השינויים שנצפו היכולת לענות על השאלה האם הטיפול הניסויי (המשתנה הבלתי תלוי) הוא שגרם להבדלים בין קבוצת הניסוי והביקורת או שזה היה משתנה חיצוני? תוקף חיצוני: מה שקורה מחוץ למעבדה- ייתכן ומה שקרה במעבדה לא ניתן להכליל על המציאות החיצונית

Question 34

?מהן השיטות למדידת תוקף

Answer 34

א. תוקף תוכן- האם זה רלוונטי למה שאנחנו בודקים כלומר התשובות המתקבלות בשאלון תואמות לשאלות עליהן רציתי לענות(סדר ההצגה ותוכן השאלות) ב. תוקף ניבוי- מדידה של משתנה אחד כדי לנבא משתנה אחר. לדוגמא פסיכומטרי והצלחה אקדמית. יכולת של כלי המדידה לנבא התנהגות, עמדה או ביצוע עתידי מתוך התנהגות, עמדה או ביצוע נוכחי. למעשה אנו שואלים האם המדד עומד בקריטריון (מה שאני רוצה לדעת את התשובה עליו) * הרעיון בתוקף ניבוי הוא שהמנבא נמדד בהווה, והקריטריון נמדד בעתיד. המדידה שלנו היא המשתנה הבלתי תלוי בתוך המודל, שאמור לנבא את המשתנה התלוי, שהוא הקריטריון שלנו. זה המרכיב המנובא בתוך המודל. ג. תוקף מבנה-מושג שניתן לצפייה אך ורק דרך מערכת של קשרים בין הגדרות תצפיתיות : תוקף המבנה הוא מושג כללי שאומר שאנחנו רוצים לבדוק שהכלי המחקרי בו אנו עושים שימוש אכן מודד 'פחות או יותר' (בהעדר הגדרה אופרציונלית מספיק טובה) את המשתנה התיאורטי שגם אותו קשה להגדיר. האם אפשר להכליל את תוצאות המחקר ולומר שהקשר הסיבתי שנמצא בין המשתנים התצפיתיים קיים גם במשתנים התיאורטיים המקבילים להם? .

Question 35

אילו מבחנים יש על מנת לבדוק את תוקף המסקנה הסטטיסטי (התוקף של תוצאות המחקר)

Answer 35

א. תוקף מתכנס- כמה מדידות של אותה התכונה באמצעות כלי מדידה שונים – עד כמה אני משוכנע שאני בוחן את מה שרציתי לבחון? ככל שאני מקבל תוצאות דומות בכלי מדידה שונים המבחן שלי תקף יותר. נרצה מתאם גבוה ב. תוקף מבחין- כמה מדידות של תכונות דומות באמצעות אותו כלי מדידה - עד כמה אני משוכנע שאני בוחן את מה שרציתי לבחון? ככל שאני מקבל תוצאות מובחנות באמצעות אותו כלי מדידה המבחן שלי תקף יותר. אנחנו רוצים שהמתאם יהיה נמוך

Question 36

?אילו 3 סוגי מחקר יש

Answer 36

א. מחקר גישוש- מטרתו להכיר תופעה באופן כללי כדי לנסח בעיות או השערות למחקרים נוספים בעתיד. ב. מחקר תיאורי- נועד לתאר בדייקנות תכונות של יחיד, מצב או קבוצה, להגדיר את שכיחותה של תופעה כלשהי או לקבוע את עוצמתו של קשר בין משתנים. הדגש הוא על תיאור מהימן של התופעות. ג. מחקר סיבתי- מחקר שבא לבדוק האם משתנה אחד משפיע על המשתנה השני. הוא בוחן השערות על , סיבתיות (תסכול גורם לתוקפנות השכלה משפיעה על רמת הכנסה)

Question 37

?מהו סקר

Answer 37

א. איסוף נתונים באמצעות שאלון דווח עצמי ב. המשיבים הם מדגם מהאוכלוסייה הנחקרת ג. איסוף נתונים בסביבה טבעית

