מערכת הדם Flashcards

1
Q

מערכת ההובלה-דם

A

מערכת ההובלה אחראית על ההומיאוסטזיס בגוף(מערכת ויסות החום בגוף).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

תפקידיה

A

אכניסת חומרים לתאים והזנת התאים, יציאת חומרים מהתאים(פסולת לאחר שימוש החומרים הנכנסים לדם ופליטת החומרים הלא רלוונטים),הורמונים(בקרת תהליכים), בקרת טמפרטורה(חום גוף) בעזרת זרימת הדם אנחנו מעלים או מורידים את חום הגוף. בעזרת הגברת זרם הדם בגוף אנחנו מעלים את החום בגוף. בקרת pH, שמירה על החומציות בתאים ומחוץ להם(כמות יוני המימן). בקרת משק המים והמלחים, הגנה חיסונית(לימפוציטים, תאים לבנים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

הדם

A

מקרה ייחודי של רקמת חיבור. נוזל צמיגי(פלסמה) שהטמפ שלו היא 38 מעלות והחומציות היא מעט בסיסית.
הוא מהווה כ20% מהנוזל החוץ צאי וכ8% ממשקל הגוף
צבעו משתנה במידה והוא מחומצן או מחוזר.
הדם מורכב ממים(פלזמה) שהוא 55% מהדם, התאים הלבים+הטסיות ותאי דם אדומים.
התאים מהווין 45% מהדם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

אריתרוציטים

A

תאי הדם האדומים, הם רוב התאים בדם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

לויקוציטים

A

תאי הדם הלבנים, הם חלק קטן מאוד מהדם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

החלוקה בפלסמה

A

54% מהפלזמה היא החלבון אלבומין- תפקידו פשוט להיות חלבון פלזמה ועצם נוכחות עושה לחץ
אוסמוטי מאוזן. מיוצר בכבד

38% מהפלזמה היא אימונוגלובולין (גלובולין)- שהם הנוגדנים. חלבון המיוצר על ידי הלימפוציטים, מהווה ככלי נשק המגן עלינו.

7% מהפלזמה היא פיברינוגן- חלבון המיוצר בכבד ותפקידו קרישת דם, אינו פעיל.

1% זהו שאר הדברים הדם- מלחים ויונים, חלקי מזון, חומרי פסולת והורמונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

חלוקת התאים בדם

A

כ60% נויטרופילים(לבנים)

כ30% לימפוציטים(לבנים)
והשאר מונוציטים,אאזינופילים ובזופילים(לבנים)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

המטוקריט-אנמיה ופוליציטמיה

A

אחד המדדים בסיסיים ביותר בבדיקות דם הם היחסים בין תאי הדם האדומים ביחד לכל הדם.

בדיקה זו נקראת המטוקריטPCV). אחוז התאים האדומים מתוך נפח הדם.
יש הבדל בנתונים בין גברים לנשים. הממוצע אצל גברים 40-54 אחוזים ואצל אישה 38-47.

אהמטוקריט נמוך הוא בעצם מצב של אנמיה. במצב ההפוך, המטוקריט גבוה זהו מצב של פוליציטמיה(הרבה תאים).
מצב זה יכול להתקיים בגלל התייבשות, בצקות, מחלות חסימתיות, שהייה בגבהים.
בשהיה בגבהים הפוליציטמיה הוא חיובי כדי שהגוף יוכל להתרגל למצב הקיים(חוסר חמצן).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

המטופואזה-יצירת תאי דם

A

נוצרים ברקמת מח העצם. מח עצם היא רקמת דם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מח עצם צהוב

A

מח עצם שמאבד מהפעילות שלו(כי לעיתים לא צריך כבר את הפעילות).
היא רקמת חיבור מעורבת של דם ותאי שומן.
יהיה בחלל הליבה הפנימי. מח עצם צהוב יכול לחזור לפעילות- הוא לא מת

