מושגים - זיכרון

Question 1

2 שיטות מרכזיות בחקר הזיכרון

Answer 1

1. שיטת לימוד-בדיקה
2. דיסוסיאציה

Question 2

שיטת לימוד-בדיקה

Answer 2

ע״י הרמן אבינגאוס
לימוד ואחריו בדיקה מה זוכרים

Question 3

שיטת החיסכון בלמידה

Answer 3

כאשר חוזרים על למידה- בכל פעם נחסכת למידה של הפרטים שכבר נלמדו

Question 4

עקומת למידה

Answer 4

עקומה שמראה כמה זוכרים לאחר לימוד חוזר כל פרק זמן מסויים

Question 5

עקומת שכחה

Answer 5

עקומה שמראה כמה שוכחים לאחר משכי זמן שונים אחרי הלימוד.
הרוב ישכח אחרי יום אחד

Question 6

אפקט הריווח

Answer 6

למידה של אותו חומר יעילה יותר אם היא מרווחת לאורך זמן רב יותר

Question 7

שיטת בדיקה דיסוסיאציה

Answer 7

בודקים השפעה של משתנה יחיד בעזרת מדדים שונים
אם הוא משפיע על המדדים בצורה שונה&raquo_space; המדדים בודקים יכולות שונות

Question 8

מה בודק מבחן זיכרון ישיר?
דוגמאות למבחנים

Answer 8

בודק זיכרון
מבחן איחזור ומבחן היכר

Question 9

מה בודק מבחן זיכרון עקיף?
דוגמא למבחן

Answer 9

בודק מודעות
מבחן פריימינג

Question 10

מדד זיכרון- איחזור
יכולת שהוא מודד
מהלך המבחן

Answer 10

לחזור ולהגיד
לשנן מילים&raquo_space; להגיד כמה שיותר מילים שזוכרים
מבחן אקטיבי

Question 11

מבחן היכר
היכולת שנבדקת
מהלך המבחן

Answer 11

מכירים או לא?
שינון מילים&raquo_space; הצגת רשימת מילים ודיווח אם הופיעו ברשימה או לא
מבחן פסיבי ופחות מושפע מזקנה

Question 12

מבחן פריימינג
היכולת שנבדקת
מהלך המבחן

Answer 12

הנטייה של מילים ״לצוץ״ אם היו בשימוש תדיר
שינון מילים&raquo_space; הצגת מילים לזמן קצר (מהשינון+חדשות)&raquo_space; בודקים כמה מילים זוכרים מהשינון לעומת מההצגה

Question 13

דיסוסיאציה כפולה

Answer 13

בבדיקת שני משתנים מופיעה דיסוסיאציה לשני הכיוונים
מהווה עדות חזקה לכך שהמדדים בודקים דברים שונים.

Question 14

3 שלבי הזיכרון
משמעות של כשל בכל אחד מהם

Answer 14

1. קידוד- קליטת מידע אל המערכת
   כשל בקידוד&raquo_space; המידע לא נקלט \ נקלט באיכות ירודה&raquo_space; המידע לא נזכר
2. אחסון- שמירת המידע במערכת
   כשל באחסון&raquo_space; המידע שנקלט לא נשמר&raquo_space; מידע דועך ונעלם
3. שליפה- שימוש במידע שמאוחסן
   כשל בשליפה&raquo_space; המידע לא נשלף&raquo_space; לא מצליחים להיזכר

Question 15

רמז שליפה

Answer 15

משהו שמזכיר לנו משהו- בא באינטראקציה עם זיכרון קיים ומעלה אותו למודעות

Question 16

בעיית שליפה
2 גורמים
הבדל מבעיית אחסון

Answer 16

1. כאשר זיכרון לא נשלף כי לא מגיעים לרמז שליפה מספיק חזק.
2. כשהרמז הוא רמז שליפה עבור הרבה זיכרונות&raquo_space; מזכיר הרבה דברים- מידע לא רלוונטי נשלף.
   הבדל- אם לאחר זמן מה אני נזכרת בדבר&raquo_space; מדובר בבעיית שליפה.
   אם לא&raquo_space; מדובר בבעיית אחסון.

