מילים וביטויים עם דרגת קושי בינונית עד קשה Flashcards
(1830 cards)
1
Q
אֲוַנְגַּרְדִי
A
מקדים את זמנו, חדשני, מהפכני, נועז.
2
Q
אֲסוּפִי
A
ילד שנאסף מן הרחוב ואין יודעים מי הוריו.
3
Q
אִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַלְהֶבֶת, מַה יַעֲשוּ אֱזוֹבֵי קִיר?
A
אם החזקים נכשלו, מה יעשו החלשים?
4
Q
אִצְטַגְנִין
A
אסטרולוג, חוזה בכוכבים.
5
Q
אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ
A
כינוי לחדשן שחידושיו נדחים על-ידי סביבתו.
6
Q
אֵסֶל
A
מוט ששמים על הכתפיים לנשיאת שני דליים.
7
Q
אֶתְנָן
A
1 - שכר הניתן לזונה בתמורה לשירותיה.
2 - בהשאלה: מתנה או טובת הנאה אחרת הניתנים כדי להשיג מטרות לא הגונות, בייחוד בחיים הציבוריים. (^)
8
Q
אַחֲרִיתוֹ מִי יְשׁוּרֶנָּה
A
מי יראה את סופו? (ישורנה = יראה אותה) ביטוי של אזהרה והרתעה מפני מה שנראה עתה, בתחילתו, תמים ובלתי מסוכן, אך הוא טומן בחובו רעה גדולה העלולה להתפתח בעתיד.
9
Q
אַסְפַּקְלַרְיָה
A
נקודת השקפה, האופן שבו מסתכלים על נושא מסוים (בשפה מיושנת: ראי).
10
Q
אַסְקֻפָּה
A
סף, מפתן.
11
Q
אָלָה
A
שבועה חמורה או קללה.
12
Q
אוֹרְחוֹ וְרִבְעוֹ
A
דרכו ומנהגו, האופן בו אדם מתנהג/ חי.
13
Q
אוּרִים וְתֻמִּים
A
מקור מוסמך שאין לערער על סמכותו, שאין להרהר אחריו.
14
Q
בְּזֵעַת אַפָּיו
A
במאמץ גדול, בעמל רב.
15
Q
בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת
A
דבר שעל הנזקים שייצור עתידים להצטער במשך דורות.
16
Q
בִּמְבֵּם
A
פיזם מנגינה, אך במקום המילים המקוריות השתמש בהברות כגון “בים בם”.
17
Q
בַּר בֵּי רַב
A
תלמיד, בן בית המדרש. בצירוף: כָּל בַּר בֵּי רַב - (נאמר בזלזול) כל אחד, כל חובבן עם מעט מושג בנושא.
18
Q
בּוֹר סוּד שֶאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה
A
כינוי לבעל זיכרון טוב, הזוכר היטב כל מה שלמד ושמע.
19
Q
בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה
A
תוהו ובוהו, חורבן, קטסטרופה.
20
Q
גְּוִיל
A
דף של ספר עתיק.
21
Q
גֻּשְפַּנְקָה
A
חותם, אישור רשמי.
22
Q
הָיָה לוֹ לְזָרָא
A
נמאס לו, קצה נפשו.
23
Q
הוּמוֹר מָקַבְּרִי
A
הומור שחור, הומור שמכיל יסודות של זוועה.
24
Q
זִבּוּרִית
A
1 - אדמה גרועה.
2 - בהשאלה: סחורה גרועה.
25
חַכְלִילִי
אדמדם, סמוק.
26
כִּיב
פצע מוגלתי.
27
כַּאַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת
מושפל, שכולם דורכים עליו (כמו מפתן הפתח).
28
לוּדָר
לוחם בזירה, גלדיאטור.
29
מִילוּאָה
1 - משבצת לשיבוץ אבן חן בתכשיט. (^)
2 - לוח, משטח מלבני ממוסגר המשובץ בתוך משטח גדול יותר (כמו דלת, רהיט, קיר) בצורה מובלטת או משוקעת. (^)
30
מַדְמֵנָה
בִּיצָּה, אדמת בוץ, רפש טובעני, טיט. (^)
31
נְקִיפָה
1 - דפיקה, נקישה.
2 - חלוף הזמן.
32
נִידָה
(בהלכה) כינוי לאישה בזמן הווסת וכל עוד לא טבלה במקווה כשר כנדרש בהלכה. (^)
33
נֶשֶׁך
ריבית על הלוואה.
34
נַעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים
נפל דבר, קרה משהו משמעותי (כגון אירוע פוליטי "רציני").
35
סִיטְרָא אַחְרָא
שטן, כוחות האופל.
36
סָפְרָא וְסַיְפָא
ביטוי המתאר אדם או שיטה המשלבים את התחום הרוחני עם הצבאי.
37
עִבּוּרָה שֶל עִיר
1 - (המשמעות המקורית) פרבר, שולי העיר.
2 - (אותו ביטוי משמש גם במשמעות הפוכה) מרכז העיר, לב העיר.
38
פְּרִי בְּאוּשִׁים
כינוי לתוצר קלוקל, לתוצאה רעה (בעיקר בתחום החינוך, המדיניות וכד). (^)
39
קוֹקֶטִי
גנדרני, מתחנחן, מטורזן.
40
שָׁפַךְ עָלָיו קִיתוֹן שֶׁל צוֹנְנִים
כיבה את התלהבותו בכך שלעג לו.
41
שָׁפַךְ עָלָיו קִיתוֹן שֶׁל רוֹתְחִין
גער בו, הטיח בו דברים קשים. (^)
42
תִּמּוּכִין
עיגון, אסמכתא, טקסט שניתן להסתמך עליו.
43
בָּזִיך
קערית, ספל.
44
אָסוּך
כד לשמן.
45
אוֹתִיּוֹת שֶל טַל וּמָטָר
אותיות קטנות מאוד.
46
אוֹתִיּוֹת שֶל קִדּוּש לְבָנָה
אותיות גדולות מאד.
47
אֱיָל
גבורה, עוז, כוח, אומץ.
48
אֲוַנְגַּרְד
חלוץ, הצועד בראש (מוזכר בעיקר בהקשר של תנועות אמנות או פוליטיות המעלות רעיונות חדשנייםונועזים).
49
אֲמַרְכָּל
מנהל ארגוני.
50
אֲנֶקְדּוֹטָה
תיאור משעשע של מקרה או התרחשות.
51
אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא
ההיפך הוא הנכון.
52
אִמּוּם
תבנית של גוף או של חלקי גוף.
53
אִצְטְלָה
גלימה, בגד עליון לאנשים מכובדים.
54
אֵזוֹר
חגורה.
55
אֵין סִתְרוֹ כְּגִלּוּיוֹ
צבוע, אין פנימיותו כחיצוניותו, אחד בפה ואחד בלב, אין תוכו כברו.
56
אַד הוֹק
לשם כך, לזה, לצורך עניין מסוים ומוגדר.
57
אַהֲבָה אַפְּלָטוֹנִית
אהבה ללא צד פיסי או חושי, אהבה רוחנית.
58
אַהֲדָדֵי
באופן הדדי, זה לזה, זה על זה, זה את זה (משמש להראות קשר של גומלין). (^)
59
אַכְסַדְרָה
מבנה חסר קירות ובו תיקרה על עמודים. בדרך כלל האכסדרה צמודה לבניין ומשמשת מבוא או מרפסת.
60
אַלִּיבָּא דְ...
לדעתו של...
61
אַמְבִּיוָלֶנְטִי
דו ערכי, שיש בו רגשות מעורבים.
62
אַנְפִּילָאוֹת
נעלי בית, דרדסים.
63
אַסְכָּלָה
רשת המשמשת לצליית בשר על האש; גריל.
64
אַפְּרִיוֹרִי
מלכתחילה, מראש, ללא היכרות קודמת עם העובדות.
65
אַרְכֻּבָּה
1 - בֶּרֶך. (^)
2 - ידית כפופה (בצורת ברך) המשמשת להנעה של מכונה, מנוע וכד.
66
אוּנָה
1 - חלק מאיבר בבעלי חיים או בצמחים.
2 - קרה (בדרך כלל נאמר על דבר רע).
67
בְּכֹחַ
ברעיון, בפוטנציה, בצורה שלא באה לידי ביטוי מעשי.
68
בְּעִדָּנָא דְּרִתְחָא
בשעת כעס.
69
בְּרֵישׁ גְּלֵי = בְּרֹאשׁ חוּצוֹת
באופן שחשוף לציבור כולו, בפרהסיה, בפומבי.
70
בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ
ביראת כבוד, בהערצה. (^)
71
בִּילָטֶרָלִי
דו צדדי.
72
בִּלְתִּי אֶמְצָעִי
ישיר, ללא תיווך.
73
בִּפְרוֹטְרוֹט
בפירוט רב
74
בַּעַל בְּעַמָּיו
אדם נכבד, נשוא פנים.
75
בַּרְקָן
צמח קוצני.
76
בּוּקֵי סְרִיקֵי
שטויות, דברי הבל.
77
גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת
דברים גדולים ומפתיעים.
78
גִלְוֵון
ציפה מתכת מסוימת באבץ, כדי למנוע חלודה או קורוזיה (שיתוך).
79
גְּרוֹגֶרֶת
דְּבֵלָה, תאנה מיובשת.
80
גּוֹ
פְּנים, תוֹך.
81
דְּבָרִים בְּטֵלִים
עניינים מחוסרי ערך, שיחה טפלה.
82
דְּיוֹטָה
קומה בבניין.
83
דְּרָקוֹנִי
קשה וחמור ביותר, אכזרי.
84
דַּן בְּרוֹתְחִין
נזף בו קשות, מתח עליו ביקורת קטלנית. (^)
85
דּוֹמֶן
זבל.
86
הֱוֵי אוֹמֵר
1 - ברור שזה..., התשובה המובנת מאליה היא...
2 - מזה ניתן ללמוד, מכך ניתן להסיק ש... (^)
87
הִתִּיר חַרְצוּבּוֹת לְשׁוֹנוֹ
הפר את שתיקתו, החל לדבר.
88
הֶחֱרָה הֶחֱזִיק אַחֲרָיו
הצטרף לדבריו או לפעולתו לשם חיזוק.
89
הָיָה לְמָשָל וְלִשְנִינָה
כולם לעגו לו, הפך ללעג ולקלס.
90
הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ
1 - היה באפשרותו, ביכולתו.
2 - היה לו די זמן.
91
הָלַך לְקָנוֹסָה
נכנע, ביקש מחילה.
92
וְאִידָך זִיל גְּמוֹר
ואת השאר (= ואידך) לך (= זיל) ולמד (= גמור). כלומר: את העיקר אמרתי לך, ואת השאר תצטרך ללמוד בעצמך.
93
וִירְטוּאוֹז
אומן המצטיין בשלמות טכנית במקצועו.
94
זַרְגּוֹן
אוסף מונחים וביטויים הייחודי לקבוצת אנשים מוגדרת.
95
חוֹק דְּרָקוֹנִי
חוק לא הגיוני ושרירותי, גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה.
96
חוֹתֶלֶת
אריג או סריג שכורכים סביב שוק הרגל.
97
חוּנְטָה
כת שלטת (נפוצה בשלטונות אמריקה הדרומית).
98
יִצְהָר
שמן זך וטרי.
99
כְּתַב פְּלַסְתֵּר
מכתב השמצה שכולו שקרים והוצאת דיבה.
100
כָּעֵת חַיָּה
בדיוק בעוד שנה.
101
כָּפָן
רָעָב.
102
כּוֹתֶפֶת
רצועת אריג התפורה לאורך הכתף, בעיקר במדי הצבא. (^)
103
לְהַהֲדִיר
לערוך מחדש טקסט כדי לפרסמו במהדורה מחודשת.
104
לְהָעִיז
לאסוף, לכנס למקום מחסה (עדרים, למשל). [שימו לב לא להתבלבל עם: לצבור אומץ = להעֵז].
105
לִשְׂטֹם
לשנוא.
106
לַטִיפוּנְדִּיָה
1 - אחוזה, נחלה.
2 - בהשאלה: תחום שליטה בלעדי של מישהו.
107
לָשוֹן נוֹפֵל עַל לָשוֹן
שימוש במילים או ביטויים שנשמעים אותו דבר, אך יש להם משמעות שונה ולעיתים כתיב שונה, בדרך כלל בתור התחכמות או בדיחה.
108
מְגוּלְוָן
(נאמר על מתכת) מצופה באבץ לשם הגנה מפני בליה.
109
מִיטַת סְדוֹם
כינוי למצב דחוק, שאין בו אפשרות תמרון, כפייה של תנאים קבועים מראש.
110
מֵאִגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא
מעבר חד ממעמד גבוה לשפל המדרגה.
111
מַדְּוֶה
1 - פֶּגַע, נֶגַע, עיוות, רעה חולה.
2 - כאב לב, ייסורי נפש, דאבון לב. (^)
112
מַכְלֵב
מכשיר לחיבור באמצעות סיכות. בלשון הדיבור: "שדכן" או "מהדק סיכות".
113
מַקְפִּיד עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד
מדקדק ומקפיד בצורה קיצונית.
114
מָקָאמָה
סיפור שנון הכתוב בחרוזים והשופע הרפתקאות והומור. (^)
115
נְחֻשְׁתַּיִם
כבלים, שלשלאות לכבילת אסירים. (^)
116
נִבְעָה
נִגלה, נחשף.
117
נִישׁוֹם
מי ששָׁמים אותו, אומדים את הכנסתו לצורכי מס.
118
נֵצֶר
1 - ענף רך היוצא מהגזע, זרד, בד.
2 - בהשאלה: צאצא, שמוצאו מ- .
119
נוֹטַרְיוֹן
מי שמוסמך לאשר העתקים של תעודות רשמיות, כך שיהיה להם תוקף משפטי.
120
נוֹקֵד
מגדל צאן.
121
סִימְפּוֹזְיוֹן
דיון פומבי שבו המשתתפים משמיעים את דעותיהם בנושא מסוים. (^)
122
סָגִין
מעיל צבאי.
123
סָלְתָּה וְשָׁמְנָה
הטוב והנבחר, העִידִית.
124
עֲבוֹתוֹת
חבלים עבים, כבלים.
125
עִוְעִים
של שיגעון, של טירוף.
126
עָצַר
הכין שמן מזיתים.
127
פְּלַסְתֵּר
רמאות, דיבה.
128
פְּרִיפָה
1 - רכיסה, חיבור באמצעות סיכות או כפתורים.
2 - סִיכָּה לבגד.
129
פְּרוֹלֶטַרְיוֹן
מעמד הפועלים.
130
פַּת קִיבָּר
לחם עוני.
131
צַפִּיחִית
עוגה, רקיק, תופין, פכסם.
132
צָפִיר
תיש צעיר.
133
קִיתוֹן
כד, כלי לנוזלים, עביט.
134
קוֹזַק נִגְזָל
כינוי (לַעֲגנִי) לאדם חזק, פוגעני ומנצל, המתלונן (שלא בצדק) על כך שפגעו בו או שניצלו אותו.
135
קוּבָּה
אוהל, מקום לינה; בית בושת.
136
רִיבָה
נערה, צעירה.
137
שַׁחַל
אריה, לביא, כפיר, לַיִש.
138
שָׁבִיס
כיסוי ראש לנשים.
139
שָׁרִיר וְקַיָם
ודָאִי, מאושר ובעל תוקף.
140
שְׂכִיָּה
קישוט, חפץ נוי. (^)
141
תְּלִי
1 - מִתְלֶה, קולב.
2 - נרתיק לחיצים, אשפה.
142
תִּחוּחַ
פירור אדמה על-ידי עידור.
143
תַּרְבִּית
מושבה של חיידקים שגודלו בתנאים מלאכותיים.
144
תְּרוּמִי
נעלה.
145
אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ
משל לדבר טוב שיש בו פגם.
146
אַשְמָאי
אדם חוטא ולא מוסרי.
147
דָּווּי = דָוֶה
כואב, מלא יסורים.
148
(הפצע) הֶעֱלָה אֲרוּכָה
נרפא.
149
אֲלוּנְטִית
מגבת. (^)
150
אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד
אין כמוני, אין דומה לי (ביטוי של יהירוּת).
151
אֲנָלִיטִי
ביקורתי, המפריד דבר לחלקיו.
152
אִידִילְיָה
שלווה, הרמוניה.
153
אִיקוֹנִין
תמונה, דמות (על פי רוב של אדם ובייחוד של פניו).
154
אִסְפְּלָנִית
פלסטר, תחבושת.
155
אֵדֶר
פוחלץ. חיה מתה שחלקיה הפנימיים הוצאו ממנה, אך חלקיה החיצוניים שומרו באמצעים מיוחדים.
156
אֵטוּן
סוג של אריג מובחר.
157
אֵין הַנַּחְתוֹם מֵעִיד עַל עִסָּתוֹ
אין אדם יכול לחוות דעה על מעשיו שלו.
158
אֵין לוֹ אָח וַרֵעַ
אין כדוגמתו, אין דומה לו.
159
אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ = פִּיו וְלִבּוֹ אֵינָם שָוִים
צבוע (אין הפנים כמו החוץ).
160
אֶבֶן הָרֹאשָׁה
האבן המונחת במרכז קשת בבניין; מלשון ראש - האבן הנמצאת בראש הקשת. נקראת גם: "אבן מפתח".
161
אֶבֶן נֶגֶף
מכשול, הפרעה בהתקדמות תהליך כלשהו.
162
אֶבֶן שוֹאֶבֶת
1 - כינוי לדבר שמהווה מקור משיכה ומוקד התעניינות.
2 - במקור: מגנט (בכינויו הקדום).
163
אֶגֶד
1 - חבילה.
2 - פלסטר.
3 - יחידה צבאית גדולה.
164
אֶמְבַּרְגּוֹ
חרם כלכלי שעיקרו מניעת יבוא ויצוא, הטלת סגר כלכלי.
165
אֶפֶס קָצֵהוּ
קצה קצהו, רק מעט מזער ממנו.
166
אֶפִּיקוֹרוֹס
כופר (בעיקר בענייני דת ואמונה ובהשאלה גם בעניינים נוספים).
167
אֶקְסְצֶנְטְרִי
חריג, מוזר.
168
אַגַּב אוֹרְחָא
בדרך אגב.
169
אַדְּרַבָּה וְאַדְּרַבָּה
ההפך הוא הנכון (ביטוי המציין ניגוד מוחלט).
170
אַנְטִיתֶזָה
1 - תזה נגדית, הנחה שיש בה לסתור את הנחה ראשונית כלשהי.
2 - בהשאלה: כינוי לדבר ההפוך במהותו.
171
אַסְדָה
דוברה, רפסודה.
172
אַסְכּוֹלָה
שיטה, גישה ששותפים לה אנשים מסוימים.
173
אַפְסָר
קולר, רצועה הנקשרת סביב צוואר בהמה או חיה.
174
אַשְׁמְדַאי
כינוי לפרא אדם, שד משחת (במקור: שמו של מלך השדים).
175
אָבוֹת אָכְלוּ בּוֹסֶר וְשִינֵי בָּנִים תִקְהֵינָה
בנים נענשים וסובלים בגלל חטאי הוריהם.
176
אָשְיָה (ברבים: אושיות)
1 - יסוד, בסיס למשהו.
2 - בהשאלה: מישהו או משהו בעל חשיבות גדולה.
177
אוֹזְלַת יָד
חוסר יכולת, אין-אונים, אימפוטנציה (במובן הרחב), קוצר יד.
178
בְּאִיבּוֹ
בראשיתו, בצעירותו, בתחילת דרכו. (המקור: אֵב הוא צמח צעיר). (^)
179
בִּדְיוֹן = מִבְדֵה
יצירה ספרותית המתארת מציאות בדויה, יצירה שהדמויות והאירועים המתוארים בה לא התקיימו מעולם.
180
בִּיזּוּר
חלוקת סמכויות, היפוכו של ריכוז סמכויות.
181
בִּירָנִית
מצודה, ארמון מוקף חומות.
182
בִּיתּוּק
דקירה, פילוח, שיסוע.
183
בִּמְשׂוּרָה
בכמות קטנה מאוד, באופן מצומצם.
184
בֵּאוּר
1 - מתן הסבר או פירוש.
2 - ההסבר או הפירוש עצמם.
185
בֵּיבָר
גן חיות.
186
בֵּית שַׁמַּאי
כינוי לגישה שנוטה להחמיר בדין.
187
בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת
(סוג של גידוף) "אתה חצוף ומרדן!".
188
בַּחֲרוּת
ראשית תקופת הבגרות שבתום תקופת הנעורים (התקופה שבה אדם הוא בחור או בחורה). (^)
189
בַּלָּן
עובד בית-מרחץ.
190
בַּצַּר לוֹ
בגלל מצוקתו או בזמן שהוא במצוקה.
191
בַּר אוֹרְיָן
כינוי לאדם מלומד ומשכיל, בעיקר בתורה.
192
בָּטֵל בְּשִׁשִׁים
זניח, מיעוט מבוטל בתוך רוב גדול ומכריע.
193
בָּעַל מִידּוֹת תְּרוּמִיּוֹת
בעל אישיות מוסרית בצורה יוצאות דופן, נַעֲלֶה.
194
בָּרִיקָדָה
מִתְרָס, מחסום.
195
בָּתָה
צמחייה של שיחים ועשבים נמוכים השכיחה מאוד באזורים ים-תיכוניים.
196
בּוֹרִית
סבון.
197
בּוּצִית
סירת קטנה לשיט במים רדודים. (^)
198
גָפִיר
אדם שנמנה עם כוח שמירה. נוטר, שומר.
199
גְּבִין
גַּבָּה (מופיע בעיקר בצורת הרבים: גבינים).
200
גֵּהָה
ריפוי, בריאות.
201
גֵּהוּת
היגיינה, שמירה על ניקיון הגוף והסביבה למען הבריאות.
202
גָּדַש / הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה = מַלְאָה סְאָתוֹ
עבר את הגבול, הפריז, הגזים (סאה- מידת נפח קדומה).
203
דֶרֶך חַתְחַתִּים = דֶרֶך עֲקַלְקַלּוֹת
1 - דרך לא סלולה, מלאה במכשולים.
2 - בהשאלה: מכשולים המפריעים לחיים תקינים או להתפתחותו של מישהו/משהו.
204
דִּבֵּר עַל לִבּוֹ
1 - ניסה לשכנע אותו.
2 - ניסה לפייס או לנחם אותו.
205
דִּיסְצִיפְּלִינָה
תורה, תחום מחקר.
206
דִּמְעוֹת שָלִיש
בכי גדול.
207
דֶּמָגוֹג
בעל יכולת רטורית (יכולת מילולית מרשימה), בעל כוח שכנוע (מושג זה משמש במשמעות שלילית).
208
דּוֹגְמָטִי
המתנהל על-פי דוֹגמה, בעל עקרונות קבועים מראש שאינו בוחן או בודק אותם.
209
הִסְתַּמְּנוּת
תחילת חשיפת פרטים ראשונים של דבר מה או של תופעה.
210
הִקְדִּיחַ אֶת תַּבְשִׁילוֹ
טיפל טיפול לא נכון, מיותר ומזיק בנושא או עניין מסוים עד כדי הריסתו או קלקולו (^) (מילולית: חרך את התבשיל, בישל בישול יתר).
211
הִרְחִיב את דַעַתוֹ
גרם לו לנחת, לתחושה של שלווה.
212
הִתְכַּסָה בְּאִצְטְלָה
התהדר בכבוד לא לו.
