הון אנושי Flashcards
מה מראים נתוני האוריינות במדינות אירופה השונות טרם המהפכה התעשייתית ?
בכל המדינות יש עלייה מתמדת שמדדי האוריינות שבידנו- אחוז החותמים בשמם בכל מדינה, פתיחת בתי ספר תיכוניים, הדפסת ספרים.
בכל המדינות המדדים הללו עולים.
אנגליה לא מיוחדת בעליה זו- נראה שאין באנגליה נטייה לפיתוח אוריני גבוה יותר מאשר בשאר מדינות אירופה.
מה היא שאלת המחקר של דאיטמאר ומה ההנחות שבבסיסה?
האם ערים שנחשפו מוקדם יותר לטכנולוגיית דפוס צמחו מהר יותר?
האם חשיפה לדפוס לפני 1500 גרם לצמיחה של אוכלוסיית העיר במאות הבאות.
צמיחה של אוכלוסיית עיר היא אינדיקציה לפיוח כלכלי באותה התקופה.
הדפוס מפיץ מידע וידע שימושי- לא רק רעיונות גדולים אלא גם מידע טכני וחישוב בסיסי.
המצאת הדפוס הוזילה את את ההפצה של רעיונות אלו
מה הטבלה של המאמר של דאיטמר (שקופית 35 במצגת) מסבירה לנו לגבי המצאת הדפוס?
כמה אלמנטים: (הכל במונחים של גידול באוכלוסיה)
בערים שבהן ביססו את הדפוס, לא רואים צמיחה מובהקת לפני אימוץ הדפוס ומייד לאחר האימוץ. טוב כי אומר שלפני אימוץ הדפוס אין איזה משהו מיוחד בערים האלה שגורם להאצה
ערים שאימצו את הדפוס ב100 שנה שלאחר מכן צמחו משמעותית מהר יותר מאלה שלא אימצו את הדפוס.
גם אחרי 300 שנה יש פער בצמיחה בין ערים שאימצו את הדפוס לאלו שלא
מה השיטה שבה המאמר של דאיטמר משתמש ומה היא מניחה?
משתמש בהפרש בהפשרשים.
ההנחה היא שהערים שאימצו דפוס ואלו שלא אימצו צמחו לפני אימוץ הדפוס באותה המגמה
מה הבעיה של צחי רז עם המאמר של דאיטמר?
השימוש בהפרש שבהפרשים הוא מעט בעייתי כי התקופת זמן שבודקים הם עם פערים של 100 שנה.
איזה שימוש עושה המאמר של דאיטמר בשיטת משתנה עזר?
ואיזה הנחות זה דורש
בדיקה האם קרבה למקום ההמצאה של מוכנת הדפוס (מינץ) גרם לפיתוח הכלכלי בערים הקרובות אליה.
רלוונטיות- רואים שבאמת המרחק ממניץ השפיע על מתי אימצו את הדפוס. ככל השעיר הייתה רחוקה יותר לקח לה יותר זמן לאמץ דפוס
אקסוגניות- הצמיחה לפני אימוץ הדפוס אינה מתואמת לקרבה למינץ. שהאפקט הוא אימוץ הדפוס. לא מאוד משכנע שלפני המצאת הדפוס לא הייתה ממש השפעה.
מה התיזה של המאמרשל בקר ווסמן
אימוץ של פרוטסטנטיות הוביל לצמיחה כלכלית לא בגלל ה”אופי הפרוטסטנטי” של עבודה קשה וחסכון, אלא בגלל שהפרוטסטנטיות עודדה פיתוח של הון אנושי. הרבה אנשים למדו לקרוא ולכתוב כדי שיוכלו לקרוא את הברית החדשה. הפיתוח של המיומנות של ההון האנושי הזה היא כביכול אקסוגנית לצורך כלכלי, כי זה נעשה מתוך צורך דתי.
נראה שיש מתאם בין אוריינות ואזורים פרוטסטנטיים.
