זרמים בפיזיותרפיה Flashcards

1
Q

יש 2 סוגים של חלוקות של זרמים בפיזיותרפיה –

A
  • חלוקה גסה
  • חלוקה נוספת
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

חלוקה גסה –

A
  • זרמים ישרים
  • זרמים מתחלפים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

חלוקה נוספת –

A
  • זרמים אגרסיביים - בדרך כלל ישרים , אבל גם אם הזרם מתחלף מספיק פאזה אחת מעל 1 מילי שנייה כדי שזה ייחשב זרם אגרסיבי. זרמים עלולים להיות מסוכנים.
  • זרמים שאינם אגרסיביים - יכולים להיות ישרים/מתחלפים. זרמים אלה פחות מסוכנים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

זרם אגרסיבי –

A

יכול לגרום לכוויה , יעשה גירוי מאוד חזק לכל סוגי העצבים, כלומר יכול לגרום לפוטנציאל פעולה בהרבה מאוד סיבים ביחד, מגיע מהר מאוד לאזור שבו שמים את האלקטרודות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

המרת יחידות לחישוב זרמים -

A
  • אחד שניה = 1,000 מילי-שניות = 1,000,000 מיקרו-שניות.
  • אחד מילי-שניה = 1,000 מיקרו-שניות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

תדירות

A

מס׳ המופעים בשנייה הרץ
(לעיתים יופיע על המכשירים גם בשם -
PPS= Pulsed per second
זה אותו דבר)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

פאזה

A

● התחלה של המאורע החשמלי עד הפסקה או עד היפוך הזרם - הכולל את זמן ההפסקה בין שתי הפאזות אך לא בין פולסים. זאת ההגדרה בפיזיו’ בה גם אנחנו נשתמש אבל צריך להכיר שפיזיקאים משתמשים בהגדרות אחרות, הם מתייחסים לפולס הכולל את זמן ההפסקה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

זרמים ישרים - – מונופאזי -

A

● הזרם הוא כל הזמן בכיוון אחד - המינוסים זורמים מהאלקטרודה שלילית, עוברים אל הרקמה , עוברים אל האלקטרודה חיובית, יוצאים מהגוף נטענים במכשיר וחוזרת חלילה.

בזרם ישר- הפאזה והפולס הם אותו דבר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

סוגי זרמים ישרים –

A
  • מתמשך – ללא הפסקה עד אין סוף.
  • פולסים – עם הפסקות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

אורך\רוחב פולס

A
  • אורך = רוחב פולס - כמה זמן נמשך מעבר הזרם בין שתי האלקטרודות, כלומר כמה זמן לוקח לאלקטרונים לעבור מאלקטרודה לאלקטרודה עד ההפסקה. ניתן למדוד את רוחב הפולס ע״י שניות/מילישניות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

אורך\רוחב פולס לפי סוגי הזרמים

A
  • זרם אגרסיבי - רוחב פולס מעל 1 מילי-שניה, כלומר זרם שייצור הרבה פוטנציאלי פעולה - מסוכן יכול לגרום לכוויה וגם כואב.
  • זרם שאינו אגרסיבי -רוחב פולס מתחת 1 מילי-שניה - אינו מסוכן.
  • מכאן שעפ״י אגרסיביות הזרם נדע כמה להיזהר עם מטופל בכלל וכמה להיזהר עם מטופלים שאין להם תחושה בפרט, שכן למטופלים שאין להם תחושה נמנע מלעשות זרמים אגרסיביים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

הזרמים הישרים השימושיים בפיזיותרפיה -

A
  • Tens - לא אגרסיבי, יכול להיות ישר. תמיד יהיה מתחת ל-1,000 מיקרו-שניות.
  • **Diadynamic - **זרם ישר ומאוד אגרסיבי.
  • **2-5 **-זרם ישר ומאוד אגרסיבי. למשל יבצעו לטיפול לשריר שאינו מעוצבב.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

זרם מתחלף - בי-פאזי –

A

● בניגוד לזרם הישר בו יש רק פולסים לכיוון אחד – חיובי, בזרם בי-פאזי ישנה פאזה נוספת שהיא שלילית.
● יש שתי פאזות בפולס אחד – אחת חיובית והשנייה שלילת ולכן זרם מסוג זה נקרא זרם בי-פאזי.
● היפוך הזרם - אותן פאזות מתאפשרות בעקבות היפוך הזרם - היפוך החוטים כביבכול והסימונים - בהתחלה העברנו זרם והמינוסים זרמו בכיוון אחד. בתום הפאזה הראשונה ניתקנו את החוטים, הפכנו את הבטרייה ומה שיקרה עכשיו בהפעלת המכשיר המינוסים יזרמו מהצד השני, יכנסו לרקמה ויחזרו מהצד הראשון. האלקטרודה שהייתה החיובית הופכת להיות השלילית ולהפך, משום שהחלפנו את הכיוונים של המכשיר - יש היפוך של הזרם. אם כך, בזרם מתחלף אין אלקטרודה שלילית וחיובית (בניגוד לזרם ישר).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

