מילון מושגים Flashcards
1
Q
אבר הגיד של גולג’י
A
אבר חוש המצוי בחיבור שבין הגיד ובין השריר; רגיש למתיחה.
2
Q
אונות המוח
A
הקורטקס של כל המיספרה במוח הגדול (cerebrum) מחולק לארבעה חלקים מובחנים מבחינה אנטומית: אונת המצח (Frontal Lobe), אונת הקדקוד (Parietal Lobe), אונת העורף (Occipital Lobe) ואונת הרקה (Temporal Lobe).
3
Q
אזור המסד של המוח הקדמי
A
האזור שבבסיס המוח הקדמי, לפני ההיפותלמוס; קשור לוויסות חום הגוף ולבקרת השינה.
4
Q
אזור מוטורי משלים
A
אזור של קורטקס מוטורי אסוציאטיבי בחלק הגבי ובחלק הגבי-מדיאלי של אונת המצח, קדמית לקורטקס המוטורי הראשוני.
5
Q
אי-סינכרוניות
A
פעילות חשמלית לא סדירה הנרשמת מהמוח, קשורה בדרך כלל לתקופות של עירור.
6
Q
איבר גיד גולג’י
A
איבר חוש הנמצא בחיבור שבין שריר השלד לגיד. מכיל קצוות של תאי תחושה מסוג Ib ורגיש לשינויים במתח השריר.
7
Q
אינטגרציה עצבית
A
תהליך שבו מסתכמים הפוטנציאלים הבתר-סינפטיים המגיעים לתא המטרה מכמה תאי עצב קדם-סינפטיים. סיכום הפוטנציאלים המעוררים והמעכבים, בזמן ובמרחב, קובע את תדר הירי של תא המטרה.
8
Q
אל-שינה תורשתית קטלנית
A
מחלה תורשתית קטלנית הכרוכה בנדודי שינה הולכים ומחמירים.
9
Q
אלם ללא ניע
A
הפרעה מוטורית שסימניה הם העדר יחסי של תנועה ודיבור; נגרמת מפגיעה ברכס החגורה.
10
Q
אלקטרו-אוקולוגרם
A
פוטנציאל חשמלי מהעיניים, נרשם באמצעות אלקטרודות המונחות על העור סביב העיניים; מבחין בתנועות העיניים.
11
Q
אלקטרו-מיוגרם
A
פוטנציאל חשמלי הנרשם באמצעות אלקטרודה המונחת על שריר או בתוכו.
12
Q
אמיגדלה
A
קבוצת גרעינים הממוקמים בחלק הקדמי של אונות הרקה, בעומק הקורטקס. גרעיני האמיגדלה שייכים למערכת הלימבית ומקושרים להיפותלמוס,לתלמוס ולהיפוקמפוס. האמיגלה קשורה לתגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות), ומשתתפת בתגובות התנהגותיות, אוטונומיות והורמונליות בנוכחות גירויים רגשיים.
13
Q
אנזים
A
מולקולה, לרוב חלבון, המזרזת תגובות (ריאקציות) ביוכימיות. לדוגמה, בדאקטיבציה אנזימטית, מתפרק הטרנסמיטר על-ידי אנזים לאחר שחרורו למרווח הסינפטי.
14
Q
אפידמיולוגיה
A
חקר התפוצה של מחלות באוכלוסיות, וגורמיהן.
15
Q
אפקט עונת השנה
A
השיעור המוגדל של סכיזופרניה בקרב אנשים שנולדו בסוף החורף ובתחילת האביב.
16
Q
אפקט קו הרוחב
A
השיעור המוגדל של סכיזופרניה בקרב אנשים שנולדו הרחק מקו המשווה.
17
Q
אפרקסיה
A
קושי לבצע תנועות המכוונות למטרה מסוימת, שאינו נובע משיתוק או מחולשת שרירים.
18
Q
אפרקסיה כפיסית
A
אפרקסיה של היד השמאלית, בגלל נזק החל בחלק הקדמי של כפיס המוח.
19
Q
אפרקסיה סימפטית
A
מגבלה בתנועות של היד השמאלית, הנגרמת מנזק באונת המצח השמאלית; דומה לאפרקסיה כפיסית.
20
Q
אפרקסיה קדקודית שמאלית
A
אפרקסיה הנגרמת מנזק לאונת הקדקוד השמאלית; סימני ההיכר שלה הם קושי להפיק רצפי תנועות לפי הוראה מילולית או באמצעות חיקוי התנועות שאחר מבצע.
21
Q
אפרקסיית בנייה
A
קושי לצייר תמונות או דיאגרמות, או להכין מבנים גאומטריים מקוביות או ממקלות; נגרמת מפגע באונת הקדקוד הימנית.
22
Q
אצטילכולין
A
נוירוטרנסמיטר הפעיל במוח, במוח השדרה, במערכת המוטורית ההיקפית ובמערכת האוטונומית. לנוירוטרנסמיטר שני סוגי קולטנים - קולטן מוסקריני וקולטן ניקוטיני. קולטן מוסקריני (muscarinic receptor) - קולטן מטבוטרופי (משפיע על התא הבתר-סינפטי באמצעות שליח שניוני), וממלא תפקיד חשוב במערכת האוטונומית. קולטן ניקוטיני (nicotinic receptor) - קולטן יונוטרופי (פועל ישירות על תעלת היונים), וממלא תפקיד חשוב בהתכווצות שריר השלד. ACh מפורק על-ידי האנזים אצטילכולין אסטראז (acetylcholine esterase), וכתוצאה מהפירוק נפסקת השפעתו הבתר-סינפטית.
23
Q
אקטין
A
אחד מקבוצת חלבונים הנקראים סיבי שלד התא. סיבי אקטין נמצאים בכל סוגי התאים (כולל תאי עצב) ושומרים על המבנה שלהם. בתאי שריר האקטין נמצא במיופיברילות ומעורב בתגובת התכווצות השריר באמצעות ריאקציה כימית עם מולקולת המיוזין.
24
Q
אקסון
A
שלוחה ציטופלזמית ארוכה ודקה, היוצאת מגוף תא העצב. לאורך האקסון עובר מידע עצבי - פוטנציאל פעולה - המתחיל בתלולית האקסון, ומועבר אל הכפתורים הסופיים הנמצאים בקצות ההסתעפויות של האקסון.
25
ארגון סומטוטופי
ארגון מרחבי של סיבי ההשלכה התחושתיים (סיבים "מביאים", afferent) בקורטקס הסומטוסנסורי (ובתלמוס) במקביל לנקודת המוצא שלהם בגוף. ככל שהמידע מגיע מאיבר נמוך יותר בגוף, הוא מיוצג באזור גבי יותר בקורטקס. יחד עם זאת, הייצוג פרופורציונלי למידת העצבוב של האזור ולא לגודלו הפיזי. תיאור גרפי של הייצוג בקורטקס נקרא הומונקולוס ("איש קטן"). קיים ארגון דומה של הקורטקס המוטורי ושל אזורים סומטוסנסוריים בקורטקס המוחוני.
26
ארגון סומטוטופי מוטורי
מיפוי חלקי הגוף המיוצגים באזור מסוים במוח, באופן טופוגרפי.
27
אתר תכול
קבוצת גופי תא נוראדרנרגיים בעלי צבע כהה, המצויים בגשר, סמוך לקצה הקדמי של קרקעית החדר הרביעי; האתר קשור למצבי עירור ודריכות.
28
בלוטת האצטרובל
בלוטה המחוברת לחלק הגבי של הטקטום; מייצרת מלטונין וממלאת תפקיד במקצבי יממה ובמקצבים עונתיים.
29
גבי
אחד מארבעת הכיוונים במערכת העצבים המרכזית, ומשמעו - לכיוון הגב. דוגמאות: אונת הקדקוד גבית לאונת הרקה; גנגליון השורש הגבי (Dorsal Root Ganglion) נמצא בחלקו האחורי של מוח השדרה.
30
גומה
אזור במרכז הרשתית ובו ריכוז גבוה של קולטני אור. בבני אדם הגומה מכילה אך ורק קולטני אור הרגישים לצבע (מדוכים), וחדות הראייה באזור זה היא הגבוהה ביותר.
31
גופים דדיים
זוג גרעינים גדולים בחלק הגחוני-אחורי של ההיפותלמוס, אשר מהווים חלק מהמערכת הלימבית. מקבלים מידע מההיפוקמפוס, דרך הפורניקס (Fornix), ומעבירים מידע לתלמוס.
32
גזע המוח
אזור הכולל את המוח האמצעי ואת הגשר והמוח המוארך של המוח האחורי. דרך גזע המוח עובר מידע חושי, מוטורי ואוטונומי מעצבי הגולגולת וממוח השדרה אל קליפת המוח ובחזרה. כמו-כן גזע המוח כולל גרעינים האחראים על תהליכים חיוניים (הסדרת קצב הלב, לחץ הדם, הנשימה וכד'), וכן גרעינים המשתתפים בעוררות, בקשב, במצבי ערות ושינה ובשליטה מוטורית.
33
גחוני
אחד מארבעת הכיוונים במערכת העצבים המרכזית, ומשמעו - לכיוון הגחון, הבטן. דוגמאות: אונת הרקה גחונית לאונת הקדקוד; השורש הגחוני נמצא בחלקו הקדמי של מוח השדרה.
34
גירוי מחזק
גירוי מעורר-חשק המתלווה להתנהגות מסוימת, וכך מגביר את שכיחותה.
35
גירוי מעניש
גירוי בלתי נעים המתלווה להתנהגות מסוימת, וכך מפחית את שכיחותה.
36
גלובוס פלידוס (הגרעין החיוור)
גרעין הפלט העיקרי של הגנגליונים הבסיסיים, במוח הקיצוני (טלאנצפלון); משתתף בשליטה על תנועות רצוניות.
37
גלי PGO
פרצי פעילות חשמלית קצרים המתחילים בגשר, ונמשכים בגרעין הברך הצדי ובקורטקס הראייה; הם מאפיינים את שנת REM.
38
גמילה מושרת-אנטגוניסט
גמילה פתאומית מסם שניתן במשך תקופה ממושכת, כתוצאה מהפסקה במתן הסם ומטיפול בסם אנטגוניסטי.
