דמוקרטיה Flashcards
שלטון העם
העם הוא השליט במדינה ומקור כל הסמכות השלטונית במדינה.
דמוקרטיה ישירה
שיטת ממשל שבה כל האזרחים במדינה מנהלים את ענייני המדינה, באופן אישי ועצמאי.
דמוקרטיה עקיפה
שיטת ממשל שבה העם מפעיל את עצמאותו על ידי בחירת נציגים שייצגו אותו.
ממשל פרלמנטרי
האזרחים בוחרים את הנציגים בפרלמנט, שהוא בית הנבחרים המשמש כרשות מחוקקת. מתוך הפרלמנט נבחרת הממשלה
ממשל נשיאותי
האזרחים בוחרים את הנשיא. הנשיא עומד בראש המדינה ובראש הרשות המבצעת
משאל עם
סקר המוני שנועד להכריע בעניינים עקרוניים או חוקתיים ומהווה שריד של דמוקרטיה ישירה בעולם המודרני
מדוע לא ניתן לקיים דמוקרטיה ישירה
- גודלה העצום של האוכלוסייה במדינות השונות לא מאפשר מבחינה טכנית לכנס את כל האזרחים כדי לקיים דיונים ולקבל החלטות.
- כמות הידע והמידע הנחוצים לצורך קבלת החלטות היא עצומה. רוב הציבור לא יכול ולא רוצה לעסוק כל הזמן ברכישת הידע הזה.
- האזרחים עסוקים בפרנסה ולימודים, ואין להם את היכולת לפנות זמן לעסוק בהחלטות פוליטיות רבות.
- מורכבות הבעיות שהמדינה המודרנית צריכה להתמודד איתן מצריכה הכשרה, מיומנות ומקצועיות. הציבור הרחב חסר את הכישורים הנדרשים לכך.
- כדי לקבל החלטות יש צורך להכיר את המערכת הפוליטית במדינה, ורוב האזרחים לא מכירים אותה מספיק טוב.
מדוע נחשב משאל העם לשריד האחרון לדמוקרטיה ישירה?
כיום, כבר לא ניתן לקיים דמוקרטיה ישירה, אך בחלק מהדמוקרטיות המודרניות נשאר שריד אחד לדמוקרטיה הישירה והוא משאל העם, בו כל האזרחים באופן אישי (הם עצמם, בלי מתווכים או נציגים) מקבלים את ההחלטה ומנהלים את ענייני המדינה (למשל מצביעים בעד או נגד) בדומה לדמוקרטיה ישירה שגם בה האזרחים מקבלים החלטות ומנהלים את המדינה בלי מתווכים, הצבעה חד משמעית, ללא דיונים ונימוקים.
נימוקים נגד משאל עם
- משאל עם סותר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית. הוא עוקף את הנציגים שנבחרו
פונה ישירות לציבור. זו הבעת אי אמון במוסדות הנבחרים. מחליש את סמכות הנציגים הנבחרים. - משאל עם מיועד להחלטה חד משמעית והוא לא מאפשר פשרה. ניתן לענות על השאלה רק בכן או לא ואי אפשר להציע פתרונות מורכבים. בחברה רבת שסעים עלול משאל עם להחריף את הניגודים ולאיים על יציבות המשטר.
- משאל העם מאפשר לשלטון להסיר מעצמו אחריות להחלטות קשות.
- משאל עם משקף את דעת הקהל ברגע נתון. דעת הקהל משתנה רבות מקיצוניות לקיצוניות על פי ההתרחשויות במדינה (למשל פיגועים). החלטות מדיניות צריכות להתקבל על פי שיקול דעת מעמיק ולא להיות מושפעות מאירועים חולפים. לכן יש להשאיר את ההחלטות בידי הנציגים הנבחרים שיש להם שיקולים לטווח רחוק וידע מתאים לקבלת החלטות מדיניות.
נימוקים בעד משאל עם
- משאל עם נותן להנהגה תשובה ברורה, שלילית או חיובית, לגבי נושא מסוים.
- משאל עם נותן לגיטימציה ותוקף להחלטות שהממשלה מקבלת.
- שיתוף העם בהחלטות גורליות ובבעיות המדינה מעודד את הציבור לגלות מעורבות בשלטון - אזרחות פעילה.
- להחלטה שתתקבל במשאל עם יהיה תוקף רב יותר, משום שהיא מסתמכת על החלטת רוב העם - ביטוי של עקרון הכרעת הרוב.
תנאים לקיום בחירות דמוקרטיות
. א. בחירות כלליות: כל אזרחי המדינה זכאים להשתתף בבחירות.
ב. בחירות חשאיות: איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת במה הוא בוחר.
ג. בחירות שוויוניות: לכל אזרח קול אחד ולכל הקולות משקל שווה.
ד. בחירות מחזוריות (תקופתיות): הבחירות מתקיימות במרווחי זמן סדירים הקבועים בחוק.
ה. חופש ההתארגנות הפוליטית: קיום תחרות הוגנת בין שני מתמודדים ושתי מפלגות לפחות.
מי עומד בראש הרשות המבצעת (פרלמנטרי)
ראש הממשלה
מי עומד בראש הרשות המבצעת (נשיאותי)
הנשיא
כיצד מתקיימות הבחירות (פרלמנטרי)
מערכת בחירות אחת, לפרלמנט. הממשלה נבחרת מתוך הפרלמנט. בדר”כ ראש הממשלה הוא מי שעומד בראש המפלגה שזכתה ברוב המושבים לפרלמנט או מי שיכולה להקים קואליציה
כיצד מתקיימות הבחירות (נשיאותי)
שתי מערכות בחירות, לנשיאות ולרשות המחוקקת בנפרד. בציבור בוחר ישירות את הנשיא בבחירות אישיות, בקלפי נפרד ואת נציגי הרשות המחוקקת בנפרד