מילים בדרגת קושי נמוכה בעברית Flashcards
(2684 cards)
1
Q
כבש את יצרו
A
התאפק.
2
Q
אֱוִיל
A
טיפש, סָכָל, שוֹטֶה, כְּסִיל.
3
Q
אֱוִילִי
A
טיפשי, שטותי.
4
Q
אֲבַדוֹן
A
חורבן, כליה, כיליון, הרס גמור. (^)
5
Q
אֲבוּקָה
A
לפיד.
6
Q
אֲדָנִית
A
עציץ מוארך המונח בדרך-כלל על אדן החלון.
7
Q
אֲחִיזַת עֵינַיִם
A
תרמית, הולכת שולל.
8
Q
אֲלוּמָּת אוֹר
A
קרן אור, פס מואר בחשכה הנגרם מקרני אור של זרקור, פנס וכד. (^)
9
Q
אֲנַרְכְיָה
A
חוסר סדר, הפקרות, העדר שלטון.
10
Q
אֲנָקָה
A
אנחה עמוקה, גניחה, צעקה מתוך כאב או צער. (^)
11
Q
אֲפִיפִית
A
וופל, עוגייה, תוּפין.
12
Q
אֲפֵלָה = אוֹפֶל
A
1 - חושך, עלטה.
2 - בהשאלה - קדרות, עצבות.
13
Q
אֲרִיסְטוֹקְרַטְיָה
A
אצולה.
14
Q
אֲרֶשֶת = אֲרֶשֶת פָּנִים
A
מַבָּע, הבעת פנים.
15
Q
אֲרָעִי
A
זמני, לא קבוע. (^)
16
Q
אֲרֻבַּת הָעַיִן
A
שם השקע בגולגולת שבו נמצאים העין ושרירי העין.
17
Q
אֲרוֹמָה
A
ניחוח, ריח קל (לאו דווקא נעים ולאו דווקא של קפה).
18
Q
אִדּוּי
A
1 - הפיכה לאדים באמצעות חימום.
2 - בישול באמצעות אדים (ולא במים).
19
Q
אִזְמֵל
A
1 - מפסלת צרה לפיסול, סיתות אבנים, חריתה וכד.
2 - סכין לניתוחים (סקַלפֵּל).
20
Q
אִטֵּר = אִטֵּר יַד יְמִינוֹ
A
שמאלי.
21
Q
אִיבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹת
A
מבוכה, בלבול, בלי לדעת מה לעשות.
22
Q
אִיחוּי
A
חיבור, תפירה.
23
Q
אִילָן
A
עץ.
24
Q
אִינְטֶרְפְּרֶטַצְיָה
A
פירוש, פרשנות.
25
אִינְקוֹגְנִיטוֹ
באלמוניות, בעילום שם.
26
אִיצְטַבָּה
מדף.
27
אִיש אֶשְׁכּוֹלוֹת
אדם הבקי בנושאים רבים.
28
אִיש מָדוֹן
(גם: איש מדונים, ובנקבה: אשת מדנים) אדם בעל נטייה לריב, מסוכסך עם הבריות.
29
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה
אמירה המבטאת מצב של אנרכיה, ללא שלטון מרכזי, שבו כל אדם עושה ככל העולה על רוחו. (^)
30
אִכְלוּס
יישוב אנשים במקום מסוים, הכנסת אוכלוסיה למקום.
31
אִלְחוּש
הרדמה, מניעת כאב.
32
אִלְתּוּר
עשיית דבר ללא תִכנון מראש בהתאם לצורכי הרגע ולתנאי המצב.
33
אִלּוּץ
הכרח, כורח; דבר שבגללו חייבים לעשות משהו מסוים.
34
אִלוּלֵא = אִלְמָלֵא = לוּלֵא
אילו לא.
35
אִשּוּשׁ
ביסוס, חיזוק (של טענה, דעה, תיאוריה וכד).
36
אֵגֶל
רסיס, טיפה.
37
אֵזוֹר חֲלָצַיִים
חגורה.
38
אֵיד
צרה, אסון.
39
אֵיכָה?
(בלשון מקראית) איך? הכיצד?
40
אֵימְתָנִי
מפחיד, מטיל אימה.
41
אֵימִים
פחד גדול, אימה.
42
אֵימָתַי
מתי (מילת שאלה).
43
אֵין אוֹנִים
כשאין כוח בכלל, חולשה מוחלטת, רפיון.
44
אֵין מָנוֹס
אין ברירה.
45
אֵין מָנוֹס
אין ברירה.
46
אֵין עָלָיו עוֹרְרִין
ללא ספק, אף אחד לא מערער על כך.
47
אֵין עָשָן בְּלֹא אֵשׁ
אין דבר ללא סיבה, כנראה שיש סיבה לשמועה/ לתופעה וכו.
48
אֵינוֹ מַגִּיעַ לְקַרְסֻלָּיו (של מישהו)
הרבה פחות טוב ממנו, אינו מגיע לגדולתו.
49
אֵיתָן
יציב, חזק.
50
אֵיתָן בְּדַעְתוֹ
משוכנע לחלוטין בצדקתו.
51
אֵלַסְטִיוּת
גמישות.
52
אֵת
כלי עבודה המשמש לחפירה ולפינוי עפר. (^)
53
אֶבְיוֹן
עני, דל, רש, חסר כל, חלכא ונדכא, מַך.
54
אֶבֶן מַשְׁחֶזֶת
אבן שמשמשת לשיוף וליטוש של להבים, כדי שיהיו חדים.
55
אֶבֶן נַגוֹלָה מֵעַל לִיבּוֹ
הוקל לו, רווח לו, ירדה ממנו מועקה.
56
אֶבוֹלוּצְיָה
התפתחות איטית והדרגתית.
57
אֶטֶב
מקל כביסה.
58
אֶלִיטָה
עילית, השִכבה העליונה של החברה.
59
אֶמְפַּתְיָה
היכולת להבין ולהזדהות עם רגשותיו של אדם אחר; היכולת לחוש את מה שמרגיש אדם אחר ו´להיכנס לעורו´. (^)
60
אֶמֶש
בליל אתמול.
61
אֶפִּילוֹג
סוף דבר, אחרית דבר, סופו של הסיפור (על-פי-רוב מופיע בסוף ספר, כתקציר מה שמתרחש לאחר סוף הסיפור).
62
אֶקְזוֹטִי
יוצא דופן, מושך ומרתק עקב זרותו. (^)
63
אֶרֶס
1 - רעל המופק על ידי בעלי חיים מסוימים.
2 - בהשאלה: שנאה, רוע.
64
אֶשְתָּקַד
בשנה שעברה.
65
אֶשֶד
מפל מים, זרם מים גדול.
66
אֶתִּיקָה
תורת מוסר, כללי התנהגות.
67
אַבְּסוֹלוּטִי
מוחלט, שאין להטיל בו ספק.
68
אַבְּסוּרְדִי
אינו מתקבל על הדעת, נוגד את ההיגיון ואת השכל הישר, מופרך.
69
אַדְוָה
גל קטן.
70
אַחֲרִית
סוף, קץ.
71
אַטְרַקְטִיבִי
מושך, מפתה.
72
אַכְסַנְיָה
מקום ששוהים בו זמן מסוים כאורחים, בדרך כלל תמורת תשלום; מלון.
73
אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן (אלא במה שישבתוכו)
אל תשים לב לחיצוניות אלא לפְנים ולתוכן.
74
אַלִּיבִּי
טענתו של הנאשם כי בעת ביצוע הפשע לא היה במקום המעשה אלא במקום אחר.
75
אַלָּה
מקל המשמש להכאה.
76
אַמְתַּחַת
שק גדול, תרמיל, קיטבג, ציקלון.
77
אַמָה
1 - מידת אורך קדומה (מהמרפק עד שורש כף היד).
2 - האצבע האמצעית והארוכה ביד.
3 - תעלת מים.
78
אַמַּת מִידָּה
קנה מידה, קריטריון, אמצעי לשיפוט, אבן בוחן. (^)
79
אַנְקוֹל
וו לתליית חפצים, פיסת מתכת בעלת ראש מעוקל, קרס.
80
אַנּוֹמַלְיָה
תופעה מוזרה, החורגת מהנורמלי.
81
אַנּוֹנִימִי
אלמוני, ששמו לא ידוע. (^)
82
אַסְטְרוֹנוֹמְיָה
מדע העוסק בחקר הכוכבים.
83
אַסְטְרוֹנוֹמִי
גדול מאוד, עצום. (^)
84
אַסֶרְטִיבִי
תקיף, עומד על שלו, היפוכו של חיישן (=הססן).
85
אַפִּרְיוֹן
מושב שמעליו חופה ששימש בעבר לנשיאת אנשים נכבדים. (^)
86
אַפּוֹטְרוֹפּוּס
1 - ממונה לטיפול בקטין ולהשגחה על נכסיו, עד שיגדל ויעמוד ברשות עצמו. (^)
2 - מפקח על רכוש, ירושה, עיזבון וכדומה.
87
אַפּוֹקָלִיפְּסָה
חזון אחרית הימים, נבואה על מה שיתרחש בסוף העולם, ובייחוד נבואות על חורבן העולם.
88
אַקְט
מעשה בעל כוונה מסוימת מאחוריו או שנועד ליצור רושם מסוים.
89
אַקְרָאִי
מקרי, לא מתוכנן, שלא ניתן לחזות אותו מראש.
90
אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָׁמַיִם= אַרְבַּע כְּנַפוֹתהָאָרֶץ
צפון, דרום, מזרח, מערב.
91
אַרְגָּמָן
צבע אדום עז, שָנִי. בדרך כלל, מקושר לבגדי מלכות או לבגדים הדורים מאוד.
92
אַרְכִיפֶּלָג
קבוצת איים קטנים הסמוכים זה לזה.
93
אַשְפָּה
1 - נרתיק לחיצים או לתחמושת אחרת.
2 - זבל.
94
אַשְרֵי
מילת קריאה המדגישה כמה טוב למישהו.
95
אַשְׁרַאי
הענקת סחורות או שירותים תמורת הבטחה לתשלום עבורם בעתיד.
96
אָבוֹת הָמָזוֹן
חומרי היסוד שמהם מורכב המזון: חלבונים, פחמימות, שומנים, מינרלים, ויטמינים.
97
אָזְנָיו כְּרוּיוֹת
אוזניו פתוחות, הוא מקשיב היטב.
98
אָזַר כֹּחַ = אָזַר עֹז = אָזַר אֹמֶץ = אָזַרחַיִל
המריץ עצמו, נמלא כוח, התגבר על חששות והעז.
99
אָכֵן
מילה המציינת אישור: אמת הדבר, אומנם כן.
100
אָלֶפְבֵּיתִי
שמסודר לפי סדר אותיות האלף-בית (בעברית או בשפה אחרת). (^)
101
אָמִיד
עשיר, מבוסס כלכלית.
102
אָמִיר
צמרת, הענפים העליונים בעץ. (^)
103
אָמוּן עַל
אחראי על ביצוע דבר מה.
104
אָנוֹכִיוּת
אגואיזם, אהבת עצמי. דאגה לעצמי ולא לזולת.
105
אָנוּס
שכפו עליו משהו בניגוד לרצונו.
106
אָנוּש
חמור מאוד, עלול לגרום למוות. (^)
107
אָסִיף
איסוף התבואה; עונת איסוף התבואה
108
אָסָם
מחסן של תבואה.
109
אָפַס
נגמר, לא נותר ממנו כלום.
110
אָצִיל
בן אצולה, נכבד, חשוב, שוֹעַ.
111
אָצַה לוֹ הַדֶּרֶך
נחפז, מיהר.
112
אָרְחֵי פָּרְחֵי
כינוי לבטלנים ופוחזים (אורחים פורחים).
113
אָרִיג
בד.
114
אָרִיחַ
בַּלַטָה, מִרְצֶפֶת.
115
אָרוּר
מקולל.
116
אָתוֹן
חמור ממין נקבה.
117
אוֹבֵד עֵצוֹת
נבוך ומבולבל, שאינו יודע כיצד לנהוג. (^)
118
אוֹבְּיֶקְטִיבִי
ענייני, חסר העדפה אישית.
119
אוֹטוֹבִּיוֹגְרַפְיָה
תולדות אדם, שאותן כתב בעצמו.
120
אוֹטוֹנוֹמְיָה
עצמאות, שלטון עצמי.
121
אוֹן
כוח (פיסי, מיני וכו).
122
אוֹפַן
גלגל.
123
אוֹפְּטִימִי
שמצפה לטוב.
124
אוֹפְּטִימָלִי
מיטבי, הטוב ביותר.
125
אוֹרְגָּנִיזְם
יצור חי.
126
אוֹרְלוֹגִין
שעון קיר.
127
אוֹרֶךְ רוּחַ
סבלנות, מתינות.
128
אוֹרַח
דרך, אופֶן.
129
אוֹרוּ פָּנָיו = אוֹרוּ עֵינָיו
שמח, התמלא חיים.
130
אוֹשֵש
חיזק, נתן עידוד.
131
אוֹת קַיִן
אות קלון, בושה שאין למחותה, דיראון עולם.
132
אוֹתֶנְטִי
אמיתי, מקורי, לא מזויף. (^)
133
אוּמְדָן
הערכה, שׁוּמה.
134
אוּמְצָה
סְטֵייק.
135
אוּנִיבֶרְסָלִי
עולמי.
136
אוּרְבָּנִי
עירוני.
137
בִכְפָפוֹת שֶל מֶשִי
ברוך, בעדינות, על מנת שלא לפגוע.
138
בְּאִישׁוֹן לַיְלָה
מאוחר בלילה.
139
בְּאַמְתַּחְתּוֹ
אצלו, איתו (בעיקר בביטויים ´נשא באמתחתו´, ´יש לו באמתחתו´ וכד´).
140
בְּאוֹתוֹת וּבְּמוֹפְתִים
באופן משכנע, באמצעות הוכחות חותכות.
141
בְּבִיטּוּל
בחוסר הערכה, בזלזול, בהתעלמות מערכו של משהו.
142
בְּגַפּוֹ
לבדו.
143
בְּדִיעֲבַד
לאחר מעשה.
144
בְּדֵעָה צְלוּלָה
בהכרה מלאה, במלוא החושים. (^)
145
בְּדָם קַר
בלי התרגשות, בלי רחמים, מתוך שיקול דעת.
146
בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ
בצורתו המובהקת.
147
בְּהֵיחָבֵא
בחשאי, בהסתר.
148
בְּהֶסַּח הַדַּעַת
שלא במתכוון, בחוסר תשומת לב.
149
בְּחִיר לִבָּהּ/ בְּחִירַת לִבּוֹ
אהוב/ ת הנפש, בן הזוג הנבחר לנישואים.
150
בְּחִישָׁה
ערבוב, בלילה. (^)
151
בְּחִיתּוּלָיו
עדיין בראשית דרכו.
152
בְּחֵפֶץ לֵב
ברצון רב.
153
בְּחוּבּוֹ
בתוכו.
154
בְּיֶתֶר שְׂאֵת
בעוצמה יתרה, בעוצמה רבה יותר מאשר קודם.
155
בְּיַד בַּרְזֵל = בְּיַד קָשָה
באופן קשוח ונוקשה, ללא רחמים.
156
בְּיַד רַכָּה
בדרכי נועם, בצורה לא תקיפה, בכפפות של משי.
157
בְּכִי תַּמְרוּרִים
בכי מר.
158
בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם
בקוצר רוח, בציפייה ובתקווה. (^)
159
בְּכָל פֶּה
בתקיפות, בהדגשה.
160
בְּכָל רַמַ"ח אֵיבָרָיו
בכל הווייתו, בכל מאודו.
161
בְּכוֹבֶד רֹאשׁ
ברצינות, מתוך שיקול דעת.
162
בְּלֵב שָׁלֵם
בלי פקפוק, בתחושה ברורה שזהו הדבר הנכון לעשותו. (^)
163
בְּלֹא חֶמְדָּה
ללא חשק.
164
בְּלֹא נוֹעַ
ללא תנועה, מבלי לזוז.
165
בְּלוֹאִים
בגדים ישנים, קרועים ומרופטים. (^)
166
בְּלוֹרִית
צִיצַת שיער בחלק הקִדמי של הראש.
167
בְּמֵזִיד = בְּזָדוֹן
מתוך כוונה רעה.
168
בְּמָטוּתָא
בבקשה! אנא!
169
בְּעִצּוּמוֹ
1 - במהלך התרחשותו.
2 - בשיאו.
170
בְּעַל כָּרְחוֹ
שלא מרצונו.
171
בְּעָתָה
פחד פתאומי, בהלה, חרדה.
172
בְּפֶה מָלֵא
בלי היסוס, בלב שלם.
173
בְּפוּמְבֵּי
באופן גלוי לעיני הציבור.
174
בְּצַוְתָּא
ביחד.
175
בְּקִיע
סדק, חריץ.
176
בְּקֵירוּב
בערך, לא במדויק.
177
בְּקַו הַבְּרִיאוּת
במצב של בריאות תקינה.
178
בְּרִיָּה
יצור, בעל חיים.
179
בְּרִירָה
ניפוי, בחירת הטובים והוצאת הפגומים.
180
בְּרָחֵל בִּתְךָ הַקְּטַנָּה
במפורש, ללא ספק.
181
בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו
בראש סדר העדיפויות שלו.
182
בְּשֶׁצֶף קֶצֶף
ברוגז רב (קצף = כעס).
183
בְּשָׂפָה רָפָה
בקול נמוך, במלמול; באי-רצון, רק מתוך תחושת חובה לומר משהו. (^)
184
בְּשוֹגֵג
לא בכוונה, בשגגה, היפוכו של "במזיד".
185
בְּתֹם לֵב
ראו תָּם.
186
בְּתֹם לֵב
בתמימות, ביושר, ללא כל כוונה רעה.
187
בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלוֹת
1 - בדרכים מפותלות.
2 - בהשאלה: בעורמה, מבוסס על שימוש בתחבולות.
188
בִּיּוּת
אילוף בעלי חיים והבאתם להסתגל לבית האדם, הפיכת חיות בר לחיות ביתיות.
189
בִּיב
תעלה או צינור המיועדים למי שופכין, תעלת ביוב.
190
בִּיוֹגְרַפְיָה
תיאור תולדותיו של אדם מסוים.
191
בִּיזָארִי
מוזר, יוצא-דופן, לרוב בצורה בוטה וחולנית.
192
בִּיזָה
שדידת רכוש (בייחוד בזמן מלחמה) וגם הרכוש עצמו, שנגזל מבעליו בדרך זו.
193
בִּיעָף
במהירות, בחיפזון, בבהילות.
194
בִּיש גַּדָּא
בעל מזל רע, חסר מזל.
195
בִּישוֹף
הֶגְמוֹן, מראשי הכמרים בכנסיה הנוצרית.
196
בִּלְתִּי נִלְאֶה
שאינו מתעייף, שפועל ללא הפסקה.
197
בִּמְהִירוּת הַבָּזָק
במהירות רבה ביותר.
198
בִּן לַיְלָה
בתוך לילה אחד, בפרק זמן קצר.
199
בִּצּוּרִים
שם כולל למבנים חזקים ומוגנים שנועדו לספק מחסה לחיילים מפני אש האויב ולהפריע לתנועת האויבבשטח. (^)
200
בִּקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ
התחנן על חייו, ביקש רחמים. (^)
201
בִּרְבוֹת הַיָּמִים
במשך הזמן, לאחר שעבר זמן.
202
בִּשְׁעַת הַדְּחַק
בזמן מצוקה, כשאין דרך אחרת.
203
בֵּין הַעַרְבַּיִם = בֵּין הַשְׁמָשוֹת
לפנות ערב, זמן דמדומים, בין שקיעת החמה עד רדת החשיכה.
204
בֵּין הַפַּטִּישׁ וְהַסַּדָּן
במצב שבו שתי אפשרויות הפעולה גרועות.
205
בֵּין הַשּוּרוֹת = בֵּין הַשִּיטִּין
במרומז, במובלע, לא באופן מפורש.
206
בֵּית זִיקּוּק
בית חרושת לניקוי חומרים גולמיים שונים.
207
בֵּית מֶרְחָץ
מבנה שיש בו מתקני רחצה המיועדים לשימושו של הציבור. (^)
208
בֵּן אַלְמָוֶת
בעל חיי נצח.
209
בֶּכֶר
גמל צעיר (בנם של הגמל והנאקה).
210
בֶּן בְּלִיַעַל = בֶּן-עַוְלָה
אדם רשע, נבל.
211
בֶּן חוֹרִין
חופשי, שאינו משועבד.
212
בֶּן כִּלְאַיִם
צאצא של צמחים או בעלי חיים בני זנים שונים.
213
בֶּן לְוָיָה
מי שנלווה והתחבר אל אחר ללכת איתו.
214
בֶּן-עֲרֻבָּה
אדם המוחזק בכפיה, כשמטרת חוטפיו היא לסחוט טובות הנאה בתמורה לשחרורו.
215
בַּחֲטָף
1 - במהירות יתרה, בחיפזון, "על רגל אחת", כלאחר יד, כהרף עין. (^)
2 - לפתע, פתאום (לרוב ביחס לאירועים שליליים).
216
בַּטָּלָה
חוסר מעש, התבטלות מפעילות.
217
בַּכּוֹתָרוֹת
במוקד תשומת הלב הציבורית.
218
בַּלִיסְטְרַה
מרגמה של ימי קדם. מכשיר ענק ליידוי אבנים גדולות. שימש להבקעת חומות של עיר נצורה, או לירי על התושבים מעל לחומות.
219
בַּלָאט
בסתר (בחשאי) ובשקט, חֶרֶש.
220
בַּלָּהָה
אֵימה, פחד, בהלה, סיוט.
221
בַּלּוּטָה
איבר המייצר חומרים (כגון הורמונים, רוק, זיעה) ומפריש אותם.
222
בַּמַּחְתֶּרֶת
באופן חשאי.
223
בַּעֲלִיל
באופן ברור.
224
בַּעֲצַלְתַּיִם
באיטיות רבה, בכבדות, בלי מרץ, כאילו מתוך עצלות. (^)
225
בַּעֲרוֹב יָמָיו
בסוף ימיו, ב"ערב" של חייו.
226
בַּעַל אוֹב
קוסם המעלה רוחות מתים לניחוש עתידות.
227
בַּעַל מוּם
נכה.
228
בַּעַל קוֹמָה
גבוה.
229
בַּעַל שֵם
מפורסם.
230
בַּר דַּעַת
נבון, משכיל.
231
בַּר חֲלוֹף = בֶּן-חֲלוֹף
ארעי, אינו מתקיים לאורך ימים.
232
בַּת צְחוֹק = בַּת שְׂחוֹק
חיוך, צחוק קל.
233
בַּת קוֹל
הד.
234
בַּתָּוֶוךְ
באמצע, שמשני צדדיו יש דברים אחרים, שהוא תיכון.
235
בָּא בַּיָּמִים
זקן מאוד, קשיש. (^)
236
בָּא עַל שְׂכָרוֹ
קיבל את השכר המגיע לו, קיבל גמול על מעשיו הטובים. (^)
237
בָּבוּאָה
1 - השתקפות של דמות, על-פי-רוב במים או במראה.
2 - השתקפות של דבר בדבר אחר, דבר הדומה בתכונותיו לדבר אחר.
238
בָּהוּל
דחוף מאוד.
239
בָּזָק
(בצירופים כגון ´מבצע בזק´) מהיר מאוד, מפתיע.
240
בָּטֵל
חסר ערך.
241
בָּלָה
נשחק מרוב שימוש, התבלה.
242
בָּלוּי
מרופט מרוב שימוש, ישן וקרוע, בָּלֶה. (^)
243
בָּעֲרָה חֲמָתוֹ
כעס מאוד, זעם.
244
בָּצִיר
1 - קטיף ענבים, העונה שבה קוטפים את הענבים. (^)
2 - הענבים שנקטפו מן הגפנים.
245
בָּקִי (גם בָּקִיא)
מומחה, ידען, יודע דבר על בוריו.
246
בָּרוּךְ
שברכו אותו בשפע, שיש בו שפע רב.
247
בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ
וַדָּאִי, ברור לחלוטין.
248
בָּשָׂר וָדָם
אדם, בן תמותה.
249
בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ
בן משפחתו.
250
בּוֹגְדָנִי
שאינו נאמן, שטבעו לבגוד.
251
בּוֹטֶה
נוקב, ישיר (נאמר בדרך כלל על התנהגות, התבטאות וכד).
252
בּוֹקֵר
מגדל בקר, "קאובוי".
253
בּוֹרֵר
אדם שצדדים יריבים בחרו בו לברר את הסכסוך שביניהם וקיבלו על עצמם לציית להחלטתו. (^)
254
בּוֹשׁ
התבייש.
255
בּוּנְקֶר
מבנה צבאי מבוצר, בדרך כלל תת-קרקעי.
256
בּוּסְתָן
גן של עצי פרי. (^)
257
גְרוֹטֶסְקִי
מגוחך, נלעג, מוגזם עד כדי גיחוך, לעיתים מעורר איימה בשל מוזרותו.
258
גִנּוּנִים
ביטויים של נימוס, הליכות, מָנְיֶירות.
259
גַבְנוּן
חטוטרת, עקמומיות של הגב.
260
גַסְטְרוֹנוֹמְיָה
אומנות הבישול.
261
גַשְׁמִי
אַרְצִי, ממשי, חומרי, גופני, פיסי.
262
גָרוּם
רזה, מי שעצמותיו בולטות בשל רזונו. (^)
263
גְּאֻלָּה
שחרור, הצלה, חילוץ, פדיית המשועבד.
264
גְּבִיָּה
דרישה וקבלה של תשלום שהתעכב.
265
גְּבַרְתָּן
אדם חזק, חסון ומוצק, בעל גוף, לעיתים גם אלים.
266
גְּבָבָה
פסולת, שאריות, אשפה.
267
גְּזִיזָה
גזירה של שיער או של צמר.
268
גְּזִיר
חתיכה, פיסה; קטע גזור או חתוך מתוך משהו.
269
גְּזִירָה
1 - חיתוך במספריים.
2 - הסקת משהו על סמך משהו אחר.
3 - קביעת גזר דין, פסיקה.
270
גְּזֵלָה = גֶּזֶל
לקיחת דבר בכוח מאחר, שוד.
271
גְּזֵרָה
פקודה שיש בה איסור או הגבלה.
272
גְּלָלִים
צואה של בעלי חיים.
273
גְּלוֹבָּלִי
כלל עולמי.
274
גְּלוֹבָּלִיזַצְיָה
הפיכה של תהליכים או של פעילויות לכלל-עולמיים. (^)
275
גְּלוֹבּוּס
כדור שעליו מסורטטת מפת כדור הארץ.
276
גְּמִיאָה = גְּמִיעָה
שתייה, לגימה.
277
גְּמִילָה
1- השלב שבו תינוק מפסיק לינוק.
2- הפסקת הרגל או התמכרות.
278
גְּנִיזָה
הסתרה, החבאה.
279
גְּעִיָּה
השמעת קול האופייני לפרה.
280
גְּעָרָה
נזיפה, הערה כעוסה.
281
גְּרִיעָה
הפחתה, חיסור, הורדה.
282
גִּבֵּן
אדם שגבו מעוקם, בעל חטוטרת.
283
גִּדֵם = גִּדֵעַ
קטוע יד.
284
גִּזְבָּר
אדם האחראי לניהול כספי ציבור מסוים.
285
גִּיּוּר
הפיכת לא יהודי ליהודי.
286
גִּידּוּף
חירוף, קללה, השמעת דברי בוז.
287
גִּיל = גִּילָה
שמחה, צהלה.
288
גִּיל!
הוראה לשמוח.
289
גִּילְדָּה
1 - איגוד של בעלי מלאכה מסוג מסוים (בתקופת ימי-הביניים).
2 - בהשאלה: קבוצת אנשים הדואגת לאינטרסים של עצמה.
290
גִּילּוּי עֲרָיוֹת
קיום יחסי מין אסורים (על-פי-רוב בתוך המשפחה).
291
גִּינּוּי
ציון לגנאי (כלומר, לשלילה), מתיחת ביקורת קשה.
292
גִּישּׁוּר
יצירת קשר בין דברים שיש ביניהם ניגוד, ריחוק או הבדל; הקטנת הפער בין דברים, יצירת האפשרות להתגבר על פער זה.(^)
293
גִּלָה אֶת אָזְנו
סיפר לו סוד.
294
גִּלּוּפִין
במצב של שכרות קלה.
295
גִּרְגּוּר
1 - שטיפת הגרון (במים או בכל נוזל אחר).
2 - השמעת קול נמוך (מתוך הגרגרת - קנה הנשימה).
296
גֵּאוּת
עליית מפלס מי הים.
297
גֵּז
1 - פעולת גזיזת הצמר מהכבשים.
2 - הצמר שנגזז מהכבשים.
298
גֵּיא צַלְמָוֶת
מקום נורא, שמסוכן להיות בו.
299
גֵּץ
ניצוץ, זיק, שביב אש. (^)
300
גֵּר
גוי שהתגייר.
301
גֵּרְשַׁיִם
סימן פיסוק המשמש לסימון ראשי תיבות וציטוטים; מרכאות.
302
גֵּרָעוֹן
חוסר, מצב שבו ההוצאות עולות על ההכנסה, אוֹבֵרְדְרַאפְט, "חור בתקציב".
303
גֶּדֶם = גֶּדַע
קטע הגזע שנשאר מחובר לאדמה אחרי הקטיעה; איבר או קטע עץ שנגדע.
304
גֶּלֶד
קרום יבש המכסה את מקום הפציעה בעור במשך תהליך הריפוי.
305
גֶּרֶם מַדְרְגוֹת
מבנה של מדרגות.
306
גֶּשֶם זַלְעָפוֹת = גִּשְׁמֵי זַעַף
גשם כבד וסוער, שהנזק שגורם גדול מהתועלת.
307
גֶּשֶם נְדָבוֹת
גשם ברכה.
308
גַּבַּחַת
קרחת מעל המצח, בקדמת הראש.
309
גַּיְא
שקע צר בין הרים.
310
גַּיִּס חֲמִישִי
כינוי לבוגדים מִבַּית.
311
גַּלְמוּד
בודד, עזוב, ערירי.
312
גַּלְעִין
חרצן, גרעין של פרי.
313
גַּס
1 - עבה, מחוספס (ההיפך מ´עדין´, ´חלק´).
2 - בוטה, חצוף, המוני (ההיפך מ´מעודן´, ´חינני´).
3 - בקוים כלליים, בערך.
314
גַּפַּיִם
איברי התנועה. בבני אדם: הידיים והרגליים.
315
גַּרְדוֹם
במה שעליה מבצעים גזר דין מוות.
316
גָּאָה
עלה, התרומם, גָּבַה.
317
גָּבַר (או: תָּקַף, הִתְגַּבֵּר, פָּחַז) עָלָיו יִצְרוֹ
התפתה, לא עמד בפיתוי.
318
גָּדִיד
קטיף תמרים.
319
גָּדַּש
מילא לגמרי, מילא עד אפס מקום.
320
גָּדוּש
מלא לגמרי, עמוס.
321
גָּזַר אֶת דִּינוֹ
קבע מה יהיה עונשו.
322
גָּחוֹן
בטן של בעלי חיים (זוחלים בעיקר).
323
גָּלְמִי
לא מעובד, במצבו הראשוני.
324
גָּלוּם
חבוי בתוך דבר מה, גנוז, קיים בפוטנציה (בכוח ולא בפועל), טרם מומש. (^)
325
גָּמַר אֹמֶר = גָּמַר בְּלִבּוֹ
החליט החלטה נחרצת. (^)
326
גָּמַר בְּדַעְתּוֹ
החליט באופן סופי.
327
גָּמָא מֶרְחַקִּים
עבר דרך ארוכה.
328
גָּנוּז
נסתר, חבוי.
329
גָּעָה בִּבְכִי
בכה בכי רב (בתוספת יללות).
330
גָּעָה בִּצְחוֹק
צחק צחוק קולני וממושך. (^)
331
גֹּב
בור, מאורה.
332
גֹּב אֲרָיוֹת
כינוי למקום מסוכן.
333
גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת
החלק המרשים ביותר באירוע מסוים.
334
גֻּמָּה
שקע, בור קטן.
335
גּוֹלֶה
אדם שנאלץ לעזוב את ארצו ומולדתו ולחיות בארץ אחרת, אדם שחי בגלות. (^)
336
גּוֹלֶם
1 - חרק, בגלגול שבין זחל לבוגר.
2 - שוטה, בּוּר, "טמבל".
337
גּוּזְמָאי
מי שמגזים ומפריז בדבריו.
338
גּוּזְמָה
תיאור דבר בצורה מופרזת, מוגזמת (ברבים: גוזמאות).
339
גּוּמְחָה
שֶקַע, מגרעת בקיר, נישה.
340
גּוּץ
נמוך ושמנמן.
341
גּוּר!
הוראה לפחד, להיזהר.
342
גּוּר!
הוראה לפחד, להיזהר.
343
דְבַרִים הַעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
דברים חשובים מאד.
344
דִיאָלֶקְט
ניב, סוג הלשון המדוברת בפי תושבי אזור מסוים.