39
גנגליון (ריבוי: גנגליה - ganglia)
צבר של גופי תאים במערכת העצבים ההיקפית. תאי העצב המרכיבים את הצבר הגנגליוני נקראים תאי גנגליון. דוגמאות: גנגליון השורש הגבי, הגנגליה האוטונומיים.
40
גנגליון השורש הגבי
התרחבות של השורש הגבי, המכילה את גופי התאים של נוירונים המעבירים מידע תחושתי מהפריפריה אל מוח השדרה.
41
גנגליונים בסיסיים
קבוצת גרעינים הנמצאים בחומר הלבן במוח הקדמי, בסמוך לחדרים הצדיים. הגנגליונים הבסיסיים משתתפים בשליטה, בתיאום ובהפקה של תנועות רצוניות. הגרעינים המרכיבים את הגנגליונים הבסיסיים הם: הגרעין הזנבי (Caudate Nucleus) והפוטמן (Putamen) - הנקראים יחד סטריאטום - וכן הגלובוס פלידוס (Globus Pallidus).
42
גרייה מגנטית דרך הגולגולת
גריית הקורטקס באמצעות שדה מגנטי שנוצר משינוי הזרם העובר דרך סליל, המוצב מול הגולגולת; משבשת את הפעילות הרגילה באזור המוחי הנתון להשפעת השדה המגנטי.
43
גרייה עצמית
התנהגות הגוררת גרייה חשמלית של אזור מוחי מסוים, באמצעות אלקטרודה מושתלת.
44
גרעין
1. גרעין התא: אברון תוך-תאי סגלגל, עטוף ממברנה משלו. בגרעין נמצאים הגרעינון וה-DNA, החומר התורשתי של התא. 2. צבר של גופי תאים של נוירונים במערכת העצבים המרכזית. לדוגמה, גרעין האמיגדלה.
45
גרעין אדום
גרעין הנמצא בחלק הגחוני של המוח האמצעי (בטגמנטום). הגרעין משתתף בפעילות מוטוריות, מקבל מידע מקורטקס התנועה ומהמוחון, ומעביר מידע לגרעינים השדרתיים דרך המסלול הרוברו-ספינלי.
46
גרעין גחוני-צדי (של התלמוס)
גרעין בתלמוס; מקבל השלכות מהגנגליונים הבסיסיים ושולח השלכות לקורטקס המוטורי.
47
גרעין גחוני-קדמי (של התלמוס)
גרעין בתלמוס; מקבל השלכות מהגנגליונים הבסיסיים ושולח השלכות לקורטקס המוטורי.
48
גרעין האקומבנס
אחד מגרעיני בסיס המוח הקדמי (Basal Forebrain). מבחינה אנטומית הוא סמוך לגרעין הזנבי (Caudate nucleus), ומשויך לגנגליונים הבסיסיים. מבחינה פונקציונלית גרעין האקומבנס שייך למערכת הלימבית וממלא תפקיד מרכזי במערכת החיזוק (או "מערכת ההנאה"), הקשורה לתהליכי למידה והנעה (מוטיבציה).
49
גרעין הברך האמצעי - חלק מדיאלי
החלק המדיאלי של גרעין הברך האמצעי; מעביר מידע שמיעתי וסומטי-סנסורי לגרעין הצדי של האמיגדלה.
50
גרעין הברך הצדי
גרעין בתלמוס המקבל קלט ממסילת הראייה, וממנו עולים האקסונים של סיבי ההשלכה החזותיים (optic radiations) המעצבבים את קורטקס הראייה הראשוני. בגרעין הברך הצדי של פרימטים ובני אדם יש שני סוגים של תאי עצב: 1) תאים פרווצלולריים - אחראים על תפיסת צבע ועל חדות הראייה וקיימים בפרימטים ובבני אדם בלבד. 2) תאים מגנוצלולריים - אחראים על תפיסת תנועה, הבדלי בהירות, עומק וצורה.
51
גרעין הגשר
גרעין גדול המצוי בגשר ומשמש כמקור חשוב של מידע בשביל המוחון.
52
גרעין המסד
קבוצת תת-גרעינים באמיגדלה; מקבלים קלט חושי מהגרעין הצדי ומגרעין המסד-הצדי ומעבירים מידע לגרעינים אחרים באמיגדלה ולחומר האפור המרכזי.
53
גרעין המסד של מיינרט
גרעין במסד המוח הקדמי, ובו מרבית הנוירונים האצטילכולינרגיים השולחים אקסונים לנאוקורטקס; מתנוון אצל חולי אלצהיימר.
54
גרעין זנבי
אחד מגרעיני הקלט של הגנגליונים הבסיסיים, במוח הקיצוני (טלאנצפלון); משתתף בשליטה על תנועות רצוניות.
55
גרעין מגנוצלולרי
גרעין הנמצא במוח המוארך; קשור לרפיון (שיתוק שרירים) המתלווה לשנת REM.
56
גרעין מדיאלי
קבוצה של תת-גרעינים באמיגדלה; מקבלים קלט חושי (ובו גם מידע על מציאותם של ריחות ופרומונים), ומשגרים מסרים למסד המוח הקדמי ולהיפותלמוס.
57
גרעין מרכזי
אזור האמיגדלה המקבל מידע מאזור המסד-הצדי ומשגר השלכות למגוון רחב של אזורים במוח; קשור לתגובות ריגושיות.
58
גרעין משונן
גרעין המצוי בעומק המוחון; משפיע על תנועות מהירות ומיומנות, הנשלטות באמצעות המערכת הקורטיקו-ספינלית והמערכת הרוברו-ספינלית.
59
גרעין על-כיאזמטי
גרעין הנמצא מעל תצלובת הראייה, ובו מצוי שעון ביולוגי המופקד על ארגון מקצבים יומיים רבים בגוף.
60
גרעין פסטיגיאלי
גרעין המצוי בעומק המוחון; משפיע על תנועות הנשלטות באמצעות המסילה הרטיקולו-ספינלית והמסילה הווסטיבולו-ספינלית.
61
גרעיני התפר
קבוצת גרעינים הכלולים בתצורת הרשת של המוח המוארך, הגשר והמוח האמצעי, ומצויים לאורך קו האמצע; מכילים נוירונים סרוטונרגיים.
62
גרעינים חוצצים
קבוצת גרעינים המצויים בעומק המוחון; משפיעים על פעולות הנשלטות באמצעות המערכת הרוברו-ספינלית.
63
גשר
נמצא במוח האחורי, בין המוח האמצעי למוח המוארך. הגשר מחבר את המוחון עם יתר חלקי המוח ואת המוח הקדמי עם מוח השדרה. בגשר יש גרעינים של כמה עצבי גולגולת וכן גרעינים המשתתפים בבקרה לא רצונית של הנשימה ובתהליכים הקשורים בשינה.
64
דום-נשימה בשינה
עצירת הנשימה בעת שינה.
65
דופמין
נוירוטרנסמיטר הפעיל במוח. הדופמין מיוצר בעיקר במוח האמצעי, ומשתתף בתפקודי תנועה, קשב והנעה (מוטיבציה). לדופמין יש כמה סוגי קולטנים, הנקראים קולטני DA וממוספרים מ1- עד 5. דופמין שייך למשפחת הטרנסמיטרים המונואמיניים, ובתוכה, לתת-משפחת הקטכולמינים.
66
דיכאון חד-קוטבי
הפרעה רגשית חמורה הכוללת דיכאון ללא הפוגה או תקופות דכדוך שאינן מתחלפות בתקופות של מניה.
67
דיכאון קיץ
הפרעה במצב הרוח, שמאפייניה הם דיכאון, הפרעות שינה, ואבדן התיאבון.
68
דיכוי ארוך-טווח
החלשה ארוכת-טווח של התגובתיות של נוירון לקלט סינפטי מסוים; נגרמת מגרייה של הכפתור הסופי בתדר נמוך, או במקביל לגרייה חזקה בלתי מתואמת, או כשהממברנה הבתר-סינפטית שרויה בהיפר-פולריזציה או בדפולריזציה קטנה בלבד.
69
דינורפין
אופיואיד פנימי; הליגנד הטבעי של קולטנים אופיאטיים מסוג קפא.
70
דפולריזציה
הפחתת פוטנציאל הממברנה לערכים פחות שליליים מערך פוטנציאל המנוחה של התא. לדפולריזציה עשויות להיות שתי השפעות אפשריות על תאי עצב, בהתאם לסוג התא: (1) הגדלת הסיכוי להיווצרות פוטנציאל פעולה; (2) הגדלת כמות הטרנסמיטר המשתחרר מתאי עצב שאינם מייצרים פוטנציאל פעולה (למשל, תאים דו-קוטביים ברשתית). (ר' גם היפרפולריזציה)
71
האונה הפלוקולו-נודולרית
אזור במוחון; משתתף בשליטה על רפלקסים השומרים על יציבת הגוף.
72
האזור הפרי-ברכיאלי
האזור שסביב רגלית המוחון העליונה (brachium conjunctivum), בחלק הגבי-הצדי של הגשר; מכיל נוירונים אצטילכולינרגיים הקשורים באתחול שנת REM.
73
האזור הקדם-אופטי וההיפותלמוס הקדמי הסמוך
האזור קשור לוויסות טמפרטורה ולשנת גלים-איטיים.
74
האלומה האמצעית של המוח הקדמי
אלומת סיבים ההולכים בכיוון קדמי-אחורי, בין מסד המוח הקדמי ובין ההיפותלמוס הצדי; לגרייה חשמלית של האקסונים האלה יש השפעה מחזקת.
75
הגברה ארוכת-טווח
הגדלה ארוכת-טווח ברגישות נוירונים לגבי קלט סינפטי מסוים; נגרמת מפעילות חוזרת וגבוהת-תדר של הקלט הזה.
76
הגברה ארוכת-טווח אסוציאטיבית
סוג של הגברה ארוכת-טווח; סינפסה חלשה וסינפסה חזקה של אותו נוירון מגורות יחד, והסינפסה החלשה מתחזקת.
77
הגרעין צדי וגרעין המסד הצדי
גרעיני אמיגדלה המקבלים מידע סנסורי מהנאוקורטקס, מהתלמוס ומההיפוקמפוס, ומשגרים השלכות לאזור המפוספס הגחוני, לגרעין הגבי-המדיאלי של התלמוס ולגרעין המרכזי.
