מגילת העצמאות Flashcards
החלקים במגילה
החלק ההיסטורי החלק המדיני מעשי החלק ההצהרתי החלק המדיני אקטואלי החלק החותם את המגילה
תקופת התנ”ך
הצדקה היסטורית- .
״בארץ ישראל קם העם היהודי״ אירוע זה מהווה הצדקה היסטורית מכיוון שבתקופת התנ”ך, בזמן הקדום ביותר, קם בארץ ישראל העם היהודי, זהו קשר היסטורי מובהק ביותר בין העם היהודי לארץ ישראל ולכן זוהי הצדקה היסטורית
הגלות
הצדקה היסטורית, ״לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים״ אירוע זה מהווה הצדקה היסטורית מכיוון שלמרות שהעם הוגלה מהארץ, במהלך כל הזמן הזה הוא קיווה לחזור לארץ ישראל, האזכור של ארץ ישראל היה קיים תמיד, הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל היה קיים תמיד ולכן זוהי הצדקה היסטורית, היא מבטאת את הקשר ההיסטורי שבין עם ישראל לארץ ישראל.
השיבה ההמונית
הצדקה היסטורית, ״מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה״ אירוע זה מהווה הצדקה היסטורית מכיוון שהעם היהודי שב לארץ והקימו מחדש את הישוב היהודי בארץ, ושלטו על הישובים שלהם, הם חתרו בכל דור להיאחז במולדת, לכן אירוע זה מבטא את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל ולכן זוהי הצדקה היסטורית.
הקונגרס הציוני הראשון
הצדקה היסטורית ,״הכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו״ אירוע זה מהווה הצדקה היסטורית מכיוון שהקונגרס הציוני התכנס בכדי לתכנן תכנית להקים את המדינה, ובו הכריזו על זכות העם היהודי לחיות במולדתו, אירוע זה מבטא את הקשר ההיסטורי בין ארץ ישראל לעם ישראל ולכן זוהי הצדקה היסטורית.
הצהרת בלפור
הצדקה משפטית, נתן תוקף בין לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל״ אירוע זה מהווה הצדקה משפטית מכיוון שהצהרת בלפור נתנה הכרה בין לאומית לקשר בין עם ישראל וארץ ישראל, ההצהרה מבטאת את הזכות המשפטית של עם ישראל על ארץ ישראל בגלל הכרה הבינלאומית, ולכן זוהי הצדקה משפטית
השואה
הצדקה מוסרית, ״הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה בארץ ישראל״ אירוע זה מהווה הצדקה מוסרית מכיוון שלאחר מה שקרה בשואה (אירוע היסטורי) מבחינה מוסרית על העולם להכיר בקשר בין עם ישראל לארץ ישראל ולאפשר ליהודים להקים בארת ישראל מדינה, לכן זוהי הצדקה מוסרית.
ההעפלה
הצדקה מוסרית, ״לא חדלו להעפיל לארץ ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה ולא פסקו לתבוע את זכות לחיי כבוד חרות ועמל ישרים״ אירוע זה מהווה הצדקה מוסרית מכיוון שלאחר שעם ישראל עבד קשה לעלות לארץ לאחר השואה הקשה, עם כל המכשולים בדרך, מבחינה מוסרית על העולם להכיר בארץ ישראל כמדינה יהודית ולאפשר לעם להקים מדינה עצמאית, לכן זוהי הצדקה מוסרית
מלחמת העולם השנייה
הצדקה מוסרית, ״ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות״ אירוע זה מהווה הצדקה מוסרית מכיוון שהעם היהודי תרם המון במלחמה למאבק האומות השוחרות שלום, ובדם חייליו הרוויח את הזכות המוסרית להקים מדינה בארץ ישראל, ולכן זוהי הצדקה מוסרית.
ההצבעה באו”ם
הצדקה משפטית, ״הכרה זו של האו״ם בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה״ אירוע זה מהווה הצדקה משפטית מכיוון שבהחלטת האו”ם עם ישראל קיבל הכרה בינלאומית בזכותו המשפטית של העם למדינה בארץ ישראל, והכרה זו אינה ניתנת להחרמה, לכן זוהי הצדקה משפטית.
זכותנו ככל העמים למדינה
הצדקה טבעית, זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית״ זוהי הצדקה טבעית מכיוון שזאת זכותו הטבעית של עם ישראל להקים מדינה משלו ככל העמים, מדינה עצמאית וריבונית, ולכן זוהי הצדקה טבעית.
הצדקה היסטורית
זוהי הצדקה המבטאת את הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארץ ישראל ואת הסיבה המוסרית בגללה יש לאפשר לעם ישראל מדינה עצמאית.
הצדקה מוסרית
זוהי הצדקה המבטאת את הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארץ ישראל ואת הסיבה המוסרית בגללה יש לאפשר לעם ישראל מדינה עצמאית.
הצדקה טבעית
זוהי הזכות להגדרה עצמית: מושג במשפט הבין לאומי שפירושו כי זכותו של עם להחליט באופן חופשי, ללא התערבות חיצונית של מדינות אחרות, על הקמת מדינה בשטח מסויים, ולקבוע בעצמו את צורת השלטון בה.
הצדקה משפטית
זוהי הצדקה המבטאת את הזכות המשפטית של העם על הארץ, בגלל הכרה בינ”ל בזכות זו.
ההוראות המעשיות שנקבעו בהכרזה על הקמת המדינה
שמה של המדינה: “ אשר תיקרא בשם ישראל” ישראל
תאריך הקמתה: “שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו אייר תש”ח, 15 במאי 1948” ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948
מוסדות השלטון: “תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית” מועצת העם: רשות מחוקקת זמנית- פרלמנט זמני. מנהלת העם: הממשלה הזמנית- מוסדותיה הזמניים.
מעמדם של המיעוטים החיים במדינת ישראל ע”פ המגילה
המיעוטים זכאים לכל הזכויות האזרחיות- לבחור ולהבחר למוסדות המדינה הממלכתיים והמקומיים כאחד.
הם נהנים מחופש התארגנות והתאגדות, רשאים להקים ארגוני עובדים ומפלגות פוליטיות ולקחת חלק בהליך הדמוקרטי בישראל.
תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה
ישובי המיעוטים זכאים לתקציבי פיתוח וחינוך כמו הישובים היהודיים.
זכאים לכל הזכויות החברתיות וזכויות האדם
זכאים לחופש דת ולשמירה על מוסדות הדת והמקומות הקדושים כמו האתרים היהודיים.