Question 38

?אילו מדדי מרכז ישנם

Answer 38

.א. חציון )median)- המשתנה שחצי ממנו מעליו וחצי מתחתיו ב. ממוצע(avarage)- חיבור כל הנתונים וחלוקתם במספר הפריטים שנבדקו. ג. (mode)שכיח- הנתון שנמצא הכי הרבה ד. (mean) תוחלת-תוחלת היא תכונה של התפלגות (מרכז ההתפלגות) והיא למעשה הממוצע של כל האוכלוסיה. אם נתון לנו באופן מפורט המשתנה המקרי ניתן לחשב את התוחלת. אבל אם נתון רק מדגם ניתן לחשב את הממוצע של המדגם. ה. אחוזון(Percentile)- ערך שאחוז מסוים מקבוצת ערכים נמוכים ממנו. ו.עשירון(Decile)-מתייחס לנקודת החתך שמעליה ומתחתיה נמצא מספר שלם של עשיריות מתוך האוכלוסייה. לדוגמא, האחוזון העליון הוא הקבוצה העשירית ממשקי הבית שהכנסתם היא הגבוהה ביותר ואילו העשירון התחתון הוא קבוצה של עשירית ממשקי הבית שהכנסתם היא הנמוכה ביותר.

Question 39

?אילו מדדי פיזור יש

Answer 39

א. טווח- הקטע הקצר ביותר הכולל את כל הערכים במדגם. קצוות הקטע הן הערך המינימלי והערך המקסימלי שהתקבלו במדגם. ב. סטית תקן- תיאור פיזור של נתונים סביב הממוצע שלהם. ג. שונות- הממוצע של ריבועי הסטיות על ערכי הרשימה ממוצע הרשימה

Question 40

?מה הוא עקרון ההפרכה של קארל פופר

Answer 40

- זנח את הגישה האינדוקטיבית של המדע ופיתח את השיטה הדדוקטיבית - המדע לא בונה את תורותיו בעזרת הכללות ממקרים פרטיים מכיוון שטענות פרטיות לא יכולות לאמת טענות כלליות - המדע מתקדם דרך הצעת השערות והעמדתן במבחן

Question 41

?מהם השלבים בתהליך האופרציונליזציה

Answer 41

כל משתנה חייב את שתי ההגדרות. צריך שההגדרה האופרציונלית באמת תקיף ותבדוק את ההגדרה הנומינלית. א. הגדרה נומינלית – הגדרה מילולית/מילונית למונחים המופשטים ב.הגדרה אופרציונלית – כוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המשתנים

Question 42

מה הקריטריונים להערכת איכות של הגדרה אופרציונלית?

Answer 42

:קריטריונים להערכת איכותה של הגדרה אופרציונלית מיצוי – היכולת לזהות את כל מה שכלול בהגדרה (כל מרכיבי המשתנה). בלבדיות – היכולת לזהות רק את מה שכלול בהגדרה (רק מרכיבי המשתנה, ללא תוספות

Question 43

מהם התנאים ליצירת קשר סיבתי בין משתנים?

Answer 43

סיבתיות: על מנת למצוא כלל טוב עליינו לייצר סיבה ותוצאה. משתנה בלתי תלוי שיצר את המשתנה התלוי. א. קשר סטטיסטי- כשהמתאם בין שני המשתנים גבוה (קורלציה) ב.שליטה בסדר זמנים- אנחנו צריכות להיות בטוחות במאה אחוז שהשינוי במשתנה הבלתי תלוי קרה לפני השינוי שראינו בתלוי. קודם המסביר משתנה ואז המוסבר משתנה. ג. התמודדות עם הסברים חלופיים- רעיון לפיו אין שום דבר בין הבלתי תלוי לתלוי שיכול להסביר את השינוי שחל בתלוי. אין הסבר חלופי שיכול להסביר.

Question 44

מהו מבנה הדוח המחקרי?

Answer 44

תקציר: מטרת המחקר, שאלת המחקר, נבדקים, המתודולוגיה, תוצאות מרכזיות, מסקנות מרכזיות (ומשמעותן היישומית). מבוא: מטרת המחקר, שאלות המחקר, השערותיו וכן סקירה כללית של ספרות מחקרית רלוונטית בנושא. שיטה: תיאור המתודולוגיה והאסטרטגיה בה נקט החוקר כדי לבחון את השערותיו. * נבדקים – מי השתתף במחקר, גילם, מינם וכיו"ב. * כלים – כלים, מבחנים, שאלונים וכיו"ב. * הליך – כיצד התבצע המחקר (ניסויי או מתאמי). תוצאות: אופן עיבוד וניתוח הנתונים (מבחנים סטטיסטיים) והתוצאות שהתקבלו. דיון ומסקנות: מסקנות המחקר, השלכותיו, מגבלות המחקר, מחקרי המשך. ביבליוגרפיה.