78
הובלה אקסופלזמית
תהליך אקטיבי שבו חומרים או אברונים תוך-פלזמיים (כגון שלפוחיות סינפטיות) מועברים לאורך האקסון. מבחינים בין הובלה מהירה להובלה איטית. הובלה אקסופלזמית מהירה מתרחשת בעזרת מיקרוטובולים, היוצרים מעין מסילה שעליה נעים החומרים או האברונים. הובלה מהירה משמשת בהעברת חומרים הקשורים לתקשורת עצבית ובמיחזור הממברנה. בהובלה אקסופלזמית איטית מועברים בעיקר חלבונים האחראים על המבנה והארגון של תא העצב.
79
הורמון
חומר כימי המופרש מבלוטות הורמונליות ומגיע, דרך מחזור הדם, אל אברי המטרה.
80
היפּופיזה
בלוטה הורמונלית הנמצאת גחונית להיפותלמוס, קדמית לגופים הדדיים. מבחינה אנטומית ההיפופיזה נמצאת מחוץ למוח, והיא מחוברת להיפותלמוס ברקמת חיבור הנקראת גבעול ההיפופיזה. תחת בקרת ההיפותלמוס מווסתת ההיפופיזה את רוב הפעילות ההורמונלית בגוף, כולל גדילה, מטבוליזם, התנהגות מינית ותגובה למצבי עקה (stress).
81
היפוקמפוס
מבנה בחלק התיכוני-גחוני של אונת הרקה. ההיפוקמפוס עשוי שלוש שכבות של תאי עצב, ונחשב לחלק מ"הקורטקס הישן". ההיפוקמפוס מהווה מרכיב חשוב במערכת הלימבית, וממלא תפקיד מרכזי בתהליכי זיכרון ולמידה.
82
היפותלמוס
קבוצת גרעינים בדיאנצפלון הנמצאת מקורית-גחונית לתלמוס. ההיפותלמוס שייך למערכת הלימבית ומפקח על פעילותן של המערכת האוטונומית והמערכת ההורמונלית. ההיפותלמוס משתתף בתגובות רגשיות ובוויסות טמפרטורת הגוף, לחץ הדם, קצב הלב וכד'. כמו כן הוא מארגן התנהגויות הקשורות בצרכים בסיסיים (אכילה, שתייה, מין).
83
היפרפולריזציה
הגדלת פוטנציאל הממברנה לערכים שליליים יותר מערך פוטנציאל המנוחה. להיפרפולריזציה עשויות להיות כמה השפעות על תאי עצב, בהתאם לסוג התא: (1) הקטנת הסיכוי להיווצרות פוטנציאל פעולה; (2) הקטנת כמות הטרנסמיטר המשתחרר מתאי עצב שאינם מייצרים פוטנציאל פעולה (לדוגמה, תאים דו-קוטביים). (ר' גם דפולריזציה)
84
הכחדה
בהקשר של התניה קלסית: דעיכה או היעלמות גמורה של תגובה מותנית, בעקבות הצגה חוזרת של הגירוי המותנה ללא הגירוי הבלתי מותנה.
85
המיספרה
המוח הגדול והמוחון מחולקים לשני חצאים - המיספרה ימנית והימספרה שמאלית. המיספרות המוח הגדול מחולקות לארבע אונות (ר' אונות המוח) ומחוברות זו לזו באלומות של סיבי שליבה. בכל המיספרה של המוח הגדול ניתן להבחין במעטה הקורטקס (חומר אפור), בחומר לבן ובגרעינים תת-קורטיקליים. למרות הדמיון הרב בין ההמיספרות אין הן זהות לגמרי, ומתקיימת א-סימטריה המיספריאלית הן בגודל והן בתפקוד.
86
המערכת הפוספו-אינוסיטידית
מסלול ביוכימי המופקד על ייצור כמה סוגים של שליחים שניוניים.
87
העדפת מקום מותנית
העדפה נלמדת של מקום מסוים, שבו האורגניזם התנסה בגירוי מחזק, כגון מזון או סם מחזק.
88
הפרעה אפקטיבית עונתית
הפרעה במצב הרוח, שמאפייניה הם דיכאון, ישנוניות, הפרעות שינה, ותשוקה לפחמימות במשך תקופת החורף, כשהימים קצרים.
89
הפרעה אפקטיבית קשה
הפרעה רגשית חמורה; כוללת דיכאון חד-קוטבי והפרעות דו-קוטביות.
90
הפרעה דו-קוטבית
הפרעה רגשית שמאפייניה הם תקופות מחזוריות של מניה ושל דכדוך.
91
הפרעת חשיבה
חשיבה מבולבלת, לא הגיונית.
92
השערת המונואמינים
השערה האומרת, שדיכאון נגרם מרמת פעילות נמוכה של סינפסות מונואמינרגיות מסוג אחד או מכמה סוגים.
93
התגוננות
התנהגות טיפוסית-למין שבה החיה מגוננת על עצמה כנגד איום מצד חיה אחרת.
94
התמרה
הפיכת אנרגיה של גירוי סנסורי (אור, מגע ועוד) לפעילות עצבית. לדוגמא: אנרגיית אור מותמרת למסר עצבי כאשר הפוטופיגמנט בקולטני האור מתפרק (בנוכחות אור) וגורם סדרת ריאקציות כימיות. אלו מובילות לשינוי בפוטנציאל הממברנה של הקולטן ולהעברת מסר עצבי.
95
התנהגות כנועה
התנהגות סטראוטיפית שחיה מפגינה בתגובה להתנהגות של איום מצד חיה אחרת; משמשת למניעת תקיפה.
96
התנהגות של איום
התנהגות טיפוסית-למין המזהירה חיה אחרת שהיא צפויה להתקפה אם לא תברח מהמקום או אם לא תפגין התנהגות כנועה.
97
התניה אינסטרומנטלית
נוהל למידה שבו התנהגות מסוימת המתרחשת בנסיבות מסוימות מגבירה או מקטינה את ההסתברות של אותה התנהגות עצמה.
98
התניה קלסית
נוהל למידה; כשגירוי שמלכתחילה אינו גורר שום תגובה מיוחדת מוצג פעמים אחדות, ובכל פעם בא מיד אחריו גירוי בלתי מותנה (unconditioned stimulus, או US) הגורר תגובת התגוננות או תגובת רצייה, כלומר תגובה בלתי מותנית (unconditioned response, או UR), מתחיל הגירוי הראשון (הנקרא מעתה גירוי מותנה או conditioned stimulus, CS) לעורר את התגובה הזאת (שעתה היא תגובה מותנית, או conditioned response, CR).
99
התקף שינה
סימפטום של נרקולפסיה; דחף שאין לעמוד בפניו לישון באמצע היום, שבעקבותיו האדם מתעורר בתחושת רעננות.
100
ורמיס
חלק של המוחון שמקומו בדיוק בקו האמצע; מקבל מידע סומטי-סנסורי ומסייע בשליטה על המסילה הווסטיבולו-ספינלית ועל המסילה הרטיקולו-ספינלית, באמצעות קשריו עם הגרעין הפסטיגיאלי.
101
זיכרון קצר-טווח
זכירת גירוי שהוצג זה עתה.
102
זנבי
אחד מארבעת הכיוונים במערכת העצבים המרכזית, ומשמעו - לכיוון הזנב. דוגמאות: אונת העורף זנבית לאונת המצח.
103
חדרי המוח
ארבעה חללים המחוברים ביניהם בתוך המוח. החדרים הצדיים והחדר השלישי נמצאים במוח הקדמי, והחדר הרביעי נמצא במוח האחורי. החדר הרביעי מחובר לחדר השלישי באמצעות תעלת המוח (Cerebral Aqueduct), וכן הוא מחובר לחלל התת-קורי (sub-arachnoid space) המקיף את מערכת העצבים המרכזית. בתוך החדרים נמצאת מקלעת הדמים (Choroid Plexus), המייצרת את נוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal Fluid). נוזל זה ממלא את חדרי המוח, את החלל התוך-שדרתי ואת החלל התת-קורי.
104
חומר לבן
אקסונים עטופים מיילין הנראים לבנים, ומכאן שמם. זאת להבדיל מגופי תאים שצבעם אפור (ומכאן המונח- "החומר האפור"). במוח נמצא החומר הלבן מתחת לקורטקס, והאקסונים המרכיבים אותו מחברים בין ההמיספרות, בין אזורים בתוך ההמיספרות ובין הקורטקס לגרעינים התת-קורטיקליים, לגזע המוח ולמוח השדרה. במוח השדרה מקיף החומר הלבן את החומר האפור שבמרכז, ויש בו מסילות סנסוריות ומוטוריות המקשרות את מוח השדרה עם המוח.
105
חומר שחור
גרעין הממוקם בחלק הגחוני של המוח האמצעי (בטגמנטום). מקור השם בצבעו השחור הנובע מנוירומלנין, אחד מתוצרי הלוואי בייצור של דופמין. מהחומר השחור עולים אקסונים לעבר הגנגליונים הבסיסיים והוא ממלא תפקיד מרכזי בבקרה על תנועה.
106
חוק הב
ההשערה שהציע דונלד הב, ולפיה למידה ברמה התאית מתרחשת תוך כדי התחזקות סינפסה המופעלת שוב ושוב בזמן שהנוירון הבתר-סינפטי יורה.
107
חוק תצוגה
חוק הנקבע באופן תרבותי, ומשנה את עצמת הביטוי של ריגושים במצב כזה או אחר.
108
חזיון שווא
תפיסה חושית כביכול של עצם או של אירוע שאינם קיימים.
109
חזיונות-שווא היפנגוגיים
סימפטום של נרקולפסיה; חלומות שרישומם מלא חיים; מתרחשים בדיוק לפני שנרדמים, ומלווים בשיתוק הירדמות.
110
חיזוק שלילי
סילוק או הקטנה של גירוי שלילי בסמיכות לתגובה מסוימת, כך ששכיחות התגובה גדלה.
111
חלבון הנקשר לאלמנט מגיב של AMP מעגלי
חלבון המצוי בגרעין התא; AMP מעגלי יכול להיקשר לחלבון הזה ולהשפיע על הפעילות של גן או של קבוצת גנים.