345
דִיבִידֶנְד
חלק מרווחיה של חברה עסקית המחולק בין השותפים או בין בעלי המניות. (^)
346
דָחוּק
1 - צפוף, לחוץ מחוסר מקום.
2 - שאינו משכנע במיוחד, מניח בקושי את הדעת.
3 - מועט מהדרוש.
347
דְּאִיָּה
ריחוף באוויר ללא מנוע.
348
דְּאָבָה = דְאָבוֹן = דְאָבוֹן לב
צער עמוק.
349
דְּבֵלָה
גוש של תאנים מיובשות.
350
דְּבֵקוּת
גילוי נאמנות לרעיון או לאדם.
351
דְּבָרִים בְּעָלְמָא
סתם דיבורים, ללא כוונה מיוחדת.
352
דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם
דברים מדויקים, הדברים כפי שהם.
353
דְּגִימָה
1- פרטים נבחרים שמהם לומדים על הקבוצה שמהם נלקחו (=מִדְגָּם).
2- פעולת בחירת פרטים מקבוצה כדי ללמוד מהם עליה.
354
דְּחִיסָה
הכנסת כמות גדולה של חומר לנפח קטן, כך שהחומר הופך לצפוף ודחוס. (^)
355
דְּחִיקָה
הדיפה, הזזה בכוח.
356
דְּחַק
מצוקה.
357
דְּיוּנָה
גבעת חול נודד.
358
דְּיוּקָן
תיאור פניו של אדם (בד"כ בציור).
359
דְּעִיכָה
היחלשות, גוויעה, התנוונות.
360
דְּפוּס
אופן, תבנית, מסגרת, צורה קבועה (צירוף מוכר: דפוסי חשיבה / התנהגות).
361
דְּרִיכָה
1 - מתיחת קשת, מיתר וכו. (^)
2 - הכנה של כלי נשק לירייה.
3 - רמיסה, דריסה, ובפרט דריכת ענבים (בגת) לצורך הוצאת התירוש והפיכתו ליין.
362
דְּרַגְנוֹעַ
מדרגות נעות.
363
דְּרָש
הפירוש המעמיק והחקרני למקרא.
364
דְּרָשָה
הרצאה שעיקרה פרשנות של טקסט (בדרך כלל דתי).
365
דְּרוֹר
חופש.
366
דִּבְרֵי טַעַם
דברים ענייניים ונבונים, שיש בהם כדי לשכנע.
367
דִּבְרֵי טַעַם
דברים הגיוניים שיש בהם כדי לשכנע.
368
דִּבְרֵי קִילוּסִין
מחמאות, תשבחות.
369
דִּבֵּר בִּגְנוּתוֹ
מתח עליו ביקורת, אמר עליו דברים שליליים.
370
דִּבָּה
דברי גנאי, רכילות, לעז.
371
דִּדּוּי
הליכה בדילוגים או קפיצות קטנות האופיינית למי שמתקשה בהליכה בשל צליעה.
372
דִּיבוּב
גרימה לכך שמישהו ידבר.
373
דִּין
1- חוק.
2- צורת ההתייחסות הראויה כלפי דבר מה.
374
דִּין וּדְבָרִים
ויכוח, טענות המוחלפות בין הצדדים.
375
דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה
אין להבחין ולהפריד בין "קטנות" לדברים הגדולים, חשיבותם זהה.
376
דִּיסְקְרֶטִי
סודי, חסוי.
377
דִּיצָה
שמחה, עליזות, ששון, חדווה, גיל, גילה, עליצות.
378
דִּיקְטָטוּרָה
שלטון רודני של יחיד או קבוצה מצומצמת.
379
דִּישּׁוּן
פיזור דשן על קרקע, כדי להפוך אותה לפורייה יותר.
380
דִּכְדּוּךְ
דיכאון, עצבות.
381
דִּלְדּוּל
הפחתה בכמות או באיכות של דבר.
382
דִּמְדּוּם
טשטוש, ערפול.
383
דִּמְדּוּמִים
1 - אור חיוור המופיע אחרי השקיעה.
2 - ערפול חושים, מצב של טשטוש או הזיה.
384
דִּמְעוֹת תַּנִּין
דמעות שווא, השתתפות לא אמיתית בצערו של אחר.
385
דִּקְדּוּק
דיוק והקפדה על כל פרט, בדיקה בעיון. (^)
386
דִּרְבּוּן
עידוד לעשות דבר מה, זירוז, האצה.
387
דִּשְׁדּוּשׁ
1 - דריכה (בדרך כלל במקום), רמיסה.
2 - בהשאלה: דריכה במקום, חוסר יכולת להתרומם.
388
דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת
דעות המבטאות חוסר הסכמה, דעות מנוגדות זו לזו.
389
דֶּגֶל לָבָן
סימן לכניעה או להפסקת הלחימה.
390
דֶּדוּקְצְיָה
הסקה מהכלל אל הפרט.
391
דֶּה פַקְטוֹ
בדרך של עובדה קיימת, למעשה, בדיעבד. (^)
392
דֶּטֶרְמִינִיזְם
עמדה פילוסופית, שלפיה כל האירועים ביקום, ובפרט כלפעולה, החלטה או מחשבה אנושית, נקבעים בשל רצף אירועים קודמים.
393
דֶּמוֹנִי
שטני.
394
דֶּרֶג
שלב, דרגה.
395
דֶּרֶך אֶרֶץ
נימוסים, התנהגות נאותה.
396
דֶּרֶך הַיָּשָר
התנהגות טובה ונאה.
397
דֶּרֶך הַמֶּלֶך
1 - הדרך הראשית.
2 - בהשאלה: אופן הפעולה העיקרי, המקובל או הרווח. (^)
398
דֶּשֶן
חומר דישון, חומר שמוליד בריאות ושפע.
399
דַּבֶּשֶת
הגבנון שעל גב הגמל.
400
דַּחְפּוֹר
טרקטור גדול החופר ומזיז סלעים, בּוּלְדּוֹזֶר.
401
דַּחַף
חֶשֶק פתאומי לעשות משהו.
402
דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא
ניתן להסתפק ברמיזה על-מנת להבין את העניין.
403
דַּיָּן
שופט, אדם היושב בדין.
404
דַּל
1 - עני, אביון, מָךְ, חֵלְכָּאִי.
2 - שיש בו מעט ממשהו.
405
דַּלְפוֹן
עני, דל, אביון.
406
דַּעְתָּן
מביע דעתו בתקיפות, יודע מה הוא רוצה.
407
דַּעְתּוֹ נוֹחָה מ-
הוא מרוצה מ-.
408
דַּק גֵּו
בעל גוף דק, רזה.
409
דַּקְדְּקָן
אדם דייקן שמקפיד על כל פרט, ובדרך כלל בצורה מופרזת.
410
דַּרְגָּשׁ
משטח עץ צר וארוך המשמש בדרך כלל לשכיבה; ספה או ספסל נמוך המשמשים לשכיבה, למנוחה וכד.
411
דַּרְדַּר
צמח בר קוצני.
412
דַּרְדָּק
ילד צעיר, יְנוּקָא.
413
דַּש
הקפל שבחלק העליון של החולצה או המקטורן - המשך הצווארון.
414
דָּאוֹן
מטוס לא ממונע.
415
דָּאוּב
מצער, כואב, עגום.
416
דָּבְקָה לְשוֹנוֹ לְחִכּוֹ
השתתק, נאלם דום.
417
דָּבָר בְּעִתּוֹ
דבר שנעשה בזמן המתאים.
418
דָּבָר שֶל מַה בְּכַך
דבר זניח, בעל חשיבות מועטה או חסר חשיבות.
419
דָּגָה
הקבוצה הכוללת את כל הדגים למיניהם.
420
דָּגָן
כל תבואת השדה (חיטה, שעורה וכו).
421
דָּגוּל
נאמר על אדם נכבד, חשוב, ידוע, בעל שיעור קומה.
422
דָּהוּי
שצבעו נחלש והחוויר.
423
דָּחָה (פָּסַל) עַל הַסַּף
סירב להצעה, בקשה, רעיון וכיו"ב עוד לפני שירד לעומקם.
424
דָּלִיל
1- לא צפוף, מפוזר.
2- (כשנאמר על נוזל או על אוויר) לא מרוכז, לא דחוס.
425
דָּלוּחַ
עכור, לא צלול.
426
דָּם כָּחוֹל
כינוי לבן אצולה.
427
דָּמִים
כסף.
428
דָּמַם
1 - השתתק, נאלם, החשה, נדם.
2 - הפסיק להתנועע, לא זז, שָׁכַך.
429
דָּמוֹ בְּרֹאשׁו
עליו מוטלת האחריות על מותו של אחר (משמש בדיבור גם כביטוי מאיים, לדוגמה: "מי שיתקרב אליו - דמו בראשו!").
430
דָּר
גר, מתגורר, שוכן.
431
דָּרוּך
מתוח, מוכן.
432
דָּשֵן
נאה ושופע, מלא (בהקשר של גוף), עשירה ושופעת כל טוב (בהקשר של ארוחה), פורייה (בהקשר של אדמה). (^)
433
דֹּפִי
פגם, גנאי.
434
דּוֹבְרָה
רפסודה, אסדה.
435
דּוֹמִינַנְטִי
שליט, ראשי, עיקרי.
436
דּוֹמַנִי
נדמה לי, אני סבור כך.
437
דּוֹקְטְרִינָה
שיטה, תורה.
438
דּוֹקוּמֶנְטָרִי
תיעודי, המתאר עובדות.
439
דּוּאָלִי
בעל שני צדדים או שני היבטים שונים.
440
דּוּד
סיר גדול לבישול, יוֹרָה, קַלַּחַת.
441
דּוּחַי
בעל-חיים המסוגל לחיות גם במים וגם ביבשה.
442
דּוּמָם
בשקט, בדומיה, חֶרֶש.
443
דוֹפֶן
קיר, מחיצה.
444
הֲבָסָה
ניצחון מוחלט, הנחלת תבוסה.
445
הֲגִיָּה
השמעת צלילים בשפה, האופן שבו העיצורים וההברות מושמעים.
446
הֲגִירָה
מעבר למדינה חדשה מתוך כוונה לגור בה.
447
הֲגַם
האם גם? האומנם גם?
448
הֲגַם ש-
אף על פי ש-, גם אם.
449
הֲגָפָה
סגירה או נעילה של דלת, חלון וכו. (^)
450
הֲדָחָה
שטיפה במים.
451
הֲוָיָה
יִשוּת, מציאות.
452
הֲזָיָה
דמיונות שווא המנותקים מן המציאות.
453
הֲזָנָה
האכלה.
454
הֲטָחַת דְּבָרִים
השמעת דברים קשים באופן בוטה, בהתרסה.
455
הֲטָחָה
השלכה, הטלה.
456
הֲטָלַת אִפּוּל
1 - החשכה, יצירת אפלה.
2 - שמירת סודיות, מניעת ידיעות על המתרחש.
457
הֲלָטָה
כיסוי.
458
הֲלָצָה
בדיחה, דבר ליצנות.
459
הֲלוֹא
הרי, מילה המשמשת לציון דבר המובן מאליו או לציון הפתעה.
460
הֲמָרָה
החלפה.
461
הֲמֻלָּה
רעש ומהומה שיוצרים אנשים רבים.
462
הֲסָבָה
1 - הפניה או הטיה הצידה.
2 - שינוי השימוש של משהו, שינוי ייעודו וכיו"ב.
3 - ישיבה לשולחן הסעודה.
463
הֲסָטָה
הזזה, שינוי בכיוונו של משהו.
464
הֲסָתָה
1 - קריאה למרד, מתן עידוד לפעולת התנגדות.
2 - מתן עידוד לביצוע פשע.
465
הֲפִיכָה
תפיסת השלטון באלימות והחלפת השליט המכהן.
466
הֲפַכְפַּך
1 - (על אדם) אינו עקבי, נוטה לשנות את דעתו, חוזר בו מהחלטותיו. 2 - (על מצב) אינו יציב. נוטה להשתנות ולכן קשה לחיזוי.
467
הֲפוּגָה
הפסקה זמנית.
468
הֲצָלָה
כיסוי בצל, הטלת צל.
469
הֲצָפָה
1 - מילוי עד כדי גודש או מעבר ליכולת הקיבול.
2 - (על רגש) הרגשה פתאומית רבת עוצמה.
3 - הרעפה על מישהו בכמות גדולה.
4- גרימה לדבר מה שיצוף. (^)
470
הִבְהוּב
הארה לסירוגין, הדלקה וכיבוי לסירוגין.
471
הִגִּיעוּ מַיִּם עַד נֶפֶש
עד כאן! יותר מזה לא ניתן לשאת, כלו כל הקיצין.
472
הִדִּיר שֵׁנָה מֵעֵינָיו
הדאיג אותו, מנע ממנו לישון.
473
הִזְדַיֵּן בְּסַבְלָנוּת
חיכה בסבלנות, המתין, לא דחק את הקץ.
474
הִזְדַּהוּת
1 - מסירת פרטים על עצמך (שם, מספר תעודת זהות וכו´) לשם זיהוי.
2 - (הזדהות עם מישהו): אהדה והבנה כלפי מישהו, ההרגשה כאילו נמצאים במצבו.
475
הִזְדַּיְּנוּת
התחמשות, הצטיידות בכלי נשק.
476
הִזְדַּכְּכוּת
היטהרות, היעשות זך וצלול.
477
הִזְדַּנְּבוּת
1 - (כשנאמר על תור) הימשכות והתארכות, השתרכות.
2 - (כשנאמר על מישהו) היגררות או השתרכות אחרי מישהו. (^)
478
הִטְבִּיעַ (טָבַע) אֶת חוֹתָמוֹ
הותיר את רישומו, עשה דברים שיִזָכְרו.
479
הִטָּמְעוּת
טשטוש, התערבות בין אחרים תוך טשטוש העצמיות, התבוללות.
480
הִידּוּק
1 - חיזוק של קשר או של אחיזה כך שלא יהיו רופפים או חופשיים.
2 - לחיצה על משהו בכוח ודחיפתו כך שיהיה צפוף ודחוס יותר.
3 - חיזוק של קשר, של יחסים וכד; הפיכתם לקרובים ולאמיצים יותר או למקיפים יותר. (^)
481
הִילֵל
שיבח.
482
הִילָה
1 - מעגל או מסגרת של אור סביב משהו מאיר, עטרה של אור.
2 - תהילה וזוהר, לעיתים מדומים, שנראים כאילו מקיפים משהו .
483
הִינוּמָה
צעיף המכסה את ראש הכלה בעת החופה.
484
הִיפּוֹתֶזָה
השערה ראשונית שעדיין לא נבדקה.
485
הִיפּוֹתֶטִי
בעל אופי משוער, לא ודאי .
486
הִירַרְכְיָה
סולם דרגות.
487
הִיתֵל (בְּמִישֶהוּ)
מתח אותו, שיטה בו.
488
הִיתּוּל
לעג, התבדחות שיש בה לגלוג.
489
הִכְבִּיד אֶת לִבּוֹ = הִקְשָה אֶת לִבּוֹ
התעקש, עמד על דעתו, סירב לסלוח או לוותר.
490
הִכְבִּיד אֶת עֻלּוֹ (על מישהו)
היקשה עליו, לחץ אותו.
491
הִכְבִּיר בְּמִילִים
דיבר ודיבר בלי סוף.
492
הִכְרִית
השמיד, חיסל, כילה.
493
הִכְשִׁיר אֶת הַקַּרְקַע (למשהו)
יצר את התנאים המאפשרים את קיומו, הכין את הדרוש לקראתו.
494
הִכָּה בְּאֶצְבַּע צְרֵדָה
השמיע קול נקישה על-ידי חיכוך האמה באגודל. (^)
495
הִלְבִּין פָּנִים
בייש, הכלים.
496
הִמְהוּם
השמעת המיה (מעין המ... המ...).
497
הִמְרָה אֶת פִּיו
לא ציית, פעל בניגוד לדבריו.
498
הִנְהוּן
אמירת הן (= כן), הבעת הסכמה.
499
הִסְבִּיר פָּנִים
נהג בנחמדות.
500
הִסְתַּיְּגוּת
אי-הסכמה מלאה או חלקית למשהו. (^)
501
הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ
הסיט את תשומת ליבו.
502
הִפְלִיא בּוֹ אֶת מַכּוֹתָיו = הֶרְאָהוּ נַחַת זְרוֹעו
הִכה אותו קשות, הִכה אותו מכות נמרצות.
503
הִפִּיל / הֵטִיל אֶת חִתָּתוֹ / חִתּוֹ (עלמישהו)
הפחיד אותו.
504
הִפִּיל / הֵטִיל אֶת חִתָּתוֹ / חִתּוֹ (עלמישהו)
הפחיד אותו.
505
הִצְטַדְּקוּת
ניסיון של אדם להצדיק את עצמו, להתנקות מאשמה.
506
הִצְטַיְּדוּת
פעולה של הכנה ואיסוף ציוד, מצרכים וכו´ שיהיו דרושים בעתיד.
507
הִצְטַלְּלוּת
היהפכות לצלול, התבהרות, הזדככות (גם של מחשבות, דעה וכו).
508
הִצְטַנְּפוּת = הִתְכַּרְבֵּלוּת
התכווצות. התקפלות בתנוחה מעוגלת תוך הבאת הראש קרוב לרגליים
509
הִצִּיב רָף גָּבוֹהַ
הציג דרישות שקשה לעמוד בהן, קבע סטנדרטים גבוהים.
510
הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה
מנע מהבעיה לצוץ בכך שצפה אותה ופתר אותה מבעוד מועד.
511
הִקָּווּת
הצטברות של נוזלים במקום מסוים.
512
הִקָּלְעוּת
הגעה מקרית למקום מסוים.
513
הִרְגִּיעַ אֶת הָרוּחוֹת
הביא לרגיעה בקרב קהל נרגש. (^)
514
הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁו = הִרְהִיב עֹז = הִרְהִיב בְּנַפְשׁוֹ
גילה אומץ, העז.
515
הִרְוִיחַ אֶת לַחֲמוֹ
קיבל את הגמול הראוי לו.
516
הִרְקִיעַ = הִרְקִיעַ שְׁחָקִים
גבה מאוד, האמיר, גדל לאין שיעור. (^)
517
הִשְתַּקֵעַ
התיישב והתגורר במקום אחד במטרה להישאר בו תקופה ארוכה.
518
הִשָּׁנוּת
חזרה, כפילות, כשדבר קורה שוב.
519
הִשְׁלִיך נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד
סיכן את חייו.
520
הִשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ
הוריד את עיניו מתוך צער, בושה וכו´.
521
הִשְׁרִישׁ = הִכָּה שׁוֹרֵש
התבסס במקום מסוים.
522
הִשְׁתַּלְּחוּת
תקיפה מילולית חריפה כנגד מישהו.
523
הִשְׁתַּנְּקוּת
היחנקות.
524
הִשְׁתַּעְבְּדוּת
היהפכות למשועבד, קבלת מרותו של מישהו.
525
הִשְׁתָּאוּת
תדהמה, פליאה.
526
הִשְׁתּוֹמְמוּת
פליאה, השתאות.
527
הִשְׂתָּרְגוּת
התפתלות ושזירה סביב משהו.
528
הִשְׂתָּרְכוּת
1 - תנועה איטית.
2 - (כשנאמר על תור) התפתלות וחוסר תנועה.
3 - היגררות אחרי מישהו, היסחבות.
529
הִשְׂתָּרְעוּת
1- שכיבה במלוא הגוף ובאיברים פרוסים.
2- התפרסות של פני שטח מסוים או משך זמן מסוים.
530
הִתְאַבְּכוּת
התרוממות תוך כדי ערבוב.
531
הִתְאַזְּרוּת
אימוץ תכונה, נהיגה ב-.
532
הִתְאַזֵּר בְּסַּבְלָנוּת
היה סבלני, התאפק.
533
הִתְבַּדְּלוּת
התרחקות מאחרים, פרישה מהכלל.
534
הִתְבַּקְּעוּת
היווצרות של סדקים או חריצים, כתוצאה מחשיפה לשמש, לחץ, כוח וכיו"ב.
535
הִתְבּוֹלְלוּת
תהליך התערבבות של עם אחד בעם אחר או בחברה זרה, תוך כדי אימוץ מנהגיו ותרבותו.
536
הִתְבּוֹסְסוּת
התגלגלות, התפלשות.
537
הִתְגַּבְּשׁוּת
1 - התאחדות לקבוצה מגובשת של אנשים.
2 - קבלת צורה ברורה וסופית.
538
הִתְגַּלְּמוּת
התממשות, קבלת צורה מוחשית.
539
הִתְגַּנְדְּרוּת
התלבשות בבגדים יפים ומושכי תשומת לב מתוך כוונה להרשים.
540
הִתְגּוֹדְדוּת = הִתְקַהֲלוּת
התקבצות של אנשים רבים.
541
הִתְגּוֹשְׁשׁוּת = הִתְכַּתְּשׁוּת = הִתְנַגְּחוּת
היאבקות, "ללכת מכות".
542
הִתְהַדֵר
1 - התקשט, התייפה.
2 - פיאר את עצמו.
543
הִתְוַדְּעוּת
עריכת היכרות.
544
הִתְחַבְּטוּת
התלבטות, הפיכה בדבר.
545
הִתְחַזּוּת
העמדת פני אחר, בדרך-כלל לשם ביצוע עבירה.
546
הִתְחַלּוּת
התחזות לחולה, העמדת פני חולה.
547
הִתְחַנְחֲנוּת
התנהגות בחן מזויף שמטרתה למצוא חן, התחנפות.
548
הִתְחַקּוּת (אחר משהו)
חקירה על אודותיו, סקירת תולדותיו, הסיבות לו וכד. (^)
549
הִתְחַשְּׁלוּת
1- (כשנאמר על אדם:) התחזקות והתקשחות.
2- (כשנאמר על מתכת:) קבלת צורה בעקבות ליבון באש והכאה בפטיש.
550
הִתְיַפְּחוּת
געייה בבכי מר.
551
הִתְכַּחֲשׁוּת
אמירת טענה או ביצוע פעולה שמציינות התנערות מקשר למישהו או למשהו.
552
הִתְכַּרְבֵּלוּת
1 - התעטפות בכסות כלשהי (שמיכה, מעיל וכו´).
2 - הצטנפות, התקפלות, התכווצות.
553
הִתְלַהֲמוּת
התבטאות חריפה, חרחור ריב.
554
הִתְלַקְּחוּת
1 - הידלקות, תחילת הבעירה.
2 - (על יֶצֶר, רגש וכד) התפרצות, התעוררות והתחזקות.
3 - (על ריב, קטטה וכד) התלהטות, התפשטות. (^)
555
הִתְמַרמֵר
הביע חוסר שביעות רצון.
556
הִתְמוֹגְגוּת
תחושת סיפוק, שביעות רצון, התענגות, קורת רוח.
557
הִתְנַהֲלוּת
1 - התבצעות, התקיימות.
2 - התהלכות.
558
הִתְנַזְּרוּת (ממשהו)
המנעות מצריכת דבר שיש הנאה; בדרך כלל מסיבות מוסריות, דתיות או רפואיות.
559
הִתְנַכְּרוּת
הפגנת יחס של זרוּת (נוכרי = זר), העמדת פנים כמי שאינו מכיר, התכחשות.
560
הִתְנַצְּחוּת
התווכחות, ריב מילולי.
561
הִתְנוֹפְפוּת
התנועעות ברוח מצד לצד.
562
הִתְעַמֵת
יצר עימות עם מישהו.
563
הִתְעַמְּרוּת
התעללות.
564
הִתְעַצְּמוּת
התחזקות.
565
הִתְעַרְטְלוּת
התפשטות, היחשפות.
566
הִתְעַשְּׁתוּת
היחלצות מבלבול, שליטה מחודשת במצב.
567
הִתְפַּכְּחוּת
התעוררות משיכרון.
568
הִתְפַּלְּשׁוּת
התגוללות, התבוססות.
569
הִתְפַּקֵע
נקרע, התבקע או התפוצץ עקב לחץ שהופעל עליו.
570
הִתְפַּרְקְדוּת
שכיבה על הגב בפישוק ידיים ורגליים, שכיבה פרקדן.
571
הִתְפַּשֵּׁט כְּאֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים
(נאמר על ידיעה, שמועה וכד´) עבר מאדם לאדם במהירות רבה.
572
הִתְפּוֹגְגוּת
התנדפות, היעלמות.
573
הִתְפּוֹקְקוּת
(נאמר בעיקר על עצמות או פרקים) התפרקות או תזוזה מהמקום.
574
הִתְקוֹמְמוּת
יציאה כנגד דבר מה.
575
הִתְרַבְרְבוּת
התגאות שחצנית, התפארות.
576
הִתְרַגְּשׁוּת
התרחשות פתאומית (נאמר על דבר לא רצוי).
577
הִתְרַעֲמוּת
כעס, רוגז, התמרמרות.
578
הִתְרַפְּסוּת
התחנפות קיצונית.
579
הִתְרַפְּקוּת
הישענות על מישהו או משהו מתוך התפנקות ואהבה.
580
הִתְרוֹמְמוּת רוּחַ = הִתְרוֹמְמוּת נֶפֶשׁ
תחושה של התעלות וחגיגיות, שיש בה התרגשות ואושר.
581
הִתְרוֹעֲעוּת
התיידדות, התחברות.
582
הִתִיר אֶת הָרֶסֶן = שִׁחְרֵר אֶת הָרֶסֶן
שחרר מכל מגבלה, הפקיר, נתן חופש מוחלט. (^)
583
הִתִּיךְ
הפך מוצק (כגון מתכת או שומן) לנוזל.
584
הִתַּמְּמוּת
העמדת פני תם.
585
הִתַּמְּמוּת
ראו תָּם.
586
הִתּוּלִי
שיש בו הומור, ליצני.
587
הֵאִיר פָּנִים
גילה יחס של רצון טוב, הִסְבִּיר פנים, התנהג באופן אדיב.
588
הֵהִין
הֵעֵז, הרהיב עוז.
589
הֵחָלְצוּת
1 - הינצלות, השתחררות, יציאה מסכנה.
2 - יציאה לפעולה, בעיקר למען אחרים.
590
הֵטִיל עֹגֶן
1 - (בהתייחס לכלי שיט): עצר, חנה, עגן.
2 - בהפשטה: הכה שורשים, התיישב במקום קבוע או התמקם במסגרת קבועה.
591
הֵמִיט קָלוֹן = הֵמִיט חֶרְפָּה
ביזה ובייש מישהו.
592
הֵמִיר אֶת דָּתוֹ
שינה את דתו לדת אחרת (לרוב יהודי שעבר לדת אחרת).
593
הֵעָתְרוּת
הסכמה, התרצות.
594
הֵפִיחַ בוֹ רוּחַ חַיִים
המריץ ועודד אותו, נסך בו חיות. (^)
595
הֵפִיס דַעְתּוֹ
הרגיע אותו, פִּיֵס אותו.
596
הֵקִיץ הַקֵץ
בא הסוף.
597
הֵרִים [זָקַף] גַּבָּה
הביע פליאה, השתומם.
598
הֵרִים יָדַיִם
נכנע.
599
הֵרִים רֹאשׁ
1 - חש גאווה, התגאה.
2 - (כשנאמר על דבר שלילי) שב והופיע, החל שוב לגלות סימני פעילות.
3 - התגבר, התאושש. (^)
600
הֵשִׁיב [שִׁלֵּם] לוֹ כִּגְמוּלוֹ
עשה לאחר מה שהאחר עשה לו או כפי שראוי שיעשה לו.
601
הֵשִׁיב אֶת פָּנָיו (רֵיקָם)
דחה את בקשתו, סירב.
602
הֶאָח!
(מילת קריאה) הידד! כמה נפלא!
603
הֶבְזֵק
נצנוץ פתאומי וקצר של אור בהיר. (^)
604
הֶבֶל
1 - אֵדים, קיטור.
2 - בהשאלה: שקר, שטות, דבר שאין בו ממש (כמו אדי מים).
605
הֶדְיוֹט
מי שאין לו ידע בתחום מסוים, שאינו מומחה ואינו בקי בו. (^)
606
הֶחְמִיץ פָּנִים
עשה "פרצוף חמוץ", פניו הביעו התמרמרות.
607
הֶחֱזִיר עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָה
השיב משהו למעמדו המכובד שהיה לו לפנים; הנהיג מחדש דבר-מה שהוזנח או שנשתכח. (^)
608
הֶחֱשָה
דמם, נדם, נאלם, החריש, השתתק.
609
הֶחָשָׁה
זירוז, האצה.
610
הֶטְרוֹגֶנִי
שאינו אחיד.
611
הֶמְיָה
קול חלש ועדין.
612
הֶסְפֵּד
דברים הנאמרים על מישהו שנפטר או לזכרו; בדרך כלל דברי שבח הנאמרים בזמן הלוויה.
613
הֶסַּח הַדַּעַת
חוסר תשומת לב.
614
הֶעֱטָה עָלָיו חֶרְפָּה
ביזה אותו, גרם לו לבושה.
615
הֶעֱלִים עַיִן
התעלם. העמיד פנים כאילו אינו יודע דבר מה. התייחס לדבר מה כאילו לא קרה.
616
הֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹ
השתדל ולא הצליח (חרס - בהשאלה הכוונה למשהו חסר ערך).
617
הֶפְקֵר
מעמדו של דבר שאין עליו בעלות.
618
הֶרְמֶטִי
אטוּם לחלוטין.
619
הֶרֶף עַיִן
זמן קצר ביותר.
620
הֶרֶף!
הַרְפֵּה! הנח!
621
הֶרוֹאִי
שיש בו אומץ וגבורה.
622
הַאְדָּרָה
שיבוח, דיבור על משהו כדבר אדיר.
623
הַאֲבָסָה
האכלה על-מנת לגרום להשמנה, פיטום, הלעטה.
624
הַאֲנָשָׁה
ייחוס תכונות של בני אדם לבעלי חיים או לעצמים דוממים.
625
הַאֲפָלָה
החשכה, יצירת אפלה.
626
הַאֻמְנָם
(מילה המביעה אי אמון או תמיהה) באמת? האם אכן כך?
627
הַב!
תֵן!.
628
הַבְלָגָה
התאפקות, כבישת היצר, שליטה ברוח.
629
הַבְּרִיּוֹת
האנשים, כל בני האדם.
630
הַגְלָדָה
הירפאות, העלאת ארוכה.
631
הַגְלָיָה
עקירה מהמולדת, גירוש אדם ממולדתו.
632
הַגְעָלָה
הכשרת כלים על-ידי טבילה במים רותחים.
633
הַגְשָׁמָה
1 - הוצאה מהכוח אל הפועל, מימוש של רעיון, תוכנית, משאלה וכו.
2 - הפיכת דבר לגשמי, נתינת תכונות ממשיות לדבר רוחני או חסר גוף.
634
הַגָּהָה
בדיקת כתב או דברי דפוס ותיקון טעויות.
635
הַדְלָפָה
סיפוק מידע סודי למי שאינו רשאי לדעת.
636
הַדְמָיָה
סימולציה, חיקוי מצב טבעי באמצעים מלאכותיים, כדוגמת מחשב, דגם וכיו"ב.
637
הַדְרַת פָּנִים = הַדְרַת כָּבוֹד
הבעת פנים מכובדת ומרשימה, הבעת כבוד כלפי מישהו.
638
הַדָבָר חָרָה לוֹ מְאֹד
הדבר הכעיס אותו מאד.
639
הַדָּפָה
פליטה, הפצה, בעיקר של ריח או חום.
640
הַזְלָפָה
התזת נוזל או טפטוף טיפות של נוזל.
641
הַחְצָנָה
הבלטה כלפי חוץ, מתן ביטוי למחשבות או רגשות.
642
הַחְרָמָה
הפקעה, הוצאה מרשות הבעלים.
643
הַחְרָפָה
הרעה, הידרדרות.
644
הַחֵשׁ!
ציווי למהר או להאיץ.
645
הַטְמָנָה
החבאה, הסתרה.
646
הַטְמָעָה
ספיגה, קליטה לתוך, הפנמה (למשל של חומר לימודי).
647
הַטְעָמָה
הדגשה, הבלטה.
648
הַטְעָנָה = טְעִינָה
1 - העמסת מטען על כלי תחבורה.
2- מילוי מכשירים מסוימים במה שדרוש לפעולתם.
649
הַטָיַת אוֹזֶן
הקשבה.
650
הַטָּיָה
הפנָיָה או הסטה לכיוון מסוים.
651
הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר
הדבר היפה ביותר או החשוב ביותר, גולת הכותרת. (^)
652
הַכְחָדָה
השמדה, חיסול, הצמתה, ביעור.
653
הַכְחָשָׁה
טענה שמה שנאמר אינו נכון.
654
הַכְלָאָה
זיווג מינים שונים של בעלי-חיים או צמחים.
655
הַכְסָפָה
קבלת גוון כסוף.
656
הַכְפָּשָׁה
השמצה, הטלת דופי, הוצאת דיבה.
657
הַכְרָעָה
קביעת התוצאה בסכסוך משפטי, בקרב, בתחרות וכיו"ב.
658
הַכְתָּרָה
טקס שבו מעניקים למישהו מעמד וסמכות של מלך על-ידי הנחת כתר על ראשו.