Question 17

בחינת זיכרון חושי- דיווח מלא
בעיית הדיווח
דיווח חלקי
טווח שבו עדיף מלא\חלקי

Answer 17

דיווח מלא- לאחזר את כל המידע שנחשפנו אליו
בעיית הדיווח- עד הדיווח הזיכרון דועך
דיווח חלקי- פתרון לבעיית הדיווח, לאחזר חלק מהמידע&raquo_space; לחזור מס׳ פעמים&raquo_space; חישוב ממוצע.
עד חצי 0.5 שניה זוכרים טוב יותר בדיווח חלקי מאשר בדיווח מלא. לאחר מכן אותו הדבר.

Question 18

איך בודקים יכולת זיכרון אקואי?
לעומת אייקוני

Answer 18

השמעת צלילים שונים מ-2 צידי הראש&raquo_space; הוראה על איזה צד לדווח
לעומת אייקוני- הוא דורש מעבר למערכת העיבוד&raquo_space; מחזיק מעמד יותר זמן אך קליטתו איטית יותר.

Question 19

לפי מה נעשית חלוקה למקבץ(=chunks)?

Answer 19

1. ידע קודם- 7 1 0 2&raquo_space; 2017 \ מ א י ה&raquo_space; מאיה
2. קיטוע בזמן\במרחב שאינו מבוסס על ידע קודם (8 3 5 2&raquo_space; 25-38)

Question 20

מבחן לזיכרון עובד לפי אלן בדלי

Answer 20

נטרול המנגנונים המשמרים כדי לבחון מה זוכר המנהל המרכזי
מבחן שמורכב ממטלה+מטלה מסיחה

Question 21

2 בעיות במודל של אלן בדלי

Answer 21

1. ההנחה שהמידה דועך במהירות
2. עמימות לגבי רמת הממשק עם הזיכרון ארוך הטווח

Question 22

אזור הגישה הישירה

Answer 22

לפי קוואן ואובראוור

חלק בזיכרון ארוך טווח שמופנה אליו קשב כרגע, כלומר חושב עליו כרגע
מאפשר להחזיק צירופים מתחלפים (מספריים למשל) וצירופים חדשים

Question 23

קישור בין אלמנטים

Answer 23

לפי קוואן ואובראוור
בעת חשיפה לצירוף לא מוכר, הדבקת האלמנטים נעשית בהפניית קשב בהסתמכות על זיכרון ארוך טווח

Question 24

היזכרות חופשית

Answer 24

היזכרות ללא חשיבות לסדר

Question 25

אפקט הסדר

Answer 25

מודגם באמצעות מטלת היזכרות חופשית
נמצאו 2 אפקטים-
אפקט הראשוניות- זוכרים טוב גירויים שהוצגו בהתחלה.
אפקט האחרוניות- זוכרים טוב גירויים שהוצגו בסוף.

Question 26

2 סתירות למודל המחסנים של אטקינסון ושיפרין

Answer 26

1. שינון עוזר לזיכרון של פריטים בודדים ומזיק לשאר.
2. אפקט האחרוניות נמצא גם בטווחי זמן ארוכים- לא משויך בהכרח לזיכרון קצר.

Question 27

איזה תאוריה סותר עיקרון fifo של דונלד נורמן וננסי וואף?

Answer 27

התגלה שקצב הצגת הפריטים לא משפיע על כמות הפריטים שזוכרים&raquo_space; סותר את התאוריה של בדלי שטען שיש דעיכה בזיכרון קצר טווח

Question 28

זיכרון ארוך טווח

Answer 28

כל מה שהסטתי ממנו את הקשב ואני עדיין זוכר
ישנה תקופת התקבעות בה הזיכרון פגיע עד שמתייצב

Question 29

ניסי תומך במודל הסטנדרטי של סקוויר

Answer 29

לימד חולדות להעדיף טעם&raquo_space; פרקי זמן שונים לאחר סיום הלמידה הסיר את ההיפוקמפוס שלהן&raquo_space; בדק אם זכרו את הלמידה.
לאחר 0-2 ימים הן לא זכרו.

Question 30

מקרה סותר למודל הסטנדרטי של סקוויר

Answer 30

המקרה של kc- חווה הרס מוחלט של ההיפוקמפוס וזכר עובדות אבל לא אירועים.
סתירת המודל כי הוא טען שהרס היפוקמפוס יביא למצב בו זוכרים רק דברים שקרו מזמן.