112
חתכי המוח
חתכי המוח נעשים בדרך כלל באחד משלושת המישורים הבאים: 1. חתך אופקי (Horizontal Section) - חתך הנעשה במישור המקביל לקרקע. כדי לציין מיקום מסוים בחתך מסוג זה נשתמש בכיוונים מקורי-זנבי וצדי-תיכוני. 2. חתך חזיתי (Coronal Section), חתך הנעשה במישור המקביל למצח. כדי לציין מיקום מסוים בחתך מסוג זה נשתמש בכיוונים גבי-גחוני וצדי-תיכוני. 3. חתך סגיטלי (Sagital Section), חתך מקביל לחריץ המפריד בין שתי ההמיספרות המוחיות. כדי לציין מיקום מסוים בחתך מסוג זה נשתמש בכיוונים מקורי-זנבי וגבי-גחוני.
113
טטנוס
סיכום של פוטנציאלי פעולה בשריר, המביא להתכווצות מרבית של השריר.
114
טריפה
תקיפה הבאה מצד חיה אחת כלפי פרט ממין אחר, שהחיה התוקפת ניזונה ממנו.
115
יונים
אטומים או מולקולות בעלי מטען חשמלי חיובי (קטיונים) או שלילי (אניונים). יונים חשובים בתהליכי התקשורת העצבית הם: נתרן (Na+), אשלגן (K+), כלוריד (Cl-), סידן (Ca++) ויונים חלבוניים אי-אורגניים (- A).
116
יחידה מוטורית
יחידה מוטורית מוגדרת כתא עצב מוטורי אחד וכל סיבי השריר שאותם הוא מעצבב.
117
כישור השריר
אברון חישה הנמצא בתוך שרירי השלד ואחראי על זיהוי אורך השריר, נקרא גם קולטן מתיחה (Stretch Receptor). כישור השריר מכיל כמה סיבי שריר אינטרפוסליים (סיבי הכישור), והם מעוצבבים על-ידי תאי עצב תחושתיים (Ia) ועל-ידי תא עצב מוטורי (גאמא). העצבים התחושתיים מעבירים למוח השדרה מידע על אורך השריר. העצב המוטורי (גאמא) מווסת את רמת המתח (טונוס) של כישור השריר.
118
כלורפרומזין
חוסם קולטני דופמין; תרופה נוגדת-סכיזופרניה מקובלת מאוד.
119
כפיס המוח
השליבה הגדולה ביותר המחברת בין שתי ההמיספרות של המוח הגדול. כפיס המוח מחבר אזורים הומולוגיים (מקבילים) בקורטקס של המיספרות המוח הגדול.
120
כפיפה
תנועת אבר כלשהו, במגמה לכופף את מפרקיו; היפוכה של פשיטה.
121
כפתור סופי
מבנה מעוגל בקצה ההסתעפויות של האקסון. הכפתור הסופי הוא הרכיב הקדם-סינפטי האחראי על העברת מידע עצבי מתא עצב אחד למשנהו. כאשר מגיע פוטנציאל פעולה לכפתור הסופי, מופרש ממנו חומר כימי, נוירוטרנסמיטר, המאוחסן בשלפוחיות מיוחדות בכפתור (שלפוחיות סינפטיות). הנוירוטרנסמיטר מופרש אל המרווח הסינפטי וגורם עירור או עיכוב בתא הבתר-סינפטי.
122
כרות מוח
המונח מתאר בעל-חיים שגזע המוח שלו נחתך לרוחבו.
123
לוחית סופית
אזור הסינפסה בין תא עצב מוטורי לסיבי השריר. באזור זה יש מספר רב של קולטנים ניקוטיניים.
124
לוחית סופית מוטורית
הממברנה הבתר-סינפטית הכלולה בחיבור עצב-שריר.
125
ליתיום
יסוד כימי; פחמת הליתיום (lithium carbonate) משמשת לטיפול בהפרעות דו-קוטביות.
126
למידה מוטורית
למידת הביצוע של תגובה חדשה.
127
למידה תפיסתית
למידת הזיהוי של גירוי מסוים.
128
למידת גירוי-ותגובה
למידה לבצע תגובה מסוימת באופן אוטומטי, כשמופיע גירוי מסוים; המונח חל על התניה קלסית ועל התניה אינסטרומנטלית.
129
לקות תנועה משתהה
הפרעה בכושר התנועה, העלולה להתפתח אחרי שימוש ממושך בתרופות אנטי-פסיכוטיות; כרוכה בתנועות בלתי רצוניות של הפנים והצוואר.
130
מבחן ואדה
מבחן שמבצעים לעתים לפני ניתוח מוח; המבחן בוחן את תפקודיה של המיספרה אחת באמצעות בדיקת הפציינט כשההמיספרה השנייה שלו מורדמת.
131
מוח אחורי
המוח מחולק לשלושה חלקים עיקריים - מוח אחורי, מוח אמצעי ומוח קדמי. המוח האחורי מחולק לשתי חטיבות: 1. המוח שמאחור (Metencephalon) - מכיל את המוחון ואת הגשר. 2. מוח הלשד (Myelencephalon) - מכיל את המוח המוארך.
132
מוח אמצעי
המוח מחולק לשלושה חלקים עיקריים - מוח אחורי, מוח אמצעי ומוח קדמי. המוח האמצעי מכיל את הטגמנטום והטקטום: 1. טגמנטום (tegmentum) - החלק הגחוני של המוח האמצעי, ובו גרעינים המשתתפים ביזימה ובתיאום תנועה. 2. טקטום (tectum) - החלק הגבי של המוח האמצעי, ובו נמצאים התלילים העליונים והתלילים התחתונים (inferior colliculi).
133
מוח השדרה
החלק הזנבי ביותר של מערכת העצבים המרכזית, בעל מבנה מוארך, אליו נכנסים השורשים הגביים וממנו יוצאים השורשים הגחוניים. החלק החיצוני של מוח השדרה עשוי חומר לבן - מסילות אקסונים עולות ויורדות. המסילות העולות מעבירות מידע תחושתי מהגוף אל המוח, ואלו היורדות מעבירות מידע תנועתי ממנו אל הגוף. במרכז מוח השדרה יש חומר אפור - גופי התאים של תאי עצב מוטוריים ואינטרנוירונים.
134
מוח מוארך
אזור המחבר בין מוח הגולגולת למוח השדרה ומהווה חלק מהמוח האחורי. במוח המוארך יש גרעיני תחושה ותנועה של המסילות השדרתיות, וכן גרעינים של כמה עצבי גולגולת. אזור זה משתתף בהסדרת תפקודים חיוניים כגון פעילות הלב ומערכת הדם, הנשימה וכד'.
135
מוח קדמי
המוח מחולק לשלושה חלקים עיקריים - מוח אחורי, מוח אמצעי ומוח קדמי. המוח הקדמי מחולק לשתי חטיבות: 1. המוח הקיצוני (Telencephalon) - מכיל את הקורטקס והגנגליונים הבסיסיים. 2. מוח הביניים (Diencephalon) - מכיל את התלמוס וההיפותלמוס.
136
מוחון
המוחון ממוקם גבית לגשר ולחדר הרביעי וכלול במוח האחורי. הוא מקבל מידע תחושתי ממוח השדרה, ממערכת הראייה, מערכת הריח ומערכת השמע והאיזון. בנוסף, הוא מקבל מידע תנועתי (מוטורי) מהגנגליונים הבסיסיים ומקורטקס התנועה. המוחון שולח מידע אל אזורי תנועה בקורטקס, בתלמוס ובגזע המוח. האקסונים המקשרים את המוחון אל המוח הגדול יוצרים את "רגליות המוחון" (cerebellar peduncles). בין יתר תפקידיו, המוחון אחראי על רציפות והמשכיות של תנועה מתוכננת.
137
מחולית הנטינגטון
מחלה תורשתית קטלנית הגוררת ניוון של הגרעין הזנבי והפוטמן; בין המאפיינים שלה, תנועות קופצניות בלתי נשלטות, עוויתות ואבדן הכושר השכלי (שיטיון).
138
מחזור יממה
שינויים יומיים וסדירים בהתנהגות או בתהליך פיזיולוגי.
139
מחזק מותנה
גירוי שמלכתחילה היה ניטרלי אך זווג עם גירוי מעורר תיאבון, וכך נעשה מסוגל לחזק תגובה מסוימת בעצמו.
140
מטלת התאמה מושהית לגירוי מדגמי
מטלה שבה הנבדק צריך לציין איזה גירוי מתוך קבוצת גירויים הוצג זה עתה.
141
מיוזין
אחד מקבוצת חלבונים הנקראים סיבי שלד התא. סיבי אקטין נמצאים בכל סוגי התאים (כולל תאי עצב) ושומרים על המבנה שלהם. בתאי שריר המיוזין נמצא במיופיברילות ומעורב בתגובת התכווצות השריר באמצעות ריאקציה כימית עם מולקולת האקטין.
142
מיופיברילה
מרכיב של סיב השריר; מכיל חוטי אקטין ומיוזין מקבילים; אחראי להתכווצות השרירית.
143
מיופיברילות
מבנים בתוך הסיבים של שריר השלד, המכילים רצועות חופפות חלקית של חלבוני אקטין ומיוזין, ומתכווצים בעקבות פוטנציאל פעולה.
144
מיטוכונדרים
אברונים תוך-תאיים הממירים תוצרי פירוק של חומרי מזון למולקולות עתירות אנרגיה זמינה, הנקראות אדנוזין טרי-פוספט (ATP). המיטוכונדרים נמצאים בגוף התא, באקסון ובכפתורים הסינפטיים ומספקים אנרגיה לתהליכים מטבוליים , לשמירה על פוטנציאל המנוחה, להובלה אקסופלזמית ולתקשורת סינפטית.
145
מיילין
רקמה ליפידית-חלבונית העוטפת אקסונים; תפקידה לבודד את האקסונים זה מזה ומסביבתם; הבידוד חיוני להולכה מהירה ויעילה של פוטנציאל הפעולה לאורך האקסון. את המיילין מייצרים תאי תמך - אוליגודנדרוציטים במערכת העצבים המרכזית ותאי שוואן במערכת העצבים ההיקפית.