659
הַלְאָמָה
העברת נכסים מרשות הפרט לרשות המדינה.
660
הַלְוַואי
מילה המציינת תקווה שמשהו יקרה.
661
הַלְחָמָה
חיבור מתכות זו לזו.
662
הַלְמוּת
דפיקה, מכה, נקישה, לרוב בקצב קבוע.
663
הַלְמוּת לֵב
פעימת לב, דופק.
664
הַלְקָאָה
עונש מלקות (מכות ברצועה או בשוט).
665
הַלָּה = הַלָּז = הַלָּזֶה
ההוא.
666
הַמְטָרָה
1- הורדת גשם.
2- הורדה של דברים רבים בקצב ובכמות המזכירים גשם.
667
הַמְלָכָה
הכתרה למלך.
668
הַמְרָצָה
זירוז, החשה.
669
הַמְתָּקַת דִין / עוֹנֵש
הקלה בעונש שהוטל.
670
הַמְתָּקַת הַגְלוּלָה
הקלה כלשהי על התמודדות עם דבר רע.
671
הַמָסָך יָרַד עַל...
הדבר הסתיים, הגיע אל קִצו (נאמר בדרך-כלל על עידן, תקופה).
672
הַנְפָּקָה
הוצאה לציבור של מטבעות, שטרות, בולים, מניות ושאר מסמכים.
673
הַנְפָּשָׁה
אנימציה, טכניקת יצירת סרטים שבהם ציור או דמות נדמים כזזים ומדברים.
674
הַנְצָחָה
1 - פעולה לשימור זכרו של אדם או של מאורע.
2 - פעולה לשימור מצב שלילי.
675
הַס!
אל תשמיע קול! שתוק!
676
הַסְוָאָה
הסתרה של משהו על ידי התמזגות שלו בסביבה.
677
הַסְלָמָה
החמרה, הקצנה (מלשון סולם - עלייה כלפי מעלה).
678
הַסְמָכָה
1 - קירוב בין דברים (לגרום להם להיות סמוכים).
2 - עיבוי (להפוך לסמיך).
3 - מתן אישור/ רישיון (לכך שאדם מוסמך).
679
הַעְפָּלָה
טיפוס למקום גבוה.
680
הַעְתָּקָה
העברה, הזזת דבר ממקומו.
681
הַעֲוָיָה
עיקום ועיוות של הפנים; לעשות "פרצוף".
682
הַפְנָמָה
קליטה וספיגה של משהו פנימה (ידע, אמונה, ערכים וכד).
683
הַפְצָרָה
בקשה חוזרת ונשנית, התחננות.
684
הַפְקָעַת מְחִירִים
העלאה מופרזת של מחירי סחורות.
685
הַפְקָרָה
נטישה שלא מתוך כוונה לחזור או לגלות עניין.
686
הַפְרֵד וּמְשׁוֹל
אמירה שמשתמשים בה כדי לציין שהפרדת גורמים שעליהם יש למשול מקלה את השליטה עליהם (כי הם אינם מתאחדים כנגדך).
687
הַפְרָזָה
הגזמה, הפלגה, גדישת הסאה.
688
הַפְרָחָה
העפה, הפצה.
689
הַפְרָטָה
העברה או מכירה של רכוש ממשלתי לבעלות פרטית.
690
הַפְרָכָה
סתירה, הזמה, הוכחה שדבר הוא שִקרי.
691
הַצְלָבָה
1 - עריכה של דבר מה בצורת צלב.
2 - השוואת מידע שמתקבל ממקורות שונים על מנת לבדוק השערה כלשהי.
692
הַצְנָעָה
גרימה לכך שדבר מה (חפץ, תכונה וכיו"ב) לא יבלוט, מתוך כוונה שלא למשוך תשומת לב.
693
הַצְפָּנָה
1 - הסתרה, העלמה, הכמנה.
2 - הליכה צפונה.
694
הַצָּתָה
1 - הבערת אש.
2 - הלהטה, שִלהוב (תאוות, רגשות וכד). (^)
695
הַקְבָּלָה
השוואה בין דברים זה מול זה על סמך הדמיון ביניהם.
696
הַקְנָטָה
הכעסה, הרגזה, קנטור, סניטה.
697
הַקְצָאָה
הפרשה, ייחוד חלק למטרה מסוימת.
698
הַקָּזַת דָּם
הוצאת דם.
699
הַרְמוֹנְיָה
התאמה, צירוף מוצלח.
700
הַרְעָפָה
העתרה, מתן הרבה דברים טובים.
701
הַרְשָׁעָה
קביעה שאדם אשם במשפט פלילי.
702
הַרְתָּעָה
גרימה לכך שאדם יימנע מלעשות דבר מה, בדרך-כלל מתוך פחד.
703
הַשָּׁקָה
1 - נגיעת דבר בדבר.
2 - הורדת כלי שיט מהמספנה לים.
3 - הכנסה לשימוש של מוצר או שירות חדש.
704
הַשָּׂאַת עֵצָה
מתן עצה, הצעת דבר.
705
הַשְׁבָּחָה
שיפור, שינוי דבר לטובה.
706
הַשְׁהָיָה
עיכוב.
707
הַשְׁחָזָה
חידוד, ליטוש, שִיּוּף.
708
הַשְׁמָטָה
1 - החסרה, דילוג על פרטים מסוימים.
2 - הרפיה, הפסקת האחיזה בדבר מה.
709
הַשְׁעָיָה
הפסקה זמנית של עבודתו של אדם.
710
הַשְׁתָּתָה
ביסוס, הנחה על גבי תשתית.
711
הַתְוָיָה
תכנון בקווים כלליים, מתן הוראות כלליות לביצוע תכנית.
712
הַתְמָדָה
עשייה ללא הפסקה, תוך התעלמות מהקשיים.
713
הַתְנָיָה
1 - קביעת תנאים.
2 - בפסיכולוגיה: יצירת קשר בין גירוי/תופעה מסוימת (התנאי) לתוצאה הנובעת מכך.
714
הַתְפָּלַת מַיִם (בקיצור: התפלה)
סילוק המלח מהמים, ובכך הפיכתם ל"תפלים" (חסרי טעם).
715
הַתְרָסָה
התנגדות, מחאה, יציאה כנגד.
716
הַתְרָעָה
אזהרה מפני סכנה מתקרבת.
717
הַתָּרָה
1 - הרשאה, מתן היתר.
2 - שִחרור.
718
הַתָּשָׁה
החלשה, גרימת עייפות רבה, גרימת תשישות.
719
הָא בְּהָא תַּלְיָא
הדברים תלויים זה בזֶה.
720
הָבָה!
1 - קדימה! בוא! קום! (מילת זירוז).
2 - (בעיקר בצירופים כגון ´הבה נניח´) משמש לעורר תשומת לב לדברים הנאמרים.
3 - הב! תן! (^)
721
הָדָר = הוֹד
פאר, תפארת.
722
הָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ
הכשיל אותו, עמד בדרכו.
723
הָכֵּיצַד?
איך ייתכן? (שאלה המביעה פליאה ותמיהה).
724
הָלַך עַל חֶבֶל דַּק
מצוי במצב שבו כל טעות קטנה יכולה להסב לו נזק.
725
הָלַך שְׁבִי
נמשך אחרי, נשבה בקִסמו של דבר או אדם.
726
הָלַך שׁוֹלַל
הוּטְעָה, רֻמָּה.
727
הָלַךְ עַל הָבְּהוֹנוֹת = הָלַךְ עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
1 - הלך בשקט-בשקט, כדי לא להרעיש.
2 - נהג בעדינות, בסבלנות או בזהירות, כדי לא לפגוע או לקלקל.
728
הָנֵץ הַחַמָּה
זריחת השמש.
729
הָפִיך
שניתן להחזירו למצבו הקודם.
730
הָפַך (הֶחְלִיף, בִּלְבֵּל) אֶת הַיּוֹצְרוֹת
בִּלבל, שינה את סדר הדברים.
731
הָפַךְ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ
שינה את המצב לחלוטין. שינה את המצב מן הקצה אל הקצה.
732
הָרַך הַנּוֹלָד
כינוי לתינוק שרק נולד.
733
הדוֹם
שרפרף נמוך ללא משענת, המשמש להנחת הרגליים כשיושבים על כורסה.
734
הוֹבִישׁ
1 - גרם בושה לעצמו. (^)
2 - בייש, גרם בושה למישהו אחר, הכלים, העליב.
735
הוֹדָאָה
התוודות, גילוי האמת.
736
הוֹלֵך בַּתֶּלֶם
קונפורמיסט, נוהג לפי המקובל והמוסכם, לא סר ימינה ושמאלה, עושה מה שאמרו לו לעשות.
737
הוֹלֵך עַל קֶרַח דַּק
נמצא במצב מסוכן.
738
הוֹלֵם
נאות, מתאים (לנסיבות, לתפקיד, למעמד וכד´). (^)
739
הוֹמוֹגֶנִי
אחיד.
740
הוֹן עָתֵק
כמות עצומה של כסף.
741
הוֹן תּוֹעָפוֹת
הרבה מאוד כסף, הון עצום, הון עתק.
742
הוֹנָאָה
רמאות, הולכת שולל.
743
הוֹסִיף שֶמֶן לַמְּדוּרָה
ליבה את היצרים, החריף את המצב החמור ממילא.
744
הוֹצִיא דִּבָּה = דִּבֵּר סָרָה
דיבר בגנות, הלך רכיל, "הוציא שם רע".
745
הוֹקִיר רַגְלָיו
נמנע מלבקר, בא לעתים רחוקות.
746
הוֹקָרָה
מתן כבוד.
747
הוּמָנִי
אנושי, רחמני, מתחשב.
748
הוּעַם
נעשה כהה, עמום או עכור; איבד את הברק שלו. (^)
749
הוּצָא מֵהֶקְשֵׁרוֹ
שלא ניתן להבינו כראוי משום שהפרידו אותו מהנסיבות והאירועים שבהם הוא התקיים.
750
הזוּלַת
האדם האחר, כל שאר האנשים, כל האנשים שאינם אני.
751
וְהָא רְאָיָה
וזו ההוכחה.
752
וְכִי
(מילת שאלה בשאלה רטורית) האומנם, שמא, כלום.
753
וְתוּ לֹא
ולא יותר, וזהו.
754
וִיזוּאָלִי
חזותי, שניתן לראות אותו.
755
וֶטוֹ
סמכות הנתונה ליחיד לבטל חוק או פקודה בניגוד לדעת הרוב.
756
וֶרְבָּאלִי
מילולי (בא מ- verb), לשוני, שייך למילים.
757
וַנְדָאלִי
משחית, פראי, ברברי.
758
וַסָּת
רֶגוּלַטוֹר. מנגנון המסדיר אספקה של דבר מה (כגון זרם מים, חשמל, דלק) למערכת מסוימת.
759
וַסָל
צמית, אדם שנשבע שבועת אמונים אישית לאדון פיאודלי והתחייב לשרת בצבאו תמורת הגנה ונחלה שקיבל מאדונו. (^)
760
וַרְיַאצְיָה
שינוי, נוסח אחר.
761
וָלָד
תינוק או בעל-חיים ביומיו הראשונים.
762
ווֹלוּנְטָרִי
רצוני, הנעשה מרצון, בהתנדבות.
763
ווּלְגָרִי
המוני, גס, שאינו מעודן.
764
ווּלְקָנִי
שמוצאו מהר געש (וולקן).
765
וכד (ראשי התיבות של וכדומה)
קיצור המופיע בסוף רשימה, הכוללת רק כמה פריטים לדוגמה מתוך מכלול.
766
זְאֵב בְּעוֹר כֶּבֶש
מתחסד, צבוע, רשע המעמיד פני צדיק.
767
זְחוּחַ לֵב
גאוותן, יהיר.
768
זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת
עדשה קמורה שמגדילה עצמים.
769
זְלִיגָה
נזילה, זיבה, טפטוף.
770
זְנִיחָה
עזיבה, נטישה, הפקרה.
771
זְעָקָה
צעקה, קריאת כאב, צווחה. (^)
772
זִיגּוּג
1 - התקנת זגוגיות בחלון או בבניין.
2 - שכבת ציפוי (על מוצרי קרמיקה, על מאכלים כקישוט וכד).
773
זִיו = זוֹהַר = נוֹגַה
אור זוהֵר, אור חזק ובהיר.
774
זִיז
בליטה.
775
זִיעַ
תנועה קלה, רעדה, רטט.
776
זִיק
1 - ניצוץ אש, שְביב.
2 - בהשאלה: הבזק או הברקה.
777
זִיקָה
יחס, קשר.
778
זִיקּוּק
ניקוי, טיהור.
779
זִירָה
1 - מגרש לתחרויות ספורט.
2 - בהשאלה: המקום או תחום הפעילות.
780
זִכּוּי
קביעה רשמית של בית המשפט שאדם שהואשם בביצוע עבירה הוא חף מפשע.
781
זִכּוּך
1 - ניקוי, טיהור, זיקוק.
2 - טיהור מוסרי, רוחני, הזדככות הנפש.
782
זֵד
אדם רשע.
783
זֵעַת אַפָּיו
במאמץ גדול, בעמל רב.
784
זֶבַח
קורבן (בהמה או עוף).
785
זֶה לֹא כְּבָר = לֹא מכְּבָר
לאחרונה, לא מזמן, לפני זמן לא רב.
786
זֶה מִכְּבָר
לפני זמן רב, מזמן.
787
זֶרֶד
ענף דק ורך.
788
זַאֲטוּט
תינוק, ינוקא, ילד קטן.
789
זַבָּן
מוכר בחנות.
790
זַג
הקליפה הדקה של הענבים או של פירות אחרים.
791
זַך
צלול, צח, נקי, טהור.
792
זַכָּאוּת
מצב של אדם שמגיע לו משהו על פי החוק, ההסכם וכו´.
793
זַלְזַל
ענף דק.
794
זַן
סוג, מין.
795
זַעַם = זַעַף
כעס, רוגז, מורת רוח, קצף.
796
זַרְבּוּבִית
פִּייה, לרוב של קומקום.
797
זַרְזִיף
זרם דק, קילוח.
798
זַרְנוּק
צינור להשקיה או לכיבוי אש.
799
זַרְקוֹר
פנס גדול ה"זורק" אור חזק למרחקים.
800
זָאנֶר
סוג או סגנון בתחום אמנותי. (בעברית: סוגה).
801
זָדוֹן
רִשְעוּת.
802
זָח
זז, זע.
803
זָחוּחַ = זְחוּחַ דַעַת
מי שהתנהגותו היא שילוב של שביעות רצון מוגזמת וגאוותנות.
804
זָנִיחַ
שולי, לא מהותי, חסר משמעות.
805
זָנָב לַאֲרָיוֹת
כינוי לאדם הנמנה עם חבורה מכובדת, אף שהוא במעמד נמוך באותה חבורה.(^)
806
זָנוּחַ
עזוב, מופקר.
807
זָעִיר
קטן מאוד.
808
זָעוּם
1 - מוּעט.
2 - מביע זעם, כועס, זעוף.
809
זָקִיף
שומר המופקד על מקום כלשהו.
810
זָקַף מַשֶׁהוּ לְמַעֲשָׂיו אוֹ הִתְנַהֲגוּתוֹ
ייחס משהו למישהו, קבע שהדבר נגרם על ידו.
811
זָקַף מַשֶׁהוּ לְמַעֲשָׂיו אוֹ לְהִתְנַהֲגוּתוֹ של מישהו
ייחס משהו למישהו, קבע שהדבר נגרם על ידי מישהו.
812
זָקוּר
זקוּף, בולט החוצה או כלפי מעלה.
813
זָרְקָה בּוֹ (בִּשְׂעָרוֹ) שֵׂיבָה
שערו התחיל להאפיר.
814
זָרָה מֶלַח עַל הַפְּצָעִים
הוסיף כאב על כאב, "דרך על היבלות".
815
זָרָז
גורם לזירוז.
816
זָרוּעַ
1 - שזרעו בו או שזרעו אותו.
2 - מכוסה במשהו המפוזר על פניו.
817
זוּטָא
קטן, זעיר, בזעיר אנפין. החלופה העברית לתחילית "מיני-"
818
זוּטָר
בעל דרגה נמוכה.
819
זוּטוֹת
דברים קטנים, דברים של מה בכך, שאינם בעלי חשיבות רבה.
820
זוּלַת
חוץ מ-, פרט ל- , לְמַעֵט.
821
חֲדִילָה
הפסקת פעילות מסוימת.
822
חֲזָקָה
זכות קניין ובעלות על רכוש.
823
חֲזָקָה עָלָיו שֶׁ...
אין ספק לגביו ש...
824
חֲלִיטָה
יציקת מים רותחים על משהו.
825
חֲלִיצָה
1- הסרת נעל מכף הרגל.
2 - עקירה או שליפה של דבר (לרוב בכוח ובמאמץ).
3 - טקס שבו חולצת אלמנה את נעלו של אחיו של בעלה שמת ללא בנים, כאות לכך שהיא פוטרת אותו מלשאת אותה (פוטרת אותו מיִיבּוּם - ראו יִבּוּם).
826
חֲלָצַיִים
מותניים.
827
חֲלוּפָה
תחליף, אלטרנטיבה, ברירה.
828
חֲמַקְמַק
מתחמק, מתפתל, משתמט, שאינו ישיר וברור. (^)
829
חֲמוּר סֵבֶר
בעל הבעת פנים קשה ורצינית.
830
חֲנִינָה
ביטול או הקלה בעונשו של אסיר.
831
חֲנִית
כלי נשק בצורת מקל שבראשו חוד מתכת.
832
חֲנוּכָּה
טקס או מסיבה לרגל הפתיחה של מקום חדש (מבנה, ארגון, מפעל וכד´) או לרגל התחלת השימוש בדבר מה; הטקס שבו מתבצעת חניכת המקום.
833
חֲנוּפָּה
דבריו של החנפן; דברים שנאמרים כדי למצוא חן בעיני השומע.
834
חֲסַל
מילת קריאה - נגמר! הסתיים! תָּם!
835
חֲסַל סֵדֶר
יש לשים סוף לדבר; העניין הסתיים.
836
חֲסַר מַעֲצוֹרִים
חסר בושה, שפועל ללא גבולות מוסריים.
837
חֲסַר פֵּשֶׁר
לא מובן, ללא פירוש.
838
חֲסַר תַּקָּנָה
שאין סיכוי לשנותו.
839
חֲפִיסָה
צרור, חבילה קטנה.
840
חֲפִיר
תעלה שנחפרת מסביב למבצר על-מנת להגן עליו מפני תוקפים אפשריים.
841
חֲצִיצָה
הפרדה.
842
חֲצוּבָה
כן להגבהה ולייצוב.
843
חֲקִיקָה
1 - יצירת חוקים.
2 - חריתה בחומר קשה של כתובת, ציור וכו´, באמצעות מכשיר או כלי חד.
844
חֲרִיכָה
צריבה, שריפה קלה.
845
חֲרִישִׁי
שָׁקֵט.
846
חֲרָפוֹת
קללות.
847
חֲרוֹן אַף
כעס רב.
848
חֲרוּשׁ קְמָטִים
(נאמר בעיקר על פנים או מצח) שיש בו קמטים רבים. (^)
849
חִבּוּק דֹּב
1 - מילולית: חיבוק חזק מידי.
2 - בהשאלה: כינוי לקשר רגשי שחונק וכובל.
850
חִדַלוֹן
אבדון, כליה, אפסות.
851
חִוָּה דֵעָה
הביע את דעתו.
852
חִוּוּי
סימון, ביצוע תנועה כלשהי כסימן, התבטאות, מבע. (^)
853
חִזֵּר (סִבֵּב) עַל הַפְּתָחִים
עבר מפתח בית למשנהו, כדי לזכות בתמיכה, לקבץ נדבות, לאסוף תרומות וכו.
854
חִיוּנִי
1 - הכרחי.
2 - מלא חיים ורעננות.
855
חִיל וּרְעָדָה
פחד רב.
856
חִילוּל
ביזוי, השפלה, הפרה.
857
חִינָּנִי
שיש בו חן, שמתאפיין ביופי עדין.
858
חִלְחוּל
חדירה פנימה.
859
חִלֵּץ אֶת עַצְמוֹתָיו
התמתח, קם ממושבו והתהלך, התאוורר.
860
חִנְחוּן
התגנדרות, ביצוע תנועות על מנת לשאת חן או להשיג טובת הנאה.
861
חִסָּיוֹן
הוראה המאפשרת אי-גילוי ראייה במשפט (כדי להגן על אינטרס מסוים).
862
חִסּוּן
1 - חיזוק, הענקת חוסן.
2 - הכנסת חומר לגוף שנועד להגביר את עמידותו בפני מחלה.
863
חִפֵּשׁ מַחַט בַּעֲרֵמָה שֶׁל שַׁחַת
חיפש דבר קטן בסביבה המלאה בפרטים דומים.
864
חִפָּזוֹן = חוֹפְזָה
מהירות רבה, פזיזות, בהילות.
865
חִפּוּי
1 - ציפוי, כיסוי, קֵרוי.
2 - בהשאלה: העלמת עין.
866
חִרְחוּר
התגרות, סכסוך, שיסוי, גרימה להתפרצות ולמריבה.
867
חִשֵּׁב לְ...
נטה ל..., עמד ל...
868
חִשּׁוּל
חיזוק באמצעות התנסויות מפרכות.
869
חִתּוּך דִבּוּר
אופן הגיית המילים, צורת דיבור אופיינית.
870
חֵיק
הרווח שבין החזה לבין הידיים כשהן מחבקות דבר מה.
871
חֵירוּף
ביזוי, גידוף, קללה.
872
חֵירוּף נֶפֶשׁ = חֵירוּף חַיִים
מסירת הנפש או החיים, אומץ לב ללא התחשבות בסכנות.
873
חֵך
גג הפה, החלק העליון בחלל הפה.
874
חֵלֶב
כינוי לשעווה של נר.
875
חֵלֶק הָאֲרִי
החלק הגדול ביותר.
876
חֵפֶץ
רצון, תשוקה, משאלה, מאווה.
877
חֵרֶף
למרות, על אף.
878
חֵרוּק שִׁינַּיִים
1 - לחיצת טורי השיניים זה בזה ושחיקתם.
2 - בהשאלה: זעם, רוגז רב תוך התאפקות מתגובה אלימה.
879
חֵשֶׁק
רצון, השתוקקות, תאווה.
880
חֶבֶל
אזור, גליל, נפה, פלך, מחוז.
881
חֶדְוָה
שמחה, ששון, גיל, דיצה.
882
חֶלְמָאִי
טיפשי, אווילי.
883
חֶלְקָה
שטח אדמה.
884
חֶמְדַּת לִבִּי
כינוי לאהוב או לאהובה (ולאהובה גם: חֶמְדָּתִי).
885
חֶמְדָּה
1 - חשק, תאווה.
2 - דבר שחושקים בו.
886
חֶמְלָה
רחמים.
887
חֶנְוָנִי
מוכר במכולת.
888
חֶרְמֵשׁ
כלי לקצירת תבואה המורכב מסכין בצורת קשת המחוברת למקל ארוך.
889
חֶרְפָּה
בושה, ביזיון, כלימה.
890
חֶרֶב פִּיפִיּוֹת
כינוי לדבר שמשתמשים בו כנגד מישהו, אך יכול להזיק לאלה שמשתמשים בו.
891
חֶרֶש
בסתר, בחשאי ובשקט, בַּלָאט.
892
חַבָּלָה
1 - הרס מכוון.
2 - פציעה.
893
חַבּוּרָה
סימן כחול עקב שטף דם, כתוצאה מפגיעה.
894
חַד כַּתַּעַר
1 - חד ביותר.
2 - בהשאלה: שנון, בעל מוח חריף.
895
חַדְגּוֹנִי
חסר גיוון, משעמם, מונוטוני.
896
חַט
אחת משתי שיני השנהב של הפיל.
897
חַיֵיךָ!
אני נשבע לך! אני מבטיח לך!
898
חַיִּץ
מחיצה, הפרדה.
899
חַלְחָלָה
רעד, בהלה.
900
חַלְפָן
אדם המחליף מטבעות ושטרות כסף של מדינות שונות (לפעמים גם בניגוד לחוק). (^)
901
חַם מֶזֶג
אימפולסיבי, עצבני.
902
חַמָּה
שֶמֶש.
903
חַף
נקי מחטא, לא אשם.
904
חַצְרָן
1 - עובד בעבודות אחזקה וניקיון במוסד כלשהו.
2 - אחד מאנשי חצר המלוכה, בעל תפקיד בממשל או בפקידות.
905
חַרְטוֹם
החלק הקִדמי של כלי שיט או טיס.
906
חַת
נבהל, נתמלא פחד.
907
חַת
פחד, יראה. מלה זו מופיעה בדרך כלל כחלק מהצירופים:
908
חָאן
אכסניה, מלון אורחים, פונדק דרכים.
909
חָבֵר לְעֵט
כל אחד מהאנשים המתכתבים ביניהם.
910
חָבוּט
1 - מוכה, שחבטו בו.
2 - בהשאלה: בנאלי, נדוש.
911
חָגַר שַׂק = קָרַע קְרִיעָה = לָבַש שַֹק = שָׁר קִינָה = שָֹם אֶפֶר עַל רֹאשׁוֹ
ביטויי התאבלות.
912
חָדוּר
ספוג, מלא, רווי.
913
חָזַר כִּלְעוּמַת שֶבָּא
נכשל במשימתו. יצא להשיג דבר מה, וחזר בידיים ריקות.
914
חָזַר לְסוּרוֹ
שב למנהגיו הרעים.
915
חָזוֹן
1 - תמונה שאדם רואה בדמיונו או בחלומו
(= חִזָיוֹן).
2 - תכנית אידיאלית.
916
חָזוּת
מראה חיצוני.
917
חָזוּת הַכֹּל
הדבר העיקרי, המרכזי.
918
חָטַא
1 - עשה עוול למישהו. עבר על כללי מוסר.
2 - נהג בצורה יוצאת דופן, שאינה מאפיינת אותו בדרך כלל.
919
חָטוּף
מהיר מאוד, חפוז, זריז. (^)
920
חָטוּף
מהיר, חפוז.
921
חָלַט = שָלַק
יצק מים רותחים על מזון לשם בישולו/הכנתו.
922
חָלָל
1 - מקום ריק, תוכו הריק של גוף.
2 - מי שמת מוות לא טבעי בקרב, בתאונה, בשיטפון וכו´.
923
חָלוּץ
ראשון במעשה מסוים, שאחרים הולכים בעקבותיו ונוהגים כמותו.
924
חָלוּק
מי שחושב אחרת, חולק בדעתו.
925
חָמְרִי
ארצי, גשמי, מטריאלי.
926
חָמְרָנִי
שמתאפיין ברדיפה אחר עניינים חומריים, כדוגמת כסף או תנאי מחיה; ההיפך מ"רוחני".
927
חָמַד לָצוֹן
התלוצץ.
928
חָמָס
שוד, גזל.
929
חָמוּר
כבד, קשה, רציני, חשוב.
930
חָמוּשׁ
נושא נשק.
931
חָנוּט
1 - שמור ללא שינוי, מאובן.
2 - מומיה, גופה שנעטפה וטופלה באופן בו נשמרה לחלוטין.
932
חָסִין
חזק, עמיד.
933
חָסָה
מצא מגן ומסתור.
934
חָסוֹן
חזק, בעל כוח רב.
935
חָסוּת
1 - מסתור, מקלט, מחסה.
2 - תמיכה, אפוטרופסות על מישהו/משהו.
936
חָפַן
מילא את כף ידו ב-, אחז בעדינות.
937
חָצִיר
שם כולל לעשבים ירוקים למיניהם, המשמשים למאכל בהמות.
938
חָקוּק = חָרוּת (אפשר גם: חָרוּט)
1 - רשום או מגולף על אבן או על עץ וכו.
2 - בהשאלה: זכור, כלומר, רשום בלב, בזיכרון וכד.
939
חָרִיף
1 - שנון, מבריק.
2 - (כשנאמר על אמירה או מעשה) קיצוני, חמור.
3 - (כשנאמר על ניגוד) חד, קיצוני, מובהק.
940
חָרִיץ גְבִינָה
נתח של גבינה.
941
חָרִישׁ
פעולת החרישה.
942
חָרֵב
1 - הרוס, עזוב.
2 - יבש.
943
חָרַץ אֶת לְשׁוֹנוֹ
1 - הוציא לשון.
2 - דיבר באופן בוטה, קילל, גידֵף.
944
חָרַשׁ רָעָה = חָרַשׁ מְזִימּוֹת
התכוון להרע, זמם להתנכל.
945
חָרָבָה
יַבָּשָׁה, אדמה שאינה מכוסה מים.
946
חָרָשׁ
אמן, בעל מלאכה.
947
חָרוֹן = חֲרִי = חֲרִי-אַף
כעס, חֵמה, זעם, עֶבְרָה, קֶצֶף.
948
חָשַׂק שְׂפָתָיו
שתק, נמנע מלדבר.
949
חָשׂוּך
מחוסר, נטול.
950
חָשׂוּך בָּנִים
חסר בנים, ערירי.
951
חָשׂוּך מַרְפֵּא
חסר מרפא, חולה במחלה סופנית.
952
חָתַר תַּחַת
פעל בחשאי כנגד.
953
חָתוּל בַּשַּׂק
כינוי למשהו שטיבו לא ברור.
954
חָתוּם
סגור, סתום, לא ברור.
955
חֹטֶם
אף.
956
חֹטֶר
1 - ענף עיקרי היוצא מגזע עץ, מקל.
2 - בהשאלה: צאצא.
957
חֹמֶר
1 - חֵמָר, אדמה רכה שכשמחממים אותה היא מתקשה והופכת לחֶרֶס.
2 - כינוי למכלול הדברים הגופניים והגשמיים (בניגוד ל"רוּחַ" - כינוי לרוחני, נפשי, מופשט).
958
חֹפֶן
כמות מלוא כף היד.
959
חוֹד הַחֲנִית
החלק העיקרי והמובחר העומד בראש מְבַצְעֵי משימה כלשהי.
960
חוֹכֵך = חוֹכֵך בְּדַעְתוֹ
מהסס, מתלבט, מתקשה להחליט, מתחבט.
961
חוֹמְרָה
החלק הפיסי ממנו מורכב המחשב - שבבי הסיליקון, המעגלים המודפסים וכו.
962
חוֹסֶר אוֹנִים
אי-יכולת לפעול.
963
חוֹפֵף
שווה בדיוק לאחר, זהה לגמרי.
964
חוּגָה
טבעת עגולה מסתובבת (כמו בטלפונים הישנים).
965
חוּמְרָה
קושי, הקפדת יתר.
966
חוּפָּה
1 - יריעת בד מתוחה על ארבעה מוטות שמתחתיה עומדים החתן והכלה בעת הקידושין.
2 - החלק של המצנח שנפתח בעת הצניחה.
3 - כיסוי מעוטר, לרוב מבד, התלוי מעל מיטה, מושב וכד, והמסוכך עליהם, אפּיריוֹן. (^)
967
חוּצוֹת
שטחים פתוחים, רחובות.
968
חוּשׁוּ
מהרו! הזדרזו!
969
טְבִיעָה
1 - חקיקת צורה כלשהי בתוך חומר.
2 - קביעה של נוסח מסוים או של דפוס מסוים.
3 - יצירת מטבע.
970
טְוִיָּה
1 - יצירת חוטים, הפיכת חומר גלם (כותנה, צמר וכו´) לחוט.
2 - בהשאלה: תכנון, הגיית תכנית במחשבה.
971
טְלַאי
חתיכת בד שתופרים על בגד (לתיקון קרע או לקישוט).
972
טְמִיעָה
היטמעות, היקלטות בסביבה.
973
טְפִיחָה
הכאה קלה, הקשה (בעיקר על הגב). (^)
974
טְפָרִים
ציפורניים קמורות וחדות המצויות אצל בעלי חיים רבים, בעיקר בקרב טורפים.
975
טְרִיוְיָאלִי
מובן מאליו, לא חשוב, טפל, נדוש.
976
טְרִיז
חתיכה משולשת של עץ, מתכת וכד´ שנועצים במרווח שבין שני גופים כדי להפריד ביניהם או לקבֵּע אותם במקומם. (^)
977
טְרִיקָה
סגירה בעוצמה ובחבטה, בדרך כלל של דלת או של חלון.
978
טְרַנְסְפוֹרְמַצְיָה
שינוי צורה.
979
טְרַקְלִין
סלון, חדר גדול לקבלת אורחים.(^)
980
טִיּוּב
הפיכה לטוב יותר, שיפור.
981
טִין = טִיט
בוץ.
982
טִינָה
שנאה, קנאה.
983
טִיפִּין טִיפִּין
לא בבת אחת, לאט ובהדרגה.
984
טִירָן
עריץ, דיקטטור, רודן.
985
טִכֵּס עֵצָה
התייעץ, חיפש תחבולה. (^)
986
טִלְטוּל
1 - נענוע, נדנוד של דבר מצד לצד, בדרך כלל בכוח.
2 - הזזה או העברה של דבר ממקום למקום.
987
טֶבַח
שחיטה, הרג רב.