Question 31

קונסולידציה=?

Answer 31

=גיבוש זיכרונות
בתקופה הראשונה של הלמידה הזיכרון פגיע ולאחר מכן מתייצב, משתקע

Question 32

איזה מודל סתר את המודל הסטנדרטי של סקוויר?

Answer 32

מודל העקבות המרובות של מוסקוביץ׳ ונדל

Question 33

המודל הסטנדרטי מול מודל העקבות המרובות:
הסכמה
2 הבחנות

Answer 33

מסכימים שההיפוקמפוס מעביר מידע לקורטקס
מוגל העקבות המרובות מבחין בין-
1. הרס חלקי-הרס מלא
2. מידע סמנטי-מידע אפיזודי

Question 34

רה-קונסולידציה=גיבוש מחדש

Answer 34

כל היזכרות מושפעת יותר מהיזכרות שקדמה לה מאשר למקור, כלומר כל פעם שאנחנו נזכרים אנחנו יוצרים משהו מובנה יותר ממה שהיה במקור, כולל התוספת שהוספנו בהיזכרות.

Question 35

לפי תאוריית עומק עיבוד- מדוע שינון עלול להזיק יותר מלהועיל?

Answer 35

מכיוון שהוא מנתב את הקשב מעיבוד סמנטי לעיבוד צורני\פונולוגי

Question 36

אפקט הקונקרטיות

Answer 36

מילים קונקרטיות נזכרות טוב יותר ממילים אבסטרקטיות כיוון שמקודדות פעמיים לעומת פעם אחת (תאוריית הקוד הכפול)

Question 37

תאוריית הקוד הכפול

Answer 37

מילים קונקרטיות מקודדות פעמיים (כמילה וכתמונה) לעומת מילים אבסטרקטיות שמקודדות פעם אחת (כמילה).
כדי לזכור טוב מילה כדאי לייצר ממנה חוויה כמה שיותר רב-חושית, רב-ממדית.

Question 38

אפקט ההפקה

Answer 38

מידע שהופק האופן עצמאי נזכר טוב יותר ממידע שהתקבל באופן פסיבי

Question 39

אלו 2 אפקטים שקשורים לתאוריית עומק עיבוד?

Answer 39

1. אפקט הקונקרטיות
2. אפקט ההפקה

Question 40

זיכרון דקלרטיבי

Answer 40

זיכרון של עובדות (כלליות\ייחודיות) שניתן להציג במילים
מחולק לאפיזודי ולסמנטי

Question 41

זיכרון לא דקלרטיבי
4 סוגים

Answer 41

זיכרון שמתבטא בהתנהגות, לא ניתן להציגו במילים
מחולק למיומנויות, התניות, הרגלים, פריימינג.

Question 42

זיכרון דקלרטיבי&raquo_space; זיכרון אפיזודי

Answer 42

זיכרון ייחודי, שקשור לזמן ולמקום מסויים.

Question 43

זיכרון דקלרטיבי&raquo_space; זיכרון סמנטי

Answer 43

עובדה כללית לא ייחודית, מנותקת מרגש

Question 44

איזה סוג זיכרון יושב בהיפוקמפוס לפי המודל הסטנדרטי ומודל העקבות המרובות?

Answer 44

אפיזודי- ייחודי.
הייחוד בא עם ההיפוקמפוס :)

Question 45

זיכרון לא דקלרטיבי&raquo_space; מיומנויות

Answer 45

יכולות כלליות, אינן ספציפיות לגירוי מסויים.
למשל מפענחת תצלומי אוויר- לא ספציפי לתצלום מסויים

Question 46

זיכרון לא דקלרטיבי&raquo_space; פריימינג

Answer 46

שיפור בביצוע מטלה כלשהי עקב חשיפה חוזרת. ספציפי לגירוי מסויים
דוגמא- פענוח של המרחב ליד בלידא (כי נחשפתי אליו הרבה פעמים)

Question 47

זיכרון לא דקלרטיבי&raquo_space; התניות

Answer 47

מה שלמדנו בלמידה קלאסית\אופרנטית

Question 48

זיכרון לא דקלרטיבי&raquo_space; הרגלים

Answer 48

התנהגות אופרנטית שמופעלת על ידי גירוי מסויים\קונטקסט מסויים