146
מלטונין
הורמון המופרש במשך הלילה מבלוטת האצטרובל; ממלא תפקיד במקצבי יממה ובמקצבים עונתיים.
147
ממברנה
מבנה המגדיר את הגבול החיצוני של תאים ושל גרעיני תאים, וכן בונה כמה אברונים תוך-תאיים כגון מנגנון גולג'י. הממברנה עשויה שכבה כפולה של פוספוליפידים, שהם מולקולות בעלות ראש פולרי וזנבות שומניים. ממברנות של תאים מכילות מולקולות חלבון הממלאות תפקידים שונים, כגון זיהוי חומרים כימיים הנמצאים בנוזל החוץ-תאי והעברה אקטיבית ופסיבית של חומרים לתוך התא ומחוצה לו.
148
מנגנון גולג'י
אברונים תוך-תאיים הנראים כעין שקים, עשויים רשתית תוך-פלזמית ונמצאים בנוזל התוך-תאי. חומרים המיוצרים בתוך התא ומיועדים להפרשה החוצה עוברים דרך מנגנון גולג'י, שם הם נארזים בתוך שלפוחיות סינפטיות קטנות, ואלה מאפשרות את שחרורם מהתא.
149
מסילה וסטיבולו-ספינלית
אלומת אקסונים ההולכת מגרעיני האיזון לחומר האפור של מוח השדרה; שולטת על שינויים באופן עמידת הגוף, לפי מידע שמקורו במערכת האיזון.
150
מסילה טקטו-ספינלית
אלומת אקסונים ההולכת מהטקטום (גג המוח האמצעי) למוח השדרה; מתאמת את תנועות הראש והגו עם תנועות העיניים.
151
מסילה פירמידלית
שם נרדף למסילה הקורטיקו-ספינלית.
152
מסילה קורטיקו-בולברית
אלומת אקסונים ההולכת מהקורטקס המוטורי אל הגרעינים המוטוריים של העצב השישי, השביעי, העשירי, האחד-עשר, והשנים-עשר; שולטת על תנועות הפנים, הצוואר, הלשון, וכן על חלק מהשרירים החיצוניים של העין.
153
מסילה קורטיקו-ספינלית
מערכת אקסונים שתחילתה בקורטקס המוטורי וסופה בחומר האפור שבחלקו הגחוני של מוח השדרה.
154
מסילה קורטיקו-ספינלית גחונית
מערכת אקסונים שתחילתה בקורטקס המוטורי וסופה בחומר האפור שבחלקו האיפסילטרלי הגחוני של מוח השדרה; שולטת על תנועות הירכיים והגו.
155
מסילה קורטיקו-ספינלית צדית
מערכת אקסונים שתחילתה בקורטקס המוטורי וסופה בחומר האפור שבחלקו הקונטרלטרלי הגחוני של מוח השדרה; שולטת על תנועות האברים הדיסטליים (המרוחקים ממרכז הגוף).
156
מסילה קורטיקו-רוברלית
מערכת אקסונים ההולכת מהקורטקס המוטורי אל הגרעין האדום.
157
מסילה רוברו-ספינלית
מערכת אקסונים ההולכת מהגרעין האדום אל מוח השדרה; שולטת על תנועות אברים בלתי תלויות.
158
מסילה רטיקולו-ספינלית
אלומת אקסונים ההולכת מתצורת הרשת לחומר האפור של מוח השדרה; שולטת על השרירים המופקדים על אופן עמידת הגוף.
159
מעכב ייחודי של ספיגה חוזרת של סרוטונין
תרופה המעכבת את הספיגה החוזרת של סרוטונין ואינה משפיעה על תהליכי ספיגה חוזרת של נוירוטרנסמיטרים אחרים.
160
מעניש מותנה
גירוי שמלכתחילה היה ניטרלי אך התלווה אליו גירוי שלילי, וכך נעשה הוא עצמו לגירוי מעניש.
161
מערכת הורמונלית (אנדוקרינית)
מערכת המורכבת מבלוטות המפרישות הורמונים (חומרים כימיים) אל מחזור הדם. ההורמונים מגיעים אל אברי המטרה ומשנים את פעילותם הפיזיולוגית. את פעילות המערכת ההורמונלית מווסת ההיפותלמוס.
162
מערכת העצבים האוטונומית
חלק ממערכת העצבים ההיקפית המעצבב איברים פנימיים כגון לב, ריאות, כלי דם, מערכת העיכול, בלוטות ועוד. המערכת האוטונומית אחראית, ביחד עם המערכת ההורמונלית, להומאוסטזיס (homeostasis) - שמירה על יציבות הסביבה הפנימית בתוך הגוף. מערכת העצבים האוטונומית כוללת שתי חטיבות, שהשפעותיהן על אברי המטרה מנוגדות ומשלימות זו את זו: 1. המערכת הסימפטית (sympathetic system)- מערכת אנבולית (מפרקת מקורות אנרגיה), אחראית על הכנת הגוף למצב עקה (stress). 2. המערכת הפרסימפטית (parasympathetic system)- מערכת קטבולית (משמרת ויוצרת מקורות אנרגיה), אחראית להחזרת הגוף למצב הומאוסטטי בעקבות מצב עקה.
163
מערכת לימבית
המערכת הלימבית מכילה מבנים במוח הקדמי וכן כמה מבנים בגזע המוח, שכולם מחוברים אלה לאלה. המערכת הלימבית מווסתת הנעה (מוטיבציה) ורגשות, וממלאת תפקיד חשוב בבקרה על המערכת ההורמונלית והמערכת האוטונומית. המערכת הלימבית משתתפת בהתנהגות תוקפנית, בהנאה, בהתנהגות מינית, בהתנהגויות חברתיות וכן בהיבטים שונים של למידה וזיכרון.
164
מערכת מזו-קורטיקלית
מערכת של נוירונים דופמינרגיים שגופי התא שלהם מצויים באזור הטגמנטום הגחוני, ושכפתוריהם הסופיים מצויים בקורטקס המוחי ובהיפוקמפוס.
165
מערכת מזולימבית
מערכת נוירונים דופמינרגיים שגופי התא שלהם מצויים באזור הטגמנטום הגחוני וכפתוריהם הסופיים מגיעים לגרעין האקומבנס, לאמיגדלה, לספטום הצדי, להיפוקמפוס, ולגרעין המצע של רצועת הקצה (stria terminalis bed nucleus of the).
166
מקורי
אחד מארבעת הכיוונים במערכת העצבים המרכזית, ומשמעו - לכיוון המקור, האף. דוגמא: אונת המצח מקורית לאונת העורף.
167
מרווחי ראנוויה
מרווחים במעטפת המיילין של האקסון, שבהם נוצר פוטנציאל פעולה. פוטנציאל הפעולה מתפשט באופן פסיבי (ודועך) לאורך חלקי האקסון המכוסים מיילין, והוא שב ומתחדש בכל מרווח מחדש. מסיבה זו ההולכה החשמלית לאורך אקסון עטוף מיילין נקראת "הולכה סלטטורית" - הולכה בקפיצות.
168
משאבת נתרן-אשלגן
חלבון הנמצא בממברנה של תאים בגוף. המשאבה ממלאת תפקיד מרכזי בשמירה על פוטנציאל המנוחה של ממברנת התא.
169
נדודי שינה של תלות תרופתית
נדודי שינה הנגרמים מתוצאות לוואי של תרופות שינה, כשנוטלים אותן במינונים הולכים וגדלים.
170
נוגד דיכאון טריציקלי
תרופה המשמשת לטיפול בדיכאון; מעכבת את הספיגה החוזרת של נוראפינפרין ושל סרוטונין; השם מציין את המבנה המולקולרי.
171
נוהל דלדול טריפטופן
נוהל הכולל תזונה דלת טריפטופן בצירוף עם "קוקטייל" של חומצות אמיניות שאין בו טריפטופן. הנוהל הזה מפחית את רמת הטריפטופן במוח ולפיכך גם את הייצור של סרוטונין
172
נוהל הבחנה בין סמים
נוהל ניסויי שבו בודקים באמצעות התניה קלסית של חיות אם ההשפעות הנתפסות של שני סמים דומות זו לזו.
173
נוירוטרנסמיטר
חומר כימי הנמצא בשלפוחיות הסינפטיות הקטנות שבכפתורים הסופיים. בעקבות דפולירזציה של הכפתור הסופי משתחרר הנוירוטרנסמיטר מהתא הקדם-סינפטי אל המרווח הסינפטי, ונקשר לקולטן ספציפי בממברנת התא הבתר-סינפטי. הנוירוטרנסמיטרים נחלקים לשני סוגים: (1) מולקולות קטנות כגון חומצות אמיניות (גאבא, חומצה גלוטמית ועוד); מונואמינים (דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין); אצטילכולין; (2) מולקולות גדולות (פפטידים וחלבונים), כגון אופיאטים פנימיים.
174
נוירון מוטורי מסוג אלפא
נוירון שהאקסון שלו יוצר סינפסה עם סיבי שריר חוץ-כישוריים; הפעלתו גורמת לסיבי השריר להתכווץ.
175
נוירון מוטורי מסוג גמא
נוירון שהאקסונים שלו יוצרים סינפסות עם סיבי שריר תוך-כישוריים.
176
נוירופפטיד Y
פפטיד המופרש מסיומות הנוירונים ההולכים מה LGN אל ה–SCN.
177
נלוקסון
סם החוסם קולטנים אופיאטיים מסוג מיו; סותר את ההשפעות המחזקות ואת ההשפעות המרגיעות של אופיאטים.
178
נרקולפסיה
הפרעת שינה שמאפיינים אותה הסימנים הבאים: תקופות של שינה לא נשלטת, התקפי קטפלקסיה, שיתוק שינה וחזיונות שווא מבשרי שינה.
179
סבילות
מצב שבו נחוצות מנות גדלות והולכות של סם כדי להשיג השפעה מסוימת; סבילות נגרמת מתהליכים מפצים הפועלים בניגוד להשפעות הסם.
180
סטריאטום
חלק מהגנגליונים הבסיסיים, נקרא גם הקורפוס סטריאטום והניאוסטריאטום. מכיל שני מבנים עיקריים - הגרעין הזנבי (caudate nucleus) וגרעין הפוטמן (putamen). השם נובע מצורתו המפוספסת ( striate= מפופס), המתקבלת בצביעת מיילין. הסטריאטום מקבל את מירב המידע הנכנס לגנגליונים הבסיסיים.