988
טֶלֶף
פרסה, החלק התחתון ברגליהם של בעלי חיים (כף הרגל).
989
טֶנֶא
סלסלה עשויה מנצרים.
990
טֶפַח
1 - מידת אורך קדומה.
2 - בהשאלה: קצת, מעט.
991
טֶרְמִינוֹלוֹגְיָה
מינוח, קביעת שמות ומושגים בתחום מסוים.
992
טַאבּוּ
כינוי לאיסור חברתי בסיסי המושרש בכולם.
993
טַבּוּר
אמצע, מרכז.
994
טַלְיָה
טלה ממין נקבה.
995
טַלִית שֶׁכֻּלָה תְכֵלֶת
(נאמר באירוניה) כינוי לאדם או דבר שנראה כביכול טהור בתכלית, אך בפועל אינו כזה.
996
טַס
מגש.
997
טַעֲמוֹ (וְנִמּוּקוֹ) עִמּוֹ
יש לו סיבה טובה למה שאמר או עשה.
998
טַעַם
1 - סיבה, הסבר.
2 - בסיס הגיוני, תכלית.
999
טַפִּיל
1 - בעל חיים או צמח המפיקים מזון, הגנה וכו מבעל חיים או צמח שעליהם הם חיים.
2 - פרזיט, אדם החי על חשבונו של אדם אחר.
1000
טַרְחָן
מְיַגֵּעַ, טַרְדָן, נודניק (גורם טִרחה).
1001
טָבַל במשהו
היה מוקף או שרוי בו.
1002
טָחַן מַיִם
עשה דברים שלא משנים דבר או חזר על דברים שכבר נאמרו.
1003
טָחוּב
לח, רטוב מעט.
1004
טָמִיר
נסתר, סודי.
1005
טָמַן יָדוֹ בַּצַלַחַת = יָשַׁב בְּחִבּוּק יָדַיִם
לא התערב.
1006
טָמַן יָדוֹ בַּצַּלַּחַת
התבטל ממעש, נמנע מלהגיב, לא התערב.
1007
טָמַן רֹאשׁוֹ בַּחוֹל
סירב לראות את הדברים כפי שהם, התעלם באופן מכוון ממה שאינו מתאים לו.
1008
טָעוּן
1 - מחייב.
2 - מלא, מכיל בקרבו, גדוש.
3 - קשור לנושאים רגישים, יוצר אווירה של מתח.
1009
טָעוּת אֱנוֹשׁ
טעות שנעשתה על-ידי אדם ללא כוונה רעה.
1010
טָף
שם כולל לילדים, תינוקות וזאטוטים.
1011
טָפֵל
מִשְני.
1012
טָרַף אֶת הַקְּלָפִים
התנהג בניגוד למצופה, שיבש את התוכניות.
1013
טָרוּף
מעורבב.
1014
טֻמְאָה
העדר טהרה, מצבו של אדם או חפץ שחדל מלהיות טהור בעקבות מגע עם אדם או עם חפץ טמא. (^)
1015
טוֹב מֶזֶג
בעל אופי מתון ונוח.
1016
טוֹטָלִיטָרִי
דבר הקשור למשטר כוחני של מפלגה אחת, רודני, טירני, בעל אופי עריץ.
1017
טוֹלֵרַנְטִי
סובלני.
1018
טוֹעֵן לְ-
(לכתר, לירושה, לכיסא המלוכה) מי שמוחזק כבעל זכות לדבר. (^)
1019
טוּבִין
סחורות ונכסים הניתנים להעברה ממקום למקום (רהיטים, תכשיטים וכד).
1020
יְבָבָה
יללה, בכי, התייפחות.
1021
יְגִיעַ כַּפַּיִם
עבודה קשה.
1022
יְחִידֵי סְגוּלָה
אנשים יוצאי דופן בתכונותיהם.
1023
יְפֵה נֶפֶשׁ
אציל נפש, רגיש לסבל הזולת (לעיתים נאמר בנימה ביקורתית על אדם הרגיש באופן מופרז לקיפוח חברתי).
1024
יְפֵה תֹּאַר
אדם בעל מראה נאה במיוחד.
1025
יְקִיצָה
התעוררות משינה.
1026
יְקַר הַמְּצִיאוּת
נדיר, שאין רבים כמותו.
1027
יְרִיד
שוק, כינוס גדול למטרות פרסום ומסחר.
1028
יְשִׁימוֹן
מדבר, שממה, צִיָה.
1029
יְשׁוֹרֶת
קטע ישר במסלול מעוקל.
1030
יְשׁוּב סְפָר
ישובים המצויים ליד הגבול.
1031
יְשׁוּעָה
הצלה, חילוץ ממצוקה.
1032
יִֹשּוּב
1- אכלוס, הושבת אוכלוסייה במקום מסוים.
2 - פתרון סכסוך או מחלוקת.
1033
יִדּוּי
זריקה, השלכה, הטלה.
1034
יִחוּד
1 - התכונה שהופכת דבר למיוחד.
2 - הִקצאה, קביעה שדבר נועד לתפקיד מסוים.
1035
יִחוּל
תקווה, ציפייה.
1036
יִסֵּד
הניח את היסודות למשהו, החל בהקמתו; הקים או כונן מוסד, ארגון, וכו´.
1037
יִעוּד
1 - המטרה שאליה אדם שואף.
2 - תפקידו של אדם או של כלי.
1038
יִפְחָה
קול בכי.
1039
יִפּוּי כֹּח
הרשאה, זכות הניתנת למישהו לעשות דבר-מה בשמו של אחר.
1040
יִרְאָה
פחד, חשש, בעתה.
1041
יִרוּט
הטיה מן הדרך, אילוץ מטוס, טיל, ספינה וכד לסטות ממסלולו.
1042
יִשֵׁר אֶת הַהֲדוּרִים
פִיֵס, יישב את המחלוקת.
1043
יֵצֶר
1 - דחף טבעי; נטייה מולדת לפעול בדרך מסוימת, ללא תכנון או חשיבה.
2 - רצון עז, תשוקה, דחף.
1044
יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ
יש ביכולתו.
1045
יֵשׁוּת
1 - דבר הקיים בפני עצמו, שקיומו עצמאי. 2 - עולמו הפנימי של מישהו, מה שמייחד אותו, עצמיותו.
1046
יֶקֶב
המקום שבו מייצרים יין.
1047
יֶרַח
חודש.
1048
יֶתֶר
1 - שארית, מה שנשאר.
2 - יותר, תוספת.
1049
יַבְשׁוּשִׁי
יבש במקצת.
1050
יַמָּה
אגם, מקווה מים גדול.
1051
יַעְרָה
חלת דבש, תבנית המשושים שלתוכה מופרש הדבש.
1052
יַעַן
בגלל, מפני ש...
1053
יַקִּיר
יקר ללב, אהוב.
1054
יַרְכָתַיִם
החלק האחורי שבספינה.
1055
יַרְכְּתֵי...
החלק האחורי של שטח כלשהו.
1056
יָאֶה
נאה, נכון, הולם, ראוי.
1057
יָגֵעַ
עייף, לֵאֶה.
1058
יָגוֹן
צער רב, עצב עמוק, אֵבֶל.
1059
יָד
מצבת זיכרון, אנדרטה.
1060
יָד יְמִינוֹ
כינוי לאדם קרוב עליו ניתן לסמוך.
1061
יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה
נמצא בעמדת יתרון על מתחריו.
1062
יָהֳרָה
גאוותנות, התנשאות.
1063
יָהִיר
גאוותן, מתרברב.
1064
יָלוּד
צאצא, תינוק.
1065
יָמְרָה
שאיפה להשיג דברים שאין ביכולתו של אדם או התפארות ביכולות שאינן ברשותו.
1066
יָפָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם
מוטב לעשות את הדבר כעת ולא לדחותו.
1067
יָצְאָה נַפְשׁוֹ = נַפְשׁוֹ יָצְאָה = כָּלְתָה נַפְשׁוֹ
השתוקק, נכסף, נהה, ערג אל מישהו.
1068
יָצִיעַ
משטח מוגבה המשמש לישיבה בקומות העליונות (בתיאטרון, באצטדיון וכד´). (^)
1069
יָצָא הַמַּרְצֵעַ מִן הַשַׂק
נודע הדבר, נחשפה ברבים האמת שניסו להסתירה. (^)
1070
יָצָא יְדֵי חוֹבָה
עשה רק מה שנדרש ממנו, שלא מתוך רצון טוב.
1071
יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה
סטה מדרך הישר, סָרַח, הִתְפַּקֵּר.
1072
יָצָא לשׂוּח
הלך לטייל , "להסתובב".
1073
יָצָא מִגִּדְרוֹ = יָצָא מֵעוֹרוֹ
השתדל מאוד, נהג שלא כדרכו, התאמץ מאוד, עשה מעל ומעבר.
1074
יָצָא מִכֵּלָיו
התלהב או התרגז עד שממש איבד שליטה.
1075
יָצָא שְׁמוֹ
התפרסם.
1076
יָרַד לְסוֹף דַעְתּוֹ
הבין אותו.
1077
יָרַד לַטִּמְיוֹן
אבד, הלך לאיבוד, נגוז.
1078
יָרַד מִנְכָסָיו
התרושש.
1079
יָרוּד
שהוא פחות, נחות דרגה, שָׁפָל, נִקְלֶה.
1080
יָשַׁב בְּחִבּוּק יָדַיִים
נמנע מלפעול במצב שבו נדרשה פעולתו.
1081
יָשִׁישׁ
זקן מאוד, בא בימים, קשיש.
1082
יָשַׁב תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ
חי בשלום ובשלווה.
1083
יָתֵר עַל כֵּן = יְתֵרָה מִזוֹ
יותר מכך.
1084
יוֹבֵל
תקופה של חמישים שנה.
1085
יוֹמְרָנּוּת = הִתְיַמְּרוּת
התפארות ביכולות גדולות מכפי שיש באמת.
1086
יוֹצֵא חֲלָצַיו
בתו או בנו (מי שמקורו במותניו, או ליתר דיוק בין מותניו).
1087
יוֹצֵא חֲלָצַיו (גם: בֵּן חֲלָצַיו)
בנו (מי שמקורו במותניו, או ליתר דיוק בין מותניו).
1088
יוֹקֵד
בוער, דולק, לוהט.
1089
יוֹרֵד יָם
ימאי, סַפָּן, מַלָח.
1090
יוֹרֵשׁ עֶצֶר
מי שאמור לרשת את כס השלטון.
1091
יוֹרֶה
הגשם הראשון.
1092
יוֹשֵׁב עַל הַגָּדֵר
לא נוקט עמדה.
1093
יוּבַל
נחל, פלג, שלוחה של נהר.
1094
ייחוּס
1- השתייכות למשפחה מסוימת, לשושלת מסוימת. (לעיתים, כאשר לא מפורט איזה ייחוס, הכוונה היאלייחוס לשושלת מכובדת, למשפחת אצולה).
2 - פעולה של שיוך דבר מה (כגון אמירה או מעשה) למישהו.
1095
כְרוֹמוֹזוֹם
כל אחד מן הגופיפים המוארכים המצויים בגרעין התא והנושאים את גורמי התורשה הנקראים גֶנִים. (^)
1096
כְרוֹנִי
ממושך, תמידי.
1097
כְרוֹנוֹלוֹגִי
ערוך לפי סדר זמנים.
1098
כָרִיזְמָטִי
אדם בעל כריזמה.
1099
כְּאַוַת נַפְשׁוֹ
ככל שליבו חפץ.
1100
כְּאַיִן וּכְאֶפֶס
חסר כל חשיבות או ערך לעומת משהו אחר. (^)
1101
כְּבִידָה
כוח המשיכה, גרביטציה.
1102
כְּבַד אוֹזֶן
ששמיעתו לקויה, חירש במקצת.
1103
כְּבַד פֶּה = כְּבַד לָשוֹן
מגמגם, עילג.
1104
כְּבֻדָּה
רכוש, מטען.
1105
כְּדִלְקָמָּן = כְּדִלְהַלָּן
כפי שהדברים יובאו להלן (= בהמשך), מיד, אחרי כן.
1106
כְּדַרְכּוֹ בַּקֹדֶשׁ
כמנהגו תמיד (לרוב נאמר באירוניה או כביקורת).
1107
כְּזַיִּת
מעט, קמצוץ, כמות מינימלית.
1108
כְּיַד הַמֶּלֶך
בשפע, ביד רחבה.
1109
כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת
שיא השלמות.
1110
כְּלָיָה = כִּלָיוֹן
אבדון, השמדה, הכחדה, חיסול.
1111
כְּלוּלוֹת
חתונה, נישואין.
1112
כְּלוּם
(מילת שאלה) האם? האומנם? הביטוי משמש לשאלה בתמיהה, לרוב כשמצפים לתשובה שלילית. (^)
1113
כְּמוּסָה
גלולה, קפסולה.
1114
כְּמוּרָה
מעמד הכמרים בנצרות, ציבור הכמרים.
1115
כְּנִימָה
חרק קטן המזיק לצמחים.
1116
כְּנַף בֶּגֶד
קצה הבגד.
1117
כְּסִיל
טיפש, אוויל, שוטה, חסר דעת.
1118
כְּסִיסָה
כרסום, גריסה בשיניים.
1119
כְּסֵפֶר הֶחָתוּם
משל לדבר קשה לפענוח ולהבנה.
1120
כְּסוּת
בגד, לבוש.
1121
כְּעֶצֶם בַּגָרוֹן
מפריע מאוד, "תקוע" באמצע ואי אפשר לבלוע או להקיא אותו.
1122
כְּפִטְרִיּוֹת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם
כינוי לתופעה המונית ושִטחית.
1123
כְּפִיָּה
אילוץ, הכרחה לעשות דבר מסוים.
1124
כְּפִיפָה
כיפוף, התכופפות, רכינה למטה או לצד.
1125
כְּפִיר
אריה צעיר.
1126
כְּפִירָה
1 - הכחשה, סירוב להודות.
2 - אפיקורסות, הכחשת קיום האל או אחד מיסודות האמונה (ביהדות יש 13 כאלה).
1127
כְּפִיתָה
קשירת הידיים והרגליים זו לזו, עקידה.
1128
כְּפֶּסַע בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּוֶת
היה קרוב מאוד למוות.
1129
כְּפוֹר
1 - טל שקפא, אדי מים קפואים.
2 - קור עז ביותר.
1130
כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מַיִם
חולף מהר.
1131
כְּרִיָּה
חפירה, הוצאת עפר מן הקרקע.
1132
כְּרִיכָה
1 - פעולת העטיפה.
2 - צירוף עניינים שונים יחדיו.
3 - הצבת תנאי.
1133
כְּרִיעָה
1 - התכופפות תוך כדי כיפוף הברכיים.
2 - נפילה, התמוטטות (בדרך כלל מרוב מאמץ).
1134
כְּרִיתָה
1 - חיתוך והסרה.
2 - התקשרות בהסכם, חוזה וכו.
1135
כְּרַסְתָּן
שיש לו כרס גדולה.
1136
כְּרָזָה
מודעה גדולה.
1137
כְּרוּב
מלאך, שׂרף, אֱרְאֵל.
1138
כְּרוּז
הודעה שמפרסמים, פניה פומבית לציבור.
1139
כְּתִישָׁה
מעיכה וריסוק לפירורים קטנים.
1140
כְּתִיתָה
1 - כתישה, מעיכה.
2 - קציצה, שניצל (בשר שנכתש ונמעך).
1141
כְּתַב חַרְטֻמִים
כתב מסובך שקשה לפענחו.
1142
כִּבְרַת דֶּרֶך
מרחק מסוים.
1143
כִּבְשָׁן
תנור גדול המגיע לטמפרטורות גבוהות.
1144
כִּחְכּוּחַ
חיכוך בגרון, השמעת קול חיכוך.
1145
כִּיסוּפִים = כּמִיהָה
געגועים, השתוקקות, ערגה, נהייה.
1146
כִּירַיִּם = כִּירָה
מתקן לבישול המופעל על ידי גז או חשמל.
1147
כִּלְאַחַר יָד
בחוסר אכפתיות ובחוסר תשומת לב, כבדרך אגב.
1148
כִּלְאַיִּם
הרכבה של שני מינים (בהמות, צמחים וכד).
1149
כִּלְכֵּל אֶת דְבָרָיו, כִּלְכֵּל אֶת צְעָדָיו
תכנן מראש, שקל היטב את דבריו או מעשיו.
1150
כִּלְכּוּל
1 - הענקת אמצעי קיום.
2 - תכנון העתיד, שקילת מהלכים עתידיים.
1151
כִּלָּה אֶת חֲמָתוֹ = כִּלָּה אֶת זַעֲמוֹ
הוציא את כל הכעס שלו על מישהו או משהו.
1152
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת
לא כל כך רחוק, כמרחק המעוף של חץ שנורה מקשת (מקור הביטוי הוא טווח הקשת).
1153
כִּמּוּת
מדידה, שקילה, הערכת הכמות.
1154
כִּנּוּס
איסוף, ליקוט, קיבוץ פריטים או אנשים.
1155
כִּקְלִפַּת הַשׁוּם
דבר חסר ערך, חסר חשיבות.
1156
כִּרְכָּרָה
מרכבה.
1157
כִּרְכּוּר
ריקוד, פיזוז.
1158
כִּתְמוֹל שִׁלְשוֹם
כרגיל, כמו אתמול וכמו שלשום.
1159
כִּתֵּת אֶת רַגְלָיו
נדד, הלך הרבה, התייגע בהליכה מרובה, ובעצם כתש את כפות רגליו.
1160
כִּתּוּר
הקפת משהו או מישהו מכל צדדיו (בדומה לכֶּתֶר, שמקיף את הראש).
1161
כֵּן
דובר אמת , גלוי, ישר.
1162
כֶּפֶל לָשוֹן
חזרה על מילה בצורה אחרת לשם הדגשה (כמו בביטוי "אלפי אלפים") או חזרה על מילה בצורה מיותרת(כמו בביטויים "עלה למעלה", "יצא החוצה").
1163
כֶּרַע
רגל של בעל חיים.
1164
כַּבִּיר
גדול, עצום, רב, אדיר.
1165
כַּדָּת וְכַדִּין
כהלכה, לפי הנהוג והמקובל.
1166
כַּדּוּר שֶׁלֶג
משל לעניין ההולך וגדל ללא שליטה, למרות שהתחיל כעניין פעוט.
1167
כַּהֲוָיָתוֹ
כפי שהוא.
1168
כַּזָב
שקר, תרמית, כַּחַשׁ.
1169
כַּחֹמֵר בְּיַד הַיוֹצֵר
נתון לחלוטין להשפעת מישהו אחר.
1170
כַּיוֹ"ב (ראשי התיבות של כַּיוֹצֵא בָּזֶהאו כַּיוֹצֵא בָּאֵלֶּה) = וכד (ראשי התיבות של וכדומה)
צירוף המופיע בסוף רשימה, הכולל רק כמה פריטים לדוגמה מתוך מכלול.
1171
כַּן
בסיס שמעמידים עליו כלי.
1172
כַּעֲפַר הָאָרֶץ
בכמות רבה מאוד, לא ניתן לספירה.
1173
כַּעַך
בייגלה, מאפה בצק העשוי בצורת טבעת.
1174
כַּפָּרָה
עשיית מעשה שמסיר את האשמה, התנקות מחטא. (^)
1175
כַּר
שטח מרעה, אחו.
1176
כָּאוֹס
תוהו ובוהו.
1177
כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע = כָּבַשׁ עֵינָיו בַּקַּרְקַע
הסתיר את פניו מתוך בושה, השפיל את עיניו, נכלם, נבוך.
1178
כָּבוּל
קשור, אסור, נתון בכבלים.
1179
כָּבוּשׁ
1 - לכוד, משועבד, תפוס.
2 - מזון עשוי במלח, חומץ או שמן לשם שימורו.
3 - שנעשה מאמץ להסתירו, מוסתר, מוצנע.
4 - דָּרוּך, סלול.
1180
כָּהוּ עֵינָיו
נפגמה ראייתו, לקה מאור עיניו (נעשה כהה).
1181
כָּחוּשׁ
רזה, דל.
1182
כָּל אֵימַת שֶ...
בכל זמן ש..., כל פעם ש...
1183
כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל
אדם המצביע על חסרונות או פגמים אצל אחרים, סובל בדרך כלל מאותן בעיות בעצמו.
1184
כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ [רוּחוֹ] בּוֹ
בכוחותיו האחרונים.
1185
כָּל צָרְכּוֹ
במידה מספקת.
1186
כָּלֶה
1 - זמני, חולף, שמסתיים לבסוף.
2 - (כשנאמר על לב, עיניים וכו) כמֵהּ, משתוקק, נכסף.
1187
כָּלוּ כָּל הַקִּצִין
אבדה כל תקווה, אפסו הסיכויים.
1188
כָּמוּס
מוחבא, סודי, גנוז, צפוּן.
1189
כָּמוּשׁ
יבש, נבול, מצומק, בָּלֶה.
1190
כָּרִיזְמָה
שאר רוח, מנהיגות, יכולת השפעה על אחרים.
1191
כָּרוֹז
אדם שתפקידו להכריז הודעות.
1192
כּוֹזֵב
שקרי, לא נכון.
1193
כּוֹחוֹ בְּמָתְנָיו
יש לו כוח, הוא מסוגל עדיין להפעיל את כוחו.
1194
כּוֹפֶר
תשלום שאדם נדרש לשלם כדי להציל חיים, לשחרר משבי, וכו.
1195
כּוֹרֵיאוֹגְרַפְיָה
יצירה ובימוי של מחול.
1196
כּוֹרַח
הֶכרֵחַ, חוסר ברירה.
1197
כּוֹתֶרֶת
1 - שם המופיע בראש מאמר, כתבה וכד´.
2 - עיטור בחלק העליון של עמוד אבן.
3 - עליו הצבעוניים של הפרח, העלים בפרח שאינם ירוקים.
1198
כּוּר הִיתוּך
כינוי למצב או למקום שיוצר מיזוג של יסודות שונים לכלל משהו חדש והומוגני.
1199
לְאַבֵּק
1 - לנקות מְאבק.
2 - לפזר אבקה.
1200
לְאַלְתַּר
מיד, בו במקום, כרגע, מִינֵּיה וּבֵיהּ.
1201
לְבַל = פֶּן = שֶמָא
כדי שלא.
1202
לְבָנָה
ירֵח.
1203
לְבָרֵא
ראו בֵּרוּא.
1204
לְגַלְעֵן
להוציא את הגלעין מהפרי.
1205
לְדַאֲבוֹן לִיבּוֹ = לִמְגִינַּת לִבּוֹ
לצערו הרב.
1206
לְדַאֲבוֹנִי
לצערי הרב.
1207
לְדַשְׁדֵּשׁ
1 - לדרוך או לרמוס ברגליים, לבוסס ברגליים (בבוץ, שלג וכד).
2 - בהשאלה: לעסוק בעניין אחד זמן ממושך מבלי להתקדם, "לדרוך במקום". (^)
1208
לְהִדָּרֵךְ
להימתח לקראת פעולה.
1209
לְהִוָֹּשַע
להינצל, להיגאל.
1210
לְהִיטוּת
התלהבות רבה, חשק רב.
1211
לְהִנָּחֵם
להתחרט, לחזור בו.
1212
לְהִסְתַּמֵּא
1 - להתעוור (מלשון סומא).
2 - לטעות, ללכת שולל אחר דבר מה.
1213
לְהִצְטַנֵּעַ
1 - ניסיון של אדם להפחית מחשיבותו או תרומתו לעניין מסוים.
2 - להעמיד פני צנוע.
1214
לְהִשָּׁקֵף
להיראות, להתגלות לעין.
1215
לְהִשְׁתַּדֵּל
(אצל מישהו / בפני מישהו) לשדל אדם בעל מעמד וסמכות להעניק טובת הנאה.
1216
לְהִתְבַּדּוֹת
לגלות כי דבר מה אינו נכון.
1217
לְהִתְחוֹלֵל
להתרחש, לקרות לאורך זמן.
1218
לְהִתְמַזֵּג
להתערבב עם הסביבה, להתערות, להיטמע.
1219
לְהִתְנַדֵּף
להתפשט ולהתפזר בחלל האוויר.
1220
לְהִתְעַתֵּד
להתכוון, להתכונן לעשות משהו.
1221
לְהִתְקַנֵּא
להתחיל לקנא.
1222
לְהִתַּמֵּר
לעלות כלפי מעלה, להזדקף.
1223
לְהַאֲהִיל
לסוכך, לכסות.
1224
לְהַבְהִיל
1 - להטיל פחד.
2 - להאיץ, להביא בדחיפות ובאופן בהול, להזעיק.
1225
לְהַבְהִיק
להבריק, לנצוץ.
1226
לְהַבְכִּיר
(נאמר על פירות, תבואה וכד´) הבשיל בתחילת העונה, הבשיל מוקדם, היה ראשון להבשלה. (^)
1227
לְהַגִּיהַּ
ראו הַגָּהָה.
1228
לְהַדְבִּיק
לצמצם ולבטל את הפער ביחס לאחרים, להתקדם ולהשיג אותם. (^)
1229
לְהַחְרִיד
לזעזע, להבהיל.
1230
לְהַטְלִיא
לתקן קרע בבגד על ידי טלאי.
1231
לְהַנְחִיל
להקנות, להוריש, להעביר.
1232
לְהַסְכִּית
להקשיב, להאזין.
1233
לְהַסּוֹת
להשתיק.
1234
לְהַעֲלִיל על מישהו
להאשים אדם שלא באשמתו, להוציא עליו דיבה.
1235
לְהַעֲרִים (על מישהו)
להטעות אותו, להפיל אותו בפח.
1236
לְהַפְעִים
להסעיר, לגרום להתרגשות
1237
לְהַקְשׁוֹת
1 - לגרום שיהיה קשה יותר.
2 - לשאול שאלות (= קוּשִיוֹת).
1238
לְהַרְהִיב
להדהים, להפעים את הלב, לעורר התפעלות והתרגשות. (^)
1239
לְהַרְעִים
להשמיע קול חזק (כקול הרעם).
1240
לְהַשְׁרוֹת
1 - לשקע דבר-מה בנוזל במשך זמן על מנת להרטיבו היטב.
2 - להשכין, להאציל.
1241
לְהַשְׂכִּיל
1 - ללמוד, לרכוש השכלה.
2 - לנהוג בשכל ובתבונה, להיות פיקח מספיק כדי לעשות משהו.
1242
לְהַתְרוֹת
להזהיר.
1243
לְהָגִיחַ
לצאת או להציץ פתאום, להתפרץ, להופיע בזינוק. (^)
1244
לְהָנֵץ
להצמיח ניצנים, להתחיל לפרוח.
1245
לְהָפִיג
להפחית את העוצמה של משהו עד להיעלמותו, לגרום למשהו להיעלם.
1246
לְהָפִיחַ
1 - לעורר דבר מה (אמונה, תקווה, כוחות מחודשים) בקרב מישהו.
2 - לגרום ל- , ליצור.
1247
לְהָצֵר
להצטער.
1248
לְהוֹגִיעַ
לעייף, להלאות, לייגע. (^)
1249
לְהוֹקִיעַ
לגנות, לבקר בחריפות.
1250
לְהוֹשִׁיעַ
להציל, להביא ישועה.
1251
לְטִישַׁת עֵינַיִם
1 - נעיצת מבט ממושך.
2 - התאוות, רצון להשיג דבר מה.
1252
לְיַדֵּעַ
למסור מידע.
1253
לְכִידָה
1 - הכנסה למלכודת, תפיסה.
2 - (כשנאמר על מבט, עין וכו) הבחנה. (^)
1254
לְכַלּוֹת
לגמור, לסיים.
1255
לְכַתֵּת
ראו כְּתִיתָה.
1256
לְלֹא דֹּפִי
ללא כל פגם, מושלם.
1257
לְלֹא רְבָב
מושלם.
1258
לְמְרַאֲשׁוֹת
ליד המקום בו האדם שוכב ומניח את ראשו.
1259
לְמִשְעִי
באופן נקי, באופן חלק.
1260
לְמַכְבִּיר
בשפע, הרבה.
1261
לְמַצוֹת
1 - לנצל עד תום, להפיק את המרב מדבר מה.
2 - להוציא מיץ או תמצית.
1262
לְמַרְגְּלוֹת
1 - ליד רגליו.
2 - בהשאלה: בחלק הנמוך שלו.
1263
לְמוּד סֶבֶל
מי שחווה הרבה סבל.
1264
לְנַכֵּשׁ
לעקור עשבים שוטים.
1265
לְנוֹכַח
1 - לְאוֹר, בהתחשב ב-.
2 - לנגד, מוּל.
1266
לְסֵרוּגִין
בדילוגים, אחד כן ואחד לא.
1267
לְסַנְגֵּר
לטעון לזכותו של מישהו או של משהו, להגן עליו.
1268
לְסַתֵּת
לעבד אבנים באמצעות אזמל, להכשיר אבנים לבנייה וכיו"ב.
1269
לְסוֹכֵךְ
להסתיר, לכסות, להגן. (^)
1270
לְעֵיל
למעלה, קודם לכן.
1271
לְעֵת עַתָּה = לְפִי שָׁעָה
בינתיים, עד עכשיו.
1272
לְעוֹלֵל משהו
לעשות דבר שובבות או דבר רע.
1273
לְעוֹלָם וָעֶד
לעד, לנצח.
1274
לְפִיתָה
אחיזה בחוזקה, תפיסה בכוח.
1275
לְפַלֵּל
לקוות, לצפות, לייחל.
1276
לְקַלֵּס
1 - לשבח, להלל.
2 - לקלל, לגדף, לחרף (המשמעות ההפוכה לראשונה).
1277
לְקַנֵּן
1 - לבנות קן.
2 - נתפס והתבסס.
1278
לְקַפֵּד
לכרות, לקצר.
1279
לְקַפֵּחַ
1 - להפלות לרעה (הטיה נפוצה: מקופח).
2 - לשכול, לאבד אדם קרוב.
1280
לְקוֹמֵם
להכעיס, לגרום למישהו להתנגד.
1281
לְקוֹשֵׁשׁ
לאסוף קש ועצים למדורה.
1282
לְקוּת
פגם גופני.
1283
לְרַבּוֹת
כולל.
1284
לְרַפְרֵף
1 - לעבור בעיניים, לסקור משהו במבט מהיר מבלי להתעמק בפרטים.
2 - להניע מעלה ומטה בתנועות מהירות.
1285
לְרוֹמֵם
1 - להגביה, להעלות.
2- לשבח, להלל.
1286
לְרוֹצֵץ = לִרְצוֹץ
לשבור, לנפץ.
1287
לְשֵם שַמָיִם
עשייה שלא על מנת לקבל שכר כלשהו, שלא לתועלת אישית.
1288
לְשַטוֹת
לשַטוֹת במישהו פירושו לגרום לו להיראות כשוטה; לרמות אותו, לשים אותו ללעג, להערים עליו.
1289
לְשִׁעוּרִין
טיפין טיפין, לא בבת אחת.
1290
לְשַׁדֵּל
לנסות לשכנע, לפתות.
1291
לְשַׁלְשֵׁל
1 - להוריד דרך פתח או באמצעות חבל.
2 - לשׂים בתוך.
1292
לְשַׁנֵּס
לחגור סביב המותניים, לאזור.
1293
לְשַׁקֵּף
לתת ביטוי, לשמש ראי נאמן.
1294
לְשָׁרֵשׁ
לעקור מהשורש.
1295
לְשוֹן בְּנֵי אָדָם
שפה פשוטה ומובנת.
1296
לְשוֹן חֲלָקוֹת
דברי חנופה לא כנים שמטרתם למצוא חן בעיני השומע.
1297
לְתַאֲרֵךְ
לקבוע את התאריך.
1298
לִבְחוֹל
למאוס, לתעב, לחוש גועל (כלפי).
1299
לִבְלוּב
תחילת הפריחה, הוצאת ניצנים ועלים.
1300
לִבְצֹר
ראו בָּצִיר.
1301
לִבְקֹעַ
ראו בְּקִיע.
1302
לִבָּה
הגרעין, הלב, החלק המרכזי.
1303
לִבָּה אֶת הַיְּצָרִים
התסיס, הסעיר את הרוחות, עורר תחושות עזות.
1304
לִבּוֹ טוֹב עָלָיו
מרוצה, במצב רוח טוב.
1305
לִבּוּי
הגברה, גירוי.
1306
לִגְדּוֹעַ = לִגְדּוֹם
לקטוע, לכרות.
1307
לִגְחוֹן
להתכופף, לגהור, לרכון, להשתוחח.
1308
לִגְיוֹן
יחידה צבאית גדולה.
1309
לִגְלוֹל
1 - לקפל משהו לצורה של גליל.
2 - לגלגל, לדחוף או להניע משהו שיש לו צורת גליל או כדור (לרוב אבן ששימשה ככיסוי הבאר).
1310
לִגְעוֹשׁ
1 - לרגוש ולסעור.
2 - (כשנאמר על דיון, ויכוח וכו´) להתמלא להט, לסעור.
1311
לִגְרוֹס
1 - לפורר, לטחון.
