אישים תאוריות ומודלים - זיכרון Flashcards
הרמן אבינגאוס
1885
הגה את שיטת לימוד-בדיקה בחקר הזיכרון
ג׳ורג׳ ספרלינג
הגה את שיטת הבדיקה של זיכרון חושי (דיווח מלא, דיווח חלקי…)
ג׳ורג׳ מילר
1965
זיכרון קצר טווח
הציע שקיימת קיבולת של 7 פריטים +-2
מקבץ גם נחשב כפריט
בדלי והיטץ׳- זיכרון עובד
1974
זיכרון עובד משמש להיזכרות לצורך ביצוע משימה
מערכת שמורכבת מ-2 מחסנים (פונולוגי+ויזואלי) ששומרת שהמידע לא ידעוך ע״י מחזורו (לולאת דיבור+סקירה קשבית) ומנהל מרכזי שמקבל את המידע ומורה על שימורו כשצריך.
המודל של קואן ואובראוור- זיכרון עובד
הזיכרון העובד הוא חלק בזיכרון ארוך הטווח- מחסן 1 עצום.
עונה על הבעיות במודל של אלן בדלי
מגדירים-
זיכרון ארוך טווח- כל המידע שאנו זוכרים, בתוכו החלק הפעיל- מידע שעלה למודעות לאחרונה וזמין לשליפה, בתוכו אזור הגישה הישירה- שמידע שנמצא עכשיו במודעות
זיכרון עובד= החלק הפעיל+אזור הגישה הישירה
מודל המחסנים של אטקינסון ושיפרין
המידע עובר ממחסן למחסן
הסיכוי לעבור מזיכרון קצר לזיכרון ארוך- פונקציה של כמה זמן הוא נמצא בזיכרון הקצר (הוכח כלא נכון)
שינון שומר מידע לאורך זמן בזיכרון קצר»_space; מגביר סיכויים לעבור לארוך (הוכח כלא נכון)
אפקט הראשוניות- מידע שהצלחנו לשנן»_space; עבר לזיכרון ארוך
אפקט האחרוניות- מידע שנמצא עדיין בזיכרון קצר
נתמך ע״י דיסוסיאציה כפולה- שני המדדים (האפקטים) מושפעים בצורה הפוכה משני תנאים (משימה מסיחה+גיל)
עיקרון fifo של דונלד נורמן וננסי וואף
עקרון של דחיסה- זיכרון קצר בנוי כמו מחסנית\מדף- הראשון שיכנס יהיה הראשון לצאת
מבוסס על ניסוי שבו הסדרות ארוכות ושונות»_space; ביטול אפקט הראשוניות
התגלה שקצב הצגת הפריטים לא משנה את התוצאות- סתירת התאוריה של בדלי שטוען שיש דעיכה בזיכרון קצר
המודל הסטנדרטי של סקוויר- גיבוש זיכרונות
טען שבתקופה הראשונה לאחר הלמידה המידע פגיע וחקר את התהליך שבו זיכרון הופך עמיד, מתייצב, משתקע- מתגבש.
תצפית קלינית- פגועים בהיפוקמפוס זוכרים דברים שקרו מזמן אבל לא דברים שקרו לאחרונה.
טען שההתגבשות היא המעבר של הייצוג מההיפוקמפוס (פגיעים) לקורטקס (לא פגיעים), ולא בשל מעבר מקצר טווח לארוך טווח.
מודל העקבות המרובות של מוריס מוסקוביץ׳ ולין נדל
?????שאלתי בפורום?????
טוענים שההיפוקמפוס כל הזמן משדר מידע לקורטקס »_space; נוצרות עקבות מרובות של המידע»_space; עמיד יותר ולא מסתמך על עותק אחד.
הייצוג בקורטקס הוא סמנטי בלבד.
ההיפוקמפוס מתמחה בזיכרון אפיזודי.
טוענים שהתאוריה של סקוויר נכונה רק עבור הרס חלקי
עבור המידע הסמנטי- המודל של סקוויר נכון- נזכור עובדות לגבי עצמנו ממזמן טוב יותר מאשר דברים חדשים.
עבור המידע האפיזודי- בהרס חלקי- המודל של סקוויר נכון, ובהרס מוחלט לא נזכור כלום.
חקר העברה שלילית - פרדיגמת ab-ac
גילוי התופעות-
הפרעה לפנים- למידה קודמת מפריעה ללמידה עתידית
הפרעה לאחור- למידה חדשה דורסת למידה קודמת
מדגישה את חשיבות רמזי שליפה- כאשר לא ייחודיים»_space; לא יעילים
מלמדת שרמזו שליפה מביאים לשליפה באופן אוטומטית, והם אחראיים למעורבות של זכרונות מהעבר בתפקוד היומיומי.
זיכרון קונסטרוקטיבי לפי פרדריק ברטלט
טען שהזיכרון הוא קונסטרוקטיבי- שליפת הזיכרון תביא לשינוי בזיכרון, ועם הזמן העיוות מצטבר.
נתן לאנשים ציור ואמר להם להיזכר הו ולצייר אותו שוב ושוב בפרקי זמן שונים.
כשמבקשים מאיתנו להיזכר במשהו אנחנו משתמשים בפיסות מידע כדי להמחיז אותו. כל היזכרות כזאת מהווה שליפה.
עדות ראייה לפי אליזבת לופטוס
הראתה שקשה לסמוך כל עדויות בבתי משפט, כיוון שהחוויה הרגשית סביב זיכרון מורידה את הדיוק שלו ומעלה את הביטחון בו.
התחקור עצמו מכניס אלמנטים של מידע שקשה להבחין אם הוא נכנס מהפשע או מהתחקור עצמו
תאורית עומק עיבוד לפי טולווינג, לוהרט וקרייק
טוענים שההצלחה במבחן זיכרון תלויה בפניית הקשב בזמן הלימוד-הקליטה של המידע.
כשקולטים מידע הוא עובר מספר שלבי עיבוד- יותר שלבי עיבוד»_space; עומק עמוק.
צורני<פונולוגי<סמנטי (זוכרים הכי טוב בעומק לפי המשמעות)
תאוריית עיבוד תואם העברה לפי מוריס ושות׳
יש ללמוד מידע באופן שבו יבחנו עליו.
למשל- אם בבדיקה נדרש להגיד אם מילה מתחרזת עם מילה כלשהי מהרשימה »_space; נלמד בדגש על הצליל
מערכת זיכרון לפי סקוויר
טוען שיש 2 קבוצות של זיכרון ארוך טווח-
- דקלרטיבי- מחולק ל-2:
- סמנטי
- אפיזודי - לא דקלרטיבי- מחולק ל-4:
- מיומנויות
- פריימינג
- התניות
- הרגלים