181
סיב שריר חוץ-כישורי
סיב שריר שכיווצו תורם לכוח המופעל כששריר משרירי השלד מתכווץ.
182
סיב שריר תוך-כישורי
סיב שריר הפועל כקולטן מתיחה; מונח במקביל לסיבי שריר חוץ-כישוריים, ובדרך זאת מסוגל לעקוב אחר שינויים באורך השריר.
183
סיבי השלכה
אלומות אקסונים מוציאים (efferents) ומביאים (afferents), אשר מחברות את הקורטקס המוחי למוח השדרה, לגזע המוח, לדיאנצפלון ולגרעינים תת-קורטיקליים. למשל, המסלול הקורטיקוספינלי כולל סיבי השלכה המחברים את הקורטקס למוח השדרה.
184
סימפטום חיובי
סימפטום סכיזופרני המתגלה בעצם נוכחותו: רעיונות שווא, חזיונות שווא או הפרעות חשיבה.
185
סימפטומים של גמילה
הופעת סימפטומים הפוכים לאלה שיוצר הסם עצמו; מתרחשת בעקבות הפסקה פתאומית או מוחלטת של השימוש בסם; נגרמת מהפעלת מנגנונים מפצים.
186
סינכרוניות
פעילות EEG בעלת תדר נמוך ומתח גבוה, האופיינית לשנת גלים-איטיים או לתרדמת, ובה יורים הנוירונים יחד באופן סדור.
187
סינפסה כימית
נקודת המפגש בין הכפתור הסופי לבין הממברנה של נוירון סמוך. בין שני התאים מפריד מרווח צר שרוחבו כננומטר אחד. במרווח הסינפטי נמצא נוזל חוץ-תאי, ואליו מופרש נוירוטרנסמיטר מהממברנה הקדם-סינפטית. הנוירוטרסמיטר עובר בדיפוזיה את המרווח הסינפטי ומתחבר אל קולטנים הנמצאים בממברנה הבתר-סינפטית. חיבור זה גורם שינויים בחדירות הממברנה ליונים, וכתוצאה מכך גם לשינויים בפוטנציאל הממברנה של התא הקולט.
188
סינתזת החנקן החד-חמצני
אנזים המופקד על ייצור החנקן החד-חמצני.
189
סיפטום שלילי
סימפטום סכיזופרני הניכר בהעדר צורות התנהגות המצויות במצב התקין: התנתקות חברתית, העדר גילויי רגש, ומוטיבציה ירודה.
190
סך העירור הבתר-סינפטי
פוטנציאל מעורר המייצג את תגובות EPSP של אוכולסיית נוירונים.
191
סכיזופרניה
מחלת נפש קשה שסימניה הם חשיבה מבולבלת, רעיונות שווא, חזיונות שווא, ובמקרים רבים גם התנהגות מוזרה.
192
סמן שעה "צייטגבר"
גירוי (בדרך כלל אור הזריחה) המכוון את השעון הביולוגי המופקד על מחזור היממה.
193
ספיגה חוזרת
מנגנון בממברנה הקדם-סינפטית, הפועל להחזרת נוירוטרנסמיטר מהמרווח הסינפטי לתוך הכפתור הסופי שממנו הופרש. תהליך זה מפסיק את פעולתו של הנוירוטרנסמיטר וגם מאפשר שימוש חוזר בנוירוטרנסמיטר שהוחזר.
194
עלעל שבין גרעיני הברך
חלק מגרעין הברך הצדי, המקבל מידע מהרשתית ומעביר מידע ל–SCN.
195
עצבי השדרה
שלושים ואחד זוגות עצבים היוצאים ממוח השדרה ומעצבבים את חלקי הגוף השונים. כל זוג עצבים יוצא מבין שתי חוליות של עמוד השדרה. כל עצב שדרתי מכיל אקסונים מביאים (תחושתיים), שגופי התאים שלהם נמצאים בגנגליון השורש הגבי, ואקסונים מוציאים (תנועתיים/מוטוריים), שגופי התאים שלהם נמצאים בקרן הגחונית.
196
עצבי הגולגולת (עצבים קרניאליים)
שנים-עשר זוגות עצבים המעצבבים בעיקר את אזורי הראש והצוואר. מכילים מסלולי תחושה ותנועה, וכן קשורים למערכת האוטונומית. עצבי הגולגולת שייכים למערכת העצבים ההיקפית. עשרה מעצבי הגולגולת נכנסים אל גזע המוח או יוצאים ממנו, ושניים - עצב הראייה ועצב ההרחה - נכנסים ישירות למוח הקדמי.
197
פוטמן
אחד מגרעיני הקלט של הגנגליונים הבסיסיים, במוח הקיצוני (טלאנצפלון); משתתף בשליטה על תנועות רצוניות.
198
פוטנציאל בתר-סינפטי
שינויים בפוטנציאל הממברנה הבתר-סינפטית בעקבות שחרור נוירוטרנסמיטר אל המרווח הסינפטי והתקשרותו לקולטנים בממברנת התא הבתר-סינפטי. קיימים שני סוגים: 1. פוטנציאל בתר-סינפטי מעורר (EPSP): דפולריזציה מקומית בתא הבתר-סינפטי המגדילה את ההסתברות להיווצרות פוטנציאל פעולה. 2. פוטנציאל בתר-סינפטי מעכב (IPSP): היפרפולריזציה מקומית בתא הבתר-סינפטי המקטינה את ההסתברות להיווצרות פוטנציאל פעולה.
199
פוטנציאל הלוחית הסופית
הפוטנציאל הבתר-סינפטי המתחולל בלוחית סופית מוטורית בתגובה להפרשת אצטילכולין מהכפתור הסופי.
200
פוטנציאל מנוחה של תא עצב
פוטנציאל הנמדד כאשר תא עצב אינו מושפע מגירויים המעוררים או מעכבים את פוטנציאל הממברנה שלו. פוטנציאלי המנוחה של תאי עצב נעים בסביבות-65 mV .
201
פוטנציאל פעולה
שינוי חד וקצר בפוטנציאל הממברנה, הנובע מפתיחה וסגירה מהירות של תעלות יונים תלויות מתח. פוטנציאל הפעולה נוצר בתלולית האקסון ומתקדם באופן אקטיבי לאורך האקסון עד לכפתורים הסופיים. באקסונים עטופי מיילין פוטנציאל הפעולה שב ומתחדש במרווחי ראנוויה. צורת הולכה זו נקראת "הולכה סלטטורית" (הולכה בקפיצות).
202
פוטנציאל פעולה דנדריטי
פוטנציאל פעולה החל בדנדריטים של תאים פירמידליים מסוימים.
203
פימוזיד
סם החוסם קולטני דופמין.
204
פעילות אלפא
פעילות חשמלית חלקה של 8 עד 12 הרץ, הנרשמת מהמוח; קשורה בדרך כלל למצב רגיעה.
205
פעילות בתא
פעילות חשמלית לא סדירה של 13 עד 30 הרץ, הנרשמת מהמוח; קשורה בדרך כלל למצב של עירור.
206
פעילות דלתא
פעילות חשמלית סדורה וסינכרונית בת 1–4 הרץ, הנרשמת מהמוח; חלה בשלבים העמוקים ביותר של שנת גלים-איטיים.
207
פעילות תטא
פעילות EEG בת 4 עד 8 הרץ, החלה לסירוגין בשלבים המוקדמים של שנת גלים-איטיים ובשנת REM.
208
פרופריוצפציה
תחושה סומטוסנסורית המעוררת על-ידי גירוי בתוך הגוף שמקורו בקולטנים הנמצאים בשרירים, בגידים, במפרקים, בעור ובאיבר שיווי המשקל. דוגמה לתחושה פרופריוצפטיבית היא מיקום הגפיים במרחב. להבדיל מהחושים הסומטוסנסוריים האחרים, פרופריוצפציה היא בעיקרה לא מודעת.
209
פשיטה
תנועת אבר כלשהו, במגמה ליישר את מפרקיו; היפוכה של כפיפה.
210
קבוצה גחונית-מדיאלית
כוללת את המסילה הווסטיבולו-ספינלית (vestibulospina tract), המסילה הטקטו-ספינלית (tectospinal tract), המסילה הרטיקולו-ספינלית (reticulospinal tract) והמסילה הקורטיקו-ספינלית הגחונית (ventral corticospinal tract).
211
קבוצה צדית
כוללת את המסילה הקורטיקו-ספינלית (corticospinal tract), המסילה הקורטיקו-בולברית (corticobulbar tract) והמסילה הרוברו-ספינלית (rubrospinal tract).
212
קולטן
תא או מולקולה שתפקידם לזהות גירויים מהסביבה ולהתמירם לאנרגיה עצבית. קולטנים שונים מגיבים לגירויים מסוגים שונים. 1. קולטן חישה - תא או חלק מתא המגיב לגירוי חיצוני מתאים (אור, קול, מגע, וכו') בשינוי של פוטנציאל הממברנה שלו. כתוצאה מכך גוברת או פוחתת כמות הטרנסמיטר שתא זה משחרר. לדוגמה: קולטן אור (ר' ערך: קולטן אור). 2. קולטן מולוקולרי הוא קבוצת חלבונים הנמצאת בממברנה של תא ויוצרת אינטראקציה עם הסביבה המשפיעה על פעילות התא. במערכת העצבים מולקולות קולטן נמצאות בדרך-כלל בסינפסות או על גוף התא. התפקיד העיקרי של מולקולת הקולטן הוא להתמיר גירויים כימיים לשינוי מקומי בפוטנציאל הממברנה . לדוגמה: קולטן ניקוטיני של אצטילכולין.
213
קולטן AMPA
קולטן יונוטרופי של גלוטמט; שולט על תעלת סידן; כשהתעלה פתוחה נוצר EPSP.
214
קולטן NMDA
קולטן יונוטרופי של גלוטמט; מתמחה בשליטה על תעלת סידן החסומה בדרך כלל ביוני מגנזיום; קשור להגברה ארוכת-טווח.