213
הֵרִים מֵעֲפָר
קומם, הביא ממצב של השפלה וחוסר כל למצב נורמלי.
214
הַבְרָכָה
הבאת הגמל לכרוע על ברכיו.
215
הַוָּה
אסון, צרה.
216
הַיָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו
הרגיז אותו, הציק לו מאוד.
217
הַכְמָנָה
הסתרה, החבאה, הצפנה, הטמנה.
218
הַמְתָּקַת סוֹד
הסתודדות, שיחה בלחש על עניינים חשאיים.
219
הָלַך מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי
הלך והידרדר.
220
זְמָם
מחסום ששמים על פיו של בעל-חיים.
221
זִבְדָּה
שמנת.
222
זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ
אמירה מזלזלת על מי שהינם חדשים בתחום מסוים, וטרם רכשו בו ניסיון או מיומנות.
223
זֶפֶק
שק מורחב בתחתית הוושט של העופות, המשמש לאגירה זמנית של מזון עד מעברו לקיבה.
224
חֲכִירָה
שכירת קרקע או נכס לזמן מוגבל תמורת תשלום.
225
חִלּוּט
החרמה או הפקעה של רכוש, בדרך כלל בשל אי-קיום התחייבות או בשל עבירה על החוק.
226
חֶלֶד
עולם, יקום.
227
חָגָו
נקיק, סדק.
228
חָצָה אֶת הַרוּבִּיקוֹן
עשה מעשה גורלי, שלאחריו אין דרך חזרה.
229
חָרוּם
פחוס או שקוע.
230
חוּכָא וְאִיטְלוּלָא
דבר מגוחך שהכל לועגים לו,לעג, קֶלֶס. (^)
231
טַפְסָן
פועל בניין שמומחיותו הכנת תבניות ליציקת בטון.
232
טַפְסָר
1 - פקיד, לבלר.
2 - אדם רם מעלה.
233
יָצַק מַיִם עַל יָדָיו
היה תלמידו.
234
יָצוּל
המוט אליו נקשרת הבהמה על-מנת למשוך את העגלה/מחרשה.
235
כְּלוֹנָס
מוט ארוך, קורה ארוכה ודקה (ברבים: כלונסאות).
236
כְּשֶׁלֶג דְּאֶשְׁתָּקַד
כמו דבר שחלף מבלי להותיר זֶכֶר (נאמר בהקשר לדבר לא מעניין). (^)
237
כִּבְשַׂת הָרָשׁ
כינוי למקרה שבו לוקחים לאדם עני גם את המעט שיש לו.
238
כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
נפלא! נהדר! קריאת התפעלות למראה דבר יפה במיוחד. (^)
239
לְהִתְאַנּוֹת (למישהו)
לחפש סיבה או תירוץ להרע, לחפש הזדמנויות להציק ולהטריד. (^)
240
לְהַצְמִית
להכחיד, להשמיד, לגרום למשהו להיעלם לנצח.
241
לְמַפְרֵעַ
1 - בדיעבד, על מה שכבר נעשה או התרחש, רטרואקטיבית.
2 - (בלשון דיבור למילה פירוש הפוך מהקודם) מראש, לפני מעשה, על מה שעתיד לבוא.
242
לְסוּטָה
וֶוסט, בגד חסר שרוולים הנלבש בדרך כלל על החולצה.
243
לְשֶבֶט אוֹ לְחֶסֶד
לזכות או לחובה, לטוב או לרע.
244
לְשׁוֹן הַמֹּאזְנַיִם
הגורם המכריע, מי שהצטרפותו לצד אחד מכריעה בין צדדים שכוחם שקול. (^)
245
לִירִי
פיוטי, רגשני.
246
לִצְבּוֹא (על מישהו או משהו)
להתאסף, להתקהל.
247
לֵית מָאן דְּפָלִיג
אין מי שחולק על כך, הכל מסכימים.
248
לָגִין
כד, בקבוק, כלי קיבול לנוזלים.
249
לָקוֹנִי
ענייני, קצר ותמציתי .
250
לָשִׁית
לשים, להניח.
251
לוּז
הגרעין, התמצית, מה שעיקרי או מהותי במשהו. (^)
252
מְחוֹל עִוְעִים
מחול שדים, מהומה לא מוצדקת.
253
מְטוּרְזָן = מְפֻרְכָּס = מְגֻנְדָּר = מְהֻדָּר
לבוש באופן מקושט ומסוגנן, מיופה בצורה מוגזמת.
254
מְסוֹבָב
תולדה, תוצאה.
255
מְשׁוּבָה = מַהַתַלָה
שובבות, מעשה קונדסות.
256
מִדְּאוֹרָיְיתָּא
מהתורה, הלכה שמקורה בטקסט המִקראי עצמו.
257
מִיתַת נְשִׁיקָה
מוות טבעי ללא ייסורים.
258
מִכְמוֹנֶת
מלכודת.
259
מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר
לגמרי.
260
מֵימְרָה
אִמרה, פתגם.
261
מַאי נָפְקָא מִנַּהּ?
מה ההבדל? מה זה משנה?
262
מַחְבּוֹש
עונש כליאה במתקן כליאה צבאי. (^)
263
מַכְבֵּנָה
סיכת ראש (כיוון שמחברת יחד את השיער).
264
מַמְּגוֹרָה
אמבר, אסם, מחסן לתבואה.
265
מָך
1 - עני, דל, רש, אביון.
2 - ענו, צנוע, שפל-רוח.
266
מוֹרַג
מכשיר המשמש להפרדת השיבולים מהגבעולים או לחיתוך השיבולים לתבן.
267
מוֹשֵל בַּכִּיפָּה
מושל ביד רמה, שולט ללא עוררין.
268
מוֹתָר הַאָדָם מִן הַבְהֵמָה
המבדיל את האדם מהבהמה, יתרונו על-פניה.
269
מוּבָאָה = צִיטָטָה
קטע המובא ככתבו וכלשונו ממקור אחר.
270
נְשִׂיאִים וַרוּחַ וְגֶשֶם אַיִּן
הרבה רוח וצִלצולים ללא תוצאות.
271
נִישָׁה
1 - גומחה. שקע בקיר שבו שמים עציץ, מדף, פסל וכדומה.
2 - תחום עיסוק או פעילות.
272
נִכְנַס בָּעֳבִי הַקוֹרָה
1 - לקח על עצמו את הטיפול בעניין ואת האחריות לו.
2 - חדר לעומק הנושא, לפרטי פרטיו. (^)
273
נִפְקַד
נעדר.
274
נִקְלֶה = נִתְעָב
בזוי, נחות, פחות ערך. (^)
275
נוֹגֵשׂ
1 - מפקח על עבודה שדוחק ומזרז בכוח, רודה, מדכא.
2 - אויב אכזר.
276
סְעָרָה בְּכוֹס מַיִם
מהומה רבה על לא דבר.
277
סִגּוּף
עינוי עצמי של הגוף והנפש על-ידי הימנעות מהנאות, ולעיתים אף הימנעות מסיפוק צרכים בסיסיים של הגוף, לשם היטהרות, כפרה וכד´. (^)
278
סֶלָע הַמַּחֲלוֹקֶת
לב ליבה של המחלוקת, הדבר עליו נסבה המחלוקת.
279
סַחֶבֶת
מצב שבו במשך זמן רב מאד העניינים לא מטופלים.
280
עֲבוֹט
חפץ המשמש כערבות להחזרת חוב, ערבון, משכון.
281
עֳפָאִים
ענפים, בדים.
282
עִזָּבוֹן
ירושה, נכסים חומריים או רוחניים שאדם מת מותיר אחריו.
283
עִידִּית
1 - אדמה משובחת.
2 - בהשאלה: דבר משובח.
284
עַל בּוּרְיוֹ
כראוי, כהלכה, בשלמותו.
285
עָבִיט
סיר לילה.
286
עָלָה עַל בָּרִיקָדוֹת
נאבק למען רעיון מסוים.
287
עָלוּם
נסתר, נעלם, בלתי נודע.
288
עָמַד עַל דַּם רֵעֵהוּ
לא בא לעזרת חברו שהיה נתון בסכנה, עמד מנגד בצרת חברו.
289
עָמַד עַל הַמֶּקַח
ניסה לקבל הנחה.
290
עָשָׂה פְּלַסְתֵּר
סילף, עיוות.
291
עוֹד חָזוֹן לַמוֹעֵד
עדיין לא הגיעה השעה.
292
פְּטוֹטֶרֶת
החלק המחבר את גוף העלה לענף.
293
פְּלוּגְתָּא
מחלוקת, חילוקי דעות.
294
פְּרַגְמָטִי
מעשי.
295
פְּרוֹזָאִי
ענייני, שגרתי, משעמם.
296
פְּרוֹזָה
סיפורת, ענף ספרותי המתמקד בסיפורים (בשונה משירה).
297
פִּימָה
סנטר כפול, כפל בשר מתחת לסנטר.
298
פִּתּוּחִים
צורות ודמויות שמגולפות בחומר לשם קישוט.
299
פַּרְטִיטוּרָה
דף תווים של יצירה, שבו מופיעים התפקידים של כל הכלים במקביל.
300
פָּאתוֹס
התפעלות והתרגשות מופרזות, התלהבות יתרה.
301
פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים
לא הכריע, לא הגיע להחלטה ובכל פעם נהג באופן מנוגד לפעם הקודמת.
302
פּוּמִית
פיה, קצה של כלי שנועד להחזיקו בפה (כלי נשיפה או מקטרת).
303
פּרוֹבִיזוֹרִי
זמני, ארעי.
304
צִיר
1 - שליח, מיופה כוח.
2 - מיץ, רוטב.
3 - כאב.
4 - האמצעי המחבר את הדלת למסגרתה ומאפשר את סיבובה.
5 - קו התקדמות, מסלול, דרך, תְוַאי (בעיקר בשימוש צבאי).
305
צַיְקָן
קמצן, כִּילָי.
306
צָבֶה
נפוח, תפוח.
307
צֹרִי
תרופה.
308
קְבָס = קֶבֶס
גועל, בחילה, זָרָא.
309
קְסַרְקְטִין
מחנה צבאי.
310
קֶשֶר גּוֹרְדִי
תסבוכת שקשה לצאת ממנה.
311
קַו פָּרָשַׁת הַמַּיִם
נקודת זמן שממנה ואילך הדברים לא יחזרו להיות כפי שהיו.
312
קַמָּאִי
שמקורו בימי בראשית, ראשוני, הִיוּלִי.
313
קַצְרָנוּת
שיטת כתיבה המאפשרת לתעד בקיצור רב ובזמן אמת את מה שנאמר. רווחת בבתי משפט.
314
קָבַע מַסְמְרוֹת בַּדָּבָר
ניסח ככללים קבועים שאין לשנותם.
315
קָנָה שְׁבִיתָה
התיישב במקום ישיבת קבע, נאחז במקום.
316
קוֹמְמִיוּת
1 - בקומה זקופה, בראש מורם, בגאווה (מלשון לקום, לעמוד).
2 - עצמאות מדינית. (^)
317
רִבִּית נֶשֶׁךְ
ריבית גבוהה מאוד על הלוואה.
318
רִיבּוּד
ה"שכבה" החברתית, המיקום בסולם החברתי.
319
רַהַט
שוקת. קערה גדולה, עשויה עץ או אבן, המשמשת להשקיית בהמות.
320
רַחֲמָנָא לִצְלַן
חס ושלום, ישמרנו השם.
321
רוּחַ עִוְעִים
טירוף, שיגעון.
322
שֶׁקֶץ
דבר מאוס ודוחה.
323
שְׁדֵמָה
שדה תבואה או כרם.
324
שֶׁגֶר
1 - קבוצת ולדות של בעלי חיים שנולדו באותה המלטה.
2 - שֶׁדֶר, מסר המשוגר במערכת תקשורת. (^)
325
שַׁמַּאי
מי שתפקידו לשוּם, לערוך שומה.
326
שָׁפַך אֶת הַתִינוֹק עִם מֵי הָאַמְבָּט
ניסה להיפטר מהחלק הטפל ואיבד אגב כך גם את העיקר. (^)
327
שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה
חפצים נדירים יפים במיוחד בעלי ערך רב. (^)
328
שְׂרָד
שֵרוּת, פקידות.
329
שִׂידּוּד
תִּחוּחַ, פרור רגבי קרקע (על ידי חרישה או עידור).
330
שַׂרְעַפִּים
מחשבות, הרהורים, הגיגים, עשתונות.
331
תְּחִיבָה
נעיצה, תקיעה, הכנסת דבר לתוך דבר.
332
תִּיתוֹרֶת = תִּיתוֹרָה
שוליים בולטים מסביב לכלי או מסביב לכובע.
333
תַּגְּרָן
מוכר בשוק, רוכל, סוחר קטן.
334
תַּכְתִּיב
כפייה לפעול בצורה מסוימת, למלא אחר תנאים מסוימים. (^)
335
תַּשְׁלִיל
נגטיב, סרט צילום.
336
עוֹקֵר הָרִים
אדם חריף ופיקח.
337
אַמּוֹת הַסִּפִּים
העמודים התומכים פתח או מבנה משני צדדיו.
338
תַּחֲשִׁיב
חישוב הוצאות.
339
אַדְמַת שְׁלָחִין
קרקע חקלאית המושקית בהשקיה מלאכותית. (^)
340
דִּבְרֵי כִּבּוּשִין
דברי תוכחה ומוסר, שנאמרים כדי לגרום לאדם לשנות את דרכו הרעה. (^)
341
(בְּ)ד אַמּוֹתיו
1 - בתחומו המצומצם שלו עצמו, בביתו.
2 - (של אדם אחר) בסביבתו הקרובה, לידו, במחיצתו. (^)
342
אֲבִי אֲבוֹת הַטוּמְאָה
כינוי לדבר או לאדם שהוא המקור לרעה גדולה, לרשע או לשחיתות. (^)
343
אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם
גם את הדברים הקשים ניתן להשיג באמצעות התמדה.
344
אֲכִיפָה
כפייה.
345
אֲנָכְרוֹנִיסְטִי
שנתיישן, שעבר זמנו. (^)
346
אֲרִיָּה
קטיפה, איסוף (בעיקר תאנים, אך גם דבש, עשב, בשמים ועוד). (^)
347
אִלְפָּס
סיר בישול בצורת מחבת עמוקה עם ידית ומכסה.
348
אִמְרֵי שֶׁפֶר
דברים נעימים לשמיעה.
349
אֵינוֹ קוֹטֵל קָנִים
מומחה, מי שכדאי לסמוך על דבריו.
350
אֶבֶן שֶאֵין לָהּ הוֹפְכִין
כינוי למשהו שלאיש אין עניין בו (כאבן שאף אחד לא מעוניין להפוך).
351
אֶזוֹטֶרִי
ידוע למתי-מעט, שרק מעטים מבינים אותו.
352
אֶצְבָּעוֹן
כיפת מתכת ששמים על האצבע בשעת תפירה כדי להגן עליה מדקירת מחט.
353
אֶקְרָן
מסך, מִרְקע.
354
אֶרֶך אַפַּיִם
סבלן, מתאפק מלכעוס, משהה את זעמו.
355
אֶשְׁבּוֹל
(בבוטניקה) אחד הסוגים של תפרחת של צמח, כזו שבה פרחים רבים גדלים מציר ראשי אחד, ויוצרים צורת שיבולת. צמחים שלהם תפרחת אשבול: תירס, לוף, נענע.
356
אַבְרֵך
בחור ישיבה.
357
אַגְרוֹנוֹם
מומחה בתחום החקלאות.
358
אַנְשֵי שְלוֹמֵנוּ
כינוי בפי אנשים המשתייכים לארגון מסוים, בדרך כלל פוליטי, שפירושו: אנשים הקרובים לנו, מחזיקים בדעות דומות לשלנו ורוצים בטובתנו.
359
אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה
מדע העוסק בהתפתחות האדם, אמונותיו ואורח חייו.
360
אַסְמַכְתָּא
מקור שאפשר להסתמך עליו כהוכחה או כחיזוק לטענה או לראיה.
361
אַרְכָנִי
ארוך שלא לצורך.
362
אוֹטוֹרִיטָה
סמכות.
363
אוֹר יְקָרוֹת
אור נעים.
364
אוּד מֻצָּל מֵאֵש
כינוי לניצול, פליט (המעט שנותר מהדליקה).
365
בְּרָכָה לְבַטָּלָה
טרחה המושקעת לריק, עבודה לחינם.
366
בִּגְדֵי שְׂרָד
מדים רשמיים.
367
בֵּית נְכוֹת
מוזיאון.
368
בֵּית נְתִיבוֹת
1 - בניין או מערכת בניינים בנמל תעופה, שבהם מרוכזת הפעילות המנהלית והארגונית (בלעז: טרמינל). (^)
2 - תחנת רכבת.
369
בֶּטֶן רַכָּה
עקב אכילס, נקודת תורפה, המקום החלש והפגיע ביותר.
370
בֶּלַע
מרמה, רֶשע, שחיתות.
371
בֶּן סוֹרֵר ומוֹרֶה
מורד, שאינו סר למרות הוריו.
372
בֶּן תִּשְׁחֹרֶת
נער.
373
בַּד
ענף גדול ועבה של עץ. (^)
374
בַּלְדָּר
שליח.
375
בַּעַר
חסר השכלה, בור ועם הארץ, הדיוט.
376
בַּר
1 - נקי וטהור.
2 - לא מתורבת, שגדל פרא.
3 - חוץ.
4 - ניתן ל-, ראוי ל- .
5 - תבואה.
6 - בן.
7 - בעל אפיון מסוים.
377
בַּר פְּלוּגְתָּא
יריב בויכוח.
378
בָּא כֹּחַ
נציג מטעם, מורשה, מיופה כוח.
379
בָּרִי
ברור, וודאי.
380
בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב
שדבר לא נסתר מעיניו (כינוי לאלוהים).
381
בּוּלְבּוּס
תפוח אדמה.
382
גְּרִיסִים
גרעיני תבואה כתושים המשמשים למאכל.
383
גְּרֵידָא
רק, בלבד.
384
גִּלָּה טֶפַח וְכִסָּה טִפְחַיים
העלים יותר מאשר גילה (טפח- מידת אורך עתיקה).
385
דִיכוֹטוֹמְיָה
ניגוד מוחלט בין שני דברים, חלוקת משהו לשני דברים מנוגדים לחלוטין.
386
דִּבְרֵי בֶּלַע
חרפות, גידופים, השמצות.
387
דִּבְרֵי חֲלָקוֹת = לְשׁוֹן חֲלָקוֹת
חנופה, תשבחות שנאמרות רק כדי להשיג דבר מה.
388
דִּירַת שְׂרָד
מעון ממשלתי.
389
דִּלְעֵיל
שלמעלה, שנזכר קודם.
390
דָּג רְקָק
כינוי לאנשים פחותי חשיבות.
391
דָּרַך כּוֹכָבוֹ = כּוֹכָבוֹ דָּרַך = כּוֹכָבוֹ זָרַח
התפרסם, זכה לתהילה.
392
דֹּק
מעטה דק ביותר, שכבה דקיקה.
393
הֲזָמָה
סתירה, הפרכת דבריו של אדם אחר.
394
הִגִּיעַ עַד צַוָּאר
הגיע לקצה גבול היכולת שאפשר לסובלו, "מעל הראש". (^)
395
הִדּוּס
הליכה מתנודדת ולא יציבה לעיתים במעין ניתור. (^)
396
הִשְחִירוּ פָּנָיו (כְּשוּלֵי קְדֵירָה)
פניו קיבלו מבע קודר מתוך צער, כאב או בושה.
397
הִשְׁלִיך יְהָבוֹ עַל
תלה תקווה ב -.
398
הִשְׁתַּיֵּר
נשאר, נותר.
399
הִתְאַיְּנוּת
התבטלות, היעלמות, התאפסות, היהפכות לְאַיִן.
400
הִתְעָרוּת
היעשות לחלק מ-, התחברות, התערבבות, השתרשות, התבססות במקום.
401
הִתְפָּרֵץ לְדֶלֶת פְּתוּחָה
הציג טענה או דרישה חסרות טעם, שכן הן כבר התקבלו קודם לכן. (^)
402
הֵיטִיב אֶת לִבּוֹ
נהנה, על-פי-רוב בהקשר לאכילה ושתייה.
403
הֶגְמוֹנְיָה
עליונות (בעיקר מדינית), הנהגה, שליטה, עמדת בכורה. (^)
404
הֶעֱבִירוֹ עַל דַעְתּוֹ
הרגיז אותו מאד, שיגע אותו, הטריף אותו.
405
הַאֲמָרָה
(נאמר על מחיר) עלייה, התייקרות.
406
הַבְלָעָה
1- הכנסת רמז כבדרך אגב.
2- הסתרת דבר בתוך דבר אחר עד שהוא מאבד את ייחודו.
407
הַדְרָן
כינוי לקטע הופעה קצר נוסף שהאומן מבצע על-פי בקשת הקהל לאחר שסיים להציג את תוכניתוהרשמית.
408
הַדַקוֹת/הַשָׁעוֹת/הַשָׁנִים נוֹקְפוֹת
(גם: הימים נוקפים) הזמן חולף לו.
409
הַפְטָרָה
פליטת אמירה כלאחר יד או כבדרך אגב.
410
הָיִתָה לוֹ עֶדְנָה
הייתה לו תקופת פריחה מחודשת.
411
הָלַך לְאוֹרוֹ
נהג על פיו.
412
הָרַס (אָכַל) כָּל חֶלְקָה טוֹבָה
הרס כל דבר שאליו הוא התפשט.
413
הוֹכָחָה
נזיפה, גערה, הטפת מוסר, אמירת דברי תוכחה.
414
הוֹסִיף נוֹפֶך
הוסיף משהו, ייפה וקישט את הדבר בתוספת כלשהי.
415
הוֹצִיא אֶת הַלַּיְלָה
שרד את הלילה, לא מת במהלך הלילה.
416
וִילָאוֹת
וילונות.
417
זוֹג
דפנות הפעמון (ומה שמכה על הדפנות נקרא: ענבל).
418
חִלּוּי
תחינה, בקשה.
419
חַיֵּי שָׁעָה
1 - התעסקות בצרכים גשמיים ובהנאות חולפות (בניגוד לעניינים רוחניים).
2 - כינוי לקיום זמני קצר וחולף.
420
חַשְׁרַת עַבִים
הצטברות עננים (עב = ענן) עבים וכהים המבשרים גשם. (^)
421
חָוָק
שלב בסולם, שלב בתריסים, מדרגה.
422
חָח
טבעת ברזל המשמשת כתפס (על אף של בהמה, ברצועה של רובה וכו).
423
חָתָה
העביר גחלים ממקום למקום.
424
טְפִיפָה
הליכה בקלילות ובחן, הליכה מגונדרת.
425
טָבִין וּתְקִילִין
סכום נכבד ששולם עבור סחורה כלשהי.
426
יָצוּעַ
מיטה, מקום לשכיבה.
427
כְּבָרָה
מסננת, נפה.
428
כְּחוּט הַשַׁנִי
קו יסודי, דבר חוזר ונשנה.
429
כְּמַעְיָן הַמִּתְגַבֵּר
בלתי נדלה, שמתחדש ומתעצם כל העת (נאמר על מי שידיעותיו מרובות מאוד, בעל כישרון גדול מאוד וכד). (^)
430
כִּלָּה
רשת שפורשׂים מעל למיטה להגנה מפני יתושים וזבובים.
431
כִּפֵחַ = קִפֵּחַ
גבוה מהרגיל, ענק.
