דיני נזיקין

Question 1

מהו הפתרון במשפט המקובל למצבים שבהם משטר הרשלנות אינו מספק תמריצים להיזהר?

Answer 1

פיתחו דוקטרינות של אחריות חמורה, שבהן עצם קרות הנזק מחייב את המזיק, ללא תלות בשאלת סבירות התנהגותו

Question 2

כיצד המשפט הישראלי מתמודד עם מצבים שבהם משטר הרשלנות מוגבל?

Answer 2

בישראל שומרים על משטר רשלנות ומסייעים לתובע באמצעות העברת נטל הראיה לנתבע במצבים מסוימים.

Question 3

מה קובע ס’ 41א לפקודת הנזיקין לגבי נזקי גוף שנגרמו על ידי כלב?

Answer 3

מדובר במשטר אחריות חמורה, שבו אין נפקות לשאלת ההתרשלות של הבעלים

Question 4

מה המשמעות של ס’ 38 לפקודת הנזיקין?

Answer 4

במקרים של “דברים מסוכנים” או “דברים נמלטים”, אם הניזוק מוכיח שנפגע ממשהו כזה, נטל הראיה עובר לנתבע להוכיח שלא התרשל.

Question 5

כיצד מוגדר “דבר מסוכן” בפס”ד ישראלינג??

Answer 5

חפץ שיש בו סיכון אינהרנטי, כמו רימון, או חפץ שתכונותיו הופכות אותו למסוכן בנסיבות מסוימות, כמו מעלית עם ליקויים

Question 6

מה קובע פסק הדין פישמן נ’ יועמ”ש בשאלה מה מהווה דבר מסוכן?

Answer 6

רימון הוא “דבר מסוכן” בשל הסיכון האינהרנטי שבו, אך גם חפצים עם סיכון תוצאתי בנסיבות מסוימות עשויים להיחשב מסוכנים

Question 7

על דברים שנמלטים? Rilence v. Fletcher שאלה: מה נקבע בפס”ד

Answer 7

בעל מאגר מים אחראי לנזק שנגרם מחומר שנמלט מהמאגר, גם אם לא התרשל.

Question 8

מהי פרשנות ס’ 38 לגבי “שימוש רגיל” במקרקעין לפי פס”ד מפ”י?

Answer 8

גם שימוש טבעי ורגיל, כמו השקיית שדות, עשוי להיחשב להתרשלות אם נגרם נזק

Question 9

מהי גישת בית המשפט בפס”ד אדרי לגבי הצתות?

Answer 9

על הנתבע להוכיח שההצתה לא הייתה צפויה או שנקט בכל אמצעי הזהירות האפשריים למנוע אותה.

Question 10

כיצד ס’ 39 מתייחס לאחריות על שריפות?

Answer 10

הנתבע אחראי אם התרשל בהבערת אש, פיקוח עליה, או מניעת התפשטותה, גם אם לא גרם לה באופן ישיר.

Question 11

מה המשמעות של ס’ 40 לגבי חיות בר?

Answer 11

בעלים של חיות בר אחראי לנזק שהן גרמו, אלא אם יוכיח שלא התרשל.

Question 12

מהי משמעות סעיף “הדבר מעיד בעד עצמו”?

Answer 12

במצבים שבהם אין לניזוק מידע על נסיבות המקרה, נטל ההוכחה עובר לנתבע להראות שלא התרשל.

Question 13

מה נקבע בפס”ד צאלח לגבי נזק בעבודה?

Answer 13

אם אין מעקה במדרגות, הדבר נחשב להתרשלות מסתברת, והמעביד צריך להראות שלא התרשל.

Question 14

כיצד נזק ראייתי משפיע על ניהול תביעות?

Answer 14

זק ראייתי נגרם כאשר פעולת המזיק שוללת מהניזוק יכולת להוכיח את תביעתו. במקרה כזה, נטל ההוכחה עשוי לעבור לנתבע.

Question 15

מהו ההבדל בין נזק ראייתי מובנה לנזק ראייתי נפרד?

Answer 15

נזק ראייתי מובנה נגרם מאותו מעשה שיצר את הנזק הפיזי, בעוד שנזק ראייתי נפרד נובע ממעשה נוסף, כמו אובדן מסמכים.