2 - לסבור, להחזיק בדעה מסוימת. (^)
1312
לִדְגּוֹל
להאמין במשהו ולהפוך אותו לאידיאל.
1313
לִדְלוֹק
לרדוף, לרוץ אחרי.
1314
לִדְלוֹת
1 - שאיבה, הוצאה.
2 - העלאת משהו והוצאתו לאחר חיפוש וחיטוט, "לדוג אותו". (^)
1315
לִדְרוֹש
לפרש, לשאת דרשה.
1316
לִזְמוֹם
לתכנן מזימה, לחשוב לְהָרַע, להתנכל.
1317
לִטְרוֹף
לערבב, לערבל.
1318
לִטּוּשׁ
1 - מתן מראֶה חלק ונוצץ (על ידי שפשוף או החלקה).
2 - שיפור ושִכלול יצירה, חיבור, נאום וכד, כדי לתת להם צורה סופית. (^)
1319
לִיבֶּרַל
שואף לחירות הפרט והכלל, לקִדמה ולפיתוח היוזמה החופשית.
1320
לִיפּוּף
קשירה סביב משהו, כריכה.
1321
לִלְחֹךְ
1- (נאמר על בעל חיים) לאכול עשבים, עלים וכיו"ב תוך תלישה באמצעות הפה.
2 - (כשנאמר על אש, גלים וכו´) לגעת קלות.
1322
לִלְקוֹת
1- (במשהו) להתאפיין בדבר מה פגום.
2- (במחלה) לחלות.
1323
לִמְשׁוֹת
להוציא מתוך המים, לדלות.
1324
לִנְבֹּע
1 - לפרוץ, לזרום, לקלוח.
2 - להשתמע מדבר קודם, להיות מוסק באופן הגיוני מהנתון הקודם.
1325
לִנְפֹּשׁ
לנוח, לצאת לנופש.
1326
לִנְקֹב
לציין במדויק.
1327
לִסְחֹף
1 - לשטוף ולשאת בעוצמה, לגרוף.
2 - להלהיב ולרגש, למשוך המונים לדעה מסוימת.
1328
לִפְעוֹת
לגעות, להשמיע קול יבבה, לצווח.
1329
לִפְצוֹחַ בְּשִיר
להתחיל לשיר.
1330
לִפְצוֹת פֶּה
לפתוח את הפה, לדבר.
1331
לִפְקוֹד
1 - לצוות, לתת פקודה.
2 - לספור, למנות, לערוך מִפקד.
3 - לערוך ביקור.
1332
לִפְרָקִים
לפעמים, מדי פעם, מזמן לזמן, מפקידה לפקידה.
1333
לִפְרוֹעַ
1 - לפזר את השיער.
2 - לשלם, להחזיר חוב.
1334
לִפּוּף
כריכה של חוטים, רצועות וכיו"ב סביב דבר אחר.
1335
לִצְלוֹחַ
1 - לחצות, לעבור מקצה לקצה.
2 - להצליח.
1336
לִצְמִיתוּת
לעולם, לתמיד, לנצח.
1337
לִצְרוֹר
1 - לארוז בצרור, לכרוך יחדיו.
2 - להתייחס בעוינות, להיות אויב של מישהו.
1338
לִקְדֹּחַ
1 - ליצור חור באמצעות מקדחה, מקדח וכו´.
2 - לסבול מסימני קדחת - חום, צמרמורות והזיות.
1339
לִקְפֹּחַ
להכות, להלום, לטפוח.
1340
לִקְצוֹב
1 - להקציב, לקבוע את המידה.
2 - לתת בקיצוב, להגביל לכמות מסוימת.
1341
לִקְרוֹן
להפיץ קרני אור, לזרוח, לזהור, לנגוה.
1342
לִקוּי
פגם, חיסרון, מום.
1343
לִרְגֹּן
להתלונן, לרגוז.
1344
לִרְדּוֹת
1 - לשלוט, לשעבד.
2 - להוציא לחם מהתנור או דבש מהכוורת.
1345
לִרְווֹת
לשתות עד שאין עוד תחושת צמא.
1346
לִרְחֹשׁ
1 - להרגיש, לחוש רגש כלפי משהו.
2 - (כשנאמר על חרקים) לזחול בהמונים.
3 - להיות מלא פעילות, לשקוק חיים.
1347
לִרְטוֹן
רטינה, מלמול באופן בלתי מובן מתוך כעס ורוגז.
1348
לִרְעוֹם
לרעוש ולגעוש, להשמיע קול שאון רב.
1349
לִרְקֹחַ
1 - להכין תערובת.
2 - בהשאלה: לתכנן, לארגן (קומבינה).
1350
לִרְקוֹם
לתכנן, להגות, לטוות (תכנית, מזימה, מערכת יחסים וכד´). (^)
1351
לִשְׁבֹּק
1- לעזוב, לנטוש.
2- להתעייף מאוד.
1352
לִשְׁכֹּךְ
להירגע, להפוך לפחות אלים.
1353
לִשְׁלוֹת
למשות, להוציא מתוך נוזל.
1354
לִשְׁנוֹת
1 - לשנן, ללמוד.
2 - לחזור על משהו פעם נוספת.
1355
לִשְׁרוֹת
להיות מצוי, לאפוף.
1356
לִתְמוֹהַּ
להתפלא, להשתומם.
1357
לִתְעוֹת
לאבד את הדרך, לסטות מן הדרך.
1358
לֵאֶה = נִלְאֶה
עייף, יגֵעַ.
1359
לֵאוּת
עייפות, רפיון.
1360
לֵב אֶבֶן
אכזריות, חוסר רחמים.
1361
לֵץ
ליצן, קל דעת.
1362
לֶאֱזוֹר
1 - לשנס, לחגור, לקשור סביב המותניים.
2 - להתמלא.
1363
לֶאֱנוֹס
להכריח, לאכוף, לאלץ, לכפות.
1364
לֶאֱצוֹר
לשמור, בייחוד על דבר נסתר ויקר ערך. (^)
1365
לֶגִיטִימִי
1 - חוקי, מותר על פי חוק.
2 - סביר, מוצדק.
1366
לֶגָלִי
חוקי, מותר על פי החוק.
1367
לֶקֶט
אוסף.
1368
לֶקַח
לימוד, מוסר השכל, מסקנה המבוססת על ניסיון.
1369
לַהֲזוֹת
ללקות בהזיות, לראות מראות שאינם קיימים.
1370
לַהֲטוּט
אחיזת עיניים, "קסם" שנעשה בעורמה.
1371
לַהֲלוֹם
1 - להכות בחוזקה.
2 - להיות מתאים.
1372
לַהַב
החלק החד של הסכין או החרב.
1373
לַהַג
פטפוט, קשקשנות.
1374
לַהַק
1 - להקה, קבוצה של בעלי חיים (בעיקר של עופות ודגים).
2 - קבוצת מטוסים.
1375
לַחְזוֹת
1 - לצפות בדבר, לראות, להביט.
2 - לצפות מראש שדבר יתרחש, לנבא.
1376
לַחְלוֹק (על מישהו)
לא להסכים, לערער, להשיג, להתנגד.
1377
לַחְלוֹשׁ
למשול, לשלוט.
1378
לַחְמוֹד
להתאוות, להשתוקק.
1379
לַחְרֹד
1 - להיבהל, לפחד מאוד.
2 - לדאוג לגבי גורלו של מישהו או משהו.
1380
לַחְתּוֹר (לְמַשֶּׁהוּ)
להציב משהו כמטרה, להתאמץ כדי להשיג משהו.
1381
לַחֲבֹר = לַחְבֹּר
להתאחד לפעילות משותפת.
1382
לַחֲפֹן
לתפוס או לקחת דבר מה במלוא כף היד.
1383
לַעֲטוֹת
ללבוש, להתעטף.
1384
לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי
אמירת הצטנעות של מי שעומד להביע דעה שאינה מחייבת את הזולת.
1385
לַעֲרֹם
לאסוף לערימה, לצבור דברים זה על גבי זה.
1386
לָאוּץ
לרוץ, להיחפז, למהר.
1387
לָבִיא = לַיִּש
אריה.
1388
לָזוּעַ
לזוז, לסטות.
1389
לָחוּס = לַחְמוֹל = לחוֹן
לרחם.
1390
לָחוּשׁ
1 - להרגיש.
2 - למהר, ללכת במהירות.
1391
לָנוּד
לנוע, להתנועע, לזוז.
1392
לָסוֹב
להסתובב סביב משהו, להקיף.
1393
לָסוּר
1 - לפנות הצידה, לסטות מהדרך.
2 - לעזוב, להתרחק.
3 - (בהקשרים רשמיים) להיכנס, לבוא, לבקר.
1394
לָפוּג
להיעלם, להתאדות, להתפוגג, להיפסק, לחלוף.
1395
לָצוֹן
ליצנות, דברי צחוק והיתול.
1396
לָרִיק
לשווא, לחינם.
1397
לָשׁוֹן אֲרֻכָּה
פטפטן, רכלן.
1398
לָשׂוּחַ
להסתובב, להתהלך, לטייל.
1399
לָשוֹן נְקִיָּה
ניסוח מעודן של מילים או ביטויים גסים ובוטים שאין רוצים לבטא במפורש.
1400
לָתוּר
לחפש, לסייר (ומכאן - תייר).
1401
לֹא אַחַת
לא פעם, מדי פעם, לעיתים מזומנות. (^)
1402
לֹא דֻּבִּים וְלֹא יָעָר
הדבר לא התרחש מעולם, לא היה ולא נברא, לא היו דברים מעולם (ובראשי תיבות: להד"מ).
1403
לֹא הֵנִיד עַפְעָף
לא היסס לרגע, לא הראה שמץ של פקפוק.
1404
לֹא יְסוּלָא בְּפָז
יקר מאוד (שלא ניתן לאמוד את משקלו בפז- זהב).
1405
לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן
עושר וגדולה לא מתקיימים לנצח, גם חוסנו של העשיר והנכבד יכול להיפגם.
1406
לֹא מְדּוּבְשָך וְלֹא מֵעוּקְצָך
ביטוי שפירושו: אני מוותר על טובותיך, העיקר שלא תזיק.
1407
לֹא מֵאַהֲבַת מָרְדְכַי אֶלָא מִשִּנְאַת הַמָּן
בחירה באופציה הפחות גרועה, כשזו אינה טובה כשלעצמה.
1408
לֹא מָצָא אֶת הַיָּדַיִם וְאֶת הָרַגְלַיִם
התבלבל, הסתבך, לא הצליח להתמצא או להשליט סדר בתוך הבלגן. (^)
1409
לֹא נָס לֵיחוֹ
עדיין כוחו במותניו.
1410
לֹא נָקַף אֶצְבַּע
לא טרח אפילו טרחה קלה ביותר.
1411
לא יוּצְלַח
מי שלא מצליח דבר.
1412
להָמֵס
להמיס, לחמם מוצק עד שהוא הופך לנוזל.
1413
להד"ם
(ראשי התיבות של: לא היו דברים מעולם) הדברים אינם אמת, לא דובים ולא יער.
1414
לוֹגִי
הגיוני, מבוסס על חוקי ההיגיון.
1415
לוֹגִיקָה
תורת ההיגיון.
1416
לוֹיָאלִי
נאמן, שומר אמונים.
1417
לוֹעֲזִית
שפה זרה.
1418
לוֹעַ
חלל הפה.
1419
לוֹקָלִי
מקומי.
1420
לוּ יְהִי
1 - הלוואי, אמן.
2 - אפילו אם נניח שהדברים הם כפי שאתה מתאר אותם.
1421
לוּט בַּעֲרָפֵל
לא ברור, לא ידוע.
1422
לחוּג
לנוע בעיגולים, להסתובב, לסוב.
1423
לקוֹנֵן
להספיד, להשמיע דברי קינה על מת או על חורבן וצרה.
1424
מְאֵרָה
קללה, גידוף.
1425
מְאוֹר עֵינַיִם
היכולת לראות.
1426
מְאוֹר פָּנִים
חביבות, נעימות, לבביות.
1427
מְאוּבָּן
1 - דבר שהתקשה כאבן.
2 - בהשאלה: מישהו שהפך משותק לרגע מרוב תדהמה או פחד.
1428
מְאוּמָה
שום דבר, לא כלום.
1429
מְאוּפָּק
1 - (כשנאמר על אדם) עצור, שולט בעצמו ואינו מרשה לעצמו חופש בהתנהגות, אינו מבטא את רגשותיו.
2 - (כשנאמר על פעולה מסוימת) מתונה, לא מתלהמת, אינה מתאפיינת בהבעת רגשות.
1430
מְבַעְבֵּעַ
1 - משהו שעולות בתוכו בועות.
2 - נובע, יוצא או מתפרץ מתוך משהו.
1431
מְבֹעָת
מבוהל עד אימה.
1432
מְבוֹאָה
לובי, אולם כניסה במבנה ציבורי כמו בית מלון, תיאטרון וכד. (^)
1433
מְבוּקָע
שהתבקע, שיש בו סדקים (בגלל חום, בליה וכד).
1434
מְגַמָּה
מטרה, יעד, כיוון.
1435
מְגַשֵּׁר
מי שמתווך בין צדדים מסוכסכים כדי להגיע לפתרון מוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט.
1436
מְגָלוֹמָנְיָה
שיגעון גדלות, הפרעה נפשית הגורמת לאדם להאמין שהוא אדם חשוב.
1437
מְגוֹאָל
מלוכלך, מזוהם, מוכתם.
1438
מְגוּשָׁם
מסורבל, גס.
1439
מְדֻבְלָל
מבולגן, פרוע, שיש בו קשרים.
1440
מְדוּשָן עוֹנֶג
מרוצה מאוד, שבע רצון מאוד.
1441
מְהִילָה
ערבוב נוזלים זה בזה, בעיקר במים.
1442
מְהִיר חֵמָה
עצבני, נוטה להתרגז בקלות.
1443
מְהֵימָן
אמין.
1444
מְהַדְּרִין
המקפידים ביותר.
1445
מְהוּגָּן
שניתן לסמוך עליו, הגון, ישר.
1446
מְהוּמָה עַל לֹא מְאוּמָה = מְהוּמָה רַבָּה עַל לֹא דָּבַר
הרבה "רעש" ללא סיבה מספקת, סערה בכוס מים.
1447
מְזִימָה
תכנית לתחבולות ולהתנכלות.
1448
מְזָוֶה
חדר/ארון המיועד לאִחסון מוצרי מזון.
1449
מְחִיָּה
1 - סילוק, השמדה.
2 - ניגוב, ניקוי.
1450
מְחִילָה
1 - סליחה, כפרה, ויתור.
2 - מנהרה.
1451
מְחִית
רֶסֶק.
1452
מְחַרְחֵר רִיב
סכסכן.
1453
מְחָאָה
ערעור, הבעת התנגדות.
1454
מְחֻטָּא
נקי מזיהום.
1455
מְחֻפֶּה
שיש מעליו חיפוי (= כיסוי), מכוסה, מקורה.
1456
מְחוֹגָה
מכשיר לשרטוט מעגלים.
1457
מְחוֹלֵל
1 - יוצר.
2 - בהשאלה: גנרטור (יוצר זרם חשמלי).
3 - רוקד.
1458
מְחוֹשִׁים
איברי חִישָה שיש לחיות שונות (לדוגמה: חילזון) בצִדי הראש.
1459
מְחוּיָט
מותאם באופן מקצועי לגוף הלובש.
1460
מְטִיל
גוש של מתכת.
1461
מְטֻפָּל בִּילָדִים
מגדל את הילדים, דואג לצורכיהם.
1462
מְיֻבָּל
מכוסה יבלות.
1463
מְיָּמִים יָמִימָה = מִקַּדְמַת דְנָא
מאז ומעולם, משכבר הימים.
1464
מְיוּפֶּה כֹּח
נציג שקיבל הרשאה לייצג מישהו.
1465
מְיוּתָּם
1 - שנשאר יתום.
2 - בהשאלה: נשאר גלמוד ובודד.
1466
מְכוּלָה
תיבה גדולה להובלת מטען (container).
1467
מְכוּנָף
שיש לו כנף או כנפיים.
1468
מְלֶאכֶת מַחֲשֶבֶת
עבודה הדורשת מומחיות רבה.
1469
מְלַבֵּב
מושך את הלב, נעים מאוד.
1470
מְלוּבּן
מלוהט באש עד היותו לבן. (^)
1471
מְמֻלָח
כינוי לאדם פיקח, חריף ומפולפל.
1472
מְמוֹרָט
1 - מלוטש ומצוחצח (=מְמוֹרָק).
2 - בלוי מרוב שימוש, שחוק.
1473
מְמוֹרָק
מלוטש, מצוחצח.
1474
מְמוּגָר
מחוסל, שהשמידו אותו, שהכחידו אותו.
1475
מְנוֹד רֹאשׁ
הנעת הראש לאישור, השתתפות בצער וכד.
1476
מְנוּסָה
בריחה.
1477
מְנוּפֶּה
מסונן.
1478
מְסִירוּת נֶפֶש
נאמנות, דבקות.
1479
מְסֻוָג
1 - ממוין, ערוך לפי נושאים.
2 - סודי.
1480
מְסוּבְּסָד
ממומן באופן חלקי על ידי גורם חיצוני.
1481
מְסוּקָס
מחוספס, בעל בליטות.
1482
מְעִידָה
1 - איבוד שיווי המשקל תוך כדי הליכה, ריצה וכד.
2 - היכשלות מוסרית. (^)
3 - טעות מביכה.
1483
מְעִילָה בְּאֵמוּן
בגידה באמון.
1484
מְעֻגָּן
1 - (נאמר על חוק, החלטה וכו´) מבוסס, נסמך על משהו.
2 - צמוד, מקובע, אחוז.
1485
מְעֻפָּש
מצחין מעובש.
1486
מְעֻרְטָל
ערום, חשוף.
1487
מְעוּקָּר
1 - שנכרתו אברי הרבייה שלו.
2 - מחוטא באופן יסודי, סטרילי.
1488
מְפַעְפֵּעַ
1 - רותח וּמְבַעְבֵּעַ.
2 - מחלחל.
3 - מתפשט ומציף, משפיע יותר ויותר.
1489
מְפֻלְפָּל
חריף שכל, שנון.
1490
מְפֻסְטָר
מחוטא ומעוקר מחיידקים על-ידי חימום.
1491
מְפֻסְפָּס
שיש בו פסים.
1492
מְפֻקְפָּק
משהו שאין בטחון לגבי יושרו, מוטל בספק.
1493
מְפוֹרָז
שהוצאו ממנו כוחות צבא ונשק (על פי רוב באֵזורי סכסוך צבאי).
1494
מְפוּבְּרָק
מדומה, מזויף, מומצא.
1495
מְצִלָּה
1 - פעמון קטן.
2 - חלק ממערכת תופים העשוי מתכת.
1496
מְצוֹדֵד
מקסים, שׁוֹבֶה את הלב.
1497
מְצוּעֲצָע
מקושט ומעוטר בחוסר טעם, קיטש.
1498
מְקֹרֶה
מכוסה בתקרה, מחופה.
1499
מְקֻבָּע
מוחזק במצב שאינו מאפשר תנועה.
1500
מְקֻטָּע
שאינו רציף, שאין בו המשכיות.
1501
מְקֻרְזָל
מתולתל, מסולסל.
1502
מְקוֹמֵם
מעורר התנגדות וכעס.
1503
מְרִיטָה
תלישה וקריעה.
1504
מְרוֹשָׁשׁ
אדם שירד מנכסיו, שנהיה רש.
1505
מְרוּפָּט
בלוי, קרוע, שחוק.
1506
מְרוּפָּש
מלוכלך, מלא רפש ובוץ.
1507
מְרוּשָּׁל
1 - מוזנח, לא מסודר בהופעתו.
2 - שנראה כאילו נעשה כלאחר יד, ללא תשומת לב. (^)
1508
מְשִׁיחָה
1 - מריחה בחומר.
2 - מינוי למשרה חשובה או הכתרה למלוכה ביציקת שמן.
1509
מְשִׁיכַת מִכְחוֹל
צביעת קטע בציור בתנועה אחת רציפה.
1510
מְשֻׁלְהָב
נרגש מאוד, נלהב.
1511
מְשֻׁנָּן
בעל שיניים.
1512
מְשׁוּגָה = שְגָגָה
טעות, שגיאה.
1513
מְשׁוּעְבָּד
נכנע, כפוף לתנאים שמכתיב מישהו אחר, נתון למרותו של אחר.
1514
מְשׂוּכָה
1 - מכשול.
2 - גדר חיה של צמחים.
1515
מְתִינוּת
איפוק, נטייה להתפשרות.
1516
מְתַאֲבֵן
מעורר תאבון, מנה ראשונה (appetizer), היפוכו של קינוח.
1517
מְתֻחָם
תָּחוּם, מוגדר, מוגבל.
1518
מִאוּס
תיעוב, גועל, דחייה.
1519
מִבְזָק
מהדורת חדשות קצרה.
1520
מִבְּלִי מֵשׂים
בלי לשים לב, בלי כוונה.
1521
מִבְּעוֹד מוֹעֵד
מראש.
1522
מִגְבַּעַת
כובע עגול ובעל שוליים שחובשים גברים.
1523
מִגְדָּנוֹת
ממתקים.
1524
מִגְזָר
קבוצה מסוימת ומוגדרת של אנשים באוכלוסייה; (בכלכלה) ענף במשק (כגון מגזר תעשייתי, מגזר חקלאי וכד´) או צורת בעלות במשק (כגון המגזר הפרטי, המגזר הציבורי, המגזר ההסתדרותי וכד´). בלועזית: סֶקטוֹר. (^)
1525
מִגְנָנָה
הגנה, התגוננות.
1526
מִגְרַעַת
1 - שֶקַע, גוּמְחָה.
2 - חסרון, פגם, ליקוי.
1527
מִדְרָשׁ
חיבור או מאמר של חז"ל בתחום האגדה, פירוש פסוק באמצעות פרטים שמוכנסים "בין השורות".
1528
מִדְרָשָׁה
מוסד להשכלה על-תיכונית.
1529
מִדְרָשָׁה
מוסד להשכלה על-תיכונית (בדרך כלל לתחום ספציפי).
1530
מִדֵי
ביטוי המציין התרחשות חוזרת בכל פרק זמן מסוים.
1531
מִזְבֵּחַ
מעין שולחן שעליו שורפים את הקורבנות.
1532
מִזְחֶלֶת
עגלה המשמשת לתנועה על שלג או על קרח.
1533
מִזּוּג
שילוב שני דברים ליצירת דבר אחד.
1534
מִטְבַּל
רוטב סמיך שטובלים בו ירקות וחטיפים, דִּיפּ.
1535
מִי יִתֵּן
הלוואי, לו יהי.
1536
מִי שָׂמְךָ?
מי מינה אותך? מה מקור סמכותך?
1537
מִיגְרֶנָה
כאב ראש.
1538
מִילִיטַנְטִי
תוקפני, לוחמני.
1539
מִילִיטָרִיזְם
גישה הדוגלת בכוח צבאי כבסיס לקיום מדיני.
1540
מִינְיָאטוּרָה
גרסה מוקטנת, דגם בקנה מידה קטן.
1541
מִינוֹרִי
משני בחשיבותו, חסר חשיבות. (^)
1542
מִיסְטִי
מסתורי, מעורפל, מאגי, שאינו רציונלי.
1543
מִיתוֹס
אגדה קדומה, סיפור המנציח אמונות וזהוּת קולקטיבית של חברה.
1544
מִכְסָה
כמות מסוימת שנקבעה מראש.
1545
מִכְתָּבָה
שולחן כתיבה שמחובר אליו ארון עם תאים ומגירות.
1546
מִכָּל מָקוֹם
בכל אופן, בסיכומו של דבר.
1547
מִלְחֶמֶת חָרְמָה
מלחמה עזה המתנהלת בכל העוצמה ובכל האמצעים. (^)
1548
מִלְכַתְחִילָה
מראש, מההתחלה, מהרגע הראשון.
1549
מִלְכּוּד
1 - מצב ללא מוצא; מצב מעגלי שבו כדי לעשות דבר א צריך לעשות את דבר ב, אך כדי לעשות את ב ישלעשות את א, ומכאן שאי-אפשר לעשות דבר.
2 - הנחת מוקש, פצצה, חומר נפץ וכד בתוך חפץ שנראה תמים כדי לפגוע בבני אדם. (^)
1550
מִלֵּא פִּיו מַיִם
שתק, נמנע מלהתערב.
1551
מִמְשָׁק
נקודת המגע בין שני גופים, שני חומרים, שתי מערכות וכו, המקום שבו הם נושקים זה לזה (במחשבים: האופן שבו מוצגת תוכנה למשתמש ומאפשרת לו להפעיל אותה באמצעים שונים).
1552
מִמֵּילָא
1 - בלאו הכי, בכל מקרה.
2 - מעצמו, מאליו.
1553
מִן הַמִנְיָן
1 - שהוא בין בעלי הזכויות המלאות, שייך לקבוצה.
2 - שגרתי, רגיל.
1554
מִן הַפַּח אֶל הַפַּחַת
מצרה לצרה גדולה ממנה, מדחי לדחי.
1555
מִנְחָה
1 - מתנה, שי.
2 - תפילה שנערכת בשעות אחר הצהריים או הערב.
3 - בהשאלה גם שעות אחה"צ או הערב בביטויים שונים.
1556
מִנְיָן
מספר, כמות, ובפרט: המספר 10 (כמספר המשתתפים הנדרש לתפילה בציבור).
1557
מִנִּי אָז
מאותו זמן והלאה.
1558
מִסְבָּאָה = בֵּית מַרְזֵחַ
מקום בו מגישים משקאות חריפים, פאב.
1559
מִסְדָּר
1 - איגוד של אנשים לצורך מטרה משותפת, הפועל לפי תקנון מחייב.
2 - ארגון דתי נוצרי שחבריו חיים לפי חוקים מיוחדים באישור האפיפיור.
3 - קבוצת לובשי מדים המסתדרים בסדר מסוים הנקבע מראש. (^)
1560
מִסּוּך
יצירת חציצה והפרדה (מלשון יצירת מסך) .
1561
מִפְלָס
קו או משטח בגובה מסוים.
1562
מִפְרָט
תיאור הפרטים של מבנה, מכשיר וכיו"ב.
1563
מִפְרָק
נקודת חיבור של שני איברים/חלקי מכונה, המאפשרת תנועה עצמאית של כל אחד מהם.
1564
מִפְתָּן
סַף, אַסקוּפָּה, החלק התחתון של הדלת, מסגרת.
1565
מִפְּאַת
מפני, משום, בגלל.
1566
מִפֶּה לְאוֹזֶן
שמועה המועברת באופן כמעט חשאי, לא בריש גלי.
1567
מִצְנֶפֶת
1 - בד שכורכים מסביב לראש ומשמש לכיסויו.
2 - כובע בד עם קצה או קצוות מחודדים (ככובע ליצן או גמד).
1568
מִצָה אֶת הַדִּין
החמיר, הקפיד על הדין.
1569
מִקְוֶה
מאגר מים המשמש לטבילה לשם היטהרות מטומאה. (^)
1570
מִקְטוֹרֶן
זאקט, מעיל גברים קצר. (^)
1571
מִקְנֶה
שם כולל לצאן, בקר ובהמות עבודה.
1572
מִקְצָב
תבנית חוזרת של צלילים והדגשות ביצירה מוזיקלית, בדקלום וכיו"ב.
1573
מִקְצוֹע
צלע של גוף תלת-מֵמדי.
1574
מִקְשָה
1 - שדה שבו מגדלים צמחים ממשפחת הדלועים (אבטיחים, קישואים, דלעות וכו).
2 - דבר שלם, אחדות אחת.
1575
מִרְבָּץ
שיכבה, רובד, ריכוז גדול של מחצבים. (^)
1576
מִרְקַע
מסך הטלוויזיה.
1577
מִרְקָם
טקסטורה, מבנה הרִקמה החיצונית.
1578
מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה
אדם בעל מעלות וסגולות רוחניות נדירות, בולט בקרב בני דורו בזכות תכונותיו, כשרונותיו וכד´, בעל שיעור קומה. (^)
1579
מִשַּׂחַר נְעוּרָיו
מילדותו, מגיל מאוד מוקדם.
1580
מִשְׁגֶּה
שגיאה, טעות.
1581
מִשְׁלַח יָד
עיסוק, מקצוע.
1582
מִשְׁקָע
חומר השוקע בתחתית נוזל.
1583
מִשְׁקָעִים
1 - חלקיקי מים נוזלים או מוצקים היורדים מן העננים בצורת גשם, שלג, ברד וגבישי קרח.
2 - עקבות של רגשות, זיכרונות, מאורעות וכד´ שנותרו בעקבות התנסות מסוימת, לרוב שלילית, ושקשהלמחוק או לשכוח. (^)
1584
מִשְׂתַרֵך
מתנהל בכבדות, הולך לאיטו.
1585
מִתְוֶוה
תכנית בקווים כלליים.
1586
מִתְוֶוה
תכנית בקווים כלליים (בלי לעסוק "בפרטים הקטנים").
1587
מִתְנוֹסֵס
תלוי ומתנפנף לעיני כל; בולט למרחקים.
1588
מִתְרָס
בריקדה, מחסום רחוב מאולתר.
1589
מֵאֲחוֹרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ
בכלא.
1590
מֵאוּן
סירוב, התנגדות.
1591
מֵזַח
רציף, גשר הנכנס אל תוך הים ומשמש לפריקת סחורה מאוניות.
1592
מֵחֲמַת = מִפְּאַת
מפני, משום, בגלל.
1593
מֵיזָם
מפעל רב היקף שיזמו אותו, פרויקט, סטארט-אפ.
1594
מֵיטָב
הטוב ביותר, אופטימלי.
1595
מֵירוּק
צחצוח, הברקה, ליטוש, ניקוי.
1596
מֵעַז יָצָא מָתוֹק
מן הרעה צמחה טובה.
1597
מֵרוֹב עֵצִים לֹא רוֹאִים אֶת הַיַּעַר
בשל עודף הפרטים לא רואים את העיקר.
1598
מֶחְדָּל
הימנעות מעשייה הכרחית או נדרשת (בגלל רשלנות, טעות וכו´), שמביאה לתוצאות חמורות.
1599
מֶחְלָף
צומת כבישים, הבנוי מכמה מפלסים, המאפשר להשתלב בתנועה, בלי לחצות מסלולים ובלי שתתעכב זרימת כלי הרכב. (^)
1600
מֶחֱוָה
1 - העברת מסר באמצעות תנועה או מעשה.
2 - מעשה שנועד לציין רצון טוב וכוונה ידידותית. (בלעז: גֶסטה).
1601
מֶטְרוֹפּוֹלִין
עיר גדולה ומרכזית, כדוגמת לונדון, ניו-יורק, טוקיו או תל-אביב.
1602
מֶטֶאוֹר
גוף שמימי החודר לאטמוספרה.
1603
מֶטָאפוֹרָה
השאלה, שימוש במלה לא במשמעותה המילונית אלא באופן ציורי.
1604
מֶלְתָּחָה
1 - חדר או ארון לאחסון בגדים, או להחלפתם.
2 - אוסף הבגדים שברשותו של אדם.
1605
מֶלֶל
אמירה, ביטוי במילים.
1606
מֶלַח הָאָרֶץ
כינוי לאנשים המובחרים בחברה, המהווים את עמוד התווך שלה.
1607
מֶנְטָלִי
שכלי, רוחני.
1608
מֶצַח נְחוּשָה
עזות מצח, חוצפה, גסות רוח.
1609
מֶרְכָּבָה
עגלה רתומה לסוס.
1610
מֶרִי
מרד, התנגדות.
1611
מַאֲרָג
1 - מעשה אריגה.
2 - בהשאלה: מערכת, רשת של דברים הקשורים זה לזה.
1612
מַאֲרָז
ערכה ארוזה למכירה, ובה כמה פריטים המהווים יחידה אחת, או האריזה של ערכה שכזו.
1613
מַאגְיָה
תורת הכישוף.
1614
מַבְהִיק
מבריק, בוהֵק.
1615
מַבָּע
1 - הבעת פנים, מבט או ארשת פנים המביעים רגשות, מחשבות וכד.
2 - ביטוי, הבעה במילים. (^)
1616
מַגִּיהַ
מי שתפקידו לבצע הגהה.
1617
מַגָּל
מכשיר לקצירת תבואה ועשבים.
1618
מַדְחֵף
פרופלור; מתקן המורכב מלהבים המסתובבים במהירות רבה ודוחפים את האוויר או את המים כדי להניע מטוס או כלי שייט.
1619
מַהְבִּיל
רותח, מעלה אדים.
1620
מַהְבִּיל
מעלה אדים.
1621
מַהֲלוּמָה
מכה חזקה.
1622
מַהֲמוֹרָה
1 - בור, שוחה.
2 - מכשול המפריע לביצוע מלאכה (בעיקר בצורת הרבים: מהמורות).
1623
מַהֲתַלָּה
בדיחה, "מתיחה".
1624
מַהוּת
טבעו של דבר, טיבו ואופיו; התכונה היסודית החשובה של דבר העושה אותו למה שהוא והנותנת לו ייחוד. (^)
1625
מַזְלֵף
כלי המאפשר השקָיָה באופן עדִין.
