היבטים כלכליים וחשבונאיים בניהול מלכ"רים Flashcards

Question

מי פסול לכהונה כחבר ועד מנהל וועדת ביקורת?

Answer 1

על פי סעיף 33 לחוק העמותות: לא יכהן כחבר הועד או כחבר ועדת ביקורת: א. מי שאינו חבר העמותה ב. מי שנותן שירותים לעמותה בשכר ג. קטין או מי שהוכרז פסול-דין או פושט רגל ד. מי שהורשע בפסק דין סופי או בעבירה אחרת שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.

Answer 2

א. קביעת תוכניות העבודה של העמותה, עקרונות למימון הפעילות וסדרי עדיפויות בין אפשרויות הפעולה השונות. ב. לקבוע דרכי פעולה ספציפיות לביצוע מטרות העמותה. ג. להמליץ לאסיפה הכללית על מסגרת תקציב שנתי, לעקוב אחר מצבה הכספי של העמותה ולקבוע את מסגרת האשראי שהעמותה רשאית ליטול. ד. למנות ולפטר מנכ"ל, אם קיים, וכן למנות ולפטר עובדים בכירים אחרים בעמותה ה. לפקח על העובדים הבכירים בעמותה. ו. לקבוע את המבנה הארגוני של העמותה ואת מדיניות השכר והתשלומים ז. לכנס אסיפות כלליות מן המניין ושלא מן מהניין ח. לערוך את הדוחות הכספיים של העמותה ט. לדווח לאסיפה הכללית על מצב ענייני העמותה י. לדון, להחליט ולפעול בכל ענייני העמותה כפי שימצא לנכון.

Answer 3

על חברי הוועד מוטלת אחריות "לפעול לטובת העמותה ומטרותיה בהתאם לתקנון ולאסיפה הכללית". (סעיף 27 חוק העמותות) · בהתאם לפסיקת בית משפט על חברי הוועד מוטלת חובת אמון, זהירות, מיומנות. ביצוע פעולות המשרתות את האינטרסים של העמותה ולא אינטרסים אישיים. · על חברי הוועד לבצע את תפקידם בזהירות כדי שלא ייפגעו נכסים של העמותה או אינטרסים שלה. עליהם להתעדכן במצב הפיננסי של העמותה כדי להימנע מיצירת גירעונות שיסכנו את החוסן הכלכלי של העמותה. במקרים קיצוניים, של פעולות חבר ועד תוך רשלנות חמורה, ייתכן כי חבר הוועד יחויב על-ידי בית המשפט לשאת באופן אישי בנזקי העמותה. · על אדם הרוצה לכהן כחבר ועד להיות בעל מיומנות בענייני העמותה וכשרונות המתאימים לצורך תפקיד זה. **חבר ועד מנהל לא חייב להיות בקיא בכל התחומים אבל יש לו אחריות גדולה ולכן כדאי ללכת לקבל חוות דעת המלצות ולעשות בדיקה מעמיקה. כדאי שיהיה אדם עם ניסיון ורקע שלא יעשה מה שמנכ"ל מבקש בלי לבדוק.

Answer 4

מורשי חתימה: אנשים שמחייבים את הארגון ברגע שחתמו על מסמך, מחייבים את הארגון. · על הוועד להסמיך שניים או יותר מחבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה. · בתקנון המצוי של רשם העמותות כתוב שמורשי חתימה יהיו מהוועד המנהל וחייבים מינימום שיהיה שני מורשי חתימה ביחד (יבקרו אחד את השני). אפשר לשנות את התקנון כדי שאחד יהיה מהועד המנהל והשני יהיה חבר עמותה בתפקיד אחר. חבר עמותה רשאי להיות מורשה חתימה, המנכ"ל רשאי להיות מורשה חתימה.

Answer 5

לא ישולם שכר מעל 10% מסך השכר לקרובי משפחה. מספר קרובי המשפחה המועסקים לא ייעלה על 10%. · רוב חברי הועד לא יהיו קרובי משפחה · אדם המועסק ע"י אחד מחברי הועד לא יכהן כחבר ועדת ביקורת בנוסף, בחברה ניתן לבחור ועד מנהל שאינו מתוך האסיפה הכללית ואילו בעמותות הדבר איננו אפשרי, הדירקטוריון חייב להיות מבין חברי האסיפה הכללית. המנכ"ל כפוף לוועד המנהל מבחינה משפטית. הועד המנהל הוא הממנה את המנכ"ל אך לעתים כיוון שהוא הגוף הביצועי, הוא יכול "להשתלט" על העמותה. בעיקרון המנכ"ל יכול לקבוע את השכר של העובדים בארגון אך לא את השכר שלו- חלק מסמכויותיו. עם זאת, רשם העמותות טוען כי מאחר ששכר זה עניין דיי מהותי בעמותה (בעמותה גדולה כאשר מעל 70% מההוצאות הן על שכר), אם המנכ"ל הוא זה שקובע את השכר, הוועד המנהל יאבד מכוחו. לכן, בחלק מהעמותות מקימים ועדת שכר.

Answer 6

- טעות - הנאה או תרמית

Answer 7

א. הונאות בתאגיד- מבוצעות ע"י גורמים בארגון ופוגעים במצבו הכספי. לדוגמא: מעילה, גניבת מזומנים, סחורה, מחיקת חובות, העברת מידע פנימי וכו' ב. הונאות והנהלה- מבוצעות ע"י גורמים בכירים בארגון לטובת עצמו כביכול ומכוונת כלפי גורמי חוץ: מוסדות פיננסיים, תורמים, רשויות מס, משקיעים וכו'. לדוג' דיווחים כוזבים בדוחות הכספיים, מתן מידע כוזב ההנהלה יכולה לעשות את זה האמצעות ניהול רווחים וייפוי דוחות כספיים: ניהול רווחים: גורם לכך שהדוחות הכספיים לא משקפים נכונה את התוצאות של ניהול העסק, אלא את התוצאות החשבונאיות הרצויות למנהלים. בכך נפגעת יכולת הציבור לשפוט ולהעריך את ביצועי ההנהלה, ולהעריך את הסיכונים והסיכויים הכרוכים במניות הישות. ייפוי דוחות כספיים: מצב בו הובלת הארגון או מי מעובדיו מבצע פעולה, מתוך כוונה להציג את מצבו של הארגון בצורה כוזבת.

Answer 8

א. הכנסות העמותה מתקבלות לרוב מתורמים ולעיתים ללא קשר לפעילות העמותה. לעתים עובדה זו מפחיתה את הרגישות לשמירת הנכסים ב. במקרים רבים הקשר בין התורמים לעמותה אינו מתמשך והם אינם מפקחים על השימוש בכספם. ג. העמותה אינה נמדדת בערכים של רווח והפסד ולכן הפיקוח על ההוצאות ושמירת הנכסים פחות הדוקים. ד. חלק מכוח האדם בעמותה פועל בהתנדבות. . ההנחה שמתנדבים פועלים בתום לב גומרים לפיקוח רופף וחוסר בקרה.

Answer 9

יש פיקוח ודיווח כפוי ודיווח רצוני. גופי הביקורת: א. ועדת ביקורת או גוף מבקר ב. מבקר פנימי ג. רואה חשבון מבקר חיצוני

Answer 10

- כללי מנהל תקין: מהוום מנגנוני מניעה אשר שמירתם ואכיפתם מצמצמת את ההסתברות לאירועי שחיתות כמו גם מגבירה את הסיכוי להתנהלות המקדמת את האינטרס הציבורי. דוגמאות לכללי מנהל תקין בעמותה: 1. כללי המכרזים- אין חובה למכרז בעמותה אז בעמותות מה שמחליף את זה, זה שלוש הצעות מחיר 2. כללי קבלת עובדים 3. הכללים למניעת ניגוד עניינים 4. חובת הרשות להתייחס באופן ענייני לממצאי מנגנוני הביקורת והבקרה 5. כללים להקצאת משאבי ציבור או ניהול כסף ציבורי

Answer 11

ההבדל בין בקרה וביקורת. הביקורת הפנימית הנה כלי ניהולי. מטרתה- לסייע למקבלי החלטות בארגון על ידי: · בחינת יעילות והלימותן של הבקרות בארגון · התרעה על הסיכונים העלולים לשבש א העבודה התקינה וחורגים ממנהל ציבורי תקין מטרת הביקורת הפנימית היא בדיקת תקינות הארגון ושמירה על החוקים, נוהל תקין וטוהר מידות. ביקורת פנימית ומבקר פנים לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, הגדירה את מקצוע הביקורת הפנימית ,כלהלן :- ביקורת פנימית הינה פעולה בלתי תלויה ואובייקטיבית של הבטחה וייעוץ, אשר מיועדת להוסיף ערך ולשפר את פעולות הארגון. היא מסייעת לארגון להשיג את מטרותיו בהבאת גישה שיטתית וממוסדת, לשם הערכה ושיפור האפקטיביות של תהליכי ניהול סיכונים, ברה פיקוח ושליטה . הביקורת הפנימית בהגדרתה נערכת על פי התקנים המקצועיים לביקורת פנימית של לשכת המבקרים הפנימיים, אשר מטילים על הביקורת הפנימית חובות ותפקידים ייחודיים לה, של בדיקת תקינותם של פעולות הארגון מבחינת שמירה על החוקים, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל חסכון ויעילות.

Answer 12

טוהר מידות- מבחינה משפטית יש דברים שנחשבים כעבירה פלילית אך כדי להאשים אדם בעבירה פלילית צריך להציג רף גבוה. טוהר המידות מופיע בחוק רק בהקשרים של ביקורת ומקומו הבולט הוא בחוק מבקר המדינה, בו נדרש לבדוק אם הגופים המבוקרים על ידיו נהגו בטוהר המידות. הוא מתייחס לדברים שאינם עבירה פלילית אך שאינם נהוגים. "קלון מוסרי או סטיגמה שלילית חריפה אשר יכול שתיפול לגדר עבירה פלילית אך בכל מקרה היא כשלעצמה ראויה לגינוי."

Answer 13

גוך נבחר על ידי ומתוך האסיפה הכללית של העמותה ותפקידו לשמור על המנהל התקין של העמותה ולהתריע בפני הועד המנהל על התנהלות חריגה או חשד להונאה.

Answer 14

. 1 בדיקת תקינות פעולות העמותה בהתאם לחוק 2. בדיקת תקינות פעולות העמותה בכפוף לתקנונה 3. בדיקת פעולות מוסדות העמותה 4. בדיקת קיומם של נהלים ופעולה על פיהם. 5. ביקורת על הביצוע 6. דיון בדוחות ביקורת שנערכו על ידי גורמים אחרים כמו רשם העמותות, רו"ח וכו'. 7. דיון בתלונות- לרבות תלונות מהציבור מחברי העמותה או עובדיה 8. ועדת הביקורת תנהל מעקב אחרי תיקון ליקויים שעלו בדוחותיה. 9. חייבים להמליץ על אישור הדו"ח הכספי

Answer 15

נלקח מחברה ציבורית- חוק החברות קובע שאם המחזור גבוה מ10 מיליון חובה למנות מבקר פנים, מתוך זה אימצו את החוק רשם העמותות

Answer 16

- בתאגידים שאינן מאוגדים על פי חוק העמותות, ועדת הביקורת היא זרוע של הדירקטוריון, לפיכך אין קונפליקט מובנה ביחסי וועדת הביקורת והמבקר הפנימי. המבקר הפנימי הוא זרוע של הועד המנהל. זו מאשרת את תוכנית העבודה שלו עמה נועץ ואליה חובת דיווחו. - לעומת זאת, בעמותות ועדת הביקורת היא זרוע של האסיפה הכללית ואילו מבקר הפנים הוא זרוע של הועד המנהל. בזאת קיים פוטנציאל של קונפליקט ואת הפתרון יש למצוא בתקנון העמותה, יש להגדיר מראש את היחסים והקשרים בין וועדת הביקורת לבין המבקר הפנימי. המצב הרצוי הוא- ועדת ביקורת תאשר את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי, תנחה אותו בעובדתו ותקבל את דוחותיו. לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, ממליצה כי וועדת הביקורת תלווה ותנחה את עבודתו של המבקר הפנימי, כמו כן, ממליצה הלשכה שהמבקר הפנימי יגיש לאישורה את הביקורת וימסור לה דוחות תקופתיים, שוטפים ומיוחדים.