מה השימוש של משתנה עזר במאמר של בקר ווסמן ומה ההנחות הנדרשות?
בודקים האם המרחק מוויטנברג (משתנה העזר) הוא זה שהשפיע על אימוץ פרוטסטנטיות
אקסוגניות- בודקים האם המרחק מוויטנברג לבין כל מני אומדנים לפיתוח כלכלי ואוריינות
בודקים האם יש קשר לעיור לבין המרחק מוויטנברג. נראה שאין
האם יש אוניברסיטאות בתקופה מוקדמת- נראה שאין.
האם זה מרכז מסחרי של חלופת מכתבים
ועוד כל מני דברים
רלוונטיות- נראה שיש קשר הדוק בין המרחק מוויטנברג לבין אימוץ פרוטסטנטיות
איך בקר ווסמן מחזקים את הסברה שלהם למול זו של וובר?
הם מפקחים על ההשפעה של אוריינות על הפיתוח הכלכלי, ורואים שבעקבות זה האומדנים של הפרוטסטנטיות הופכים לכמעט אפס.
זה מרמז על זה שכל ההשפעה של הפיתוח הכלכלי נובעת מהאוריינות ולא מהאתיקה הפרוטסטנטים
מה התאוריה במאמר של סקוויצ’אריני וויגטלנדר
הטענה שלהם היא שמי שהוביל את המהפכה התעשייתית הם הזנב העליון של ההשכלה וההון האנושי.
מי שחשוב הם אליטות ידע, לא בהכרח מתאם מושלם עם אליטות ממון. ההשכלה הממוצעת לא הייתה חשובה
הם בודקים את זה באמצעות שיעור המנויים לאינציקלופדיה. מי שמנוי סביר להניח שהוא יכול לקרוא ולהתעניין בנושאים גדולים.
בודקים את שיעור המנויים על צמיחת הערים
מה מאפשר לחקור את הטענה שהזנב העליון הוא שהוביל
לצמיחה במאמר של סקוויצ’אריני וויגטלנדר?
זה שאין מתאם מלא בין איפה שאליטות הידע נמצאות לבין איפה שרמת הידע הממוצעת גבוהה
(כי אי אפשר להפריד בין מי השפיע)
מה הביקורצ של תומס ונורט על ההסברים של צמיחה כלכלית?
הם אומרים שהגורמים של הון אנושי, המצאות, כלכלת גודל, חינוך, גידול בהון, הם לא הגורמים לצמיחה הם הצמיחה.
מה הן סיבות קרובות וסיבות יסודיות לצמיחה כלכלית?
סיבות קרובות אלה סיבות שנכנסות לפונקציית ייצור:
הון פיזי, הון אנושי, כמות ושעות עבודה, פרודוקטיביות כלכלילת
סיבות יסודיות- הגורמים העמוקים שנמצאים מאחוריהסיבות למעלה. הגורמים שמסבירים אותם.
מתי יש תמריצים ויכולת להצבר הון?
גאוגרפיה, מוסדות, תרבות.
מהו המודל הגאוצנטרי של תלמי? מה הבעיה במודל מסוג זה?
זהו מודל שפותח בעת העתיקה (נדמה לי) שחוזה את תנועת הכוכבים. המודל הזה שגוי לחלוטין אבל הוא הצליח לחזות במדוייק את תנועת הכוכבים ולכן השתמשו במשך כ-1000 שנה באדיקות דתית.
למה הוא שגוי ובכל זאת מנבא?
כי יש בו המון דרגות חופש. ככל שמוסיפים דרגות חופש למודל אנחנו הופכים אותו למסובך יותר וקרוב יותר לתיאור המציאות. ניתן להלביש כל דפוס של פעילות אם מוסיפים מספיק דרגות חופש.
בגלל זה אנחנו מנסים לבדוק מודלים פשוטים שבוחינם את ההשפעה של מעט תופעות על המשתנה התלוי שלנו.