מ.קרדיווסקולרית Flashcards
מהם מרכיבי מערכת ההובלה + תפקידם (בקטנה)?
לב- מתפקד כמדחסה
כלי הדם- צנרת בה זורם הדם. הצנרת כוללת עורקים, ורידים ונימים
*נוזל הדם- משמש להובלת חומרים לכל התאים בגוף
מערכת בקרה וויסות
מהם תפקידי מערכת ההובלה?
תפקיד המערכת הקרדיווסקולארית לקבל את דם לא מחומצן מכלל הגוף, לשלוחו לריאות לחמצון
ואת הדם המחומצן לשלוח מהריאות אל כל הגוף. המערכת אחראית לווסת את הלחצים והזרימה של
הדם במערכות הגוף השונות בהתאם לדרישות הגוף המשתנות. המטרה העיקרית הינה לשמור על
לחץ בו על תא בגוף יוכל לקבל חמצן וגלוקוז ולפנות פסולת ותוצרי לוואי. תנאי חשוב לקיום מטרה זו
הוא היות המערכת סגורה.
מהו הלב? מאחורי מה נמנצא? מהו מבנהו? קיבולת בריאה וכו…
פרטי טיפה
הלב הינו איבר שריר דמוי שק הנמצא במרכז המדיאסטינום (חלל בית החזה), מוגן ע”י עצם בית החזה
sternum
הלב מחולק לשניים ע”י מחיצה שרירית
Septum
חלוקה זו מבדילה בין צד שמאל לצד ימין של הלב. כל אחד מצידי הלב מחולקים אף הם לשניים ע”י מסתמים. חלוקה זו יוצרת 4 חללים:
עלייה ימין, right atrium
עלייה שמאל, left atrium
חדר ימין, right Ventricle
חדר שמאל, left Ventricle.
לב בריא פועם כ 3 מיליארד פעמים, ומזרים 200 מליון ליטר דם למערכות הגוף. לשריר הלב מבנה מיוחד המאפשר עבודה בעומס גבוה ללא
הפסקות. מבנה הלב משלב תכונות של שריר משורטט המאפשר עבודה בעומס גבוה ותכונות של שריר חלק המאפשרות עבודה לאורך זמן ללא
הפסקה.
מהן שכבות הלב? פרטי על כל אחת…
endocardium- השכבה הפנימית ביותר. בנויה משכבה דקה של תאי אנדותל היוצרים דופן חלקה למדורי הלב.
Myocardium- שכבת השריר.העבה והמשמעותית מבין שכבות הלב. שכבת השריר בנויה מתאים המסודרים בצפיפות. בין התאים מצויים חיבורים מסוג
gap junction
המאפשרים מעבר מועט של
חומרים ומעבר של זרמים חשמליים בין תא לתא. תאי הלב מרובים במיטוכונדריה על מנת לאפשר
את פעילות הלב האינטנסיבית. לתאי הלב תכונות המערבות מאפיינים של שרירי שלד (להם כוח רב אך שמן עבודתם קצר) ושריר חלק (שריר לא רצוני העובד לאורך זמן ובעוצמה נמוכה). אחוז אחד מתאי הלב מתמחה בעבודה מסוג שונה ומהווה את מערכת ההולכה החשמלית.
Epicardium- שכבה חיצונית העוטפת את השריר.
Pericardium- שכבה העוטפת את הלב, כמעיין שק בתוכו הלב עובד. בין הפריקרד לאפיקרד נמצא נוזל סיכה שתפקידו למנוע שפשוף בין שתי השכבות.
מהם מדורי הלב, הסבירי עליהם טיפה+הסבירי על מחזור הדם טיפה (גדול\קטן)
הלב מחולק ע”י מחיצה לשני צדדים המופרדים לחלוטין אחד מהשני. חלוקה נוספת נעשית ע”י מסתמי הלב היוצרים את ההפרדה בין העליות לחדרים. העליות עשויות רקמת שריר עדינה ודקה יחסית, ואינן עומדות בעומס עבודה גבוה. העליות מקבלות דם מהוורידים שמנקזים את הדם מכל רקמות הגוף. החדרים עשויים רקמת שריר עבה ומפותחת המשמשת לדחיסת דם דרך העורקים אל הגוף.