סוגי זרם מתחלף -

A
  • גרף עליון – זרם בי פאזי עם הפסקות - יש 2 פאזות שצמודות אחת לשנייה, אין ביניהן שום הפסקה. בהמשך יש עוד 2 פאזות אשר ביניהן כן יש הפסקה. שתי הפאזות יחד יקראו פולס (בלי ההפסקה שלפני ואחרי).
  • גרף תחתון - זרם בי-פאזי ללא הפסקות = מתמשך- בזרם זה ובזרם מתחלף מסומן הפולס הכולל את שתי הפאזות. גם כאן יש ויכוח עם הפיזיקאים, כאשר הם טוענים שפולס כולל את זמן ההפסקה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

סוגי זרמים ספציפיים –

A
  • זרם גלווני
  • זרם מונופאזי- זרם ישר מופסק
  • זרם בי פאזי (מתחלף) סימטרי
  • זרם בי פאזי (מתחלף) אסימטרי
  • זרם פרדי
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

זרם גלווני –

A
  • הגדרה בפיזיותרפיה - זרם ישר בפולסים כאשר הפולס נמשך יותר מ-1 מילי-שניה. בשניהם אנו כפיזיותרפיסטים לא מחשיבים את זמן ההפסקה.
  • הגדרה של הפיזיקאים - זרם עד אין סוף שזורם רק לכיוון אחד ללא הפסקות, ללא פולסים. בפיזיותרפיה - אין כמעט זרמים כאלה ללא הפסקות בכלל, שכן בזרם עד אין סוף לא יהיה פוטנציאל פעולה , לא טוב לנו ולכן עשו איזושהי אדפטציה לשם גלווני.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

זרם מונופאזי –

A
  • זרם ישר מופסק - זרם ישר בפולסים כאשר הפולס נמשך מתחת ל-1 מילי-שניה.
  • בזרם מונופאזי גם הפולסים לא יהיו בדיוק שווים אחד לשני הם לא ייקראו א – סיטריים כי אין בזרם ישר תמונת מראה כמו במתחלף כן אפשר לומר שיש לו מודולציה – שינוי במדדי הזרם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

זרם בי-פאזי (מתחלף) סימטרי -

A
  • הפאזה העליונה והתחתונה שוות ושתיהן מתחת ל1 מילי שניה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

זרם בי-פאזי (מתלף) אסימטרי –

A
  • הפאזה העליונה והתחתונה לא שוות. זרם הTENS הכי קדום שהמציאו היה כזה. דרך אחת מהאלקטרודות עובר יותר זרם (יותר אלקטרונים) מאשר לכיוון השני – יש לנו תמיד יותר אלקטרונים באלקטרודה השחורה מהאדומה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

זרם פרדי –

A
  • הגדרה בפיזיותרפיה – שם כולל לכל זרם מתחלף ברוחב פאזה מתחת למילי-שניה (סימטרי ואסימטרי). היום כבר לא משתמשים במושג הזה בפיזיותרפיה.
  • הגדרה של הפיזיקאים - זהו זרם מאוד ספציפי, יש לו מאפיינים הספציפיים לו. הוא אמנם זרם מתחלף אבל לא פשוט.
  • פרדי היה אחד ממציאי החשמל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מודולציה -

A

● אחרי זמן מה אם ניתן את אותו זרם באותה תדירות ואותו רוחב פולס סיבי העצבים עוברים אקומודציה - הסתגלות לזרמים והמטופל כבר לא ירגיש את הזרם, על מנת שהמטופל ירגיש את הזרם נצטרך כל הזמן להעלות את עוצמתו.
● צריך לומר שהנושא לא נחקר מספיק ולא הוכח שזה המטופל לא מרגיש את הזרם אומר שהוא פחות יעיל.
● אבל בכל זאת נותנים לתחושה של המטופל חשיבות ומנסים לגרום לכך שהוא ירגיש את הזרם בכל מהלך הטיפול.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

כיצד יוצרים את המודולציה?

A
  • זאת ע”י שינוי מדדי הזרם תוך כדי טיפול -
  • העוצמה
  • התדירות
  • רוחב הפולס
  • סוג זרם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מודלוציה של תדירות

A
  • על פי תדירות משתנה- משך הזמן שלוקח לתדירות לשהתנות
  • על פי ההפרש בין התדירויות המשתנות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

● דוגמאות למודולציה ע”י שינוי תדירות - Frequency – מספר מחזורים בשנייה Hz.
על פי תדירות משתנה- משך הזמן שלוקח לתדירות לשהתנות

