מערכת העצבים Flashcards
דנדריטים
שלוחות רבות
אוספים קולטים מידע בעזרת רצפטורים
קצרים ומסועפים
גוף התא SOMA
שם מתרחש המטבוליזם של כל התא
מכיל גרעין ואברוני תא באופן רגיל, אך אין לו צנטריולים (חלקיקים המעורבים ביצירת הכישור בחלוקת התא) ולכן לא מסוגל לבצע מיטוזה.
יש לו NISSLE BODIES - גופיפים מיוחדים בER - המסתנזים חלבונים.
יש לו סיבי תא שלד - תא מאוד פעיל ויציב בצורתו.
סיבי מיקרוטובולי מניעים תכולה לאורך האקסון.
אקסון
תפקידו לשלוח סיגנלים עבר תא המטרה
הוא ארוך, צר וצילינדריאלי
מסתעף- AXON BRANCHES
בקצה שלו יש axon terminals , שם האקסון מתנפח כדי ליצור מגעים או סינפסות עם תאי המטרה.
.?איך נקראת הממברנה באקסון
אקסולמה
איך נקראת הציטופלסמה באקסון?
אקסופלזמה
סוגי נוירונים- לפי מבנה
- מולטי פולר= הרבה דנדריטים, אקסון אחד
רוב הנוירונים בCNS (במוח) - בי פולר- דנדריט אחד עיקרי , אקסון יחיד
באוזן הפנימית, ברשתית של העין, עצבי הריח והטעם - יוני פולר - נוירונים סנסוריים עובריים
עם מי יכולים נוירונים לתקשר ?
- עם נוירון אחר
- עם שריר
- עם בלוטה
אקסון באורך 1 מ”מ
סביר להניח שנמצא באזור המוח
ומתקשר עם נוירון אחר
.?מי מייצר את המיאלין
תאי התמך
מיאלין
חומר שומני העוטף ומבודד אקסונים
קיימים 2 מופעים של תאי עצב
- תאי עצב בעלי אקסונים עירומים
2. תאי עצב בעלי אקסונים עטופים מיאלין - ולכן מהירים יותר
nerve
סיב עצבי שכולל בתוכו צרורות של תאי עצב
סיב בודד מוקף ברקמת חיבור משוחררת / דלילה ואילו מס’ סיבים מוקפים ברקמת חיבור צפופה
תעלות יוניות
סלקטיביות - לפי מטען, גודל וכמה מים היון מושך אליו
יש תעלות מגודרות (פתוחות/ סגורות)
ותעלות לא מגודרות = פתוחות תמיד
תעלות כימיות מגודרות
מבוקרות ע”י שינויים כימיים . למשל קישור נוירוטרנסמיטורים (חומרים שמופרשים ע”י נוירונים).
אצטיל כולין (ACH) וGABA נקשרים לתעלות כימיות מגודרות וגורמים להם להפתח. יונים כעת יכולים לעבור דרך הממברנה.
בדר”כ תעלות אלה ממוקמות בדנדריטים ובגוף התא - אחראיות על הפוטנציאל הסינפטי (קבלת סיגנלים).
תעלות חשמליות מגודרות
מבוקרות ע”י שינויים בוולטאז’ או כוח אלקטרו מניע. כשהנוירון במנוחה- התעלות הללו סגורות. בזמן פוטנציאל פעולה, ההבדל בוולטאז גורם לתעלות הנ”ל להפתח ואז יונים עוברים דרך התעלות. התעלות הללו נמצאות בעיקר בתלולית האקסון ובצמתי RANVIER / כל אורך האקסון באקסון ללא מיאלין.
התעלות הללו אחריות על פוטנציאל הפעולה.
תעלות יוניות לא מגודרות
ממוקמות בממברנה התאית בדנדריטים, בגוף התא או באקסונים . התעלות הללו אחראיות לפוטנציאל הממברנה במנוחה (פוטנציאל מנוחה). כלומר, להפרש חשמלי בין חוץ לפנים התא כשהנוירון במנוחה.
פונציאל חשמלי- פוטנציאל הממברנה
נוצר כאשר המטען לא זהה בין חוץ התא לפנים התא
פונציאל ממברנה במנוחה
שיווי משקל של פוטנציאלים
בדרך כלל שווה -70MV
משאבת ATPase na+ k+ שומרת על פונציאל הממברנה במנוחה.
פונציאל פעולה
הוא שינוי גדול בפונציאל הממברנה - מערכו במנוחה של -70 עד לשיא של +30 ובחזרה ל-70 .
פוטנציאל פעולה מתרחש כתוצאה משינוי מהיר בחדירות (םרמביליות) של ממברנת הנוירון לNA+ ולK+ . כאשר התעלות נפתחות ונסגרות.
פוטנציאל הפעולה מתחיל בתלולית האקסון !!- במקום בו יש את המספר הגדול ביותר של תעלות חשמליות לנתרן המבוקרות ע”י וולטאז.
דפולריזציה
סיגנלים שמגיעים מהסומא ומהדנדריטים מגיעים עד לתלולית האקסון וגורמים לפוטנציאל ממברנה חיובי יותר.
כשתלולית האקסון עוברת דפולריזציה מספיקה, תעלות הנתרן המבוקרות ע”י הוולטאז נפתחות- דבר הגורם לכך שהחדירות לNA+ תעלה.
גירוי הסף
THRESHOLD
דפולריזציה של -55 MV לפחות
מעבר לזה נוצר פוטנציאל פעולה
גירויים חלשים שאינם מגיעים לסף לא יוצרים פוטנציאל פעולה. לכן פוטנציאל פעולה מוגדר כאירוע ALL OR NONE - או שיש או שאין
תעלות K+ חשמליות מגיבות באיטיות לתהליך הדפולריזציה
יפתחו רק כאשר הגענו לשיא פוטנציאל הפעולה
“או- קיי או-קיי אני לא אאחר יותר”
היפרפולריזציה
כאשר יוני אשלגן ממשיכים לצאת מהתא גם אחרי שפוטנציאל הפעולה נגמר
כי הן בדיליי
ואז נוצר פונציאל פעולה יותר שלילי מפוטנציאל המנוחה.
תקופת עמידות יחסית
אחרי שהתא כבר עבר דפולריזציה יש תקופת זמן מסוימת בה הוא ייצור פוטנצאיל פעולה רק אם הסיגנל מספיק חזק
כי תעלות הנתרן עדיין לא אקטיביות בזמן הזה ותעלות האשלגן נותרות פתוחות .
לכן אם נרצה לייצר פוטנציאל פעולה נצטרך להגיע לנקודת סף גבוהה מהרגיל.
(להתאמץ הרבה יותר)
מה משפיעה על מהירות ההולכה?
- יותר מיאלין- יותר מהר
2. רוטר האקסון= יותר עבה- זרימה מהירה יותר- הזרימה תהיה פחות מופרעת.
תקופת עמידות מוחלטת
אחרי שהתא כבר עבר דפולריזציה יש תקופת זמן מסוימת בה הוא לא יכול ליצור עוד פוטנציאל פעולה