Question 16

מה קובע פס”ד ששון לגבי נזק ראייתי מובנה?

Answer 16

במקרים שבהם הנזק הראייתי הוא חלק אינהרנטי מהנזק הפיזי, הנתבע לא יחויב אם אין לו יכולת להציג ראיות.

Question 17

מה נקבע בפס”ד פלונית נ’ אסף הרופא?

Answer 17

הוכרה דוקטרינת נזק ראייתי מובנה, אך התובע עדיין נדרש להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.

Question 18

כיצד מתייחסים לתביעות על בסיס ראיות כלליות?

Answer 18

ראיות סטטיסטיות עשויות לשמש להוכחת התרשלות מסתברת, אך לא מספיקות לבדן לשנות את משטר האחריות

Question 19

כיצד מתייחסים בתי המשפט לאחריות המדינה לפי ס’ 2 לחוק הנזיקים האזרחיים?

Answer 19

המדינה נתפסת כתאגיד, ואחריותה זהה לזו של כל גוף משפטי, למעט מקרים שהחוק מסייג.

Question 20

מהו ס’ 3 לחוק הנזיקים האזרחיים?

Answer 20

המדינה פטורה מאחריות אם פעלה במסגרת הרשות החוקית שלה, בכפוף למבחן ההתרשלות.

Question 21

כיצד מוגדרים ס’ 5 ו-7 לחוק?

Answer 21

ס’ 5 פוטר את המדינה מאחריות לנזקים שנגרמו במסגרת פעולה מלחמתית. ס’ 7 מוסיף פטור מאחריות לנזקי גוף של חיילים.

Question 22

מה נקבע בפס”ד אודה בנוגע לפעולה מלחמתית?

Answer 22

השופט ברק קבע כי פעולת עצירה של מג”ב בשטחים אינה פעולה מלחמתית אלא משטרתית, ולכן המדינה עשויה לשאת באחריות אם החיילים התרשלו.

Question 23

כיצד משפיע פסק הדין לרנר על חובת הזהירות של חיילים במחסום?

Answer 23

קבעה חובת זהירות מושגית לחיילים, אך בפועל המדינה אינה אחראית לנזק שנגרם, כדי לשמור על תבנית התנהלות מבצעית.

Question 24

מהו הייחוד בפס”ד באגא?

Answer 24

למרות שמדובר לכאורה בפעולה מלחמתית, ביהמ”ש חייב את המדינה בשל התרשלות בהחלטה לצרף רכבים אזרחיים לשיירה צבאית.

Question 25

מה נקבע בפס”ד שחפי בנוגע ל”פעולה מלחמתית”?

Answer 25

ביהמ”ש קבע כי פעולות המבוצעות בסכנת חיים אמיתית של החיילים הן פעולה מלחמתית, והמדינה פטורה מאחריות.

Question 26

מהו “חריג שיקול הדעת” בפרשת לוי?

Answer 26

במקרים שבהם רשות פעלה במסגרת מתחם שיקול הדעת שלה, היא פטורה מאחריות, למעט במצבי קיצון שבהם הפעולה בלתי סבירה בעליל.

Question 27

כיצד יושם חריג זה בפס”ד הזרעים?

Answer 27

ביהמ”ש חייב את המדינה בנזק שנגרם בשל פיקוח לקוי על איכות הזרעים, משום שמדובר במקרה רגיל ולא במתחם שיקול הדעת.

Question 28

מה קובע פס”ד רשות ניירות ערך?

Answer 28

ביהמ”ש הזהיר מפני הטלת אחריות על רגולטורים, אך לא שלל חובת זהירות במקרים שבהם המדינה התרשלה בביצוע פיקוח ואכיפה.

Question 29

מה נקבע בפס”ד איבי על חובת הגילוי של המדינה?

Answer 29

למדינה חובת גילוי רחבה כלפי אנשים שנחשפו לסיכון שהיא יצרה, והפרת חובה זו עשויה להוביל לפיצוי.

Question 30

כיצד התייחס ביהמ”ש לפיצוי בגין אובדן סיכויי החלמה בפרשת איבי?

Answer 30

ביהמ”ש הבחין בין קבוצות שונות של תובעים, תוך קביעת פיצוי מוגבר למי שנגרם לו נזק בשל הפרת חובת הגילוי.

