נוירואנטומיה Flashcards

1
Q

נוירואקסיס

A

קו דימיוני העובר דרך אמצע מערכת העצבית המרכזית, מקצה חוט השדרה עד המוח הקדמי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

חתך סגיטלי

A

ניצב לנוירואקסיס. דרך האף לעורף

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

חתך קורונלי

A

מקביל למצח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

חתך הוריזונטלי

A

חתך אופקי, מקביל לקרקע

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

anterior

A

קידמי, מכוון לפנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

posterior

A

אחורי, מכוון לזנב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

rostral

A

לאורך הנויראקסיס לכיוון הפנים, מקורי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

caudal

A

לאורך הנויראקסיס לכיוון הזנב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

dorsal

A

גבי, ניצב לנויראקסיס כלפי הגב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

vertral

A

לכיוון הדופן הקידמי של הגוף

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

lateral

A

צידי. כלפי צד הגוף הרחק מהמרכז

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

median

A

כלפי קו האמצע, הרחק מצידי הגוף

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

איפסילטרלי

A

באותו צד של הגוף

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

קונטרלטרלי

A

בצד הנגדי של הגוף

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

בילטרלי

A

דו צדדי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

המיספרה ימין

A

סינתזה של מידע
יכולות מרחביות
קריאת מפות סרטוטים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

המיספרה שמאל

A

ניתוח של מידע
זיהוי אירועים סדרתיים
דיבור, שפה, קריאה וכתיבה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

forbrain התפתחות המוח קדמי

A

חדר לטרלי- טלנצפלון- קורטקס, גרעינים בזאליים, מערכת לימבית

חדר שלישי- דיאנצפלון- תלמוס, היפותלמוס, איצטרובל

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

midbrain התפתחות ה

A

צרבל אקוודקט- מזנצפלון- טקטום, טגמנטום

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

hindbrain

A

חדר הרביעי- מטנצפלון- צרבלום, פונס

מיילנצפלון- מודולה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

סדר קרומי המוח ומוח השדרה

A
שיער
עור
קרום העצם
עצם
dura mater
arachnoid
חלל תת  ארכנואידי
pia mater
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

עצם

A

העצם המגנה על המוח נקראת גולגולת. היא בנויה ממספר עצמות שנקראת בהתאם לאונה מעליה הן נמצאות.
מספקת הכנה מכאנית ומונעת כניסה למיקרואורגניזמים וחומרים רעילים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

dure mater

A

שכבה נוקשה עם כלי דם. נכנסת בקלפים הגדולים של המוח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

arachnoid

A

מורכב מסיבים הדומים לקרום עכביש. פחות נוקשה מהדורה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

החלל התת ארכנואידי

A

בין הארכנואיד לפייה. החלל מכיל את נוזל המוח והמוח צף בתוכו.

עוזר בריכוך זעזועים והקטנת המשקל הסגולי של המוח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

pia mater

A

קרום דק שקוף המצפה את המוח ונכנס לכל החריצים שלו

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

חדרי המוח

A

2 חדרים לטרליים
חדר שלישי
חדר רביעי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

cerebal aqueduct

A

מעבר צר בין החדר השלישי לרביעי. הוא מאוד רגיש לסתימות וסתימה בו תוביל לגדילת החדרים ודחיסה של שאר המוח.
מטפלים במצב זה על ידי החדרת צינורית ניקוז הנוזל לתוך חלל הבטן.
במקרה כזה אצל תינוקות בגלל שהגולגולת שלהם עוד לא סגורה כל הראש יתנפח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

interventricular formen

A

המעבר בין החדרים הלטרליים לשלישי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

מסלול נוזל המוחCSF

A

הנוזל יוצא מהחדרים הלטרלים, דרך האינטרוונטיקיולר פורמן, לחדר השלישי, ומשם דרך הצרבל אקוודקט לחדר הרביעי. בדרך “אוסף” את הנוזל שנוצר בכל החדרים.
מגיעה לחלל התת ארכנואידי ומשם דרך כלי הדם שנמצאים בדורה יוצא אל הורידים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

