משפט חוקתי Flashcards
מהם ארבעת המאפיינים של חוקה?
1) כריתה ברגעים היסטוריים
2) דרך אישור מיוחדת
3) יציבות ונוקשות החוקה
4) עליונות החוקה
מה הוגדר בפס”ד מזרחי?
השאלה המשפטית: האם לכנסת יש סמכות מכוננת?
חשין: לפי הרציפות החוקתית אין לכנסת סמכות מכוננת (הגוף נכשל בתפקידו) ולכן הסמכות חוזרת לעם.
ברק: מוצא במצעים של מפלגות כי נושא החוקה היה מרכזי בבחירות ולכן נוקט בתורת שני הכובעים לכנסת.
שמגר: משתמש בעקרון ריבונות הפרלמנט - הכנסת היא כל יכול.
מהי הרציפות החוקתית של הכנסת?
1) מגילת העצמאות (1498)
2) נבחרת אסיפה מכוננת (1949)
3) חוק המעבר (1949)
4) החלטת ההרי (1950)
5) הכנסת הראשונה (אסיפה המכוננת) מתפזרת ולא מבצעת את תפקידה
באיזה פס”ד נאכפה ההגבלה הצורנית?
פס”ד ברגמן - ביהמ”ש דן על החחוק למימון מפלגות וקובע כי יש לאשר את החוק עם רוב של 61 או להסיר את החלק הלא שוויוני מהחוק.
באיזה פס”ד נאכפה ההגבלה המהותית?
פס”ד תנועת לאו”ר - ברק פוסל חוק למימון מפגלות בטענה כי החוק לא עבר קריאה טרומית (צורני) ומציין כי בדמוקרטיה מהותית ניתן לבצע ביקורת שיפוטית מהותית!
עיגון זכויות - ח”י כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק
כבוד האדם וחירותו - מעגן שורה של זכויות אדם
חופש העיסוק: מעגן זכות אחד בלבד (ס’ 3)
פסקת ההגבלה - ח”י כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק
כבוד אדם וחירותו: ס’ 8
חופש העיסוק: ס’ 4
פסקת ההתגברות - ח”י כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק
כבוד אדם וחירותו - לא קיימת
חופש העיסוק - ס’ 8
פסקת שמירת הדינים - ח”י כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק
כבוד האדם וחירותו - ס’ 10
חופש העיסוק - לא קיימת
סעיף נוקשות - ח”י כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק
כבוד האדם וחירותו - לא קיימת
חופש העיסוק - ס’ 7
פסקת כיבוד - ח”י כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק
כבוד האדם וחירותו - ס’ 11
חופש העיסוק - ס’ 5
פסקת ההגבלה הביטחונית - ח”י כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק
כבוד האדם וחירותו - ס’ 9
חופש העיסוק - לא קיימת
מהי המחלוקת בין ברק וחשין בפס”ד גנימאת?
ברק - יש לפרש את סעיף השמירת הדינים בפשרנות צרה ודווקנית. לא ניתן לפרש חוקים לפי שתי שיטות משפט מקבילות.
חשין - תוקפו של חוק נקבע לפי הפרשנות שלו.
כתוצאה, פס”ד גנימאת החליש את סעיף שמירת הדינים
מהם שני התנאים להפעלת פסקת ההתגברות?
1) רוב של 61
2) הסכמה מפורשת של המחוקק
במאמר של ד”ר הלל סומר - מהו ההבדל בעיקרי בין פסקת ההתגברות בישראל והדיון סביבה לבין פסקת ההתגברות בקנדה?
בקנדה מדובר בכלי המאפשר לפרוונציות להתגבר על הממשל הפדרלי ואילו פסקת ההתגברות בישראל מתייחס ל”מילה האחרונה” בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת
פס”ד מטריאל: מהן שתי השאלות המשפטיות וההלכות הנובעות מכך?
1) האם פסקת ההתגברות תקפה רק מפניי פסקת ההגבלה? - ביהמ”ש משאיר את הנושא בצריך עיון אך קובע כי קיימים מגבלות כלשהם לפסקת ההתגבות
2) במידה והחוק פוגע במספר זכויות האם פסקת ההתגברות חלה על הכל? - ביהמ”ש מעלה את מבחן כפל הזכויות וקובע כי יש לבחון באיזו זכויות ישנה פגיעה ישירה ובאיזו בצורה משנית.