סיבוכים ומניעה

Question 1

כיצד מונעים דיאליזה?

Answer 1

1. תרופות – תרופות מסוימות עלולות לפגוע בכליות. השכיחות שבהן הן התרופות המשתייכות לקבוצת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידליים
   NSAID - NONSTEROIDAL ANTI-INFLAMMATORY DRUGS
   , כגון נקסין,
   וולטרן, ארקוקסיה ואטופן. לכן, במטופלים הלוקים באי-ספיקת כליות כרונית יש להימנע ככל האפשר מתרופות אלו, וככלל – להתאים את מינון התרופות לתפקוד הכלייתי הלקוי – מחשש להידרדרות נוספת בתפקודם הכלייתי של החולים, עד כדי צורך בדיאליזה. ההסבר לחשש זה נעוץ בתפקידה החיוני של הכליה בפינוי חומרי פסולת, ובכלל זה חומרים רעילים שמקורם בתרופות. במטופלים הלוקים באי-ספיקת כליות, חומרי פסולת אלה לא יסולקו ביעילות מהדם בסיום פעולתה של התרופה, וכך למעשה הם חשופים לסיכון מוגבר להרעלה עקב הצטברות חומרים אלה.
2. שתייה – הגברת המודעות לחשיבות השתייה של כשני ליטרים מים ביממה, בייחוד בקרב מטופלים המצויים בקבוצת סיכון לאי-ספיקת כליות, ובהם כלל האוכלוסייה מבני 65 שנה ואילך, חולים במחלות לב, מטופלים הנוטלים תרופות להורדת לחץ הדם, חולים במחלות כליה, וכן במצבי התייבשות, חום, הקאות ושלשולים.
3. מניעת זיהומים בדרכי השתן – זיהומים אלה, בייחוד בקרב נשים, עלולים להתפשט לכליה ולגרום אי- ספיקת כליות. חשוב להקפיד על היגיינה אישית לאחר הפרשת צואה ושתן, להימנע מהתאפקות ממושכת לפני הטלת שתן ולדאוג לשתייה מספקת של נוזלים.

Question 2

מהם הסיבוכים של דיאליזה?

Answer 2

1. בצקת ריאות – עקב הצטברות נוזלים ואי-מתן שתן.
2. אוֵּר ְמָיה – הצטברות רמות חריגות של אוֵּר ָא ִ ה )ש ְת ָנן( במערכת הדם. אוריאה היא תוצר הפירוק העיקרי של חילוף החומרים של חלבונים, ומהווה מרכיב חיוני בשתן, המיוצר בגוף כדי לסייע בניקוז חומרי פסולת ורעלים דרך מערכת השתן. אי-ספיקת כליות כרוכה בנוכחות עודפת של אוריאה במערכת הדם, ולרמות חריגות אלה של אוריאה ניכרת השפעה רעילה, המתפתחת עד מהרה לאורמיה. תסמיני המחלה, כגון חוסר תיאבון, בחילה והקאה, עלולים להתפתח לכדי סיבוכים קשים, ובראשם דלקת קרום הלב וכן פגיעה מוחית עצבית המתבטאת בבלבול ובאפתיה עד כדי חוסר הכרה ומוות.
3. וכן פגיעה מוחית עצבית המתבטאת בבלבול ובאפתיה עד כדי חוסר הכרה ומוות.
4. אנמיה – נגרמת על רקע פגיעה בייצור ההורמון אריתרופויאטין המיוצר בכליה
5. אוסטאופורוזיס ורככת – עקב פגיעה בייצור ויטמין
   D
6. יתר לחץ דם – עלול להיגרם משנית להיצרות עורק הכליה ולמחלות הכליה, אם כי במקרים רבים קשה לקבוע אם יתר לחץ הדם הוא הגורם או התוצאה של מחלות הכליה. יתר לחץ דם הנובע מפגיעה ברקמת הכליה נגרם ככל הנראה מאגירת מלח )נתרן( ונוזלים, וכן מהפרעה בזרימת הדם לרקמת הכליה, שתורמת לעלייה בלחץ הדם עקב הפרשה מוגברת של רנין

Question 3

מהו המניעה של אי ספיקת כליות אקוטית

Answer 3

1. אספקת נוזלים למניעת מצבים של התייבשות והלם היפוולמי
2. טיפול בזיהומים למניעת הלם ספטי.
3. בטיפולים תרופתיים, יש להימנע ממינונים גבוהים ולאורך זמן, וכן מתרופות העוברות בכליה. חשוב לנטר
   את רמת התרופות בדם בקרב מטופלים הנוטלים בקביעוּת תרופות מסוימות, כגון תרופות לטיפול ביתר
   לחץ דם.
4. טיפול מהיר בירידה בלחץ הדם

Question 4

מהם הסיבוכים של אי ספיקת כליות אקוטית?