חדר שמאל מזרים דם מחומצן דרך אבי העורקים אל כל הגוף. בהגיעו לרקמות הדם משחרר חמצן וקולט את הפחמן הדו חמצני מהתאים וחוזר אל עליה ימין. (מסלול זה, מכונה מחזור הדם הגדול). חדר ימין מזרים דם דרך עורק הריאה אל שתי הריאות, שם משתחרר מהדם פחמן דו חמצני. הדם קולט חמצן וחוזר אל עלייה שמאל (מסלול זה מכונה מחזור הדם הקטן). מכיוון שחדר ימין דוחס דם לריאות וחדר שמאל לכל חלקי הגוף, דופן חדר שמאל עבה פי 2-3 מדופן חדר ימין. הנפחים של שני צידי הלב שווים, אך הלחצים של לב ימין ולב שמאל שונים.
פרטי מסתמי הלב+שרירים במסתמים+ איך המסתמים מחוברים לדופן הלב
בלב שני סוגי מסתמים. תפקיד המסתמים לאפשר זרימה חד כיוונית בלבד. חזרת דם בין החדרים
לעליות או בין כלי הדם אל חדרי הלב הינה פתולוגית .
semilunar סהרוניים:
נמצאים בין החדרים לכלי הדם היוצאים מהם.
-Aortic valve בחדר שמאל.
-Pulmonary Valve בחדר ימין.
צניפיים Cusp: מפרידים בין העליות לחדרים.
-Tricuspid Valve בין עליה לחדר ימין
-mitral\bicuspid Valve בין עליה לחדר שמאל.
למסתמים הצניפיים שרירים האחראים לפתיחה ולסגירה
של עלי המסתם. שרירים אלה, הנקראים שרירים פפילריים, מחוברים לדופן הלב הפנימית ע”י רקמת
חיבור הנקראת
Choroid Tendinea.
כאשר השרירים הפפילריים נפגעים עלול להיווצר מצב בו
בשעת כיווץ הלב עלי המסתם יפתחו, ודם יחזור
מהחדרים לעליות.
פרטי על המערכת הקורונרית (מרכיבים, תפקיד, מה מספק דם למה)
המערכת הקורונרית הינה רשת של כלי דם
המספקת דם ללב, ומפנה תוצרי לוואי ופסולת.
מוצאה של המערכת הקורונרית בשני עורקים
המתפצלים קרוב למוצא אבי העורקים בחדר שמאל.
-Right coronary artery, RCA
מספק -Right coronary artery, RCA
וחדר ימין, מערכת ההולכה החשמלית ולדופן
התחתונה של חדר שמאל. הוא מתפצל לסעיפים
הנקראים מרגינליים והם המזינים את קירות הלב
השונים.
left main coronary artery
עורק זה מזין את
המסה העיקרית של שריר הלב, ועל כן מתפצל לשני סעיפים סמוך למוצאו מאבי העורקים:
א. LAD ,left anterio descending-
מספק דם לספטום, , דופן קדמית ולעיתים דופן תחתונה
של חדר שמאל. מתפצל לסעיפים הנקראים דיאגולנלים המגיעים אל קירות הלב ומזינים אותם.
ב. Circumflex, CX-
מספק לחלקו האחורי והצידי
של חדר שמאל.
העורקים הקורונרים מזינים את שריר לב, אך אינם מגיעים בצורה מושלמת לשכבת האנדוקרדיום שניזונה ישירות מהדם הנמצא בחללי הלב.
העורקים הקורונרים מחוברים זה לזה ע”י אנסטמוזות. ככל שיש יותר אנסטמוזות יש סיכוי רב יותר
שבמקרה של חסימת כלי דם, רקמת הלב תמשיך לקבל אספקת דם דרך מעקף טבעי.