432
כַּאֲרִי בַּסּוּגַר
ביטוי לתחושתו של מי שרוצה ויכול לעשות דבר מה, אך מונעים ממנו את הדבר.
433
כַּחַשׁ
1 - רזון, דלות.
2 - שקר, מרמה, כַּזָב.
434
כַּרְכּוֹב
בליטה מסביב לכלי, בנין וכד.
435
כָּל דִּכְפִין
מי שרעב או מי שנזקק למשהו.
436
לְגוֹלֵל
1 - לגלגל, להטיל, לשׂים, לטפול.
2 - לפתוח ולפרוש.
3 - בהשאלה: להציג בצורה מפורטת.
4 - לכרוך וללפף חוט, סרט וכד לצורת גליל.
437
לְהַזּוֹת
להתיז קלות.
438
לְהַחְטִיא
להביא מישהו לבצע חטא.
439
לְהַסְכִּין
להתרגל, להסתגל.
440
לְפַתֵּחַ
לחרות או לגלף צורות בחומר.
441
לְתִפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה
תוספת לדברים הנאמרת לשם יופי וסגנון בלבד.
442
לִחוּך פִּנְכָּה
חנופה, התרפסות.
443
לִטְפֹּל על מישהו
(אשמה, שקר וכו´) להוציא עליו דיבה, להאשים אותו בכוונה בדבר שאינו מאשמתו.
444
לִצְפֹּד
(נאמר על עור) להתכווץ ולהצטמק.
445
לָבוּד
מחובר, צמוד.
446
מְבוּזָּר
מפוזר, לא מרוכז.
447
מְהַשָּׂפָה וְלָחוּץ
ללא כוונה אמיתית, לצאת ידי חובה.
448
מְלִיץ יֹשֶר
סנגור, מי שטוען לזכותו של מישהו.
449
מְלִיצָה
דבר שנאמר בשפה גבוהה ולעיתים נפוחה.
450
מְסוֹאָב
מזוהם, מלוכלך, מושחת, מאוס.
451
מִגְדַּל שֵן
כינוי למקום שיושביו רואים עצמם כמורמים מעם, מקום מנותק ותלוש מהמציאות.
452
מִיזַנְתְרוֹפּ
שונא אנשים, מי שמתנשא ובז לאנשים.
453
מִין
כופר.
454
מִיקְרוֹן
אלפית המילימטר.
455
מִכְמַנִּים
סודות, רָזִים, דברים נסתרים. (^)
456
מִכְמוֹנֶת
פח, מלכודת.
457
מִלְּגוֹ / מִלְגַו
בתוך/מבפנים.
458
מִפְּקִידָה לִפְקִידָה
מפעם לפעם, מדי פעם, מזמן לזמן. (^)
459
מִפֶּה לְפֶה (מִפֶּה אֶל פֶּה)
מקצה לקצה, עד אפס מקום.
460
מִקְפָּא
ג´לי.
461
מִקָּח = מֶקַח
לקיחה, קניה.
462
מִשְׁבָּר
גל גדול, נחשול.
463
מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ
דבר או אדם שכושלים בשעת מבחן.
464
מִשְׂגָּב
מחסה, מגן, מפלט.
465
מֵחוּשִׁים
כאבים.
466
מַאֲוַיִים
רצונות, חשקים, תשוקות.
467
מַאֲכֶלֶת
סכין לשחיטה.
468
מַגְבִּית
גביית כספים או איסוף תרומות לשם מטרה מסוימת.
469
מַה מִּנִּי יַהֲלֹךְ
מה אכפת לי? מה אפסיד מזה?
470
מַטְרוֹנָה = מַטְרוֹנִית
אישה כבודה והדורה.
471
מַלְקוֹחַ
שלל, ביזה.
472
מַעֲקָשׁ
1 - מקום מפותל, דרך עקלקלות.
2 - עניין קשה ומסובך, מכשול.
473
מַצְעֶרֶת
שסתום המבקר את אספקת הדלק (במכונית- דוושת הגז).
474
מַקְצוּעָה
כלי עבודה המשמש נגרים להקצעת עצים.
475
מַשְׂכִּית
ציור, תמונה, דבר מה מצויר (כגון תכשיט). (^)
476
מַתְבֵּן
מחסן לתבן.
477
מָזוֹר
תרופה, מרפא, פתרון לבעיה כאובה.
478
מָקַבְּרִי
מבעית, איום, מזוויע.
479
מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס
שאין לנגוע בו, מנודה (מֻקְצֶה).
480
מוֹכִיח בַּשּׁעַר
מתרה, מוקיע, מעין "מבקר המדינה" המקומי.
481
מוֹסֵרָה
חבל לרתימת בהמה לעגלה.
482
מוֹתָר
1 - עודף, שארית.
2 - עדיפות, יתרון.
483
מוּרְסָה
פצע מלא מוגלה.
484
נְהִי
קינה, הספד, בכי תמרורים.
485
נְמוּך רוּחַ
צנוע, עניו בצורה יתרה.
486
נְצִילוּת
יעילות, התועלת שהופקה לעומת האנרגיה והמשאבים שהושקעו.
487
נְשִׁיָּה
שִכחה.
488
נְשָׁמָה יְתֵרָה
כשרים רוחניים נעלים כגון תובנה, רגישות, פתיחות, ראייה מקיפה וכוללת, עומק מחשבה וכד´; תחושת התעלות רוחנית הקשורה להפעלת כשרים אלה.
489
נִדְבָּך
בהשאלה: שיכבה, רובד.
490
נִים וְלֹא נִים
מצב שבין שינה לעֵרוּת, שינה קלה וקצרה; נמנום.
491
נִמְלָץ
מליצי, פיוטי, בלשון גבוהה, שיש בה מליצות. (^)
492
נִצְרָך
זקוק לעזרה, אדם שחי בדוחק, עני.
493
נִרְטַב עַד לְשַׁד עַצְמוֹתָיו
נרטב כולו במים.
494
נִתְלָה בְּאִילָן גָּדוֹל (גָּבוֹהּ)
הסתמך בדבריו על גדולים ממנו.
495
נִתְפַּס לְמִינוּת
הפך להיות כופר.
496
נֶחָמָה פּוּרְתָּא = חֲצִי נֶחָמָה
נחמה מסוימת, עידוד כלשהו, הקלת הצרה במקצת.
497
נֶקֶר
פנצר, נקב או קרע בצמיג, תֶקֶר.
498
נַחְתוֹם
אופה.
499
נָבוּב
1 - חלול, שתוכו ריק.
2 - בהשאלה: ריקני, שטחי.
500
נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ
קריאה נרגשת על מות אדם יקר או נכבד - "איבדנו דבר יקר מאוד".
501
נָפַל (לְיָדָיו) כִּפְרִי בָּשֵל
קיבל משהו בדיוק בעיתוי המתאים, בדיוק לפי הצורך. קיבל משהו ללא כל השקעה או מאמץ כדי להשיגו, גם מבלי שהיה ראוי לו.
502
נָפַל לְמִשְׁכָּב
חלה, לקה במחלה.
503
נָשִׂיא
ענן, עב.
504
נָתַן פֻּמְבֵּי
פרסם ברבים.
505
נוֹאָל
אווילי, טיפשי.
506
נוֹפֶך
תוספת של גוון כלשהו או טון מסוים היוצרים תחושה ייחודית.
507
נוֹפֶת צוּפִים
מתיקות בצורה מלאכותית ומוגזמת.
508
נוֹקְדָן
קפדן מאוד, פדאנט.
509
סְגַלְגַּל
אליפטי, בצורת ביצה.
510
סְנִיטָה
לעג, לגלוג, הקנטה, קִנטור.
511
סְפּוֹרָדִי
אקראי, לא סדיר.
512
סִדְקִית
שם כולל לחפצים קטנים בכלל, ולחפצי תפירה בפרט.
513
סִיבֵּר אֶת הָאוֹזֵן
הסביר באופן ברור ונוח להבנה.
514
סִיכָה
משיחה, מריחה בשמן.
515
סִימוּכִין
ראיה, אסמכתא.
516
סִיקּוּל
הוצאת אבנים מן האדמה.
517
סֵאוּב
הזדהמות, התלכלכות (על-פי-רוב במובן המוסרי).
518
סַגְפָן
אדם הנוהג להתנזר מהנאות החיים, ומסתפק במילוי הצרכים החיוניים בלבד. (וראו ערך "סִגוף")
519
סַדָּר
עובד בית דפוס המסדר את האותיות לשורות ועמודים.
520
סַוָּר
סבל בנמל.
521
סָמוֹכָה
עמוד הנושא משקל של משהו או תומך בו.
522
סָפִיחַ
דבר שנספח לדבר אחר, דבר שהוא תולדה, תוצר או תוצר לוואי של דבר מסוים. (^)
523
סָפַק אֶת כָּפָּיו
(גם: ספק את ידיו) הכה כף אל כף מרוב צער, דאגה או אכזבה.
524
סָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ
אמר דברים לא ברורים, ולא הבהיר אותם.
525
סוּגַר
כלוב.
526
עֲגוּנָה
אישה שבעלה נעלם ולא נתן לה גט.
527
עֲזוּבָה
מצב של הזנחה כתוצאה מחוסר טיפוח.
528
עֲלֵה תְּאֵנָה
כינוי למשהו שכל מטרתו להסתיר, להסוות דברים אחרים.
529
עֲתוּדָה
מלאי שהוכן מראש ושמור לעתיד, רזרבה.
530
עֶצֶר
שלטון.
531
עַכָּבָה
רתיעה, מחסום פסיכולוגי.
532
עַכּוּ"ם
עובד אלילים; ראשי תיבות של עבודת כוכבים ומזלות, כיוון שעובדי אלילים נהגו לעבוד את גרמי השמים.
533
עַל עֶבְרֵי פִּי פַּחַת
על סף סכנה נוראה.
534
עַל פִּיו יִשַּׁק דָּבָר
דעתו היא הקובעת, הכל מתנהל לפי רצונו.
535
עַלְוָה
הרבה עלים, כלל עלי העץ.
536
עַם הָאָרֶץ
בוּר, הדיוט, אדם פשוט.
537
עַתִּיר
עשיר, לאו דווקא בכסף.
538
עָזַר כְּמוֹ כּוֹסוֹת רוּחַ לַמֵּת
לא עזר כלל.
539
עָלָה עַל יְצוּעוֹ
עלה על משכבו, שכב לישון.
540
עָמַד עַל טִיבוֹ
הבין את אופיו.
541
עָמַד עַל טָעוּתוֹ
הבין שטעה.
542
עָמַד עַל נַפְשׁוֹ
התגונן, הגן על חיי עצמו.
543
עָמַד עַל תִּלּוֹ
(נאמר על יישוב, על מבנה וכד´) המשיך להתקיים, לא נהרס, לא נחרב.
544
עוֹמֵד בִּפְנֵי שׁוֹקֶת שְבוּרָה
ניצב במצב של חוסר אונים וחוסר מוצא, נוכח מצב קשה מאוד וללא פתרון (בדרך כלל לאחר שינוי קיצוני לרעה). (^)
545
עוֹרְבָא פָּרַח
דבר שאין בו ממש, שמועה חסרת בסיס, הֶבֶל וָרִיק.
546
פָקִיר
נזיר החי חיי דלות ומתנזר מתענוגות החיים.
547
פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב
כינוי לדור ירוד מבחינה מוסרית.
548
פְּסוֹקֶת
שביל בַּשֵיעַר.
549
פְּרִיצוּת
התנהגות לא מוסרית; הפקרות מינית, זנות.
550
פְּרֻדָּה
מולקולה.
551
פִּיל לָבָן
כינוי למשהו גרנדיוזי (מדהים וענק), אך חסר טעם ותועלת.
552
פִּלְבּוּל (בעיניים)
עפעוף במהירות מתוך מבוכה או עצבנות, או גלגול העיניים לאות צדקנות.
553
פִּנְכָּה
צלחת, קערה.
554
פִּשְׁפָּשׁ
שער קטן, פתח קטן בתוך שער. (^)
555
פִּתְחוֹן פֶּה
אפשרות לטעון טענות, הזדמנות להעברת ביקורת.
556
פַּכְסָם
דבר מאפה שטוח ויבש, תופין, עוגייה, רקיק, צנים.
557
פַּכִּים קְטַנִּים
כינוי לדברים חסרי ערך, או לפרטים קטנים המשולבים בסיפור, אנקדוטות.
558
פַּרְגּוֹל
שוט, מגלב.
559
פַּרְטִיזָנִי
שנעשה ביוזמה פרטית, באופן מקומי, ללא הכוונה ולא במסגרת תוכנית כוללת.
560
פָּטוּר בְּלֹא כְלוּם אִי-אֶפְשָׁר
אמירה שנאמרת כאשר אי אפשר לבצע משהו מסוים במלואו, ופירושה שחייבים לפחות לעשות דבר זה במידה מזערית.
561
פָּרִיץ
כינוי שהשתמשו בו בגולה לבעל אחוזה או אציל ששילמו לו מִסים.
562
פֹּארָה
ענף.
563
פּוֹשֵט עוֹרוֹת
בהשאלה: אדם המנצל אחרים בצורה קשה על-ידי הפקעת מחירי מוצרים או שירותים.
564
פּוּרִיטָנִיוּת
סגפנות וצניעות, הינזרות מתענוגות.
565
צִיץ
ניצן, ראשית הפריחה.
566
צִפּוֹר הַנֶפֶש
החלק הרגיש והיקר ביותר, בבת העין.
567
צִקְלוֹן
תרמיל, ילקוט, אמתחת.
568
צַפִּיחִית בִּדְבַש
1 - כינוי למאכל מתוק וערב ביותר.
2 - בהשאלה: נאמר באירוניה על דבר או אדם שמתיקותו מוגזמת או אינה הולמת. (^)
569
צָנִין
קוץ.
570
צָפוּד
(נאמר בעיקר על עור) מכווץ, יבש, מצומק, מקומט (במיוחד בשל יובש, קור). (^)
571
צוּר מַחְצַבְתוֹ
מקורו, שורשיו, הרקע ממנו צמח.
572
קְנוֹקֶנֶת
ענפים מסולסלים המאפשרים לצמח להיאחז בקירות, בעצים וכד.
573
קְצִיבָה
קביעת כמות מסוימת או קצב מסוים.
574
קִיטוֹן
חדר קטן.
575
קִיקְיוֹנִי
שולי וזמני, שעתיד לחלוף במהירות.
576
קֶשֶׁר אַמִּיץ
קירבה רבה, קשר נפשי חזק.
577
קַלְגַּס
חייל אכזר השייך לצבא כובש ומדכא.
578
קַרְדּוֹם לַחְפֹּר בּוֹ
השתמש בדבר לתועלתו האישית.
579
קַרְקַע בְּתוּלָה
1 - אדמה שלא עובדה מעולם.
2 - בהשאלה: עניין שעדיין לא עסקו בו.
580
קָפַץ (קָמַץ) אֶת יָדוֹ
נהג בקמצנות.
581
קָפַץ אֶת יָדוֹ
סירב לתת, נהג כקמצן.
582
קָשַׁר כְּתָרִים
השמיע דברי הלל ושבח למישהו או למשהו.
583
קוֹדֶקְס
ספר חוקים.
584
קוֹטֵל קָנִים
אדם שאינו משכיל, ואין להסתמך על דבריו.
585
קוֹל קוֹרֵא בַּמִדְבָּר
קריאה ללא מענה, דברים הנופלים על אוזניים ערלות.
586
קוֹנְצֶרְן
התאחדות מפעלים תחת הנהלה משותפת.
587
קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד
דבר קטן וחסר ערך.
588
קוּבְלָנָה = קְבִילָה
תלונה, טענה, טרוניה.
589
קוּרְיוֹז
מאורע מעניין ומסקרן, מקרה מבדח.
590
רְבִיכָה
תערובת של קמח עם מים או שמן, המשמשת לעיבוי תבשילים.
591
רְקָק
ביצה, שלולית, מים עכורים.
592
רִיבִּית קְצוּצָה
ריבית מופרזת העושקת את הלווה.
593
רֵאשִית אוֹנוֹ
הבן הבכוֹר.
594
רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ
כינוי לעול, לנטל כבד.
595
רָהוּי
הססני, חסר ביטחון.
596
רָחַץ בְּנִקְּיוֹן כַּפָּיו
התנער מאחריות.
597
רוּחַ נְמוּכָה
הכנעה, ענווה יתרה. (^)
598
שְׁרִירוּת לֵב
מימוש בלתי מוגבל של רצון, עוצמה או שלטון, תוך חוסר התחשבות בזולת. (^)
599
שִׁידּוּד מַעֲרָכוֹת
שינוי מהפכני מהיסוד, שינוי כללי של מערכות כללים או יחסים.
600
שִׁיפּוּי
פיצוי כספי הניתן לאדם בעקבות נזק שנגרם לו.
601
שִׁפְחָה חֲרוּפָה
כינוי לאישה המשועבדת לגמרי למישהו או למשהו.
602
שֵׁבֶט הַבִּקֹּרֶת
ביקורת קשה, קשיחותה של הביקורת.
603
שֵׁירוּת דּוֹב
משהו שמטרתו להועיל אך גורם לתוצאות רעות.
604
שֵׁם דָּבָר
מפורסם לטובה.
605
שֵׁת
אֲחוֹרַיִים, עכוז, תחת, טוסיק.
606
שֶׁדֶר
הודעה העוברת מאדם לאחר.
607
שֶׁלַח
חרב קצרה.
608
שֶׁנֶץ
רצועה, חבל או סרט המשמשים לקישוט, לקשירה או לרכיסה. (^)
609
שַׁבְּלוֹנִי
שיגרתי, מוכר, חסר ייחוד.
610
שַׁעַטְנֵז
הכלאה בין דברים שונים שאינם מתאימים זה לזה.
611
שָׁאַב מַיִּם בִּכְבָרָה
עשה עבודה חסרת תועלת, עבודה סיזיפית.
612
שָׁהוּת = שְׁהוּת
פנאי, משך זמן מספיק, ארכה.
613
שָׁמִיר וָשַׁיִת
שמות שני קוצים, המייצגים הזנחה ועזובה.
614
שׁוֹעַ
עשיר, בעל הון, אציל.
615
שָׂגָה
גבה, גדל.
616
שָׂם (הִנִּיח) אֶת כַּסְפּוֹ עַל קֶרֶן הַצְּבִי
השקיע את כספו במקום מפוקפק, במקום שבו הוא צפוי להפסידו.
617
תַחְלוּאִים
1 - מחלות שונות שמישהו סובל מהן.
2 - בעיות כרוניות שחברה או קבוצה חברתית סובלות מהן. (^)
618
תִּינָה אֲהָבִים
התעלס, התמזמז, התלטף.
619
תִּיתוֹרֶת = תִּיתוֹרָה
שוליים.
620
תַּחְרִיט
חריטה על אבן, עץ או במתכת.
621
אֲסוּפָה
קובץ מאמרים וחיבורים על נושא מסוים . (^)
622
חָזוֹן נִפְרָץ
תופעה שכיחה.
623
כָּפִיס
גזר עץ.
624
אִדְרָה
עצם של דג.
625
בֻּרְסְקַאי
מעבד עורות.
626
הַשָּׁאָה
השפעה נפשית חזקה הגורמת למישהו לבצע דבר-מה, גם אם בניגוד לרצונו.
627
אִכּוּל
1 - בעירה, שריפה.
2 - קורוזיה, החלדה, התרכבות של מתכת עם חמצן.
628
אַגָן
קערה גדולה. (^)
629
הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ
הרקע לצמיחתו וללידתו של רעיון / תופעה / אדם וכו.
630
כָּהֵנָּה וְכָהֵנָה
עוד ועוד, פי כמה וכמה מאותו סוג.
631
תְּחִיקָּה
חקיקה, קביעת חוקים במדינה.
632
הֶחָלָה
הענקת תוקף לחוק, תקנה וכד, או גרימה לכך שיחולו על אדם או דבר מסוים.
633
אוֹצָר בָּלוּם
1 - כינוי לדבר רב-ערך שהיה חבוי.
2 - בהשאלה: כינוי לאדם בעל ידיעות רחבות.
634
בְּפֻמְבֵּי = בְּפַרְהֶסְיָה = בְּרֵישׁ גְּלֵי = בְּרֹאשׁ חוּצוֹת
בנוכחות אנשים, קבל עם ועדה, בגלוי.
635
מַשְׂטֵמָה
שנאה, איבה.
636
אֲחוּז תְּזָזִית
היסטרי, מתנהג כמוכה טירוף.
637
אֲנָלִיזָה
ניתוח, הפרדת דבר לחלקיו.
638
אֲרוּכָה
שכבת הבשר הבריא העולה על הפצע כשהוא מבריא.
639
אִבְחָה
1 - הנפה מהירה, חדה ורבת עוצמה של כלי נשק חד. (^)
2 - הבזק רגעי, נצנוץ, ברק.
640
אִיסְטְנִיס
אנין, סולד מן הגס והמכוער, מעודן.
641
אִמְרַת כָּנָף
ביטוי נפוץ ושגור.
642
אִנְפּוּף
דיבור דרך האף.
643
אֵין בּוֹ מְתֹם
1 - אין בו אף לא איבר אחד בריא ושלם, כולו מוכה ופגום.
2 - ללא פגמים, מושלם לגמרי.
644
אֵין נָקִי
איש אינו פטור, הדבר חל על כולם.
645
אֶבְרָה
כנף של עוף.
646
אֶבֶן בֹּחַן
מבחן, קריטריון, אמת מידה להערכת דברים. (^)
647
אֶדֶן
בסיס, יסוד.
648
אֶמְפִּירִי
ניסיוני, מבוסס על הניסיון.
649
אֶפֶס
אבל, אך, אולם (=בְּרַם). (^)
650
אֶפִּיזוֹדָה
מקרה, מאורע בודד, הרפתקה קטנה.
651
אֶצְעָדָה
צמיד לקישוט הזרוע או הרגל.
652
אֶקְלֶקְטִי
מלוקט, מקובץ; אסוף ממקורות שונים.
653
אֶרְאֵל
מלאך, כרוב, שרף.
654
אֶשְכָּר
מתנה, מנחה, שי, דורון, זבד, תשורה.
655
אַבְנֵט
חגורה רחבה, אֵזור.
656
אַדְנוּת
שלטון, שררה.
657
אַכְּסְיוֹמָה
הנחת יסוד שלא ניתן להוכיחה.
658
אַרְכָּה
הארכת זמן, דחיית מועד, תוספת זמן. (^)
659
אָמָה
שיפחה, משרתת.
660
אָנִיץ
סיב של צמח.
661
אוֹגְדָן
קלסר.
662
אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי
מעורר תמיהה ותהיות (כאילו דורש שיחקרו בו).
663
אוֹרְחָה
שיירה (המצויה בדרך).
664
בְּדַיָה = בְּדוּתָה = סִיפּוּר בַּדִים
סיפור בדוי, שקר.
665
בְּחֵרוּק שִינַיִם
1 - במאמץ רב.
2 - תוך התאפקות שלא לחשוף תחושות של רוגז וזעם.
666
בְּלֵב וָלֵב
1 - חוסר כנות, במרמה. (^)
2 - בהיסוס, בהתלבטות, בלב חצוי.
667
בְּעֵינַיִם כָּלוֹת
בקוצר רוח, מתוך ציפייה רבה.
668
בִּיּוּל
הדבקת בולים.
669
בִּיגַמְיָה
נישואים כפולים, נישואי גבר אחד לשתי נשים בזמן אחד.