A
  • תדירות בסיסית - 100 הרץ – ההסתגלות תהיה מהירה , פחות טוב לנו.
  • תדירות משתנה -למשל כאשר היא תנוע בין 100 ל-120 לפי 1/1 - שנייה אחת שינוי הדרגתי ל 100 ושנייה אחת שינוי הדרגתי ל 120 – טוב עבור מצבים כרונים, שיש שינויים מהירים יהיה יותר שחרור של אנדורפינים להורדת כאב.
  • תדירות משתנה- למשל כאשר היא תנוע בין 100 ל- 120 לפי 6/6 – 6 שניות שינוי הדרגתי ל- 100 ו6 שניות שינוי הדרגתי ל- 120 – טוב עבור מצבים אקוטיים (להם שינויים מהירים מידיי בעייתיים).
  • תדירות משתנה עצמאית - לפעמים בטיפולים משנים את העוצמה ומנחים את המטופל להעלות את העוצמה בכל פעם שהוא מסתגל אליה (אפילו שיש מודולציה במכשיר עצמו).
    *** רוב המכשירים היום עושים מודולציה של תדירות.
    **
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q
  • על פי ההפרש בין התדירויות המשתנות
A
  • כאשר הזרם משתנה במרווחים גדולים יש פחות אקומודציה- כלומר בין 100 ל-150 אנחנו נרגיש שיש שינוי יותר גדול מאשר בין 100 ל-120. ככל שהשינוי הוא יותר גדול הוא מתאים יותר למצב כרוני
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

Amplitude -

A

● העוצמה היא אמפליטודה שנמדדת במילי-אמפר (אלפיות האמפרים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

מדדים של מילי-אמפר -

A
  • ב8-10 מילי-אמפר- המטופל מתחיל להרגיש את הזרם ע״י סיבי התחושה שהם הראשונים להגיב.
  • ב20 מילי-אמפר- תגובה של הסיבים המוטורים ומתחיל כיווץ שריר.
  • ב30-40 מילי-אמפר- רוב האנשים יתחילו להרגיש כאב - אך זה תלוי גם בסוג הזרם, סף כאב של אותו אדם.
  • צריך גם להבין שיש אינדיביאדיליות בסף הסבילות של הזרמים אבל מטופל שיהיה מסוגל לסבול זרם מוטורי גבוהה הטיפול כן יהיה יותר יעיל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

סוגי מכשירים והשפעתם על ההסתגלות

A
  • שמדברים על איזה עוצמה תשפיע על איזה סיבים לא מתכוונים לסוג המכשיר זה משהו אחר שנרחיב עליו אבל בגדול מכשיר סנסורי לא מאפשר עבודה בפולסים שזה פחות טוב להסתגלות אם קונים אותו שיהי מעל 80 מילי אמפר, מכשיר מוטורי כן מאפשר עבודה בפולסים יותר טוב , לא תהיה הסתגלות , מומלץ לקנות מכשיר שמאפשר עבודה עד 80 מילי אפמר. מומלץ לקנות מכשירים שהם גם וגם סנסורי ומוטורי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

מהם התנאים להשפעה מוטורית?

A
  • עוצמת הזרם
  • ששים את האלקטרודות כמו שצריך
30
Q

סוג זרם

A

זרם מתפרץ

31
Q

זרם מתפרץ Burst -

A

● מוגדר כזרם הכולל כמה צרורות של פולסים שמספרם קבוע שבין כל צרור לצרור יש הפסקה קבועה. כלומר לצרורות ולפולסים יש תדירויות שונות.
● הומצא כסוג של מודולציה של הזרם - זרם שפחות מסתגלים אליו, הוכח במחקרים.
● בדוגמה יש שני צרורות בשנייה שגם הם מהווים איזושהי תדירות. יש פולסים שביניהם יש הפסקות, ויש גם הפסקה נוספת בין צרור לצרור. במצב כזה המטופל ירגיש מעין שני ״בוסטים״ של זרם - הוא מרגיש כל צרור אך לא מרגיש כל פולס (שבתוך הצרורות).
● היום יש מכשירים המאפשרים 3-4 צרורות בשנייה אך אין לזה משמעות. הבסיס שהומצא ל-זרם המתפרץ היה 2 צרורות בשנייה והוא מוצלח מבחינת אקומודציה, כלומר פחות מסתגלים אליו.
● מצאו שהוא מסייע לספאזם שרירי

32
Q

פולאריות -

A

● קוטביות- כאשר יש שני קטבים (מינוס ופלוס) -
* זרם פולארי - זרם ישר - מונו-פאזי או גלווני
* ללא פולאריות - מתחלף סימטרי
* פולאריות (לא טהורה) - זרם בי-פאזי אסימטרי.