מחסום דם מוח BBB

A

כלי הדם במוח צמודים זה לזה כך שהרווחים בניהם קטנים יותא ומולקולות גדולות לא יכולות להכנס אל תוך המוח.
גם תאי גלייה אסטרוציטים ומיקרו גליה משתתפים במחסום דם מוח ומגנים עליו

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

התפתחות מערכת העצבים בעובר

A
  • תא הפרייה מתרבה לתאים נוספים שמתמיינים ע”פ תפקיד.
  • תאים למערכת העצבים נקראים אקטודרמים.
  • הם מסתדרים בצורת פלטה שנקראת נוירל פלייט
  • בפלטה נוצר שקע (השקע הנוירלי)
  • השקע נסגר ונוצר צינור הנוירל טיוב
  • החלק העליון מתנתק והופך לגנגליונים במערכת העצבים ההיקפית
  • הצינור הופך להיות 3 חללים מהם מתפתחים חדרי המוח
  • הנוירונים נודדים למקומם המיועד (נוירל מיגריישן)
  • אפופטוזיס: תהליך בו תאי עצב שלא הצליחו להתמיין “מתאבדים”
  • סינפטוגנזיס: יצירת סינפסות בין הנוירונים
  • מיאלינזציה: יצירת מיאלין סביב האקסונים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

תאים אקטודרמליים

A

תאים בעובר המיועדים למערכת העצבים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

neural plate

A

התאים האקטודרמליים מסתדרים קודם כל בצורת פלטה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

שקע הנוירלי

A

השקע שנוצר בneural plate

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

neural tube

A

מהשקע הנוירולי נוצר צינור, הצינור הנוירלי, שיתחלק ל3 חללים מהם יווצרו החדרים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

neural migratin

A

תהליך נדידת תאי עצב למיקום היעודי. ההתפתחות של המוח היא מהחלק הפנימי לחיצוני.
מתחיל בשבוע 12 עד הלידה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

apoptosis

A

תהליך בו תאי עצב שלא הצליחו להתמיין “מתאבדים”. מתחלים בשבוע ה16 ונמשך אחרי הלידה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

synaptogenesis

A

תהליך יצירת סינפסות בין נוירונים על מנת שיוכלו לתקשר.

מתחיל בשבוע 20 ונמשך לאחר הלידה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

מיאליניזציה

A

תהליך יצירת מיאלין סביב אקסונים. מתחיל בשבוע 28 ונמשך לאחר הלידה (עד סביבות גיל 20)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

חלוקת הקורטקס לפי אונות

A

אונה פרונטלית, פריטלית, אוקסיפיטלית, טמפורלית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

חריץ עמוק בתכסית המוח

A

fissure

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

חריץ בתכסית המוח

A

sulcus

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

רכס בתכסית המוח

A

gyrus

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

central fissure

A

חריץ בין האונה הפרונטלית לפריאטלית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

lateral fissure

A

חריץ בין האונה הפרונטלית לטמפורלית

47
Q

אונה פרונטלית

A

אונה קידמית

48
Q

אונה פריאטלית

A

אונה קודקודית

49
Q

אונה אוקסיפיטלית

A

אונה עורפית

50
Q

אונה טמפורלית

A

אונה רקתית

51
Q

קורטקס ראשוני primary cortex

A

האזורים בקורטקס שמקבלים או שולחים מידע לאיזור תת קורטיקליים.

מוטורי, סומסטוסנסורי, ראייה, שמיעה, אינסולה (חוש הטעם)

52
Q

קורטקס שניוני/ אסוציאטיבי association cortex

A

רוב הקורטקס. אחראי על יצירת קשרים ואינטגרציה של מידע

53
Q

מיקום האונה הפרונטלית

A

מצח

54
Q

קורטקס ראשוני/ שניוני באונה הפרונטלית

A

קורטקס ראשוני: אין

קורטקס שניוני: מוטורי, קורטקס פרה-פרונטלי

55
Q

תפקידי האונה הפרונטלית

A

תפקודי ניהול ובקרה, שינויים בהתנהגות רגשית וקוגניטיבית.
העתקה (סוויץ’), עדכון (מחיקת מידע לא רלוונטי וזיכרון של רלוונטי במקום), עיכוב/ איפוק
תכנון, חשיבה, קשב, אמפתיה