Answer 4

1. היפרקלמיה– רמה מוגברת וחריגה של אשלגן בדם, הגורמת הפרעות בקצב הלב.
2. חמצת מטבולית
   METABOLIC ACIDOSIS
   נובעת מאי-הרחקה של יוני מימן, קושי בהפרשת אמוניה
   לשתן, ועקב כך רמות
   PH
   נמוכות בדם )>7.35(. טיפולי דיאליזה יינתנו במקרים של חמצת מטבולית קשה.
3. בצקת ריאות
   PULMONARY EDEMA
   – )עקב הצטברות נוזלים בדם ואי-מתן שתן, יצטברו נוזלים גם
   בנאדיות הריאה, דבר שעלול להתבטא בהפרעה בחילוף הגזים בריאה, עד כדי כשל נשימתי.

Question 5

מהי המניעה של אבנים בכליות?

Answer 5

שתייה מרובה – המודעות לחשיבות השתייה וההתנהלות1. ב”משמעת מים” הן מפתח מרכזי במניעת אבני כליה, שכן אלה נוצרות בעיקר עקב הרגלי צריכה בחסר של מים. זאת לצד רמות בלתי תקינות של מינרלים ומרכיבים נוספים המצויים בנוזל השתן .המים מאפשרים דילול של נוזל השתן, ולכן צעדי המנע המתבקשים הם: הקפדה על שתייה מספקת של מים – כ10-8- כוסות ביום; הגברת המודעות לחשיבות השתייה, ובייחוד סביב מאמץ גופני, שהות באקלים חם או בחלל סגור הממוזג במזגן.

2. תזונה מאוזנת – המלצות התזונה הייחודיות למניעת התפתחותן של אבני כליה הן מזון דל-מלח, דל-שומן ובעל תכולת חלבון בינונית.
3. בדיקות מעבדה – נעשות לצורכי מעקב ומניעה בקרב מטופלים, בנסיבות של חשש להישנות אבני כליה
   שלקו בהן בעברם והחלימו:
   בדיקות דם: קריאטינין, סידן, פוספט, חומצת שתן וכן רמות הורמון בלוטת יותרת התריס )parathyroid). אם הגורם לאבני הכליה הוא גידול בבלוטה, ניתוח לכריתת הבלוטה ימנע את היווצרותן של אבנים
   נוספות.
   בדיקות שתן: איסוף שתן על פני יממה ובדיקת רמות הקריאטינין, הסידן, חומצת השתן והציסטין.

Question 6

מהם הסיבוכם של אבנים בכליות?

Answer 6

1.1חסימה בדרכי השתן, אי-ספיקת כליות – הסיבוך העיקרי של אבנים בדרכי השתן הוא חסימה בדרכי השתן, שעלולה להתפתח לכל אורך דרכי השתן – מאגני הכליה ועד לשופכן. חסימה בדרכי השתן עלולה להתבטא בהפסקה במתן שתן, ובמקרים קשים תיתכן אי-ספיקת כליות חריפה.

2.2זיהום – תיתכן התפתחות זיהום, כסיבוך הנובע מהימצאות האבן בדרכי השתן

Question 7

מהם הסיבוכים ב
UTI

Answer 7

.1 סיבוך מרכזי הוא זיהום שנגרם על-ידי חיידק עמיד לאנטיביוטיקה. חיידקים עמידים הם חיידקים שאינם מגיבים לטיפול אנטיביוטי שגרתי. חיידקים כאלו מתפשטים באוכלוסייה עקב שימוש בלתי מבוקר באנטיביוטיקה, ונפוצים בייחוד בבתי חולים ובתי אבות. לכן, הם קשורים יותר לזיהומים הנובעים מקטטר בדרכי השתן.

.2 זיהום בדרכי השתן התחתונות יכול להסתבך לזיהום חריף וקשה יותר המתפשט לדרכי השתן העליונות )שמלווה, כזכור, בחום, צמרמורות וכד’(. זיהום כזה יכול להסתבך גם לזיהום כללי בגוף, כאשר החיידק חודר לזרם הדם של החולה – מצב שנקרא ספסיס ומהווה סכנת חיים ללא טיפול אנטיביוטי מיידי הניתן דרך הוריד.

.3 נשים רבות סובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן. במקרים כאלו חשוב לברר האם יש סיבה מיוחדת לחזרה – שינוי אנטומי בדרכי השתן, חסימה, אי שמירה מספקת ונכונה על הגיינה וכד’.
לעיתים קרובות לא נמצאת סיבה לדלקות החוזרות וכדאי לתת טיפול מונע.

Question 8

מהו המניעה ב
UTI

Answer 8

.1 הקפדה על הגיינה של דרכי השתן. כפי שהזוכר, מקורם של רוב הזיהומים במערכת העיכול – חיידקים צואתיים הקרובים מאוד במיקומם לשופכה. בקרב נשים, גם מתן שתן לאחר קיום
יחסי מין יכול למנוע דלקות חוזרות.

.2 במקרים חוזרים, ניתן לטפל בחולה באנטיביוטיקה מניעתית - גם ללא זיהום פעיל החולה נוטל אנטיביוטיקה במינון נמוך כדי למנוע התפתחות זיהום.

.3 יש הטוענים ששתייה של מיץ חמוציות עוזר במניעת דלקות, אך טיפול זה טרם הוכח באופן ודאי.