215
קולטן אור
תא עצב קולטני, הנמצא ברשתית העין ומתמיר אנרגיה של אור לפוטנציאל עצבי. תהליך ההתמרה מתרחש באמצעות פירוק פיגמנט חלבוני בנוכחות אור, ריאקציה הגורמת לסגירת תעלות נתרן בממברנת התא הקולטן ולהיפרפולריזציה של התא. קיימים שני סוגים של קולטני אור: 1. קנים: קולטני אור המכילים רודופסין ומתמחים בראייה בעצמת אור נמוכה. 2. מדוכים: קולטני אור המכילים אחד מבין שלושה פוטופיגמנטים ורגישים באופן מרבי לאורכי גל שונים. המדוכים מרוכזים באזור הגומה שברשתית ומתמחים בראייה באור בהיר ובתפיסת צבע.
216
קורטקס אורביטו-פרונטלי
אזור הקורטקס הקדם-מצחי, בבסיס החלק הקדמי של אונות המצח.
217
קורטקס אנטוריני
אזור בקורטקס הלימבי, המספק את עיקר הקלט של תצורת ההיפוקמפוס.
218
קורטקס אסוציאטיבי
אזורים בקורטקס המוח המעורבים בעיבוד גבוה ובאינטגרציה של מידע חושי או מוטורי לצורך פעילות מכוונת. יש שלושה אזורים אסוציאטיביים עיקריים: (1) קורטקס אסוציאטיבי קדקודי-רקתי-עורפי; (2) קורטקס אסוציאטיבי קדם-מצחי (Pre-Frontal Cortex); (3) קורטקס אסוציאטיבי לימבי.
219
קורטקס המוח והמוחון
המעטפת החיצונית של המוח הגדול והמוחון. השם קורטקס (קליפה של גזע עץ) מתאר את צורתו העשויה מעניות (Sulci) ורכסים (Gyri). הקורטקס מהווה את החומר האפור במוח ובמוחון, והוא מורכב בעיקר מגופי תאים ומתאי עצב רב-קוטביים קטנים וחסרי מיילין.
220
קורטקס קדם-מוטורי
אזור בקורטקס האסוציאטיבי המוטורי, בחלק הצדי של אונת המצח, קדמית לקורטקס המוטורי הראשוני.
221
קורטקס קדם-מצחי
נאוקורטקס של אונות המצח, קדמית לאזור המוטורי המשלים ולקורטקס הקדם-מוטורי.
222
קורטקס ראשוני
.1קורקטס מוטורי ראשוני: אזור בקורטקס המוחי, ברכס הקדם-מרכזי, השולט על תנועות שרירי השלד. .2קורטקס סנסורי ראשוני: אזור בקורטקס המוחי האחראי על עיבוד קורטיקלי ראשוני של מידע תחושותי - חזותי, שמיעתי, סומטי-סנסורי וכד'. לכל אחד מן החושים קיים אזור קורטקס ראשוני משלו. לדוגמא, הקורטקס הסומטי-סנסורי הראשוני נמצא ברכס הבתר-מרכזי, ואחראי על עיבוד ראשוני של מידע לגבי תחושות הגוף - מגע, לחץ, טמפרטורה וכאב.
223
קטפלקסיה
סימפטום של נרקולפסיה; שיתוק מוחלט המתרחש בזמן ערות.
224
קינזת חלבון
אנזים המוסיף לחלבון מסוים פוספט (PO4) וכך גורם לו לשנות את צורתו.
225
קינזת טירוזין
סוג של קינזת חלבון; ממלא כנראה תפקיד ביצירת הגברה ארוכת-טווח.
226
קינזת סידן-קלמודולין מסוג II
אנזים הנעשה פעיל רק באמצעות סידן; ממלא כנראה תפקיד ביצירת הגברה ארוכת-טווח.
227
קלוזפין
תרופה אנטי-פסיכוטית "בלתי טיפוסית"; חוסמת קולטני D4 בגרעין האקומבנס.
228
קצב בסיסי של פעילות ומנוחה
מחזור בן 90 דקות (בבני אדם),שבו יש גאות ושפל של ערנות. המחזור נשלט באמצעות שעון ביולוגי בחלק האחורי של גזע המוח; הוא שולט על מחזורי שנת REM ושנת גלים-איטיים.
229
קרבמזפין
תרופה ששמה המסחרי הוא טגרטול (Tegretol); משמשת לטיפול בהתקפים שמקורם במוקד, בדרך כלל בחלק המדיאלי של אונת הרקה.
230
קרבקול
סם המגרה קולטני אצטילכולין.
231
קשיון כורות-המוח
התכווצות של שרירים אגוניסטים ואנטגוניסטים בעת ובעונה אחת; מתרחשת בגלל כריתת מוח או בגלל נזק בתצורת הרשת.
232
קשר עצב-שריר
הסינפסה שבין הכפתורים הסופיים של אקסון ובין סיב שריר.
233
רגישות יתר
רגישות מוגברת של קולטני טרנסמיטר; נגרמת מנזק שחל באקסונים המביאים, או מחסימה ממושכת של הפרשת הטרנסמיטר.
234
ריפוי בנזע חשמלי
הלם חשמלי קצר הניתן בראש וגורם התקף של פעילות חשמלית; משמש באופן רפואי להקל דיכאון קשה.
235
רכס משונן
חלק מתצורת ההיפוקמפוס; מקבל קלט מהקורטקס האנטוריני ושולח מידע לשדה CA3 של ההיפוקמפוס.
236
רעיון שווא
אמונה העומדת בסתירה ברורה למציאות.
237
רפלקס האולר
רפלקס המתרחש כשמופעל כוח לשם כפיפה או פשיטה של אבר כלשהו בחיה הנתונה בקשיון כרות-המוח; ההתנגדות הופכת בבת אחת להרפייה.
238
רפלקס המתיחה
רפלקס המופעל על-ידי כישור השריר ותא עצב מוטורי מסוג אלפא; רפלקס המתיחה גורם לסיבי השריר החוץ-כישוריים (אקסטרפוסליים) להתכווץ כאשר השריר נמתח על-ידי גורם חיצוני.
239
רפלקס המתיחה החד-סינפטי
רפלקס שבו השריר מתכווץ בתגובה למתיחה מהירה שלו; משתתפים בביצועו נוירון סנסורי ונוירון מוטורי שיש ביניהם סינפסה אחת.
240
רשתית
רקמה דקה בחלק האחורי של העין, המכילה שלוש שכבות - קולטני אור, תאי עצב דו-קוטביים וגופי תא של תאי גנגליון היוצרים את עצב הראייה. בנוסף, קיימים ברשתית תאים אופקיים המקשרים בין קולטני אור ותאים דו-קוטביים, ותאי אמקרין המקשרים בין תאים דו-קוטביים ותאי גנגליון. ברשתית מתרחשים ההתמרה והעיבוד הראשוני של גירויים חזותיים.
241
שדה CA1
חלק מההיפוקמפוס; מקבל קלט משדה CA3 ושולח מידע אל מחוץ לתצורת היפוקמפוס דרך הסוביקולום.
242
שדה CA3
חלק מההיפוקמפוס; מקבל קלט מהרכס המשונן ושולח מידע לשדה CA1 .
243
שדה קלט
חלק במרחב התפיסתי של איבר חוש, אשר נוכחות גירוי בו גורמת להפעלת תא עצב מסוים במערכת של אותו חוש. לדוגמה: שדה הקלט של תא עצב במערכת הראייה הוא אותו אזור בשדה הראייה שגירוי חזותי המגיע ממנו גורם שינוי בפעילותו של התא.
244
שורש גבי
אלומת אקסונים של תאים תחושתיים (סנסוריים) המעבירים מידע מהיקף הגוף למוח השדרה. גופי התאים נמצאים בגנגליון השורש הגבי. (ר' גם גנגליון השורש הגבי)
245
שורש גחוני
אלומת אקסונים של תאים מוטוריים היוצאים ממוח השדרה. גופי התאים נמצאים בקרן הגחונית של החומר האפור השדרתי, והאקסונים יוצאים דרך השורש הגחוני ומצטרפים לעצב השדרתי בדרך לאיבר המטרה.
246
שימוש מזיק בחומרים
דגם מזיק של צריכת חומרים שאינו מגיע לכלל התמכרות; פוגע בבריאות האדם ובמצבו החברתי.
247
שיתוק הירדמות
סימפטום של נרקולפסיה; שיתוק המתרחש ממש לפני שנרדמים.
248
שיתוק פנים ריגושי
העדר תנועה בשרירי הפנים בתגובה לריגושים, בבני אדם שאין להם קושי להניע את השרירים האלה באופן רצוני; נגרם מנזק לקורטקס הקדם-מצחי של האינסולה, לחומר הלבן התת-קורטיקלי של אונת המצח, או לחלקים בתלמוס.
249
שיתוק פנים רצוני
קושי להניע את שרירי הפנים באופן רצוני; נגרם מנזק לאזור הפנים שבקורטקס המוטורי הראשוני, או לקשרים התת-קורטיקליים שלו.
250
שליח שניוני
חומר כימי בעל פעילות קצרת טווח, הנוצר בתוך התא ופועל בו. במערכת העצבים מופעל שליח שניוני בעקבות התחברות של נוירוטרנסמיטר או הורמון לקולטן בממברנת התא. האינטראקציה עם הקולטן גורמת שרשרת תגובות כימיות המביאות להפעלת השליח השניוני. השליח השניוני מביא לפתיחת תעלות יונים או לשינוי אחר בפעילות התא.
251
שלפוחיות סינפטיות
אברונים תוך-תאיים קטנים (דמויי גולה) המכילים נוירוטרנסמיטר ונמצאים בכפתור הסופי. השלפוחיות הסינפטיות מיוצרות על-ידי מנגנון גולג'י בגוף התא או בכפתורים הסופיים. במצב מנוחה השלפוחיות "עוגנות" באתרי עגינה (release zones) בממברנת הכפתור הסינפטי. כאשר פוטנציאל פעולה מגיע אל הכפתור הסופי, השלפוחיות מתאחות עם ממברנת התא, נפתחות ותכולתן משתחררת אל המרווח הסינפטי.
252
שנת REM
שלב בשינה המצטיין בפעילות לא סינכרונית של EEG, בחלימה, בתנועות עיניים מהירות ובשיתוק שרירים; נקרא גם שינה פרדוקסלית.