ניקוז הדם מרקמת שריר הלב נעשה ע”י מערכת הורידים הקורונרית. הורידים מתנקזים ל
coronary sinus
וריד גדול הנשפך לעליה ימין.
פרטי מערכת ההולכה החשמלית (מה מאפשרת, קוצבים, איזה דופק הקוצב הראשי מאפשר, מסלול ההולכה, סיבים וכו…)
מערכת ההולכה מאפשרת יצירת דחף חשמלי המתחיל בעליות ומתפשט לחדרים. הזרם מאפשר את
ביצוע הפעולה המכאנית של שריר הלב- כיווץ. דחיסת הדם אל הגוף, מילוי מחדש וחוזר חלילה.
המערכת מאפשרת שינויים בקצב הלב בהתאם לדרישות הגוף.
הדחף החשמלי נוצר בקבוצת תאים הנמצאת בתקרת עלייה ימין. תאים אלה מהווים את קוצב הלה
הראשי ומייצרים כ 60-100 פולסים חשמליים בדקה.
קוצב הלב הראשי נקרא גם
Sinus או
Sino atriel node.
הזרם שהוא יוצר זורם לכיוון רצפת העליות דרך סיבי הולכה הנקראים
Intra atrial pathway
יוצא מן הכלל הוא
bachmans fiber
המתפצל משאר סיבי ההולכה אל העלייה
השמאלית ומעביר אליה זרם.
הזרם שמיוצר בסינוס עובר בעליות, גורם לכיווץ מכני, וממשיך לכיוון רצפת עלייה ימין אל קוצב הלב המשני
AV node או Atrio-Ventricular node.
רצפת העליות אינה מעבירה זרם חשמלי ולכן כל הזרם מהעליות מתנקז אל ה
av node
ולא עובר
ישירות לחדרים. הזרם שמגיע ל
av node
מתעכב שם לשבריר שנייה וממשיך לכיוון החדרים.
av nodeמה
הזרם מתקדם לצרור ההולכה ב
Septum הנקרא Hiss
סיב כזה מתפצל בהמשך לשני סיבים
המעבירים זרם לחדר ימין
right bundle branch
וחדר שמאל
left bundle bramch
הצרורות
מתפצלים לסיבים קטנים ועדינים הפרוסים בכל המיוקרד ומגיעים כמעט לכל תא. סיבים אלה הנקראים סיבי פורקנייה
purkinje fibers
הם שגורמים לכיווץ של תאי שריר הלב.
החלקים התחתונים של מע’ ההולכה מסוגלים לגבות את החלקים העליונים במקרה של כשל. כך
שאם ה
Sinus
אינו מסוגל לייצר זרם חשמלי ה
av node
יתפוס את מקומו.
אם ה
av
אינו מסוגל
לייצר זרם יתפסו את מקומו סיבי הולכה נמוכים יותר. ככל שהרקמה המספקת את הזרמים ממוקמת
בחלק תחתון יותר, מס’ הפולסים החשמליים בדקה יהיה נמוך יותר.
מהי פיזיולוגיית הלב (כמ הפעימות, כמה ליטרים מזרים, מטרת פעילות וכו..)
את פעילות הלב ניתן לחלק לשני שלבים עיקריים; כיווץ והרפיה. פעולות התכווצות הלב והרפייתו
נקראות יחד פעימה. בכל פעימה מזרים הלב 60-100 סמ”ק דם, או 7000-9000 ליטר דם ביממה
בזמן מנוחה.
מטרת פעילותו היא לדחוף דם אל העורקים על מנת לספק חמצן לגוף ולשחרר את הגוף מפסולת כמו
פחמן דו-חמצני. הלב אוסף דם עני בחמצן מכל הגוף ומזרים אותו לריאות, שם משתחרר פחמן דו-
חמצני ונאגר חמצן. הלב קולט מהריאות את הדם המועשר בחמצן ומזרים אותו לכל רקמות הגוף.