33
Q

שימושים לפולאריות

A
  • ישנן פתולוגיות שונות שמתאימים לטיפול שלהם זרם פולארים או לא פולאריים.
  • לדוג’ יש טיפול שנקרא יונופורזיס – משחה מיוננת שניתן להכניס אותה מתחת לאקטרודה בזרם פולארי עם אותו סימן כי אז המטענים של האלקטרודה דוחים ודוחפים את המשחה לתוך הרקמה.
34
Q

אלקטרודות -

A

● לסגירת מעגל דרוש שני מובילי זרם - חוטים מוליכים היוצאים ממכשיר מחולל זרם.
● כל שתי אלקטרודות מהוות ערוץ אחד שסוגר מעגל בפני עצמו. בדרך כלל המכשירים הטיפוליים באים עם 2-4 ערוצים.
● מה הפלוס ומה המינוס - תלוי בזרם שמפעילים - בזרם ישר השחור יהיה מינוס והאדום יהיה פלוס.

35
Q

סוגי אלקטרודות –

A
  • גומי
  • גומי+כיס ספוג שאותו מרטיבים במים
  • נדבקות
  • ואקום
  • מותאמות לכף יד או לכף רגל
36
Q

גומי (+ספוג) – הסוג המומלץ

A
  • יתרונות - מוליכות, ניתן להוציא ולשטוף בין מטופל למטופל, הכי יעילות בהעברת זרם, אינן מסוכנות, אינן גורמות לאיריטציה של העור.
  • חסרונות - צריך לשים ג׳ל ומעליו טייפ כדי שידביק אותן למקום ולכן פחות נוחות לשימוש.
37
Q

גומי + כיס ספוג שאותו מרטיבים במים –

A
  • היתרון - הוא שזה מעביר את הזרם טוב, שכן המים הם מוליכים טובים.
  • החיסרון - הוא עניין ההיגיינה- לא הגייני להעביר את האלקטרודות ספוג מאחד לשני.
38
Q

נדבקות -

A
  • יתרונות - נוחות מאוד, לכל מטופל יש סט משלו.
  • חסרונות - מה שקורה בפועל היום במכונים זה שהמדבקות הנדבקות לא אישיות וזה לא הגייני. יעילות פחות בהעברת הזרם מהגומי והספוג.
39
Q

ואקום –

A
  • כוסות ואקום שיש בתוכן ספוג, מתחתיו יש אלקטרודה שהיא בדרך כלל מתכתית. לא כדאי שהאלקטרודה המתכתית תהיה במגע עם העור ולכן יש בינה לבין העור ספוג שמפריד ביניהם. יש יניקה של האוויר כשמצמידים את הכוס אל העור.
  • יתרונות - נוחות מאוד, בנוסף יש יתרון פסיכולוגי - המטופל חושב שעושים לו כוסות רוח.
  • חסרונות - אנשים שלוקחים מדללי דם או אנשים מבוגרים לא יכולים להשתמש בהם כי נוצרו המטומות מאוד בקלות מתחת לאלקטרודה.
40
Q

מותאמות לכף יד או לכף רגל -

A
  • יתרונות - טובות למצבים של נוירופטיות. כאשר יש כאב נוירופתי כתוצאה מסכרת או מחלה אחרת, האלקטרודות האלו שימושיות וטובות.
  • חסרונות - מאוד יקרות.
41
Q

שיטות להשמת אלקטרודות –

A
  • מונופולרית
  • ביפולרית
42
Q

מונופולרית –

A
  • עיקר הזרם צריך להיות מורגש באזור המטרה. לכן, מניחים אלקטרודה אחת באזור המטרה (שם הוא ירגיש את הזרם) והאלקטרודה השנייה תהיה באזור אחר, הזרם זורם בין 2 אלקטרודות.
  • אם מטופל מעיד שהוא לא מרגיש את הזרם במקום מסויים , ייתכן והסיבה לכך היא שההתנגדות באזור הזה יותר גדולה ,לכן כאמור אם נשים לו אלקטרודה קטנה יותר על אזור המטרה ושנייה גדולה יותר במקום אחר הוא ירגיש את הזרם יותר (הוא יהיה ממוקד יותר).
  • אנחנו לא יודעים את ההתנגדות של כל אזור ואזור בגוף אבל מקומות שכן יודעים שההתנגדות בהם גבוהה עדיף לא לשים שם אלקטרודה כי היא לא תצליח ליצור פוטנציאל פעולה בעצב והזרם לא יתרחש.
43
Q

האם בשיטה המונופולרית משנה איזו אלקטרודה מניחים על האיזור?

A
  • לסימן של האלקטרודה (חיובית /שלילית) לעומת זאת, אין השפעה על תחושת הזרם.
44
Q

האם גם כשךא מרגישים את הזרם, יש השפעה של הפעילות החשמלית?

A

לא נכון להגיד שגם אם לא מרגישים את הזרם הוא ״עושה את העבודה״ - כששמים אלקטרודה קטנה ואלקטרודה גדולה - אותה כמות זרם תעבור בין שתיהן, באלקטרודה הגדולה הזרם יתפרש על פני שטח גדול ולכן קשה לה יותר לגרום לפוטנציאלי פעולה. לעומת זאת, באלקטרודה הקטנה הזרם הרבה יותר ממוקד, ויש על שטח יותר קטן הרבה יותר זרם והוא יכול לעשות יותר עבודה באותו האזור.