253
שנת REM נטולת - רפיון
תופעה נוירולוגית שהלוקים בה אינם נעשים משותקים בשנת REM, ולפיכך הם מבצעים בפועל את חלומותיהם.
254
שנת גלים-איטיים
שנת לא-REM המאופיינת בפעילות EEG סינכרונית בשלבים העמוקים ביותר שלה.
255
שנת לא-REM
כל שלבי השינה חוץ משנת REM.
256
שריר אגוניסטי
שריר שהתכווצותו גורמת תנועה מסוימת או מחזקת אותה.
257
שריר אנטגוניסטי
שריר שהתכווצותו מפריעה לתנועה מסוימת או מבטלת אותה.
258
שריר הלב
השריר המופקד על התכווצויות הלב.
259
שריר חלק
שריר שאינו מסורטט; מעוצבב באמצעות מערכת העצבים האוטונומית; מצוי בדפנות כלי דם, בצינורות הרבייה, בסוגרים, בתוך העין, במערכת העיכול וסביב זקיקי שער.
260
שריר מסורטט
שריר שלד; שריר בעל פסים.
261
שריר שלד
שריר מפוספס המתחבר בקצותיו לעצמות.
262
תא גרעיני
תא קטן, מגורגר; תאים גרעיניים המצויים ברכס המשונן שולחים אקסונים לשדה CA3 של ההיפוקמפוס.
263
תא עצב מוטורי
תא עצב מוציא (efferent) היוצא מהקרן הגחונית שבמוח השדרה, יוצר סינפסה עם סיבים של שריר שלד, וגורם להתכווצות השריר. קיימים כמה סוגים של תאי עצב מוטוריים, ביניהם תאי אלפא ותאי גאמא. תאי אלפא - מעצבבים סיבי שריר מחוץ לכישור השריר (אקסטרפוסליים, סיבי התכווצות) ואחראים על התכווצות השריר. תאי גאמא - מעצבבים סיבי שריר בתוך כישור השריר (אינטרפוסליים, סיבי הכישור) ושומרים על המתח בכישור השריר (טונוס).
264
תא עצב סנסורי / תחושתי
תא עצב מביא (afferent) המזהה שינויים בסביבה החיצונית או הפנימית ומעביר מידע על שינויים אלה אל מערכת העצבים המרכזית.
265
תא פירמידלי
סוג של נוירון גדול שצורתו כפירמידה; נוירונים כאלה מצויים בקורטקס המוחי ובקרן אמון שבתצורת ההיפוקמפוס.
266
תאוריית ג'יימס-לאנגה
תיאוריית ריגוש שלפיה ההתנהגויות והתגובות הפיזיולוגיות חלות כתוצאה ישירה מהנסיבות, ושהתחושה הסובייקטיבית של ריגוש נוצרת הודות למשוב מההתנהגויות ומהתגובות האלה.
267
תאי-גלייה / תמך
מערכת העצבים מכילה שני סוגי תאים - תאי עצב (נוירונים) ותאי תמך. במערכת העצבים המרכזית מספרם של האחרונים גדול פי 10 - 15 ממספר הנוירונים. תאי הגלייה מייצרים את מעטפת המיילין ומשתתפים בהזנת תאי העצב ובסילוק פסולת מהם, בוויסות ההרכב הכימי של הנוזל החוץ-תאי, ובהרחקת תאי עצב מתים ויצירת רקמה צלקתית במקומם. במערכת העצבים המרכזית קיימים כמה סוגים של תאי תמך, ביניהם האוליגודנדרוציטים (oligodendrocytes) המייצרים מיילין, אסטרוציטים (astrocytes) ותאי מיקרוגלייה (microglia cells). במערכת העצבים ההיקפית קיים סוג אחד של תאי תמך הנקרא תאי שוואן (Schwann cells).
268
תגובה ריגושית מותנית
תגובה מותנית המתפתחת כשגירוי שלילי מופיע פעמים אחדות בעקבות גירוי ניטרלי, ולאחר מכן מופיעה בתגובה לגירוי הניטרלי; כוללת בדרך כלל רכיבים אוטונומיים, התנהגותיים והורמונליים, כגון שינוי בקצב פעימות הלב, קפיאה והפרשת הורמונים הקשורים למצבי עקה.
269
תגובת התמודדות
תגובה שבאמצעותה האורגניזם יכול להימנע מגירוי שלילי, או להימלט מפניו, או למזער אותו; מקטינה את ההשפעות המעיקות של גירוי שלילי.
270
תגובת נגד
הגברת תדירותה או עצמתה של תופעה לאחר שדוכאה באופן זמני; לדוגמה, הגברת שנת REM אחרי תקופה של חסך שנת REM.
271
תלולית האקסון
נקודת המוצא של האקסון מגוף התא. באזור זה, העשיר בתעלות יונים, מתפתח פוטנציאל הפעולה, ומשם הוא עובר לאורך האקסון אל הכפתורים הסופיים.
272
תלות בחומר
דגם מזיק של צריכת חומרים הכולל נטילת כמויות הולכות וגדלות של סם או סימנים אחרים של התמכרות.
273
תלילים עליונים
מבנים בחלק הגבי של המוח האמצעי (בטקטום), המקבלים מידע ישירות מהרשתית ואחראים על תנועות העיניים בזמן סריקת שדה הראייה.
274
תלמוס
קבוצת הגרעינים הגדולה ביותר במוח והמבנה העיקרי בדיאנצפלון. התפקיד העיקרי של התלמוס הוא העברת מידע תחושתי לקורטקס. בתלמוס יש גרעינים המקבלים מידע ישירות מאברי החוש, כגון גרעיני הברך. גרעינים תלמיים גם משתתפים בפעילויות קוגניטיביות גבוהות יותר, כגון תכנון תנועה, ובפעילות של המערכת הלימבית.
275
תעלות יונים
חלבונים בממברנת התא המאפשרים מעבר בררני של יונים לתוך התא או מחוצה לו. חדירות הממברנה ליון מסוים היא תוצר של מספר תעלות היונים הפתוחות המאפשרות לאותו יון לעבור דרכן. קיימים שלושה סוגים עיקריים של תעלות: . תעלות פסיביות - תעלות המאפשרות מעבר חופשי של יונים בהתאם למפל הריכוזים ולמפל המתח החשמלי. . תעלות תלויות מתח - תעלות יונים הנפתחות או נסגרות בעקבות שינוי בפוטנציאל הממברנה. . תעלות תלויות טרנסמיטר - תעלות הנפתחות או נסגרות בנוכחות טרנסמיטר או נוירומודולטור מסוים.
276
תצורת ההיפוקמפוס
מבנה הכלול באונת הרקה שבמוח הקדמי, ומהווה חלק חשוב במערכת הלימבית; כולל את ההיפוקמפוס עצמו (כלומר את קרן אמון, Amon’s horn), את הרכס המשונן (dentate gyrus) ואת הסוביקולום (subiculum).
277
תצורת הרשת
קבוצת גרעינים ומסלולים בחלק התיכון של גזע המוח. מקור השם בעובדה שאזור זה נראה כרשת לאחר צביעת מיילין. תצורת הרשת ממלאת תפקידים בעוררות, בשליטה על תפקודים חיוניים, בשינה וביציבה.
278
תצורת הרשת של אמצע הגשר
אזור המכיל נוירונים הקשורים לאתחול שנת REM; מופעל באמצעות נוירונים אצטילכולינרגיים שבאזור הפרי-ברכיאלי.
279
תצלובת הראייה
נקודת המפגש של עצבי הראייה המגיעים מכל עין. בתצלובת הראייה האקסונים של כל אחד מן העצבים, היוצאים מחלקה האפי (זה הקרוב לאף) של הרשתית, עוברים אל התלמוס שבצד הנגדי של המוח (הקונטרלטרלי); ואילו האקסונים, היוצאים מחלקה הרקתי (זה הקרוב לרקה) של הרשתית, ממשיכים אל התלמוס שבאותו צד (האיפסילטרלי). כתוצאה מהצלבת המידע, כל אחת מן ההמיספירות המוחיות (באזורי העיבוד הראשוניים והשניוניים) מעבדת מידע מהמחצית הקונטרלטרלית של שדה הראייה.
280
תרפיית אור
טיפול בהפרעה אפקטיבית עונתית, המבוסס על חשיפה יומיומית לאור בהיר.
281
תת-רגישות
רגישות מופחתת של קולטני נוירוטרנסמיטר; תגובה מפצה על גרייה ממושכת של הקולטנים האלה.
282
סם החוסם קולטני NMDA.
מתוצרי הפירוק של הטרנסמיטר סרוטונין .
283
הכללה
מערך חוקים כללים בנוגע לתופעה מסוימת העולים במחקרים שונים.
284
העמדה
הסבר תופעות מורכבות באמצעות תופעות פשוטות יותר
285
רפלקס
תנועה אוטומטית וסטריאוטיפית המופיעה בתגובה ישירה לגירוי.
286
דואליזם
האמונה שהגוף הוא גשמי אך לא כן הנפש.
287
מוניזם
האמונה שהעולם עשוי מחומר ומאנרגיה ושהנפש היא תופעה הנוצרת מפעולת מערכת העצבים.
288
מודל
מערכת פשוטה יחסית הפועלת על־פי עקרונות ידועים ומסוגלת לבצע לפחות כמה מן הדברים שמערכת מורכבת יותר מבצעת.
289
ניתוח חציית המוח
ניתוח מוח שבו משתמשים לעיתים לטיפול בצורה מסוימת של הפרעת התקף. כרוך בחיתוך כפיס המוח המחבר את שתי ההמיספרות המוחיות.
290
דוקטרינה של אנרגיות עצביות מיוחדות
מסקנתו של מילר שמכיוון שכל סיבי העצב נושאים מסרים זהים בסוגם, פרטי המידע החושי מובחנים אלה מאלה לפי סיבי העצב הפועלים בכל מקרה.
291
כריתה ניסויית
שיטת מחקר שבה מסיקים על תפקידו של חלק מסוים במוח לפי המגבלות בהתנהגות החיה אחרי שהחלק הזה נהרס או נכרת.
292
אוטופסיה
נתיחה לאחר המוות