Answer 17

אחריותה של הנהלת הארגון ונושאי המשרה שבה. המטרה הינה לזהות, לכמת ולנהל סיכונים לצורך השגת היעדים של התאגיד. ניהול סיכונים הוא תהליך מתמשך המתבצע כחלק מניהולו השוטף של הארגוןת ומטרתו לספק מידה סבירה של ביטחון למניעת התממשות הסיכונים.

Answer 18

סקר סיכונים- הערכה וזיהוי סיכונים לצרכי הביקורת הפנימית של יחידת הביקורת הפנימית בארגון. הסקר מצביע בפני מנהלי האגפים והמחלקות על הנקודות "הרגישות" והחולשות בתהליכים השונים במטרה למקד תשומת לב המנהלים. מבקר הפנים, כאשר הוא יוצר תכנית עבודה שנתית, הוא חייב לעשות סקר סיכונים. אם מבקר פנים לא עורך סקר, זוהי בעיה כיוון שזו הדרך לדעת במה להתמקד. נותנים למנהלים השונים סקר כדי להבין איפה יש חולשות ובעקבות כך, להחליט מהם הנושאים החשובים ביותר, בעלי ההסתברות הרבה ביותר להתרחש ואלה שהפגיעה בעמותה תהיה הגדולה ביותר. כך יודע מבקר הפנים במה להתחיל. הסקר צריך להתמקד בפרט הפעילויות כלכליות מהותיות, התחייבויות והתקשרויות המגובות במימון תקציבי נכון, חשיפה לסיכונים לא מובטחים וכדומה.

Answer 19

הערכת סיכון- ניתן להעריך את הסיכון ע"פ סבירות התממשות התרחיש ועוצמת הפגיעה במידה ויתרחש. סיכונים לדוגמא: סיכון פיננסי (גירעון, ירידה בתרומות, ירידה במשתתפים), סיכון משפטי/רגולטורי (לא עומדים בהוראות החוק, לא מקבלים ניהול תקין), מערכות מידע (פריצה למחשבי העמותה, גבויים, מידע של העמותה שצריך לשמור), משאבי אנוש (קליטת עובדים, יחסי עובד מעביד, תקנים) סיכון אבטחה (מערכות מידע), ניהול פרויקטים (מתנהל לפי התוכנית ביעילות ובחיסכון), אי עמידה ביעדים, סייבר, עסקאות עם משרדים מורשים. רשם העמותות לעתים נותן הערות על דו"חות ועדת הביקורת והוא שם לב לפירוט שניתן ולנושאים שנבדקו.

Answer 20

בעקבות ממצאי מבקר המדינה בדו"ח שנתי 48 בנושא תמיכות מתקציב המדינה ועזבונות לטובת המדינה, החליטה הממשלה ביום 15.10.98 כי החל משנת התקציב 1999 יידרשו גופים הפונים בבקשה לתמיכה ממשרד ממשלתי להציג אישור של רשם העמותות. עוד נקבע בהחלטה כי רשם העמותות יבחן בהתאם לנהלים ולקריטריונים שיגובשו על ידו אם העמותה עומדת בכל דרישות החוק, ואם נכסי העמותה והכנסותיה משמשים אך ורק את מטרות העמותה. האישור, אשר ניתן על-ידי הרשם לעמותות, שלאחר בדיקה נמצא כי הן עומדות בדרישות, מכונה "אישור ניהול תקין". החלטת ממשלה משנת 2001 הורחבה חובת הצגת אישור ניהול תקין גם על עמותות הנותנות שירותים למשרדי הממשלה. למשל ועדת הכספים של הכנסת דורשת אישור ניהול תקין מעמותות המבקשות מעמד מיוחד על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. לאחרונה אף החלו תורמים פרטיים להגביל תרומתם ולהעבירה רק לעמותות שיש ברשותן אישור ניהול תקין.

Answer 21

על העמותה לנצל את כל משאביה לצורך קידום המטרות שלה. דהיינו כספי העמותה, נכסיה, המוניטין שלה, הציוד וכו' צריכים להיות מנוצלים באופן מלא לצורך קידום מטרות העמותה. - במקרה שיש לעמותה סכום גודל של עודפים, אסור לה להשקיע אותם בניגוד למטרות, או להעביר לפרויקטים שאינם במסגרת מטרות העמותה. - כספים ייעודים- במידה והעמותה קיבלה כספים, בין כתרומות ובין כתמיכות לצורך קידום מטרה מסוימת, עליה להשתמש באותם הכספים למטרה לשמה ניתנו ולא למטרות אחרות, אך אם מטרות אלו הנן במסגרת מטרות העמותה. - צבירת נכסים- עמותה הצוברת באופן לא סביר נכסים או הון לתקופה ממושכת בלי להשקיעם בקידום מטרות קונקרטיות, לא תהא זכאית לקבל אישור ניהול תקין. - היעדר פעילות- חובה לפחות שנתיים של פעילות כדי לקבל ניהול תקין.

Answer 22

. הודעה על שינוי מען העמותה 2. הודעה על מינוי חבר ועד, ועדת ביקורת או הגוף המבקר, או פקיעת כהונתם וכן הודעה על מינוי רו"ח. 3. פרוטוקול האסיפה הכללית הכולל החלטה לשנות את תקנון העמותה, שמה או מטרותיה. 4. החלטת האסיפה הכללית או הועד הדבר הרשאים לחתום בשם העמותה. 5. פרוטוקול החלטת האסיפה הכללית לאשר את הדו"ח הכספי בצירוף הדו"ח ובצירוף המלצת ועדת ביקורת או הגוף המבקר, ואם נתמנה רו"ח, בצירוף חוות דעתו על הדו"ח. 6. הודעה על הגשת תביעה כנגד העמותה או כנגד חבר הוועד. 7. פרוטוקול בדבר החלטת האסיפה הכללית על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק. 8. המלצות וועדת ביקורת 9. הודעה חתומה על ידי שני חברי ועד המפרטת האם שולם שכר לחברי ועד 10. כל מסמך או מידע נוסף שיידרש על ידי רשם העמותות או מי מטעמו שלצורך הבהרת פרטים שצוינו או שצריך היה לציין בדוח הכספי, או לצורך הבהרות באשר להתנהלותה החוקית של העמותה.

Answer 23

1. דו"ח כספי מבוקר על ידי רו"ח וועדת ביקורת. 2. דו"ח מילולי- דו"ח שכולל מידע לגבי מבנה ארגוני של העמותה, מידע כללי על העמותה (מייל, פלאפון), תיאור פעילות העמותה, נתונים כספיים (כמה תרומות, כמה שכר). 3. חמשת מקבלי השכר. 4. פרוטוקול ועדת ביקורת לאישור הדוחות הכספיים (לא הדוח ביקורת רגיל, אלא דוח ועדת ביקורת שהם מאשרים דוח כספי ומילולי). 5. . פרוטוקול אסיפה כללית.

Answer 24

חוק העמותות הטיל את נושא הביקורת על ועדת הביקורת. -רואה החשבון הינו גורם ביקורת חיצוני, עצמאי ובלתי תלוי בארגון אותו הוא אמור לבקר, הפועל על פי כללים מקצועיים, הנקבעים על ידי הלשכה המקצועית של רואי החשבון. עד 5 מיליון ₪, רואה החשבון יכול גם לעשות הנהלת חשבונות ומשכורות לעמותה בנוסף לביקורת חיצונית. -רואה החשבון אינו כפוף להנהלת הארגון ומוסדותיו באשר לנושאי הביקורת, היקף הביקורת, מידת הכניסה לפרטים וכיוצא באלה. חשב/ מנהל כספים/ סמנכל כספים- ניהול שוטף, צ'קים וכו'- מתוך העמותה. רואה חשבון- עמותה שוכרת מבקר חיצוני לדברים גדולים של כסף. רואה החשבון ייבחר באסיפה כללית שנתית וישמש במשרתו עד האסיפה הכללית השנתית שלאחריה. הנהלת חשבונות – בהנהלת חשבונות אוספים את המידע בנוגע להוצאות והכנסות וקבלות. בתוך הקבלות חייבות לציין לאיזה פרויקט נתרם הכסף . הנהלת החשבונות בודקת שהחשבוניות מעודכנות. חשבונית – בוצעה העסקה. קבלה – שלמתי כסף. הנהלת חשבונות זה הלב של הארגון הרבה ארגונים נופלים בניהול תקין של הדוחות וכותבים הוצאות על סעיפים לא נכונים. תוכנות הנהלת חשבונות מוגנות, כלומר אם צריך לעשות תיקון בתור מנהלת חשבונות אצטרך להסביר את התיקון. כללי חשבונאות מקובלים – כל דוח כספי של עמותה חייב להיות ערוך לפי כללי חשבונאות מקובלים ומבוקר על ידי רואה חשבון. כללי חשבונאות הם כללים שנקבעו על מנת לקבוע איך להציג ולרשום את הדוחות. המבנה קבוע.

Answer 25

כי הביקורת הפנימית היא כלי ניהולי בידי הנהלת העמותה( מנכ"ל וועד מנהל), הם שולטים בתוכנית העבודה שלו. לכן הגיוני שהועד המנהל ממנה את הביקורת הפנימית כי היא עוזרת לו לעלות על קשיים בארגון וכו'. מינוי רואה החשבון צריך להיות נטרלי, היות שהוא בוחן את הדוחות הכספיים של העמותה שהגישה הועד המנהל (למעשה את התוצרים של הועד המנהל).