45
Q

היישום של השמה מונופולרית

A

בגלל הפתרון של אלקטרודה קטנה בהשמה מונופלרית יותר מתאים טיפול לשריר/אזור טיפול לא גדול שם נרצה את אזור המטרה ע״י הנחה מונופולרית.

46
Q

ביפולרית

A
  • מניחים שתי אלקטרודות על אזור המטרה.
  • השיטה הביפולרית מתאימה לטיפול בשריר / אזור מאוד גדול
47
Q

האם בשיטה הביפולרית המטופל ירגיש את אותו הזרם מתחת לאלקטרודות?

A

הוא לא ירגיש בדיוק אותו דבר מתחת לשתי האלקטרודות, ההתנגדות היא שונה מתחת לשתיהן לא משנה מה נעשה.

48
Q

בכל אחת מהשיטות המונופולרית והפולרית ניתן להניח את האלקטרודות בהתאם לפתולוגיה בה אנחנו מטפלים -

A
  • אורך דרמטום - לדוגמה מטופל עם כאבים בצוואר המקרינים לאורך היד. ניתן לשים אלקטרודה אחת באזור הצוואר ושנייה באזור ההקרנה או שתי אלקטרודות באזור הצוואר ושתי אלקטרודות באזור ההקרנה (זה אומר שיהיו 2 ערוצים - כל אלקטרודה תהיה מחוברת לשנייה והן יהוו ערוץ אחד). כל הקומבינציות נכונות.
  • במכשיר הנקודה הירוקה מסמנת ערוץ אחד, והכחולה מסמנת ערוץ שני.
  • מסלול עצב פריפרי- אם יש כאב של העצב עצמו.
  • מסלול עצב סימפתטי - לאורך הThorax יש את הגנגליונים הסימפתטיים. העצב הסימפתטי עולה למעלה ומהגובה הצווארי מצטרף אל כל העצבים המוטורים והסנסורים שהולכים אל היד. אם נניח 2 אלקטרודות ביד ועוד אלקטרודה בצוואר, נכסה גם את העצבים הסימפתטיים. (העצבים הסימפתטיים מתחברים לעצבים הפריפריים).
49
Q

Strength Duration Curve (SD Curve) -

A

● ציר X- רוחב הפולס - החל ממילי-שניה עד מס׳ שניות.
● ציר Y- אמפליטודה - עוצמת הפולס - מילי-אמפר.
● הגרף מתאר את היחס בין רוחב הפולס והאמפליטודה (עוצמת הזרם) הדרושה לגירוי כל אחד מסוגי העצבים.
● האמפליטודה הדרושה להפעלת סיב עצב היא ביחס ישר לקוטר הסיב כך שככל שהקוטר של הסיב גדול יותר אז מספיקה עוצמה נמוכה יותר כדי ליצור גירוי שלו – אם נסתכל על הגרף נוכל לראות שאת שסיב סנסורי בעל הקוטר הגדול ביותר ניתן לגרות עם עוצמת הזרם הנמוכה ביותר (לדוג’ 10 מילי אמפר) , לאחר מכן מוטורי (לדוג’ 48 מילי אמפר) , אח”כ כאב (לדוג’ 60 מילי אמפר ) ובסוף כאב בלתי נסבל, כולם כתלות ברוחב הפלוס כלומר אם נגדיל את רוחב הפולס הערכים האבסולטים של עוצמות סף הגירוי יירדו אבל הסדר בינהם יישאר זהה.
● נראה גם בגרף כי ככל שנרחיב את הפולס, ההבדל בתגובה של סוגי העצב השונים מצטמצם , כמעט מתחברים כבר.
● רוחב פאזה צר מידי – לא יצליח לגרות סיבים.
● לסיכום ככל שקוטר הסיב גדול יותר ורוחב הפולס גדול יותר נדרשת פחות עוצמה כדי לגרות את כלל סוגי הסיבים.
● לכן זרם עם רוחב פולס גדול נקרא זרם אגרסיבי כי הוא מגיע לכאב מהר יותר.

50
Q

גורמים המשפיעים על גירוי העצב

A
  • רוחב הפולס- ככל שרוחב הפולס גדול יותר נדרשת עוצמת זרם קטנה יותר לגרות אותו.
  • עוצמת הזרם- ככל שהעוצמה גבוהה יותר.
  • קוטר העצב- ככל שקוטר סיב העצב גדול יותר נדרשת פחות עוצמה ורוחב פולס קטן יותר כדי לגרות אותו.
  • עומק הרקמה- ככל שהסיבים עמוקים יותר לוקח יותר זמן לגרות אותם- נדרשת יותר עוצמה.
51
Q

Noxious Stimuli -

A

● הוא גירוי חזק שיוצר פוטנציאל פעולה בכל סוגי העצבים, בזכות רוחב הפולס הרחב מאוד שלו.