Question 45

מדוע נשתמש במערך מחקר מתאמי?

Answer 45

א. כאשר מניפולציה על המשתנה הבלתי תלוי לא אפשרית ב. כאשר מניפולציה על המשתנה הבלתי תלוי לא אתית ג. כאשר רוצים למתן מלאכותיות של מחקר

Question 46

מהו מדד סטטיסטי?

Answer 46

מדד המספר המייצג את רמתו של מאפיין מסוים כדרך להשוות בין רמות שונות שלמאפיין זה בזמנים שונים במקומות שונים או במקרים שונים.

Question 47

מהו פרמטר?

Answer 47

גודל המתאר את האוכלוסייה

Question 48

מהו סקר?

Answer 48

איסוף נתונים באמצעות שאלון דיווח עצמי > המשיבים הם: מדגם מהאוכלוסיה הנחקרת > איסוף נתונים חייבים להיות בסביבה טבעית

Question 49

מה ההבדל בין שאלה פתוחה לראיון?

Answer 49

שאלה פתוחה היא בפני עצמה ולא מובילה לשאלה נוספת. בראיון השאלות הפתוחות נבנות מהתשובות מהרואיין נתן.

Question 50

אילו סוגי שאלונים יש?

Answer 50

שאלון מובנה- שזהו השאלון הנפוץ ביותר. שאלון שהשאלות, ניסוחן והתשובות, הכל קבוע מראש וזהה לכל הנחקרים. ההנחה היא שבאמצעות שאלונים מובנים, ההבדלים שנגלה בתשובות נובעים מהשונות באוכלוסייה ולא בגלל השאלות. שאלון מובנה למחצה-המראיין צמוד לשאלון עם מספר שאלות מוגדר, אך הוא רשאי לשנות את סדרן ולהוסיף עליהן בהתאם להתפתחות הראיון. שאלון לא מובנה - המראיין קובע את השאלות בהתאם למצב, ותגובות המרואיין הן שקובעות את התפתחות הראיון. מונחה ע"י שאלון לא מובנה- שאין בו שאלות, אלא קובץ הנחיות. בדר''כ שאלונים אלה משתמשים בשאלות מאוד כלליות, לדוגמא: מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?. המראיין לא מגיע עם סדר מחייב של השאלות. השאלות שלו נוצרות כפועל יוצא מהשיחה עם המרואיין.

Question 51

איך בונים סקר רלוונטי?

Answer 51

א. בניית שאלון תקף והימן ב. בניית מדגם מייצג

Question 52

מה ההבדל בין שאלון לבין סקר?

Answer 52

א. בכל סקר נשתמש בשאלון, אך ניתן להשתמש בשאלונים גם כאשר סגנון המחקר אינו סקר. ב. סקר הוא שאלון דווח עצמי שמופעל על מדגם האוכלוסייה הנחקרת ולא על כל אוכלוסיית המחקר

Question 53

אילו סוגי שנויות(כמדד סטטיסטי) יש במחקר?

Answer 53

א. שונות שיטתית טעותית- הפיזור שקורה במחקר בלי קשר למניפולציה שלנו. שונות, שינויים שאני לא שולט עליהם במחקר. ב. שונות שיטתית רצויה - הפיזור שקורה במחקר בעקבות המניפולציה שלנו. השונות שאנחנו מצפים לראות אותה אם אנחנו משחזרים את המחקר במקום אחר. ג. שונות מקרית- שונות שקורית בתוך הקבוצות והיא מעידה על שינויים בתוך הקבוצות שלא קשורים לקשר בין המשתנים אותם אנו רוצים לבדוק ופוגעת בתוצאות המחקר. לדוגמא, במחקר של אש נגלה כי בתוך קבוצת הניסויי היו אנשים עם בטחון עצמי מופרז וכאלה בלי בטחון בכלל.

Question 54

איך ניתן לשלוט במשתני המחקר?