Answer 26

. קיצוץ בתקציב- לעיתים עמותה או ארגון צריכים לפטר מספר עובדים על מנת להמשיך את פעילות הארגון. העובדים והמתנדבים שנשארו נאלצים לעבוד יותר, דבר הגורם דמורליזציה וחוסר שביעות הרצון ומגביר את הסיכוי להונאה. 2. תחלופה גבוה של עובדים- מעידה על האפשרות שאולי עובדים שעזבו היו עדים להונאות בתוך הארגון או אפילו לקחו בו חלק, ועל כן הם בוחרים לעזוב. 3. סירוב לקבל הטבות לגיטימיות- כשעובדים או מתנדבים אינם לוקחים חופשה או הטבה או מסכימים לקידום במקום העבודה, הדבר יכול להעיד על כך שהם מסתירים משהו. 4. דגש על יעדי גיוס קצרי טווח- כשחברי ועד מנהל ומנהלים דוחפים לקבלת כספים לטווח הקצר, הדבר גורם לשימת פחות דגש על ביקורת פנימית ודיווח חשבונאי נאות. 5. פיקוח מועט על אירועי גיוס או התרמות- לעיתים תוך כדי גיוסי כספים לא מופקים חשבוניות וכד' בעקבות פיקוח פיננסי לקוי. הדבר יכול להוביל לכך שאנשים יקחו כסף לעצמם שלא כדין. 6. צ'קים חוזרים- אם המצב הכלכלי של העמותה מאפשר נתינת צ'קים אך הם חוזרים בכל זאת, זה יכול להיות סימן להונאה. 7. דיווחים חשבונאיים לא מסתדרים- במידה והחישובים של הרו"ח אינם מסתדרים, יכול להיות שנעשתה הונאה. 8. טיפ אנונימי- מישהו מעובדי או מתנדבי העמותה השאיר טיפ אנונימי לגבי הונאה בארגון. 9. שינוי בהתנהגות או בסגנון החיים- אם העובד לפתע משנה את סגנון חייו או התנהגותו משתנה באופן פתאומי הדבר יכול להעיד על כך שהוא בלחץ ואולי יש הונאה. 10. חוסר תשומת לב לפרטים- יש לבדוק מצב חשבון באופן יומיומי, לעבור על תלושי משכורת, קבלות, ורישומים חשבונאיים. 11. לא לערוך בדיקת רקע על כל מי שמתעסק עם כספי הארגון- בעיקר רלוונטי למתנדבים שבדר"כ לא נוהגים לעשות עליהם בדיקת רקע. 12. לשמור בעיות בסוד- אם העמותה לא תצא בהצהרה ברורה לגבי הונאות שקרו, הדבר נותן פתח לאנשים אחרים להונות את העמותה מתוך תפיסה שהם לא ייענשו ואין למעשה השלכות. 13. חקירת ההונאה- עמותה צריכה לערוך חקירה מעמיקה על מנת לבדוק כיצד קרתה ההונאה כדי לא לחזור על אותה הטעות. בנוסף, הם צריכים לדווח לרשויות החוק על המעשה ולשתף עימם פעולה.

Answer 27

סעיף 37 לחוק העמותות קובע: כי דו"ח כספי של עמותה החייבת במינוי רואה חשבון יוגש לאסיפה הכללית כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון. האסיפה הכללית ממנה אותו ולא הוועד המנהל כי בסוף הוא עושה ביקורת על התוצרים של הועד המנהל.

Answer 28

סעיף 31 לחוק העמותות קובע- רואה חשבון יבחר באסיפה כללית שנתית וישמש במשרתו עד האסיפה הכללית השנתית שלאחריה. בשלטון מקומי נבחר האגף לביקורת אדם חיצוני, מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי בארגון אותו הוא מבקר. פועל לפי כללים מקצועיים הנקבעים על ידי הלשכה המקצועית של רואי החשבון. אינו כפוף להנהלת הארגון בהקשר של נושאי הביקורת, היקפה ומידת הכניסה לפרטים. התקשורת אתו היא במטרה לבקר את הדוחות הכספיים של הארגון. זהו הבדל מהותי בינו לבין מבקר הפנים, זו לא אותה עבודה. המבקר החיצוני מבקר את הדוח הכספי ולדווח האם הדוח הכספי משקף את המצב הכספי של הארגון המבוקר באופן נאות.

Answer 29

ביקורת הדוחות הכספיים המוגשים על ידי הנהלת הארגון (הוועד המנהל אחראי להכנתם). האם הדוחות הכספיים משקפים או לא את המצב הכספי של הארגון. הוא מבקר בעיקר את תחום הכספים. מי שעורך את הדוח הכספי הוא הועד המנהל. האסיפה הכללית היא זו שיכולה למנות ולהפסיק מינוי של רואה החשבון, כיוון שהוא מבקר את הדוחות שהועד המנהל ערך. אם הרואה חשבון לא מוצא חן בעיני הועד המנהל, או הביקורת שלו, הם לא יכולים לפטר אותו.

Answer 30

רואה החשבון מדווח על תוצאות עבודת הביקורת באמצעות "חוות דעת" – דו"ח רואה החשבון המבקר. חוות הדעת היא מסמך משפטי הפותח את הדוחות הכספיים אותו מאשר המבקר בחתימה כי הדוחות בוקרו, ומציין את הערותיו והסתייגויותיו. בסיום הביקורת עליו לדווח על תוצאות הביקורת והמסקנות. הדוחות הכספיים מעידים האם התנהלו בצורה תקינה. (דוגמא של דוח עמותת גוונים במודל). הדוח מתחיל במילה "ביקרנו". מטרת הביקורת – לענות על שאלה מרכזית אחת - האם הדוחות הכספיים משקפים באופן נאות מכל הבחינות המהותיות את מצבו של הארגון, ע"פ כללי החשבונאות והדיווח המקובלים. תמיד הדיווח בדוח הכספי הוא באחריות הועד המנהל. האחריות של הראה חשבון הוא הביקורת על הדוח הכספי. אם הוא עשה את הביקורת לפי הספר אבל עשה טעות, זאת לא אשמתו אבל אם הוא התרשל אז אפשר לתבוע אותו.

Answer 31

1. פסקת האחריות- תמיד הדיווח בדוח הכספי הוא באחריות הועד המנהל. האחריות של הראה חשבון הוא הביקורת על הדוח הכספי. אם הוא עשה את הביקורת לפי הספר אבל עשה טעות, זאת לא אשמתו אבל אם הוא התרשל אז אפשר לתבוע אותו. 2. פסקת ההיקף- בדיקה מדגמית. הביקורת היא מדגמית ובוצעה במטרה להשיג ביטחון שאין הטעייה בדו"ח. 3. פסקת חוות הדעת- מה התוצאה, השורה התחתונה.

Answer 32

בדקתי, ביקרתי וסקרתי. בדקתי – זה אומר שהדוח נכון במאה אחוז ואישרתי אותו. דוחות כספיים לעולם לא יתחילו ב-"בדקתי ואישרתי", תמיד תהיה הסתייגות מסוימת. ביקרתי – בדיקה מדגמית, היא לא נכונה 100%. הרואה חשבון לא מבטיח לך שהוא בדק את זה במאה אחוז. אני כן יכולה לבקר את דוח מהעמותה אבל הוא לא ישקף במאה אחוז את מבנה העמותה. סקרתי – רמה יותר נמוכה מביקורת (ביקורת מצומצמת, נדבר על כך בהמשך).

Answer 33

חוות דעת חלקה – "לא מסויגת" – כמו בדוח של עמותת גוונים. · חוות דעת מסויגת – הדוח משקף את המצב הכספי חוץ מסעיף אחד. כמו בדוח של עיריית לוד. · חוות דעת שלילית – הדוח לא משקף את הפעילות הכלכלית של העמותה. עמותה שתקבל חוות דעת כזו תקרוס. לרואה חשבון אסור להוציא הסתייגות או חוות דעת שלילית בלי לפנות אל העמותה ולתת הזדמנות לתקן. העמותה מגישה אח"כ את הדוח למס הכנסה. אם יש חוות דעת שלילית, מבחינת מס הכנסה, הדוח לא הוגש וזה נחשב עבירה פלילית. בחברה עסקית חוות דעת שלילית יותר בעייתית מעמותה, כי מבחינת מס הכנסה זו עבירה פלילית. אף פעם לא היה מקרה שעמותה הגישה דוח עם חוות דעת שלילי שהוגשו בהם כתבי אישום. אבל זה מצב שצריך להימנע ממנו. · הימנעות – לא פחות חמור משלילי. זה מצב שבו רואה החשבון נמנע מלהגיש דוח- הגבלה בהיקף הביקורת. זה קורה בגלל אי קבלת חומר, או סירוב לחתום על הדוחות כי אין חומר, יש חוסר בחומר ואתה לא מקבל הסברים. הימנעות זה כוח בידי הרואה חשבון כן לקבל את החומר החסר. *הפנייה לתשומת לב- הדוח באמת משקף והכל תקין אבל יש משהו שצריך לשים לב אליו. הרואה חשבון יכול גם דרך דוח חשבון המבקר להוסיף הפנייה לתשומת לב. הרואה חשבון מפנה את תשומת לבנו לאירוע מהותי. לדוגמא: הוגשה תביעה מהותית נגד העמותה שהוא מבקר.

Answer 34

הימנעות – לא פחות חמור משלילי. זה מצב שבו רואה החשבון נמנע מלהגיש דוח- הגבלה בהיקף הביקורת. זה קורה בגלל אי קבלת חומר, או סירוב לחתום על הדוחות כי אין חומר, יש חוסר בחומר ואתה לא מקבל הסברים. הימנעות זה כוח בידי הרואה חשבון כן לקבל את החומר החסר. שלושה גורמים להימנעות: 1.הנהלת הארגון לא מוסרת לרואה חשבון את כל החומר שהוא ביקש 2.שלטון מקומי- ראש המועצה והגזבר סרבו לחתום על הדו"ח. הנהלת הארגון מסרבת לחתום על הדו"ח. 3. הדו"ח לא משקף את המצב הכספי

Answer 35

לצורך שמירה על רמה מקצועית נאותה של משרדי רואי חשבון הוקמה ע"י לשכת רואי החשבון בישראל חברת בת שתפקידה לקיים את "סקר העמיתים". פירושו, סקירת עבודתו המקצועית של כל משרד רואי חשבון המבקר דוחות כספיים של חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה. הסקר ייעשה ע"י רואי חשבון שאינם חברים באותו משרד נסקר. הסקר ייערך פעם בשלוש שנים לפחות, ובחמשת המשרדים הגדולים – מידי שנה. התאמת כרטיסים - בתור עמותה, לכל ספק יש כרטיס. בכרטיס הזה נרשמים האירועים, סכומים תאריכים וכו. הנהלת החשבונות מנהלת את הכרטסת ויש שם את כל המידע על כל הזמנה. צריכה להיות התאמה בין הכרטסת לחשבוניות. אצל הספק צריך להיות מתועד אותו סכום שמתועד אצלנו. זוהי התאמת כרטיסים. בדוגמא במודל של דוח ביקורת של עיריית לוד נמצאה טעות בכרטסת. אם אין התאמה המשמעות היא שאחד מהצדדים טעה. התאמת בנקים – בדף מהבנק בודקים האם סכומים שנמשכו מהבנק מתועדים בהנהלת החשבונות. הכי חשוב התאמת בנק זה מעקב אחרי צ'קים. את בתור עמותה נותנת רשימת צ'קים, ואז בודקת בבנק שהצ'ק אכן נפרע באותו סכום. אם יש דברים פתוחים בבנק צריך לתת עליהם דין וחשבון. כך לדוגמא בדוח של עיריית לוד – מוצגת הסתייגות בנושא של התאמת בנקים.

Answer 36

כל רואה חשבון חייב לערוך סקר על הבקרה הפנימית, באמצעות סקר מדגמי ניתן להבין מהי הבקרה הפנימית בארגון. אם הסקר המדגמי טוב משמע שהארגון פועל טוב, אם לא צריך להרחיב את המדגם. דוגמא: "שאלון לסקירת הבקרה הפנימית ברשות המקומית". האם המבנה הארגוני מבטיח הפרדת תפקידים נאותה? הכוונה היא שהנהלת החשבונות לא יכולה להיות זו שמוציאה את הצ'קים. הפרדת תפקידים וסמכויות מאוד חשובה. בדיקה של מי הזמין ומי אישר. האם מנוהלים פרוטוקולים? האם העמותה מדווחת על כל מה שבחוק? **אפשר לקחת מכאן שאלות לוועדת הביקורת הפנימית.

Answer 37

- בוחנת את האופן שבו מתייחס התאגיד לקהילה או לסביבה שבה הוא פועל. לעיתים זו הסביבה הקרובה ולעיתים זו התייחסות לכפר הגלובלי. - שם כולל לשורה של כללי התנהגות של תאגיד המבקש להיחשב כארגון המתנהל כ"אזרח" הגון, המתייחס כראוי למחזיקי עניין הסובבים אותו. - הגשמת המטרות הארגוניות באים לעיתים קרובות על חשבון מטרות של אחרים- העובדים, הסביבה והציבור כולו.