52
Q

שימושים לגירוי נוקשיוס

A

● דיאגנוסטיקה
● הורדת כאב

53
Q

דיאגנוסטיקה:

A
  • מדידת פגיעה ב עצב המוטורי - בשריר לא מעוצבב נצליח לגרות – ליצור כיווץ רק ברוחב פולס גדול. לפי רוחב הפולס גם נוכל להבין כמה העצב פגוע. אם העצב לא מגיב לרוחבי פולס קצרים נדע שיש פגיעה בעצב.
  • איתור מקור הכאב במצבי היפר אלגזיה - במצב דלקתי של רקמה לפעמים מטופל ירגיש את גירוי כאב לפני גירוי מוטורי. גורמים לכך התהליכים הפרו הדלקתיים ברקמה הם מורידים את הסף של העצבים של הכאב וגורמים לסניתינזציה גבוהה שלהם באזור שהוא לפעמים רחב יותר מהאזור שבאמת יש בו רקמה פגועה או באזור אחר שבעצם רק מוקרן מהאזור הפגוע. על מנת להתגבר על הקושי הדיאגנוסטי הזה ניקח אלקטרודה אחת גדולה ונשים אותה במקום כלשהו בגוף, ואלקטרודה קטנה על האזור החשוד, נעלה את העוצמה. אם קלענו והנחנו את האלקטרודה הקטנה על נק’ ה-פריימרי זה יכאב למטופל במיוחד וכך נדע שזהוו האזור בו אנחנו צריכים להתמקד בטיפול שלנו. (יותר קל לעשות את זה עם אולטראסאונד אבל זאת גם דרך).
54
Q

הורדת כאב

A
  • דרך מניפולציה מנואלית (חלקית)- בזכות שילוב בין הורדת כאב דרך חומרים מהמוח (אנדרופינים, ואנקפלינים) והורדת ספאזם שרירי.
  • בעזרת זרמים חשמליים של כל סוגי העצבים יחד.
55
Q

רוחבי פולס בהתאם למצב המטופל

A
  • למטופל במצב כרוני נרצה להתאים רוחבי פולס גבוהים יותר מאשר לאקוטי , לא דווקא לגרות את המערכת ולכן נבחר ברוחבי פולס צרים יותר.
56
Q

השפעות זרמים חשמליים –

A

● הזרמים החשמליים מגרים את כל סוגי העצבים- מוטוריים , סנסוריים ואוטונומיים.
● הזרמים החשמליים גורמים לואזודילטציה-
● הזרמים החשמליים גורמים לשינוי במאזן יונים - בתנועת היונים בתוך התא ומחוצה לו. מצאו שבמצבים דלקתיים יש מאזן יונים לא תקין והיונים נוטים להיות בסטזיס (לא לנוע), ההשערה היא שזרמים עושים טוב לתנועת יונים.
● הזרמים החשמליים גורמים ל פלסטיות של המוח - אם עושים זרם לאזור מסוים רואים שהייצוג שלו במוח גדל.
● הזרמים החשמליים מורידים כאב בדרכים שונות

57
Q

השפעות זרמים חשמליים במחקרים –

A
  • נמצא כי זרמים חשמליים מעודדים יצירת וסקולריזציה ומיקרוסירקולציה ברקמות.
  • נמצא כי זרמים חשמליים מעודדים יצירת פרוטאינים (חומרי ריפוי).
  • נמצא כי זרמים חשמליים מעודדים זירוז בריפוי והתחדשות רקמה - עצם ,גידים, רקמות חיבור ורקמת עור.
  • נמצא כי זרמים חשמליים מעודדים הורדת נפיחות
58
Q

בגורמים לואזודילטציה

A
  • דרך אקסון ריפלקס
  • דרך זרם ישר וזרם מונופאזי (ישר) שיוצר שינויי חומציות- אלקטרוליזיס
59
Q

אלקטרוליזיס

A
  • בגוף שלנו יש הרבה מולקולות שלא מיוננות, אם ניתן דרך האלקטרודה זרם מונופאזי (ישר , יותר חזק ממתחלף) המולקולות מתחת לאלקטרודה יתפרקו לפלוס ומינוס, הפלוסים ילכו לאלקטרודה השלילית והחיוביים ילכו לאלקטרודה השלילית.
  • בעקבות זאת נקבל שינוי ב-חומציות מתחת לאלקטרודות, מתחת לאלקטרודה החיובית תיווצר חומצה שתגרום לקישיון הרקמה ומתחת לאלקטרודה החיובית יווצר בסיס יגרום להפך - לריכוך הרקמה.
  • אם משך הטיפול יהיה ארוך תיווצר הרבה חומצה והרבה בסיס שיגרמו לכוויה כימית. בתגובה הגוף מזרים הרבה מאוד דם – ואזודילטציה למקום כדי לנסות “לשטוף” את החומציות/הבסיסיות שנוצרה מתחת לאלקטרודה. בעקבות הצטברות הדם נראה אדמומיות מתחת לאלקטרודה.
60
Q