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מח עצם אדום

A

מח העצם האדום היא ריקמת חיבור וסקולרית ונמצאת בעצמות הספוגיות של העצמות השטוחות, של החוליות ושל האפפיזות הגדולות(החלקים הקטנים של העצמות כמו בקצוות העצם שנותנים לכלב-בעצמות זרוע וירך).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

אריתוציטים(תאי דם אגומים)

A

משתחררים למחזור הדם בקצב של 2 מיליון תאים בשנייה. יש כמויות אדירות של תאים שמשתחררים בגלל שנפח התא שלהם קטן לעומת תאים אחרים. תאי הדם האדומים הם תאים חסרי גרעין, ריבוזומים,מיטוכונדריה ולכן הם לא יכולים להתחלק ולייצר חלבונים. תאי הדם הם בצורה שטוחה והתא עצמו גמיש, צורתו כמו “אבוב”, דבר שיכול לעזור בתנועה בדם ולנוע עם הזרימה. תא דם חי בטווח זמנים של 100-120 ימים בגלל שהם לא מתחלקים ולא מייצרים שום דבר, הם לא יכולים לתקן לעצמם נזקים שנוצרים עם הזמן.
תפקידו של התא הוא לשאת חמצן ופד”ח. התא עשיר בחלבון ההמוגלובין אשר יודע לקשור חמצן. בנוסף, תפקידו של התא הוא להיות בקרה של חומציות הדם(pH) ולעזור בבקרת לחץ דם(vasodilation).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

תפקידי האריתוציטים

A
  1. נשיאת חמצן ופחמן דו חמצני- המוגלובין: להמוגלובין יש 4 תת יחידות(תת יחידה-שרשרת פפטידית- כאן יש מבנה רביוני). 4 תת היחידות הן 2 תאי ביתא ו2 תאי אלפא. בכל תת יחידה(בכל שרשרת פפטידית) יש מולקולה קטנה שנקראת קבוצת הם (heme).
    בקבוצת הheme יש יון ברזל. יון הברזל קושר את החמצן. heme-מכיל יון ברזל במרכז וטבעת חלבונית-פרפורין. בכל יום יש יכולת לקשור מולקולה אחת של חמצן, בכל קשר פפטידי ניתן לקשור 4 מולקולות של חמצן. פד”ח נקשר בצורה אקראית על גבי החומצות האמיניות אך זה אינו תפקידו הראשי של ההמוגלובין.
    ההמוגלובין מסומן Hb. מספר התאים התקין אצל גבר אישה וילד שונים.
    גבר: בכל 100 מ”ל דם - 18-14 גרם Hb.
    אישה: בכל 100 מ”ל דם - 14-12 גרם Hb.
    ילדים: בכל 100 מ”ל דם - 20-14 גרם Hb
    הברזל נמצא בציטופלסמה.
    בקרת חומציות הדם2. (pH):
    חיבור של מים ופחמן מצריך אנזים. לאחר החיבור קוראים לחומצה, חומצה פחמתית(חומצה קרבונית). החיבור קורה אך ורק כשיש אנזים. חומצה היא מולקולה שבתמיסה תשחרר יוני מימן. יוני מימן חופשיים הם המדד הרלוונטי(pH)-ככל שיהיה יותר גבוהה יהיה יותר חומצי אך המספר שמתאר את זה יורד. חיבור של פחמן יחד עם מים יחד עם האנזים שנקרא אנהידרז פחמתי יצור חומצה פחמתית. החומצה משחררת באופן ספונטני מימן ויוצרת את היון שנקרא יום הביקרבונט. היון הזה נמצא בציטופלסמה של תאי הדם. האנזים עוזר לאזן את החומצה בדם. כמות יוני המימן בדם שלנו צריך להיות קבוע.
    כ70% מהפדח המפעפע לדם ובאמצעות האנזים הופך ליון הביקרבונט.

כ23% מהפד”ח בדם נקשר להמוגלובין(ע”ג חומצות אמיניות) והשאר לא נקשר ונשאר בפלסמה.