Question 31

מהו האיזון בין אכיפה לזכויות אדם בפס”ד אלקשווילי?

Answer 31

ביהמ”ש קבע שהשוטרים פעלו באופן סביר במהלך האירוע, תוך מתן עדיפות לאיזון בין הגנה על הציבור לבין שמירה על זכויות האדם.

Question 32

מה קובע פס”ד אבוס מארא?

Answer 32

המדינה אינה חסינה במצבים שבהם ניתן היה לצפות את האירוע, אך ביהמ”ש אינו מחליף את שיקול הדעת של הרשות.

Question 33

מהו נזק כלכלי טהור?

Answer 33

נזק כלכלי טהור הוא נזק שאינו כולל פגיעה בגוף או ברכוש, אלא הפסד כספי בלבד. לדוגמה, המלצה להשקיע במניה שאינה מבוססת מציאותית.

Question 34

מדוע המשפט המסורתי אינו מכיר בנזק כלכלי טהור כעילה גורפת? (ארבע סיבות)

Answer 34

1) נזק כלכלי טהור משנה את חלוקת העוגה הכלכלית הכוללת ולא את גודלה.
2) יש לניזוק יכולת טובה יותר למנוע נזק בשל גישה לאינפורמציה ייחודית.
3) חשש להצפת תביעות.
4) אינטרסים עסקיים צריכים להיות מוסדרים במסגרת דיני החוזים.

Question 35

מה קבע פס”ד קורנפרד לגבי נזק כלכלי טהור?

Answer 35

ביהמ”ש הכיר בנזק כלכלי טהור במקרה שבו נזק זה נועד למנוע נזק גוף עתידי. הפסיקה התנתקה מאוחר יותר מזיקה זו והחלה להכיר בנזק כלכלי טהור גם במקרים עצמאיים.

Question 36

מתי יכיר ביהמ”ש בנזק כלכלי שנגרם בצורה ישירה?

Answer 36

ביהמ”ש יכיר במקרים שבהם חוג התובעים מוגבל ומזיק יכול לצפות את התרחשות הנזק. למשל:

1) רשלנות מקצועית של עורכי דין.
2) טעויות בהכנת צוואות שהובילו לנזק כלכלי לאדם שציפה לקבל כספים.

Question 37

מהו נזק עקיף הנגרם בשל הסתמכות הניזוק?

Answer 37

נזק כלכלי עקיף נגרם כאשר הניזוק הסתמך על מצג שווא רשלני.

Question 38

מהם התנאים להכרה בנזק כלכלי עקיף לפי פס”ד ווינשטין נ’ קדימה?

Answer 38

1) הנזק נגרם על ידי בעל מקצוע.
2) חוות דעת מקצועית ניתנה בקונטקסט עסקי.
3) חוג התובעים מוגדר וידוע.
4) קיימת כוונת הסתמכות מצד התובע.
5) נזק נגרם ישירות מההסתמכות.
6) המזיק לא צפה בדיקה נוספת מצד הניזוק.

Question 39

כיצד התייחס ביהמ”ש ליישום הלכת וינשטין בפס”ד עמידר?

Answer 39

ביהמ”ש הרחיב את ההלכה כך שתכלול גם מצבים שבהם גוף הציג עצמו כבעל מקצוע, גם אם אינו כזה בפועל.

Question 40

מה נקבע בפס”ד עיריית קריית אתא?

Answer 40

ביהמ”ש קבע כי כאשר רשות נותנת מידע שגוי על שימוש בקרקע, היא עשויה לשאת באחריות לנזק הכלכלי, שכן הציבור מסתמך על המידע הייחודי שבידיה.

Question 41

מהו העיקרון המרכזי שנקבע בפס”ד עיריית בני ברק?

Answer 41

רשות מקומית מחויבת בחובת זהירות עקרונית כלפי הציבור במתן מידע. עם זאת, הפיצוי מוגבל להפרשי הערך בין המצג השגוי לבין המצב בפועל.

Question 42

כיצד התייחס ביהמ”ש לפס”ד זלסקי?

Answer 42

ביהמ”ש קבע פיצוי בגובה ההפרש בין מחיר השוק לבין הערך האמיתי של הקרקע, תוך הבהרה שהפיצוי מתמקד באינטרס ההסתמכות.