הדרכים שהזרמים מורידים כאב

A
  • הזרם משנה את פוטנציאל הפעולה של העצב הסנסורי - כך שיהיה יותר קשה לגרות אותו.
  • הזרם גורם לעצב לבלוק מסויים - חסימת העברה עיצבית. אינאקטיבציה של תעלות בעצב- חוסר יכולת של העצב ליצור דפולריזציה.
  • הזרמים עוברים דרך שער הכאב – לכן יכולים לתרום להורדת כאב מרכזי.
  • הזרם גורם לשיחרור חומרי הורדת כאב – חומרים אנדוגניים -אנדורפין, דינורפין, סרוטונין, בעיקר מופרשים מהמוח, לפעמים גם מחוט השדרה.
  • זרמים יכולים להוריד ספאזם של שרירים – ובכך לגרום לשבירת מעגל ספאזם - כאב.
  • זורמים יכולים להפעיל מסילות יורדות לעיכוב כאב. לדוג’ אם מטופל עם א.א, גם אם כרגע לא כואב לו ונעשה לו זרם שיכאב – מעל סף הכאב זרם נעים לא יעזור). כשהוא יקום הוא לא ירגיש את הכאב כי הופעלו מסילות יורדות לכאב.
  • זרמים יורידו נפיחות שעצם ההפחתה שלה תוריד כאב
61
Q

זרמים חשמליים כמורידים נפיחות

A
  • Pumping Action- הסיבות לכך שנרצה להשתמש בזרמים גם אם אדם יכול לבצע כיווץ לעצמו - הנפיחות עצמה מגבילה את הכיווץ המקסימלי שהשריר יכול לעשות. במצב של נפיחות יש אינהיביציה לכיווץ, אם אנחנו רוצים לעזור לשריר. בנוסף, לא בכל מקום יש שריר שיוכל לעזור בכיווץ ( כמו בקרסול).
  • על בסיס תיאוריית החלבונים
62
Q

מרשם קבוע לפעולת הפמפום

A
  • נעשה לאזור שמכוסה שרירים זרם מוטורי
  • בתדירות 35-50 הרץ
  • ברוחב פולס 100-200 מיקרו ש’
  • on time- 5-7 שניות
  • off time- 10-50 שניות
  • זמן טיפול 15-30 דק’.
63
Q

תאוריית החלבונים

A
  • בפציעה חלבוני התאים יוצרים אל מחוץ לאיזור הפגיעה.
  • הם מיוננים שלילית ויציאתם תגרום ליציאת נוזלים ונפיחות.
  • השמת זרם מונופאזי או זרם ביפאזי לא סימטרי- האלקטרודה שלילית על איזור הנפיחות תגרום לדחייה של היונים השלישיים ותדחוף אותם לכיוון כלי לימפה ודם, נוזלים ייספגו ותרד הנפיחות.
  • שילוב זרם לא אגרסיבי עם תנועה ואלבציה
  • . אם עושים ביחד עם קומפרסיה ואו קרח הזרם האגרסיבי לא טוב , ממש יכול לעשות את הפעולה ההפוכה ליצור באזור בור, יש לו השפעה ממש גדולה על הנפיחות
  • זמן טיפול מומלץ- שעתיים
64
Q

אינדיקציות לטיפול בזרמים חשמליים –

A

● כל מצבי הכאב הנובעים מבעיות מוסקלוסקלטליות – הורדת כאב ,הורדת סורנס אחרי טיפולים, מיסוך כאב תוך כדי מוביליזציות או עבודה על טווחים ,טריגר פוינט
● הורדת מעגל כאב – ספאזם.
● פגיעות ברקמה רכה, קרעים ברקמה רכה לזירוז הריפוי
● נפיחות
● מצבים של דלקות במפרקים, גם ב-ר.א במצב אקוטי (לעומת חימום שזה ק.א)
● גירוי שרירים מעוצבבים ולא מעוצבבים
● פגיעות בעצבים
● בעיות בריפוי פצעים
● בעיות בזרימת דם
● הורדת כאב בלידה? שיטה מאוד בטוחה, לא פולשנית, המכשיר הוא טוב ובטוח, בעצם שמים את האלקטרודות בזמן שמתחילה הלידה, שמים באזור מותני/טוראקלי איפה שיוצאים העצבים שמכווצים את הרחם. במאמרי Review לא נמצאה יעילות טובה למכשיר. אבל אין השפעה שלילית לא לאם ולא לעובר. היו קבוצות שיצאו נגד המכשיר, אבל הנשים עצמן היו מאוד מרוצות שהיה להן את המכשיר.
ההמלצות של הארגון היה לא לתת את המכשיר בלידה. לא כדאי לשלול את המכשיר ללידה, זה נותן איזה משהו של שליטה לנשים בלידה שלהן. בשלב הראשון של הלידה זה יעיל , בשלבים יותר מתקדמים – פחות.
● שיפור תפקוד מערכת לב – ריאה- בעיקר אצל אנשים שמאושפזים הרבה זמן. אצל אנשים עם אורח חיים יושבני.
● הורדת כאב תוך כדי פרוצדורות שונות- כמו דיקור מותני
● פיזור המטומה
● הרזיה (הפעלה שרירית)- צריך לסבול רמות גבוהות של זרם.
● הורדת כאב לאחר פרוצדורות ניתוחיות - כמו לאחר ניתוח מעקפים