  1. עזרה בבקרת לחץ הדם(הרחבת כלי דם):הצפיפות של תאי הדם בכלי הדם גורמת לשחרור חנקן חד חמצני בכלי הדם. הגז הזה מפעפע בדיפוזיה לשריר ומרפה אותו. התאים יודעים לנתב לעצמם את הדם. כשקשה להם לעבור הם משחררים את החנקן חד חמצני ואז הם בעצם מפנים לעצמם מקום כדי לעבור. תאי האנדותל מייצרים את הNO. ההורמון נישא בציטופלסמה של הדם וכשהם מגיעים למעבר צר כל התהליך שתואר מעלה מתרחש. תהליך הרחבת כלי הדם וזודיילישן(vasodilation). הוא מתכווץ חזרה כשאין NO.
    לחץ דם- הלחץ של הדם על דפנות כלי הדם. כמו תנועה בכביש עם הנתיבים
    הבקרה הזו היא בקרה מקומית ולא בשאר הגוף(כלי הדם הקטנים).
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

אריתרופואטין

A

הורמון האומר כי יש לייצר אריתרוציטים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

בקרת האריתופואזה

A

בקרה הורמונלית המשתחררת מתא עצם. כאשר ישנה ירידה בחמצן הדם, הכליות והכבד משחררים הורמון הנקרא אריתרופואטין (תפקידו להורות לייצר אריתרוציטים). זהו משוב שלילי
יותר מדי אריתרוציטים תגרום לצמיתות גבוהה מדי בדם פחות מדיי, הוא לא יוכל לשאת חמצן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

היפוקסיה

A

מצב של חוסר חמצן בדם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

אנמיה

A

ירידה ביכולת הדם לשאת חמצן(בעקבות ירידה באריתוציטים, חוסר בברזל וכו).
האנמיה גורמת לעייפות, חוסר ריכוז, קושי בשגשוג חומרים בגוף וכו’.

18
Q

אנמיה מחוסר ברזל

A

ייתכנו מספר גורמים:
1. אי ספיגה תקינה של ברזל במערכת העיכול. חוסר בחלבון טרנספרין שהוא עוזר לברזל להיספג בקיבה.
3. דרישה גבוהה לברזל. למשל אישה בהריון צריכה יותר ברזל כי הרוב עובר לעובר.
3.איבוד דם כתוצאה מדימום

19
Q

אנמיה ממאירה

A

פנימי וחומצה פולית, אשר נקשר לB12 (ויטמין נחוץ לייצור אריתרוציטים) ועוזר לו להיספג במים או כתוצאה מחוסר בחומצה פולית (עלול לפגוע בייצור התקין של האריתרוציטים).

20
Q

אנמיה מחוסר דם

A

כאשר אדם יאבד כמות גדולה של דם, התגובה תהיה אנמיה

21
Q

אנמיה המוליטית

A

הרס של תאי דם

תלסמיה- מחלה תורשתית הגורמת להרס בתאי הדם ולמספר אריתרוציטים נמוך, ייווצרו מיקרוציטים (תאי דם קטנים מהרגיל). בגלל פגיעה בהמוגלובין.
אנמיה חרמשית- מחלה תורשתית, ההמוגלובין גורם לצורה חרמשית בתאי הדם האדומים.
מחלה המוליטית יכולה לקרות גם מעירוי דם לא תקין

22
Q

אנמיה אפלסטית

A

פגיעה במח העצם(מפסיק לתפקד) בגלל הרעלה(תרופות/וירוסים) או הקרנות

23
Q

תאי דם לבנים

A

תפקידם לתקוף את הגורם המזהם בדרכים שונות

24
Q

גרנולוציטים

A

תאים בעלי גרגור )הפרשת בועיות(. לדוגמה: בזופיל, ניוטרופיל ואאוזינופיל.

כדוריות עם “מחסנית” במקרה הצורך הם “יורים” את הבועיות על הפתוגן

25
Q

א-גרנולוציטים

A

תאים חסרי גרגור (תאים חלקים). לדוגמה: מונוציט- מקרופאג’, לימפוציט.