Answer 38

-בוחן את האופן שבו התאגיד מאורגן כך שהוא ישרת את מטרותיו הדרך היעילה ביותר. כלומר, מפקח ביעילות על מנהלי ועובדי התאגיד כדי שהם ישרתו את האינטרס של בעלי המניות. - מכלול הבלמים והאיזונים בתאגיד שתכליתם להבטיח שמטרת התאגיד תושג: · מנגנונים לצמצום ניגוד עניינים · ביקורת, שקיפות ואמינות · מומחיות ההנהלה

Answer 39

בשנים האחרונות חל שינוי בגישה. ארגון אינו יכול לתרום מחד ומאידך לבצע מעשים לא נאותים בכלל. מה גרם לשינוי? - גילוי של פרשיות שחיתות גדולות -הגלובליזציה העצימה עוד יותר את הכוח של חברות רב לאומיות וחלקן חזקות אפילו יותר מממשלות. זה גרם להם להבנה שהם צריכים לנהוג באחריות חברתית ולא רק לדאוג לשורת הרווח. - התקשורת התפתחה מאוד ורוב ההתנהלות של החברה גלויה לעין הציבור, לכן אי אפשר להתנהג לא בנאותות. - התפתחות מואצת של המגזר השלישי - התחממות גלובלית הופכת לשיח מרכזי בשנים האחרונות ומחייב את החברות הגדולות לפעול. - משקיעים רבים מגלים עניין הולך וגובר בהתנהגותה של החברה בה הם משקיעים ולא רק ברווחיה. קיימת ההבנה שהתנהגות נאותה מגדילה את ערך המנייה. - אחוז העובדים המשכילים עולה בקצב מואץ. - האחריות התאגידית יצרה מערכות אוניברסליות ומקומיות של דיווח ומדידה, המאפשרת לתת ציונים לארגונים ביחס לארגונים אחרים.

Answer 40

.אתיקה בעסקים. .2ממשל תאגידי- שקיפות ראויה ודיווח המאפשר לעסק להתנהל לפי עקרונות אתיים. .3מוצרים, פרסום שיווק ולקוחות- הגינות מסחרית .4שותפים ושרשרת אספקה .5שמירה על זכויות אדם וזכויות אזרח במישורי העשייה השונים. .6מחויבות לאיכות הסביבה ולעקרונות של קיימות . 7.יצירה של סביבת עבודה הוגנת- שמירה על חוקי עבודה, כבודו של העובד וסביבת עבודה מתקדמת . 8 .מעורבות בקהילה ובכללה מדיניות התרומה לקהילה וההתנדבות של העובדים.

Answer 41

מס - הוא תשלום חובה המוטל ע"י רשות שלטונית באין כנגדו שום תמורה ישירה הניתנת למשלם המס, ונועד למטרות כלליות. אין קשר בין השירות הישיר לתשלום המס. "היתר" או "אגרה" הם תמורה ישירה למשל. אבל לא נוכל לטעון כלפי הרשות שאין תשתיות ועל כן לא נשלם מס. באגרה למשל עבור רכב זה שירות ישיר, אני יודעת עבור מה אני משלמת. א. מס ישיר – מס המוטל על תשואה (רווח) הנובעת מפעילות עסקית במהלך תקופה מסוימת. כמובן אין מס על תשואה עסקית שלילית (הפסד). תשואה עסקית יכולה להיות גם ממכירת מקור ההכנסה. זהו למעשה מס שמשלמות על הרווח שלנו, על ההכנסה שלנו, מס שמשלמת כשאני מקבלת משכורת. דוגמאות למס ישיר: מס שבח, מס הכנסה. · ב. מס עקיף – מס על ההוצאות. מס המוטל על פעולה עסקית ללא קשר לתוצאה. מס ערך מוסף הוא מס עקיף , המוטל על עסקה בישראל ללא קשר לרווחיות של העסקה. זה למעשה מה שמשלמות על ההוצאות שלי. כשאני מבזבזת את המשכורת – מע"מ. זה מס שניתן לגלגל, מהלקוח, לעסק למדינה. במס ישיר אין כזה דבר. לבעלי עסקים המע"מ לא מוטל, הוא מוטל על הצרכן הסופי.

Answer 42

אגרה – תשלום חובה המוטל מכוח חוק, יש קשר ישר בין השירות הניתן לבין תשלום האגרה, גובה האגרה לא חייב לשקף את השווי של התמורה או עלותה. האגרה משלבת בין מחיר למס. היא חובה אבל את יודעת עבור מה את משלמת. מחיר – תשלום המוטל כנגד קבלת שירותים או מוצרים ומבטא עסקה חופשית בין קונה מרצון למוכר מרצון.

Answer 43

פקודת מס הכנסה מטילה מס בשני רבדים, מס על ההכנסה הפירותית ומס על ההכנסה ההונית. · הכנסה פירותית – הכנסה שנובעת ממקור בעל פעילות מחזורית – הכנסה מעסק / שכר עבודה מהשוטף. העסק הוא עץ והרווח זה הפירות. · הכנסה הונית – נובעת ממכירת מקור ההכנסה, הנכס. לדוגמא: עסק שמכר את המשאית. אנחנו לא עוסקות במכירת משאיות, במקרה מכרנו משאית וכך ייצרנו רווח / הפסד של הון. לא קשורה לליבת העשייה של העמותה. ההבדל בין 2 סוגי ההכנסות מתבטא באופי השירות או הנכס המועבר.

Answer 44

א.מס פרוגרסיבי – ככל שההכנסה עולה שיעור המס עולה כמו במדרגות המס. מס שמקטין אי שוויון. מס רגרסיבי – ככל שההכנסה עולה שיעור (נטל) המס יורד. המע"מ הוא מס רגרסיבי, נטל המע"מ יורד כאשר אנו מרוויחות סכומים גבוהים. בעלי הכנסות נמוכות מוציאים את כל ההכנסה על צריכה אז בפועל הם משלמים 100% מע"מ על ההכנסה. בעלי הכנסות גבוהות חלק מההכנסות מועברות לחיסכון ועליהן אין מע"מ. בישראל ישנו מס רגרסיבי: נטל המס שהוא קבוע- 17% גורם לכך שככל שההכנסה גבוהה יותר הנטל של המס הוא נמוך יותר. משפחה עם הכנסה נמוכה, כל ההכנסה מופנית לצריכה ואז מה המשמעות? הם משלמים מע"מ על כל הכנסה. לעומת זאת משפחות עם הכנסות גבוהות רק חלק מופנה לצריכה ורק על החלק הזה משלמים מע"מ. בישראל- המס הפרוגריסיבי הוא המס הישיר והמס הרגרסיבי הוא עקיף

Answer 45

עוסק מורשה – הזכות הניתנת לי לקזז מע"מ. עוסק פטור – העסקאות של מלכ"ר פטורות ממע"מ, בגלל שהן פטורות ממע"מ אנחנו לא רשאיות לקזז מול המדינה. בתור עמותה אני כן משלמת מס עקיף.

Answer 46

מס ערך מוסף: עוסק רשאי לגבות מס עסקאות ולקזז את המע"מ. כאשר עסק קונה משהו הוא מחויב לשלם מס תשומות של 17% (קנה ב-1000 ושילם עוד 170 מס תשומות). אחר כך הוא מוכר את המוצר ביותר כסף אבל הוא גם מחויב לקחת מהלקוח מס עסקאות (מוכר ב-2000 ומוסיף על זה עוד 340 מס). אחר כך על העסק להעביר את המע"מ למדינה אבל כיוון שהוא שילם מס תשומות כשהוא קנה, הוא יכול לקזז את מה ששילם ממס העסקאות (340 פחות 170, מעביר למדינה רק 170). העסק משלם מע"מ על ההפרש בין מה שקניתי למה שמכרתי וזה ערך כלכלי מוסף וזה שיטת המדידה: ההבדל בין המכירות לבין ההוצאות שלו. אני קונה קמח במקום ב1000, ב1700 ועשיתי עוגיות ומכרתי ב3000 אז עושים 3000-1000=2000 שזה הערך הכלכלי המוסף. בספרים רושמים את הדברים בלי מע"מ. המדינה נותנת החזרי מע"מ אם ההוצאות גדולות מההכנסות ואז אחרי שיש לך הכנסות יותר מההוצאות משלמים את ההפרש מע"מ למדינה

Answer 47

מלכ"ר – החוק קובע שכל העסקאות של מלכ"ר לא חייבות במס עסקאות, וכך המחירים והשירותים זולים יותר מאשר של עוסק. מלכ"ר פטור ממס עסקאות. עוסק חייב במס. · מצד שני המלכ"ר לא רשאי לקזז את מס התשומות שהוא משלם וכך מחיר התשומות (הוצאות) של המלכ"ר גבוהה יותר משל עוסק. המע"מ בין עוסקים אפס. עוסקים פטורים ממע"מ כאשר קונים משהו.

Answer 48

¬ מס תשומות – סכום מע"מ על רכישות שביצע העסק ועל שירותים שקיבל. למשל: אני בתור חברה קניתי מחשב ושילמתי מע"מ, המס הזה נקרא מס תשומות. ¬ מס עסקאות – סכום מע"מ על מכירות שהעסק ביצע ושירותים שנתן. אם אני מוכרת מחשב (אני העוסקת), אני מוכרת לך אותו בתוספת מע"מ שנקרא מס עסקאות, זה מס שנגבה שמוכרים שירות. עוסק מורשה – מחויב משפטית כשהוא מוכר / נותן שירות לגבות מס מהלקוח (מס עסקאות). מלכ"ר – החוק קובע שכל העסקאות של מלכ"ר לא חייבות במס עסקאות, וכך המחירים והשירותים זולים יותר מאשר של עוסק. מלכ"ר פטור ממס עסקאות. עוסק חייב במס. · מצד שני המלכ"ר לא רשאי לקזז את מס התשומות שהוא משלם וכך מחיר התשומות (הוצאות) של המלכ"ר גבוהה יותר משל עוסק. המע"מ בין עוסקים אפס. עוסקים פטורים ממע"מ כאשר קונים משהו.

Answer 49

מלכ"ר מוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ: מוסד ללא כוונות רווח או מלכ"ר: · המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים. · חבר בני אדם, מאוגד או לא מאוגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי (בנק). הבנאדם לא עושה דברים על מנת לעשות רווח. · תאגיד שהוקם מכוח דין ואינו רשום כחברה, אגודה שיתופית או שותפות. לדוגמא: המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות השידור, רשות הנמלים וכו'). · קופת הגמל פטורה ממס הכנסה לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה. · עוסק- מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי וכן מי שעושה עסקת אקראי(עסקה חד פעמית למישהו שאין לו תיק במס הכנסה). מה שמעניין את מע"מ הוא סוגיית הרווח וכך הוא קובע האם הארגון יכול להיחשב כמלכ"ר או לא. עוסק הוא מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי וכן מי שעושה עסקת אקראי. יכול להיות מקרה שמלכ"ר ייתפס בחוק מע"מ על ביצוע עסקת אקראי. ואז אני כמלכ"ר למרות שאני לא עוסק אהיה חייבת להוציא חשבונית מס.