1626
מַזְמֵרָה
מספריים גדולים לחיתוך ענפים.
1627
מַחְפִּיר
מבייש, גורם חרפה.
1628
מַחְצֶלֶת
שטיח העשוי מקש או מגבעולים יבשים.
1629
מַחְצָבִים
חומרים המופקים מהאדמה באמצעות חציבה וכרייה.
1630
מַחְצָבָה
מקום בו חוצבים אבני בניין.
1631
מַחְתֶּרֶת
קבוצת אנשים המנסה להחליף את השלטון באופן לא חוקי.
1632
מַחֲזֵה אֵימִים
מראה מעורר אימה.
1633
מַחֲלוֹקֶת
מריבה, חילוקי דעות.
1634
מַט לִנְפּוֹל
על סף קריסה, נוטה ליפול.
1635
מַטְבֵּע לָשׁוֹן
ביטוי שגור, ביטוי נפוץ.
1636
מַטְמוֹן
אוצַר, דבר שהוטמן.
1637
מַטְפֶּה = מַטָף
מיכל שמשמש לכיבוי אש.
1638
מַטָּע
שטח אדמה חקלאי שמגדלים בו עצים.
1639
מַכְתֵשׁ וְעֱלִי
המכתש הוא קערה והעלי הוא גליל עץ או מתכת בעל ראש מורחב המשמש לכתישה.
1640
מַכְתֵּשׁ
1 - בור שנוצר בקרקע כתוצאה מתהליכים גיאולוגיים או פיצוץ.
2 - קערה המשמשת לכתישת גרגרים.
1641
מַכּוֹת נִמְרָצוֹת
מכות חזקות מאד.
1642
מַלְאָך
1 - שליח, בלדר.
2 - כרוב, שׂרף, אראל.
1643
מַלְגֵּזָה
רכב קטן המשמש להעמסת מטענים, להובלה שלהם ולפריקתם.
1644
מַלְכֹּדֶת
1 - התקן ללכידת בעלי חיים.
2 - פח שטומנים למישהו, תחבולה. (^)
1645
מַלְקוֹש
גשם מאוחר בסוף עונת הגשמים.
1646
מַנְיָה
שיגעון, טירוף (בעיקר לדבר אחד), מחלת נפש.
1647
מַסְגֵּר
אדם שמקצועו הכנה או תיקון של דברי מתכת.
1648
מַסְכֵּת
סטתוסקופ, מכשיר רפואי המשמש להאזנה לדופק ולנשימה.
1649
מַסִּיבִי
בעל מסה, מוצק, איתן.
1650
מַסִּיג גְּבוּל
מי שנכנס בלי אישור לשטח פרטי של אחר.
1651
מַסָּד
יסוד, בסיס.
1652
מַעְבּוֹרֶת
1 - כלי שייט המשמש לחציית נהרות ותעלות.
2 - בהשאלה: חללית/ספינת חלל.
1653
מַעֲבֵה (היער)
מקום עמוק.
1654
מַעֲגָן
מפרץ או נמל קטן, המוגן מפני גלים, ומשמש לעגינה של כלי שיט. (^)
1655
מַעֲטֶה
כיסוי, כְּסוּת, מעטֶפֶת.
1656
מַעֲלָה
1 - תכונה חיובית, יתרון.
2 - מדרגה.
1657
מַעֲנֶה
תשובה.
1658
מַעֲרָכָה
1 - מאבק, מלחמה, קרב.
2 - חלק ממחזה, סרט, משחק וכו´.
1659
מַעֲרוֹך
גליל עץ המשמש לרידוד בצק. (^)
1660
מַעֲשֵׂר
עשירית, החלק העשירי.
1661
מַפַּח נֶפֶש
אכזבה קשה, ייאוש.
1662
מַפָּלָה
כשלון, תבוסה.
1663
מַצְבִּיא
שר צבא, מפקד.
1664
מַצְנֵם
טוסטר, מכשיר להכנת צנימים.
1665
מַצֶקֶת
כף גדולה ליציקת מרק לצלחת.
1666
מַצָּע
1- משטח מרופד שניתן לשכב עליו.
2- פירוט עיקרי רעיונותיה ושאיפותיה הפוליטיות של מפלגה.
1667
מַקְלֵף
אביזר מטבח המשמש לקילוף ירקות ופֵּרוֹת.
1668
מַקְצֵרָה
מכונה המשמשת לקציר.
1669
מַקְרֵן
מכשיר להקרנת שקופיות.
1670
מַקֶבֶת
פטיש, קוּרנָס.
1671
מַר נֶפֶש
ממורמר, מתוסכל.
1672
מַרְאִית עַיִן
לכאורה, האופן בו נראים הדברים מבחוץ, במבט שטחי.
1673
מַרְבַד
1 - שטיח.
2 - שכבה המכסה משהו.
1674
מַרְבֵּה רַגְלַיִם
בעל חיים בעל מספר רב של רגליים, וגוף העשוי טבעות.
1675
מַרְזֵב
צינור המשמש לניקוז מי הגשם.
1676
מַרְיוֹנֶטָה
כינוי למי שמופעל על ידי אחרים, "בובה על חוט".
1677
מַרְכּוֹל
מכולת, "סופר", מקום שבו נמכרת סחורה.
1678
מַרְנִין
משמח.
1679
מַרְצֵעַ
מכשיר המשמש לניקוב.
1680
מַרְשִי
כך מכנה עורך הדין את לקוחו.
1681
מַרְשֶה
לקוח של עורך דין (בעיקר בנטייה: מרשי, מרשו).
1682
מַרְתֵּף
הקומה התחתונה בבית או בבניין שנמצאת מתחת לאדמה.
1683
מַשְחֶתֶת
ספינת קרב.
1684
מַשָּׁט
מסע משותף של כמה כלי שיט.
1685
מַשּׂוּאָה
אבוקה, לפיד.
1686
מַשְׁאַבִּים
האמצעים העומדים לרשות מדינה, גוף או אדם, ואותם הוא יכול לנצל לצרכיו.
1687
מַשְׁחֶזֶת
מכשיר לליטוש ולהשחזה.
1688
מַשְׁכּוֹן
עֲבוֹט, עֵרָבוֹן, רכוש שמופקד אצל המלווה כדי להבטיח את פירעון החוב.
1689
מַשְׁמִים
משעמם.
1690
מַתְכּוֹנֶת
תבנית, מסגרת.
1691
מָאוֹר
1 - תאורה.
2 - מקור אור טבעי.
1692
מָבוֹי סָתוּם
חוסר מוצא, מקום שלא ניתן להמשיך ממנו הלאה.
1693
מָג
מכשף, קוסם.
1694
מָדִיד
שניתן למדוד אותו.
1695
מָדוֹן = מְדָנִים
ריב, סכסוך.
1696
מָדוּד
שקול, מחושב, זהיר; מתון, לא חפוז.
1697
מָטֶרְיָאלִיזְם
חומרנות, העמדת הכסף והרכוש כערך עליון.
1698
מָטָר
גֶּשֶם.
1699
מָמוֹן
כסף, הון; בדרך כלל בצירוף "ממון רב", סכומי כסף גדולים.
1700
מָנִיפּוּלַצְיָה
תחבולה, שימוש בתכסיסי עורמה בניסיון להשיג דבר מה.
1701
מָנוֹס
מקלט, מקום לנוס אליו.
1702
מָסִיק
קטיף זיתים.
1703
מָסָה
כמות החומר בגוף חומרי כלשהו.
1704
מָסוֹף
1 - תחנה, טרמינל.
2 - עמדה להזנת נתונים למחשב.
1705
מָעוֹז
מחסה, מקלט.
1706
מָעוֹן
בית מגורים.
1707
מָצוֹק
סלע זקוף וגבוה המתרומם בצורה אנכית. (^)
1708
מָרִית
1 - כף שטוחה המשמשת נגרים וצבעים, שפכטל.
2 - כלי הדומה לכף שטוחה המשמשת למריחה (במטבח).
1709
מָרָה שְחוֹרָה
דיכאון, ראיית שחורות, פסימיות.
1710
מָרוּת
שליטה, משמעת.
1711
מָשַׁל בְּרוּחוֹ
התאפק, לא התפרץ, נשאר רגוע.
1712
מָשׁוֹב
היזון חוזר, פידבק.
1713
מֻסְכָּמָה
מה שנחשב בחברה מסוימת כראוי, נכון או טוב; השקפה או התנהגות מקובלות.
1714
מֻפְשָׁל
(נאמר על שוליים של בגד, ובדרך כלל על שרוול) שקיפלו וגילגלו אותו כלפי מעלה.
1715
מֻרְשֶׁה
שקיבל הרשאה, שמותר לו.
1716
מֻשָּׂא
אדם או דבר שעליו מתבצעת פעולה כלשהי או שאליו מכוונים רגשות או מחשבות כלשהם. (^)
1717
מוֹדֶל
דגם.
1718
מוֹטִיב
רעיון, נושא.
1719
מוֹטוֹ
אִמרה קצרה המהווה עקרון מנחה להתנהגות (למי שעבורו היא מוטו).
1720
מוֹך
1 - דבר רך כעין צמר גפן.
2 - פלומת נוצות רכה ועדינה.
1721
מוֹנִיטִין
פרסום טוב, שם טוב של אדם, של מוצר או של מפעל.
1722
מוֹנַרְכְיָה
שלטון במדינה שבראשה עומד אדם יחיד (מלך, קיסר וכד´).
1723
מוֹנוֹ
תחילית המציינת "אחד".
1724
מוֹנוֹגַמְיָה
נשיאת אישה אחת בלבד.
1725
מוֹנוֹטוֹנִי
חד גוני ומשעמם.
1726
מוֹנוֹלוֹג
שיחת יחיד, מצב בו רק אחד מהנוכחים מדבר והשאר שותקים.
1727
מוֹנוֹפּוֹל
זכות יחיד, זכות שליטה בנושא מסוים ללא מתחרים.
1728
מוֹנוֹתֵיאִיזְם
אמונה באל אחד.
1729
מוֹעֵד
1 - זמן.
2 - חג, יום מיוחד המצוין בלוח השנה.
1730
מוֹפֵת
1 - פלא.
2 - דוגמה הראויה לחיקוי.
1731
מוֹקֵד
1 - מדורה.
2 - מרכז, עיקר.
1732
מוֹרַת רוּחַ
חוסר שביעות רצון.
1733
מוֹרָא
פחד, יראה.
1734
מוֹתָרוֹת
דברים שהם מעבר לצורכי הקיום המיידיים, עודפים להם.
1735
מוּזָה
השראה.
1736
מוּטַצְיָה
שינוי גנטי המביא להיווצרות זן חדש בחי ובצומח.
1737
מוּטַת כְּנָפַיִּים
המרחק בין שני קצות הכנפיים כשהן פרושות.
1738
מוּטָב
עדיף, טוב יותר.
1739
מוּם
פגם, ליקוי.
1740
מוּמְיָה
גוף חנוט, גוויית אדם שנשמרה מריקבון.
1741
מוּמָר
1 - שהוחלף בדבר שווה ערך (למשל מטבע דולר המומר לערכו בשקלים).
2 - שהחליף את דתו.
1742
מוּסְכָּמָה
צורת התנהגות שיש עליה הסכמה כללית בחברה מסוימת. נאמר בין השאר על דברים שאין להם בהכרח צידוק הגיוני, וכל תקפותם נובעת מכך שכולם מסכימים עליהם.
1743
מוּעָד
(ביחס לדברים שליליים) ידוע מראש, עלול, בעל עבר בתחום המדובר.
1744
מוּפְלָג
שדרגתו גבוהה או שמידתו גדולה, לפעמים עד כדי הגזמה. (^)
1745
מוּפְשָט
ערטילאי, חסר ממשות פיסית, אבסטרקטי.
1746
נְאָצָה = נִאוּץ
השמצה, חירוף, גידוף.
1747
נְאָקָה = אֲנָקָה
אנחה קשה מתוך כאבים וייסורים.
1748
נְבִיטָה
תחילת הצמיחה.
1749
נְבִירָה
חיטוט.
1750
נְגִיסָה
ביס, נשיכה או חיתוך בשיניים. (^)
1751
נְדָבָה
כסף, תרומה או מתנה שניתנים מתוך רצון טוב וללא כוונה לקבל תמורה.
1752
נְהָמָה
קול עמום וחזק.
1753
נְוֵה מִדְבָּר
מקום מרעה ומנוחה בלב המדבר, בגלל מקור מים המצוי בו.
1754
נְזִיפָה
גערה, תוכחה, הערה חריפה הנאמרת למישהו על מעשה שעשה. (^)
1755
נְחִיל
קבוצה גדולה, להקה המתקדמת יחד.
1756
נְטִילַת יָדַיִים
רחיצת ידיים לשם טהרה וניקיון (לקיחת הידיים ורחיצתן).
1757
נְטִילָה
לקיחה.
1758
נְכוֹנוּת
תכונתו של מי שמוכן ומזומן לעשות דבר מה.
1759
נְסִיקָה
המראה, התרוממות לאוויר.
1760
נְסוֹרֶת
שבבי עץ דקים, תוצר הלוואי של הניסור.
1761
נְעִימָה
1 - מנגינה.
2 - נימת קול, טון.
1762
נְצִּיב
1 - מושל, ממונה על אזור מסוים.
2 - עמוד שניצב זקוף.
1763
נְקִי כַּפַּיִם
ישר, נמנע מכל טובת הנאה או שוחד.
1764
נְקִיטָה
1- שימוש או הפעלה (של אמצעים, שיטות וכד´).
2- אימוץ (של גישה, עמדה, השקפה וכד´). (^)
1765
נְקִישָׁה
דפיקה, מכה.
1766
נְקוּדַת מִפְנֶה
אירוע או שלב שבהם התרחש שינוי משמעותי.
1767
נְקוּדַת תּוּרְפָּה
נקודה חלשה, עקב אכילס.
1768
נִבְדָּל
שונה מהשאר, נפרד, אינו חלק מהקבוצה.
1769
נִבְזֶה
בזוי, שָפָל, מתועב.
1770
נִבְכֵי נַפְשוֹ
מעמקי נפשו.
1771
נִבְצַר מִמֶנּוּ
נמנע ממנו.
1772
נִבְרֶשֶׁת
מנורה גדולה.
1773
נִגַּר
נשפך, נזל, זרם כלפי מטה.
1774
נִדּוּי
הוצאת אדם ממעגל חברתי.
1775
נִזְדַּעֵק
פרץ בקול צעקה.
1776
נִחַר גְּרוֹנוֹ
גרונו יבש מאוד.
1777
נִטְרוּל
שיבוש או שיתוק משהו, הוצאת משהו או מישהו מכלל פעולה או שימוש. (^)
1778
נִיאוּף
בגידה, קיום יחסי מין שלא עם בן הזוג.
1779
נִיב
1 - ביטוי שגור, אִמרה.
2 - צורת דיבור ייחודית לאזור מסוים, חיתוך דיבור, דיאלקט.
3 - שן ארוכה ובולטת.
1780
נִידָח
(נאמר לגבי מקום) מרוחק ביותר, מבודד.
1781
נִיווּן
היחלשות, תהליך של חוסר תפקוד הולך וגובר.
1782
נִיחָא
בסדר, מילא, ביטוי להסכמה בחוסר התלהבות.
1783
נִיחוֹח
ריח נעים וטוב.
1784
נִיחוּתָא
בנחת, בשלווה.
1785
נִיטוּר
מעקב (באמצעות מִכשוּר) אחר תנאים, תהליכים או פרמטרים.
1786
נִיכֵס = נִיכֵּס
הפך משהו לשלו.
1787
נִיכָּר
ברור, בולט לעין.
1788
נִיכּוּר
התרחקות, התבדלות, הרגשת זרות.
1789
נִיכּוּשׁ
עקירת עשבים שוטים.
1790
נִיעַ
תזוזה, תנועה.
1791
נִיפּוּי
סינון, ניקוי, בֵּרוּר.
1792
נִישּׁוּל
גירוש, הרחקה, עקירה.
1793
נִישָׂא
1 - רם, גבוה.
2 - מרומם, נשגב, נכבד, נעלה.
1794
נִיתַּק פְּתִיל חַיָיו
מת.
1795
נִכְזָב
דבר שלא התגשם, לא התקיים או לא התממש, מה שנתבדה.
1796
נִכְנַס לְלוֹעַ הַאֲרִי
הסתכן מאוד.
1797
נִכְסָף
רוצה מאוד, משתוקק, כָּמֵהַּ, עורג.
1798
נִמְהָר
פזיז, נחפז.
1799
נִמְלַט בְּעוֹר שִׁנָּיו
הציל את עצמו בקושי רב.
1800
נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ
התחרט.
1801
נִמְנָה עִם
היה חלק מ-, היה שייך ל-.
1802
נִמְנוּ וְגָמְרוּ
החליטו סופית.
1803
נִמְעָן
האדם שאליו שלוח מכתב.
1804
נִמְרָץ
עז, תקיף.
1805
נִפְעָם
נרגש.
1806
נִצַּחַת
נחרצת, שאין לה מענה.
1807
נִצַּת
נדלק, החל לבעור.
1808
נִצָּב
ידית של סכין או חרב, מקום אחיזה.
1809
נִצָּן
1- בליטה קטנה על ענף המהווה את ראשיתם של פרח או של עלה.
2- התחלה, סימן לראשיתו של דבר מה.
1810
נִצּוּחַ
ניהול, פיקוח על עבודתם של אחרים (בעיקר מקהלה או תזמורת, אך גם עבודות אחרות).
1811
נִקְרָה
הזדמן, הגיע למקום או נפגש עם מישהו באקראי, באופן לא מתוכנן.
1812
נִקְשַר
התהווה, נוצר.
1813
נִקּוּז
העברת עודפי מים.
1814
נִרְגָּן
רוטן, מתלונן, שאינו מרוצה לעולם.
1815
נִרְעָשׁ
נרגש ביותר.
1816
נִרְפֶּה
עצלן, מתבטל.
1817
נִשְׂגָּב
נעלה, מרומם, נישא.
1818
נִשְׂכָּר
מרוויח, נהנה.
1819
נִשְׂרַך
נסחב, נגרר אחרי מישהו או משהו.
1820
נֵאוֹת
הסכים (בדרך כלל לאחר שכנועים רבים).
1821
נֵחַן במשהו
התברך בו, זכה וקיבל תכונות, כישורים או סגולות אחרות הנחשבים טובים ורצויים, לרוב מהטבע, מהאל וכד´. (^)
1822
נֵטֶל
משא, מעמסה.
1823
נֵכַר
גלוּת, ארץ זרה ורחוקה שאינה המולדת.
1824
נֵס
1 - מעשה פלא.
2 - דגל.
1825
נֵתַח
חתיכה, חלק שנחתך.
1826
נֶאֱהָב
אהוב, שיש מי שאוהב אותו.
1827
נֶאֱלָח
(נאמר על אדם) נתעב, בזוי, מאוס ומתועב.
1828
נֶאֱלָם = נֶאֱלָם דּוֹם
השתתק, לא השמיע עוד את קולו, נדם, הֶחֱשָׁה.
1829
נֶאֱמָנָה
באופן אמין, שניתן לסמוך עליו.
1830
נֶגָטִיבִי
שלילי.
1831
נֶדֶר
הבטחה בשבועה, התחייבות חמורה.
1832
נֶהֱנֶה מְאוֹר הַזַרְקוֹרִים
בהשאלה: מי שזוכה להתפרסם באמצעי התקשורת.
1833
נֶזֶם
עגיל באף.
1834
נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים
אדם צנוע, ביישן, עניו.
1835
נֶחְרָץ
גמור, מוחלט סופית.
1836
נֶחָמָה
דבר שיש בו משום עידוד והקלה, דבר שניתן להתנחם בו או למצוא בו מפלט במצב של צער, מפח נפש, אבל וכד´. (^)
1837
נֶמֶק
מקום בגוף שהרקיב.
1838
נֶעֱכְרָה רוּחוֹ
התקלקל מצב רוחו.
1839
נֶעֶתְקָה נְשִׁימָתוֹ
נותר ללא נשימה, לא היה מסוגל לנשום או לְדַבֵּר. (^)
1840
נֶעֶתְקוּ מִילִים מִפִּיו
נאלם (המילים "זזו" מפיו, "ברחו" לו).
1841
נֶקְטָר
משקה פירות (משקה האלים במיתולוגיה היוונית).
1842
נֶשֶׁל
העור שמשילים מעצמם בעלי-חיים מסוימים, כמו הנחש.
1843
נֶתֶז
פֶּרץ של טיפות נוזל שניתזו והתפזרו או דבר מה שניתז ונזרק, רסיס, רִיקוֹשֶׁט.
1844
נַהֲפוֹך הוּא
אדרבה, ההיפך.
1845
נַחְשׁוֹל
גל גדול, מִשבַּר.
1846
נַחֲלָה
1 - אחוזה, קניין (בעיקר אדמה).
2 - מורשת, דבר העובר מדור לדור.
1847
נַחַל אֵיתָן
נחל שזורם כל השנה.
1848
נַחַל אַכְזָב
נחל שזורם רק בחורף, בעזרת מי הגשמים.
1849
נַחַת רוּחַ
עונג רב, שביעות רצון.
1850
נַיָח
מצוי במנוחה, שאינו זז ממקומו, היפוכו של נייד.
1851
נַכְלוּלִי
רמאי, נוכל.
1852
נַנָּס
גמד, גוּץ.
1853
נַקִיק = נִקְרָה
סדק רחב בסלע או בהר.
1854
נַרְקִיסִיזְם
אהבה עצמית מופרזת.
1855
נַשָׂא
אדם שנושא בגופו חיידק או נגיף, הגורמים למחלה מסוימת שעדיין לא התפרצה.
1856
נָא
צלוי למחצה, מבושל למחצה.
1857
נָאִיבִי
תמים, תם, חסר חכמת חיים.
1858
נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵים
אינו מסתפק רק בלתת הוראות אלא מבצע אותן גם בעצמו.
1859
נָאוֹר
משכיל, בן תרבות, בעל תפיסת עולם מתקדמת.
1860
נָאוֹת
מתאים, ראוי, הולם.
1861
נָאקָה
נקבת הגמל.
1862
נָבָל
מנוול, שפל, בן-בליעל.
1863
נָגִיד
מושל, שליט, אדם חשוב ונכבד.
1864
נָגִיף
וירוס.
1865
נָגִישׁ
בעל גישה נוחה, שאפשר לגשת אליו.
1866
נָגַהּ
זרח, הפיץ אור.
1867
נָדִיף
שמתנדף ומתאדה בקלות.
1868
נָדָן
נרתיק החרב.
1869
נָהִיר
ברור, מובן, מחוּור.
1870
נָזִיד
תבשיל.
1871
נָח עַל זֵרֵי הַדַּפְנָה
כינוי למי שמתענג על הישגי העבר ולא ממשיך להתאמץ ולהתקדם.
1872
נָחוּשׁ
חזק וקשה.
1873
נָחוּשׁ בְּדַעֲתוֹ
שדעתו נחרצת, החליט החלטה ולא מוכן לשנותה.
1874
נָטָה חֶסֶד
נהג כלפי מישהו ברחמים.
1875
נָלוֹז
סוטה מדרך הישר, מושחת.
1876
נָמוֹג
נעלם, התפוגג, נָגוֹז.
1877
נָע וָנָד
נודד, חסר מקום קבע.
1878
נָפִיל
ענק, גבה קומה ומימדים.
1879
נָפַח רוּחוֹ = נָפַח נִשְׁמָתוֹ
מת.
1880
נָפַל עַל אוֹזְנַיים עֲרֵלוֹת
הושמע באוזני מי שאינו מוכן להקשיב.
1881
נָצַר אֶת לְשׁוֹנוֹ (פִּיו)
נזהר בדבריו, נמנע מלדבר.
1882
נָצַר בְּלִבּוֹ
זכר היטב, שמר בלִבו.
1883
נָקִי
חף מפשע, זכאי.
1884
נָקוּד
שיש בו נקודות.
1885
נָשָֹא אֶת רַגְלָיו = עָקַר אֶת רַגְלָיו
קם ממקומו והלך.
1886
נָשָׂא עֵינָיו
1 - הסתכל למרחק.
2 - ייחל, תלה תקווה.
1887
נָתִיב
שביל, דרך.
1888
נָתַן בּוֹ דֹּפִי
השמיץ אותו, גינה אותו.
1889
נָתוּן לְמָרוּתוֹ
מציית לפקודותיו.
1890
נֹאד
שק עור המיועד לנוזלים (מימיה של פעם).
1891
נֹעַם
נעימות.
1892
נוֹבֵע
1 - פורץ, זורם, קולח.
2 - בהשאלה: דבר שניתן להסיקו באופן הגיוני מהנתון הקודם.
1893
נוֹגֵע בַּדָּבָר
שייך לדבר, קשור אליו בדרך כלשהי, שיש לו עניין בדבר זה או שהדבר משפיע עליו בצורה כלשהי.
1894
נוֹטֵר
שומר.
1895
נוֹטֵר טִינָה
שומר את כעסו על מישהו זמן רב, לא שוכח ולא סולח.
1896
נוֹי
יופי, חן.
1897
נוֹכֵל
רמאי.
1898
נוֹפֵל ממישהו / ממשהו
נחות ממנו.
1899
נוֹקֵב
יסודי, חודר, מעמיק, חריף.
1900
נוֹרְמָה
דרך התנהגות הנחשבת למקובלת בחברה מסוימת.
1901
נוֹשֵֹא בָּעֹל
עושה את המוטל עליו, לא משתמט ממילוי חובותיו.
1902
נוֹשַׁב
מיושב.
1903
נוּל
מכונת אריגה.
1904
נוּר
אש, אור.
1905
נעור
התעורר
1906
סְבִירוּת
1 - תכונתו של דבר סביר, מתקבל על הדעת.
2 - הסיכוי שמשהו יתרחש.
1907
סְבָרָה
השערה, דעה.
1908
סְבוֹלֶת
(ההגייה הרווחת: סִבֹּלֶת) - כוח סבל, כושר עמידה במאמץ.
1909
סְגִידָה
1 - הפגנת אהבת האל בפולחן דתי.
2 - הערצה עיוורת.
1910
סְגוּלָה
תכונה חיובית.
1911
סְחָבָה
סמרטוט, מטלית.
1912
סְחוֹר-סְחוֹר
1 - סביב-סביב.
2 - בהשאלה: בעקיפין ולא במישרין.
1913
סְטֶרִילִי
מחוטא, מעוקר מחיידקים.
1914
סְטַבִּילִי
יציב, שאינו נתון לשינויים. (באנגלית: stable).
1915
סְטוֹאִי
כובש את יצרו, יציב נפשית גם במצבים קשים, עומד איתן בפני תהפוכות החיים בלי להירתע או להיכנע.
1916
סְיָג לְחוֹכְמָה שְׁתִיקָה
שתיקה ומיעוט בדיבור מגנים על החוכמה.
1917
סְלִידָה
דחייה עמוקה, רתיעה.
1918
סְלֶנְג = עָגָה
שפה מדוברת בלתי רשמית.
1919
סְמִיכוּת
קירבה.
1920
סְפָר
גבול, תחום.
1921
סְפֶּקְטְרוּם
1 - תמונת פסים צבעונית המתקבלת כאשר אור עובר דרך מנסרה ומתפצל לאורכי גל שונים, שכל אחד מהם נראה בצבע אחר.
2 - מגוון האפשרויות.
1922
סְפֶּקוּלַצְיָה
השערה.
1923
סְפּוֹנְטָנִי
שנעשה מאליו, מעצמו, באופן לא מתוכנן.
1924
סְקִילָה
רגימה באבנים, השלכת אבנים לעבר מישהו.
1925
סְקִירָה
1 - מבט, הסתכלות.
2 - תיאור או סיכום קצר של משהו בכתב או בעל-פה.
1926
סְקֶפְּטִי
ספקן, נוטה לאי אמון.
1927
סְקַנְדָּל
שערורייה.
1928
סְרָק
ריק, סתם, חוסר תועלת או תוצאה מעשית.
1929
סְתַגְּלָן
מי שמסתגל לכל מצב.
1930
סִגּוּל
שינויו והכשרתו של משהו או מישהו כך שיתאים לנסיבות חדשות, שבהן יהיה מסוגל לתפקד כהלכה; הסתגלות. (^)
1931
סִחְרוּר
סִבוּב.
1932
סִיכּוּל
הכשלת משהו או מניעת הוצאתו אל הפועל.
1933
סִילּוּף
עיוות, הצגת הדברים באופן לא נכון.
1934
סִימְבּוֹלִי
סִמְלִי, מציג דבר באמצעות סמלים.
1935
סִימְפְּטוֹם
סימן הכר של מחלה או תופעה.
1936
סִימוּלְטָנִי
המתרחש באותו זמן, בו-זמני.
1937
סִינְכְרוֹנִי
שיש בו תיאום זמנים, המתרחש בעת ובעונה אחת.
1938
סִיפּוּחַ
חיבור, צירוף, ספיגה.
1939
סִיתּוּת
ליטוש והקצעת אבנים.
1940
סִמְטָה
רחוב צדדי וצר.
1941
סִנְגּוּר
הצגת טיעונים לטובתם של אדם, אמונה, דעה וכיו"ב.
1942
סֶבֵר פָּנִים
ארשת פנים, הבעת פנים.
1943
סֶגֶל
חֶבֶר, צוות.
1944
סֶכֶר
מחסום בפני זרם מים של נהר או תעלה שניתן להרימו ולהורידו לפי הצורך.
1945
סֶפָח = נִסְפָּח
חלק נוסף המצורף למסמך.
1946
סַד
כלי עינויים קדום.
1947
סַדָּן
גוש מתכת המשמש את הנַפָּח כמשטח עבודה.
1948
סַהַר
ירֵח, לבנה.
1949
סַיִּף
חרב.
1950
סַיָּס
אדם שמקצועו טיפול באורווה ובסוסים.
1951
סַסְגוֹנִי
1 - (על חפץ) בעל שלל צבעים.
2 - (על אדם) אדם רב-גוני, בולט, מעניין ומסקרן.
1952
סַף
מפתן, אסקופה, החלק התחתון של הדלת.
1953
סַפִּיר
אבן יקרה.
1954
סַרְקַזְם
לעג עוקצני, צחוק ארסי.
1955
סַרְקוֹפָג
ארון קבורה, גלוסקמה.
1956
סַתָּתוּת
מלאכת הסתת, סיתות.
1957
סָאגָה
1 - רומן המספר על תולדות משפחה אחת.
2 - סדרת התרחשויות סבוכה וארוכה.
1958
סָאטִירָה
יצירה/תוכנית ביקורתית ועוקצנית.
1959
סָבִיר
מתקבל על הדעת.
1960
סָגָר עַל מַנְעוּל וּבָרִיחַ
סגר באופן הרמטי ומוחלט.
1961
סָדוּר
ערוך לפי סדר, מסודר.
1962
סָח = שָׂח
דיבר, סיפר, אמר.
1963
סָמוּי
נסתר, בלתי נראה, נעלם מן העין.
1964
סָמוּך
1 - קרוב במקום או בזמן.
2 - נשען, נתמך, מבוסס, מושתת.
1965
סָמוּך וּבָטוּחַ
אין לו כל חשש או פקפוק.
1966
סָרוּחַ
1 - שרוע, שטוח.
2 - מסריח, מצחין.
1967
סָתַם אֶת הַגּוֹלֵל
סגר באופן סופי, שם קֵץ.
1968
סָתוּם
לא ברור, לא מובן.
1969
סוֹאֵן
רועש, הומה.
1970
סוֹבְלָנוּת
נכונות להכיר בגישות, אמונות ודעות שונות של האחר גם אם הן מנוגדות לשלי.
1971
סוֹלְלָה
1 - גבעה מלאכותית מוארכת.
2 - בטרייה, מקור אנרגיה נייד.
1972
סוֹלִידָרִיּוּת
הזדהות.
1973
סוֹלָארִי
שקשור לשמש.
1974
סוֹף מַעֲשֵׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִילָה
רצוי לחשוב ולתכנן לפני שפועלים.
1975
סוּבְּיֶקְטִיבִי
יחס המבוסס על הרגשותיו ונטיותיו האישיות של האדם.
1976
סוּגְיָה
פַּרַשָה, נושא לעיון או לדיון.
1977
סוּמָא
עיוור.
1978
סוּס טְרוֹיָאנִי
כינוי לפעולת חתירה נגד ארגון או מדינה, המתבצעת על-ידי גורם מוסווה עוין שהוחדר מבחוץ אל תוכם. (^)
1979
סוּר!
זוז!.
1980
סוּרֵיאָלִיסְטִי
לא מציאותי.
1981
עֱלִי
מוט קצר המשמש לכתישה במכתש.
1982
עֲבוֹדַת כַּפַּיִם
עבודה הנעשית בידיים.
1983
עֲבוֹדָה זָרָה
עבודת אלילים.
1984
עֲבוֹדָה סִיזִיפִית
עבודה קשה שאין בה תועלת.
1985
עֲגוּרָן
מנוף גדול להרמת משאות.
1986
עֲדִי
תכשיט.
1987
עֲטָרָה
כתר, נזר.
1988
עֲלִילָה
1 - השתלשלות האירועים עליה מבוסס ספר, סרט, הצגה וכד.