56
Q

הקוטקס הפרה- פרונטלי

A

קורטקס אוסציאטיבי.
גדול יותר באדם מחיות אחרות ביחס למוח.
אחראי על: חיפוש בסביבה והתמקדות בדבר חשוב, בחירת תגובה נכונה, התנהגות חברתית ומינית מותאמת, switch, שיפוט

57
Q

פיניאס גייג’

A

היה איש נורמטיבי עד שננעץ מוט בראשו כך שרק הקורטקס הפרה-פרונטלי נפגע.
הוא תפקד כרגיל וזכר הכל.
אך אישיותו השתנה לגמרי: הפך לאדם בוטה וילדותי, לא הסתדר בסיטואציות חברתיות, התנהג מינית בצורה לא מותאמת

58
Q

איזור ברוקה

A

איזור במוח השולט על דיבור.

אם נפגע האדם יודע מה הוא רוצה להגיד אבל לא יכול לדבר

59
Q

מיקום האונה הפריאטלית

A

קודקוד

60
Q

קורטקס ראשוני ושניוני באונה הפריאטלית

A

קורטקס ראשוני- מוטורי, סומטוסנסורי

קוטקס אסוציאטיבי- סומטוסנסורי

61
Q

תפקידי האונה הפריאטלית

A

עיבוד מידע סומטוסנסורי, אינטגרציה סנסורית, ומפה של המרחב

62
Q

הקורטקס הסומסטוסנסורי

A

ניתן למקם על הקורטקס הסומטוסנסורי את האיבר ממנו מגיעה התחושה.
החלוקה לגודל האיזורים קשורה בפרופורציה ליכולת הסנסורית של אותם אזורים

63
Q

פגיעה באונה הפריאטלית

A

הזנחת צד- החולים לאחר פגיעה מוחית נכשלים בזיהוי, אוריינטציה או תגובה לגירויים שמקורם בצד אחד של המרחק, כשיודעים שכישלון זה אינו נובע בחוסר תחושתי או מטורי ראשוני (כלומר קיבלו את המידע רק לא עיבדו אותו)

64
Q

מיקום האונה הטמפורלית

A

בצדדים, ברקות

65
Q

קורטקס ראשוני/ שניוני באונה הטמפורלית

A

קורטקס ראשוני: שמיעה

קורקטס שניוני: שמיעה

66
Q

תפקיד האונה הטמפורלית

A

שמיעה, הבנת השפה,

זיכרון, רגשות, זיהוי חפצים

67
Q

אזור ורניקה

A

קשור להבנת המילים.

פגיעה באיזור זה תוביל אדם לדבר מילים ללא משמעות

68
Q

מיקום האונה האוקסיפיטלית

A

עורף

69
Q

קורטקס ראשוני/ שניוני באונה האוקסיפיטלית

A

קורטקס ראשוני: ראיה

קורטקס שניוני: ראיה

70
Q

תפקיד האונה האוקסיפיטלית

A

ראייה.

החוש המרכזי של האדם הוא ראיה לכן מוקדשת לו אונה שלמה

71
Q

החומר האפור

A

גופי תאים

72
Q

החומר הלבן

A

צברי אקסון. נראים לבנים כי זה הצבע של המיאלין

73
Q

סוגי סיבים שקיים במוח

A

association fibers קומיסורות.
projection fibers סיבי הטלה.
association fibers סיבים אסוציאטיבית.

74
Q

קומיסורות

A

סיבי חיבור בין שתי ההמיספרות, הקורפוס קלוסום, בנוי מאקסונים שזורמים בין שתי ההמיספרות. התנועה היא דו כיוונית

75
Q

סיבי הטלה projection fiber

A

מחברים בין החלקים העליונים לתחתונים של אותה המיספרה (בין הקורטקס למבנים התת קורטיקליים)

76
Q

סיבים אסוציאטיביים

A

מחברים מבנים קורטיקלים שונים באותה המיספרה

77
Q

תפקיד הגרעינים הבזאליים

A

מוטוריקה, סוגים שונים של למידה ומוטיבציה, ויסות, התנהגות הרגלית.