670
בִּמְחִי יָד
בבת אחת, בלי מאמץ, בקלות ובמהירות.
671
בִּעְבּוּעַ
1 - נביעה והתפרצות מתוך משהו, בצבוץ ויציאה. (^)
2 - העלה בועות.
672
בֵּית עֲבוֹט
מקום שאפשר למשכן בו חפצים תמורת הלוואה.
673
בַּדְלָנוּת
1 - התבדלות, התרחקות מהכלל, פרישוּת. (^)
2 - מדיניות הדוגלת בהימנעות מהתערבות בעניינים בינלאומיים, פרט לצורכי הגנה עצמית.
3 - שאיפה של תושבי אֵזור מסוים לנתק אותו מן המדינה, שהוא חלק ממנה.
674
בַּעַל תְּשוּבָה
אדם שעשה תשובה. אדם שהיה חילוני והתקרב לדת.
675
בַּר קְיָמָא
יציב, מתקיים לאורך זמן.
676
בָּן
הבין. בדרך כלל מופיע בשאלה המליצית "בַּנְתָּ?" שפירושה: "הֵבַנְתָּ?".
677
בָּנָאלִי
שכיח, נדוש, שגרתי, שאין בו כל חידוש.
678
בָּרוֹד
מנומר, מכוסה כתמים או נקודות.
679
בּוּלְמוּס
1 - רעב חזק.
2 - בהשאלה: תאווה, חשק עז.
680
גְּלוּסְקָמָה
ארון-מתים עתיק.
681
גֵּו
גוף, ובפרט גב.
682
גַּלָב
סַפָּר, אדם שמלאכתו לספר ולגלח.
683
גָּמַר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל
שיבח אותו.
684
דְּבֻקָּה
צרור או חבילה, על-פי-רוב של פצצות או צנחנים.
685
דְּמֵי לֹא יֶחֱרַץ
שוחד, תשלום הניתן למישהו כדי שישתוק.
686
דְּרִיסַת רֶגֶל
עמדה, מאחז או יכולת פעולה מינימלית בתחום כלשהו, גישה.
687
דִּבְרֵי הֲבַאי
שטויות, הבלים.
688
דִּבֵּר בּוֹ נִכְבָּדוֹת
עסק בענייני שידוכין עבורו.
689
דִּיסוֹנַנְס
צרימה או ניגוד חריף הנוצרים מצירוף של אלמנטים שאינם מתאימים זה לזה. (^)
690
דֶּה יוּרֶה
להלכה, על פי דין, מבחינה משפטית.
691
דָּחַק אֶת הַקֵּץ
הפעיל לחץ להקדים את הסוף מתוך חוסר סבלנות.
692
דָּחַק אֶת הַשָּעָה
נחפז יותר מדי, ניסה להקדים את המאוחר. (^)
693
דָּחַק אֶת רַגְלָיו
תפס את מקומו, נישל אותו.
694
דּוֹגְמָה
אמונה עיוורת, הנחה שמתקבלת כאמת מוחלטת, ללא בדיקה מדוקדקת.
695
דוֹחַן
סוג של תבואה ממשפחת הדגנים (גם שיפון ושעורה שייכים לאותה משפחה).
696
הִיּוּלִי
ראשיתי , ראשוני.
697
הִיווּן
הפיכה להון מזומן, חישוב או תשלום של הון עתידי לפי ערכו הנוכחי.
698
הִלֵּך אֵימִים
הפחיד מאוד, הטיל אימה.
699
הִסְתּוֹפְפוּת
שהייה ממושכת במקום מסוים או בחברת אנשים מסוימים. (^)
700
הִשְחִיר פָּנָיו (של מישהו)
גרם לו צער, בושה או מבוכה.
701
הִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלָיו
התבטל בפניו של מישהו, למד ממנו, היה תלמידו.
702
הִתְגַּפְּפוּת
התחבקות והתלטפות עם מישהו, לרוב מתוך אהבה או משיכה מינית.
703
הִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרוֹ
למד מחכמתו והתנהגותו של אדם קרוב אליו.
704
הִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ
הצטער, התמרמר.
705
הִתְחַתֵּר
(כשנאמר על נהר, נחל וכדומה) העמיק את ערוץ הזרימה שלו, חתר בקרקע. (^)
706
הֵנִיא אוֹתוֹ מִכַּוָנָתוֹ
שִכנע אותו לוותר על כוונתו/תוכניתו.
707
הֶדוֹנִיזְם
נהנתנות, רדיפת תענוגות.
708
הֶמְיַת לֵב
רגשות עזים.
709
הֶעֱרָה = הֶעֱרָה אֶל קִרבּוֹ
שתה, רוקן לפיו את המשקה שבכוס.
710
הֶעֶלָה מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
הזכיר דבר שנשכח מזמן.
711
הַבְלֵי הָעוֹלָם
כינוי למותרות ולתענוגות חומריים, הנתפסים כעניינים טפלים וחסרי חשיבות. (^)
712
הַכְלָבָה
תפירת תפרים גסים (לחיבור זמני).
713
הַלְעָטָה
פיטום, האבסה.
714
הַקְדָּחָה
חריכה בגלל בישול ממושך מדי.
715
הָבִיל
(נאמר על מזג-אוויר) חם מאוד ולח מאוד. (^)
716
הָלַך בְּדֶרֶך כָּל הָאָרֶץ = הָלַך בְּדֶרֶך כָּלבָּשָר
מת, נפטר.
717
הָלַך רָכִיל
הוציא דיבה, ריכל.
718
הָפַךְ (אֶת) עוֹרוֹ
שינה את התנהגותו באופן קיצוני.
719
זְמִירָה
חיתוך ענפים (זמורות) של גפן.
720
זְמוֹרָה
ענף של גפן.
721
זִיבָה
נזילה, טפטוף.
722
זֶבֶד
מתנה, שי, מִנחה, דורון, מתת, אשכר, תשורה.
723
זָב חֹטֶם
כינוי מזלזל לאדם חסר ניסיון או פחות ערך.
724
זָקַף (סְכוּם כֶּסֶף) לְחֶשְׁבּוֹן מְסוּיָּם
צרף או ייחס את הכסף לאותו חשבון.
725
זָרַק בּוֹ מָרָה
החמיר איתו, נהג בו בקשיחות.
726
חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים
לעיתים קרובות.
727
חֲמוֹר גָּרֶם
1 - כינוי לטיפש, מטומטם. (^)
2 - עקשן, סוס עבודה, מי שעובד כמו חמור.
728
חֲסַר שַחַר
חסר ביסוס, שקרי, חסר מובן.
729
חֲפָתִים
זוג אביזרי רכיסה לדש השרוול (כמו כפתורים לשרוול ביד).
730
חֲתִימַת שָׂפָם / זָקָן
ראשית צמיחתו של השפם/הזקן.
731
חִלָּה (אֶת) פָּנָיו
ביקש רחמים או סליחה, התחנן. (^)
732
חִלּוּפֵי גַּבְרֵי
שינוי באיוש של משרות או תפקידים.
733
חִשּׁוּר
זרוע ברזל המחברת בין חישוק הגלגל למרכזו ("שפיצים").
734
חֵלְכָּאִי
עלוב, דל, מסכן, מדוכא.
735
חֵמֶת
שק מעור המיועד לנוזלים, נֹאד.
736
חַבּוּש
פרי קשה שנראה כמו תפוח גדול ומשמש להכנת ריבות, לפתנים וכיו"ב.
737
חַרְצוּבּוֹת
קשרים או מעצורים שקשה להתירם ולהתגבר עליהם, כבלים, שלשלאות, עבותות. (^)
738
חָרִיט
תיק קטן של נשים המיועד לנשיאת כסף ופריטים חיוניים אחרים, ארנק. (^)
739
טַרְזָנִי
גנדרני, קוֹקֶטי.
740
טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ
נוהג באופן צבוע, מתחרט למראית עין אך בפועל ממשיך במעשיו הרעים.
741
יְמֵי חֶלְדּוֹ
ימי חייו (הימים בהם התהלך על פני האדמה).
742
יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהַר
דרישה לקיום ושמירת הדין או החוק ויהי מה, ללא תחושת רחמים.
743
יֵין נֶסֶךְ
יין של גויים, שאסור ליהודים לשתות אותו.
744
יֵש דְּבָרִים בְּגוֹ = אֵין עָשָׁן בְּלֹא אֵשׁ
יש בזה משהו, יש ממש בעניין.
745
יַנּוּקָא
ילד צעיר, דרדק.
746
יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה
התחבט, השקיע מחשבה, התלבט.
747
יוֹגֵב
איכר, חקלאי, עובד אדמה.
748
יוּרִידִי
משפטי.
749
ירד לתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
נשכח לחלוטין.
750
כְּהוּא זֶה
אפילו במקצת, אף במידה הקטנה ביותר, אפילו שמץ (רווח בעיקר במשפטי שלילה).(^)
751
כִּבּוּד
טאטוא, ניקוי, פינוי מאבק, אשפה וכדומה.
752
כִּילַי
קמצן, צייקן.
753
כִּינוּן
ייסוד, הקמה.
754
כֵּירָה
ארוחה גדולה וחגיגית, מִשתֶה.
755
כָּל עִקָּר
לגמרי לא; ביטוי הבא בסיומו של משפט שלילה ומביע שלילה מוחלטת. (^)
756
כָּלְתָּה נַפְשׁוֹ
נתקף געגועים, השתוקק, נכסף.
757
כּוֹנֵס נְכָסִים
מי שמקבל אחריות על הנכסים המופקעים בשעת פשיטת רגל.
758
לְבוֹשֵׁשׁ
1 - לאחר (גם לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ).
2 - להתעכב בעשיית משהו.
759
לְלֹא מְצָרִים
ללא גבולות, בלתי מוגבל.
760
לְמוֹתָר
מיותר, לא נחוץ.
761
לְעֵילָא וּלְעֵילָא
בדרגה הגבוהה ביותר, משובח ביותר, מאיכות מעולה, "שופרא דשופרא".
762
לְפֶתָח חַטָּאת רוֹבֵץ
יש להיזהר, שכן החטא אורב ומחכה להזדמנות להשפיע לרעה.
763
לְפַכּוֹת
לנבוע, לזרום, לפרוץ.
764
לְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר
שימוש במילה באופן הפוך ממשמעותה.
765
לִיטְרַת הַבָּשָׂר
דבר שאדם זכאי לו, והוא דורש אותו למרות שהדבר כרוך בסבלו של אחר.
766
לִיסְטִים
שודד, גזלן.
767
לִלְאוֹט
ללחוש, לדבר בשקט.
768
לִנְגֹּשׂ
לדכא, לרדות, ללחוץ ולדחוק במישהו.
769
לִסְכֹּר
לסגור, לחסום בסֶכֶר.
770
לִרְקוֹק
לירוק.
771
לִשְׁפּוֹת
לשים על האש.
772
לֶחֶם חֻקּוֹ
הרגל שיש לו, עניין שבשגרה.
773
לַהֲוָותוֹ
לצערו, לאסונו. (הוָּה = אסון)
774
לַעַג לָרָשׁ
מעשה או אמירה שמדגישים בפני החלש את חולשתו.
775
לָעוּט
להתנפל בפתאומיות ובתוקפנות או לתקוף במילים קשות.
776
לוֹט
כיסוי.
777
לוּט
מכוסה, עטוף, מוסתר.
778
מְאַלֵף
1 - שניתן ללמוד ממנו.
2 - מעניין ומרתק.
779
מְבוֹאָר
מוסבר, ברור.
780
מְחֻוָּר
ברור, נהיר.
781
מְכוֹרָה
מולדת, מקום מוצא.
782
מְעֹרֶה
מעורב, מחובר לעניינים.
783
מְעוּשֶׂה
מלאכותי, שנעשה באופן מזויף וכפוי.
784
מְשֻׁמָּד
מומר, יהודי שהמיר את דתו.
785
מִבְדוֹק
מקום לתיקון כלי שיט.
786
מִטַּלְטְלִין
חפצים, דברים הניתנים להעברה וטלטול.
787
מִי שְנִכְוָה בְּרוֹתְחִין נִזְהַר בְּצוֹנְנִין
ניסיון כושל מוביל לזהירות רבה גם בסיטואציות פשוטות.
788
מִמַּה נַפְשָך
בכל מקרה, בין כך ובין כך התוצאה זהה. (^)
789
מִן הַיָּד אֵל הַפֵּה
ללא מחשבה על העתיד, באופן מיידי.
790
מִסְּתָמָא
כנראה, מן הסתם.
791
מִקָּח וּמִמְכָּר
קניה ומכירה, מסחר. (^)
792
מִתּוֹך שֶלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ
עסק בדבר מסוים לא מתוך אהבה לדבר עצמו אלא מסיבה אחרת, ובסוף הגיע לאהוב את הדבר עצמו.
793
מֵאִידָך גִּיסָא
מצד שני, לעומת זאת.
794
מֵיזָע
חולצה ספורטיבית עבה וארוכת שרוולים, סווצר (sweat shirt).
795
מֵלִיץ
1 - מתורגמן.
2 - מתווך, מי שבזכות לשונו הרהוטה מייצג אחרים, ממליץ עליהם.
796
מֶלַנְכּוֹלְיָה
דכדוך, עגמומיות, מרה שחורה.
797
מֶצֶר
גבול.
798
מַאְפֵּלְיָה
חושך, אפלה מוחלטת.
799
מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִים?
מה החידוש?
800
מַה עִנְיַן שְׁמִיטָּה לְהַר סִינַי?
איך זה קשור לעניין? מה הקשר בין הדברים השונים האלה?
801
מַחְלָפוֹת
שיער הראש (בדרך כלל קלוע לצמות). (^)
802
מַחְתָּה
יָעֵה המשמש לטיפול בגחלים.
803
מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ
ההנאה מדבר אסור גדולה יותר מההנאה מאותו דבר כשהוא מותר.
804
מַס שְפָתַיִם
אמירה שעיקרה לצאת ידי חובה ללא כוונה אמיתית מאחוריה, מן השפה ולחוץ.
805
מַסָּה
מאמר קצר.
806
מַעֲרֶה
מקום גלוי וחשוף. (^)
807
מַקּוֹף
איזור מסוים הנמצא תחת פיקוחו של שוטר.
808
מַרְחֶשֶת
כלי לטיגון עמוק, מחבת עמוקה.
809
מַשׂוֹא פָּנִים
הפליה לטובה מסיבות לא ענייניות.
810
מָלֵא תְּכוּנָה
שוקק חיים, מלא פעילות.
811
מָצָא לוֹ מַהֲלָכִים
(נאמר על נוהג מסוים) נהיה רוֹוֵח ופופולארי.
812
מוֹצָאוֹת
קורות, תולדות, השתלשלות האירועים בחייו של מישהו או משהו.
813
נְהִיָּה
הימשכות אחרי מישהו או משהו, התאוות אליו. (^)
814
נְכוֹחָה
באופן אמיתי, מציאותי ונכון.
815
נִיהִילִיזְם
שלילה מוחלטת של הכול: מבנים חברתיים ופוליטיים, תורת מוסר וערכים וכו´.
816
נִיכָּיון
רכישה או מכירה של שטר התחייבות (כגון המחאה) תמורת סכום קטן מערכו הנקוב.
817
נִיעֵר חוֹצְנוֹ
התנער מאחריות, הכחיש כל קשר לעניין.
818
נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֵל
דברים בעלי ערך, דברים שחשיבותם נצחית.
819
נִפְסָד
פגום, פסול, מושחת.
820
נִשְׁבַּר מַטֵּה לַחְמוֹ
איבד את פרנסתו.
821
נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו
פניו התעוותו מכאב או מצער; פניו קדרו והרצינו כאות לאי-שביעות רצון. (^)
822
נֶאֱסַף אֶל עַמָיו
מת, נפטר.
823
נֶחְשָׁל
מפגר, שאינו מתקדם.
824
נָוֶה
יפה, נאה.
825
נָחַל
1 - נפל בחלקו.
2 - ירש.
826
נָקְעָה נַפְשׁוֹ
נמאס לו, קצה נפשו.
827
נָשָׂא אוֹתוֹ עַל כַּפַּיִם
טיפל בו באהבה ובמסירות.
828
נָתַן דַּעְתוֹ
שם לב.
829
נָתַן עֵינוֹ
נעץ מבטו.
830
נָתוּן בְּכַף הַקֶּלַע
בֵּין הַפַּטִּישׁ וְהַסַּדָּן, נתון במצב שבו שתי אפשרויות הפעולה גרועות, נמצא תחת לחצים מנוגדים שכ לבחירה ביניהם תסתיים ברע. (^)
831
נוֹטָרִיקוֹן
כתיבה בראשי תיבות.
832
נוֹשֶׁה
מלווה הדורש את החזרת חובו.
833
סְבָרַת כֶּרֶס
השערה בלתי מבוססת.
834
סְחִי
אשפה, זוהמה.
835
סַנְוֵרִים
עיוורון.
836
סָבַב אוֹתוֹ בְּכַחַשׁ
שיקר לו, רימה אותו.
837
סָכַל
טיפש, חסר-דעת, אוויל.
838
סָמַך יָדוֹ
נתן את הסכמתו, תמך.
839
סָמוּך עַל שוּלְחָנוֹ
אינו עומד ברשות עצמו, אלא נתמך כלכלית על ידי אחר.
840
סָרִיס
1 - (בעבר) עבד שסורס ושימש בעיקר בתור שומר בהרמון נשים.
2 - נאמן המלך, שר או פקיד בבית המלכות. (^)
841
עֲבוֹדוֹת דְחַק
עבודות ציבוריות שנועדו להקל על מצוקת האבטלה.
842
עֲרַל שְׂפָתַיִם (פֶּה)
גמגמני, מתקשה בדיבור.
843
עֵרֶב רַב
1 - המון, אספסוף.
2 - תערובת של הרבה דברים שונים, בליל.
844
עֶבֶד כִּי יִמְלוֹך
ביטוי גנאי כלפי אדם שעלה לגדולה מעמדה נחותה ומתנהג בהתנשאות ושררה כלפי הנתונים למרותו. (^)
845
עַד לְזָרָא = עַד זָרָא
עד שנמאס, עד שהגיעו מים עד נפש.
846
עַל בּוּרְיוֹ
כראוי, כהלכה, בשלמותו.
847
עַל כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
לא יציב, עשוי להתמוטט בקלות.
848
עָזַב אוֹתוֹ לַאֲנָחוֹת
השאיר אותו לבד בעת צרה.
849
עָלֶה נִדָּף
כינוי לאדם חלש ורפה-אונים.
850
עָקוֹב
לא ישר, מסובך, עקלקל.
851
עָרֵל לֵב
מי שליבו אטום, חסר רחמים.
852
עָשָׂה נְפָשׁוֹת (לְ-)
רכש אוהדים, גייס תמיכה לעסק מסוים, עשה "לוֹבִּי".
853
פַלְחָה
ענף חקלאות העוסק בגידול תבואות שדה.
854
פְּרִישוּת
1 - הינזרות מתענוגות.
2 - היבּדלות, התבודדות, התבדלות.
855
פִּיד
אסון, צרה, אֵיד.
856
פַּגְרָה
חופשה.
857
פַּרְנָס
מנהיג, איש ציבור.
858
פַּרְפְּרָאוֹת
1 - קינוח (בארוחה).
2 - דברים משעשעים שבאים כתוספת לעניינים רציניים.
859
פּוֹעַל יוֹצֵא = תוֹלָדָה
מסקנה, תוצאה, דבר הנובע מדבר אחר.
860
צִבְיוֹן
דמות, אופי.
861
צַוָארוֹן לָבָן
כינוי לשכבה החברתית העוסקת במנהל, מסחר או מקצועות חופשיים (עורך דין, מהנדס וכו). (^)
862
צַוָּארוֹן כָּחוֹל
כינוי לשכבה החברתית העוסקת בייצור ובעבודת כפיים. (^)
863
צוֹק הָעִתִּים
שעה קשה.
864
צוּר
סלע גדול.
865
קְפִיצָה
סגירה בחוזקה, כיווץ או הידוק, בעיקר של שפתיים או ידיים.(^)
866
קִיבּוֹרֶת
זרוע, החלק שבין הכתף למרפק.
867
קִמְעוֹנוּת
מכירה ליחידים.
868
קִמּוּץ
צמצום, הפחתה, מנהג של חסכנות או קמצנות.
869
קַיְטָן
אדם המצוי בנופש בקיץ (ומכאן גם: קייטנה).
870
קַיִט
נופש בקיץ.
871
קַפְּרִיזָה
רצון המתעורר פתאום ללא סיבה, גחמה.
872
קַרְדִּינָלִי
משמעותי, מרכזי.
873
קַרְדּוֹם
גרזן, מכשיר לחטיבת עצים או לחפירה.
874
קַרְתָּנִי
פרובינציאלי, צר אופקים, בעל תכונות של בן עיר קטנה.
875
קַשׁ וּגְבָבָה
דברים חסרי ערך, חסרי חשיבות.
876
קָם
אויב, שונא, צר.
877
קָמוּץ
סגור, מכווץ, מהודק.
878
קֻנְטְרֵס
פרסום מודפס הכולל עמוד אחד או כמה, בדרך כלל לא כרוכים יחדיו.
879
קוֹפִיץ
סכין לקיצוץ בשר.
880
קוֹרֶקְטִי
ענייני, הוגן ומנומס, אך לא יותר מזה.
881
רְבוּתָא
יתרון.
882
רִינּוּן
1 - שירה, זימרה.
2 - בהשאלה: דיבה, השמעת דברים בגנותו של מישהו, "ללכלך".
883
רֶמֶץ
שיירי גחלים, אפר חם שעוד יש בו גצים.
884
רַבָּתִי
גדולה, מורחבת.
885
רוּחַ רָעָה
טרוף דעת, שיגעון.
886
שֶׁבֶר
1- אסון, צרה. מופיע בביטויים: שוֹד וָשֶבֶר (שפירושו: אוי ואבוי! נורא ואיום!) או זַעֲקַת שֶבֶר (שפירושו: זעקת כאב על צער גדול או על אסון שקרה).
2 - תבואה. מכאן נגזר הביטוי: לִשְבּוֹר שֶבֶר שפירושו: להביא פרנסה.
887
שְׁבִיב
1 - ניצוץ, זיק.
2 - בהשאלה: שמץ, קורטוב.
888
שְׁדוּלָה
קבוצה המייצגת אינטרסים מסוימים ופועלת לקידומם, לובי.
889
שְׁכִיב מְרַע
חולה אנוש, חולה על ערש דווי, גוסס.
890
שִׁחֵר לְפִתְחוֹ (של מישהו)
ביקש את קרבתו מתוך רצון לחלוק לו כבוד או לזכות בטובת הנאה.
891
שִׁקּוּץ
תועבה, דבר מאוס.
892
שִׁרְבּוּב
1 - הכנסת פרט במקום לא נכון או לא מתאים, לרוב בטעות.
2 - הושטה של איבר בגוף, הבלטתו ומתיחתו. (^)
893
שַׁלְמוֹנִים
שוחד.
894
שָׁפַך אֶש וְגוֹפְרִית
זעם, כעס, קילל, גידף, חירף.
895
שָׁקְעָה שִׁמְשוֹ
ירד מגדולתו.
896
שׁוֹבֵב אֶת נַפְשׁוֹ (של מישהו)
עודד אותו, שימח אותו.
897
שׁוּר!
ראה! הבט! הסתכל!
898
שֵׂרַך דְרָכָיו
סר מדרך הישר, יצא לתרבות רעה.
899
שֶׂכְוִי
תרנגול, גבר.