Answer 54

א. בלבדיות-החוקר יכול לבדוק את את השפעתו הבלבדית של המשתנה התלו. הוא עושה את זה בעזרת הגדרה מדויקת וחד משמעית של המשתנה הבלתי תלוי ובעזרת קבוצת ביקורת השקולה בכל לקבוצת הניסוי מלבד המשתנה הזה. ב. רגישות ועצמה- החוקר יכול להחליט באיזה עצמה יפעיל את המשתנה הבלתי תלוי (לדוגמא במחקר של אש, הוא יכול להחליט האם הוא מכניס לקבוצת הלחץ החברתי שניים, ארבעה או שישה אנשים). ג. חזרה מהימנה- אם החוקר בוחר בעצמו את המשתנים התלויים והבלתי תלויים, קובע את ערכיהם, בוחר את המשתתפים ומחליט על הזמן והמקום שבהם ייערך הניסוי אז הוא יכול לחזור עליו באותם תנאים פעמים אחדות עם משתתפים אחרים וגם חוקרים אחרים יכולים לעשות כן. ד. וריאציות שיטתיות בניסוי- חזרה על הניסוי על כל פרטיו, תוך שינוי מבוקר של משתנה אחד בכל פעם. ה. כיוון הסיבתיות- השליטה במשתני הניסוי מאפשרת לחוקר לבדוק הסברים סיבתיים- כלומר לא רק לקבוע שיש קשר בין המשתנים אלא גם להראות את כיוונו הסיבתי של אותו הקשר. החוקר מפעיל בניסוי את המשתנה הבלתי תלוי לפני מדידת המשתנה התלוי ובכך קובע את כיוון הסיבתיות.

Question 55

מהו מבחן T ?

Answer 55

הוא מבחן סטטיסטי, שנועד לבדוק השערות על ממוצע, כאשר השונות באוכלוסיה לא ידועה.

Question 56

מה ההגדרה של אוכלוסיית המחקר?

Answer 56

כלל המקרים בהם עוסק המחקר ועליהם רוצים להכליל את תוצאות המחקר. *טיפ- כשמדברים על אוכלוסייה, לחשוב על משהו שמתחיל ב"כל ה...". כשמגדירים אוכלוסייה מקפידים על מיצוי ועל בלבדיות- כל מה שרלוונטי ורק מה שרלוונטי.

Question 57

מה האיומים שעלולים להוביל לשונות מקרית?

Answer 57

א. מהימנות המדדים- ככל שמהימנות המדדים נמוכה יותר, גדלה בהכרח השונות המקרית. מהימנות מדד נמוכה פירושה שהבדלים בין ציוני משתתפים נגרמים בעיקר מהבדלים מקריים ולא מהבדלים בתכונה או במשתנה הנמדד. ב. מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי התלוי (הטיפולי הניסויי)- הדרך שבנה החוקר מפעיל את המשתנה הבלתי תלוי. לדוגמא אם הוא מתייחס, בלי כוונה, לכל נסיין בצורה אחרת הוא פוגע למעשה בתוצאות המחקר. ג. גורמים שאינם רלוונטים למצב הניסויי- לדוגמא יש רעש בחדר, הנבדק לא מרגיש טוב וכו' ד. הטרוגניות מקרית של משתתפים- המשתתפים ממש שונים אחד מהשני ובהתאם לזה גם נתונים באופן שונה להשפעת המשתנה הבלתי תלוי.

Question 58

מהו תוקף סטטיסטי?

Answer 58

מוודא שיש קשר בין המשתנים (אם משתנה אחד עולה אז גם השני עולה)

Question 59

מהו התוקף הפנימי?

Answer 59

שולל הסברים חלופיים לקשר בין המשתנים

Question 60

מהו תוקף חיצוני?

Answer 60

האם אפשר להכליל את ממצאי המקר המסוים שנעשה מעבר לאוכלוסיות ולמצבים

Question 61

מהו תוקף מבנה?

Answer 61

אם אני מודד את המשתנה(אופרציונלית) בדרך אחרת, עדיין אקבל את אותה התוצאה.

Question 62

מה האיומים על התוקף הפנימי?

