זרמים בפיזיותרפיה Flashcards
יש 2 סוגים של חלוקות של זרמים בפיזיותרפיה –
- חלוקה גסה
- חלוקה נוספת
חלוקה גסה –
- זרמים ישרים
- זרמים מתחלפים
חלוקה נוספת –
- זרמים אגרסיביים - בדרך כלל ישרים , אבל גם אם הזרם מתחלף מספיק פאזה אחת מעל 1 מילי שנייה כדי שזה ייחשב זרם אגרסיבי. זרמים עלולים להיות מסוכנים.
- זרמים שאינם אגרסיביים - יכולים להיות ישרים/מתחלפים. זרמים אלה פחות מסוכנים.
זרם אגרסיבי –
יכול לגרום לכוויה , יעשה גירוי מאוד חזק לכל סוגי העצבים, כלומר יכול לגרום לפוטנציאל פעולה בהרבה מאוד סיבים ביחד, מגיע מהר מאוד לאזור שבו שמים את האלקטרודות.
המרת יחידות לחישוב זרמים -
- אחד שניה = 1,000 מילי-שניות = 1,000,000 מיקרו-שניות.
- אחד מילי-שניה = 1,000 מיקרו-שניות.
תדירות
מס׳ המופעים בשנייה הרץ
(לעיתים יופיע על המכשירים גם בשם -
PPS= Pulsed per second
זה אותו דבר)
פאזה
● התחלה של המאורע החשמלי עד הפסקה או עד היפוך הזרם - הכולל את זמן ההפסקה בין שתי הפאזות אך לא בין פולסים. זאת ההגדרה בפיזיו’ בה גם אנחנו נשתמש אבל צריך להכיר שפיזיקאים משתמשים בהגדרות אחרות, הם מתייחסים לפולס הכולל את זמן ההפסקה.
זרמים ישרים - – מונופאזי -
● הזרם הוא כל הזמן בכיוון אחד - המינוסים זורמים מהאלקטרודה שלילית, עוברים אל הרקמה , עוברים אל האלקטרודה חיובית, יוצאים מהגוף נטענים במכשיר וחוזרת חלילה.
בזרם ישר- הפאזה והפולס הם אותו דבר
סוגי זרמים ישרים –
- מתמשך – ללא הפסקה עד אין סוף.
- פולסים – עם הפסקות.
אורך\רוחב פולס
- אורך = רוחב פולס - כמה זמן נמשך מעבר הזרם בין שתי האלקטרודות, כלומר כמה זמן לוקח לאלקטרונים לעבור מאלקטרודה לאלקטרודה עד ההפסקה. ניתן למדוד את רוחב הפולס ע״י שניות/מילישניות.
אורך\רוחב פולס לפי סוגי הזרמים
- זרם אגרסיבי - רוחב פולס מעל 1 מילי-שניה, כלומר זרם שייצור הרבה פוטנציאלי פעולה - מסוכן יכול לגרום לכוויה וגם כואב.
- זרם שאינו אגרסיבי -רוחב פולס מתחת 1 מילי-שניה - אינו מסוכן.
- מכאן שעפ״י אגרסיביות הזרם נדע כמה להיזהר עם מטופל בכלל וכמה להיזהר עם מטופלים שאין להם תחושה בפרט, שכן למטופלים שאין להם תחושה נמנע מלעשות זרמים אגרסיביים.
הזרמים הישרים השימושיים בפיזיותרפיה -
- Tens - לא אגרסיבי, יכול להיות ישר. תמיד יהיה מתחת ל-1,000 מיקרו-שניות.
- **Diadynamic - **זרם ישר ומאוד אגרסיבי.
- **2-5 **-זרם ישר ומאוד אגרסיבי. למשל יבצעו לטיפול לשריר שאינו מעוצבב.
זרם מתחלף - בי-פאזי –
● בניגוד לזרם הישר בו יש רק פולסים לכיוון אחד – חיובי, בזרם בי-פאזי ישנה פאזה נוספת שהיא שלילית.
● יש שתי פאזות בפולס אחד – אחת חיובית והשנייה שלילת ולכן זרם מסוג זה נקרא זרם בי-פאזי.