26
Q

ניוטרופילים-גרנולוציטים

A

מהווים %60 מתאי הדם הלבנים בדם. אלו התאים הראשונים המגיעים אל מקור הזיהום, משום שהם הנפוצים ביותר.
רק כאשר יש גורם מזהם בגוף - מח העצם משחרר אותם במהירות אל הדם.

אלו תאים פגוציטים- תאים ש”אוכלים” את הפתוגן. יודעים לבלוע ולפרק את הפתוגן. הם מכילים המון ליזוזומים

אם הניוטרופיל זורם בדם ולא פוגש גורם מזהם, אז אחרי כמה ימים הוא עובר אפופטוזיס ונעלם.

כל הזמן צריך לשחרר
ניוטרופילים חדשים כי הם נעלמים. אם הוא כן פוגש גורם מזהם, אז הוא מחסל אותו ומת יחד איתו.
* “נויטרופיליה” – רמה גבוהה של ניוטרופילים, כנראה בעקבות דלקת או תגובה חיסונית בגוף.

התאים יודעים לבצע הגירה ולצאת ממחזור הדם לרקמות שונות

27
Q

גרנולוציטים-אאוזינופילים

A

מהווים %3 מתאי הדם הלבנים בדם. אלו תאים ציטוטוקסים – הם מפרישים רעלנים אל מחוץ לתא לסביבה שהורגים חיידקים ,
בעיקר נגד גורמים מזהים גדולים, כמו טפילים ותולעים! החומרים הללו עושים חורים בדפנות או מפרקים קשרים בין תאים.

תאים אלו יכולים לצאת ממחזור הדם ולבצע הגירה

  • “אאוזינופיליה” – רמה גבוהה של אאוזינופילים, מכך יש חשד לטפילים בגוף, או שהתרחשה תגובה אלרגית.

אאוזינופילים יודעים להפסיק את המשוב החיובי, להפוך אותו למשוב שלילי להפסיק את הדלקת!

28
Q

גרנולוציטים-בזופילים

A

מהווים %1 מתאי הדם הלבנים בדם. הבזופילים בעלי בועיות )וסיקולות( המכילות חומרי “מתווכי דלקת” )לדוגמה: היסטמין(.
ע”י שחרור החומרים, הם מגייסים תאים נוספים ומרחיבים כלי דם. בנוסף, בבועיות יש חומר “הפרין” – חומר נוגד קרישה.
הבזופילים חיים רק כ- 3 ימים )בגלל זה הם נדירים בדם(.

29
Q

mast cell-תאי פיטום

A

תאי פיטום, נוצרים מאותו גזע אב של הבזופילים )כמו קרובי משפחה(. אלו תאים מלאים בגרנולו ת.
ברגע שהם משתחררים לדם, הם יוצאים ממנו וישר מתמקמים וחיים ברקמות חיבור סיביות ורקמות אפיתל ריריות!
גם הבועיות שלהם מלאות במתווכי דלקת, אך הם יכולים ליצור את הדלקת ברקמות )כי שם הם נמצאים בכמות גדולה(.
על גבי קרום התא, הם יכולים לקשור מולקולת נוגדנים )חלבונים הנוצרים ע”י תאים אחרים המשחררים נוגדנים לסביבה(.
כל הדם ומערכת הלימפה מלאים בנוגדים. הנוגדנים מגיעים אל הנוזל הבין תאי ואל הריריות.
תאים הפיטום יודעים לקשור נוגדנים לעצמם, וכך הם יכולים גם לקשור חיידק ולנטרל אותו.
לכן, תאים אלו גם מתווכי דלקת , וגם קושרים לעצמם נוגדנים על קרום התא וכך יכולים לזהות גורמים מזהים.