900
שָׂרִיג
ענף של צמח, ובייחוד של צמח מטפס.
901
שׂוּמָה עָלָיו
חובה עליו, צריך.
902
תְּזָזִית
שיגעון, טירוף.
903
תְּקִיעַת יָתֵד
התיישבות, השתקעות, קניית שביתה.
904
תַּחְלִיב
1 - בכימיה: תערובת נוזלים שאינם מתערבבים זה בזה.
2 - בקוסמטיקה: תכשיר קוסמטי לטיפוח העור.
905
תַּשְׁמִישׁ
1 - מכשיר, חפץ הנמצא בשימוש.
2 - יחסי-מין (קיצור של "תשמיש המיטה").
906
תָּוֶוך
אמצע, מרכז.
907
תָּלָה בּוֹ אֶת הַקוֹלָר
האשים אותו, הטיל עליו את האחריות.
908
תּוֹמְכָה = תְּמוֹכָה
סמוכה, משענת, קורות לתמיכה.
909
תּוּפִין
עוגה, רקיק, צפיחית.
910
שִמְחָה לְאֵיד
שמחה בצרתו של מישהו.
911
בְּתַכְלִית
בהחלט, לחלוטין, לגמרי.
912
רָבַץ לְפִתְחוֹ
מצוי בסביבתו הקרובה, שרוי בסמוך אליו.
913
הָגִיג
הרהור, מחשבה , הגוּת, שַׁרְעָף.
914
הָגוּת
פילוסופיה, חשיבה מעמיקה ומופשטת על מהות העולם.
915
מְפֻלָּש
פתוח משני צדדיו, שיש בו מעבר חופשי מצד לצד.
916
אִינָה
1 - גרם שמשהו יקרה. 2 - הפגיש, זימן.
917
אֵיפָה וְאֵיפָה
אפליה, משוא פנים.
918
לְלֹא כָּחָל וְסָרָק
כמו שהוא ממש, ללא קישוט.
919
אוֹרְתּוֹדוֹכְּסִי
שמרן; בהקשר דתי - אדוק.
920
בַּר סַמְכָא
מומחה, מי שניתן לסמוך על דעתו וידיעותיו.
921
אוֹטוֹדִידַקְט
לומד בכוחות עצמו, משכיל בזכות למידה עצמית ולא בזכות למידה מסודרת במוסד להשכלה.
922
הִשְׂבִּיעוֹ מְרוֹרִים
מירר את חייו, גרם לו סבל וצער.
923
אֲמוֹרְפִי
נטול צורה, חסר צורה.
924
אִֹשְרוּר
אישור נוסף.
925
אִיּוּשׁ
הצבת אנשים במקום מסוים, בתפקיד כלשהו וכד´ כדי שיבצעו דבר מה. (^)
926
אֶבֶן פִּנָּה
1 - האבן הראשונה בבנין (כרונולוגית: שהונחה ראשונה בזמן הבנייה)
2 - בהשאלה: יסוד ועיקר.
927
אַדְּרַבָּה
1 - ההיפך הוא הנכון, יתרה מזו, על אחת כמה וכמה. (^)
2 - למה לא? יופי! (מילת שמחה).
928
אַחֲרַי הַמַּבּוּל
מה שיקרה, כשאני כבר לא אהיה פה, לא מעניין אותי.
929
אַלְטְרוּאִיזְם
הקרבה עצמית (למען אחרים), זולתנות.
930
אַרְכִיב
ארכיון, מקום לגניזת תעודות ומסמכים, בית גנזים, גנזך.
931
אַרְכָאִי
מיושן.
932
אַשְׁכָּבָה
קבורת המת.
933
אָקוּטִי
חריף, חמוּר.
934
אוֹפּוֹרְטוּנִיזְם
מוכנות לוותר על עקרונות למען תועלת מזדמנת, סתגלנות, פשרנות אידיאולוגית.
935
בְּגִין (בּגינו) = בְּעֶטְיוֹ של
בגלל, מחמת, על סמך, באשמת.
936
בִּדְמִי הַלַּיִל
באמצע הלילה.
937
בִּיּוּן
ריגול.
938
בִּנְזִיד עֲדָשִׁים
בתמורה לדבר קל ערך.
939
בִּצְבּוּץ
1 - יציאה והתבלטות.
2 - התגלות על פני השטח.
940
בֵּרַך עַל הַמֻּגְמָר
חש סיפוק כשסיים בהצלחה מה שהתחיל.
941
גָּבַהּ הַר בֵּינֵיהֶם
הסתכסכו.
942
דָחָה בְּשֶׁהִי פֶּהִי
דחה דבר מה ללא סיבה אמיתית.
943
דִּפְתָּר
פנקס, מחברת.
944
דַּיִש
דריכה על שיבולי תבואה כדי להפריד בין הגרגרים לקליפה שמכסה אותם (מוץ).
945
דַּרְדָּס
נעל בית, נעל קלה ונוחה.
946
דָּא עָקָא
הצרה היא..., הבעיה ש...
947
הֲלָנָה
1 - התלוננות.
2 - סיפוק מקום לינה.
3 - עיכוב.
948
הִדָּבְרוּת
1 - שיחה על עניין עתידי מתוך הסכמה לגביו.
2- ניהול שיחה תקינה.
949
הִתְבַּדְּרוּת
1 - התפזרות.
2 - השתעשעות.
950
הִתְפַּקְּרוּת
עזיבת הדת, חזרה בשאלה.
951
הֵלִיט אֶת פָּנָיו
כיסה את פניו, לרוב בידיו וכתוצאה ממבוכה, בושה, צער וכד´.
952
הַאֲצָלָה
העברה או הענקה מתכונה המצויה בשפע, הקנייתה לאחרים.
953
הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב
שוב ושוב, פעמים רבות.
954
הַשְׁכָּנָה
השלטה, הבאה לכדי מצב מסוים.
955
הַשְׂאוֹר שֶׁבָּעִיסָּה
החלק העיקרי, החשוב ביותר.
956
הַתָּקָה
הסטה, הזזה, העברה למקום אחר.
957
הָלַך מֵחַיִּל לְחַיִּל
הלך והצליח, נע מהישג אחד למשנהו.
958
הָרוּחַ הַחַיָּה
הדמות המרכזית בקבוצת אנשים. אדם שבולט חברתית ומניע תהליכים בארגון או באירוע חברתי.
959
הֻדְרְכָה מְנוּחָתוֹ
הופרע, הוטרד.
960
חֲלוֹם וְשִבְרוֹ
1 - חלום ופתרונו.
2 - חלום והתנפצותו. שאיפה שלא התגשמה.
961
חֲפוּי רֹאשׁ
מבויש, מלא כלימה, אבֵל.
962
חֵמָה
זעם, כעס, חֳרִי -אף.
963
חוֹמֶץ בֶּן יַיִן
רשע בן צדיק.
964
טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיך
בדוק את עצמך לפני שאתה מעביר ביקורת על אחרים.
965
יַיִן בֶּן חוֹמֶץ
צדיק בן רשע.
966
יָצָא בְּשֵן וָעַיִן
יצא בהפסד, נחלץ מהעניין בנזקים רבים.
967
יוֹרְדֵּי דּוּמָה
מתים.
968
יוֹשֵׁב קְרָנוֹת
בטלן.
969
כִּדְבָעֵי
כמו שצריך, כהלכה, כראוי, כדרוש.
970
כִּיּוּר
עיצוב צורות מחומר רך, כגון חמר, פלסטלינה וכו´.
971
כָּלִיל
לגמרי, לחלוטין.
972
כָּפָה עָלָיו הַר כְּגִיגִית
הכריח אותו לעשות דבר מה, לא השאיר לו שום ברירה.
973
לְהִתְפַּלְמֵס
להתווכח, להתנצח.
974
לְהָנִיא
להשפיע על מישהו לא לעשות משהו, לרפות את ידיו.
975
לְזוּת שְפָתַיִם
רכילות, דברי שקר, דיבה, לעז.
976
לְכַהוֹת (במישהו)
לנזוף, לגעור, להוכיח.
977
לְשַׁחֵר
לחפש.
978
לְתִפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה
לשם היופי והסגנון בלבד. דברים שנאמרים או נכתבים ואין בהם תועלת ממשית.
979
לִיבְּרָה = לִיטְרָה
יחידת משקל מקובלת בארצות שונות (שווה ל-12 אונקיות).
980
לִעְלֵעַ
דיבר בקול חנוק, כאילו יש מחסום בלועו.
981
לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִּין
סלחנות, הקלה ביחס לחוק היבש.
982
לִקְבֹּל
להתלונן, להתאונן.
983
לִתְכֹּף
לחזור בתכיפות, להתקיים בתדירות גבוהה.
984
לָגוּז
להיעלם, להתפוגג.
985
לָתֵת פּוּמְבֵּי
לפרסם.
986
לֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ
מת בטרם הסתיימה השנה.
987
מְאַסֵּף
1 - מי שנע בסוף הטור/השיירה.
2 - מכונית ציבורית המתעכבת בכל תחנה ותחנה לאסוף את הנוסעים.
988
מְגוּפָה
פקק.
989
מְטֻלָּל
מכוסה בטל.
990
מְלַחֵך פִּנְכָּה
חנפן.
991
מְרוּבָּב
מוכתם, מלוכלך.
992
מִגְדָּלִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִויר
דבר שאין לו אחיזה במציאות, דבר שאינו ניתן למימוש.
993
מִלְטָשָׁה
בית מלאכה לליטוש מראות, שיש, אבני חן וכד´. (^)
994
מִן הַמַסָד וְעַד הַטְפָחוֹת
לגמרי, לחלוטין, מלמטה ועד למעלה, מן הקצה אל הקצה.
995
מִנֵּיהּ וּבֵיהּ
1 - מה שעולה מהעניין עצמו.
2 - לאלתַר, מיד, בו במקום.
996
מִסְעָד
משענת לגב או ליד.
997
מִקְלַעַת
צמה (עשויה משערות או חוטים).
998
מִקְסָם שָוְא
אשליה, דבר הנראה תחילה כמפתה, אך מתברר כבלתי אפשרי.
999
מִרְקָקָה
כלי שנועד לירוק לתוכו.
1000
מֵאִיר עֵינַיִם
ברור ובולט לעין, חד ובהיר. (^)
1001
מֵי אֲפְסַיִם
כינוי לדברים רדודים וחסרי חשיבות.
1002
מֶטָאפִיסִי
מעבר לפיסי, עניין מופשט וערטילאי שמעבר למציאות.
1003
מַאֲוַיִּים
תאוות, תשוקות, רצון עז שמשהו יתגשם.
1004
מַגוֹר
פחד.
1005
מַלְטֶשֶׁת
מכשיר המשמש לליטוש.
1006
מַעֲרֶה הַיַּעַר = קָרַחַת יַעַר
שטח ביער המפונה מעצים.
1007
מָהוּהַּ
בלוי, מרופט, שחוק.
1008
מָנוּי וְגָמוּר עִמוֹ
נחוש בדעתו.
1009
מוֹשֵך בְּעֵט
סופר, כותב ספרים.
1010
מוּנִיצִיפָּלִי
עירוני, השייך לעירייה או למועצה מקומית.
1011
נְהָרָה
אור רב, זוהר.
1012
נְקָפוֹ לִבּוֹ
נתקף ייסורי מצפון ורגשות חרטה.
1013
נִיר
שדה שנחרש.
1014
נִירְוָנָה
מצב של שלווה מוחלטת.
1015
נָתַן עֵינוֹ בַּכּוֹס
השתכר (חשק ביין).
1016
סִינְתֶּיזָה
הרכבה, חיבור דברים נפרדים למשהו חדש המכיל אותם.
1017
סֶרַח
חלק עודף, שוליים.
1018
סַר טַעַם
נטול טעם, גס ולא מעודן.
1019
סָמוּר
זקוף, זקור ונוקשה.
1020
סָעַד אֶת
סייע, טיפל.
1021
עֲקַלָּתוֹן
קו עקום, עולה ויורד.
1022
עֶשְׁתּוֹנוֹת
מחשבות, רעיונות.
1023
עַבְדְּקָן
בעל זקן עבה ומגודל.
1024
עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה = לא כּל שֶׁכֵּן = קַל וָחוֹמֶר
בוודאי ובוודאי.
1025
עַמוּד הַשַׁחַר
אור ראשון, דמדומי הבוקר.
1026
עוּל יָמִים
1 - תינוק.
2 - בהשאלה: צעיר, חסר בגרות או ניסיון.
1027
פֶּגַע רַע
כינוי לאדם הגורם צרות בכל מקום אליו הוא מגיע.
1028
פֶּרַח
טירון, מי שעובר הכשרה למקצוע מסוים.
1029
פַּח יָקוֹש
מלכודת, פח שטמנו ללכוד בו מישהו. (^)
1030
פָּחוּס
משוטח, לחוץ מן הצדדים.
1031
פָּרַק עֹל
סירב לקבל מרות, לא ציית לכללים המקובלים.
1032
פּוּלְמוּס
ריב, ויכוח, התנצחות.
1033
צִיפָה
החלק הבשרני או העסיסי של הפרי.
1034
צִיפּוֹרֶן
הקצה המתכתי של עט נובע.
1035
צֶנַע
הסתפקות במועט, הימנעות ממותרות ותענוגות.
1036
צַד אֶת לִבּוֹ
הקסים אותו.
1037
צַעֲקַת חָמָס
מחאה נמרצת על עוול שנעשה.
1038
צַפְרִיר
רוח בוקר נעימה.
1039
קְפִיצָה נַחְשׁוֹנִית
פעולה מהירה ונמרצת, זינוק גדול כלפי מעלה.
1040
קִעְקוּעַ
שירוש, החרבה, הריסה מוחלטת.
1041
קָנָה את עוֹלָמוֹ
זכה להצלחה רבה ולפרסום.
1042
קָפָא עַל שְׁמָרָיו
לא השתנה, לא התקדם.
1043
קָרוּא
1 - מוזמן, אורח.
2 - מי שקראו בשמו.
1044
קוֹדֵר = קְדוֹרָנִי
1 - כהה, שחור, חשוך.
2 - עצוב, מדוכא, עגמומי, עגום, נכה רוח.
1045
קוּפַּת שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו
כינוי לאדם מפוקפק שעברו גדוש בעבירות.
1046
רָחֵל = רְחֵלָה
כבשה בוגרת.
1047
רוּחַ נְכֵאָה
דכדוך, דיכאון.
1048
שְׁאָר רוּחַ
נשמה יתרה , כשרים רוחניים נעלים כגון תובנה, רגישות, פתיחות, ראייה מקיפה וכוללת, עומק מחשבה וכד. (^)
1049
שְׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם
כדאי לפעול בהווה גם כשלא רואים לכך תוצאות מיידיות, מתוך תקווה שמעשה זה יניב פירות בעתיד. (^)
1050
שִׁהוּי
עיכוב, איחור, דיחוי.
1051
שִׁעֲרוּך
הערכה מחדש.
1052
שֵׁבֶט
1 - מקל שמכים באמצעותו.
2 - ענף מגזע העם, משפחה מורחבת.
3 - שלטון.
1053
שַׁחַץ
שחצנות, יהירות.
1054
שַׁחַר
1 - פשר, מובן.
2 - דמדומי בוקר, שעת בוקר מוקדמת.
1055
שׁוֹךְ
הירגעות של סערה, רגש וכדומה.
1056
שְׂכַלְתָן
רציונליסט, מי שמעדיף שכל על רגש.
1057
תְּכוּנָה
פעילות.
1058
תִּינּוּי
תיאור, סיפור.
1059
תִּקְרוֹבֶת
כיבוד.
1060
תַּאֲוַת בְּשָׂרִים
תשוקה מינית חזקה ביותר.
1061
סַעַד
תמיכה, סיוע.
1062
עִיר שָׂדֶה
עיר קטנה בסמיכות לעיר גדולה.
1063
אֱגוֹז קָשֶׁה
אדם עקשן שקשה להשפיע עליו.
1064
סוּבֶרֶנִי
בעל שלטון עצמאי, אוטונומי, רִיבּוֹנִי.
1065
אֲשֶר עַל כֵּן = בַּאֲשֶר עַל כֵּן
לכן.
1066
אֲשֶׁר יָגוֹרְתִּי בָּא לִי
קרה בדיוק מה שפחדתי שיקרה, הדבר ממנו חששתי התגשם (נאמר במקור על ידי איוב).
1067
אִידֵאָלִיזַצְיָה
תיאור של משהו כאילו היה מושלם, אידיאלי, בשונה ממה שאכן היה במציאות.
1068
אִינְדּוּקְצְיָה
הקשה מפרטים רבים אל הכלל המאחד אותם, הסקה מהפרט אל הכלל.
1069
אִמְרָה
1 - מימרה, פתגם, מטבע לשון.
2 - שולי הבגד.
1070
אֶגוֹצֶנְטְרִי
מרוכז בעצמו.
1071
אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְּדָבָר
אהבה מותנית שבה כל צד הוא בעל אינטרס, לא אהבה בכל מחיר.
1072
אַהֲבָה נִכְזֶבֶת
אהבה שבה חיזוריו של צד אחד לא נענים על-ידי הצד השני.
1073
אַל נָא בְּאַפְּךָ
אל תכעס.
1074
אַרְצִי
חומרי, גופני, פיסי (= גַשְׁמִי).
1075
אָחוּ = אֲפָר
כר דשא, שדה מרעה.
1076
אוֹפֶּרָטִיבִי
1 - המוציא לפועל.
2 - מעשי.
1077
בְּמַפְגִּיעַ
1 - באופן תקיף, באסרטיביות.
2 - בהתרסה, באופן בוטה.
1078
בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת
בגדים חגיגיים, יפים והדורים. (^)
1079
בִּיעוּת
סיוט, מראה מבהיל, פחד גדול.
1080
בֵּין הַמְּצָרִים
במצב קשה וחסר מוצא.
1081
בֶּצַע = בֶּצַע כֶּסֶף
רווח אישי, במיוחד כזה שלא בא בדרך יושר.
1082
בַּר מִינָן
מת.
1083
בָּא הַשֶּׁמֶשׁ
שקעה השמש.
1084
גָנַב אֶת דַּעְתּוֹ
הונה אותו, הערים עליו.
1085
גְּזֵרָה שָׁוָה
היקש, השוואה בין דברים שונים על סמך צד השווה בשניהם.
1086
גִּלָּה טֶפַח וְכִסָּה טִפְחַיים
הסתיר יותר משגילה.
1087
גָּדִיש
ערימת תבואה שנקצרה.
1088
דְּמִי יָמָיו
בצעירותו,באמצע חייו, בעודנו במיטב שנותיו.
1089
דָּחָה אוֹתוֹ בְּקַש
נתן תירוץ קלוש, פטר בתשובה שאין בה ממש.
1090
הֲשָׂמָה
שיבוץ כוח אדם ביחידה או במקום עבודה מסוים.
1091
הִכָּה עַל חֵטְא
התחרט והתוודה על חטאיו.
1092
הִקִּיז אֶת דָמּוֹ (שֶל מִישֶהוּ)
התעלל בו, גרם לו לסבול.
1093
הִתְבַּהֲמוּת
התנהגות שאינה תואמת את ערכי החברה האנושית. הידמות לבהמה.
1094
הִתְגַּלְּעוּת
(נאמר על ריב, סכסוך) התפרצות, התלקחות.
1095
הִתְרַצּוּת
היענות לבקשה לאחר שידולים רבים, הסכמה, היעתרות.
1096
הַדָּחָה
1 - הסתה, פיתוי לדבר עבירה, הטיה מדרך הישר.
2 - סילוק או פיטורין מעבודה, מתפקיד, מקורס וכד.
1097
הַכְבָּרָה
העתרה, מתן כמות רבה.
1098
הַלְעָזָה
הכפשה, דיבור בִּגְנוּת, הוצאת דיבה.
1099
הַתְקָנָה
1 - בניית מתקן כלשהו והצבתו.
2 - קביעת תקנה, חוק או כלל.
3 - סידור, עריכה והכנה לשימוש מסוים, לקראת מישהו וכד.
1100
הָיָה בְּעוֹכְרָיו
הכשיל אותו.
1101
זְרִיָה לָרוּחַ
בזבוז, עשיית דבר שאין בו ברכה, ברכה לבטלה.
1102
זִילוּת
זלזול, ביזיון.
1103
חֲוִילָה
וילה, בית פרטי.
1104
חֲרִיר
חור קטן, נקב.
1105
חֵבֶל
כאֵב.
1106
חָבוּש
1 - קשור.
2 - אסור, כלוא (נגזר מ"קשור" - קשור בבית הסוהר, כבול).
3 - עטוף בתחבושת (נגזר מ"קשור" - תחבושת יש לקשור, ומכאן שמה).
4 - מכוסה .
1107
חָרוּל = דַרְדַר
סוגים של קוצים.
1108
חוֹצֶן
שולי הבגד.
1109
טְרוּנְיָה
טענה, תלונה.
1110
טַבּוּלָה רָאסָה
כינוי למי שמגיע ללא ידע מוקדם ועודנו נקי מהשפעות חיצוניות.
1111
טַחוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת
לא ראה את הדברים/המציאות באופן נכון.
1112
יִחוּר
ענף רך המשמש להרכבה (הכלאה של שני זנים) או לנטיעה.
1113
יִסְכּוֹן
יועיל, יִצְלַח, יתאים למשהו.
1114
יָגוֹר
נבהל, פחד, חשש, ירא.
1115
יָצָא נָקִי מִנְכָסָיו
הפסיד את כל הונו, נשאר חסר כל.
1116
יבדל"א
(ראשי תיבות של: "יִבָּדֵל לְחַיים ארוכים") ביטוי של כבוד וברכה שנוהגים להוסיף בהזכרת שמו של אדם חי לאחר שהזכירו אדם אחר שמת. (^)
1117
כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד
בעל כורחו, כאילו שד מפחיד עומד מעליו ומכריח אותו.
1118
כְּרַך
עיר גדולה, מֶטרופּולין.
1119
כִּמְלוֹא הַנִּימָה = כְּחוּט הַשַׂעֲרָה
הבדל דק, הפרש קטן, מעט שבמעט.
1120
כָּזֶה רְאֵה וְקָדֵש
אל תסטה מן ההוראה שקיבלת! "ראה, וכך תעשה".
1121
לְבַכֵּר
להעדיף.
1122
לְהַגִּיר
להזיל, ליצוק, למזוג, לשפוך.
1123
לְהַשִּׂיג
לחלוק, לערער, לבקר, להסתייג.
1124
לְהַשְׁבִּיר
למכור מזון.
1125
לְחַשֵׁק
להדק, להצמיד בחוזקה זה לזה.
1126
לְכַחֵד
להסתיר את האמת, להעלים מידע.
1127
לִסְרוֹחַ
לחטוא, לסור מדרך הישר. (^)
1128
לִפְתָן
מנה אחרונה עשויה מפירות מבושלים, "קוֹמְפּוֹט".
1129
לִרְצוֹעַ
לנקב.
1130
לַאֲשוּרוֹ
באופן נכון, במדויק.
1131
לַהֲלָכָה
באופן תיאורטי, בְּכֹחַ.
1132
לַעַז
דיבה, דברי גנאי, הוצאת שם רע למישהו.
1133
לֹא בְּאָלֶף רַבָּתִי
לא! סירוב מוחלט.
1134
מְזֵה רָעָב
מורעב.
1135
מְחִיטָת אף
קינוח אף, ניקוי האף.