65
Q

מתי נשתמש באיזה זרם - השימוש במונופאזי / ביפאזי -

A
  • מונופאזי - נפיחות - תיאוריית החלבונים ופצעים.
  • ביפאזי - בכל שאר המקרים אין עדיפות לזרם מונופאזי לכן נשתמש בזרם הזה הוא פחות מסוכן.
66
Q

CI לטיפול בזרמים חשמליים –

A
  • קונטרא אינדיקציות מוחלטות
  • ק.א מוחלטת מקומית
  • ק.א לא מוחלטת
67
Q

מוחלטות

A

● אפילפסיה
● קוצב לב
● היריון, טרימסטר הראשון ובזמן מוניטור לעובר -– כל הגוף ! מהטרימסטר השני והלאה מותר להשתמש בTENS (כי אמרנו שיש כאלה שמשתמשות בלידה). העדיפות היא בעיקר בטרימסטר השני לא לשמים על הבטן ועל הגב אלא על מקומות אחרים.

68
Q

מוחלטת מקומית

A

● הפרעות קצב –- באזור הלב והטורקס מקדימה ומאחורה. אם הוא מאוזן היטב אין בעיה לעשות זרמים בפריפריה (אבל לא בלב ובטורקס).
● אזור הסינוס הקרוטי –- האזור הקדמי של הצוואר שלא יהיה רפלקס ואגלי. באזור הצוואר האחורי מותר לעשות!
● באזור שבו יש תרומבוסיס או תרומבופלביטיס –כי זה עלול לשלוח קרישי דם.
● בעיות עור זיהומיות –- בעיות עור מגורם חיצוני. לא כולל פסוריאזיס – בגלל שזו מחלה אוטואימונית ניתן לעשות זרמים באותו אזור. אין מקור חיצוני שגרם לבעיה.
● אוסטאומיאלטיס ומצבים זיהומיים
● גידולים - אזור שבו היה גידול אנחנו לא עושים מעולם גם אם קיבלנו אישור מרופא לעשות אנחנו לא עושים. באזור מקומי שלא היה גידול אנחנו צריכים לבדוק דגלים אדומים ורק אם אין רק אז נעשה.

69
Q

לא מוחלטת

A

● בעיות תחושה–- במיוחד בזרמים ישרים מונופאזיים.
● שתלים מתכתיים–ניתן להניח אלקטרודה, אם המטופל מתלונן על חוסר נעימות, כאב או מיקוד הזרם – יש להפסיק את הטיפול. מותר לשים על השתל עצמו או בכל אזור אחר שאנחנו רוצים. יש אפילו מחקרים שרואים שהייתה תוצאה טובה לשימוש בזרמים. לא זרם אגרסיבי, מונופאזי וביפאזי לא אגרסיביים!

70
Q

אזהרות

A

● זרמים בטיפול ילדים –צריך להיזהר עם זרמים אגרסיביים.
● בן אדם לא אמין – לא היינו שמים עליו ישר זרמים שהם אגרסיבים.
● אזור העיניים - לא על העין עצמה אולי אבל במצב של bells pallsy אנחנו כן מפעילים - כלומר לא ממש בתוך העין אבל מסביב כן = מכיוון שהבעיה היא בעפעף.
● אוכלוסייה מבוגרת – אפשר לומר באמת שהבעיה היא נושא התחושה, אפשר לומר כי התחושה שלהם היא פחות טובה ולכן יש להיזהר עם זרמים אגרסיבים
● אדם שלוקח קומדין – משנה זהירות מכיווץ שרירי חזק מידי.

71
Q

זרמים וחימום –

A
  • בגרף מתוארים זרמים של טנס ב3 רמות עוצמה שונות והחימום שנוצר ברקמה עם הזמן בעקבות כל אחד מהם.
  • הפעילו את המכשיר לפרק זמן של 15 דקות ומדדו את מידת החימום בעקבות כל עוצמה
  • עוצמה גבוה - אדום ריבוע - הייתה עלייה בטמפרטורה עד לאיזשהו שיא אבל רק של 0.3 מעלות שזה אפילו פחות ממעלה אחת ובטח לא 40 מעלות חימום תרפויטי כלומר בוודאות אנחנו יכולים להגיד כי זרמי tens וזרמים אחרים לא גורמים לחימום של הרקמה ולכן הCI של חימום אינן רלוונטיות כאן בהכרח.
  • עוצמה נמוכה - כתום משולש
  • קבוצת קונטרול - עיגול צהוב