30
Q

א-גרנולוציטים לימפוציטים

A

מהווים כ30 אחוז מהתאים הלבנים בדם. א- גרנולוציטיים, חסרי בועיות ובעלי גרעין. הם מטיילים במחזור הדם, בלימפה ובנוזל החוץ תאי. משתחררים לדם כתאים נאיבים (לא פעילים), וכאשר יפגשו גורם מזהם יהפכו לתאים בוגרים.
הם מזהים גורם ספציפי בעבורם וכאשר יפגשו אותו יעברו שפעול ויסיימו את תפקידם
לימפוציט מסוג B- מייצרים נוגדנים רבים. תא נאיבי, לאחר שפעול הם יהפכו למוכנים יותר ויגיבו ביעילות יותר בפעם הבאה. הם גם תאי פלזמה
לימפוציט מסוג T- מבקרים תהליכי חיסון, יהיו גם תאי זיכרון
Natural killers- לימפוציטים שנועדו כדי לרצוח. יודעים לזהות תאים סרטניים ותאים זרים

31
Q

לימפוציט B

A

– תא B משופעל הופך ל” תא פלזמה” – תא המייצר נוגדנים = חלבונים גדולים, בעלי מבנה
עם זרועות שיודעות להיקשר חלבונים הנמצאים על חיידקים ונגיפים, כך הנוגדנים מנטרלים אותם או
מסמן לתאים אחרים לחסל אותם.
הנוגדנים נמצאים על קרום הלימפוציט, אך הלימפוציט יכול גם לשחרר את הנוגדנים לדם ולמע’ הלימפה.
תא פלזמה הוא תא ענק – גרעינון ענק, ER מפותחת, ריבוזומים רבים – לייצור חלבונים רבים.

32
Q

סוגי נוגדנים

A

בפגישה הראשונה עם גורם מזהם (כאשר התאים “נאיבים”), הנוגדן אינו כל כך יעיל ולכן התא יודע לייצר מספר סוגי נוגדנים

33
Q

IgM

A

מופרשים בפגישה ראשונה עם גורם מזהם, בעל צורת פנטמר - חיבור של 5 נוגדנים ליעילות רבה יותר של הנוגדנים.
)לכן בבדיקת דם – אם ישנה כמות גבוהה של נוגדנים אלו – ניתן להסיק שהיה מפגש ראשון עם גורם מזהם(.

צריך הרבה כי הוא חלש
הוא נראה במבנה כוכב

34
Q

IgA

A

שני נוגדנים מחוברים (להגדלת היעילות) ניתן למצוא אותם בנוזלי הגוף, כמו: בזיעה, בדמעות, ברוק, בחלב אם.

35
Q

IgG

A

הכי נפוץ.
מופרשים בפגישה שניה עם גורם מזהם מתאי ה
- B המופעלים
(תאי הפלזמה)
– בעלי יעילות רבה.

36
Q

IgE

A

– נוגדנים עם זנב שיכול להיקשר גם לקרומי של תאים אחרים, לדוגמה: קשירה לתאי פיטום ברקמות הגוף.

מגיב לתגובה אלרגית

37
Q

IgD

A

נשאים מחוברים לקרום התא. לא ידוע תפקידם

38
Q

לימפוציטים T

A

מבקרים תהליך חיסון. הם מנהלים את התגובה החיסונית-משפעלים תאים אחרים

39
Q

תאי NK

A

תאי הרג שהורגים תאים שלמים זרים/ סרטניים )לא רק חיידקים(.

40
Q

א-גרנולוציטים–מונוציטים מקרופאג’ים

A

%6 מתאי הדם הלבנים
בדם הם נקראים “מונוציטים”, ביציאה מהדם נקראים”.
מקרופאג’ים.

תאים שנודדים 24 שעות במחזור הדם, ולאחר מכן נודדים באופן קבע לרקמות. הם יודעים לבצע פאגוציטוזה היטב.
לדוגמה: בעור – תאי לנגהרס – מקרופאג’ים יצאו ממחזור הדם.

41
Q

אנטיגן

A

חומר שמעורר את התגובה החיסונית