Answer 50

חוק מע"מ נותן סמכות למע"מ בסיווג (הוא יכול להחליט בשביל מי שמגיע אליו אם הוא מלכ"ר או חברה בע"מ). הסמכות הנתונה היא לא רק בתהליך הרישום אלא זו סמכות מתמשכת- מע"מ יכול לערוך ביקורת ולשנות את ההגדרה (מעוסק מורשה למלכ"ר או להיפך). *רשם העמותות, מס הכנסה ומע"מ כל אחד גוף בלתי תלוי ולכל אחד יש את ההגדרות שלו כיצד להגדיר את החברה. ! מי שעושה עסקת אקראי יכול להיחשב לתחום ההגדרה של עוסק גם או הוא מלכ"ר. ! בשלב הרישום בע"מ בודקים אותך מי אתה בנקודת הפתיחה וגם במהלך החיים יכולים לבוא לבדוק אותך. 'כיוונים'- היא רשומה בתור חברה ובמע"מ היא מוגדרת כעמותה ולהפך יכולים לבוא למלכ"ר ולהגיד לו שהוא חברת עסק מורשה. · עוסק, מלכ"ר ומוסד כספי חייבים ברישום במועד ובדרך שנקבעו. · למנהל מע"מ מוקנית הסמכות לבחון בקשה להירשם כעוסק / מלכ"ר גם בעת הגשתה וגם מאוחר יותר. · מנהל מע"מ רשאי לשנות את סיווג המלכ"ר ל"עוסק" או להיפך. · סיווג מלכ"ר כעוסק - קיימת אפשרות לגבי מלכ"ר בעל פעילות עסקית מובהקת שיירשם כעוסק בנוגע לחלק מהעסק.

Answer 51

בחוק מע"מ יש אפשרות לפצל את הסיווג ושארגון יהיה בחלקו מלכ"ר ובחלקו עוסק ואחר כך צריך לתת שני דיווחים. זו דרך לחלק את הפעילות בארגון. כך כאשר למלכ"ר יש פעילות מסחרית מובהקת, נסווג פעילות זו כ-"עוסק". אותו חלק עסקי יופרד מכלל הפעילות של המלכ"ר לרבות ההפרדה מבחינת ניהול הספרים. לאחר רישום החלק העסקי של המלכ"ר כעוסק, הוא יחויב במס על הפעילות העסקית ומאידך יוכל לנכות מס תשומות המתייחסות לאותה פעילות עסקית. דוגמא: בחורה למשל איאד הצליח לעשות חצי מלכ"ר חצי עוסק. עוד דוגמה: יש עמותה שמפעילה חנות. העמותה רצתה לסווג את החנות כמלכ"ר ומע"מ סירב. מבחינת רשם העמותות אין הבדל מבחינת ההגדרה של החנות. מבחינת חוק מע"מ נדווח גם על החנות כעוסק וגם על העמותה כמלכ"ר. בארץ אין הסדרה להקמת עסק חברתי ולכן יש שתי שיטות להקמת עסק חברתי- להקים עמותה ומתחתיה להקים חברת בת עסקית שרווחיה חוזרים לעמותה (השלטון המקומי למשל)- הבעלים הם העמותה אבל המנכ"ל נפרד כי זו חברה נפרדת. היתרון הוא שאין ערבוב- יש הפרדה בין החברתי לעסקי והחברתי נשאר תחת העמותה. זה המודל הנפוץ היום בישראל להקמת עסקים חברתיים. העסקי משרת את החברתי. במקרה זה יש הגנה משפטית- אם החברה בע"מ קורסת, יש הגנה על הבעלים ולכן ניתן להגן על העמותה. פעילות עסקית בתוך העמותה- להקים עמותה ובתוכה לעשות פעילות עסקית כשהיא איננה נפרדת מהעמותה עצמה- לא מקימים עוד ארגון. הסמנכ"ל הוא אותו סמנכ"ל וההנהלה אותה הנהלה. יש ספרים נפרדים אבל העובדים אותם עובדים. החיסרון הוא שרשם העמותות מפחד שהעסקי ישתלט על החברתי ושכל תשומת הלב תינתן לעסקי. לכן, מבקשים הרבה מאוד פיקוח ודיווחים. חיסרון נוסף הוא בהיבט המשפטי כי כיוון שאין הפרדה אז גם אין הגנה על העמותה ועל הבעלים במקרה שהחלק העסקי קורס. במקרה זה, ישנם שני ספרי חשבונות ודיווח לרשויות המס כשאחד עסקי ואחד חברתי אך הכול תחת העמותה. במקרה זה העודף מתערבב ואילו במודל הראשון ניתן להשאיר חלק מהעודף בחברה העסקית ואז זה נראה טוב יותר בעיני תורמים וכד' שאינם רואים את הרווח בעמותה אם הוא גדול.

Answer 52

שעוסק לא משלם מע"מ שהוא רוכש דברים ומלכ"ר כן משלם. · בסיווג לפי כללים אלה, לעתים נוצר עיוות. ייתכן מצב בו עמותה, על מנת להגשים את מטרותיה, מוכרת מוצרים או נותנת שירותים ועל ידי כך יוצרת רווחים בהם היא משתמשת להשגת יעדיה. · במקרה כזה, אמנם המטרה הסופית אינה הפקת רווחים אך הדרך בה מטרה זו הושגה היא על ידי הפקת רווחים. למרות ששילוב זה הינו בגדר מטרה זמנית ואף אם הרווחים הם מינימליים, הרי שחלק זה קרוב לוודאי יסווג על ידי מנהל מע"מ כעוסק.

Answer 53

צריך לעבור לפחות 4 מבחנים: א. מבחן המטרה וכוונת הרווח – האם מטרת העיסוק שלי היא להשיג רווח או לא (בלי קשר לתוצאה). הקמתי חנות ואני רוצה להרוויח אני עסק. החוק מטיל על רשות המע"מ אחריות להטיל מס על כל פעילות עסקית, לא מעניין אותי מה אתה עושה עם זה. ב. מבחן חלוקת רווח – מלכ"ר אין חלוקת רווחים. האם במסמכי העמותה כתוב שאין חלוקת רווחים. העמותה עמדה בכך. אם כתוב שיש חלוקת רווח אז אין סיבה לדון במבחנים הבאים כי זה עוסק- תנאי בסיסי כדי לבחון את השאר. העמותה עמדה בכך. ג. מבחן מקורות מימון וגרעון תפעולי (אחד המבחנים החזקים להבחנה בין עסק למלכ"ר) – מה זה גרעון תפעולי? הגירעון התפעולי ממומן בחלקו הניכר מתקציב ממשלתי או מתרומות, הייעוד של יתרת העודפים בסוף השנה יהיה להמשך הפעילות בלבד. בעמותה אין בעיה לתת שירות במחיר אפס שעולה לה כסף וזה יוצר גירעון תפעולי- עמותות יכולות לעשות זאת כי לא נמדדות על ידי רווחים והן מתוקצבות. כך לדוגמא: אם אני עמותה שמקימה מסעדה, כל מי שנזקק יכול לבוא בשקל, אני מפסידה כסף בעקרון. למלכ"ר אין בעיה למכור בגרעון. בעסק אין כזה דבר, המטרה היא רווח. האוניברסיטה למשל – שכר הלימוד הוא 50% כי המדינה מסבסדת. אם אני עסק חברתי אני צריכה לשלם מע"מ ומס הכנסה. ד. מבחן מהות הפעילות (מבחן חזק)– מבחן זה מתייחס לאופי העסק והאם העסק מתחרה עם עסקים אחרים. מהות הפעילות מצביעה על כך שאינה עסקית כמקובל והפעילות אינה מהווה גורם תחרותי לעסקים אחרים בתחום לכן הרישום כמלכ"ר לא יביא להפליית אותו מוסד לטובה בהשוואה לאותם עסקים או אחרים. אם אני מסעדה זה עסקי. העמותה לא עמדה בכך כי כן הייתה תחרותית מול מכולות אחרות. ה. מבחן הרישום המוצדק והמפורד – אפשרות מעשית להפרדה מנהלית וארגונית בין העיסוקים השונים לצורך רישום חלקי. העמותה טענה שקשה להפריד ובית המשפט אמר כי לא צריכים להשתנות מעמותה לעסק אך לצורך מס הכנסה ומע"מ צריכים לנהל ספר חשבונות נפרד בחלק העסקי. על המלכ"ר אתה לא משלם מע"מ ומס הכנסה ועל החלק העסקי כן. ו. פגיעה בהכנסות המדינה –האם עלולה להיווצר פגיעה לא מוצדקת בהכנסות האוצר בעקבות השינוי ברישום המבקש. אם אני מלכ"ר ומנהלת פעילות עסקית ואני לא גובה מע"מ, קופת המדינה תפגע.

Answer 54

מלכ"ר פרטי- קובע לעצמו את המטרות, חובות ופעילות מלכ"ר ציבורי- המדינה קובעת לו את המטרות והחובות (כמו רשויות) בסוף החוק קבע שאין הבדל בין מלכ"ר פרטי לציבורי

Answer 55

מחויב משפטי- מי שחייב להעביר את המע"מ למדינה (כלומר המוכר בעסקה) מחויב כלכלי- מי שחייב לשלם את המע"מ (הצרכן)

Answer 56

המדינה מרוויחה ממע"מ כאשר העסקה היא בין עוסק לצרכן פרטי (אם העסקה היא בין שני עוסקים, המדינה לא תרוויח כי המע"מ מתקזז. מרוויחים כאשר העסקה מגיעה לצרכן סופי). בתקנה 6א ניתנה הטבה למרצים (שמוזמנים לעמותות להרצאות) ואומנים כך שלא יצטרכו לפתוח תיקים ברשויות המס, אך את תשלום המע"מ הטילה על העמותה (העמותה צריכה לשלם ולהעביר את מע"מ למדינה). לדוגמא, העמותה לקידום החינוך בדרום הזמינה מרצה מאוניברסיטה לתת הרצאה וסוכם שהעלות היא 1000 ₪. למרצה אין תיק במס הכנסה כי הוא שכיר באוניברסיטה ולכן במקרה זה תקנה 6א לחוק מע"מ מאפשרת לעמותה לקבל שירותים מהמרצה בלי צורך שיפתח תיק במע"מ. המנגנון הוא שהעמותה תעביר את המע"מ באופן ישיר לרשויות המס.