1136
מְכוּרְכָּם
שצבעו צהוב-כתום כצבע הכרכום. (^)
1137
מְעֻנָּב
1 - לבוש עניבה.
2- לבוש באופן רשמי ומאופק.
1138
מְצוֹעָף
1 - מטושטש, מעורפל.
2 - מכוסה ערפל או אד העוטף אותו כצעיף. (^)
1139
מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ
מהנה באופן יוצא דופן.
1140
מִכְתָּם
שיר קצר ושנון.
1141
מִסְפּוֹא
שם כולל לסוגי התבואה המשמשים מזון לבהמות.
1142
מַגְלֵב
שוט, פרגול.
1143
מַטֵּה לֶחֶם
מזון; מקור פרנסה, עיסוק.
1144
מָנִיפֶסְט = מִנְשָׁר
גילוי דעת, הצהרה שמציגה השקפה פוליטית או מצע לפעולה.
1145
מֻבְלַעַת
חבל ארץ במדינה המוקף כולו או רובו שטחי אדמה של מדינה אחרת. (^)
1146
מֶּרְקָחָה
כינוי למצב של מהומה והתרגשות רבה.
1147
מוֹז
בננה.
1148
נִפְרַע מִמִּישֶׁהוּ
נקם בו.
1149
נָזִיל
1 - לא יציב, שעלול להשתנות בקלות ובמהירות.
2 - שאפשר לממש אותו (להמיר אותו למזומנים) בקלות וללא הפסד ערך ממשי (נאמר על נכס). (^)
1150
נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת
נעים הליכות, טוב מזג, מי שנוח וקל להסתדר אִתו.
1151
סְבִיאָה
שתייה של משקאות אלכוהוליים עד לידי שכרות. (^)
1152
סְבָכָה = שְֹבָכָה
מחיצה מרושתת.
1153
סְנוֹקֶרֶת
מכת אגרוף.
1154
סִיגִים
פסולת של מתכת.
1155
סַנְדָּק
ביהדות: כינוי למי שמחזיק על ברכיו את התינוק בזמן טקס ברית המילה; בנצרות: המתחייב לחינוכו הדתי. (^)
1156
סַר
נרגז ועצוב.
1157
סָפוּן
1 - (כשנאמר על אדם) מסוגר, מתבודד במקום סגור.
2 - נמצא בתוך, נסתר, חבוי. (^)
1158
סוֹכֵך
1 - (כשם עצם) מתקן המשמש כגג של סככה, מגן מפני השמש או הגשם.
2 - (כפועל בעבר) הגן על משהו, כיסה עליו.
1159
סחַרחֶרֶת
קרוסלה.
1160
עֲצַת אֲחִיתֹפֶל
כינוי לעצה רעה של מישהו שמתחזה לידיד.
1161
עִיר פְּרָזוֹת
עיר ללא חומה או ללא צבא.
1162
עֵמֶק הַבָּכָא
כינוי למקום מלא צער וסבל.
1163
עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל
בכל מקום.
1164
עַפְרָה
מחצב המכיל מתכת.
1165
עָקוּד
קשור, כפות.
1166
עוֹמֶר = עָמִיר
אלומה קטנה, צרור קטן של שיבולים קצורות.
1167
פֶרֶץ
זרם חזק המתפרץ בפתאומיות (ובהשאלה: ביטוי רגשות עזים בהתפרצות פתאומית).
2 - סדק, שבר.
1168
פְּסֶבְדּוֹנִים
שם בדוי שתחתיו מפרסם סופר את יצירתו.
1169
פַּעַם
צעד, פסע, שעל.
1170
פּוֹשֵׁט
פותח, פורשׂ.
1171
צְדַעַיִם
רקות, צידי הגולגולת.
1172
צִידּוּד
1 - הפניה הצידה.
2 - נטייה לצִדו של, תמיכה ב-.
1173
צִינָּה
1 - קור.
2 - מגן מתכת קדום שהגן על כל גופו של הלוחם.
1174
צִיצִית
קְווּצַת שיער או קְווּצַת חוטים (= גְדִיל).
1175
צַלְיָן
נוצרי או בן דת אחרת העולה לבקר במקומות הקדושים, עולה רגל.
1176
קֶרֶת
עיר, כרך, קריה, מקום יישוב, פרובינציה. (^)
1177
קוֹרַת רוּחַ
הנאה, נחת.
1178
רְבָבָה = רִיבּוֹא
עשרת אלפים.
1179
רִיקּוּעַ
1. פעולה של רידוד, הפיכת דבר לשטוח.
2. חתיכת מתכת שהושטחה, ונחקק עליה דבר מה.
1180
שֶׁלֶף
שדה שנקצר אך טרם נחרש.
1181
שֶׁנֶף
וניל.
1182
שַׁחַת
1 - בור, שוּחָה.
2 - תבואה המשמשת כמספוא למאכל בהמות.
1183
שָׁטַח בַּקָשָׁתוֹ בְּפָנָיו
ביקש מאד, התחנן, חילה את פניו.
1184
שׁוֹחֵר
חובב, בעל עניין במשהו.
1185
שִׂמְחַת עֲנִיִים
שמחה עלובה על משהו פעוט (כמו "נחמה פורתא").
1186
תְּלוּלִית
ערימה קטנה, תל קטן.
1187
תִּכְתּוֹבֶת
התכתבות, חליפת מכתבים בין אנשים או מוסדות.
1188
תֶּזָה
הנחת יסוד.
1189
תַּעֲצוּמוֹת נֶפֶש
כוחות נפש, חוסן מנטאלי.
1190
תָּלוּי עַל בְּלִימָה
רופף, על סף נפילה או התרסקות (לאו דווקא פיזית).
1191
תּוֹחֶלֶת
תקווה, ציפייה, סיכוי.
1192
מוֹרְבִּידִי
עוסק במוות או בנושאים חולניים ומבעיתים. (^)
1193
אֲמַתְלָה
תואנה, תרוץ, סיבה לא אמיתית.
1194
אִתְּרַע מַזָּלוֹ
לא "הלך" לו, ביש מזל.
1195
אֵבוּס
כלי בו ניתן אוכל לבהמות.
1196
אֵל נַכוֹן
בוודאות, בבירור, בלי ספק, בֶּטַח.
1197
אֶרֶץ גְּזֵרָה
ארץ נידחת, מקום אליו נשלחים כעונש
(= גזירה).
1198
אֶרֶץ לֹא נוֹשֶׁבֶת
שממה.
1199
אַדֶּרֶת
מעיל עליון רחב.
1200
אַף
כעס.
1201
אַפַּתִי
אדיש, משועמם.
1202
אַשְמוֹרֶת
חלק מן הלילה (כשליש).
1203
אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ
נאחז בכל דבר אפשרי על-מנת להימלט או לפטור עצמו מעונש.
1204
אוֹצֵר
מי שממונה על המוצגים במוזיאון ואחראי לבחירתם, אחסנתם והצגתם.
1205
אוּד = גַּחַל = גַּחֶלֶת
חתיכת עץ שבערה באש אך לא נשרפה לגמרי.
1206
בִּכְפִיפָה אַחַת
בצוותא, במקום אחד.
1207
בִּלְתוֹ
חוץ ממנו.
1208
בִּעוּר
סילוק, השמדה, חיסול שיטתי.
1209
בֵּית הִלֵּל
כינוי למי שנוטה להקל בדין.
1210
בַּד בְּבַד = בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת = בָּהּבָּעֵת = בָּהּ בַּשָּׁעָה
תוך כדי, באופן סימולטני.
1211
בָּאוּ לְעֵמֶק הַשָּוֶה
הסכימו, השתוו, התפשרו.
1212
בּוּר
1 - אדמה שלא עובדה, נחרשה או נזרעה. (^)
2 - בהשאלה: ריק מדעת, בַּעַר, עם-הארץ.
1213
גִילּוּי דַּעַת
הצהרה פומבית, המביעה עמדה בעניין עקרוני.
1214
גִמְלָה
תשלום תקופתי קבוע, הניתן לאדם בשל זכות שרכש בעבר.
1215
גִּבּוּס
עטיפה בגבס, לרוב לשם קיבוע איבר או יישורו.
1216
גַּל
ערימה, תֵּל
1217
גַּנְזַך
ארכיון (על-פי-רוב ממשלתי), מקום שמאכסנים בו מסמכים.
1218
גּוֹלֵל
אבן עגולה ששימשה לכיסוי פי הבאר.
1219
דָחָה (אוֹתוֹ) בְּלֵך וָשוּב
התחמק ממילוי חובתו או ממתן תשובה בתואנות שונות.
1220
דִּקְדוּקֵי עֲנִיוּת
קפדנות מוגזמת, הקפדה יתרה על פרטים טפלים.
1221
הִכָּה בְּסַנְוֵרִים
סִנְוֵור, גרם לטשטוש ראיה.
1222
הִכָּה גַּלִּים
עורר הדים ותגובות (כגלים שיוצרת אבן הנזרקת למים).
1223
הֵשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה
יצא למתקפת נגד אחרי שהותקף.
1224
חֲדַל אִישִים
אדם עלוב, חלוש, חסר ערך; ביטוי שמבטא ביטול וחוסר כבוד כלפי מישהו.
1225
חֲסַר פְּנִיּוֹת
הוגן ומאוזן, אובייקטיבי, ללא אינטרס אישי.
1226
טוֹבוֹת הֲנָאָה
תועלת או רווח שאדם מפיק מהיותו נושא תפקיד כלשהו או מהיותו בעל מעמד כלשהו. בדרך כלל בניגוד למותר או למקובל.
1227
יִדְעוֹנִי
קוסם, מעלה באוב, מכשף.
1228
יָצָא חוֹצֵץ נֶגֶד
העביר ביקורת חריפה, יצא למאבק נגד, הביע התנגדות נמרצת.
1229
יָצָא מִן הַכֹּח אֶל הַפּוֹעַל
התממש, קיבל ביטוי מוחשי.
1230
כְּעָנִי בַּפֶּתַח
בחוסר בטחון, בהיסוס, כמי שמבקש נדבה. (^)
1231
כִּיוּל
כיוון מכשיר מדידה (כגון מאזניים, מד-לחץ וכדומה), כך שיראה תוצאה מדויקת.
1232
כָּהוּי
עמום (שאינו מבריק), עכור (שאינו צלול).
1233
כָּלָה וְנֶחְרָצָה (הִיא מֵעִמּוֹ)
דעתו נחושה, החליט סופית ולא יחזור בו. (^)
1234
לְהַקְצִיעַ
ללטש, להפוך משהו לחָלַק.
1235
לְמִצְעַר
לכל הפחות, לְמִּזְעָר.
1236
לְשַד
תמצית החיים, חיוּת. (^)
1237
לְתֻמּוֹ
בתמימות, ללא כוונה מיוחדת, סתם כך.
1238
לִחוּך
1 - שֹריפה, בעירה, כליה.
2 - אכילה, נגיסה ולעיסה.
1239
לִמֵּד זְכוּת
טען לטובת מישהו, סנגר עליו.
1240
לִמֵּד חוֹבָה
קיטרג, טען לחובתו ונגדו.
1241
לִפְגֹּעַ (במישהו או במשהו)
לפגוש בו, להיתקל בו.
1242
לִפְנַי וְלִפְנִים
1 - המקום החשוב ביותר, המרכזי, שהכניסה אליו מותרת למעטים.
2 - לגמרי, באופן יסודי, על כל האופנים.
1243
לִפְשׂוֹת
להתפרשׂ, להתרחב, להתפשט (בעיקר באופן שלילי).
1244
לִשְׁעוֹת
להיענות, להיעתר, להתייחס, לשים לב.
1245
לֶחֶם צַר
אוכל בכמות מצומצמת.
1246
לֶחֶם צַר וּמַיִּם לַחַץ
תיאור של מי שחי בצמצום רב ובעוני .
1247
לַפוּשׁ
לנוח (מלשון: נופש).
1248
לָא מִנֵּיהּ וְלָא מִקְּצָתֵיהּ
הדבר שגוי לחלוטין. (מילולית: לא ממנו ולא מקצתו).
1249
לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר
אמירה שקוראת ליחיד לבצע תפקידו, גם אם לבדו אינו יכול להביא שינוי משמעותי, ואחרים יצטרכו לעזור לסיים את המלאכה.
1250
מְעִילָה
שימוש לא חוקי בכסף למטרות פרטיות.
1251
מְקוּטָב
בנוי מקטבים שונים, מיסודות מנוגדים לחלוטין.
1252
מִכֹּל וָכֹל
לחלוטין, לגמרי.
1253
מִנְעָד
[מן + עד] טווח הצלילים שמופק על-ידי כלי נגינה או על-ידי קולו של אדם. (^)
1254
מֶמְשֶלֶת צְלָלִים
חברי מפלגת האופוזיציה המציגים עצמם כממשלה חלופית לקראת הבחירות הבאות. (^)
1255
מַבּוּעַ
מעיין, מקור מים.
1256
מַעֲדַנוֹת
בנחת, בשלווה.
1257
מַעֲשֵה מֶרְכָּבָה
דבר מורכב ומסובך.
1258
מַעֲשֵי אָבוֹת סִימָן לְבָנִים
גישה הרואה בדרכי ההורים והדורות הקודמים סימן לאופן שבו יתנהגו ילדיהם והדורות הבאים.
1259
מַקְרֵנָה
מכשיר להקרנת סרטים.
1260
מַשָּׁק
שקשוק, רעש.
1261
מַשׂוֹשׂ
שמחה, ששון.
1262
מָאן דְהוּ
מישהו, אדם כלשהו, אלמוני.
1263
מֻכֵּה סַנְוֵרִים
מבולבל, איבד את כושר השיפוט שלו בשל השפעתו של משהו.
1264
נִבְעָר
חסר השכלה, בּוּר.
1265
נִבְעָר = נִבְעַר מִדַּעַת
חסר השכלה, בּוּר.
1266
נִכְמַר לִבּוֹ
נמלא רגשות עזים של צער, רחמים, געגועים וכו´.
1267
נִמוֹחַ
מתמוסס, נעשה רך מאוד.
1268
נָכֵא
מדוכא, מדוכדך.
1269
נָפָה
1 - מסננת, כברה.
2 - גליל, פלך, מחוז.
1270
נתן (למישהו) אשראי
האמין בו, סמך עליו, נתן לו קרדיט.
1271
סְפֵירָה
התחום שבו מתרחשת פעילות מסוימת, שנתוּן להשפעה מסוימת וכד. (^)
1272
סִוּוּג
מיון, חלוקה לסוגים או לקבוצות, לפי תכונות משותפות.
1273
עִבּוּר
1 - כניסה להריון.
2 - הוספת חודש לשנה (יצירת שנה מעוברת).
1274
עַל רֶגֶל אַחַת
במהירות, בחיפזון, באופן שטחי.
1275
עָרֵל אוֹזֶן
מסרב להקשיב או לציית, אוטם את אוזנו.
1276
פְּקִיקָה
סגירה בפקק.
1277
פִּרְזוּל
1 - בבנייה: התקנת אביזרים ממתכת.
2 - אצל סוסים: חיבור פרסות לרגלי הסוס.
1278
פַּיִס
גורל, הגרלה, פור.
1279
פָּקַק
סגר באמצעות פקק.
1280
פּוֹרֵץ גָּדֵר
מפר חוק.
1281
פּוֹרֵק עוֹל
נוהג בהפקרות, לא ממלא אחר כללים וחוקים.
1282
פּוּמְבֵּי
פרסום.
1283
צִיָּה
מדבר, ישימון.
1284
צֶלֶם בַּהֵיכָל
1- חילול הקודש. (מילולית: פסל אלילי בבית המקדש).
2 - בהשאלה: אמירה או עשייה מסוימת בלתי מקובלת לחלוטין, משום שהיא חורגת מכל הכללים ושוברת את כל המוסכמות בסיטואציה מסוימת.
1285
צַפַּחַת
כלי קיבול קטן לנוזלים, כד קטן, פך.
1286
קֳבָל עַם וְעֵדָה
בגלוי, לעיני כל, בפומבי, בפרהסיה.
1287
קִיצֵּץ אֶת כְּנָפָיו
הגביל מישהו, לא הניח לו ליצור ולפעול בחופשיות.
1288
קִמְעָא
מעט, קצת.
1289
קַדַּחְתָּנוּת
מהירות מוגזמת, בהילות יתרה.
1290
קַרְטֶל
איגוד של יצרנים וחברות מסחר לשם שמירת המונופול על תוצרתם והגבלת התחרות ביניהם.
1291
קוֹגְנִיטִיבִי
הכרני, שקשור להכרה.
1292
רִיבּוֹנִי
עצמאי, אוטונומי, סוברני.
1293
רֵאשִׁית חָכְמָה
ראשית כל, כתנאי ראשוני.
1294
רֵישָׁא
החלק הראשון.
1295
רַצְעָן
אדם היוצר דברים מעור.
1296
רָבִיב
גשם, מטר.
1297
שְׁפַל רוּחַ
עניו, צנוע.
1298
שַׁלְוָה סְטוֹאִית
שלווה מושלמת.
1299
שָׁלִישׁ
קצין האחראי לפעילות מנהלתית הקשורה לחיילים. (^)
1300
שְׂדֵרָה
1 - שורת אנשים.
2 - רחוב ובו שורות של עצים לאורכו.
1301
שִׂרְטוֹן
גבעה על קרקעית הים.
1302
תְּעוּדַת עֲנִיוּת
מעשה המעיד על אוזלת יד ראויה לגנאי.
1303
תִּינָה אֶת צָרוֹתָיו
סיפר על צרותיו.
1304
תִּפְרַחַת
קבוצת פרחים על גבעול משותף.
1305
תַּרְתֵּי דְסָתְרֵי
שני דברים הסותרים זה את זה, דבר והיפוכו. (^)
1306
תָּלוּי וְעוֹמֵד
ממתין להכרעה.
1307
תֹּהוּ
שממה, ריקנות.
1308
רְחַב גֶּרֶם
בעל עצמות רחבות, שגופו גדול ורחב.
1309
צַלְמָוֶת
1 - חושך כבד, אפלה גמורה, עלטה מוחלטת.
2 - מצב של צרה גדולה, מועקה כבדה. (^)
1310
רֶשֶׁף
ניצוץ, גץ.
1311
אִינְהֶרֶנְטִי
פנימי, טבוע (בתוך).
1312
אִישׁ מִידּוֹת
1 - גבה קומה, ענק.
2 - בהשאלה: אדם מצוין במידותיו או במעשיו.
1313
אִמֵּץ אֶל לִבּוֹ
1 - חיבק אותו בחוזקה צמוד לחזהו.
2 - היה שבע רצון מרעיון מסוים, תמך ברעיון מסוים.
1314
אִמֵּץ אֶת יָדָיו
עודד אותו, דִרבן אותו.
1315
אֵרַר
קילל.
1316
אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב
(= פִּיו וְלִבּוֹ אינם שָׁוִים) התנהגות דו פרצופית, צביעות.
1317
אֶשְכּוֹל
צרור של דברים קטנים המחוברים יחד. (^)
1318
אֶתוֹס
האופי, הרוח והגישות האופייניים לעם מסוים, לתקופה מסוימת וכד.
1319
אַחַר כָּבוֹד
בכל הכבוד הראוי. לרוב משמש באירוניה, למשל בצירוף: "שִלְחוֹ אַחַר כָּבוֹד", שפירושו: סילק אותו מעליו, גירש אותו.
1320
אַפְלוּלִית
אפלה קלה.
1321
אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח
התיישן, עבר זמנו, אנכרוניסטי.
1322
אָנִין
עדין, בעל טעם וגינונים מעודנים.
1323
אוֹרְיֶנְטָצְיָה
1 - חוש כיוון, יכולת התמצאות.
2 - זיקה.
1324
אוּנְקִיָה
יחידת משקל המקובלת בארצות שונות.
1325
אע"פ
(ראשי תיבות של אַף-עַל-פִּי) - אפילו, למרות, הגם. (^)
1326
בִּטְנָה
בד המשמש לריפוד החלק הפנימי של תיקים, מקטורנים וכו.
1327
בִּצּוּר
1 - הקמת מבנים לצורכי הגנה (בעבר, בעיקר חומות ומגדלים); חיזוק מחסה, תעלה, עמדת אש וכד כדישיספקו הגנה מאש האויב.
2 - חיזוק; הענקת תמיכה לטיעון, לעמדה וכד; ביסוס.
1328
בֵּית מָרְזֵחַ
פַּאב, מִסְבָּאָה.
1329
בַּחֲצִי פֶּה
בהיסוס, לא מתוך ביטחון.
1330
בַּר לֵבָב
צדיק, מי שלבו נקי, אדם ישר ומוסרי.
1331
בָּא בִּדְבָרִים
שוחח, נִדְבָּר, נשא ונתן.
1332
בָּבַת עַיִן
כינוי לדבר חשוב ויקר לבעליו. (מופיע בעיקר בהטיית שייכות: בבת עינו).
1333
בּוֹרֵק
מבריק, נוצץ (מהמלה: ברק).
1334
גְּבִיר
אדם עשיר, אמיד.
1335
גְּדִיל
קווצת חוטים בשולי בגד או מפה.
1336
גְּלוּפָה
לוח עם תבליטי אותיות או צורות, המשמש להדפסתן.
1337
גִּילּוּם
עיצוב, מתן צורה מוחשית, המחשה.
1338
גֵּב
גומה בסלע שבה נקווים מי גשמים.
1339
גֶּרֶם
1 - עצם (כמו עצמות השלד).
2 - גוף.
1340
גַּחֲמָה
קפריזה, עיקשות חסרת הגיון, דחף פתאומי למשהו.
1341
גַּרְגְּרָן
אכלן, זללן, להוט אחר אוכל, רעבתן.
1342
גָּדָה
1 - רצועת חוף לאורך נהר, אגם וכו´.
2 - שפת הכלי.
1343
גוּפָא
עצמו. (מילולית: "הגוף").
1344
דְּנַן
הַזֶה, המדובר, הנ"ל.
1345
דִּידַקְטִי
שקשור להוראה או להדרכה.
1346
דִּקְדֵּק עִמוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה
נהג עמו בקפדנות יתרה, הקפיד עמו, לא ויתר לו.
1347
דַּלַּת הָעָם
השכבות "הנמוכות", העניים.
1348
דּוֹרוֹן
מתנה, שי, מִנְחָה, תשורה, זבד, אשכר.
1349
הִכְבִּיד יָדוֹ עַל
החמיר עם-, תבע הרבה מ-, רָדָה ב-.
1350
הִסְתַּיֵיעַ בְּיָדוֹ (נִסְתַּיֵיעַ)
הדבר עלה בידו. הדבר הצליח.
1351
הִסָּמְכוּת
1 - ביסוס (של רעיון, תיאוריה וכו) על מקור מסוים כאסמכתא.
2 - הישענות, היות נתמך.
1352
הִקָּרוּת
1 - (על אדם) פגישה מקרית באדם אחר או הגעה מקרית למקום מסוים (= היקלעות).
2 - (על הזדמנות) הופעה מקרית.
1353
הִשְלִיך אַחֲרֵי גֵּווֹ
זנח, עזב, הפנה עורף. (^)
1354
הִתְבַּטֵּל בִּפְנֵי
הפחית בערך עצמו ביחס למישהו אחר.
1355
הִתְדַפֵּק עַל דַלְתוֹ
1 - דפק ממושכות על דלתו.
2 - בהשאלה: ניסה שוב ושוב לקבל דבר מסוים.
1356
הִתְפָּרְדָה (הִתְפָּרְקָה) הַחֲבִילָה
נפסק הקשר (העסקי, החברי וכד).