78
Q

הגרעינים הבזאליים העיקריים

A

galbus pallidus
caudate nuclaus
putamen

79
Q

מחלות הקשורות בגרעינים הבזאליים

A

הנטיגטון- ניוון של הגרעינים הבזאליים. מתבטא בתנועות בלתי רצוניות וירידה קוגניטיבית
פרקינסון- אובדן תנועה יחד עם תנועות בלתי רצוניות ותנועות נוקשות
טורט.

80
Q

תלמוס

A

תחנת ממסר לכל החושים מלבד ריח. מקבל מידע מוטורי מהגרעינים הבזאלים וסנסורי מאברי החוש.
בין התלמוסים נמצא חיבור massa intermeidia.
המידע מגיע קונטרלטרלי - הצד הנגדי.
המידע שמגיע לתלמוס עובר עיבוד ראשוני וממנו עובר לקורטקס ראשוני.

81
Q

מיקום התלמוס

A

תת קורטיקלי.

עוטף את החדר השלישי ויושב על גזע המוח.

82
Q

מיקום ההיפותלמוס

A

מתחת לתלמוס

תת קורטיקלי

83
Q

תפקידי ההיפותלמוס

A
בקרה על מערכת העצבים האוטונומית
חושים פנימיים
בקרה ושליטה על שחרור הורמונים מההיפופיזה
אחראי על ויסות התנהגויות הקשורות לאכילה,פעילות מעי, קצב לב
בקרה על המערכת הלימבית
84
Q

מיקום ההיפופיזה

A

מתחת להיפותלמוס ומחוברת אליו.

יושבת בשקע מיוחד בעצם התחתונה של המוח

85
Q

תפקיד ההיפופיזה

A

בלוטת יותרת המוח.

מפרישה הורמונים ונשלטת על ידי ההיפותלמוס

86
Q

מיקום גרעין הSCN

A

מעל המקום בו עצב הראייה מתצלב.
אחראי על שעונים ביולוגיים, כמו שינה וערות..
השעונים הביולוגיים הם גנטים וםועלים גם ללא רמזים חיצוניים, אך רוב השעונים כן נעזרים ברמזים חיצוניים (כמו חושך לדעת שזה לילה)

87
Q

בלוטת האיצטרובל

A

ממקומת מאוחרי התלמוס.

קשורה גם למחזורים ביולוגיים, ספציפית לעונתיים.

88
Q

תפקידי המערכת הלימבית

A

רגש, למידה וזיכרון וריח

89
Q

חלקי המערכת הלימבית

A

היפוקמפוס, אמיגדלה, פורניס, cingulate cortex

90
Q

היפוקמפוס

A

יכולת למידת וזיכרון בהקשר של מקום וזמן ספציפי

91
Q

אמיגדלה

A

זיהוי רגש ופחד.
גירוי האמיגדלה- יוביל לתחושת פחד.
פגיעה באמיגדלה- אין התניית פחד, אין למידה על פחד, לא זוכר סיפורים מפחידים, לא מצליח להבין פחד

92
Q

midbrain

A

טקטום, טגמנטום

93
Q

מיקום הטקטום

A

עליון, מאחורי הטגמנטום

94
Q

תפקיד הטגמנטום

A

אוריינטציה של גירוי במרחב.
supirior kuliki- גירויים חזותיים
inferior kuliki- גירויים שמיעתיים

95
Q

מיקום הטגמנטום

A

מתחת לטקטום, קידמי

96
Q

ממה מורכב הטגמנטום

A

reticular formation- שינה וערות, קשב, טונוס שרירים, תנועה ורפלקסים שונים
periaqueductal gray- תפקידים בתנועה, התנהגויות השרדותיות ושיכוך כאבים.
substantia nigra- קשור לתפקידים מוטורים דרך הגרעינים הבזליים