2 - דִיבָּה, האשמה בדבר שאין לו יסוד.
1989
עֲלִיצוּת
שמחה, עליזות, שׂשׂון.
1990
עֲלָטָה
חושך, אפלה.
1991
עֲלוּמִים
ימי הנעורים.
1992
עֲמוּתָה
התאגדות שלא למטרות רווח.
1993
עֲנִיבָה
פעולת קשירת העניבה.
1994
עֲנִידָה
התקשטות, לבישת תכשיט.
1995
עֲנָוָה = עַנְוְתָנוּת
צניעות, חוסר גאווה או יהירות.
1996
עֲנָק
תכשיט לצוואר, מחרוזת, רביד.
1997
עֲסִיסִי
1 - מלא מיץ (כשנאמר על פרי).
2 - רענן, מעניין, ציורי, מוחשי (כשנאמר על סיפור, על סגנון, על לשון וכד). (^)
1998
עֲצֶרֶת
אסיפת המונים, כינוס.
1999
עֲקֵב אֲכִילֶס
מקום שקל לפגוע בו, נקודת תורפה.
2000
עֲקֵב בְּצַד אֲגוּדָל
הליכה מתונה וקצובה, צעד אחר צעד, בזהירות.
2001
עֲקַלְקָל
מפותל, לא ישר.
2002
עֲרְדָּלַיִם
נעלי גומי שנועלים בימי גשם על נעלי ההליכה כדי שהן לא יירטבו.
2003
עֲרִיפָה
כריתת ראש, התזת הראש. (^)
2004
עֲרִירִי
1 - שחי או שנותר ללא בני משפחה, בייחוד ללא בן זוג וללא ילדים. (^)
2 - בהשאלה: גלמוד, בודד.
2005
עֲרוּבָּה
דבר שיש בו כדי להבטיח ביצוע.
2006
עֲשָׁשִׁית
מנורת נפט או שמן.
2007
עֲשָׂבִים שּׁוֹטִים = עֲשָׂבִים רָעִים
1 - עשבי בר הצומחים בין צמחי התרבות ומפריעים לצמיחתם.
2 - בהשאלה: כינוי לאנשים מחוסרי תרבות המפריעים לצמיחת החברה התרבותית.
2008
עֲתִירָה
בקשה, בפרט בקשה משפטית.
2009
עִגּוּן
ביסוס, יצירת בסיס לטענה או אמירה כדי להראות שהן נכונות.
2010
עִי
תל חרבות, מקום נטוש והרוס.
2011
עִיבּוּי
גרימה שדבר יהיה עבה, צפוף או סמיך יותר משהיה. (^)
2012
עִידָּן
זמן, תקופה.
2013
עִידָּן וְעִידָּנִים
תקופה ארוכה.
2014
עִיטּוּר
קִישוט.
2015
עִילָּה
סיבה.
2016
עִיסַּת נְיָר
עיסה העשויה מנייר שרוי במים ובדבק, המשמשת לפיסול או ליצירת תבניות. (^)
2017
עִיסָּה
בצק, תוצאת פעולת הלישה.
2018
עִיקּוּל
1 - עיקום, פיתול.
2 - תפיסת רכוש, במיוחד במקרה של אי עמידה בפירעון חובות.
2019
עִיר רְפָאִים
עיר ריקה מתושבים.
2020
עִישּׂוּב
עקירת עשבים שוטים.
2021
עִלִּית
הטובים ביותר, המובחרים ביותר, הנעלִים.
2022
עִלֵּג
1 - מי שדיבורו משובש, מגמגם.
2 - (כשנאמר על שפה) משובש, לא תקני. (^)
2023
עִלָּאִי
עליון, נעלה, נשגב.
2024
עִמְעוּם
עִרפול, טִשטוש.
2025
עִנְבָּל
לשון הפעמון.
2026
עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא
ענייני היום, אקטואליה.
2027
עִרְעוּר
1 - בקשה המוגשת לערכאה משפטית גבוהה לדון מחדש בפסיקתה של ערכאה משפטית נמוכה ממנה ולשנות או לבטל אותה.
2- הבעה של הסתייגות או של התנגדות, מחאה לגבי הצעה, החלטה, מדיניות וכד. (^)
2028
עִתִּים
לפעמים.
2029
עֵין הַסְּעָרָה
במרכז העניינים הסוערים, בלב תשומת הלב.
2030
עֵמֶק הַשָׁוֶה
פשרה, הסכם.
2031
עֵרֶך נָקוּב
ערך מדויק המצוין על נייר ערך.
2032
עֵת
זמן.
2033
עֶבֶד נִרְצָע
כינוי לאדם המשועבד באופן מוחלט לאחר. (^)
2034
עֶדְנָה
רכות, עדינות, נעימות, עונג.
2035
עֶזְרַת נָשִים
החלק המוקצה לנשים בבית הכנסת.
2036
עֶלֶם / עַלְמָה
בחור/ה, צעיר/ה.
2037
עֶלֶם חֲמוּדוֹת
צעיר נחמד ומלא חן. (^)
2038
עֶמְדַּת מַפְתֵּחַ
עמדה חשובה, עמדה בעלת השפעה מכרעת.
2039
עֶמְדָּה
1 - דעה, נקודת הראות כלפי נושא מסוים.
2 - תפקיד או מעמד בחברה או בארגון.
3 - מקום שנבחר כדי למלא תפקיד מסוים.
2040
עֶרְגָּה
געגועים, כמיהה, השתוקקות, כיסופים, נהייה.
2041
עַד
נצח, פרק זמן שאין לו סוף.
2042
עַד אֵין קֵץ
עד אינסוף, ללא גבול.
2043
עַד הֲלוֹם
עד כאן.
2044
עַד חָרְמָה
עד להשמדה מוחלטת.
2045
עַד יַעֲבוֹר זַעַם
עד שיירגעו העניינים.
2046
עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ
עד תוך תוכו, עד עומק ליבו, עד למקום העמוק והרגיש ביותר שלו. (^)
2047
עַוְלָה = עָוֶל = עָווֹן
אי-צדק, חטא, עברה.
2048
עַז
חזק ואמיץ.
2049
עַז מֵצַח = עַז פָּנִים
חצוף, גס-רוח.
2050
עַז נֶפֶשׁ = עַז רוּחַ
אמיץ, נועז.
2051
עַיִן טוֹבָה = עַיִן יָפָה
נדיבות, רוחב לב.
2052
עַיִן תַּחַת עַיִן
עיקרון לפיו העונש יהיה בהתאם לעבירה שנעשתה, מידה כנגד מידה, כאשר עשה כן יֵעשֶה לו.
2053
עַיִר
בן של חמור, חמור צעיר.
2054
עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ
למרות שהוא כועס ומתנגד לדבר.
2055
עַל מֵי מְנוּחוֹת
בשלווה, באופן נינוח וללא בעיות.
2056
עַל נְקַלָּה = בְּנָקֵל
בקלות רבה, ללא קושי, בלי להתאמץ.
2057
עַל עֶרֶשֹ דְּוַי
גוסס.
2058
עַל פָּנָיו
לכאורה, במבט ראשון.
2059
עַמִימוּת
אי בהירות.
2060
עַמוּד הַתָּוֶוך
1 - העמוד המרכזי בבניין התומך בגג.
2 - בהשאלה: מישהו או משהו המשמש משען ובסיס לעניין כולו, האיש או הדבר המרכזי, מי שנושא על כתפיו את עיקר המעמסה. (^)
2061
עַרְטִילַאִי
מופשט, לא מוחשי.
2062
עַרְמוֹן
סוג של עץ פרי המניב אגוזים בשם "ערמונים".
2063
עַרְפִיחַ
ערפל המכיל כמות גדולה של פיח או עשן ומסכן את בריאות הציבור. (^)
2064
עַרְפִילִית
גופים שמימיים הנראים (מבעד לטלסקופ או בלעדיו) כפיסת ענן או ערפל. (^)
2065
עַתָּה
עכשיו, כעת.
2066
עָב
ענן.
2067
עָבְרָה בֵּינֵיהֶם רוּחַ רָעָה
הסתכסכו.
2068
עָבַד בִּמְלֹא הַקִיטוֹר
עבד במרץ, בכל הכוח והמהירות.
2069
עָבַר זְמָנוֹ
התיישן, אבד עליו הכלח.
2070
עָבוֹת
עבה, סמיך.
2071
עָג
חג, סב, יצר מעגל (כדוגמת חוני המעגֵל).
2072
עָגוּם
עצוב, נוגה.
2073
עָזַב אוֹתוֹ לְנַפְשוֹ
הרפה ממנו, השאיר אותו לבד.
2074
עָכוּר
דלוח, לא צלול.
2075
עָלָה בְּיָדוֹ
הצליח לבצע משהו.
2076
עָלָה בְּתֹהוּ
הסתיים בכישלון, לא הצליח.
2077
עָלָה לגַרְדוֹם
הוּצא להורג.
2078
עָלָה עַל שִׂרְטוֹן
1 - (כשנאמר על כלי שיט) נתקע על סלע, קרחון, גבעה בים.
2 - בהשאלה: נתקל במכשולים שמונעים התקדמותו.
2079
עָמִית
חבר (לרוב - חבר לעבודה), רע, קולגה.
2080
עָמַד בְּדִבּוּרוֹ
קיים את מה שהבטיח.
2081
עָמַד בְּעֵינוֹ
נשאר כפי שהיה, ללא שינוי.
2082
עָמַד בַּנִּסָּיוֹן
הצליח לגבור על פיתוי לעבור עבירה מוסרית.
2083
עָמַד בַּסְּתִירָה
סתר, היה מנוגד למה שנאמר או נעשה לפניו.
2084
עָמַד מִלֶּכֶת
הפסיק לפעול, נעצר.
2085
עָמַד עַל דַּעְתוֹ
1 - התעקש.
2 - נעשה בעל דעת, השתמש בשכלו והבין דברים.
2086
עָמַד עַל שֶׁלּוֹ
התעקש, לא שינה את עמדתו.
2087
עָמָל
עבודה הכרוכה בטרחה רבה.
2088
עָמוּם
חשוך, לא מבריק, מעורפל ולא ברור.
2089
עָמוּס
1 - מלא וגדוש.
2 - שיש בו צפיפות רבה.
3 - שמוטל עליו לעסוק בדברים רבים.
2090
עָנִי מָרוּד
עני גמור, חסר כל.
2091
עָנֵף
1 - שיש לו ענפים רבים.
2 - מסועף, בעל שלוחות, סניפים וכד.
2092
עָנָו = עַנְוְתָן
צנוע.
2093
עָסִיס
מיץ פֵירות.
2094
עָקַר מִן הַשֹּׁרֶשׁ
שירש, השמיד לחלוטין.
2095
עָקוֹב מִדָּם
רווי בדם, קשה ואכזרי.
2096
עָקוּר
1 - מה שנעקר ממקום גידולו.
2 - בהשאלה: פליט שנעקר מארצו.
2097
עָרְמָה
תכונתו של הערמומי, פקחות המכוונת להונות את האחר.
2098
עָרִיץ
1 - אדם תקיף, קשה, אכזר ורשע.
2 - שליט יחיד אכזר, רודן, טירן.
2099
עָרֵב
1 - נעים, טוב.
2 - נושא באחריות למשהו.
2100
עָרֵל
מי שלא נימול, גוי.
2101
עָרוּם
ערמומי, נוכל.
2102
עָשִׁיר כְּקֹרַח
בעל הון רב, עשיר מופלג.
2103
עָשָׂה (אֶת) דַּרְכּוֹ
התקדם, נע בכיוון מסוים.
2104
עָשָׂה אֶת צִיפּורְנָיו
טיפח את ציפורניו וטיפל בהן (גזז, עיצב, צבע וכד). (^)
2105
עָשָׂה אָזְנוֹ כָּאֲפַרְכֶּסֶת
הקשיב היטב.
2106
עָשָׂה בּוֹ שְׁפָטִים
נקם בו, העניש אותו, נפרע ממנו.
2107
עָשָׂה חַיִל
הצליח מאוד.
2108
עָשָׂה יָד אַחַת
שיתף פעולה.
2109
עָשָׂה לֵילוֹת כְּיָמִים
פעל יום ולילה, ללא מנוחה.
2110
עָשָׂה שָׁמּוֹת (בְּ-)
החריב והרס.
2111
עָשׂוּי לִבְלִי חַת
אמיץ, חסר פחד.
2112
עָתֵק
עצום.
2113
עֹגֶן
מתקן גדול וכבד שמטילים למים מתוך אוניה, ספינה וכד´ כדי לעצור אותה ולהחזיק אותה במקום.
2114
עֹשֶׁק
ניצול, קיפוח, גֶזֶל.
2115
עוֹיֵן
שונא.
2116
עוֹלֶה בְּקָנֶה אֵחָד
מתאים, מסתדר עם, קוהרנטי.
2117
עוֹלָל
תינוק.
2118
עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג
הכל כרגיל.
2119
עוֹמֶס
נֶטֶל או מעמסה המקשים ומכבידים על מישהו.
2120
עוֹפֶר
אייל או צבי צעיר.
2121
עוֹצֵר
מי שהתמנה לשליט זמני מפני שהמלך החוקי אינו מסוגל למלא את תפקידו מסיבה כלשהי, כגון גיל צעיר. (^)
2122
עוּר! = עוּרָה!
1 - קום! התעורר!
2 - התעודד!
2123
פִיקְטִיבִי
מדומה, בדוי.
2124
פֵאוֹדָל
בעל אחוזה, שאדמותיו מעובדות על ידי אריסים.
2125
פֶדֶרָצְיָה
התאחדות, אגודה לה שותפים מספר גופים.
2126
פֶנוֹמֶנָלִי
יוצא מגדר הרגיל, מדהים.
2127
פְּאוֹת לְחָיַיִם
שיער שגֶבֶר מצמח על לחייו.
2128
פְּדוּת
גאולה, הצלה, שחרור.
2129
פְּזִיזוּת
פעולה נמהרת ללא מחשבה או שיקול דעת.
2130
פְּזוּרָה
תפוצה, התפזרות עם על פני מקומות שונים.
2131
פְּחָת
ירידה בערך או בכמות בשל תהליכים כגון: התיישנות, בלאי וכו.
2132
פְּלִיָּה
שליפה, על-פי-רוב של כינים או פשפשים (משיער, בגדים וכו).
2133
פְּלָאִים
מאוד, באופן מפליא בקיצוניותו.
2134
פְּלָצוּר = לָסוֹ
חבל ארוך, שבקצהו לולאה, המשמש בוקרים ללכידת סוסים מרחוק.
2135
פְּלוּמָה
שערות או נוצות דקות ועדינות.
2136
פְּסִיחָה
דילוג.
2137
פְּסִיקָה
החלטה רשמית של בית משפט בפסק דין.
2138
פְּעִימָה
אחת מתוך סדרה של דפיקות.
2139
פְּקִיעָה
1 - הישברות, היקרעות, הינתקות.
2 - סיום התוקף, ביטול.
2140
פְּרִי בֶּטֶן
צאצא, מי שיצא מבטנה של האם.
2141
פְּרִיבִילֶגְיָה
זכות יתר, הטבה מיוחדת, יחס מועדף שאחרים לא מקבלים.
2142
פְּרִיחָה
שגשוג, הצלחה.
2143
פְּרִימָה
התרת תפר בבגד. (^)
2144
פְּרִיעָה = פֵּרָעוֹן
פדיון, תשלום חוב.
2145
פְּרִיצַת דֶּרֶךְ
התפתחות חשובה ומשמעותית בתחום האישי, החברתי, הפוליטי וכד´; תגלית מעניינת במיוחד, תגלית מהפכנית, בעיקר בתחום המדע.
2146
פְּרֶה-הִיסְטוֹרִי
מתקופות קדומות מאוד.
2147
פְּרֶמְיֵירָה
הצגת הבכורה, ההופעה הראשונה.
2148
פְּרַקְטִי
1 - תכליתי, שימושי, מעשי.
2- (לגבי אדם) ריאלי, מי ששוקל ומקבל החלטות מעשיות והגיוניות שיש בהן תועלת.
2149
פְּרַקְלִיט
עורך-דין.
2150
פְּרוֹבִינְצְיָה
עיר שדה, מקום הנמצא הרחק מהבירה או ממרכזי התרבות של המדינה.
2151
פְּרוֹבוֹקַצְיָה
פעולת התגרות, פעולה שנועדה לעורר תגובה שלילית.
2152
פְּרוֹלוֹג
הקדמה, פתח דבר (מופיע לפני תחילת הסיפור).
2153
פְּרוֹפִיל = צְדוּדִית
מראה מהצד.
2154
פְּתִיל
חוט, חבל דק.
2155
פְּתַלְתַּל
עקלקל, מפותל, לא ישר.
2156
פִּגְיוֹן
סכין דמוי חרב קצרה המשמש לקרב פנים אל פנים.
2157
פִּדְיוֹן
1 - גאולה בכסף, תשלום כסף תמורת שחרור אדם או חפץ.
2 - בהשאלה: הצלה, גאולה, חילוץ מצרה.
2158
פִּזּוּר נֶפֶש = פִּזּוּר דַּעַת
חוסר ריכוז, בלבול, מצבו של מי שהינו פְּזוּר נֶפֶשׁ/דַּעַת.
2159
פִּיו וְלִבּוֹ שָוִים
גלוי לב, כֵּן, מדבר כמו שהוא חושב.
2160
פִּיוּס
השלמה, התרצות, שיכוך הרוגז.
2161
פִּיזּוּז
ריקוד, כִּרְכּוּר.
2162
פִּיטּוּם
האכלה מרובה, האבסה.
2163
פִּיכֵּחַ
אדם שדעתו צלולה, שאינו שיכור.
2164
פִּילּוּחַ
בִּיתוּר, חדירה מבעד למשהו.
2165
פִּילּוּס
סלילה, הבקעת דרך.
2166
פִּיסֵּח
צולע, חיגר.
2167
פִּיק בִּרְכַּיִם
רעידת הברכיים מפחד או מחולשה.
2168
פִּיר
חפירה, בור, גומה.
2169
פִּכְפּוּך
נביעה, זרימה.
2170
פִּלּוּג
פירוד, התרחקות של קבוצות שהיו שייכות לקבוצה אחת (ההיפך מאיחוד).
2171
פִּסָּה
חתיכה קטנה.
2172
פִּעְנוּחַ
הבנת הפשר, מציאת פתרון.
2173
פִּרְיוֹן
פוריות בהולדה או בעבודה (מידת התוצרת ביחס להשקעה).
2174
פִּשְׁפּוּשׁ
בדיקה, חיפוש, חיטוט.
2175
פֵּשֶׁר
מובן, משמעות, פירוש.
2176
פֶּה אֶחָד
בדעה אחת, בהסכמה כללית.
2177
פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיוֹת
כינוי לבעל כושר ביטוי מעולה. (^)
2178
פֶּלֶג
1 - נחל מים קטן.
2 - חלק, מחצית.
3 - חלק ממפלגה או מהחברה שהתפלג ונפרד מאחרים.
2179
פֶּלֶך
1 - חבל ארץ, נפה, מחוז, גליל.
2 - מוט שעליו נכרכים חוטים בתהליך הטווייה או האריגה, כישור.
2180
פֶּלֶס
מכשיר המשמש כדי לקבוע שדבר מה הוא אופקי.
2181
פֶּן = שֶמָּא
כדי שלא, לְבַל.
2182
פֶּסִימִי
מצפה תמיד לרע, ורואה את הצד השלילי בכל דבר. (^)
2183
פֶּסַע
צעד, שעל, פעם, פסיעה.
2184
פֶּרִיפֶרְיָה
הישובים שמסביב לישוב מרכזי.
2185
פֶּרֶד
1 - בן הכלאיים של חמור וסוסה.
2 - מספר אי-זוגי (גם פֶּרֶט).
2186
פֶּתִי
תמים, מי שמאמין לכל דבר שאומרים לו וקל לרמות אותו.
2187
פַּג
תינוק שנולד לפני זמנו.
2188
פַּדַּחַת
מצח.
2189
פַּח
מלכודת, מכשול, תקלה.
2190
פַּטְרוֹן
1 - אדם המטיל מרות על הכפופים לו ויחד עם זאת מגן עליהם ודואג לצורכיהם.
2 - אדם או גוף הפורש את חסותו על משהו או מישהו, ובייחוד על אומנים, סופרים וכד, תומך בהם ומסייעלהם. (^)
2191
פַּך
כלי קטן לנוזלים.
2192
פַּסְטוֹרָלִי
כפרי, שָׁלֵו, שמאפיין את החיים בטבע.
2193
פַּסְקָנִי
החלטי, נחרץ, נעדר כל ספק.
2194
פַּרְבָר
אזור מגורים בשולי העיר.
2195
פַּרְגּוֹד
מסך, וילון, מחיצה.
2196
פַּרְסָה
1 - החלק הקשה שבתחתית הרגליים של בעלי-חיים, טֶלֶף.
2 - יחידת מרחק (כארבעה וחצי ק"מ).
2197
פַּת
כינוי ללחם כמזון בסיסי או לארוחה.
2198
פָּגִיעַ
שקל לפגוע בו; רגיש, נעלב בקלות.
2199
פָּז
זהב.
2200
פָּכַר אֶת יָדָיו
ביטוי ללחץ, לחרדה ואף לייאוש.
2201
פָּמַלְיָה
חבורת בני לוויה.
2202
פָּן
צד (ברבים: פנים).
2203
פָּסִיבִי
סביל, לא פעיל.
2204
פָּעוֹט
ילד קטן שעבר גיל ינקות.
2205
פָּצִיפִיסְט
שוחר שלום, מתנגד למלחמה ולשפיכות דמים.
2206
פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ
לא יכול היה להבליג יותר.
2207
פָּרִיך
מתפורר בקלות.
2208
פָּרָדוֹקְס
סתירה של המקובל, מצב שבו חוקי ההיגיון והמציאות סותרים בעליל.
2209
פָּרָשַׁת דְּרָכִים
1 - צומת, הצטלבות דרכים.
2 - בהשאלה: מצב של תהייה וחוסר ידיעה לאן לפנות. (^)
2210
פָּרוֹדְיָה
יצירה שנכתבת במטרה ליצור חיקוי לעגני ושנון ליצירה אחרת, למצב או לאדם.
2211
פָּתֵטִי
מעורר לעג ורחמים בשל הניסיון להיות מה שאינו, מגוחך, נלעג. (^)
2212
פּוֹגְרוֹם
פרעות, מעשי רצח ואלימות מאורגנים נגד קבוצה מסוימת.
2213
פּוֹזִיטִיבִי
חיובי.
2214
פּוֹלִיגַמְיָה
נִשואי גבר להרבה נשים.
2215
פּוֹרֶה
1 - שיבולו רב.
2 - בהשאלה: יעיל ומביא לתפוקה רבה.
2216
פּוֹשֵׁט יָד
קבצן.
2217
פּוּזְמָק
גרב.
2218
פּוּחְלָץ
עור של בעל חיים ממולא בחומר כלשהו כמו קש או צמר גפן, הנראה כבעל החיים החי.
2219
פּוּמְבִּי
מפורסם, גלוי לכול, פתוח לציבור.
2220
פּוּנְדָק
אכסניה, בית מלון.
2221
פּוּר
גורל, מזל, הגרלה.
2222
פּומְפִּיָה
מִגְרֶרֶת, כלי מטבח המשמש לחיתוך ירקות עד דק.
2223
פוֹבְיָה
פחד, בעת (משמש גם כסופית במילים מורכבות, כמו: קלאוסטרופוביה - פחד מהימצאות במקומות סגורים).
2224
פוֹלְקְלוֹר
יצירות עממיות כגון אגדות, שירים, ריקודים, מנהגים ואמונות.
2225
צְוָוחָה
צריחה, צעקה חזקה (מתוך כאב, פחד או התרגשות).
2226
צְמִיתוּת
נצח, לעולמי עד.
2227
צְנִים
טוסט, פכסם.
2228
צְרִיחַ
מגדל צר המזדקר מתוך מבנה גדול.
2229
צְרוֹר
חבילה, קבוצת עצמים.
2230
צִי
קבוצת אוניות בעלות ייעוד משותף.
2231
צִיוִילִיזָצְיָה
תרבות, ובייחוד מכלול ההישגים של תרבויות גדולות.
2232
צִינִי
לעגני, מזלזל במקובל.
2233
צִינוֹק
חדר צר ואפל בבית סוהר, לשם נשלחים אסירים כעונש.
2234
צִיקְלוֹפּ
ענק אגדי בעל עין אחת במרכז מצחו. (^)
2235
צִיתּוּת
האזנה או הקשבה בסתר, ללא רשות; הרבה פעמים תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים.
2236
צִלְצָל
כידון המחובר לחבל ארוך, המשמש לציד ימי. (^)
2237
צִקְצוּק
1 - קול אופייני הנוצר על-ידי הנעת הלשון בין השיניים לחניכיים והמשמש בעיקר להבעת רחמים, צער, פקפוק וכד´.
2 - קול הנשמע כמו ´ציק-ציק´ והמופק על-ידי מכשיר, מכונה וכד´; נקישות או דפיקות חוזרות ונשנות. (^)
2238
צֶלֶם
דמות, צורה.
2239
צַח
זך, טהור, נקי.
2240
צַחֲנָה
סירחון.
2241
צַחוּת לָשוֹן = לָשוֹן צֶחָה
שימוש בשפה נאה.
2242
צַמְרִירִי
מכוסה צמר, או בעל תכונות של צמר, כגון רכוּת ושעירוּת.
2243
צַר = צוֹרֵר = קָם
אויב, שונא.
2244
צַר אוֹפֶק (= צר אופקים)
מוגבל בראיית עולמו, בעל תפיסה מצומצמת ביותר.
2245
צָבוּעַ
אדם המעמיד פנים כאילו הדעות או הרגשות שהוא מביע הם אמיתיים, בעוד שהוא מסווה את אופיו האמיתי.
2246
צָג
מסך.
2247
צָהֳלָה
1 - צחוק, קריאת שמחה וגיל.
2 - צניפה, הקול שמשמיע הסוס.
2248
צָחִיחַ
יבש, חרב, מחוסר מים.
2249
צָחוֹר
לבן.
2250
צָלְחָה דַרְכּוֹ
הצליח, נחל הצלחה.
2251
צָמִיג
סמיך, דביק.
2252
צָמִית
איכר (אריס) המשועבד לעולם.
2253
צָנוּם
כחוש, רזה.
2254
צָפוּן
נסתר, נעלם, טמיר, מוכמן, טמון.
2255
צָרוּב
שרוף, נכווה.
2256
צָרוּף
נקי, טהור, מזוקק, שאין בו דופי.
2257
צָרוּת עַיִן
1 - קנאה, קושי לראות אחרים בהצלחתם.
2 - קמצנות.
2258
צֹהַר
אשנב, חלון קטן, חָרָך.
2259
צֹרֶךְ (צַו) הַשָּׁעָה
דבר נחוץ ביותר, הדבר הדרוש והנכון בנקודה זו בזמן.
2260
צוֹנֵן
1 - קריר.
2 - בהשאלה: לא נלהב.
2261
צוֹרֵם
1 - מרגיז או בלתי נעים לשמיעה.
2 - בהשאלה: מעיד על חוסר הרמוניה.
2262
צוֹרֵף
אומן העוסק בעיצוב תכשיטים וחפצי נוי מכסף וזהב.
2263
קְדֵרָה
קלחת, כלי כבד ועמוק לבישול.
2264
קְווּצָּה
קבוצה של שערות, ציצת שערות. (^)
2265
קְטָטָה
ריב, תגרה.
2266
קְטוֹרֶת
תערובת של צמחי בושם, שכאשר שורפים אותם הם מפיצים ריח ניחוח. (^)
2267
קְלִיָּה
חימום וייבוש של מזון.
2268
קְלִיעָה
יצירת מקלעת: ליפוף שיער, ענפים, חוטים וכיו"ב ליצירת צמה או אריג; שזירה, אריגה.
2269
קְלִישָׁאָה
ביטוי שבלוני, ביטוי נדוש.
2270
קְלַסְתְּרוֹן
שיבוץ חלקים שונים להרכבת פניו של אדם.
2271
קְלַסְתֵּר פָּנִים
תווי פניו של האדם.
2272
קְלוֹקֵל
גרוע, נחות, ירוד.
2273
קְנוּנְיָה
הסכם חשאי שנעשה כדי להערים על מישהו.
2274
קְרִיטֶרְיוֹן
אמת מידה לשיפוט, אבן-בוֹחָן.
2275
קְרִיסָה
התמוטטות.
2276
קְרִישָׁה
הפיכה של נוזל לסמיך.
2277
קְרָבַיִם
האברים הפנימיים שבגוף.
2278
קְשִׁירַת קֶשֶׁר
התחברות אנשים לשם מרד או התקוממות.
2279
קְשֵׁה לֵב
רשע.
2280
קְשֵׁה עֹרֶף
עקשן, סרבן.
2281
קְשֶׁה יוֹם
אדם שמציאות חייו קשה, שקשה לו להתפרנס.
2282
קִבֵּל עֹל מִצְווֹת
הפך לדתי.
2283
קִבּוּץ
ריכוז למקום אחד, איסוף, ליקוט.
2284
קִיבּוֹלֶת
נפח, התכולה שגוף יכול להכיל.
2285
קִידָּה
השתחוות קלה.
2286
קִידּוּד
העברה לקוד, הצפנה.
2287
קִיטוֹר
אדים, הבל סמיך שנוצר על ידי התאיידות של מים רותחים.
2288
קִילּוּחַ
זרימה, שטף.
2289
קִינָה
הספד, שיר אבל.
2290
קִיפַּח אֶת חַיָּיו
נהרג (קיפח את חייו של מישהו - גרם למותו).
2291
קִלְשׁוֹן
כלי חקלאי דמוי מזלג גדול המשמש להעמסת תבואה.
2292
קִנְטוּר
הקנטה, סניטה, הכעסה, הרגזה, עקיצה.
2293
קִנְיָן
רכוש.
2294
קִפֵּד אֶת פְּתִיל חַיָיו
נהרג במפתיע (בדרך כלל בעודו צעיר).
2295
קִצְבָּה
תשלום קבוע שניתן על בסיס זכאות מיוחדת.
2296
קִרְטוּעַ
התנדנדות והטלטלות בחוסר יציבות.
2297
קִרְצוּף
שפשוף, גירוד בחוזקה (בדרך כלל כדי לנקות).
2298
קֵהֶה
שאינו חד.
2299
קֵהוּת חוּשִׁים
חושים שאינם חדים, חושים מטושטשים, חוסר שימת לב.
2300
קֵץ
סוף.
2301
קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן
מי שמנסה להשיג שני דברים בבת אחת ומפסיד את שניהם. (^)
2302
קֵרוּי
התקנת תקרה, עשיית גג.
2303
קֶדֶם
1 - תקופות קדומות, ימים קדמונים.
2 - צד מזרח. מצוין גם במילים: קֵדְמָה, קָדִימָה, קָדִים.
2304
קֶלַח
אשכול התירס שבו מצויים הגרגרים. (^)
2305
קֶלַע
רוגטקה. כלי קטן, עשוי עור או חבל, המשמש ליידוי של אבנים למרחק.
2306
קֶסֶת
כלי לדיו, דְּיוֹתָה.
2307
קֶרֶן רְחוֹב
פינת רחוב.
2308
קֶרֶס
וו כפוף.
2309
קֶשֶׁב
האזנה, תשומת לב לנאמר, הטיית אוזן.
2310
קֶשֶׁר דָּם
קירבת משפחה.
2311
קַבַּרְנִיט
1 - רב חובל, מפקד אוניה/מטוס.
2 - בהשאלה: מנהיג של קבוצה.
2312
קַדָּר
יוצר כלי חרס.
2313
קַל דַּעַת
פזיז, נמהר, שלא שוקל את צעדיו.
2314
קַל רַגְלַיִם
רץ מהר, זריז.
2315
קַל תְּפִיסָה
שמבין דברים בקלות ובמהירות.
2316
קַלַּחַת
1 - סיר גדול לבישול, דוּד.
2 - עשייה סוערת ונרגשת, תסבוכת, מרקחה.
2317
קַלּוּת רֹאשׁ
התנהגות חסרת רצינות.
2318
קַמְצוּץ
כמות קטנה מאוד, הכמות שלוקחים בקצות האצבעות.
2319
קַנְטְרָן
שמרבה להקניט, שנוהג לסכסך ולהרגיז.
2320
קַנַּאי
מי שדבק ברעיון באופן קיצוני, אדוק, פנאטי.
2321
קַצָּב
בעל אטליז.
2322
קַרְקֶפֶת
העור המכסה את הראש או הראש עצמו.
2323
קַת
1 - החלק האחורי של כלי נשק אישי שמשעינים על הכתף בזמן הירי. 2 - ידית עץ ארוכה בכלֵי עבודה מסוימים. (^)
2324
קָדְרוּ פָּנָיו
התעצב מאד.
2325
קָדֶנְצְיָה
תקופה קצובה לפעילות רשות נבחרת.
2326
קָט
קטן, זעיר.
2327
קָטִיף
איסוף פירות מן העצים.