Answer 62

א. היסטוריה: הסבר חלופי שיכול להתווסף בין המדידות ולא קשור לניסוי. ככל שגדל טווח הזמן בין שתי המדידות, גדולה גם ההסתברות של האיום גבוה יותר. ב. בשילה: שינוי במצב הנבדק בין המדידות. רעב, עייפות, גדילה וכו'. ג.מכשור: הבדלים בציוד המדידה או ביכולתו בין המדידות השונות ד.מדידה: השפעה של מדידה מוקדמת על מדידה מאוחרת (שאלון שעברה קבוצת הביקורת השפיע על מחשבותיה והם בחרו בכל זאת לפעול על אף שלא קיבלו ליבוי רק מעצם הידיעה ששאלו וישאלו אותם על הנושא בהמשך) ה. תסוגה/ רגרסיה לממוצע: ציונים קיצוניים נוטים להתאזן בין מדידות ו.נשירה: ההבדלים בין הנושרים מסבירי את ההבדלים בין הקבוצות ז. ברירה: הבדלים שהיו קיימים בין הקבוצות מראש הם אלה שהשפיעו על התוצאות ט. התמרמרות נבדקי הביקורת י. זליגה: מידע או משאבים אחרים המגיעים לקבוצת הביקורת מקבוצת הניסוי. יא. השוואה מפצה: אם לדוגמא מעבירים תקציבים גדולים לקבוצת הניסוי כדי לבדוק משהו, ההנהלה תלחץ להשוות את התקציב לקבוצת הביקורת כדי לא ליצור אפליה ואז לא יהיה תוצאות שונות מדי. יב. היסטוריה ייחודית: אם מאורע מסוים קורה רק לאחת הקבוצות ולא לאחרת במהלך הניסוי. יג. תחרות מפצה: אם קבוצת המשתתפים מבינים לאיזה תנאי ניסוי הם שייכים, עלולה להתעורר תחרות בין קבוצות הניסוי לקבוצות הביקורת.

Question 63

איזה מערכי ניסוי תקינים יש?

Answer 63

Randomized Controlledא. Trial- מערך ניסוי עם קבוצת ביקורת, הקצאה רנדומלית ומניפולציה על קבוצת הניסוי ב. עיוורון כפול גם הנסיין וגם המשתתפים לא יודעים מה הם מטרות המחקר, השערותיו ומי שייך לקבוצת ביקורת או ניסוי. ג.Give Directly Research Challenge - אם נותנים במקום את החכה את הדג אז מה קורה ד. מערך ארבע הקבוצות של סלמון- נועד להתמודד עם בעיית התוקף החיצוני. לוקחים : שתי קבוצות, אחת ביקורת ואחת ניסוי, עושים עליהן מדידות לפני, עושים מניפולציה ואז עושים עוד בדיקות לראות איך השפיע המניפולציה. במקביל, לוקחים שתי קבוצות נוספות (ביקורת וניסוי) ולא עושים עליהן בדיקה לפני כדי שלא יהיו מוטים וידעו על מה הניסוי. עושים על אחת מניפולציה ורואים אם יש שינוי בין הקבוצות. ה. מערך אחרי עם קבוצת ביקורת בהקצאה מקרית- עושים את המדידה רק אחרי.

Question 64

אילו מערכי ניסוי שגויים יש?

Answer 64

א. ניתוח מקרה- החוקר עושה מניפולציה רק על קבוצה אחת וללא מדידה של הקבוצה לפני המניפולציה. ב. מערך "לפני אחרי" ללא קבוצת ביקורת- עשה מדידה לפני המניפולציה ואחרי אבל בלי קבוצת ביקורת. ג. מערך אחרי עם קבוצת ביקורת ללא הקצאה מקרית

Question 65

אילו מערכי דמוי ניסוי יש?

Answer 65

הוא דמוי ניסוי כי אין הקצאה מקרית. א. מערך מדידה לפני ואחרי ללא הקצאה מקרית. ב. סדרת מדידות ללא קבוצת ביקורת-עושים מספר מדידות לפני המניפולציה כדי לצמצם את האיום על התוקף הפנימי, ועושים עוד מספר מדידות אחרי.

Question 66

אילו סוגי מהימנות ישנם?

Answer 66

א. מהימנות כיציבות- מעבירים את אותו השאלון בשני מועדים שונים לאותו המדגם בעייתיות- יכולים לזכור את תשובות השאלון הקודם ב. מהימנות כאקוולנטיות-שני נוסחים שמועברים לאותו מדגם בזמנים שונים. יתרונות- יכול לעלות על בעיה בניסוח חסרון- קושי בניסוח השאלות ודורש הרבה מאמצים ג.מהימנות כעקיבות פנימית- לחזור על אותה השאלה עם נוסחים שונים (שאלון 300) ד.בין שופטים- רק אם יש שתי קבוצות לוקחים את המתאם בין זוג שופטים ואז את המתאם בין המדגם. הבעיה- סובייקטיבי כל אחד יכול להחליט.