97
Q

hindbrain

A

צרבלום
פונס
מודולה

98
Q

צרבלום

A

נראה כמו מוח קטן בגל שיש לו רכסים וחריצים. מכיל חצי מהנוירונים של המוח.
הוא דומה למוח הגדול- יש לו שתי המיספרותף מכוסה בקורטקס צרבלי ויש לו מספר גרעינים.
תפקידיו קשורים למערכת מוטורית.
מקבל מידע מהקורטקס ומחוט השדרה, עושה אינטגרציה למידע ומחזיר את המידע לקורטקס.
הוא עושה ויסות ובקרה למידע שמעדכן את הפקודות של המוח כדי ליצור תנועות חלקות ולא מקוטעות.

99
Q

תפקידי הצרבלום

A

תפקידים מוטורים: קורדינציה, שיווי משקל, תנועה חלקה, התניה קלאסית..

100
Q

מיקום הפונס

A

סביב החדר הרביעי

101
Q

תפקיד הפונס

A

מגשר בין המודולה והמוח התיכון. גוש סיבים של אקסונים שיוצאים ונכנסים לצרבלום. מקשר בין הצרבלום לקורטקס

102
Q

modulla obloongata מודולה

A

אחראית על תפקודים הכי בסיסיים וקריטיים להשרדות: נשימה, ויסות של מערכת הלב, טונוס שרירים.
מכילה חלקים מהרטיקיולר פורמיישן שקשור בשינה וערות (שנת חלום).
החלק הכי קדום של המוח, חלק מגזע המוח.

103
Q

עצבים קרניאליים

A

יוצאים מהמודולה והפונס ישירות לאיברים בפריפריה.

יש 12 זוגות כאלו

104
Q

חוט השדרה

A

המשך של המודולה והוא נמצא בתוך חוליות.
מכל חוליה יוצא עצבוב של עצבים שיוצאים אל הפריפריה וכניסה של עצבים סנסורים שיעבירו משוב דרך חוט הדרה שיועבר למוח לעיבודים נוספים.
הקרומים והנוזל שעוטפים את המוח עוטפים את השדרה

105
Q

עצבים במערכת העצבים ההיקפית

A

קרניאלים וספינלים

106
Q

עצבים ספינליים

A

נמצאים בצידי עמוד השדרה.
מידע מוטורי עובר מהמוח דרך השדרה אל השרירים, מידע סנסורי עובר מהגוף דרך השדרה למוח כדי לעבור עיבוד.
האקסונים עוברים כצינור אחד מהגוף וקרוב לחוט השדרה מתפצלים לשורש דורסלי וונטרלי.

107
Q

שורש ונטרלי

A

ממנו נכנסים נוירונים מוטורים לחוט השדרה

108
Q

שורש דורסלי

A

ממנו נכנסים נוירונים סנסורים לחוט השדרה

109
Q

afferent

A

אקסונים נכנסים לחוט השדרה

110
Q

efferent

A

אקסונים יוצאים מחוט השדרה

111
Q

הגנגליונים הספינלים

A

נוירונים סנסוריים עושים עצירה בתחילת הקרן הדורסלים, שם נוצרת סינפסה עם נוירון אחר שמגיע עד לחוט השדרה.
באיזור זה קיים הרבה גופי תאים והוא נקרא הגנגליונים הספינלים

112
Q

העצבים הסומטים (שרירי השלד)

A

יוצאים ישירות לאיבר המטרה, אין גנגליון ולאורך כל האקסון הוא מצופה מיאלין כלומר ההעברה מהירה

113
Q

עצבים אוטונומים

A

נוירונים אוטונומים היוצאים מהשדרה יש גנגליון בדרך. העצב עד לגנגליון נקרא פרה-גנגליון והוא עם מיאלין, העצב אחרי הגנגליון נקרא פוסט- גנגליוני והוא ללא מיאלין.
במערכת הפרה סימפטטית האקסון הפרה גנגליוני ארוך ואקסון פוסט גנגליוני קצר. כלומר מאט קרוב לאיבר
המערכת הסימפטטית- אקסון פרה גנגליוני קצר ופוסט גנגליוני ארוך. כלומר מאט רחוק מהאיבר