1357
הֵצֵר צְעָדָיו
הגביל אותו (גרם לצעדיו להיות צרים ומוגבלים).
1358
הֶחֱזִיק טוֹבָה
הכיר תודה, "היה חייב טובה".
1359
הֶעֱלָה אֶת קַרְנוֹ
גרם לכך שיעריכו אותו יותר, שיפר את תדמיתו, העלה את יוקרתו.
1360
הֶעֱלָה בַּאוֹב
הזכיר נשכחות, העלה משהו שעבר ונשכח.
1361
הֶעֱלָה עַל נֵס
ציין לטובה, הילל, פאר ושיבח.
1362
הַטְרָמָה
חשיבה מוקדמת על משהו, לפני שאחרים עשו זאת או לפני שהתרחש בפועל (מלשון טֶרֶם).
1363
הַנְמָקָה
הבאת נימוק, הסברת דבר מסוים.
1364
הַפְקָעָה
הוצאה מידי אחרים.
1365
הַרְצָנָה
היהפכות לרציני.
1366
הָפַךְ בַּדָּבָר
התלבט, בחן את הדבר על היבטיו השונים.
1367
הוֹצִיא אֶת הַעַרְמוֹנִים מְהַאֵש
ביצע מלאכה קשה או בלתי נעימה.
1368
זְכוּת אָבוֹת
יחס מיוחד שאדם זוכה לו בגלל הוריו או בשל מוצאו.
1369
חֲבִיצָה
פודינג.
1370
חֲלוֹמוֹת בְּאַסְפַּמְיָא
פנטזיות, חלומות או משאלות חסרי סיכוי להתגשם.
1371
חִבּוּטִים
לבטים, התלבטויות.
1372
חִבּוּטֵי נֶפֶשׁ
התלבטויות.
1373
חִבּוּץ
תהליך הפקת חמאה מחלב.
1374
חַיְשָן
חששן, הססן.
1375
חָסִיד שוֹטֶה
נאמן וקנאי לרעיון או לאדם בצורה עיוורת.
1376
חָרָך
סדק צר בקיר שאפשר להציץ דרכו.
1377
חוֹשֵׂך שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ
יש צורך ביד קשה לעיתים, כחלק מתהליך החינוך.
1378
טְרוּטות
(נאמר על עיניים) סגורות למחצה ומטושטשות מחוסר שינה.
1379
טַח
נתכסה, נסתם.
1380
טַעַם לִפְגָּם
מה שיש בו מגרעת או ליקוי, המעיבים על השאר.
1381
יִפְעָה
יופי, הדר, הוד, זיו.
1382
יֵשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו
הוא כועס עליו.
1383
יֵשׁ לוֹ מַהֲלָכִים
יש לו קשרים או פרוטקציה.
1384
יֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר
הדבר אינו חסר בסיס.
1385
יָד רוֹחֶצֶת יָד
מצב של "שמור לי ואשמור לך", תעשה לי טובה ואעשה אני לך.
1386
כִּרְכֵּר סְבִיב מִישֶהוּ
בהשאלה: נקט אמצעים כדי להשיג ממנו טובת הנאה, החניף לו.
1387
כַּשֶׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו
הדבר גורם לו עונג.
1388
כָּל דְּאֲלִים גְּבַר
החזק מנצח.
1389
לִבְטוֹשׁ
לרמוס, לכבוש ברגליים, לדרוס.
1390
לֵית דִּין וְלֵית דַיָּן
אין משפט ואין שופט, איש הישר בעיניו יעשה, הפקרות מוחלטת (לֵית = אֵין).
1391
לַבְלָר
פקיד, רַשָׁם.
1392
לַעֲנָה
צמח מר.
1393
לֹא תַחְסוֹם שוֹר בְּדִישוֹ
אמירה המבטאת גישה סלחנית כלפי מעשי מעילה שולִיים, מתוך תפיסה לפיה אי-אפשר למנוע מאדם טובות הנאה שוליות הנובעות מעיסוקו. (^)
1394
מְבֻסָּם
שתוי, שיכור קלות.
1395
מְהֻקְצָע
1 - מלוטש, חָלָק.
2 - מדויק, שאין בו פגמים.
1396
מְחַזֵר עַל הַפְּתָחִים
מקבץ נדבות (מדלת לדלת).
1397
מְצוּלָה
מים עמוקים.
1398
מִכְמֹרֶת
רשת דייגים.
1399
מִנְעָל
נעל.
1400
מֵצַר
מצוקה, צרה, מועקה.
1401
מֶתֶג
1 - מַפְסֵק, מנגנון הגורם למכשיר חשמלי להידלק ולכבות.
2 - יתד מתכת ברתמה המחובר לרסן הבהמה ונתון בתוך פיה.
1402
מַחְבֵּצָה
כלי המשמש להכנת חמאה משמנת או להכנת גבינה מחלב.
1403
מַכְשֵׁלָה
דבר העשוי לגרום לכישלון, קושי.
1404
מַסֶכֶת
1 - פַּרַשָׁה, מערכת בעיות לדיון.
2 - תוכנית אמנותית המשלבת קטעי קריאה, שירה ומחזה.
1405
מַפְסֶלֶת
כלי עבודה המשמש לפיסול.
1406
מַרְעִין בִּישִין
צרות ופגעים, צרות צרורות.
1407
מָחוֹךְ
לבוש תחתון הנלבש בצורה מהודקת, כדי לשוות לגוף מראה חטוב.
1408
מָעוֹת
כינוי למטבעות, כסף קטן.
1409
מוּסַר כְּלָיוֹת
רגשות והרהורי חרטה, נקיפות מצפון.
1410
נְיוּאַנְס
שינוי קל, הבדל דק.
1411
נְכָאִים
עצבות, יגון, דכדוך.
1412
נְתִינוּת
אזרחות, השתייכות של אדם למדינה מסוימת.
1413
נִדְכָּא
מדוכדך, מושפל.
1414
נִטַּל עֻקְצוֹ
פגה חריפותו, סולק ממנו העוקץ.
1415
נִימָה
1 - שערה, חוט דקיק.
2 - טון דיבור, האופי שבו נאמרים הדברים.
1416
נִיתּוּץ
הרס, שבירה, ריסוק.
1417
נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי (נדל"ן)
נכסים שאינם נודדים: קרקעות, מגרשים, בנינים וכו.
1418
נֵר לְרַגְלָיו
יסוד ועקרון שלפיו אדם נוהג.
1419
נָדוֹשׁ
לא מקורי.
1420
נָצוּר
1 - שמור, נעול.
2 - נתון במצור (המשמעות נגזרת מפרוש הראשון - שמור בתוך עירו).
1421
סְפַּרְטָנִי
כינוי למי שמסתפק במועט.
1422
סֵיפָא
סוף, סיום הדברים.
1423
סָבִיל
1- פסיבי, שאינו פעיל, חסר יוזמה, אדיש למה שסביבו.
2- לא אלים.
1424
סָר לְמִשְׁמַעְתּוֹ
עשה כפקודתו, ציית לו, היה נתון למרותו.
1425
סָתוּר
לא מסודר, פרוע, מבודר.
1426
סוּדָר
סוודר, לבוש חורפי עליון העשוי מצמר.
1427
עֲשֶׂרֶת מוֹנִים
פי כמה.
1428
עִלְעוּל
דפדוף.
1429
עֶבְרָה
כעס, זעם, חֹרי אף, חֵמה.
1430
עָמַד בְּמִרְיוֹ
עמד בהתנגדותו, התעקש. (^)
1431
עָמַד מִנֶגֶד
נשאר מרחוק, לא בא לעזרה.
1432
עָמַד עַל כַּנּוֹ
נותר כפי שהיה.
1433
עָרוֹם וְעֶרְיָה
ערום וחסר כול, ללא כסות וכיסוי. (^)
1434
עֹז = עֱזוּז
אומץ, כוח, גבורה.
1435
עוֹד הַיָּד נְטוּיָה
עדיין לא הסתיים, עדיין נמשך.
1436
פְּצִירָה = שׁוֹפִין
כלי המשמש לשיוף והחלקה.
1437
פְּרִישָׁה
1 - עזיבת תפקיד או עיסוק.
2 - התבדלות.
1438
פִּיקָה
בליטה, זיז.
1439
פִּיתוֹם
אדם הנדמה כמדבר מהבטן.
1440
פֵּרוּז
הפיכת אזור מסוים לנקי מכוחות צבא וכלי נשק.
1441
פֶּן יְבֻלַע לוֹ
פן יזיק לו הדבר.
1442
פַּזְרָן
במובן החיובי: נדיב, מחלק ביד רחבה. במובן השלילי: בזבזן.
1443
פַּזְרָנוּת
בזבזנות.
1444
פַּס
עבר מן העולם, היה ואיננו, נגמר.
1445
צִחְצוּחַ חַרָבוֹת
1 - הערכות לקרב מילולי, רעיוני וכד.
2 - התנצחות, ויכוח סוער. (^)
1446
צַפְרָא
בוקר.
1447
צֹאן מַרְעִיתּוֹ
כינוי לקהל או לקהילה ביחס למנהיגם הרוחני. (^)
1448
קְדוֹמָנִי
הנמצא לפנים, קדמי או הקדמי ביותר.
1449
קֶצֶף
כעס, חֵמָה, חרי אף, עֵברה, זעם, חרון.
1450
קָמָה
שם כולל לתבואה לפני הקציר.
1451
קֻבַּעַת
כוס, גביע.
1452
קוֹרֶט = קוּרְטוֹב
קמצוץ, כמות קטנה.
1453
רַחֲשֵׁי לֵב
הרהורים, רצונות ורגשות כמוסים.
1454
רָאָה צֵל הָרִים כְּהָרִים
הפריז, ראה סכנה במקום שאין סכנה.
1455
רָכִיל
דיבה, לשון הרע, רכילות.
1456
רוֹשֶׁף
מתיז ניצוצות.
1457
שִׁוּוּי
הענקה, הקנייה (של מראה, רושם, דימוי וכו´).
1458
שׁוּמָה
1 - בליטה בעור הגוף, "פַלוּלָה".
2 - הערכה, אומדן.
1459
שַׂק וָאֶפֶר
דימוי המציין אבל כבד.
1460
שָׂם לְאַל
הכשיל, סיכל.
1461
תַעֲרִיף
המחיר שיש לשלם תמורת תוצרת, שירות וכד.
1462
תְּאֵב דַּעַת
מי שמשתוקק להשכיל ולהרחיב את אופקיו.
1463
תְּקִיעַת כַּף
לחיצת יד המהווה סימן מוסכם להתחייבות לקיום הסכם.
1464
תְּשׂוּאָה
רווח או הכנסה מהשקעה.
1465
תִּיעוּל
1 - התקנת תעלות ניקוז.
2 - בהשאלה: הפניה לאפיקים הרצויים.
1466
תָּם
1 - שלם, ללא דופי.
2 - תמים, נאיבי.
3 - צדיק.
1467
תָּם
1 - (תואר) שלם, מושלם, ללא פגם, ללא דופי.
2 - (מישהו) תמים, נאיבי, לא פיקח.
3 - (מישהו) נוהג ביושר, בהגינות ובפשטות.
1468
תּוֹר
1 - תקופה, עידן.
2 - סוג של יונת בר.
1469
אֵזוֹב
צמח קטן ופשוט.
1 - צמח תבלין מצוי (זעתר).
2 - צמח פשוט המכסה אבנים ועצים במקומות לחים (טחב).
1470
אֲדְמַת טְרָשִׁים
אדמה סלעית שאינה ניתנת לעיבוד.
1471
אֲמָנָה
ברית, חוזה התקשרות.
1472
אִוְשָה
רחש קל.
1473
אִינְטֶגְרָלִי
1 - כולל, שלם.
2 - (כשמתייחסים לחלק) בלתי נפרד, שאי-אפשר בלעדיו.
1474
אִמְרָה חָבוּטָה
קלישאה, אמרה נדושה שאיבדה ממשמעותה או מיעילותה מרוב שימוש.
1475
אֵפוֹא
אם כן, ובכן, לכן.
1476
אֶבֶן יְסוֹד
מרכיב חיוני, עליו מבוסס דבר מה, ושבלעדיו אין לו קיום. (^)
1477
אֶנִיגְמָה
תעלומה, דבר שלא ניתן לפענחו.
1478
אֶשְׁנָב = צֹהַר
1 - חלון קטן לאור או לאוורור. (^)
2 - פתח במחיצה שדרכו פונים לקוחות לפקיד.
1479
אַלְפוֹן
ספר שבו הפרטים (בדרך כלל שמות) מסודרים עפ"י סדר הא"ב.
1480
אַנְטָגוֹנִיזְם
התנגדות, ניגוד חריף.
1481
אַפְּרַקְדָן = פְּרַקְדָן
שוכב על הגב.
1482
אָבְנַיִם
1 - אבן עגולה ומסתובבת המשמשת משטח עבודה לקדר, שעליו הוא יוצר דברי חרס.
2 - שתי אבנים שעליהן הייתה אישה כורעת ללדת.
1483
אָחַז אֶת הַשּוֹר בְּקַרְנָיו
ניגש ישר לעניין.
1484
אָפִיק
1- תעלה טבעית שבה זורמים מים על הקרקע.
2- מסלול, כיוון.
1485
אָרִיס
אדם המקבל לרשותו קרקע לעיבוד לתקופה מסוימת תמורת אחוז מסוים מהיבול. (^)
1486
בְּדִימוֹס
שהשתחרר מתפקידו, שפרש מעבודתו, שיצא לגמלאות. (^)
1487
בְּהֶבֶל פֶּה
תוך שימוש במילים בלבד, באמירה כלאחר יד.
1488
בְּחַדְרֵי חֲדָרִים
בצנעה, בהיחבא, הרחק מעין הציבור.
1489
בִּזְעֵיר אַנְפִּין
באופן מוקטן, בקנה מידה קטן.
1490
בִּטָאוֹן
עיתון או כתב-עת המבטא דעות של קבוצה מסוימת.
1491
בֵּית בַּד
המקום בו מפיקים את השמן מהזיתים, ובו מאוחסן השמן.
1492
בֵּרָא
כָּרַת, עקר עצים.
1493
בֵּרוּא
כריתת עצים.
1494
בַּעַל אֵיבָרִים = בַּעַל בָּשָר
שמן.
1495
בַּרְדָּס
חלק המעיל המיועד לכיסוי הראש, קפוצון.
1496
בּוֹסֶר
1 - פרי שאינו בשל.
2 - דבר שעדיין אינו מושלם, שעדיין אינו בשל ובוגר. (גם כתואר: בוסרי).
1497
גֶּבֶר
תרנגול, שכווי.
1498
גַּמְלוֹנִי
גבוה, ארוך מהרגיל, גדול עד כדי כך שתנועותיו איטיות ומגושמות (כמו של גמל). (^)
1499
גַּת
בור שדורכים בו ענבים ליין.
1500
גָּבַהּ לִבּוֹ = רָם לִבּוֹ
התגאה, הפך ליהיר.
1501
גָּלִיל
פלך, מחוז, אזור, נפה.
1502
גָּנַז אֶת הָרַעְיוֹן
החליט שלא לבצע את הרעיון.
1503
דִירֶקְטוֹרְיוֹן
מועצת המנהלים של חברה או מוסד.
1504
דְּבָרִים כְּדָרְבּוֹנוֹת (יש לקרוא: דורבנות)
דברים חריפים ונוקבים, דברים קשים ולעיתים אף פוגעים. (^)
1505
דְּהַיְנוּ = לָשׁוֹן אַחֵר = רוֹצֶה לוֹמַר
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, הכוונה היא.
1506
דָּבָר דָּבוּר עַל אוֹפַנָיו
דבר סדור, מפורט וברור. (^)
1507
דּיוֹתָה
כלי לדיו, קֶסֶת דיו.
1508
הֲטָלָה
1 - זריקה, השלכה.
2 - מינוי או הסמכה של מישהו למטלה (הטלת דבר מסוים על מישהו).
3 - קביעת מס, עונש וכיו"ב על-ידי מי שהוסמך לכך.
1509
הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה
בפועל, למעשה, במציאות, באופן מעשי.
1510
הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ
בגר, והגיע זמנו להתחתן. (^)
1511
הִדִּיר רַגְלָיו
נמנע מלהגיע (נדר לא להגיע למקום מסוים).
1512
הִזוּן חוֹזֵר
משוב ,פִידְבֵּק (FEEDBACK).
1513
הִתְפַּעֲמוּת
התרגשות רבה, התלהבות עמוקה.
1514
הִתְקַשֵּט בְּנוֹצוֹת זָרוֹת
התפאר בהישגים שאינם שלו.
1515
הַכְלָמָה
בִּיוּש, ביזוי.
1516
הַמְשָׂגָה
יצירת מושגים, הפיכה למושג.
1517
הַפְלָגָה
1 - התרחקות (הפליג בדמיונו - הרחיק במחשבותיו). 2 - הגזמה.
1518
הַשָׂגָה
1 - תפיסה שכלית.
2 - טענה סותרת, ביקורת.
1519
הַתָּזָה
1 - גדיעה, כריתה.
2 - הזלפה, פיזור טיפות.
1520
הָיָה אֶת נַפְשוֹ
רצה, חפץ.
1521
זְרִיָּה
פיזור או הפצה של אבקה.
1522
חֲסַך
חוסר.
1523
חִגֵּר
צולע, פיסח.
1524
חַיִל
1 - כֹח, אומץ, גבורה.
2 - הצלחה.
1525
חָרְמָה
השמדה.
1526
חוֹטְבֵי עֵצִים וְשוֹאֲבֵי מַיִם
אנשים במעמד הנחות ביותר, אלה המבצעים את המלאכות הנחותות, לרוב בתנאים מחפירים.
1527
חוּג
היקף, גבול, תחום.
1528
טְרָשִׁים
שטח סלעי הקשה לעיבוד.
1529
יִבּוּם
מצב בו על אלמנה להתחתן עם גיסהּ (אחיו של בעלה המנוח), וזאת אם אין לה ילדים מבעלה (המנוח).
1530
יִשּׁוּב הַדַּעַת
מחשבה שקולה ומתונה.
1531
יָדוֹ הָיְתָה בַּמַּעַל
יש לו חלק בעניין השלילי, אינו נקי ממעורבות ואחריות למעשה.
1532
יָדוּעַ/ה בַּצִיבּוּר
מצב משפטי בו למרות שבני הזוג לא נישאו פורמאלית, יש לקשר ביניהם מעמד מחייב (מכוח היותם ידועים בציבור כזוג).
1533
יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ
השכר עלה על ההפסד, כלומר: המעשה היה כדאי.
1534
יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ
המעשה לא השתלם.
1535
כְּלִימָּה
בושה, חרפה, ביזיון.
1536
כְּסָיָה
כפפה.
1537
כְּפִיפוּת
מצבו של מי שמחויב לציית למי שמעליו.
1538
כְּרִיתוּת
גירושין, גט.
1539
כְּשֶׁחוֹטְבִים עֵצִים נִתָזִים שְׁבָבִים
כשעושים דברים גדולים, יש לקחת בחשבון, שעלולות לקרות גם תקלות קטנות.
1540
כִּישׁוֹר = פֶּלֶך
מוט שעליו נכרכים חוטים בתהליך הטווייה או האריגה.
1541
כֶּסֶת
שמיכה.
1542
כּוֹרֵם
מגדל גפנים.
1543
לְדִידוֹ
מבחינתו, מצִדו.
1544
לְמוֹלֵל
למעוך בין האצבעות.
1545
לְשַׁחֵת
לקלקל, להרוס, להשחית.
1546
לִבּוּן
1 - חימום מתכת עד שהיא מלבינה.
2 - בהשאלה: בירור, הבהרת העניין.
1547
לֶאֱבוֹת
לרצות.
1548
לֶחֶם חֶסֶד
מה שלא הושג בזכות או בתמורה כלשהי, אלא ניתן במתנה, כנדבה (כחסד).
1549
מְבַשֵׂר
1 - שליח נושא בשטרות ומסרים חשובים.
2 - סימן המצביע על התרחשות של דבר בעתיד הקרוב.
1550
מְהַדֵּר
קפדן, דקדקן, מי שמקפיד על כל פרט.
1551
מְלָאוֹ לִבּוֹ
הֵעֵז, הרהיב עוז, הרהיב, מצא עוז בנפשו, הֵהִין.
1552
מְנַקֵּר עֵינַיִּים
מעורר קינאה במכוּוָן.
1553
מְתֵי מְעַט = מְתֵי מִסְפָּר
מעט אנשים, קומץ.
1554
מִרְקַחַת
1 - תערובת של חומרים שונים.
2 - ריבה.
1555
מֵסִית וּמַדִּיחַ
מעורר ומפתה לסטות מדרך הישר.
1556
מַחֲלָצוֹת
בגדים מהודרים.
1557
מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת
מכות קשות ומכאיבות. (^)
1558
מַנְדָט
היתר, אישור.
1559
מָשַׁך אֶת יָדוֹ
התנער או הסתלק ממשהו, עזב.
1560
מוֹץ
קליפת גרגירי התבואה, המושלכת לפני טחינתם. (^)
1561
מוֹרֶך לֵב
פחדנות.
1562
נְכֵה רוּחַ
עצוב ומדוכא.
1563
נִקְבָּה
מחילה, מנהרה, חפירה מתחת לאדמה.
1564
נֵד
קיר (בעיקר בהקשר של נחשול מים ענק, זקוף כמו קיר).
1565
נֶהֶנְתָן
רודף תענוגות.
1566
נֶשֶׁף
1 - השעות הקטנות של הלילה.
2 - מסיבה גדולה הנערכת בלילה.
1567
נָטָה הַיוֹם
ירד היום והתקרב הערב.
1568
נֹגַהּ
אור קורן, זיו, זוהר, נְהָרָה.
1569
סְיָג
גדר, הגבלה.
1570
סִיטוֹנִי = סִיטוֹנָאִי
בכמויות גדולות ובמחירים זולים.
1571
סִפּוּן
תיקרה, ובפרט המשטח העליון באוניה.
1572
סַגְסוֹגֶת
נֶתֶךְ, תערובת של מתכות שונות.
1573
סַגְרִירִי
גשום וקר.
1574
סַהֲרוּרִי
חולמני, שקוע בהזיות, חולם בהקיץ.
1575
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
1 - אשתו, בת-זוגו.
2 - מי שעוזר לו.
1576
עֵרוּי
העברה מכלי אל כלי (ובכלל זה משקית אינפוזיה לגוף אנושי).
1577
עֹל
1 - חלק מרִתמת הבהמה.
2 - בהשאלה: נֶטֶל, משהו מכביד ומגביל.
1578
עוֹכֵר
משחית, מחבל, ממיט צרה.
1579
פַלַּאח
איכר, עובד אדמה.
1580
פְּלוּרָלִיזְם
סובלנות, מוכנות לקבל מגוון רחב של גישות ודעות.
1581
פִּקֵּח
1 - שאינו עיוור, שלם בחושיו.
2 - חכם, נבון.
1582
פִּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׁיו
בחן וביקר את עצמו.
1583
פֵּאָה נוֹכְרִית
כיסוי לראש שעשוי משיער טבעי או מלאכותי.
1584
פֶּדָגוֹג
מורה, מחנך.
1585
פַּרְטָנִי
1 - מפורט, יורד לפרטים.
2 - יחידני, שמיועד לאחד.
1586
פַּשְׁטָנִי
שטחי, שגורם לדבר להיראות פשוט מכפי שהוא.
1587
צְבִיר
פרטים שהתקבצו לקבוצה.