פרטי שלב הסיסטולה (Systole)
היא פעולת התכווצות הלב.
תהליך זה מתחיל כאשר הלב מלא בדם והמסתמים סגורים. החדרים מתכווצים והלחץ בחדרים
עולה. כאשר הלחץ מגיע לשיאו נפתחים מסתמי הכיסים (שבין החדרים לכלי הדם) ודם מוזרם
בחוזקה אל עורקי הריאה ואל אבי העורקים. פתיחת המסתמים המאוחרת נועדה לעלות את לחץ
ההזרקה.
משך הסיסטולה 0.28 שניות
פרטי שלב הדיאסטולה (Diastole)
הרפיית הלב. הדיאסטולה הינה פעולה פסיבית, בעלת חשיבות רבה
לפעילות הלב. בזמן הדיאסטולה שריר הלב רפוי, המסתמים הצניפיים פתוחים, מסתמי הכיסים
סגורים והלב מתמלא בדם. בסוף הדיאסטולה מתרחש כיווץ של העליות שמרוקנות את הדם
שהצטבר בהן אל החדרים. הדם המגיע מהתכווצות העליות מהווה כ 15-20% מכמות הדם בחדרים.
משך הדיאסטולה 0.52
פרטי פרטים על פעימות (נפח שיוצא מהלב, נפח החדר, תפוקה וכן…)
בכל פעימה 70 סמ”ק של דם יוצאים מהלב אל העורקים. נפח זה משתנה מאדם לאדם וממנוחה
למאמץ. נפח זה נקרא
stroke volume
נפח חדר מלא הוא כ 130 סמ”ק. מכאן, ש 60 סמ”ק דם נשארים בלב לאחר כל פעימה. הנפח
הנשאר בחדר נקרא
end systolic volume.
היחס של נפח הפעימה מתוך הנפח הסוף דיאסטולי
נמדד באחוזים. יחס זה נקרא
ejection fraction
והוא נע בממוצע בין 50-70% .
ערך זה מהווה
מדד לתפקודו של שריר הלב. כאשר שריר הלב פגוע נפח הפעימה יהיה קטן יותר וערך ה
ef
יהיה
נמוך יותר אף הוא.
ערך נוסף שמהווה מדד לתפקודו של שריר הלב הוא תפוקת הלב
cardiac output
תפוקת לב, נמדדת בסמ”ק או ליטר בדקה.
מחושבת על פי:
heart rate X stroke volume
בזמן מאמץ ניתן להגדיל את תפוקת הלב ע”י הגדלת מספר הפעימות בדקה וקיצור זמן הדיאסטולה.
מהם שלבי מילוי החדר בדיאסטולה
א. הרפיית החדר, פתיחת מסתם מיטרלי וטריקוספידלי ומילוי מהיר של רוב נפח החדר.
ב. המשך מילוי איטי יותר.
ג. כיווץ קטן של העלייה שדוחס עוד כ- 15-20% מנפח המילוי הכללי (בשל היות הכיווץ כה קטן קיבל את שמו-
atrial kick )
יש לזכור כי עיקר נפח המילוי נובע מעוצמת ההרפיה ולא
מכיווץ העלייה.
הסבירי במה תלויה תפוקת הלב. האם נפח הפעימה נתון לשינוי?
כזכור, תפוקת הלב תלויה בקצב הלב ובנפח הפעימה. שני הפרמטרים נתונים לשינוי ע”פ דרישת
הגוף ובהתאם לשינויים בסביבה.
לקצב הלב באדם בריא טווח רחב, היכול להכפיל עצמו פי 3 מקצב הלב בזמן מנוחה.
נפח הפעימה נתון לשינוי אף הוא, אך טווח השינוי קטן הרבה יותר, ואינו מהווה פרמטר מכריע
בהגדלת תפוקת הלב.
מה זה כרונטרופיות
קצב לב