Answer 57

- מלכ"רים כגון עמותות, חל"צ והקדשים שיש להן מקרקעין למכירה צריכים להביא בחשבון כי בעסקת המכירה הם עלולים להיות מחויבים במע"מ, בנוסף למס שבח במכירת אותו המקרקעין. יש לבדוק כל עסקה, טרם ביצועה, כדי לוודא את מלא חבויות המס שיחולו עליה גם אם המוכר הוא מלכ"ר. למשל, עמותה שוכרת מבנה מעמותה אחרת ומבחינת החוק לא אמור להיות מע"מ בעסקה. במקרה של מקרקעין מטילים על עמותה להתנהל כמו עוסק. במקרה כזה העמותה המשכירה צריכה ללכת למע"מ להראות את החוזה והעסקה ולהביא חשבונית שיש בעסקה מע"מ (דיווח עסקת אקראי- שובר של מע"מ) על מנת שהעמותה השוכרת תשלם את המע"מ בגין העסקה. המדינה פה מרוויחה כי העמותה השוכרת אינה יכולה להתקזז. המוכר הוא המחויב המשפטי ואילו הקונה הוא המחויב הכלכלי (אם עמותה משכירה לא עושה את זה ומע"מ מגלים זאת, היא המחויב המשפטי ולכן היא תצטרך לשלם את המע"מ מכיסה ולא ישנו את העסקה עבור העמותה השוכרת- הטועה משלם- פס"ד עמותה בירושלים). החוק הזה הוא בעייתי רק כאשר העסקה היא בין מלכ"ר למלכ"ר או בין אדם פרטי למלכ"ר, והוא נוצר רק לשם כך, על מנת להרוויח מע"מ מעסקאות אלה. המקרה בו העסקה היא בין אדם פרטי לבין מלכ"ר, כאשר האדם הפרטי מוכר/משכיר מבנה למלכ"ר, האחריות על הוצאת החשבונית ותשלום המע"מ מוטלת על המלכ"ר הרוכש. לדוגמא, עמותה א' רכשה דירה מאדם פרטי כדי שתשמש לפעילות של העמותה (האדם הפרטי לא מחויב במע"מ). במקרה זה חלה האחריות על העמותה הרוכשת לגשת למע"מ, להוציא חשבונית ולשלם את המע"מ. במקרה זה המלכ"ר הוא המחויב המשפטי והמחויב הכלכלי בו זמנית. עמותת נעמ"ת (משכיר) הוציאה כל חודש לעמותת הגר (שוכר) חשבונית. למה יש עיוות בעסקה? כי עמותת הגר ששילמה את המע"מ לא יכולה להתקזז עם המע"מ. בתור עמותת הגר אני לא יכולה לקזז את המע"מ. עמותת נעמ"ת הוציאה חשבונית והגר צריכה לשלם. המדינה מגדילה את בסיס החיוב במע"מ ומרוויחה מזה. כל מי שמשכיר ממע"מ חייב לקחת חשבונית אקראי. אני בתור עמותה יודע שאני מלכ"ר אבל ברגע שאני משכיר או קונה מקרקעין אני מתנהג כמו עוסק שהאחריות מוטלת על המשכיר (זה הפואנטה). אתה בתור משכיר מחוייב לגבות מע"מ ואם לא עשית את זה, ייקחו את המע"מ מהכיס שלך. עמותה משכירה מאדם פרטי, העמותה אחראית על המע"מ ולדווח ולשלם. אדם פרטי לא צריך לשלם מע"מ. · ביצוע עסקת אקראי במקרקעין: מלכ"ר מחויב בהגשת דו"ח לרשויות מע"מ על ביצוע עסקת אקראי במקרקעין. · מכירת מקרקעין ואף השכרתם ע"י מלכ"ר וכן רכישת מקרקעין או שכירתם ע"י מלכ"ר יכולה להיחשב כ"עסקת אקראי" החייבת במע"מ. אחריות משפטית: או השכור או המשכיר. אחריות כלכלית על הקונה/השוכר. סיכום- בין מלכ"ר למלכ"ר- המלכ"ר המשכיר/ מוכר הוא החייב המשפטי והמלכ"ר הרוכש/ שוכר הוא החייב הכלכלי. בין אדם פרטי למלכ"ר- המלכ"ר הוא החייב המשפטי והכלכלי בין עוסק למלכ"ר- העוסק הוא החייב המשפטי והמלכ"ר הכלכלי

Answer 58

חוק מע"מ מטיל מע"מ על השכר של עובדי המלכ"ר והמס הזה נקרא מס שכר. בהתאם לחוק, על מנת להקל על המלכ"רים, נקבע כי שיעור מס שכר יהיה בשיעור 50% משיעור המע"מ במשק. עם זאת, בהוראת שעה (במקום ביטול החוק, עושים הוראה לשנה שכל פעם מחדשים) קבעו שמס שכר יעמוד על 7.5%.זהו עיוות כיוון שבעוסק לא מוטל מס שכר ולכן עלות העסקת העובד בעמותה היא יותר גבוהה מאשר במגזר העסקי (בעמותה קטנה לא חייבים במס שכר מתחת להוצאה מסוימת). מע"מ מחויב על הערך הכלכלי המוסף (קונה ב-10 ומוכר ב-5 אז המע"מ מוטל על ה-5 שהם הערך הכלכלי המוסף- הפרש בין עסקאות לתשומות). הוועדה החליטה- הערך הכלכלי המוסף של מלכ"ר למשק הוא השכר שהוא משלם ועל כן יש להטיל מע"מ על השכר שמנכ"ל משלם. (זו התרומה שלו למשק- במשכרות אח"כ יוצאת). הוועדה גם החליטה להקל על מלכ"רים ולא לחייב במע"מ מלא ולכן קבעו 50% מהמע"מ הכללי. היום בפועל הוועדה קבעה הוראת שעה שכל הזמן מאריכים אותה שמס השכר הוא עד 7.5%. נתנו פטור לעמותות קטנות שהשכר מסתכם עד 200 אלף שקל בשנה. בפועל "הטבה" זו יצרה עיוות. יש עמותות שלמרות שמס השכר מוטל על המעביד, הן מטילות אותו בפועל על העובד מבלי שהוא יודע זאת וזה לא חוקי. ברגע שלמלכ"ר יש פטור אז המשמעות היא שאינו יכול להתקזז על מס השכר. בחוק פטרו עמותות שמשלמות עד 180 אש"ח יש פטור ממס שכר.

Answer 59

א.מס שכר – זה עיוות כי הוא מוטל אך ורק על מלכ"ר ולא על המגזר העסקי. ב.מלכ"ר לא יכול להתקזז על מס התשומות, בניגוד למגזר העסקי. זה פוגע בעיקר בעמותות שרוצות להקים פרויקטים גדולים. המלכ"ר משלם מע"מ ולא יכול לקזז. ישי בר (מאמר שנמצא במודל) אומר שניתן לפתור את העיוות השני שיטות: א. שהעמותות יהיו פטורות ממע"מ. במועד הרכישה העמותה תציג אישור רשות המיסים והיא לא תחויב במע"מ. המדינה פעם ויתרה לבית חולים מסוים בארץ עם תורם שכעס ולא היה מוכן שישלם עוד מע"מ על הסכום שהוא תרם, אז במקום לשלם 17% מע"מ הוא יעשה עוד פרוייקט בבית חולים, היה בעצם שליח של בית החולים. דבר זה יכול לתפוס בפרויקט לאומי גדול כמו בית חולים. ב. קביעת שיעור מע"מ אפס על עסקאות של מלכ"ר ולא פטור ממע"מ. (שיעור מע"מ אפס ולא פטור). ההסדר הזה קיים אצל חקלאים. חקלאים התוצרת שלהם פטורה ממע"מ אבל הוא קונה הרבה ציוד ומשלם מע"מ. המדינה אמרה שהיא לא רוצה לפגוע בחקלאים ומחזירה להם מע"מ כל חודש. אם אתה חייב במע"מ יכול לקזז וזה הפתרון שאפשר לעשות לעמותות כי היא תהיה מחוייבת במע"מ פשוט אפס שקל ג. עסקת אקראי במקרקעין (הטל אחריות על המלכ"ר) – מטיל עוד מחויבות למס על עמותות. ד.הוצאה לא מוכרת בניקוי אתה לא יכול לקזז אותה ולשלם פחות מיסוי. בדרך כלל זה ארוחות מתנות לעובדים, ימי כיף וכו'. לא משתלם כביכול לעשות את הדברים האלה לעובדים. עמותה הוציאה על כיבוד בשנת 2019 סכום של 40 אלף שקל. זה נחשב להוצאה לא מוכרת וצריך לשלם על זה 90%!!! בשביל להקל, אומרים לעמותה ש20 אחוז מהצואה הכיבוד הן הוצאות עודפות אבל אם הסכום מוגזם אתה תשלם על הכל. ארבעים אלף כפול 20 אחוז זה 8000 מתוך ה8000 משלמים 90 אחוז מס. רק בכיבוד 20 אחוז הנחה עושים לעמותה.

Answer 60

מס הכנסה הוא בעל חוק שונה מזה של רשם העמותות ושל מע"מ. מה שמעניין את מס הכנסה זה בעיקר האם המוסד הציבורי מקדם מטרה ציבורית. מס הכנסה הגדיר מהן מטרות ציבוריות: מוסד ציבורי – חבר בני אדם של שבעה בני אדם לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם. ברגע שאתה מוסד ציבורי אתה פטור ממס הכנסה. כלומר, עמותה פטורה ממס אבל צריך להגיש דוח למס הכנסה. התנאים: יש חשיבות למספר האנשים (לפחות שבעה), שרוב חבריו לא קרובי משפחה, מגדיר לנו מהי מטרה ציבורית ולסוף, הגשת דוחות. מטרה ציבורית- מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית. סעיף 2(9) לפקודה מגדיר "מוסד ציבורי" ו-"מטרה ציבורית", וקובע שפטור ממס על הכנסות של מוסד ציבורי למעט הכנסות מ: א. הכנסתו של מוסד ציבורי מעסק שהוא עוסק בו. ב. הכנסות מדיבידנד, או ריבית והפרשי הצמדה, ששולמו על ידי חבר בני אדם שבשליטתו מע"מ מעניק פטור ממס על הכנסותיו של מוסד ציבורי לשם קידום מטרותיו: ציבוריות ושלא הופקו מעסק. למשל הגן חיות בבאר שבע הוא מלכ"ר – עמותה, המחיר שמשלמות בכניסה לא משקף את המחיר האמיתי.

Answer 61

א. הכנסה מעסק- כן תהיה חייבת במס (לדוגמא פס"ד ביה"ח האזורי גליל מערבי שהקימו חניון וגבו כסף, בית המשפט פסק שעל אף שהבית חולים מסווג למלכ"ר וההכנסות הולכות לקידום מטרה ציבורית, החניון מתקיים כחניון מסחרי לכל דבר והוא סווג כעסק. ב.ריבית- אם יש לך עמותה והעמותה ששולטת בעסק החברתי נתנה 10 מיליון שקל לחברה עסקית (מכסף שהיא גייסה), במקרה כזה המלכ"ר ישלם מס על ריבית רעיונית (כי בפועל הוא לא יקבל אותה) שכיום היא 3.5%. ועל זה צריך לשלם 23% מס. מי שנתן הלוואה הוא המשלם. זה עיוות כי בחברות בע"מ אין חיוב על מס! ג. 5. הכנסה מדיבידנד- הכנסה מדיבידנד בידי מלכ"ר שבשליטתו תהיה חייבת במס בשיעור 25%.

Answer 62

א. כל ההכנסות שלך לקידום מטרה ציבורית- פטורה ממס הכנסה (תרומות, הקצבות, שכר לימוד וכו'). ב. שכירות- בדרך כלל הכנסה מהשכרה על ידי המלכ"ר פטורה ממס. (בגלל שהכנסה מהשכרה נחשבת להכנסה פאסיבית ולא הכנסה מעסק- אקטיבית). הכלל הוא: השכרה בידי מלכ"ר היא לא הכנסה מעסק עד 5 מקומות השכרה. בין 5-10 בודקים ומ10 מקומות זה בטוח הכנסה אקטיבית מחויבת במס. דמי השכירות פטורים ממס- אלא אם כן לוקחים אחוז מהרווח של העסק לו העמותה משכירה. הכנסה פסיבית- ריבית, שכירות. לדוגמא עמותה משכירה למישהו שיפעיל אולם שמחות.- לא מחוייב במס. הכנסה אקטיבית- אני עושה פעולה כדי להשיג את הכסף. עמותה משכירה בעצמה לאנשים אולם שמחות זה עסק וחייב במס. דוגמא נוספת: עמותת רחמי שמיים. המוביל- עסק חברתי משלמת 23% אחוז למדינה (מס חברות רגיל) מזה שהיא הרוויחה. מתוך זה היא מעבירה לעמותה שלה ועל הסכום הזה 25% למדינה.