● היפוך הזרם - אותן פאזות מתאפשרות בעקבות היפוך הזרם - היפוך החוטים כביבכול והסימונים - בהתחלה העברנו זרם והמינוסים זרמו בכיוון אחד. בתום הפאזה הראשונה ניתקנו את החוטים, הפכנו את הבטרייה ומה שיקרה עכשיו בהפעלת המכשיר המינוסים יזרמו מהצד השני, יכנסו לרקמה ויחזרו מהצד הראשון. האלקטרודה שהייתה החיובית הופכת להיות השלילית ולהפך, משום שהחלפנו את הכיוונים של המכשיר - יש היפוך של הזרם. אם כך, בזרם מתחלף אין אלקטרודה שלילית וחיובית (בניגוד לזרם ישר).
סוגי זרם מתחלף -
- גרף עליון – זרם בי פאזי עם הפסקות - יש 2 פאזות שצמודות אחת לשנייה, אין ביניהן שום הפסקה. בהמשך יש עוד 2 פאזות אשר ביניהן כן יש הפסקה. שתי הפאזות יחד יקראו פולס (בלי ההפסקה שלפני ואחרי).
- גרף תחתון - זרם בי-פאזי ללא הפסקות = מתמשך- בזרם זה ובזרם מתחלף מסומן הפולס הכולל את שתי הפאזות. גם כאן יש ויכוח עם הפיזיקאים, כאשר הם טוענים שפולס כולל את זמן ההפסקה.
סוגי זרמים ספציפיים –
- זרם גלווני
- זרם מונופאזי- זרם ישר מופסק
- זרם בי פאזי (מתחלף) סימטרי
- זרם בי פאזי (מתחלף) אסימטרי
- זרם פרדי
זרם גלווני –
- הגדרה בפיזיותרפיה - זרם ישר בפולסים כאשר הפולס נמשך יותר מ-1 מילי-שניה. בשניהם אנו כפיזיותרפיסטים לא מחשיבים את זמן ההפסקה.
- הגדרה של הפיזיקאים - זרם עד אין סוף שזורם רק לכיוון אחד ללא הפסקות, ללא פולסים. בפיזיותרפיה - אין כמעט זרמים כאלה ללא הפסקות בכלל, שכן בזרם עד אין סוף לא יהיה פוטנציאל פעולה , לא טוב לנו ולכן עשו איזושהי אדפטציה לשם גלווני.
זרם מונופאזי –
- זרם ישר מופסק - זרם ישר בפולסים כאשר הפולס נמשך מתחת ל-1 מילי-שניה.
- בזרם מונופאזי גם הפולסים לא יהיו בדיוק שווים אחד לשני הם לא ייקראו א – סיטריים כי אין בזרם ישר תמונת מראה כמו במתחלף כן אפשר לומר שיש לו מודולציה – שינוי במדדי הזרם.
זרם בי-פאזי (מתחלף) סימטרי -
- הפאזה העליונה והתחתונה שוות ושתיהן מתחת ל1 מילי שניה.
זרם בי-פאזי (מתלף) אסימטרי –
- הפאזה העליונה והתחתונה לא שוות. זרם הTENS הכי קדום שהמציאו היה כזה. דרך אחת מהאלקטרודות עובר יותר זרם (יותר אלקטרונים) מאשר לכיוון השני – יש לנו תמיד יותר אלקטרונים באלקטרודה השחורה מהאדומה.
זרם פרדי –
- הגדרה בפיזיותרפיה – שם כולל לכל זרם מתחלף ברוחב פאזה מתחת למילי-שניה (סימטרי ואסימטרי). היום כבר לא משתמשים במושג הזה בפיזיותרפיה.
- הגדרה של הפיזיקאים - זהו זרם מאוד ספציפי, יש לו מאפיינים הספציפיים לו. הוא אמנם זרם מתחלף אבל לא פשוט.
- פרדי היה אחד ממציאי החשמל.