1588
צִיבּוּר
1 - ערמה, אוסף.
2 - אוכלוסיה מסוימת, קהל.
1589
קִטּוּב
ניגוד קיצוני של דעות, תפישת עולם וכיו"ב.
1590
קִרְיָה
עיר, כְּרָך.
1591
קֶרֶן זָווִית
פינה, מקום שבו לא שמים לב לדבר.
1592
קַב
1 - מידה קטנה.
2 - משענת (קָבַּיִם).
1593
קָבִיל
שיכול להתקבל, שמותר לקבלו כעדות או כהוכחה.
1594
קָטֵגוֹרְיָה
1 - קריטריון לסיווג ולשיפוט.
2 - הצד התובע במשפט פלילי.
1595
קָמִין
אח, תנור.
1596
קוּלְמוּס
עט, מכשיר לכתיבה בדיו (בדרך כלל נוצה או קנה דק).
1597
קוּרֵי שֵׁנָה
חוטים דמיוניים שכאילו מתוחים על עיניו ופניו של אדם שזה עתה התעורר משינה (כרמז לכך שעדיין לא התעורר). (^)
1598
רִפְיוֹן רוּחַ = רִפְיוֹן יָדַיִּם
חולשה, ייאוש, חוסר מרץ.
1599
רֵיקָם
בידיים ריקות, בחוסר כל.
1600
רַהַב
גאווה, יהירות.
1601
רַכָּב
נוהג בכרכרה רתומה לסוס, עגלון.
1602
רָאָה מְהִרְהוּרֵי לִבּוֹ
נוטה לראות דברים על פי דמיונו או על פי מה שנוח לו.
1603
שְׁנִיוּת
כפילות, דוּאַלִיוּת, שני הפכים בפרט אחד.
1604
שִׁיכּוֹר כְּלוֹט
שיכור עד אובדן הכרה.
1605
שֶׁצֶף
שֶטֶף, זרם חזק.
1606
שַׁעַל
צעד, פעם, פסע; המרחק שעוברים בצעד.
1607
שַׁפִּיר
(הגייה רווחת: שָׁפִיר) טוב, סביר, מניח את הדעת.
1608
שָׁחוּן
חם ויבש מאוד, בעיקר בשל היעדר גשמים.
1609
שָׁטַח (אֶת) טַעֲנוֹתָיו (לִפְנֵי מִישֶהוּ)
השמיע את קובלנותיו באוזניו, פרט את טענותיו בפניו. (^)
1610
שַׂגִּיא = שַׂגִּיב
עצום, כביר.
1611
תַּעֲצוּמָה
כוח, יכולת.
1612
תָּהָה עַל קַנְקַנּוֹ
בדק אותו, ניסה לעמוד על טיבו.
1613
תּוֹכֵחָה (או תּוֹכָחָה)
הטפת מוסר, נזיפה.
1614
אֲלוּמָּה
עומר, עמיר, אגודת קני שיבולים שנקצרו.
1615
אִוֶּלֶת
שטות.
1616
אִינֶרְצְיָה
התמדה, שיגרה; נטייה להישאר באותו מצב ללא שינוי.
1617
אִישׁ חַיִל (ובהתאמה: אשת חיל)
גיבור או אדם מצליח.
1618
אֶתְנַחְתָּא
מנוחה, הפסקה, רגיעה בין מעשה למעשה.
1619
אַבְּסְטְרַקְטִי
מופשט, לא מוחשי, תיאורטי.
1620
אַתֶּאִיזְם
כפירה בקיום האל .
1621
אָבִיך
מעורפל, לא צלול; מלשון אבק - מלא גרגרי אבק. שם תואר זה משמש בעיקר לתיאור האוויר או מזג האוויר.
1622
אָזְנַיִם לַכֹּתֶל
אמירה שנועדה לציין, כי המקום או המצב אינם מתאימים לחשוף בהם סוד, שכן יש המאזינים.
1623
אָחַז אֶת הַחֶבֶל [את המקל] בִּשְנֵי קְצוֹתָיו
ניסה להרוויח "מכל הכיוונים", גם במחיר סתירה פנימית.
1624
אָמוֹק
טירוף.
1625
אָפוּף
עטוף, מוקף במשהו.
1626
אוֹב
קסם, כישוף.
1627
אוֹפֵף
מקיף מכל צד. גורם לדבר אחר להיות נתון בתוכו.
1628
אוֹפַן חֲמִישִי = סֶרַח עוֹדֶף
כינוי למי שהינו מיותר ומפריע.
1629
אוֹתָהּ הַגְּבֶרֶת בְּשִׁנּוּי אַדֶּרֶת
אותו הדבר, אך בשינוי חיצוני שאינו מהותי.
1630
בְּמֵישָׁרִין
1 - באופן ישיר, ללא תיווך.
2 - בגלוי, מבלי לייפות את הדברים.
1631
בְּרִיחַ
מוט שמאפשר לנעול את הדלת (מנעול לעניים).
1632
בִּיתּוּר
גזירה, חיתוך לחתיכות (בְּתָרִים).
1633
בִּכְדִי
לשווא, לריק, לחינם.
1634
בִּלְתִּי נִדְלֶה
שאינו נגמר, אינסופי.
1635
בֵּית גְּנָזִים
ארכיון.
1636
בֵּית תַּמְחוּי
מטבח ציבורי לנצרכים.
1637
בֶּן טִפּוּחוֹ
מישהו שנמצא תחת טיפולו המסור.
1638
בַּדַאי
שקרן, רמאי.
1639
בַּעַל גּוּף
1 - שמן, בעל מראה מגושם. (^)
2 - חסון ומוצק, בעל גוף גדול וחזק.
1640
בָּאוּש
מסריח מריקבון.
1641
בָּזוּק
שפיזרו אותו על משהו, שבזקו אותו. (^)
1642
בָּחַשׁ בִּקְדֵרָה (של אחר)
התערב בעניינים של אחר.
1643
גְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם
כורח, דבר שחייבים לקבל כמות שהוא, ללא יכולת לשנותו.
1644
גְּזוּזְטְרָה
מרפסת, בַּלְקוֹן.
1645
גִּבֵּב דְּבָרִים
דיבר הרבה בלא טעם.
1646
גִּיבּוּב
איסוף של דברים שונים לערימה ללא סדר.
1647
גַּד
מזל.
1648
גָּזַר כְּלָיָה
הביא לסופו, חיסל אותו.
1649
גָּלַל חֶרְפָּה מֵעָלָיו
הסיר את החרפה מעליו, השיב לו את כבודו. (^)
1650
דֵּרָאוֹן
חרפה, גנאי.
1651
הִבְרִיחַ
נעל, סגר משהו בבריח (= מנעול).
1652
הִתְאוֹנְנוּת
התלוננות.
1653
הִתְבַּשְּׂמוּת
1 - התעטפות בריח טוב - ריח בושם.
2 - בהשאלה - נהנה מאוד.
1654
הִתְחַסְּדוּת
צביעות.
1655
הִתְפַּכֵּחַ מֵאָשְלַיָּה
חזר לקרקע המציאות.
1656
הִתְרַקְּמוּת
היווצרות הדרגתית, התגבשות.
1657
הֵיקֵש
הסקה מתוך השוואה, אנלוגיה.
1658
הֵלֶך
נודד, עובר אורח, נווד.
1659
הֵצִיץ וְנִפְגַּע
נחשף למשהו שלא היה מוכן לו ונכבש בקסמיו. (^)
1660
הֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ (רוּחוֹ)
1 - עודד אותו, החזיר לו את המרץ.
2 - התעודד, התאושש.
1661
הֶחְזִיק בְּרֶסֶן הַשִּׁלְטוֹן
שלט, משל.
1662
הֶעֱלָה מְאַשְׁפָּתוֹת
רומם, הוציא מישהו ממעמד נמוך וסלל את דרכו למעלה.
1663
הַבְלָחָה
הבהוב חלוש, נצנוץ לא יציב.
1664
הַזָּחָה
הזזה.
1665
הַטָיַת מִשְפָּט / דִּין
עיוות הדין, משפט שלא בצדק.
1666
הַטִּפָּה הַמָּרָה
כינוי למשקאות שיש בהם אלכוהול.
1667
הַכְפָּפָה
הכנסת דבר תחת מרותו של אחר.
1668
הָהָר הוֹלִיד עַכְבָּר
לנוכח גודל הציפיות, התוצאות דלות ומאכזבות למדי.
1669
הָלַך לַאֲבַדּוֹן
נהרס, חדל להתקיים, ירד לטמיון. (^)
1670
זָקַף אֶת קוֹמָתוֹ (של מישהו)
גרם למי שהרגיש מושפל לחוש גאווה.
1671
זָרָה חוֹל (אֲבָק) בַּעֵינַיִם
הונה, ניסה להסתיר את העובדות.
1672
חֲבַרְבָּר
מנומר, בעל חברבורות (כתמים או פסי צבע על פרוות בעל-חיים).
1673
חֲטוֹטֶרֶת
בליטה בגב, גבנון, דבשת.
1674
חֲסַר דֵּעָה = חֲסַר דַּעַת
טיפש, חסר שכל.
1675
חִיכָּה עַד בּוֹשׁ
חיכה לשווא.
1676
חִיל
פחד, יראה, בעתה, פלצוּת.
1677
טְרוֹמִי
מוקדם, ראשוני.
1678
טוֹטָפוֹת
תפילין.
1679
יָד לַפֶּה!
יש לשמור על הדבר בסוד.
1680
יוֹרָה
דוּד, סיר גדול, קלחת.
1681
כְּטוֹבֵעַ הַנֶּאֱחָז בְּקַשׁ
נאחז בכל שביב של תקווה, גם אם אין בו ממש. (^)
1682
כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב
בשמחה גדולה, בהתלהבות ובלהיטות. (^)
1683
כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר
לפתע פתאום (נאמר על-פי-רוב בהקשר שלילי).
1684
כֶּבֶשׁ
מישור משופע המאפשר עלייה וירידה ממקומות גבוהים ללא מדרגות (משמש בעיקר בכניסה לאוניות ומטוסים וכן לשימוש נכים).
1685
לְהִנָּגֵף
להפסיד, לנחול תבוסה.
1686
לְהַעְתִּיר
להעניק בשפע, להרעיף.
1687
לְהוֹעִיד
1 - להועיד משהו למישהו - להעניק או להקצות לו אותו.
2 - להועיד מישהו למשהו - לקבוע כי הוא ימלא תפקיד מסוים.
3 - להועיד משהו ל - לקבוע כי הוא נועד (למטרה מסוימת). (^)
1688
לִבְזוֹק
לפזר תבלינים או אבקה, לזרות.
1689
לִגְהוֹר
להתכופף, לגחון.
1690
לִדְבּוֹק (במישהו)
להיות מסור לו, להיקשר אליו ולגלות כלפיו נאמנות.
1691
לִחְלוּחַ
הרטבה, הפיכה ללח.
1692
לִנְסֹךְ
1 - ליצוק נוזל במסגרת פולחן דתי. (^)
2 - להשרות תחושה מסוימת.
1693
לֶאֱפוֹף
לכסות, להקיף, לעטוף.
1694
לַחְלוּחִית
רטיבות, לחות.
1695
לָמוּשׁ
לזוז, לסטות, לָזוּעַ.
1696
לָעַז = לְשּוֹן הָרָע
דיבה, רכילות, הוצאת שם רע למישהו.
1697
לֹא בִּכְדִי
לא לשווא, לא לחינם.
1698
לֹא בִּכְדִי
לא לחינם, לא לשווא.
1699
לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד
לא משנה דבר, הַיְנוּ הַך, אותו הדבר.
1700
מְלִיקָה
תלישת הראש, התזת ראש.
1701
מְעֻקָּב
בעל נפח, בעל שלושה מֵמַדים.
1702
מְקַטְרֵג
טוען כנגד, מלמד חובה.
1703
מְשׁוּרְבָּב
1 - מושט, שלוח קדימה.
2 - שמוכנס שלא במקומו.
1704
מִגּוּר
גרימת מפלה או חיסול של אויב או תופעה.
1705
מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי
מכישלון לכישלון.
1706
מִזְכָּר
מכתב משרדי קצר ובלתי רשמי לעובדים בתוך ארגון.
1707
מִידָה
תכונת אופי.
1708
מִשְׁנֶה
1 - כפול ומכופל, רב מאוד.
2 - סגן.
1709
מֶזֶג
1 - אופי, אישיות.
2 - ערבוב, מהילה.
1710
מַלְמָלָה
אריג דק.
1711
מַרְכּוֹלֶת
סחורה למכירה או לקניה.
1712
מַשְׂאַת נֶפֶש/מַשְׂאַת לֵב
שאיפה עזה, דבר שאדם נושא אליו את נפשו. (^)
1713
מָנָה אַחַת אַפַּיִים
תגובה קשה כפולה ומכופלת.
1714
מוֹזֵג
בַּרְמֵן, עובד במסבאה.
1715
מוֹנִיטָרִי
כספי, הקשור לכסף.
1716
נְדוּנְיָה
כסף או רכוש שהורי הכלה נותנים לה, כבסיס לביתה העתידי.
1717
נְשׂוּא פָּנִים
נכבד, חשוב.
1718
נִגּוּחַ
תקיפה מילולית, הבעת ביקורת.
1719
נִדָּף
נהדף, מופל.
1720
נִטַּשׁ
(נאמר על קרב או מאבק) התחולל, התרחש, נמשך.
1721
נִכְמְרוּ רַחֲמָיו
רִיחֵם.
1722
נִמְצָא בָּרָקִיעַ הַשְׁבִיעִי
מאושר ביותר.
1723
נִתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ
נתפס כשהוא מבצע מעשה רע.
1724
נֵזֶר
כתר.
1725
נֵזֶר הַבְּרִיאָה
כינוי לאדם, שהוא היצירה הגבוהה ביותר של הבריאה.
1726
נֵטֶף
טיפה, אגל.
1727
נֶבֶג
´זרע´ של צמחים פשוטים כגון שרכים, אצות, פטריות וכו´.
1728
נֶגַע
מכה, מחלה, פגע, צרה.
1729
נֶקֶב
חור.
1730
נַחְשׁוֹנִי
חלוצי, נועז ואמיץ.
1731
נָהַר
קָרַן, זרח, הפיץ אור, נָגַה.
1732
נָתִין
אזרח.
1733
נוֹחַ לִכְעוֹס
עצבני, מהיר חֵמה.
1734
נוֹתָר בְּעֵינוֹ
לא השתנה.
1735
סְגֻלִּי
ייחודי.
1736
סְטָטוּס קְווֹ
המצב הקיים, ללא שינוי.
1737
סָכַר אֶת פִּיו
(של מישהו) השתיק אותו.
1738
סוֹפֵר צְלָלִים
אדם הכותב עבור אדם אחר, וחותם בשמו של האדם שעבורו הוא כותב ולא בשמו שלו.
1739
עֲנִיוּת
דלות, עוני, חוסר כל.
1740
עֶרְיָה
עירום.
1741
עַרְכָּאָה
דרגה מבין שלוש הדרגות במערכת בתי המשפט (שלום, מחוזי, עליון).
1742
עָמַד בַּפֶרֶץ
עצר את הסכנה, הגן, הציל.
1743
עוֹלָה
קורבן, זֶבַח.
1744
פִילַנְתְרוֹפ
נדיב, אדם שתורם לאחרים, אוהב אדם.
1745
פְּלוֹנִי = פַּלְמוֹנִי = אַלְמוֹנִי
מילים שמשתמשים בהן כאשר לא רוצים לנקוב בשמו של האדם או כאשר שמו או זהותו של אדם אינם ידועים.
1746
פִּרְכּוּס
1 - רטט, פִּרְפור.
2 - ייפוי, התאפרות, התקשטות.
1747
פֵּאָה
1 - קצה. 2 - קווצת שיער. 3 - דופן של גוף תלת-מֵמדי.
1748
פַּלָּצוּת
פחד עז, חִיל, בעתה, זעזוע.
1749
פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ
1 - מת, יצאה נשמתו.
2 - כמעט התעלף.
1750
פּוֹחֵז
פזיז ונמהר, קל דעת.
1751
צְנִיפָה
הקול שמשמיע הסוס, צהלה.
1752
צִפְחָה
סוג של משטח סלעי.
1753
צָד אֶת אָזְנוֹ
סיקרן אותו בדברים שהשמיע.
1754
צָד אֶת מַבָּטוֹ = צָד אֶת עֵינוֹ
משך את תשומת ליבו, גירה את מבטו.
1755
צָרוּת מוֹחִין
טיפשות.
1756
קִטֵּעַ
קטוע יד או רגל.
1757
קוֹבַע
קסדה.
1758
קוֹנְסֶפְּצְיָה
תפיסה כללית, השקפה, רעיון.
1759
קוֹנוֹטַצְיָה
משמעות נוספת שנוספת למשמעות המקורית בהקשר מסוים, משמעות לוואי.
1760
רְוָחָה
מצב שבו תנאי החיים נוחים.
1761
רְמִיָּה
רמאות, מרמה, שקר, הונאה.
1762
רִינָּה = רֹן
1 - שירה, בעיקר שירה שמחה.
2 - שמחה, צהלה, גילה.
1763
שְׁמוּרַת עַיִן
עפעף.
1764
שִׁדָּפוֹן
התייבשות גידולי שדה, מכת יובש עקב רוח יבשה וחמה.
1765
שִׁסֵּעַ אֶת דְּבָרָיו
התפרץ לדבריו וקטע אותם.
1766
שִׁפּוּלֵי
תחתית, החלק הנמוך בדבר.
1767
שַׁבְרִיר
רסיס, שבר קטן.
1768
שַׁוֵּה בְּנַפְשֵׁך
תאר לעצמך, דמה במחשבתך.
1769
שָׁמוּט
נפול, נטוי.
1770
שָׁפָל
1- נחות, עלוב.
2- נמוך, קטן.
1771
שֶׂה תָּמִים
כינוי לאדם שנראה תמים והגון רק למראית עין.
1772
תְּלָאוֹת
צרות, פגעים.
1773
תֵּיאוֹלוֹגְיָה
הפילוסופיה של הדת.
1774
תֵּיאוֹקְרַטְיָה
שלטון שאנשי דת עומדים בראשו.
1775
תַּבְלִיט
צורת פיסול שבה הדמויות בולטות מתוך משטח בגבהים שונים.
1776
תַּשְׁקִיף
דו"ח הנותן תחזית ומצייר תרחישים שונים לגבי העתיד.
1777
תּוֹפֶת
1 - שְׁאוֹל, גיהינום. 2 - בהשאלה: כינוי למקום או למצב איום ונורא, שלרוב מלווה בסכנת חיים ואף במוות.
1778
אֱגוֹז קָשֶׁה לְפִיצוּחַ
בעיה שקשה לפתור אותה.
1779
אִיש צְפַרְדֵּע = אָמוֹדַאי
צוללן.
1780
אֵלֶם
שתיקה, מצב שבו לא ניתן לדבר.
1781
אֶבֶן שָׂפָה
האבנים שבשולי הכביש, תחילת המדרכה.
1782
אַבְטִיפּוּס
דוגמה ראשונה, הפריט הראשון שנוצר מאותו סוג, המקור.
1783
אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ
אל תתפאר במה שעדיין לא נעשה.
1784
אוּטוֹפְּיָה
רעיון דמיוני שלא ניתן להגשימו במציאות.
1785
בְּלִיל
תערובת, ערבוביה.
1786
בְּמֶתֶק שְֹפָתַיִים
בדיבור מתחנחן, באופן מוגזם המסגיר את מטרתו של הדובֵר להשיג דבר מה. (^)
1787
בְּצִיעָה
פריסה, חיתוך.
1788
בְּרַם (גם אֶפֶס)
אבל, אך, אולם.
1789
בְּשוֹפִי
בנחת, בשלווה.
1790
בִּינָארִי
מורכב משני חלקי יסוד בלבד.
1791
בֵּית מִטְבָּחַיִם
משחטה.
1792
בֶּדֶק בַּיִת
בדיקה עצמית יסודית לצורך תיקון ושיפור.
1793
בֶּן יוֹמוֹ
שנולד בו ביום.
1794
בַּעַל בְּרִית = בֶּן בְּרִית
שותף להסכם, דעה או פעולה.
1795
בַּעַל הַמֵאָה
כינוי לאיש עשיר ורב השפעה. מקור השם הוא בפתגם "בעל המאה הוא בעל הדעה", שפירושו - מי שיש לוכסף רב, זוכה שדעתו תתקבל, כלומר, הוא בעל השפעה רבה.
1796
דֵּרָאוֹן עוֹלָם
חרפה שתיזכר לנצח, שלא תימחה.
1797
דַּפָּס
עובד במכונת דפוס.
1798
הֲלִיכוֹת
צורת התנהגות, נימוסים, גינונים.
1799
הֲלַךְ רוּחַ
תחושתו של ציבור מסוים.
1800
הִתְאַוּוּת
התעוררות של חשק עז.
1801
הֵצֵר (על משהו)
הצטער עליו.
1802
הָלִיך
פעולה משפטית, שלב בהתנהלות המשפטית.
1803
הָפַך קְעָרָה עַל פִּיהַ
שינה את מצב הדברים מעיקרו.
1804
חִדּוּדִים
שנינה, הלצה, אמרות משעשעות.
1805
חָבוּל
מֻכֶּה, פצוע.
1806
חוֹזֵר
מכתב או הודעה המופצים בהעתקים רבים בקרב גופים או אנשים רבים.
1807
יָצָא וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ
יצא בתחושת הפסד נוראי.
1808
כְרוֹנִיקָה
תיאור מקרים ועובדות לפי סדר התרחשותם.
1809
כִּכְתָּבוֹ וְכִלְשׁוֹנוֹ
בדיוק על-פי הכתוב, ללא שינוי.
1810
לְדַדּוֹת
לדלג על רגל אחת או מרגל לרגל, ללכת בצורה לא בטוחה בצעדים קטנים ואיטיים. (^)
1811
לְהַקְהִיל
לאסוף קהל, לכנס הרבה אנשים.
1812
מְיוֹעָר
מכוסה יער.
1813
מְיוּשָב בְּדַעְתוֹ
נינוח, שקול.
1814
מִשְׁעוֹל
שביל, דרך צרה למעבר.
1815
מוֹנוֹקְל
משקף, משקפיים בעלי עדשה אחת.
1816
נְהִירָה
(נאמר על המון אדם) זרימה בצורה מסיבית לאירוע, למקום וכד. (^)
1817
נִכְלָם
מבויש, נבוך.
1818
נוּגֶה
עצוב, עגום.
1819
סָר חִינוֹ
הפסיק למצוא חן, מאסו בו.
1820
עָבִיר
שניתן לעבור בו, שאינו חסום למעבר.
1821
פִּיגּוּל
דבר מגעיל, דוחה, מאוס.
1822
צַדְקָנוּת
התחסדות, צדיקות לכאורה.
1823
קְמִילָה
נבילה, כמישה, התייבשות.
1824
קוֹהֶרֶנְטִי
עקבי, סדור, הגיוני.
1825
רִידּוּד
שיטוח, ריקוע, הפיכת משהו לרדוד (=שטוח).
1826
רַקְבּוּבִית
תוצר הריקבון של צמחים ובעלי חיים מתים, המעשיר את הקרקע.
1827
רָוָה נַחַת
שמח מאד.
1828
שִׁיסּוּף
חיתוך עמוק.
1829
סָר מֵרַע
אדם מוסרי, מי שנמנע מלהזיק.
1830
שִׁמָּמוֹן
דכדוך-נפש, דיכאון, שִעמום.