Answer 63

איך להקים עסק חברתי בישראל- שיטה א' פתיחת מלכ"ר וחברת בת עסקית=> המלכ"ר מגייס תרומות לפתיחת העסק=> המלכ"ר מעביר את התרומה כהשקעת בעלים=> העסק מחזיר את הדיבידנדים למלכ"ר=> יש 25% מס על הרווח זה יתרון כי יש הפרדה לגמרי בין שני הגופים (דוחות שונים וכו) והחברתי מנהל את העסקי. מה הבעיה? המבנה עתיר מס. לדוגמא, אולם אירועים חברתי מרוויח מיליון ש"ח צריך לשלם 23% מס חברות (נשאר עם 770 אלף). על הרווח, לוקחים 25% מס ברגע שהוא חוזר למלכ"ר (נשאר 577,500 אלף ₪) שיטה ב' להכניס את העסקי בתוך העמותה (לא פותחים תאגיד נוסף אלא זה מוטמע בתוך העמותה). חסרון: כן מפרידים בין החברתי לעסקי בדוחות החשבוניים אבל זה הרבה יותר קשה ואין הפרדה מוחלטת. בנוסף יש סכנה שהחברתי יקדם את העסקי ולא ההפך. יתרון: במודל הזה אין את המס על הדיבידנד. משלמים רק את ה23% מס חברות.

Answer 64

מותה שמתכוונת להקים עסק חברתי גייסה תרומה על סך 10 מיליון שקל להקמת העסק החברתי. העמותה העבירה את הסכום הזה כהלוואת בעלים לחברת הבת להקמת העסק החברתי. ללא ריבית וללא הפרשי הצמדה. שאלה: מה תאונת המס שיכולה להיות? מי שנתן את ההלוואה נתן אותה ללא ריבית ועל זה אני מחייב אותך במס על הריבית הרעיונית שלא קיבלת. פקודת מס הכנסה מחייבת את נותן ההלוואה (העמותה) במס על הכנסה רעיונית כי בפועל הוא לא קיבל את הריבית. זה פוגע בעסקים חברתיים כי הוא צריך לשלם מס על הריבית הרעינוית שלא קיבלת אותה. ה3.5% זה הריבית ועליה משלמים 23 אחוז מס. הפתרון- לתת לחברה העסקית לשלם ריבית.

Answer 65

נותן זיכוי מס לתורמים- 23% לחברות ו35% לאנשים פרטיים. מבקשים אותו ממחלקת מלכ"ר ברשות העמותות

Answer 66

.א. מהותי – הצגה לרשות המסים שהמטרה הציבורית היא רחבה. בסעיף 4.3 ישנה רשימה סגורה למהי מטרה ציבורית (11 סעיפים). והשאר זוהי פרשנות של רשות המסים. אם כך הדבר הראשון הוא לעמוד בהגדרת "מטרה ציבורית" (במסמך "קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה). לגבי שכר – (איאד לדעתו אומר שזהו כלל אצבע), לא תעלה עלות שכר המנכ"ל על משרד ממשלתי). על כן מגישים את דוח חמשת מקבלי השכר בעמותות. סעיף 6.1.19.1 – סעיף חשוב על הכנסות עצמיות – המוסד אינו מממן פעילות עסקית גרעונית. ב. טכני – הנהלה וכלליות פחות מ- 22%, ניהול תקין (הגשת דוחות למס הכנסה). לסיכום: לקבל סעיף 46 – מידע כללי על הנהלת העמותה, דוח חמשת מקבלי השכר, הנהלה וכלליות ודוחות כספיים על פיהם רואים אם יש פעילות עסקית ומה ההיקף. התוכן המהותי האם המטרה הציבורית היא רחבה ועונה על הגדרות מטרה ציבורית בהתאם למס הכנסה.

Answer 67

קבלה על שירות (חוגים, ייעוץ וכו') וקבלה על תרומות שניתנות למלכ"ר

Answer 68

א.חשבונאות ניהולית – פנים ארגונית, כמה עולה לי כל הציוד, כמה יעלה השירות שלי. המטרה של חשבונאות ניהולית היא לבנות תקציב. ב. החשבונאות הפיננסית – הדוחות הכספיים של הארגון. יש מבנה מסוים לדוחות של עמותות. מנהל החשבונות אוסף וממיין את המסמכים ומזין אותם בדוח. משם הדוחות עוברים לועדת הביקורת.

Answer 69

עקרון העלות ההיסטורית – אם קניתי רכב בעמותה, עלות היסטורית היא רישום הרכב בספרים בכמה שקניתי את הרכב לא משנה אם המחיר עלה או ירד. כלומר, הצגת הנכסים לפי המחיר המקורי בהם נקנו. רלוונטי לנכסים. כך גם לגבי בית- קנית במיליון ועכשיו הוא שווה שני מיליון- אני אציג את זה כמיליון. כל עוד זה לא כסף ביד אני ארשום את העלות ההיסטורית. ההגדרה של נכס היא שהוא משמש אותי לאורך זמן (למשל הוצאה על חשמל זו הוצאה שוטפת לא נכס). בחברה ציבורית החשבונאות יש אופציה לא להציג נכסים לפי עקרון העלות ההיסטורית - ניתן להציג את הנכסים לפי שווי שוק- יכולים לבחור · עקרון ההקבלה ובסיס הצבירה- בדיווח לפי שיטת בסיס מצטבר רושמים את ההכנסות ואת ההוצאות ללא קשר לתקבול או לתשלום. למשל אם תרמו (והתחייבו לתרום על מסמך משפטי) לי בדצמבר אבל בפועל הכסף מתקבלים בינואר, רושמים את זה בשנה שחלפה. למשל כמו משכורת של חודש דצמבר, משולמת בינואר אבל נחשבת לשנה שחלפה. · עקרון הגילוי הנאות – שהדוח הכספי יכלול את כל המידע הרלוונטי בלי להסתיר, לצורך ביסוס שיקולים וקבלת החלטות. דיווח בצורה שתמנע טעויות.

Answer 70

א. הכנסות לקבל- הכנסות של השנה השוטפת אשר יתקבלו בשנה הבאה. ב. הכנסות מראש- הכנסות של השנה הבאה אשר התקבלו בשנה השוטפת ג. הוצאות לשלם- הוצאה של השנה השוטפת אשר שולמו בשנה הבאה ד. הוצאות מראש- הוצאות של השנה הבאה אשר שולמו השנה

Answer 71

א. דוח על המצב כספי-מאזן ב. דוח על הפעילות- רווח מול הפסד ג. דוח עם השינויים בנכסים נטו ד. דוח על תזרימי המזומנים ה. ביאורים לדוחות הכספיים.

Answer 72

מאזן – המאזן הוא דוח נקודתי לסוף השנה, בעמותות 31/12/2018 (למשל). המאזן תמיד מאוזן. המאזן כולל נכסים שוטפים ולא שוטפים ומצד שני את ההתחייבויות. הוא כולל שני צדדים: o נכסים – פירוט כל נכסי העמותה. נכסי הם מזומן או כל נכס שהופך למזומן תוך זמן קצר א. נכסים שוטפים – נכס שוטף הוא משהו שברצוננו למכור בזמן הקרוב על מנת שיהפוך למזומן (מלאי ברמי לוי למשל, לקוחות שחייבים לאוניברסיטה) ב. נכסים קבועים – נכסים שמשמשים אותנו שאין ברצוננו למכור עכשיו. למשל מבנה, רכבים וכו'. o התחייבויות לספקים ולנותני שירות – א. התחייבויות שוטפות – ספקים, עובדים, קופות גמל. ב. התחייבויות לזמן ארוך – למעלה משנה, למשל הלוואות. המחאות לפירעון- צ'קים דחויים שהעמותה נתנה. ברגע שמסרת צ'ק זהו זה אבוד אתה חייב לשלם את הצ'ק ברגע שזה פתוח המשא ומתן קיין אבל צ'ק זה סגור. o זכאים ויתרות זכות- משכורות עובדים, מוסדות שכר- "מגדל", ביטוח לאומי... אם הסעיף הזה גדל: אולי מספר העובדים גדל אבל אולי לא העמותה שילמו קופות גמל שישה חודשים, ופתאום משלמים. o נכסים = התחייבויות + הון עצמי. o למה זה חשוב להכיר את המאזן? לדעת מהן ההתחייבויות שלי ולמי אני חייבת. אני אוכל להבין כמה אני צריכה לגייס מתורמים. ככל שההון העצמי גדול יותר אני במצב טוב יותר. מהמאזן אני לומדת על התייעלות פיננסית. אני יכולה לדעת מה יקרה אם אמכור את כל הנכסים שלי. גיול חובות- יש גיול לקוחות ויש גיול ספקים- החשב מציג טבלת אקסל ומראה כי יש כספים שעדין לא שילמו לנו לעמותה ועבר זמן. המאזן בעצם בנוי משני צדדים- צד אחד הוא צד הנכסים המחולק לנכסים שוטפים (נכס שהופך למזומן בזמן קצר) ונכסים שאינם שוטפים (רכוש קבוע- נועדו לשימוש של יותר משנה). מצד שני יש את ההתחייבויות שמחולקות להתחייבויות שוטפות (לפרוע תוך שנה, בטווח קצר), התחייבויות לזמן ארוך (התחייבויות מעבר לשנה- הלוואות לזמן ארוך והתחייבות לסיום יחסי עובד-מעביד) ונכסים נטו (ההון העצמי של העמותה- סך נכסים פחות סך התחייבויות). הנהלת חשבונות כפולה- בכל הוצאה אנו מגדילים נכס או מגדילים התחייבות.

Answer 73

רמת נזילות- היכולת העמותה לעמוד בהתחייבויות שלה o יציבות- כמה העמותה איתנה? o איך העמותה מימנה את ההשקעה בנכסים שלה? הון עצמי או הון זר? o המאזן הוא נכון לתאריך המאזן בלבד- נקודתי לאותו יום. עורכים אותו כל שנה וכך מבינים על מה שהיה בשנה האחרונה

Answer 74

רמת נזילות- היכולת העמותה לעמוד בהתחייבויות שלה o יציבות- כמה העמותה איתנה? o איך העמותה מימנה את ההשקעה בנכסים שלה? הון עצמי או הון זר? o המאזן הוא נכון לתאריך המאזן בלבד- נקודתי לאותו יום. עורכים אותו כל שנה וכך מבינים על מה שהיה בשנה האחרונה

Answer 75

המאזן בעצם בנוי משני צדדים- צד אחד הוא צד הנכסים המחולק לנכסים שוטפים (נכס שהופך למזומן בזמן קצר) ונכסים שאינם שוטפים (רכוש קבוע- נועדו לשימוש של יותר משנה). מצד שני יש את ההתחייבויות שמחולקות להתחייבויות שוטפות (לפרוע תוך שנה, בטווח קצר), התחייבויות לזמן ארוך (התחייבויות מעבר לשנה- הלוואות לזמן ארוך והתחייבות לסיום יחסי עובד-מעביד) ונכסים נטו (ההון העצמי של העמותה- סך נכסים פחות סך התחייבויות). הנהלת חשבונות כפולה- בכל הוצאה אנו מגדילים נכס או מגדילים התחייבות.