מודולציה -
● אחרי זמן מה אם ניתן את אותו זרם באותה תדירות ואותו רוחב פולס סיבי העצבים עוברים אקומודציה - הסתגלות לזרמים והמטופל כבר לא ירגיש את הזרם, על מנת שהמטופל ירגיש את הזרם נצטרך כל הזמן להעלות את עוצמתו.
● צריך לומר שהנושא לא נחקר מספיק ולא הוכח שזה המטופל לא מרגיש את הזרם אומר שהוא פחות יעיל.
● אבל בכל זאת נותנים לתחושה של המטופל חשיבות ומנסים לגרום לכך שהוא ירגיש את הזרם בכל מהלך הטיפול.
כיצד יוצרים את המודולציה?
- זאת ע”י שינוי מדדי הזרם תוך כדי טיפול -
- העוצמה
- התדירות
- רוחב הפולס
- סוג זרם
מודלוציה של תדירות
- על פי תדירות משתנה- משך הזמן שלוקח לתדירות לשהתנות
- על פי ההפרש בין התדירויות המשתנות
● דוגמאות למודולציה ע”י שינוי תדירות - Frequency – מספר מחזורים בשנייה Hz.
על פי תדירות משתנה- משך הזמן שלוקח לתדירות לשהתנות
- תדירות בסיסית - 100 הרץ – ההסתגלות תהיה מהירה , פחות טוב לנו.
- תדירות משתנה -למשל כאשר היא תנוע בין 100 ל-120 לפי 1/1 - שנייה אחת שינוי הדרגתי ל 100 ושנייה אחת שינוי הדרגתי ל 120 – טוב עבור מצבים כרונים, שיש שינויים מהירים יהיה יותר שחרור של אנדורפינים להורדת כאב.
- תדירות משתנה- למשל כאשר היא תנוע בין 100 ל- 120 לפי 6/6 – 6 שניות שינוי הדרגתי ל- 100 ו6 שניות שינוי הדרגתי ל- 120 – טוב עבור מצבים אקוטיים (להם שינויים מהירים מידיי בעייתיים).
- תדירות משתנה עצמאית - לפעמים בטיפולים משנים את העוצמה ומנחים את המטופל להעלות את העוצמה בכל פעם שהוא מסתגל אליה (אפילו שיש מודולציה במכשיר עצמו).
*** רוב המכשירים היום עושים מודולציה של תדירות.
**
- על פי ההפרש בין התדירויות המשתנות
- כאשר הזרם משתנה במרווחים גדולים יש פחות אקומודציה- כלומר בין 100 ל-150 אנחנו נרגיש שיש שינוי יותר גדול מאשר בין 100 ל-120. ככל שהשינוי הוא יותר גדול הוא מתאים יותר למצב כרוני
Amplitude -
● העוצמה היא אמפליטודה שנמדדת במילי-אמפר (אלפיות האמפרים).
מדדים של מילי-אמפר -
- ב8-10 מילי-אמפר- המטופל מתחיל להרגיש את הזרם ע״י סיבי התחושה שהם הראשונים להגיב.
- ב20 מילי-אמפר- תגובה של הסיבים המוטורים ומתחיל כיווץ שריר.
- ב30-40 מילי-אמפר- רוב האנשים יתחילו להרגיש כאב - אך זה תלוי גם בסוג הזרם, סף כאב של אותו אדם.
- צריך גם להבין שיש אינדיביאדיליות בסף הסבילות של הזרמים אבל מטופל שיהיה מסוגל לסבול זרם מוטורי גבוהה הטיפול כן יהיה יותר יעיל.
סוגי מכשירים והשפעתם על ההסתגלות
- שמדברים על איזה עוצמה תשפיע על איזה סיבים לא מתכוונים לסוג המכשיר זה משהו אחר שנרחיב עליו אבל בגדול מכשיר סנסורי לא מאפשר עבודה בפולסים שזה פחות טוב להסתגלות אם קונים אותו שיהי מעל 80 מילי אמפר, מכשיר מוטורי כן מאפשר עבודה בפולסים יותר טוב , לא תהיה הסתגלות , מומלץ לקנות מכשיר שמאפשר עבודה עד 80 מילי אפמר. מומלץ לקנות מכשירים שהם גם וגם סנסורי ומוטורי.