2328
קָטֹנְתִּי
ביטוי שנאמר מתוך הצטנעות: "אינני ראוי למה שזכיתי לו" (כבוד, יוקרה וכו´).
2329
קָטוּם
שנכרת ונקצץ קצהו/ראשו.
2330
קָלְטָה אָזְנוֹ
שמע במקרה.
2331
קָלִי
טוסט, צנים, פכסם.
2332
קָלִיט
שקל לקלוט אותו, נתפס בקלות.
2333
קָלוֹן
בזיון, חרפה, בושה.
2334
קָלוֹרְיָה
יחידת מידה לחום.
2335
קָלוּשׁ
דליל, חלש, רופף.
2336
קָמוּר = מְקֻמָּר
עשוי בצורת קשת או כיפה, גבנוני.
2337
קָנִיבַּל
אוכל אדם.
2338
קָנָה לוֹ שֵׁם
התפרסם.
2339
קָעוּר
עשוי בצורת קערה, שקוע כלפי פנים.
2340
קָץ
מאס, בחל, היה לו לזרא.
2341
קָצִיר
חיתוך שיבולי התבואה ואיסופן.
2342
קָצָה נַפְשׁוֹ
נמאס עליו.
2343
קָצוּב
קבוע בכמותו, מדוד ומוגדר.
2344
קָרַם עוֹר וְגִידִים
הלך ונוצר, הלך ונעשה, מוּמש באופן מעשי.
2345
קָרָא בֵּין הַשּוּרוֹת = קָרָא בֵּין הַשּׁיטִין
תפס את הכוונה הסמויה שבדבר, הבין את הרמז.
2346
קָרָא דְרוֹר
שילח לחופשי, שחרר.
2347
קָרָא תִּגָר
ערער, בא בטענות, התריס, יצא נגד.
2348
קָרוּסֶלָה
מתקן שעשועים שבו מושבים הנעים במעגל, סחַרחֶרֶת.
2349
קָשִׁישׁ
זקן, ישיש.
2350
קָשֶׁה מִנְּשֹׂא
קשה באופן בלתי נסבל.
2351
קָתֶדְרָה
במה קטנה, דוכן מוגבה שעליו עומד מרצה או נואם.
2352
קֹצֶר יָד
חוסר יכולת, אין-אונים, אוזלת יד, אימפוטנציה.
2353
קֹצֶר רוּחַ
חוסר סבלנות, חוסר מנוחה.
2354
קֹרַץ מֵחוֹמֶר מְסוּיָם
בעל תכונות או כישורים מסוימים.
2355
קוֹד
שיטה שבה מיוצגת מילה על-ידי סימנים מוסכמים, צופן.
2356
קוֹלֶגָה
חבר למקצוע או לתפקיד, עמית.
2357
קוֹלָר
שרשרת התלויה על הצוואר.
2358
קוֹלוֹנְיָה
טריטוריה, לרוב מעבר לים, הכבושה ומנוהלת בידי מדינה זרה, אשר שולטת בה שליטה מלאה מבחינה מדינית, כלכלית ותרבותית. (^)
2359
קוֹלוֹסָאלִי
ענקי, עצום, כביר. (^)
2360
קוֹמְפּוֹזִיטוֹר
מַלְחִין.
2361
קוֹמֶץ = קַמְצוּץ
כמות קטנה.
2362
קוֹנְטֶקְסְט
הֶקְשֵׁר, סביבת הנתונים שעל פיהם נלמדת המשמעות.
2363
קוֹנְסֶרְבָטִיבִי
שמרני, מי שנמנע משינויים ודבק בישן.
2364
קוֹנְפְלִיקְט
ניגוד, מחלוקת, מאבק.
2365
קוֹנְפֶדֶרָצְיָה
התאגדות של מדינות בתחומים מסוימים כך שכל אחת שומרת על עצמאותה. (^)
2366
קוֹנְפוֹרְמִיסְט
מי שנוהג בקונפורמיות: הולך בתלם, מקבל מרות, צייתן.
2367
קוֹנְצֶנְזוּס
הסכמה כללית.
2368
קוֹנְקְרֶטִי
מוחשי, ספציפי.
2369
קוֹנוּס
חרוט, גוף מחודד שבסיסו עגול.
2370
קוֹסְמוֹס
תבל, יקום, עולם.
2371
קוֹר רוּחַ
שליטה עצמית, בייחוד במצב של מתח וסכנה. (^)
2372
קוֹרֶלַצְיָה
תלות של שני דברים זה בזה, מִתְאָם.
2373
קוֹרַת גַּג
בית, מקום מגורים.
2374
קוֹשֵׁר
מי שמתכנן קֶשֶׁר (הפיכת השלטון), מי שמתכוון למרוד, מתקומם.
2375
קוּלִינָארִי
הקשור להכנת אוכל.
2376
קוּנְדֵּסוּת
מעשי שובבות, תעלולים.
2377
קוּף הַמַּחַט
החור שבראש המחט.
2378
קוּר
חוט דקיק שנטווה על-ידי חרקים וזחלים.
2379
קוּרְנָס
פטיש כבד.
2380
קוּשִיָה
שאלה קשה.
2381
רְאָיָה
הוכחה, עדות.
2382
רְבִיצָה
השׂתרעות, שהייה מרובה במקום אחד.
2383
רְבָב
כתם, פגם.
2384
רְגִימָה
יידוי אבנים, סקילה.
2385
רְדִיד
צעיף, כיסוי לכתפיים.
2386
רְוָיָה
תחושת גודש או עודף.
2387
רְטִיָּה
תחבושת ששמים על פצע.
2388
רְכִינָה
התכופפות, גהירה, גחינה.
2389
רְכִיסָה
סגירת רוכסן או כפתור.
2390
רְמִיסָה
דריסה, דריכה ומעיכה. (^)
2391
רְעַבְתָּן
גרגרן, זללן.
2392
רְעָלָה
צעיף לכיסוי הפנים.
2393
רְפֵה שֵׂכֶל
מוגבל בשכלו.
2394
רְצִיף
משטח המשמש להמתנה או להליכה של בני אדם, בדרך-כלל במקומות שבהם עוצרים כלי תחבורה, כגון רכבות, אוניות, אוטובוסים וכיו"ב.
2395
רְקִיעָה
דריכה בכוח, הקשת הרגל בקרקע.
2396
רְשׁוּת הַיָּחִיד
מקום השייך לאדם או למוסד פרטי.
2397
רְשׁוּת הָרַבִּים
מקום ציבורי.
2398
רְתִימָה
1 - קשירת בהמה לעגלה, מחרשה, מרכבה וכד.
2 - בהשאלה: גיוס מישהו לביצוע משימה כלשהי. (^)
2399
רִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה
חשוב מכל האחרים, בחשיבות ראשונה.
2400
רִחְרוּחַ
1 - מאמץ להריח.
2 - בהשאלה: רחרחנות, חטטנות, ניסיון לגלות את סודותיהם של אחרים.
2401
רִיטּוּשׁ
קריעה לגזרים, שיסוע.
2402
רִיטוּאָל
1 - טקס, פולחן.
2 - בהשאלה: סדר פעולות קבוע.
2403
רִיפָּה אֶת יָדָיו
החליש את מרצו ונכונותו של מישהו, ייאש אותו, הניא אותו, הוציא לו את הרוח מהמפרשים.
2404
רִיצּוּד
1 - (כשנאמר על קרני שמש, אור וכד) תנועות מהירות ומקריות לכל עבר.
2 - (כשנאמר על עיניים) התרוצצות העיניים בחוריהן בחוסר מנוחה.
3 - (כשנאמר על תמונת טלוויזיה) תזוזות מקוטעות עקב תקלה טכנית. (^)
2405
רִיצּוּי
פִּיוס, שיכוך הכעס.
2406
רִיצּוּי עוֹנֶשׁ
מילוי תקופת המאסר.
2407
רִיק
ואקום, אַיִן.
2408
רִמָּה
זחל של חרקים מסוימים.
2409
רִסּוּן
איפוק.
2410
רִתְמָה
מערכת הרצועות הקושרת את הבהמה לרוכב/לעגלה וכו.
2411
רֵחַיִם
מתקן עשוי אבנים שבעזרתן נטחנת החיטה לקמח (האבן העליונה נקראת רֶכֶב, והתחתונה שֶכֶב).
2412
רֵטוֹרִיקָה
תורת הנאום, היכולת לשכנע באמצעות טיעונים.
2413
רֵיאָלִי
1 - מציאותי.
2 - מעשי, ניתן לביצוע.
2414
רֵעַ
חבר, ידיד, עמית.
2415
רֶגֶב
גוש עפר.
2416
רֶטֶט
רעד.
2417
רֶכֶס
שרשרת הרים או גבעות.
2418
רֶמֶשׂ
שם כולל לחרקים וזוחלים למיניהם.
2419
רֶסֶן
1 - רתמת ראש הבהמה.
2 - בהשאלה: סייג, מגבלה, בלימה.
2420
רֶפֶש
בוץ, לכלוך.
2421
רֶתַע
נסיגה לאחור, רתיעה.
2422
רַאַוְתָן
אוהב להראות את עצמו ולהרשים אחרים (מציג עצמו כאילו היה חלון ראוה).
2423
רַב תַּכְלִיתִי
שמשמש למטרות רבות.
2424
רַבְרְבָן
יהיר, שחצן.
2425
רַחַשׁ
תנועה, רִשרוש.
2426
רַחוּם
רחמן, מלא רחמים.
2427
רַך לֵב = מוּג לֵב
פחדן.
2428
רַכִּיכָה
בעל חיים חסר חוליות.
2429
רַם דֶּרֶג
רם מעלה, חשוב, נכבד.
2430
רַנְדּוֹמָלִי
אקראי, שנקבע באופן שרירותי.
2431
רַף
1 - מדף, קורה.
2 - בהשאלה: סף, דרישה, אתגר.
2432
רַפְרֶפֶת
פודינג, מאכל קינוח.
2433
רַצְיוֹנָלִי
הגיוני, שכלתני.
2434
רַשְׁלָנוּת
1 - אי-אכפתיות, חוסר דיוק.
2 - התנהגות לא אחראית, חסרת זהירות. (^)
2435
רָאָה אֶת הַנּוֹלָד
צפה את העתיד.
2436
רָאָה עַיִן בְּעַיִן
ראה מתוך אותה זווית ראייה, הסכים לחלוטין. (^)
2437
רָבִיד
שרשרת לצוואר, ענק.
2438
רָדִיקָלִי
קיצוני.
2439
רָדוּד
לא עמוק.
2440
רָהוּט
שוטף, שגור.
2441
רָז
סוד, תעלומה.
2442
רָחוֹק מִמֶּנוּ שְׁנוֹת אוֹר
חיים בעולמות שונים לחלוטין.
2443
רָמָה
1 - אֵזור הררי גבוה.
2 - דרגה, רובד.
2444
רָעַד כְּעָלֶה נִדָּף
רעד מאוד מתוך פחד גדול, התחלחל, חשש מאוד.
2445
רָעַד כְּעָלֶה נִדָּף
רעד מאוד מתוך פחד גדול, התחלחל, חשש מאוד.
2446
רָעָה חוֹלָה
תופעה שלילית.
2447
רָעוּל
מכוסה ברעלה, שפניו מכוסים בבד.
2448
רָעוּעַ
1 - מט לנפול, שבור, פגום.
2 - בהשאלה: חלש, רופף.
2449
רָפֶה
חלש, חסר כוח.
2450
רָצוּץ
1 - (כשנאמר על עצמות, על גולגולות וכד´) שבור, מנופץ, מרוסק.
2 - (כשנאמר על שפה, דיבור וכד´) מקוטע, שסוע.
3 - עייף ויגע, מותש, תשוש, שרוי באפיסת כוחות. (^)
2451
רָקִיעַ
שמיים.
2452
רָקִיק
עוגייה שטוחה, ביסקוויט, תופין.
2453
רָשׁ
עני, דל, אביון, מך.
2454
רָתַם אֶת הָעֲגָלָה לִפְנֵי הַסּוּסִים
קִלקל מכיוון שלא פעל בסדר הגיוני, עשה מוקדם את מה שעדיף שיקרה מאוחר יותר.
2455
רֹאשׁ לַשּׁוּעֲלִים
ראשון בין חלשים/בינוניים.
2456
רֹחַב יָד = רֹחַב לֵב
נדיבות.
2457
רוֹאֶה שְׁחוֹרוֹת
צופה עתיד קודר, פֶּסִימִיסְט.
2458
רוֹבֶד
שיכבה, נידבך.
2459
רוֹדֵף בֶּצַע
להוט אחר כסף, אוהב ממון. (^)
2460
רוֹדֵף שְׂרָרָה
להוט אחר הכבוד שבשלטון.
2461
רוֹדָן
דיקטטור, טירן, עריץ.
2462
רוֹוֵחַ
נפוץ, מצוי.
2463
רוֹכְסָן
ריצרץ.
2464
רוֹכֵל
מי שמוכר את מרכולתו.
2465
רוֹמָח
חנית, כידון.
2466
רוֹפֵס
רך, חלוש, רופף.
2467
רוֹפֵף
לא יציב, חלש.
2468
רוּחַ פְּרָצִים
רוח חזקה הפורצת מכיוונים שונים דרך פתחים אחדים. (^)
2469
רוּחַ קָדִים
רוח מזרחית יבשה וחמה.
2470
רוּם
גובה.
2471
שִיוָּה בְּנַפְשוֹ
תיאר לעצמו.
2472
שְׁאֵר בָּשָׂר
קרוב משפחה.
2473
שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה
שריד קטן ודל שנשאר מקבוצה שהושמדה כמעט כולה.
2474
שְׁאַט נֶפֶש
סלידה, מיאוס.
2475
שְׁאוֹל
גיהינום, תופת.
2476
שְׁבָב
1 - רסיס, חלקיק הניתז בשעת עיבוד מתכת או חטיבת עצים.
2 - CHIP במחשב.
2477
שְׁוֵה נֶפֶשׁ
אדיש.
2478
שְׁזִירָה
קליעת חוטים ושילובם ליצירת חוט עבה יותר או חבל.
2479
שְׁחִיקָה
1 - כתישה, כתיתה, פרור לאבקה.
2 - בהשאלה: התשה.
2480
שְׁחָקִים
שמיים.
2481
שְׁיָר
שארית, מה שנותר.
2482
שְׁמִיטָּה
עזיבה, ויתור, נטישה.
2483
שְׁנִינָה
1 - חידוד, אמירה חריפה שיש בה עוקץ.
2 - לעג, בוז (בעיקר בצירופים כגון היה לשנינה, היה למשל ולשנינה). (^)
2484
שְׁנַת יְשָׁרִים
שינה עמוקה, ללא נדודי שינה.
2485
שְׁנַת שְׁמִיטָּה
הפסקת עיבוד הקרקע וביטול החובות מדי שנה שביעית.
2486
שְׁנָתוֹת
קווים או סימנים על כלי מדידה, לציון הגדלים הנמדדים.
2487
שְׁעַת כּוֹשֶר
הזדמנות מתאימה.
2488
שְׁעָטָה
ריצה מהירה תוך השמעת קולות רמים של הרגליים.
2489
שְׁקִיקָה
תשוקה, חשק עז.
2490
שְׁרִירוּתִי
שנעשה "סתם", שאין לו סיבה הגיונית או הצדקה, שמבוסס על גחמות.
2491
שְׁתִי וָעֵרֶב
לאורך ולרוחב.
2492
שְׁתַדְלָן
משתדל לטובת אחרים, עסקן.
2493
שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנוֹם
סבל רב, ייסורים קשים.
2494
שִׁבְעָתַיִם
פי כמה, עשרת מונים.
2495
שִׁגְעוֹן גַּדְלוּת
הפרעה נפשית שהלוקה בה מאמין כי הוא אישיות חשובה או שיש לו כוחות מיוחדים. בלועזית: מגלומניה. (^)
2496
שִׁחֵת דְּבָרָיו לָרִיק
דיבר סתם, דבריו לא התקבלו.
2497
שִׁחֵת זְמַנּוֹ לָרִיק
ביזבז את זמנו.
2498
שִׁיג וָשִׂיח
חילופי דברים, מגע עם גורם כלשהו.
2499
שִׁידָּה
ארון נמוך.
2500
שִׁיוַע
1 - צעק, זעק, קרא לעזרה.
2 - בהשאלה: היה זקוק מאוד למשהו.
2501
שִׁיכּוּך
ריכוך, הקהיה, הקלה.
2502
שִׁיסּוּי
גירוי לתקוף, הסתה לתקיפת מישהו.
2503
שִׁיסּוּעַ
ביתוק, קריעה לשניים.
2504
שִׁיעוּר
1 - כמות יחסית.
2 - מידה (בדרך כלל נאמר בהקשר לדברים שאינם ניתנים למדידה).
2505
שִׁיפּוֹן
אחד ממיני התבואה.
2506
שִׁירַת הַבַּרְבּוּר
כינוי ליצירה הטובה האחרונה של אומן לפני הפסקת פעילותו או מותו.
2507
שִׁכְתּוּב
כתיבה מחדש, ניסוח מחדש של דבר שכבר היה כתוב.
2508
שִׁלְהֵי
סוף, סיום.
2509
שִׁלְהוּב
גרימת התרגשות רבה, ליבוי יצרים, רגשות.
2510
שִׁמְצָה
חרפה, גנאי.
2511
שִׁנֵּס מָתְנַיִם
נערך במרץ לביצוע משימה. (^)
2512
שִׁעֲתוּק
העתקה מדויקת של יצירה מקורית.
2513
שִׁעוּר
מידה, כמות, גודל.
2514
שִׁפְלוּת
נבזות, שחיתות, ניוון מוסרי.
2515
שִׁקּוּף
הצגת דבר כפי שהוא; הצגה אמינה של דבר באמצעות דבר אחר המצביע על מהותו.
2516
שִׁרְבּוּט
רישום סימנים שונים ללא משמעות, קשקוש.
2517
שֵׁינָה טְרוּפָה
שינה לא מסודרת, רצופת התעוררויות וסיוטים.
2518
שֵׁכָר
משקה משכר.
2519
שֶׁבֶר כְּלִי
אדם שבור, חולני וחלש.
2520
שֶׁכֶם
החלק העליון של הגב.
2521
שֶׁמֶץ
קצת, קורטוב.
2522
שֶׁנְהָב
החומר שממנו עשויה שן הפיל.
2523
שֶׁסַע
בקיע, קרע, חתך.
2524
שַׁאֲנָן
שלֵו, ללא דאגה.
2525
שַׁבְרִירי
נראה כאילו הוא עומד להישבר, חלש מאד.
2526
שַׁבְשֶׁבֶת
מתקן שנע עם כיוון הרוח ומאפשר לקבוע את כיוונה.
2527
שַׁוְעָה
צעקה, קריאה לעזרה.
2528
שַׁחֲרִית
1 - שעת בוקר.
2 - תפילת בוקר.
2529
שַׁי
מתנה, דורון, מנחה.
2530
שַׁלְהֶבֶת
להבה, אש.
2531
שַׁלְשֶׁלֶת
שרשרת כבדה עשויה טבעות מתכת.
2532
שַׁרְבִיט
מקל ששימש בעבר מלכים וכיום משמש מנצחים על תזמורת או קוסמים.
2533
שַׁרְלְטָן
נוכל, מתחזה.
2534
שַׁרְמַנְטִי
מקסים.
2535
שָׁאוֹן
רעש, המולה.
2536
שָׁבַק חַיִּים
מת.
2537
שָׁבוּי בְּקִסְמוֹ של מישהו
מוקסם ממנו, מרותק אליו.
2538
שָׁגוּר
רהוט, שרגילים להשתמש בו.
2539
שָׁדוּף
1 - רזה מאוד.
2 - (כשנאמר על צמח) מצומק ומיובש.
3 - בהשאלה: נבוב, חסר תוכן.
2540
שָׁוְא
דבר שאין בו ממש, דבר חסר ערך.
2541
שָׁוֶה לְכֹל נֶפֶש
מיועד ומתאים לכל אחד.
2542
שָׁח = הִשְׁתּוֹחֵחַ
התכופף, גחן, גהר, רכן.
2543
שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן
באופן ברור ומפורש, בעליל.
2544
שָׁחוּחַ
כפוף, מוטה כלפי מטה.
2545
שָׁחוּק
1 - בלוי מרוב שימוש.
2 - (כשנאמר על אדם) עייף נפשית, מותש.
3 - (כשנאמר על רעיון, אימרה וכד) שהשתמשו בו כל כך הרבה כך שאין בו שום חידוש.
2546
שָׁכִיחַ
מצוי, רגיל, נפוץ.
2547
שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו
מת.
2548
שָׁכַך
נָח, שָקַט, נרגע.
2549
שָׁלַח יָד בְּנַפְשוֹ
התאבד.
2550
שָׁלַח יָדוֹ
1 - לקח לעצמו, גנב.
2 - עסק ב-.
2551
שָׁמִישׁ
שניתן להשתמש בו, ראוי לשימוש.
2552
שָׁמַר אֱמוּנִים
היה נאמן באופן עקבי, לא נפגמה נאמנותו.
2553
שָׁנִי
צבע אדום עז המופק מסוג תולעים מסוים (תולעי שני).
2554
שָׁנוּן
פיקח, חריף.
2555
שָׁעָה אֲרוּכָּה
זמן רב.
2556
שָׁעָה קַלָּה
זמן קצר.
2557
שָׁפַר חֶלְקוֹ = שָׁפַר עָלָיו גּוֹרָלוֹ
הצליח, התמזל מזלו.
2558
שָׁפוּף
כפוף, שחוח, גחון.
2559
שָׁרָךְ
סוג של צמח מטפס.
2560
שָׁרוּי
1 - נמצא במצב מסוים.
2 - מונח בתוך נוזל.
2561
שָׁת לִבּוֹ
שם לב, נתן דעתו.
2562
שָׁתַת דָּם
נזל דמו, דמו נשפך, דמו נִיגַּר.
2563
שׁוֹבֶה לֵב
גורם לרגשות חיבה ואהבה כלפיו.
2564
שׁוֹבֶל
1 - שוליים.
2 - עקבות במים או באוויר.
2565
שׁוֹד וָשֶּׁבֶר
קריאת ייאוש לנוכח אסון או למשמע בשורה נוראה. "אוי ואבוי", "איום ונורא", "צרה צרורה". (^)
2566
שׁוֹטְטוּת
הליכה ממקום למקום, נדידה.
2567
שׁוֹמֵר סַף
דוֹרמֶן, אדם השומר על הכניסה למקום.
2568
שׁוֹקֶת
כלי עמוק להשקיית בהמות.
2569
שׁוֹשְׁבִין
בן הלוויה של החתן או של הכלה בדרכם לחופה.
2570
שׁוּחָה
בור, חפירה עמוקה באדמה.
2571
שׁוּלְיָה
חניך, טירון, עוזר לאוּמן.
2572
שׁוּפְרָא דְּשׁוּפְרָא
מובחר שבמובחר.
2573
שְׂבַע רָצוֹן
מרוצה.
2574
שְׂמָמִית
סוג של לטאה נפוצה.
2575
שְׂנַת אוֹר
1 - המרחק (ולא הזמן) שעוברת קרן אור במשך שנה (קרן אור עוברת 300,000 ק"מ בשנייה, ולכן שנת אור היא כ- 9,500,000,000,000 ק"מ).
2 - בהשאלה: שְׁנוֹת אוֹר - משך זמן רב.
2576
שְׂרָף
הפרשה מקליפת צמח הנובעת מתוך פצע בקליפה.
2577
שְׂרָרָה
שלטון, ממשל.
2578
שְׂתוּם עַיִן
עיוור בעין אחת.
2579
שִׂחֲקָה לוֹ הַשָּׁעָה
שיחק מזלו, הצליח.
2580
שִׂטְנָה
שִנאה עזה.
2581
שִׂיכּוּל
הצלבה, החלפה.
2582
שִׂיכּוּל אוֹתִיוֹת
החלפת אותיות.
2583
שִׂיכּוּל רַגְלָיִם
שילוב רגליים, הנחת רגל על רגל.
2584
שֶׂה
טלה, כבש צעיר.
2585
שַׂם פְּעָמָיו
יצא לדרך, הלך לעֵבֶר.
2586
שָׂם דְּבָרִים בְּפִיו
אמר לו מה להגיד.
2587
שָׂם נַפְשוֹ בְּכַפּוֹ
העמיד את עצמו בסכנה.
2588
שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ
מסתפק במה שיש לו.
2589
שָׂעִיר
תיש.
2590
שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל
כינוי למי שנושא בעונש עבור כולם.
2591
שָׂרָף
מלאך, כרוב, אֶרְאֵל.
2592
שָׂשׂ אֱלֵי קְרָב
שמח להילחם, בדרך-כלל בהקשר של ויכוח מילולי.
2593
שָׂשׂוֹן
שמחה, עליצות, גילה, דיצה.
2594
שׂוֹרֵר
(נאמר בעיקר על אווירה, מצב מדיני, מזג אוויר וכו) קיים, מאפיין מקום או מצב מסוים.
2595
שוֹקֵק = שׁוֹקֵק חַיִּים
מלא אנשים ופעילות.
2596
תַחְבּוּלָה
תכסיס, מזימה.
2597
תְּבוּאָה
שם כולל לגידולי שדה, ובייחוד דגנים, המשמשים מזון לאדם.
2598
תְּבוּסָה
מפלה, כישלון.
2599
תְּדִירוּת
תכיפות, שיעור ההתרחשות של משהו בפרק זמן מסוים; שכיחות (^)
2600
תְּהִיָּה
תמיהה, פליאה, השתוממות.
2601
תְּוָאי
מסלול, ציר, נתיב.
2602
תְּחִינָה
בקשת רחמים.
2603
תְּחוּלָה
המועד שבו נכנס חוק לתוקף, מועד ההחלה של החוק.
2604
תְּכִיפוּת
רציפות, תדירות, התרחשות לעיתים קרובות בזה אחר זה.
2605
תְּכָכִים
מזימות, סכסכנות.
2606
תְּכוּלָה
1 - הכמות המקסימלית שניתן להכניס לגוף כלשהו.
2 - תוכן, מה שיש בתוך גוף כלשהו.
2607
תְּלוּת
קשר של דבר בדבר אחר או של אדם באדם אחר, שנועד לעצם הקיום או לשם תפקוד תקין; יחס הדדי בין גורמים התלויים זה בזה.
2608
תְּמִימוּת דֵּעִים
הסכמה.
2609
תְּמוּרָה
1 - תחליף, דבר שהתקבל תמורת משהו אחר.
2 - שינוי.
2610
תְּנוּבָה
יבול, תוצרת.
2611
תְּנוּדָה
1 - השתנות תכופה, חוסר יציבות בין עלייה וירידה.
2 - תנועה, התנדנדות.
2612
תְּעוּקָה
מועקה, מצוקה, לחץ.
2613
תְּפוּקָה
תוצאת הייצור, יבול, תוצרת.
2614
תְּרֵיסָר
שנים-עשר.
2615
תְּשׁוּאוֹת
מחיאות כפיים המבטאות את התלהבות הקהל.
2616
תְּשׁוּרָה
מתנה, דורון, שי.
2617
תְּשוּבָה נִיצָּחָת
תשובה מכרעת, סופית, שאין מה להוסיף אחריה.
2618
תִּגְרָה
קטטה, ריב.
2619
תִּיבּוּל
1 - הוספת תבלינים למזון.
2 - בהשאלה: שיבוץ פתגמים, חידודי לשון וכד כדי לגוון את הנאמר. (^)
2620
תִּיכוֹן
אמצעי, הנמצא בתווך.
2621
תִּימְרוֹת עָשָן
עמודי העשן העולים משריפה.
2622
תִּיעוּב
סלידה, מאיסה.
2623
תִּיקָן
מקק, גוק.
2624
תִּירוֹש
מיץ ענבים, יין לפני שלב התסיסה.
2625
תִּלֵי תִּילִים
ערימות על גבי ערימות, כינוי לשֶפַע וריבוי של דבר-מה. (^)
2626
תִּמְהוֹנִי
מוזר, יוצא דופן, "פְרִיק".
2627
תִּמְחוּר
קביעת מחירו של מוצר או שירות. (^)
2628
תִּמְסָח
תנין.
2629
תִּמְרוּן
ביצוע פעולות (בדרך כלל תכסיסים ותחבולות) כדי להחלץ ממצב לא נוח או כדי להשיג משהו.
2630
תִּמָּהוֹן
פליאה, השתוממות.
2631
תִּפְזֹרֶת
סחורה שמועברת ונמכרת בצורה מפוזרת, ולא באריזות.
2632
תֵּבֵל
עולם.
2633
תֵּבֵל וּמְלוֹאָה
עולם ומלואו, ה-כל.
2634
תֵּיבַת פַּנְדּוֹרָה
דבר הנראה תמים למראית עין, אך למעשה הוא מכיל צרות צרורות.
2635
תֵּיקוּ
מצב ללא הכרעה שבו משחק, תחרות וכד מסתיימים בלי שאחד הצדדים מנצח. (^)
2636
תֵּל
גבעה מלאכותית, ערמה, גל.
2637
תֶּבֶן
קש.
2638
תֶּלֶם
חריץ שהמחרשה עושה באדמה.
2639
תֶּקֶר
פנצר, נֶקֶר.
2640
תֶּשֶׁר
שי, מתנה, טיפ.
2641
תַּאֲוָה
חשק רב, תשוקה עזה (לכוח, לכסף, לתענוגות...). (^)
2642
תַּהְפּוּכוֹת הַגוֹרָל
שינויים והפתעות המזומנים לאדם בחייו.
2643
תַּהֲלוּכָה
מצעד חגיגי.
2644
תַּחַת
1 - בִּמְקום.
2 - נתון ל-, שרוי ב-.
2645
תַּכְלִית
מטרה.
2646
תַּכְרִיכִים
בדים ובגדים שבהם עוטפים את גופת המת לפני קבורתה.
2647
תַּם
(פועל) נשלם, נגמר, הסתיים.
2648
תַּם
נשלם, נגמר, הסתיים.
2649
תַּמְלִיל
נוסח המילים ביצירה מוסיקלית או בשיחה שהוקלטה.
2650
תַּמְלוּגִים
תשלומים הניתנים לבעלי זכויות (ממציא, סופר, בעל זיכיון) לאורך זמן.
2651
תַּמְצִיתִי
מכיל רק את העיקר (= התמצית).
2652
תַּמְרוּקִים
תכשירים לטיפוח המראה החיצוני: בשׂמים, קרמים וכו.
2653
תַּסְכִּית
יצירה דרמטית שנועדה לשידור ברדיו.
2654
תַּסְמִין
סימפטום, סימן שמעיד על מחלה או בעיה.
2655
תַּעֲנִית
צום.
2656
תַּעֲתוּעַ
הטעיה, אחיזת עיניים, הונאה, הולכת שולל.
2657
תַּעַר
סכין גילוח.
2658
תַּפְנִית
שינוי משמעותי, מפנה.
2659
תַּקְדִּים
מקרה או הכרעה משפטית ראשונים מסוגם, שעל פיהם נבחנים מקרים דומים בעתיד.
2660
תַּרְוָד
כף גדולה שמשתמשים בה לבחישת תבשילים.
2661
תַּרְחִיש
תסריט, תאור התרחשות אפשרית של אירוע.
2662
תַּרְעוֹמֶת
טינה, כעס.
2663
תַּרְתֵּי מַשְׁמָע
שני מובנים לאותו דבר, משמעות כפולה.
2664
תַּשׁ
נחלש, הפך לתשוש.
2665
תַּשְׁתִּית
בסיס, יסוד, מה שעליו הכל מושתת.
2666
תַּת-תְּזוּנָה
מצב של בריאות לקויה בשל חוסר במזון או חוסר יכולת לעכל מזון.
2667
תַּתְרָן
חסר חוש ריח.
2668
תָּ"ק פַּרְסַה
מרחק גדול מאוד.
2669
תָּאֵב
משתוקק, רוצה.
2670
תָּדִיר
שקורה לעתים קרובות (בתדירות גבוהה), שכיח.
2671
תָּחוּם
מגודר, מוגבל.
2672
תָּלוּל
נטוי בשיפוע רב.
2673
תָּמִיר
גבוה (גבוה כעץ התמר).
2674
תָּפֵל
חסר טעם.
2675
תָּקַע טְרִיז בֵּינֵיהֶם
הפריד, הרחיק בין שניים קרובים זה לזה.
2676
תָּשׁוּשׁ = מוּתָשׁ
חלש ועייף, שתש כוחו.
2677
תּוֹאֲנָה
תירוץ, אמתלה, עילה.
2678
תּוֹחֶלֶת חַיִים
משך השנים שאדם חי.
2679
תּוֹר הַזָּהָב
תקופה מוצלחת, ימי זוהר.
2680
תּוֹשֶׁבֶת
בסיס, יסוד, כן שעליו מציבים מכשיר.
2681
תּוּגָה
יגון, עצב.
2682
תּוּרְפָּה
חולשה.
2683
תּוּשִׁיָה
עֵצה, כושר המצאה, חוכמה.
2684
תוֹרָה מִסִּינַי
כזה ראה וקדש, דברים שיש לעשותם ללא ספקות וללא ערעור. לרוב מופיע בשלילה.