Answer 76

o מה התוצאה של השנה? האם עודף או גירעון? o אם יש עודף או גירעון, האם סביר או לא? האם מעבר למותר או האם יגרום לקריסת העמותה. לא כל גירעון משמעותו אזהרת עסק חי (לפעמים יש עודף רב מדי משנים קודמות ולכן מכסים עליהם) o גיוון הכנסות- אין תלות בגורם אחד ולכן ככל שגיוון ההכנסות גדולות יותר העמותה יציבה יותר o התפתחות- השוואה בין הכנסות בין השנים ובודקים אם יש עליה או ירידה o מבנה הוצאות- איך מתחלקות בין עלות הפעילות לבין הנהלה וכלליות? מהן הוצאות המימון? o מבנה עלויות- מאפשר להבין האם העמותה מתנהלת ביעילות או לא. למשל, ההכנסות של העמותה עלו ב-20% ושכר עולה ב-40%, צריך לשאול שאלות. ההוצאות וההכנסות צריכות לעלות בהתאמה. o האם העמותה עומדת בכללים של רשם העמותות והחשב הכללי מבחינת הוצאות הנהלה וכלליות o פירוט ההוצאות- על מה יוצא הכסף? בפרטים יותר מדוקדקים ולא בכותרות

Answer 77

א. נכסים נטו ללא הגבלה- חלק מההון העצמי שהנהלת העמותה רשאית לעשות בכסף לפי שיקול דעתה. זו הרזרבה של העמותה המופיעה במאזן. נכסים אלו מורכבים משני מקורות אפשריים- קבלת תרומה ללא הגבלה ועודף. נכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע- אותו חלק מהתרומות שהעמותה השתמשה בהם לרכוש קבוע. במאזנים של עמותות סעיף זה חייב להיות זהה לסעיף של רכוש קבוע נטו. ב. נכסים נטו עם הגבלה זמנית- הגבלה של התורם באשר לשימוש בכסף שנותן לעמותה לפרויקט מסוים (להשתמש רק למען מתן מלגות לסטודנטים). צריך להבדיל בין הגבלה לייעוד. ייעוד זו החלטה פנימית של העמותה במה להשתמש בסכום מסוים ואיזו הגבלה לשים עליו. ברגע שמקיימים את הוראות התורם, ההתחייבות מסתיימת. ג. נכסים נטו עם הגבלה קבועה- שימוש רק בפירות התרומה (הפקדת התרומה בבנק ושימוש בריבית, תרומת בניין והוראה כי גם נמכר הכסף ישמש רק

Answer 78

תדירות הפגישות של הועד המנהל – (לפחות פעם ברבעון, מומלץ 7 פעמים בשנה, מגמה חיובית). זה חשוב על מנת שנוכל לדעת שהמנכ"לית היא לא היחידה שמנהלת את העמותה. הועד המנהל מבחינה משפטית דומה לדירקטוריון ותפקידו להתוות את המדיניות. המנכ"ל וצוות העובדים מבצעים את המדיניות. אם הועד המנהל לא נפגש משמע שהמנכ"ל מנהל את העמותה. החשיבות מובלטת כיוון שהמנכ"ל מקבל שכר ויש לו אינטרסים והועד עושה זאת בהתנדבות. (הנושא הזה קשור לממשל תאגידי). · עומק הבדיקה של הגוף המבקר / ועדת הביקורת – לפחות 3 פגישות בשנה מראות על מחויבות של ועדת הביקורת. אם הם נפגשים פעם אחת עומק הבדיקה לא מספיק. 3 פעמים מאפשר להיפגש עם הועד המנהל, העובדים וכו'. · מידת השקיפות – ככל שהשקיפות גבוהה יותר זה מעיד על אמינות. כיום הדוחות חשופים לחלוטין. בדיקה של היקף ואופי החומרים המוצגים לעיון הציבור באתר הבית של הארגון. אין = שלילי. · תביעות – אם לא כתבנו בדו"ח, משמע שלא היו לעמותה שלנו תביעות. אין תביעות = מגמה חיובית. · תחקירים עיתונאיים אודות הארגון – תחקירים עיתונאיים או עצמאיים אודות הארגון / אחד מבכיריו יש השלכה על אמינות. אין תחקיר – שלילי, כלומר יח"צ חלש. יש תחקיר טוב – חיובי, תחקיר רע – שלילי. זה חשוב כיוון שאם אנחנו חברות ועד מנהל זה אחד הדברים שצריכות לשים לב אליהם. · בדיקה חיצונית ע"י גורמים ממנים – קיומם של גורמים ממנים המבצעים תהליכי בדיקה משמעותיים כתנאי לתרומה לארגון. בדיקה טובה = חיובי.

Answer 79

גודל ואמינות העמותה זה א', ב' של בדיקה. החלק השני הוא הנושא של ניהול שוטף (מי הם חברי הועד וכו'). לדוגמא אם יש 10 שנים אותו ועד מנהל זו שאלה למחשבה. מטרות – אם לעמותה יש 10 שנים את אותן מטרות, זה מעלה שאלה מדוע דברים לא השתנו. · מקורות הכנסה מגוונים - מחזורי פעילות מגוונים משמעם שהעמותה לא תלויה כולה על סוג פעילות אחת. כלומר יש גם הכנסות מפעילויות, גם תרומות וגם הכנסות מהמדינה. למשל עמותת "שבועת האדמה" נסמכה על תרומות מתורם אחד שלפתע הפסיק את תרומתו והעמותה כמעט קרסה. · אחוז ההכנסות המיוצרות ע"י הארגון מתוך סף ההכנסות – הכנסה עצמית יכולה לממן את סעיף ההנהלה וכלליות (שכר, מנהלה וכו'). שיעור ההכנסות ממכירת שירותים לקהל הרחב. מתחת ל-15% זה לא טוב. החישוב הוא ההכנסות העצמיות חלקי סך כל ההכנסות, ואז רואות כמה אחוזים הם ההכנסה העצמית מכל ההכנסות. אם אנחנו לא יכולות לייצר מקורות הכנסה עצמאיים זה מעיד על חולשה. · גידול בהכנסות הארגון – שיעור הגידול בסך הכנסות הארגון בטווח שלוש שנים אחרונות, ובהכנסות מגורמי מימון עיקריים. צריכות לבדוק גידול ומגמות בכמה שנים, כך ניתן לראות למשל ירידה בתרומות, או מגמות נוספות (מחשבים מחזורי פעילות נוכחית חלקי שנה קודמת ואז מקבלים את אחוז העלייה והירידה). עליה זה חיובי ירידה זה שלילי, עלייה או ירידה של 5% היא משמעותית. · מידת המחויבות של הגורמים הממנים – מידת מחויבותם של התורמים. אם התורם מחויב בהסכם ארוך זה מעיד על מחויבות ויציבות. ברוב העמותות נלחמים כל שנה מחדש. (קרן אחת מחויבת זו מחויבות קטנה, מספר קרנות מחויבות = מחויבות גבוהה). לעתים המדינה למשל מוציאה קול קורא לתקופה ארוכה, ועל כן יש מחויבות. · אורך נשימה – אם לתקופה מסוימת אין הכנסות כלל, כמה זמן העמותה יכולה להתקיים מהמקורות שיש לה. לחיות הכוונה לכסות את ההוצאות של העמותה. מספר החודשים בהם יכול הארגון להתקיים במקרה של איבוד כל ההכנסות והיוון הנכסים, והסתמכות רק על רזרבות (רכוש שוטף בניכוי התחייבויות שוטפות ביחס להוצאה חודשית ממוצעת). 3 חודשים ומעלה נחשב אורך נשימה טוב. החישוב: כמה כסף יש לי חלקי הממוצע ההוצאות החודשי. דוגמה: יש לי 10,000 ₪ בבנק. בדקתי כמה אני משלמת שכירות ארנונה וכו' יצא 4000 ₪. כלומר אני מתקיימת חודשיים וחצי. איך אני בודקת כמה אני מבזבזת בחודש? לעשות רשימה של משכורות והוצאות וכו'. בדו"ח עלות הפעילות יש 3 סוגי עלויות: עלות הפעילות, הנהלה וכלליות והוצאות מימון נטו (עלויות בנק, ריביות וכו). אני מחברת אותן, בדוגמא של הדוח שלנו: 1302+318+10 חלקי 12. יוצא 136 אש"ח. כלומר אני מבזבזת בחודש 136 אלף ₪. למה זה חשוב? כי בתקופות קשות צריכות לדעת ממה לקצץ. מה שנשאר לדעת זה כמה כסף יש לי. במאזן זה: רכוש שוטף (המזומנים שיש לי בכיס), מהם אני מפחיתה את ההתחייבויות השוטפות. בדוגמא שלנו: יש 445 אלף ₪ נכסים שוטפים. ההתחייבויות השוטפות הן: 265 אש"ח. אז אני מפחיתה את ההתחייבויות השוטפות מהרכוש השוטף ומחלקת בממוצע הוצאות חודשיות. 445-265 חלקי 136, יוצא 1.3. כלומר אורך הנשימה שלי הוא חודש ושליש. · יחס שוטף – יכולת העמותה להחזיר את החובות שלה בזמן קצר. איך בודקות את זה? סך הרכוש השוטף חלקי ההתחייבויות השוטפות. כמו בעסקים, אני בודקת מה יש לי מול מה אני צריכה להחזיר. מהו מצב טוב? כשיש לי יותר כסף ממה שאני חייבת. בדוגמא שלנו: רכוש שוטף (445), וההתחייבויות השוטפות (265), כלומר: 445/265=1.68. כללי החלטה: מעל 2 המצב טוב. ככל שההון העצמי גבוה יותר אני יציבה יותר. · רמה והתפתחות של ההון העצמי (מעל 60% זה טוב) – סך נכסים נטו (זהו ההון העצמי) חלקי סה"כ מאזן. מתחילות מ-דו"ח על הפעילות: דו"ח המרכז את כל ההכנסות וההוצאות של העמותה. החלק הראשון זה ההכנסות, שנקרא – מחזור פעילות (הכנסות העמותה). · משכורות בזמן – עיכוב בתשלום במשכורות העובדים במועדן הקבוע בשנה האחרונה = חוסר יציבות. בדוח במידע נוסף למטה מופיע אם העמותה משלמת משכורות בזמן לאורך שנים. · (ותק הארגון – לא קשור לסעיף הזה, קשור לסעיף של גודל בהתחלה)

Answer 80

תכליתיות הנה יעילות תפעולית. · גרעון בשנה האחרונה - האם התקציב שלי היה מאוזן, האם הוצאות ההנהלה והכלליות יהיו בתחום הסביר. אם נראה בעמותה למשל הנהלה וכלליות – 30% זה חמור מאוד. אנחנו רוצים שרוב הכסף יהיה בעלות הפעילות. איך בודקות את זה? בשורה האחרונה בדוח הפעילות, בודקות אם יש גרעון שנתי, שורה אחרונה – האם העמותה סיימה את השנה בגרעון. דוח עלות הפעילות למעשה אומר אם סיימנו בעודף או בגרעון. · שיעור ניצול התקציב בשנה הקודמת – עמידה ביעדי התקציב בשנת התקציב האחרונה. תקציב היא תכנית הארגון. את התקציב לשנה הבאה בסוף השנה הקודמת – כלומר זוהי תכנית העבודה לשנה הבאה. ישנן כמה שיטות לבדוק את השיעור של ניצול התקציב בשנה הקודמת. בחלק של נתונים נוספים רשום כמה העמותה תכננה להוציא באותה שנה, כלומר מה הייתה התכנית, בדוגמה שלנו - 1800. ובדוח עלות הפעילות אני בודקת מה היה מחזור הפעילות (1670). מחזור הפעילות חלקי תקציב שתוכנן : 1670/1800= 93%. · שיעור הוצאות הנהלה וכלליות - הנהלה וכלליות / סה"כ הכנסות (מזור הפעילות) – עד 25% לפי חוק העמותות, עד 22% לפי החשב הכללי. בדוגמא שלנו: 618/1670=19% - משמע אני עומדת גם בהוראות החשב הכללי וגם בהוראות רשם העמותות.

היבטים כלכליים וחשבונאיים בניהול מלכ"רים Flashcards

(104 cards)